זהו. בן 3.5
לאחר המון לבטים מחר הולך לראשונה לגן.הוא רוצה ואני מתחילה לשחרר ומתנחמת ביום הקצר ובחופשות ובעושר החברתי והיצירתי ומתאבלת על השאר.. שרק יהיה לנו טוב

גם מזדהה. לפעמים אפילו מרגישה קצת " מחוץ לעניינים"- אולי משהו חסום אצלי בנושא
ובדרך כלל מאמינה, כמו שכתבה יונת, שהאדם ברא את אלוהים ולא להפך.

קראתי הבוקר את כל הדף.. יש בכם כוחות נפש עצומים. מזלו של תינוקי שנולד להורים כאלה!
מאחלת לכם שנה טובה ועוד הרבה שנים טובות אחריה. בריאות, שמחה, שלווה, תמיכה ואהבה. זמן לעצמך וראיית הטוב.
בקיצור- החלמה מלאה וניסים אחרים.
(עזרת לי לשים בפורפורציה את הקשיים שלי.)