אלומיניום ושאר צרות בכלי אוכל

אפשר לעשות גי לבד בבית
גם אני מכינה, בדיוק ככה. יוצא מצוין.
מה שהבנתי לגבי הגי, זה שאם מטגנים בשמן זית+גי, הערבוב שומר על הערכים התזונתיים של שמן הזית. (וזה גם יותר טעים!).

מישהו יודע אם התקנים האורגניים בודקים גם את חומרי הדישון של האדמה??
פלוני אלמונית,
רק רציתי לכתוב שאת השאלה כדאי אולי להפנות בדף שעוסק בחקלאות אורגנית או אפילו בדף: מזון אורגני...
(דפים ניתן לחפש ב{{}}מפתח נושאים או להקיש מילת חיפוש בשדה החיפוש במעלה הדף כאן).

_ותמי, תודה על הקישור בנושא שמן החמניות. שמעתי עד היום כל כך הרבה דעות סותרות שכבר לא מצאתי את ידיי ואת רגליי.
אבל מה שכותב גיא אמין עלי, אז מעתה, חביתות בשמן זית. (לי זה גם טעים ככה...)._
אפשר את הקישור?
תודה

נקודות,
אלומיניום ושאר צרות בכלי אוכל (2009-03-29T18:58:50)

הבקבוק של סיג (מה שאורלי המליצה עליו) נמכר עכשיו בבשבילנו.
יש לי בקבוק כזה ואני מאד מרוצה.
ממליצה לקנות פיית ספורט ולא את הפיה של הילדים כי מאד קשה לנקות את זה.

עם פיית הספורט אפשר לנקות גם בפנים? אני בדיוק מתלבטת אם להזמין או לא.

לי יש שני בקבוקים של סיג, וצריך לקנות בשבילם מברשת ניקוי מיוחדת במחיר מופקע (כ-10$). לא הצלחתי למצוא מברשת אחרת שנכנסת אליהם (מברשות לניקוי בקבוקי תינוקות הן משום מה בעלות ידית עבה מדיי).

אגב, אם גם מטגנים בשמן זית + חמאה, אז החמאה נוטה פחות להישרף.

אגב, אם גם מטגנים בשמן זית + חמאה, אז החמאה נוטה פחות להישרף.

ומה עם זה שהשמן זית מתחמצן מהר?
תמי, את יודעת האם יש הבדל ברור בין טיגון במחבת לבין אפיה בשמן?
למשל לצורך הדוגמא: אם אני פורסת חיצילים מפזרת עליהם שמן ושמה בתנור לעומת לטגנם במחבת, מעבר לכמות השמן לו אזדקק, האם ישנם עוד הבדלים?

שליחה על ידי סרינה* » 31 מרץ 2009, 16:18

הבקבוק של סיג (מה שאורלי המליצה עליו) נמכר עכשיו בבשבילנו.
אבל באתר שלהם כתוב שהבקבוקים עשויים מאלומיניום - זה לא נשמע לי כל כך טוב, לא ?!?

תמי, את יודעת האם יש הבדל ברור בין טיגון במחבת לבין אפיה בשמן?
לדעתי במחבת נוצר חום גבוה בהרבה ולכן ההתחמצנות מהירה וודאית יותר.

מה עם זה שהשמן זית מתחמצן מהר?
עד כמה שאני יודעת, שמן זית לא מתחמצן מהר יחסית לשמנים צמחיים אחרים (למעט שמן קוקוס). ובאופן כללי עדיף בכלל להימנע מטיגון...

אבל באתר שלהם כתוב שהבקבוקים עשויים מאלומיניום - זה לא נשמע לי כל כך טוב, לא ?!?
האלומיניום מצופה בציפוי לא רעיל ובלתי חדיר (ואכן למים אין טעם אלומיניום).
יש גם בקבוקים דומים מנירוסטה, של KLEAN KENTEEN, לא יודעת אם יש להשיג בארץ.

יש גם בקבוקים דומים מנירוסטה, של KLEAN KENTEEN, לא יודעת אם יש להשיג בארץ.
עליהם המלצתי כמה הודעות למעלה.

יש כאן בקבוקים דומים שמיוצרים בסין ועולים הרבה פחות.
אני מעדיפה את סיג שמיוצר בשוויץ.

האלומיניום מצופה בציפוי לא רעיל ובלתי חדיר (ואכן למים אין טעם אלומיניום)
זה לגבי סיג ועוד כמה חברות שכולן לא זולות. אבל הזולות זה סיפור אחר...
בקיצור ממליצה על היקר@}

p://www.tapuz.co.il/Forums2008/ViewMsg.aspx ... d=77054943
http://www.tapuz.co.il/Forums2008/ViewM ... d=72931514

לגבי שני הקישורים הללו:
שלחתי אותם לדודה שלי שהיא תזונאית/דיאטנית מנוסה וותיקה וזה מה שהיא ענתה לי:
נורא ואיום, ללא שום הבנה בכמיה ביוכמיה

שמן בלתי רווי – כל השמנים הנוזליים שהם רב בלתי רווים לעולם לא יהפכו לשמני טרנס!!!
גם אם טטגני בהם שנה הם עדין יהיו רב בלתי רווים
הבעיות בטיגון שמן נובעות:

מחמצון השמן בנוכחות מים.
מגובה נקודות העישון הטמפרטורה בה השמן מעלה עשן ונדלק

נכון שהשמנים הרב בלתי רווים מתחמצנים יותר מהשמנים הרווים . אבל השמנים הרווים בעיתיים עוד לפני שטיגנו
בהם.

אם הם מהחי הם מכילים רמות גבוהות של כולסטרול, חלקם הגדול טרנס!!!!
אינם מכילים את חומצות השומן החיוניות שנמצאות אך ורק בשמנים צמחיים

ההמלצה שלי לכן

להפחית מאד מאד מאד את המזונות המטוגנים בתפריט

אם מטגנים שיהיה טיגון קצר מאד, ומהיר

לטגן שניצל או צ'יפס בשמן מהחי זה חטא על פשע

הדודה התזונאית קטלה את המידע שבקישורים, אך לדעתי היא הטועה. אז אל תתרשמו מהתואר והנחרצות, בדקו את המידע בעצמכם אם זה חשוב לכם.

מיכל ע שלום.
אין פה ענייני אגו, אם הדודה טעתה אשמח לדעת הכיצד. זאת אומרת אשמח להגיע למסקנה ברורה איך לנהוג.
בכל מקרה נראה לי, שהמלצתה לא להרבות באכילת מטוגן ידועה לכולנו -
אך בכל זאת את עניין השמנים עליהם עדיף לטגן - אשמח לברר עד תום. אם את יודעת מידע סותר ואת יכולה להסביר או לחילופין לתת קישורים.
תודה@}

שליחה על ידי קרן* » 05 אפריל 2009, 11:43

ביספינול A מזהירים אותנו ממנו לגבי בקבוקים של תינוקות אך יש מוצרים נוספים מסוכנים ביום יום שלנו כמו הקומקום החשמלי מפלסטיק
האם בנשכנים של התינוקות אין את החומר ?. רשום בפרוש לא להרתיח אותם אבל מה קורה שהילד נושך אותם וגורם לשריטה/חתך למוצר ???

פלונית, לגיא בן צבי יש דווקא הרבה מאוד הבנה בכימייה, ובחומצות שומן באופן ספציפי (לא מכירה מישהו שמבין יותר ממנו, וזה כולל רופאים). וגם הוא יסכים עם דודתך (ואתי) שעדיף לא לטגן בכלל. מסכימה עם מיכל ע .
אני מציעה לדודה שלך לקרוא את GOOD CLORIES, BAD CALORIES - ספר מבוסס-מדע על תזונה (והמחקר הכי מקיף שנערך בנושא אי פעם). אבל לא במקרה שהיא לא מעוניינת להיווכח שהרבה ממה שהיא חושבת שהיא יודעת הוא מוטעה. בתזונה יש הרבה מאוד מיתוסים שמתחפשים למדע, ושאינם מבוססים.
אני אנסה להזמין הנה את גיא בן צבי כדי שיענה ישירות.

