תזכירי לי באיזה שבוע את? כך אוכל לחשוב איתך על היתרונות ונחסרונות של גרידה מול לידה (עשיתי גם זה, וגם זה, גם באסה"ר, גם בתה"ש וגם בקפלן).

גם אני מחזיקה אצבעות|Y|

מחזיקה אצבעות

תודה
בזכותך הצלחתי להעביר חלק מהלילה בנמנום (עם שני פקאנים מודבקים לי לגב )
אבל באמת תודה, על כל הנכונות.

נאלצת לעזוב אותך.
צר לי.
מאחלת לך המשך בריא, עם ידיים מלאות.

תודה, מבינה מאד בX שביר. רק שמעולם לא שמעתי על ילד המוגדר גנטית כפגוע, אבל מתפקד כלא. והייתי רוצה לשמוע על כך. שוב תודה.

שלום,
מישהי אמרה לי שיש לך בן שע"פ הבדיקה הגנטית מוגדר כפגוע למרות שבפועל - לא.
אני נשאית לX שביר, בהריון, והייתי שמחה לשוחח איתך על כך בבהילות.
אשמח אם תפני אותי למקום בו סיפרת על כך, ואם תוכלי להשאיר דוא"ל או טלפון, בכלל טוב.

תודה!

אני מצאתי את הוועדה כמשהו חיובי דווקא. בעצם הוועדה היתה פגישה עם רופא שהסביר מה הולך להיות (מניחה שיקרה גם בפרטי) אבל גם פגישה עם עובדת סוציאלית קלינית. שלי - עזרה מאד.
אז אם את הולכת על האפשרות פרטית, מציעה לך לפרגן פגישה טיפולית כלשהי. לפחות אחת.
בהצלחה!

בדיוק! (ולכן זה לא קשור מה הרקע)

<t>אולי הענייה המתוסכלת מדברת מפי, אבל יש לי הרגשה, שגם במחלות קשות, כסף לא מוגבל בהחלט יכול להיטיב עם המצב.<br/> והורים לילדים שבפועל נולדים עם מחלות קשות, למרות כל ההתמודדות, שמחים שנולדו ולא היו רוצים להרוג אותם.<br/> כאשר המשפחה לא תוכל לעמוד בהתמודדות עם ילד בריא, בגלל מצב כלכלי ו/או נפשי, גם ש...

<r><U><s>[u]</s>זו פשוט בעיני התמודדות שונה<e>[/u]</e></U><br/> אז זהו, שלטענתי (ורק אחרי 2 הפסקות הריון והתלבטות של אולי פתחה של עוד אחת, הצלחתי להבין את זה) שזו בעצם אותה התמודדות. כי גם כאשר יש בעיה פיזית, הפסקת ההריון היא בסופו של דבר בגלל המצב הכלכלי והנפשי. וגם כאן צריך לחיות אם הידיעה שקטעתי ...

סיפרתי על הסיסי שלייה והפסקות ההריון ב אילו נשים עשו הפלה ושלמות עם זה

<t>ועוד משהו חשוב,<br/> יש איזו "הילה" של קבלה לגבי הפלות בעקבות בעיות פיזיולוגיות/ מחלות/ גנטיקה של העובר. אבל אני ממש לא רואה את זה שונה מהפלות על רקע כלכלי, או מצוקה רגשית. בעצם, אם היה לי מימון ללא גבול, וזוגיות יציבה לחלוטין שיכולה לעמוד בכל טלטלה, הייתי משאירה את הילדים הפגועים ולומדת את "השעו...

<t>השאלה היא למה את קוראת שלמה...<br/> בהריון הראשון שהיה לגמרי לא מתוכנן, גיליתי, מאוחר מדי, שהתינוק חולה במחלה גנטית קשה. החלטתי להפסיק את ההריון. מכיוון שהיה מאוחר מדי להפלה, עברתי לידה מוקדמת, בשבוע 27. לידה וגינלית כולל הכל, כולל תינוק חי ובוכה שמין הסתם נפטר בהמשך. התהליך היה טראומתי וקפלן פיש...

<t>ראית דופק !!!!!!!!!!<br/> קולולולוששששש<br/> לא תוכלי להסתיר עד שבוע 26...<br/> אני גם מנסה להסתיר למרות שהתנפחתי לגמרי (עליתי חצי ק"ג, אבל הבטן פשוט נפוחה לגמרי. אני כל הזמן מרגישה כאילו יצאתי מאיזה "אכול כפי יכולתך" באווזי או משהו כזה...) יכול להיות שזה קשור לזה שמדובר בהריון רביעי והרחם כבר גד...

<t>טוב, שוב מתעלקת לך על הבלוג...<br/> בעוד שבוע עוברת סיסי שלייה. וככל שזה מתקרב, מתעצם הלחץ. כל הזמן עולים לי תסריטים בראש. איך אני אומרת לחברה שהבאנו לה מלא דברים לתינוקת: "עשי טובה, תשמרי את הכל...יש לנו מה לעשות עם זה..." וחילופין חושבת על איך אני מספרת לבוס על ה"חופשה" שאני צריכה לקחת מהעבודה ...

<t>כרגע אני מעדיפה להיות לבד עם האובדן מאשר להתאכזב.<br/> אבל אל איזה אובדן אני מדברת? הרי הפעם הכל יהיה בסדר!<br/> (בלילה הלפני אחרון, היו לי כל מיני סיוטים על זה שמודיעים לי שהיא פגועה ואני צריכה להפסיק את ההריון. על איך אני פותחת הודעה קורעת לב...על איך אני הולכת לפסיכולוגית...קמתי עם דימומון קל ...

<r>גם אני מתחבאת מאחורי ניק אנונימי מסיבות דומות. מתה לצרוח לכל העולם "אני בהריון!!!!!!!!!!" (אצלי גם הכניסה להריון היא נס) אבל מחכה (שבוע 9). גם בגלל שבאיזשהו מקום, בהריונות הקודמים (זה ההריון הרביעי שלי, ובינתיים הנבתי ילד אחד...) הייתי צריכה להכיל גם צער של אחרים. וממש אין לי כח לזה. אין לי כח לה...

אני רק בשבוע 7 ולא ישנה בלילות. קמה מוקדם, לא מצליחה להרדם, ומתעוררת אין ספור פעמים באמצע. מבעס לגמרי. יודעת שעוד מעט לא אוכל לישון שעתיים רצוף במשך שנה לפחות, רוצה לנצל את הזמן שנשאר לשינה איכותית, ולא מצליחה. עייפה כל היום.

<r>עד ההריון היו לי יציאות סדירות, כל בוקר, במרקם נח לתפעול:-P ובכמות מכובדת (משתדלת לאכול בריא, הרבה סיבים).<br/> בשבועיים האחרונים (אני בשבוע 6 כנראה), למרות שאני אוכלת בדיוק אותו הדבר, אני בקושי מחרבנת...עדיין קיים ההרגל של כל בוקר, מרגישה לחץ, יושבת על האסלה ויוצא איזה מין בלופ קטנטן. לא קשה לי ...