קרן, אני אתך. לא הייתי נותנת לתינוק שום נשכן מפלסטיק - בפרט אם הוא תוצרת סין. אין פיקוח אמיתי על מה שקורה שם. נותנת לו לנשוך בדים אורגניים או נשכני עץ שניתן לקנות בחנויות למוצרים טבעיים, או גזר אורגני.

התבקשתי על ידי תמי גלילי להגיב לשרשורון בענין חומצות שומן והדודה של פלונית.
קראתי בהנאה את תיאוריה הפלסטיים של דודה.
אני שמח מאד שדיאטנית ותזונאית ותיקה ממליצה ללקוחותיה ואחיניה לא לצרוך מוצרים מטוגנים. זו המלצה מצילת חיים.
עם זאת העצה לא לאכול שומן מהחי כלומר שומן רווי ולא לאכול כולסטרול היא לצערי עצה ודעה אופיינית לרוב התזונאים הוותיקים. אלו דעות שגויות, ואני לא מדבר על "דעתי" אלא על מדע.
גם ההסבר שלה על מהות השומן טרנס וכיצד הוא נוצר הוא שגוי, אם כי זה לא חשוב כי העיקר הוא לא לאכול שומני טרנס.
הסבר קצר מאד על טרנס וציס:
כל שומן בלתי רווי מכיל קשרים כפולים לא רוויים. כמעט כל השמנים הבלתי רויים הצמחיים כולל שמן זית שהוא אומגה 9 חומצה אולאית הם ציס.
במצב ציס הטבעי המולקולה של השומן מכופפת ונראית בצורת האות "ר" או האות "U". שומן העשוי ממולקולות מכופפות כאלו הוא נוזלי ובעל פעילות ביולוגית. בלשון ציורית הוא שומן "חי"
במצב טרנס המולקולה מסתובת סביב הכיפוף ב90 מעלות ואז היא נהיית ישרה כמו מקל. במצב זה השומן נהיה יותר מוצק ובסופו של דבר הופך למרגרינה. אז הוא נקרא שומן "מת". למרות שהרכבו הכימי עשוי להיות זהה לציס פעילותו הביולוגית שואפת לאפס. ובזאת הנזק שלו. הגוף מזהה שומן ציס כאילו הוא טרנס ומכניס אותו לרקמות וביחוד למעטפת תאי הגוף. כאשר מעטפת התאים מכילה כמות גדולה של טרנס הפעילות הביולוגית של מעטפת התא משתבשת.
שומ ציס הופך לטרנס כתוצאה מחימום בתנאים לא נאותים כלומר למשך זמן ארוך מדי בטמפרטורה גבוהה מידי.
שמנים צמחיים בלתי רויים (חד ורב בלתי רויים) יהפכו לטרנס אם הם יחוממו בתנאים מספיקים לכך. רוב שמני המאכל המזוקקים הם טרנס בגלל תהליך של חימום חלקי.
אין קשר בין חימצון לטרנסיפיקציה. חימום יגרום לטרנסיפיקציה תמיד ולחימצון כתלות בנוכחות של חמצן ומים.
התיאור למעלה הוא חלקי אבל נכון עקרונית. יש עוד פרטים שלא אלאה אותכם בהם.
למי שמעונין להבין את הנושא לעומק כולל הסברים ביוכימיים אני מציע לקרוא את המאמר תזונת אומגה שבקישור
http://www.omega3galil.com/[po]article page[/po].asp?id=10
למי שאין כוח למאמרים כבדים שיחפש בוויקיפדיה שומן טרנס. הנה ציטוט מהמשפט הראשון בוויקי על טרנס (ולא, אני לא שואב את הידע שלי מוויקפדיה, אבל זה מקור זמין לכל גולש בפורום באופן טבעי)
Trans fat is the common name for a type of unsaturated fat with trans-isomer fatty acid(s). Trans fats may be monounsaturated or polyunsaturated but never saturated.
בתאיבון
גיא

גיא תודה על ההסבר המפורט, אם יש לך אפשרות אשמח אם תוכל לפרט באיזה שמן הכי כדאי להשתמש לטיגון קצר כמו בחביתה ובאורז ובאיזה כדאי להשתמש לטיגון קצת יותר ארוך למשל לטיגון בצל, שניצל ורחמנא ליצלן גם לצ'יפס לעיתים רחוקות ונדירות...
ועוד דבר יש עכשיו טרנד של שניצל אפוי שזה בעצם שניצל שמטפטפים עליו שמן ומכניסים לתנור למשהו כמו 200 מעלות. ראיתי במתכונים שממליצים על שמן זית , אבל כאשר ניסיתי את המתכון היה ריח לא נעים של שמן שחומם יותר מדי. האם זו טמפ' גבוהה מדי לשמן זית ? איזה שמן היית ממליץ להשתמש במקרה זה?
המון תודה מראש!

לטיגון קצר כמו חביתה וירקות מוקפצים שזה טמפרטורה של 150 מעלות עד 180 מקסימום אפשר ורצוי שמן זית. כמובן שאם יש ריח של שרוף זה לא תקין. בטיגון ירקות אין אפשרות להגיע לטמפרטורה כזו במחבט כי המים רותחים ב100 מעלות ומורידים את הטמפרטורה עד שהם מתיבשים לגמרי. עם חלבון (בשר, ביצים) או ירקות יבשים יש יותר סיכון של הגעה לטמפרטורה מאד גבוהה ואז צריך להזהר לא להגיע לשריפה או חריכה של המזון. בכלל תוצרי שריפה של המזון בצבע חום או שחור הם רעל. אלו נקראים תוצרי ריאקצית מילארד והם בעיקרון חומרים מסרטנים ומאד מאד לא בריאים.
שמן נוסף צמחי מומלץ הוא שמן קוקוס. שמן קוקוס הוא שומן רווי chbubh מה שנקרא באנגלית Medium Chain Tri Glycerid . היתרון שלו שהוא חצי מוצק בטמפרטורת החדר ומתנהג כמו חמאה אך ניתך בערך ב35 מעלות. זהו שמן מאד בריא גם בגלל הרכב חומצות השומן שלו וגם בגלל בטרי גליצרידים בינוניים הם מקור מעולה לאנרגיה בגוף.
שמן נוסף בריא הוא שמן דקל.
בכל המקרים יש להקפיד שהשמנים יהיו מכבישה או מיצוי קר ולא מזיקוק וזה אומר שמנים יקרים יחסית. ק"ג שמן קוקוס איכותי עולה 50 עד 100 ש"ח. יש לו חיי מדף מאד ארוכים וצריך כמויות מאד קטנות בשביל בישול וטיגון.
אפיה של שמן זית ב200 מעלות זה די גבולי. הייתי יותר שקט עם 180 מעלות. אנחנ מכינים גם צלי בקר בתנור (רוסט ביף) בשמן זית אבל לא מגיעים למצב שהשמן נשרף.
אם לא חייבים שומן צמחי מבחינת הכשרות או האידיאולוגיה אז שמנים רווים מהחי הם הרבה יותר טובים לטיגון ובישול. שומן כבש הוא מעולה ועמיד וטמפרטורה של מעל 200 מעלות. מעולה להכנת בשר. חמאה כמובן גם טובה אבל עמידות הטמפרטורה שלה בערך כמו שמן זית ושמן קוקוס. שומן חזיר קשה להשיג בארץ. שומן אווז גם מצוין
אנא אל תעירו לי על ענין הכולסטרול- אין שום קשר בין שומן רווי לכולסטרול. כולסטרול הוא גם בריא אבל הוא לא נמצא דווקא בשומן אלא דווקא ברקמות אחרות ובעיקרון נמצא בכל תא בגוף וביחוד בכבד ובביצים.
לסיכום-
אם יש ריח של שמן שרוף- קלקלתם את המזון, השמן התחמצן ו\או הפך לטרנס. לא בריא
אם המזון הפך לחום שחור (קריספי) השכבות החומות שחורות הן רעל. לא לאכול אותן (צ'יפס זו דוגמה קלאסית)
אם השמן הפך לחום- כנ"ל
בעקרון אסור בכלל לאכול מזון בטיגון עמוק בגלל שהוא מיצר סידרה של רעלים- נגזרות טרנס של השמן עצמו ושל השומן הבלתי רוי במזון, נגזרות מילארד שהן מסרטנות ורעילות.
אם לטגן אז טיגון קל בלבד כך שהשמן והמזון לא משנים צבע ולא מקבלים טעם שרוף
הרבה מאד מידע נוסף בנושא אפשר למצוא באתר של אומגה 3 גליל במאמרים לחיות ללא תרופות ותזונת אומגה
בתיאבון וחג שמח ללא מצות ושניצלים
גיא

גיא, תודה רבה על התשובה המפורטת. סופסוף אני יודעת מה כדאי לעשות.

אם כבר אתה כאן, אז מה עם פופקורן (לא במכונה) ?

פופקורן

תירס

עמילן נקי ואפס ערך תזונתי= סכרת נעורים ומחלות לב כמו סוכר ולחם לבן. בקיצור אני נגד בעיקרון. מדי פעם כשהולכים לסרט אז בסדר אבל לא כל יום.
אם כבר פופקורן אז בחמאה כדי שלפחות יהיה לזה ערך תזונתי כלשהו.
אגב שומן מוריד את הערך הגליקמי של מזונות עמילניים ופחמימות ריקות אחרות ולכן אם כבר אוכלים לחם אז עדיף עם חמאה או שמן זית או גבינה צהובה...

תודה גיא. עוד לא ברור לי מה אעשה עם המידע, המחיר של השמנים.... אבל בטח אלך ואפחית יותר ויותר את האוכל המטוגן בבית.
ולגבי הדודה - היא נסעה לה לקנדה וכשתחזור, אם יעניין אותה אציע לה להיכנס. ואם לא - אז לא (-:
אגב, אם ככה יש בעיה של התחמצנות השמן בתוך מים? ז"א אם אני מבשלת אורז ומוסיפה בשביל הטעם קצת שמן זית, האם יש בעיה איתו?

שליחה על ידי פלו* » 07 אפריל 2009, 01:05

פופקורן

תירס

עמילן נקי[/u]
אז כל תירס הוא עמילן נקי = סכרת וכו', או שרק בצורתו כפופקורן?

ותודה על התשובות גיא, תבורך!

לפלונית- אין בעיה עם בישול אורז כי כמו שאמרתי למעלה מים רותחים ב100 מעלות ולכן כל בישול במים אם איננו בסיר לחץ באופן אוטומטי מגביל את הטמפרטורה 100 מעלות. הבעיה היא במחבת או תנור חם מאד שיש בו שמן ואז מוסיפים לו מים. למשל כאשר היינו מכינים פעם לפני 25 שנה צ'יפס היינו מחממים את השמן ל200 מעלות אז מכניסים את תפוחי האדמה הרטובים והיתה נוצרת רתיחה אגרסיבית מאד. רתיחה זו גרמה לחימצון כי מים הם קטליזטור לחימצון של שמן, ביחוד בטמפרטורה גבוהה.
לפלו- כל תירס הוא עמילן ריק ומזון מיותר. קורנפלקס עוד יותר גרוע.
גיא

גיא שלום, תודה רבה על האינפורמציה החשובה. אני קוראת בעיון, גם את המאמרים שלך באתר שלך. אפשר שאלה? אליך ולכל מי שמוכן להשיב: מה אוכלים במקום לחם לארוחת הבוקר? לא מספיק לי תפוח. מה אפשר לאכול שהוא מספק כמו לחם? אני מנסה להפחית את האומגה 6 ולהגדיל את האומגה 3 (גם אצל הבנות הקטנות שלי). הייתי שמחה לראות תפריט ממשי עם הצעות. כאמור קראתי אצלך ובכל-זאת אני מרגישה צורך בהמלצות נוספות כי לא בא לי עוף על הבוקר ולא מספיקה לי חסה/עלים ירוקים. יש רעיונות?
תודה!

גם קלחי תירס שלמים?

האם יש למישהו נסיון עם הסירים (היקרים) של חברת GCC. מדובר על שיטה לבישול ללא שמן או מים.
מצורף קישור
http://www.gcc.co.il/Index.asp?CategoryID=22

כאמור קראתי אצלך ובכל-זאת אני מרגישה צורך בהמלצות נוספות כי לא בא לי עוף על הבוקר ולא מספיקה לי חסה/עלים ירוקים. יש רעיונות?
יש הרבה דפים באתר שדנים בנושא הזה (הדף הזה הוא על רעלים בכלי בישול):
קודם כל ממליצה להיכנס לדף האינדקס מדור תזונה טבעית, שבו תראי הרבה דפים שעוסקים בחיפוש אחרי תזונה יותר בריאה.
יותר ספציפיים לנושא הלחם (כן, כן, לחם זה "סוכרים" ואוכלי הלחם מכורים לסוכרים האלה, לכן את כותבת את הביטוי "מספק כמו לחם") ומלאים רעיונות לארוחות בוקר בריאות ומזינות:
להתנקות מסוכרים בהנקה מלאה
האם להגביל אכילת ממתקים
גמילה ביתית ממתוקים
תשוקה למתוק אצל ילדים

מציעה להעביר את הדיון בנושאי השמנים והתחמצנותם לדף מה רע במרגרינה, שבו כבר מוזכרים הנושאים האלה.
גיא בן-צבי, תלך בעקבותינו לדף הזה אם נעביר את הדיון לשם?

גם קלחי תירס שלמים?
אני יודעת על ילד שאלרגי לכל צורה של תירס פרט לקלחים שלמים, אותם הוא אוכל בלי בעיה.
אחת הבעיות בתירס היא העובש הצומח עליו, כך שיכול להיות שזו אחת הסיבות.

תמי אמא לשתיים, מה עם ביצים?
(אחרי שנים שאני טוענת את זה, סוף סוף "מצאו" רשמית שביצים לא משפיעות על רמת הכולסטרול, ואין בעיה לאכול כמה שרוצים)
אני עושה לעצמי בבוקר סלט גדול משלל עלים וירקות, ומוסיפה לו אגוזים או אבוקדו או ביצים קשות. מתבלת בשמן ולימון או חומץ. טעים ומשביע מאוד.

לירון, לי אין ניסיון עם הכלים האלה באופן ספציפי, אבל הם נראים לי די איכותיים והם מנירוסטה (שהיא כנראה לא רעילה).

מה אוכלים במקום לחם לארוחת הבוקר?
אה, זה קל: קרואסון גבינה! D-:

בשמת - תודה על ההפניות, חיפשתי קצת באתר אבל עכשיו אהיה יותר ממוקדת ואגש לקרוא בדפים הללו.
תמי - הסלט נשמע מצוין, אבל על הבוקר אני זקוקה למשהו קטן וקשהקצת יותר ואולי גם מהיר יותר להכנה ... סלט דומה אני אוכלת לרוב בערב או לפעמים בצהריים. מה לגבי לחמים שהם לא מחיטה? נניח לחם שיפון? טוב אני אעבור לקראיה במה שכבר נכתב. תודה!

תמי גלילי תודה על התשובה לגבי הסירים. גם לי הם נראים איכותיים מאוד ואני חושבת לרכוש אחד (בשביל ההתחלה).

אחרי שנים שאני טוענת את זה, סוף סוף "מצאו" רשמית שביצים לא משפיעות על רמת הכולסטרול, ואין בעיה לאכול כמה שרוצים)
זה משמח אותי בתור חובבת ביצים

שליחה על ידי פלו* » 08 אפריל 2009, 11:16

מציעה להעביר את הדיון בנושאי השמנים והתחמצנותם לדף מה רע במרגרינה, שבו כבר מוזכרים הנושאים האלה.
מציעה למצוא שם יותר משקף, כמו למשל: על טיגון שמנים חמצון וטרנס

מדובר על שיטה לבישול ללא שמן או מים.
הם כותבים שהיתרון של הסירים הוא בישול ללא מים.
ומצרפים מתכונים שרובם (לא בדקתי את כולם) כוללים מים...

ומצרפים מתכונים שרובם (לא בדקתי את כולם) כוללים מים...
היתרון הוא בעיקר בישול ללא שמן.
בעקבות הערתך בדקתי את כל "המתכונים של איתן" ורובם, למעט מרק בצל וחמין, לא כוללים מים (מלבד כמה טיפות שנועדו לבדוק אם הסיר חם, ואני מניחה שזה לא נחשב.

מציעה להעביר את הדיון בנושאי השמנים והתחמצנותם לדף מה רע במרגרינה, שבו כבר מוזכרים הנושאים האלה.

ושואלת את גיא - מה לגבי שמן קנולה? לא הזכרת אותו בכלל.

תשובות בקצרה- מה לאכול בבוקר חוץ מעמילן וסוכר (שזה כולל גרנולה, קורן פלקס ודגני בוקר אחרים, לחם, פיתות, עוגות, קרואסונים,בורקסים וכדומה:
תלוי ברמת הצורך שלך בחלבון ושומן:
ביצים כמה שרוצים כמה שיותר.
ירקות בסיסיים (אגב ארוחת הבוקר הישראלית טרום אמריקניזציה- חביתה עגבניה זיתים וגבינה 9% זו עדיין ארוחה אידיאלית, בלי לחם)
בשר אדום
דגים נאים (דג מלוח, כבוש וכדומה כמו הרינג מתיאס אנשובי, סרדין, טונה, סלמון וכו')
זיתים
גבינה שמנה (כייפי לך עם קממבר או ברי או רוקפור, שיהיה מענין לשכנים למשרד)
אם חייבים פחמימות אז בצורת קטניות כלומר חומוס
לא לאכול- דגני בוקר, משקאות ממותקים, קרואסונים, טוסטים. אם אין ברירה אז טוסט מלחם מלא עם חמאה 0החמאה חשובה כי היא מורידה את הערך הגליקמי של הלחם)
לגבי שמן קנולה-
אני מאד נגד. שמן קנולה הינו דוגמה שלאסית לפוליטיקה של המזון. הוא נקרא על שם קנדה Canda Oil ומיוצר מזרעי ליפתית שהשמן שלהם במקור רעיל. בזכות רביה גנטית והנדסה גנטית (ע"ע "מונסנטו") הצליחו להגביר את היבולים של שמן קנולה ולהעלים את המרכיבים הרעילים. עדיין יש לי בעיה מוסרית עם המוצר הזה אשר פותח בצורה מלאכותית על מנת ליצר תחרות לשמן הזית האמריקאי. למה לצרוך קנולה כאשר יש לנו שמן זית כזה מעולה בארץ?
אני מציע לערוך חיפוש בווקיפדיה על הערך CANOLA ןמבטיח לכם זעזוע.
אגב מרגרינה משמן קנולה היא בכל זאת טרנס בהגדרה כי אחרת איך מיצקו אותה? גם מרגרינה משמן זית היא בהגדרה טרנס. לכן לא להתחכם- למרוח על הבשר (או הלחם אם אין ברירה) חמאה אמיתית ואם רוצים שמן זית אז לטבול או לבזוק שמן זית....
בתאבון!
אה כן ושמן דגים עם כל ארוחת בוקר אמרתי?
גיא

שליחה על ידי פלו* » 11 אפריל 2009, 21:57

גם קלחי תירס שלמים?
גיא,
כתבת על בעיה עם תירס, אבל לא הבנתי אם יש בעיה גם עם קלחי תירס שלמים?

כמובן להצעות של גיא אני מוסיפה:

סלט ירקות גדול עם זרעי חמניות/גרעיני דלעת/אגוזים כלשהם (מלך, פקאן, וכו')
פירות ושקדים/אגוזים

אני באופן אישי פותחת את הבוקר כבר שנים במגוון פירות עם כ-15-20 שקדים. לדוגמא, הבוקר אכלתי תפוז, קלמנטינה, בננה ושקדים. אתמול אכלתי תותים, קיוי, בננה, תמרים ושקדים. במקור התחלתי עם תפוח ושקדים או אגס ושקדים, צירוף שנחשב מצויין מכל הבחינות.
אצלי זה החליף ארוחות בוקר של לחם ודומיו. הייתי מכורה ללחם. היה לי קשה להתעורר.
מרגע שהחלפתי את הלחם בארוחות של פירות ושקדים - פתאום התחלתי לחיות! נגמר הערפל של עד 12 בצהריים!

א. כל מה שבשמת אמרה...
ב. ומצטער אין לי מושג לגבי הערך התזונתי של קלחי תירס שלמים. מה זה? סביר שהחלק המעוצה בתירס עשוי מפחמימות מורכבות, מה שנקרא לעיתים סיבים תזונתיים. מבחינה זו החלק המעוצה של כל צמח יותר בריא מהזרע המכיל עמילן... בני אדם עם מעיים תקינים ומושבות בקטריות בריאות (שלא ראו אנטיביטיקה) מסוגלים לעכל כמעט כל פחמימה מורכבת, אפילו עץ, וכמובן עלים וגבעולים (בעזרת האנזימים שמפיקות הבקטריות). בשביל זה יש לאדם כמעט 10 מטר מעיים. לא בשביל לספוג סוכר ב20 הס"מ הראשונים של המעי אחרי הקיבה. בעתות רעב קיצוני אכלו עשב ועצים בלית ברירה....

נראה לי שהשאלה התכוונה יותר: האם גם לאכול את התירס ישירות מקלח תירס, בין אם מדובר בתירס צעיר אורגני שנקטף הרגע ואוכלים אותו חי כמו שהוא, או אם מדובר בתירס שעבר בישול במים - חסר כל ערך תזונתי?
זה לא פשוט ירק, בצורתו זו?

אורגני או לא, את פירות (גרגרי) התירס אסור לאכול לא מבושל בגלל שהוא מכיל פיטו כימיקלים phytate בכמות גדולה. לבני אדם ויונקים שאינם מעלי גירה אין את האנזים הנדרש לעיכול הפיטאט . צריכה של כמות גדולה של פיטאטים על ידי בני אדם יכולה לגרום להרעלה. זו הסיבה שבני אדם חייבים לבשל או לעבד עיבוד דומה כמו החמצה או התפחה של זרעים כמו דגנים אורז ותירס, אבל בהמות מעלות גירה אוכלות אותם במצב נא ומעכלות אותו בזכות אנזים הפיטאז המפרק פיטאט.
יתכן שיש שלב בחיי התירס שבו הזרעים עדיין לא מכילים פיטאטים או כבר לא מכילים. אני מניח שאם יש תירס המשווק לאכילה ללא בישול אז אין בו פיטאטים. אבל לא הייתיי ממליץ לאף אחד לקנות תירס בשוק או לקטוף בשדה ולאכול אותו ללא בישול. כל תרבות הבישול של המין האנושי לא התחילה בגלל הצורך לבשל בשר או דגים או להרתיח מים אלא בגלל הצורך לצרוך דגנים שחייבים לבשל אותם כדי לחיות מהם.
גיא

שליחה על ידי יעל* » 13 אפריל 2009, 13:13

למישהו יש רעיון איך לשכנע אנשים שרגילים כבר שנים להשתמש במשהו, שהוא באמת רעיל לשימוש?
אמא שלי למשל מכורה לתבניות חד פעמיות מאלומיניום (אני מניחה?) ולנייר אלומיניום יחד איתן. כל דבר שנאפה בתנור זה בתבנית כזו. אני אישית כבר לא ממש אוכלת מהאוכל הזה בלי קשר אבל משגע אותי שאחרים ממשיכים לצרוך משהו שנאפה באלומיניום.
הבעיה שקשה להם לנדות כל פעם משהו אחר מהמטבח ולהבין איך משהו רעיל אינו אסור לשימוש (ולא משנה כמה דוגמאות אחרות כאלה יש....פשוט הסתמכות כזאת על אחריות המדינה..)

זה גם קשה לאנשים הבילבול הזה....רגע אחד "ברור" שמשהו הוא בריא, ורגע אחר מגלים שלא. (כמו שמן הקנולה שגם חשבתי שהוא בסדר והנה נכתב פה שהוא מהנדסה גנטית, טוב שדי הפסקתי גם עם טיגון).

לגבי ארוחת בוקר מצטרפת להמלצה על פירות. גם אני כשהייתי אוכלת לחם בבוקר הייתי חוזרת מיד לישון אם היה אפשר, ופירות זו פשוט אנרגיה מעולה בלי תחושת העייפות והכבדות, ואני מניחה שזה גם טוב לעורר את חילוף החומרים בבוקר.

משהו מכיר ויכול לחוות דיעה מבחינה בריאותית לגבי המוצרים של GREEN PAN
כתוב על האריזה: בריאות: טרמלון הינו ציפוי קרמי טבעי ללא PTFE אינו משחרר אדים רעילים אפילו מעל 260 מעלות ומיוצר ללא PFOA?
נראה כמו טפלון9 נקנה בניצת הדובדבן - נראה שהם מכוונים לקהל שנמנע מטפלון?

שליחה על ידי א.ב.* » 13 אפריל 2009, 21:30

היום ראיתי את המחבת ביריד אקולוגי. על האריזה נכתב שאלה מחבתות אלומיניום עם הציפוי הבריא. גלשתי עכשיו לאתר שלהם וראיתי שהציפוי יכול להתקלף בשימוש עם כלים חדים. ואז זה הופך להיות מחבת אלומיניום בעצם.... (באתר הם לא מזכירים בכלל את האלומיניום. מעניין למה.)

יעל,

אולי לנסות לענות על הבעיה הספציפית.
למשל אולי היא חוששת שיהיה קשה לנקות את התבנית אם היא תשתמש בזכוכית.
ואז את יכולה לומר לה איך את עושה את זה (אני משרה מיד במים וסבון וזה מתנקה ממש בקלות בד"כ).

סביבי לפעמים לוקח הרבה זמן לרעיונות לחלחל.

לגיא

כתבתי שכדאי לאכול דגים (נאים). אבל בדגים יש כספית.
האם אתה יודע על מקור לקנות בארץ דגים נאים (מהסוגים- דג מלוח, כבוש וכדומה כמו הרינג מתיאס אנשובי, סרדין, טונה, סלמון וכו'), שאין בהם כספית?

תודה מראש

דווקא בקטנים יותר יש פחות כספית, כי הם בתחתית שרשרת המזון.

לפי מה שידוע לי רק בכמוסות שמן דגים ממש אין כספית.

בסופר הרגיל מצאתי סלמון שכתוב עליו wild salmon, אבל קשה לי להאמין שהוא באמת wild.
מישהו יודע משהו על זה?

כמו שאמרה סאלוש- בדגים הקטנים יש פחות כספית. לכן מקרל אנשובי הרינג וסרדין יותר בטוחים. סלמון הוא דג בינוני טונה הוא דג ענק.
לא ידוע לי שמישהו בארץ בודק את רמת הכספית בדגים המיובאים.
באופן מאד כללי דגים מהים הצפוני הכי מזוהמים בגלל שלשם מתנקזים השפכים של צפון אמריקה ואירופה. ים סין ויפן גם.
הדגים הכי נקיים מגיעים מחופי דרום אמריקה- צ'ילי, פרו שם אין בכלל זיהום תעשייתי. משיחות עם הטכנולוגים של אושין ניוטרישן, יצרן שמן הדגים שלנו, שמן של אנשובי מקרל וסרדין שנדוגו בחופי פרו מכילים לפני הזיקוק והטיהור כמויות בלתי ניתנות לזיהוי של מתכות כבדות. למרות זאת כמובן כל השמן המעובד במפעל עובר את כל תהליך הזיקוק, אבל בעצם עבור שמן מדגי דרום אמריקה אין בכך צורך.
אנחנו במשפחה לא חוששים לצרוך דגים מהסוג שציינתי בכמויות סבירות מספר פעמים בשבוע. וכולנו בריאים...
גיא

לגיא, המון תודה.
אתה אומר שאתם לא חוששים לצרוך דגים קטנים, אבל האם דגים מחופי הים הצפוני?
כי אני מפחדת לצרוך דגים משם.
אבל מאד הייתי רוצה לקנות דגים קטנים שנידוגו בחופי דרום אמריקה- צ'ילי ופרו.
האם אתה יודע על יבואן מסוים שמייבא משם?, אם כן איפה במרכז אפשר לקנות זאת?

חשוב לי להיות בטוחה שהדגים בטוח מדרום אמריקה, ולא משאר המקומות, ואז אוכל לאכול ללא חשש את הדגים.

דגים "בטוחים" מאיזשהו אוקיינוס או ים - זו נקודה שבה אני חולקת על גיא. אני חוזרת על דברים שכבר כתבתי כאן באינספור מקומות:

"פחות כספית" - זה לא אומר "אין כספית", או "כמויות בטוחות של כספית". אין דבר כזה כמות בטוחה של כספית.
בעולם שבו בקליפורניה יורד גשם עם כספית מסין - אין כזה דבר לדעתי "ימים בטוחים", גם לא בחופי פרו וצ'ילי. אם זה שחה בים - זה פוטנציאלית מורעל. מצטערת. לא משתכנעת מ"כמויות בלתי ניתנות לזיהוי". לא מאמינים לי? בידקו בעצמכם: גגלו POLLUTION CHILLEAN SHORES ותקבלו שלל תוצאות. כנל לגבי PERUVIAN SHORES POLLUTION. אפשר להוסיף גם MERCURY אבל יש גם די הרבה חולירות אחרות...

אנחנו במשפחה לא חוששים לצרוך דגים מהסוג שציינתי בכמויות סבירות מספר פעמים בשבוע. וכולנו בריאים...
ראיה אנקדוטלית, גיא. לגבי אחרים - ערכה מועט עד אפסי.

מציעה לקרוא את הרעלת כספית , ובכלל להעביר לשם את הדיון.

והנה קישור ספציפי למעוניינים:
http://books.google.com/books?id=bgKSPT ... WhJnXj04o2 RRMiIqTzEA[/po]#PPA72,M1
(סוף עמוד 71 - תחילת 72)
ועוד אחד:
http://books.google.com/books?id=70NsJk ... VbcPm6wqtA
(תחילת עמוד 124)

בטח יש עוד, אבל התעייפתי.

פתאום חשבתי על הדבק שיש באריזות המזון, מה איתו? הוא לא מזיק?
אני מדברת על : קופסאות המעדנים (אשל/דניאלה/יוגורט), על קופסאות קרטון חלב וכולי.
הרי כשמוזגים את החלב מהקרטון זה ממש עובר במקום שהיה הדבק..?

ושוב אני שואלת (נדמה לי שכבר שאלתי פה -?):
האם יש מי שיודע איך מקלפים את השקדים/אגוזים ודומיהם במפעל? האם זה בעזרת כימיקל?
האם מישהו יודע איך מורידים את גרעיני התירס מהקלח בסנפורסט?

תודה תמי.
האמת שלצערי נראה לי שמה שאת אומרת הוא הנכון. כלומר שבאמת הזיהום הוא בכל העולם.
מה אתה אומר גיא? אולי למרות שבבדיקות הספיציפיות עבור שמן הדגים לא מצאו, אולי זה לא מקיף.

נעשו הרבה מחקרי צרכנים consumer studies על רמת הזיהום של דגים במתכות כבדות ורעלנים אחרים. התמונה איננה חד משמעית אלא גווני אפור. יש דגים שהם נקיים לחלוטין ויש שמזוהמים מאד ויש באמצע.
לצערנו אין מבחן מחייב של משרדי הבריאות בעולם או בארץ לרמת המזהמים בדגים כמו שיש מבחנים לרמת המזהמים בחלב או בבשר עוף או ביצים.
עד היום לא ידוע לי שיבואני הדגים או אפילו הדייגים הישראלים עצמם מדווחים היכן נדוגו הדגים ולכן אין דרך פרקטית לדעת בלי לפתוח במסע בילוש. בבשר כבש או פרה מיובא זה הרבה יותר פשוט כי ארץ היבוא היא ארץ הגידול (אני מניח שבשר מארגנטינה גם גדל שם). אבל דייג קנדי יכול לדוג באוקיאנוס הדרומי ולשווק את הדג כמוצר יצוא קנדי. לכן קשה ואולי בלתי אפשרי לדעת אלא אם כן היבואן יטרח לבדוק ולספר לנו...
אני לא מסכים שכל מה ששוחה בים הוא בהכרח מזוהם ומסוכן. כספית ואפילו אורניום יש בכל מקום ובכל מזון. אין סיבה לחשוש מחשיפה לרמות רקע נורמליות של כל חומר טבעי על פני כדור הארץ. המטבוליזם שלנו מסתדר עם זה. הבעיה היא כאשר יש ריכוז גבוה במיוחד של חומרים מסוימים כמו כספית וכאשר הריכוזים הגבוהים במיוחד עוברים בשרשרת המזון אז זה מסוכן.
הדרך היחידה להביא את יבואני הדגים לדווח על מקור הדג ולדאוג שהוא יהיה ממקור נקי ואפילו בעל תיעוד על נקיון הוא לחץ ציבורי צרכני. לחץ כזה עדיין לא קיים לא על היבואנים ולא על משרד הבריאות.
גיא

נקודות, אני הייתי דואגת בגלל הציפוי בתוך הקרטון יותר מאשר בגלל הדבק. אם זיכרוני אינו מטעני, ציפוי אריזות מזון הוא אחד המקורות העיקריים לחומר הבעייתי שקיים גם בטפלון.
לגבי היתר, אני מציעה שתכתבי מכתב ליצרנים ותבקשי תשובה בכתב ואת שם הגוף המפקח על בטיחות החומרים בתהליך הייצור. כך יש סיכוי שתקבלי תשובה כנה.

גיא, המסקנה מדבריך היא שבעצם אי אפשר לדעת מאין מגיעים הדגים שאנחנו אוכלים, וכמה הם נקיים. זו גם אחת הטענות שלי.
עם רוב דבריך אני מסכימה, ובוודאי אני מסכימה איתך שהכל מזוהם היום. הערות -

במים מצטברת יותר כספית מאשר ביבשה.
אין רמות נורמליות של כספית בסביבה היום, לא מעט בגלל מפעלי תעשייה (בעיקר פחם) שהודות לג'ורג' בוש לא היה עליהם שום פיקוח אמיתי והם שיחררו לחלל האוויר כמויות עתק של כספית ואיכסים אחרים. הכספית הזו מצטברת בכל מקום, זה נכון, אבל בעיקר במקווי מים.
המטבוליזם שלנו לא בנוי להתמודד עם הקוקטייל הנוכחי שיש בו גם חומרי הדברה שהצטברו במשך עשרות שנים וכימיקלים אחרים שלא היו בשנים עברו. לא עם הכמות ולא עם הצירופים. לא עברנו אבולוציה לזה למרבית הצער. התוצאות - מי ישורן. (יש עוד פירוט במה שכתבתי בדף האם מזון אורגני סותר פשטות מרצון ). התוצאות חמורות אף יותר לאוכלוסיות רגישות - כמו ילדים, נשים בגיל הפיריון, ואנשים עם בעיות אימוניות ומטבוליות שמשום מה נפוצות מאוד בימינו. (זה מעגל קסמים - הרעלים שבסביבה יוצרים בעיות פיסיולוגיות, שמצידן מחלישות עוד את היכולת להתמודד עם הרעלים האלה, וחוזר חלילה).

המידע בעניין, אני חוזרת (וגם גיא כתב), חסר ומוטעה בחלקו. ההחלטה צריכה להיות בתנאים של אי וודאות. בתנאים האלה - אני, שנכוויתי כבר (ילד אוטיסט עם הרעלת כספית ידועה, כנראה בשל אכילת הרבה טונה בהריון) בוחרת להימנע מאכילת דגים. אחרים יכולים לבחור אחרת ולקחת את הסיכון, אבל מתוך ידיעה שהסיכון קיים ואמיתי, בלי להתעלם ממנו או להמעיט בחשיבותו. זה בדיוק כמו הבחירה לגבי חיסונים, או בחירת מקום הלידה. בכל החלטה כדאי לדעת מה הסיכונים המשוערים ולקחת עליהם אחריות.

בזכות רביה גנטית והנדסה גנטית (ע"ע "מונסנטו") הצליחו להגביר את היבולים של שמן קנולה ולהעלים את המרכיבים הרעילים
זה לא מה שכתוב בוויקיפדיה (ולא שאפשר לדעת מה המקור למידע בוויקיפדיה, אבל לשם גיא שלח אותנו לקרוא, אז הלכתי). התהליך של הפיכת שמן קנולה לאכיל ובלתי רעיל נעשה בטכניקות רביה והכלאה רגילות לגמרי בשנות השישים והשבעים (הרבה לפני היות המזון המהונדס גנטית). מה שכן, כיום אחוזים ניכרים מהגידולים הם מהונדסים גנטית כדי שיהיו עמידים לקוטלי עשבים (ע"ע מונסנטו). אין לי מושג מה התקנות בארץ לגבי מזון מהונדס גנטית ואם יש לנו דרך לדעת אם שמן הקנולה בסופר הוא מקנולה מהונדסת גנטית או לא.

למיטב ידיעתי, היתרון של שמן קנולה על שמן זית הוא שהוא מתחיל להישרף בטמפרטורות גבוהות יותר (ולכן בטיגון ממושך הוא פחות מזיק).

עכשיו התחילו לשווק שמן קנולה מכבישה קרה, שהוא כאילו יותר בריא. מצד שני יש לו ריח נוראי למדי.

בקיצור, לא נפתרה סוגיית השניצל.

לא נפתרה סוגיית השניצל
נכון. מבאס נורא.
אם כי אומרים ששניצל אפוי הוא לא רע. לא ניסיתי. אולי הגיע הזמן.

שליחה על ידי פלו* » 16 אפריל 2009, 00:04

נסי וספרי.

עכשיו התחילו לשווק שמן קנולה מכבישה קרה, שהוא כאילו יותר בריא. מצד שני יש לו ריח נוראי למדי.

או! אני סיפרתי פה שקניתי בחנות טבע שמן קנולה בכבישה קרה- זה היה מזעזע (יש לזה ריח של שמן דגים- גם טעם...איכס!) בכל אופן- ענו לי שזה לא הריח של שמן קנולה ואולי קניתי שמן מקולקל.

בקיצור, כניראה לא היה מקולקל, אלא זהו שמן די דוחה..

לעוברת אורח- רביה גנטית

הכלאה רגילה. הנדסה גנטית

העברת גנים באופן מלאכותי מאורגניזם אחד למישנהו. בצמחי מאכל כמו תירס וקנולה מדובר בדרך כלל בהקניית יכולת ליצר קוטלי חרקים על ידי הצמח כדי למנוע הדבקות במחלות. הגנים האלו מגיעים במקרים רבים מבקטריות. בכל מקרה יש 90% סיכוי שהקנולה על המדף מקורה בצמח שעבר הכלאה גנטית לפני 20-30 שנה והנדסה גנטית בעשור האחרון.
לפינק פולקה דוטס- אין שום סיבה שלשמן קנולה יהיה ריח רע. המרכיב העיקרי בו הוא חומצה אולאית שזה המרכיב העיקרי של שמן זית. ריח רע = מקולקל.
אין שום סיבה ששמן קנולה יהיה יותר עמיד בחימום משמן זית אלא אם כן הוא עבר "מימון" hydrogenation מה שהפך אותו למרגרינה...
בקיצור כל מה שקשור בשמן קנולה הוא תחת אינטרס מסחרי כבד. אנחנו במזרח התיכון, ערש התזונה הנכונה שהיא התזונה של כרתים ושמן הזית צריך להיות השמן המרכזי במטבח של כל אחד מאיתנו.
גיא

אז ככה, מהספר "מה לאכול" של פרופ' מריון נסל עולה ששמן זית הוא 72% חומצה אולאית ואילו קנולה הוא 56%. לעומת זאת בשמן זית יש רק 9% חומצה לינולאית מול 20% בשמן קנולה ורק 1% חומצה אלפא-לינולנית (אומגה 3) מול 9% בשמן קנולה.
זה מסביר כמה דברים:

שמנים על תכולה גבוהה של אומגה 3 מתעפשים די בקלות ולכן שמן קנולה מתקלקל יותר מהר משמן זית ושמן פשתן מתקלקל אפילו יותר מהר. בשמן הקנולה הרגיל בסופר מטפלים למניעת עיפוש, כנראה בהידרוגנציה. שמן קנולה בכבישה קרה לא עבר הידרוגנציה ואם תוסיפו למשוואה את העובדה שהוא בבקבוק שקוף ומן הסתם עובר הובלה בתנאי חום, מתקבל מאד מאד על הדעת שהוא התעפש. זו כנראה הסיבה לריח הרע (אני שוקלת לפנות לחברה בשאלה בנושא).

ההבדל בהרכב החומצות דווקא מצדיק עמידות גבוהה יותר של שמן קנולה בחימום. הוא כאילו באמצע הדרך בין שמן זית לשמן סויה.

ואגב, למה שמן זית הוא חסין אינטרסים מסחריים, בניגוד לקנולה? ומה בעצם רע בהכלאה גנטית (בניגוד להנדסה גנטית, שברור למה היא רעה)?

שליחה על ידי מ_י* » 17 אפריל 2009, 09:24

בחזרה לענייני נירוסטה - בקישור הזה http://www.hametaher.co.il/content/view/27/46/1/4/ נראה שהמתמגנטת פחות טובה מהלא מתמגנטת, בניגוד למה שכתבנו פה למעלה. עכשיו קניתי סיר נירוסטה מתמגנט של חברת ארקוסטיל. מתלבטת אם לטרוח ללכת להחליף או להכניס אותו לשימוש בכל זאת.

למה שמן זית הוא חסין אינטרסים מסחריים
לא חסין, אבל זה פשוט מוצר עתיק, שמיוצר בידי המוני יצרנים, מקטנים מאוד ומקומיים מאוד ועד יצואנים, מגיע לא רק מישראל אלא גם מיוון, ספרד, איטליה ועוד, יש המון זנים, ולא נשלט ע"י תאגידי ענק אמריקאים.
שמן הקנולה, לעומת זאת, ע"ע מונסנטו... MONSANTO. תגגלי ותמצאי גם ים של חומר ביוטיוב. לא לחולי לב.

בקישור שהביאה מ י מטהרים (יחסית) את שמו של האלומיניום. האמנם ? האם זה אומר שאםשר להשתמש ברדיד אלומיניום לבישול מזונות שאינם חומציים ?

לעוברת אורח
חומצה לינולאית היא אומגה 6 ולינולנית היא אומגה 3. שתיהן רב בלתי רוויות ונוטות להתחמצן מאד מהר (להתעפש איננו מושג רלוונטי- לא מדובר כאן בעובש שהוא סוג של אורגניזם אלא בהתחמצנות). הסיבה ששמן זית הוא בריא איננה קשורה לתכולת הלינולנית ולינולאית שלו אלא דווקא לתכולת האולאית שהיא אומגה 9 ולתוכלת האנטיאוקסידנים הטבעית שלו המגינים על החומצות הבלתי רוויות מפני חימצון.
שמרי נפשך מכל שמן שכתוב עליו שעבר הידרוגנציה (מימון). הוספת מימן לקשר בלתי רווי כרוכה בחימום לטמפרטורה גבוהה אשר באופן בלתי נמנע הופכת את הקשרים הבלתי רוויים שנשארו בשמן לטרנס. זו הבעיה המרכזית בשמנים צמחיים בלתי רויים מעובדים, למעשה כל שמן על המדף בסופר חוץ משמן זית הוא כזה- שמן שעבר הידרוגנציה חלקית כדי ליצב אותו נגד חימצון, או במלים אחרות כדי להאריך ו את חיי המדף, אבל בתור קינוח הוא הוא הופך לטרנס. שומן טרנס בדרך כלל הינו מזיק ביותר.
לכן אם גם שמן הקנולה שאמור להיות מקור עשיר לחומצה אולאית (שמן זית) גם הוא עובר הידרוגנציה אז בכלל אין שום סיבה בעולם לצרוך שמן זה.
חיי המדף של שמן קנולה ושמן זית בכבישה קרה אמורים להיות דומים, אך אין ספק שהובלה ושמירה בחום ולחות הם קטלניים לשמנים אלו.
אגב טיפ למי שרוצה לשמור שמן זית במיכל גדול למשך שנה- לטפטף לתוך המיכל כמה טיפות של ויטמין E שומני ולנער היטב את המיכל. מבטיח מניעת חימצון וקלקול הטעם!
שמן פשתן שהוא 50% חומצה לינולנית (אומגה 3) ושמן דגים חובה לשמור במקרר!
מי שמעונין להתעמק בנושא כל השמנים השונים ולפתור לעצמו את כל האלות הקשורות בכך מוזמן לקרוא מאמר שכתבתי כבר לפני כמעט 10 שנים הנקרא תזונת אומגה בקישור הזה http://www.omega3galil.com/[po]article page[/po].asp?id=10
לכל השאלות בנושא רווי, בלתי רווי, אומגה 3, 6, 9, ציס וטרנס יש שם תשובות
גיא

גיא - המניע ה"בריאותי" לצריכת שמן קנולה הוא האומגה 3 ולכן העדפתי לרכוש את השמן בכבישה קרה, אלא שמעשה שטן, דווקא בגלל זה (תכולת אומגה 3 + כבישה קרה) הוא כנראה מועמד טבעי להתחמצנות (מקבלת את ההערה שלך לגבי המינוח). חבל שמשווקיו לא מבינים את זה ולא משווקים אותו בבקבוקים אטומים.....

ולגבי מונסנטו - אילו היו כל השמיים יריעות וכל העצים קולמוסים, לא די היה בכך לכתוב את העוולות האיומות של התאגיד הזה. אבל זה לא רק קנולה, אתם יודעים. הפתרון היחיד הוא שיהיה סימון ברור של מזון מהונדס גנטית (או שיש בו רכיבים שהונדסו גנטית) והכי טוב חקיקה שמגבילה את יבואו.

שאלה דחופה- האם בקבוקי מייםמינרלייםגדולים שעמדו בשמש גם מפרישים רעלים?

פלונית - עד כמה שידוע לי, הם מפרישים רעלים. כמו כל פלסטיק שמתחמם.

פלוני אלמונית ,כריות הניקוי בצבע אלומיניום באמת לא מכילים אלומיניום.הן עשויות רצועות פלסטיק בצבע כסף.(-:

איך אני יודעת אם סיר הוא מאלומיניום או נירוסטה או שיש עוד סוגים??
קיבלנו מסבתא רבה ז"ל כמה סירים ומחבתות...

<אני בורה לגמרי בעניין>
תודה:-)

אם זה ישן, סיכוי טוב שזה אלומיניום.
אלומיניום הוא קל מאוד, ובהיר מאוד, וגם לא הכי מבריק - לפחות מה שאני ראיתי. נירוסטה כבדה יותר, ובגוון כסוף קצת כהה יותר.

שליחה על ידי ש_חף* » 08 מאי 2009, 00:07

לפני חודשיים לקחתי על עצמי לערוך את הדף הזה, ואני מודה שהמלאכה גדולה עלי. התחלתי, בדף אלומיניום וצרות דף עריכה זמני, אבל אני מרשה לעצמי להגיד שלא יודעת איך להמשיך מפה.
סידרתי קצת לפי נושאים, מחקתי הודעות חוזרות ודברים לא קשורים, אבל יש יותר מדי הסתעפויות ונושאים חדשים, ויותר מזה לא התקדמתי.
כל מי שרוצה להמשיך לערוך מוזמן, אני מוותרת.
<והמרגיעון אומר: דרך האץ מדברת על כך, שבנוסף למה שיש לעשות, טוב לתת תשומת לב מיוחדת על האיך>

סחתיין שחף ירוק. זה בהחלט דף ראוי לעריכה ושמירה. הוא מלא במידע. צר לי, אך אני לא מן העורכות. אולי אכנס לזה יום אחד, אם אצליח להבין מה קורה פה...(-:

ושאלה :
מה קורה עם הסכום: סכינים, מזלגות וכולי? האם יש סוגים שונים? האם יש מומלצים ולא מומלצים?
יש מי שיודע/ת??

מישהי כתבה פה במעלה הדף על מחבתות טיטניום, ואני התייעצתי פה לא מזמן עם תמי בנודע למידת הבריאות שבזה (המסקנה היתה, אגב, שאם היצרנים אומרים אמת - מדובר במחבת מעולה. אין כרגע מחקרים שפריכים את מחקריהם של היצרנים), והחלטתי לשים נפשי בכפי (או במחבתי) ולרכוש אחת, כי הרגשתי שבנוסף לכלי הנירוסטה, אני זקוקה גם לכמה כלים בעלי ציפוי מונע הידבקות.
קניתי דרך הרשת מחבת יציקת אלומיניום בציפוי טיטניום של חברת WOLL הגרמנית. היא הגיעה השבוע, והספקתי לצלות בה המבורגרים וחזה עוף, "לסגור" בה נתחי בשר צלי, להזהיב שוקי עוף ולקלות פרחי כרובית - הכל ללא טיפת שמן, ללא בדל הידבקות, ומבלי לחשוש מחימום יתר.אני מאוד מרוצה. כעת נותר לה רק להוכיח את עצמה בשימוש ממושך (ויש לה אחריות ל25 שנה).

עוברת בי מחשבה לעבור לאריזה יבשה (הכוונה לעוגיות קרקרים וכדומה) בבית - מפלסטיק לקופסאות פח.
איך הפח עם האוכל?מזיק?
אם לא זכוכית, במה כדאי לארוז אוכל בבית?

ושאלה :
מה קורה עם הסכום: סכינים, מזלגות וכולי? האם יש סוגים שונים? האם יש מומלצים ולא מומלצים?
יש מי שיודע/ת??

אם לא זכוכית, במה כדאי לארוז אוכל בבית?
לא הייתי הולכת על פח. אבל כן על נירוסטה. אגב, למה לא זכוכית?

מה קורה עם הסכום: סכינים, מזלגות וכולי?
לחפש כיתוב 18/10 על הכלי עצמו. זה אומר פלדת אל חלד. למיטב ידיעתי.
תמי כתבה על זה פעם כאן במעלה הדף. נסי לעשות חיפוש.

אי שם סמעלה הדף כתבתי על בקבוקי נירוסטה למים, כתחליף לפלסטיקים.
הבטחתי לדווח כשיגיעו, אז אני מדווחת:
מרוצה מאוד מאוד.
נעים, טעים, תחושת של ניקיון, לא קורה כלום אם הבקבוק בשמש, נוח.

ולמי שיש מטהר מים בבית יכול להפרד לשלום מהפלסטיק במים לגמרי.

אלומיניום ושאר צרות בכלי אוכל (2009-03-30T22:23:51).

מה שכן, הבקבוקים מעט יותר כבדים.
מי שרוצה להתרשם מוזמן לחפש אותי ביום עיון מחר ולבוא ולהתרשם אישית מהבקבוקים.

אורלי - תודה על העדכון. איזה דגם בדיוק קנית? האם קנית דרך האתר שבלינק שצירפת? אפשר שם לשלם בכרטיס אשראי בינ"ל לא אמריקאי? כמה עלה המשלוח? (מחפשת קיצורי דרך...

)

והיכן קונים מחבט טיטניום? אשמח לקבל פרטים
תודה!

מה קורה עם הסכום: סכינים, מזלגות וכולי? האם יש סוגים שונים? האם יש מומלצים ולא מומלצים?
מרילי נלסון הפנתה אותי פעם לסוג מסויים של סכום מנירוסטה. אבל האמת היא שאני בספק עד כמה ההקפדה על זה משפיעה - לדעתי הרבה הרבה פחות מסירים ומחבתות. אני אישית משתמשת בסכום רגיל מנירוסטה וכלי בישול (תרווד, מצקת) כנל. נמנעת מפלסטיק ומסיליקון. עץ - עובר (שם הבעיה היא שאריות אוכל שלא נשטפות שיכולות להעלות עובש וחיידקים).

עברתי על ה-כ-ל ולא מצאתי תשובה, או אולי לא הבנתי. ראיתי מחבתות עם/מציפוי קרמי. האם זה אותו דבר כמו טיטאניום? ואם לא, האם הן בטוחות?
מעתיקה הודעה של שירין:
_נתקלתי לאחרונה בפרסומת של מחבת "קרמי בריאותי" (של חברת Neoflam) -
http://www.kleibait.co.il/[po]search results[/po].asp?manu id=124
מישהי מכירה? ומה זה בדיוק הציפוי הזה?_
אני ראיתי בחנות של סולתם, ודווקא זול ממחבתות הנירוסטה. תודה.

הסתכלתי קצת - זה מבוסס סיליקון וחימר ולטענת היצרן אינו מכיל את החומרים שהוכחו כמזיקים בטפלון.
סיליקון זה בסדר, חימר יכול להיות בעייתי - תלוי מאיזה מקור הוא (עלול להכיל מתכות כבדות ורדיואקטיביות), ולא הצלחתי למצוא רשימה מלאה של הרכיבים האחרים.
בתיאוריה זה נראה טוב. מעשית - כיוון שאין שקיפות ומידע מלא - אני אישית הייתי מחכה שיהיה עוד מידע (למשל, מ-EWG שמדי פעם בודקים מוצרים ומפרסמים רשמים).

מי שמבין, מה דעתכם על זה ? מסוכן ? בריא ? לא זה ולא זה ?

http://en.wikipedia.org/wiki/Sous-vide

חימום של שקיות פלסטיק גורם לספיגת חומרים לא סימפתיים במזון.
שקיות פלסטיק עשויות מ-PVC שהוא רעיל (יש על כך שפע מידע). בעוד שלגבי פלסטיק קשיח יש סוגים רעילים יותר ופחות, פלסטיק רך תמיד רעיל, ועוד יותר - כשהוא מתחמם. מומליצה בחוזקה להימנע. אם אוכלים משהו כזה פעם בהרבה זמן זה לא נראה לי קריטי.