באופן טבעי

בשמת,
אני מצטערת שלא עזרתי לך כשיכולתי.
תודה שעזרת לי, ושהמילים שהשארת אחרייך ממשיכות לעזור לי.
את ו״באופן״ הכנסתם הרבה טוב לחיי.
אני אוהבת אותך.

<r>אם פי, תמרוש, יוליקו - תודה רבה לכן. כך גם לכל אלה שהשתתפו בדיון הזה מתחילתו. אני לוקחת הפסקה מבאופן. רציתי להסביר את זה קצת למעגל התמיכה הקטן שנוצר פה, כדי לא להיעלם סתם ולהביע הערכה לרצון הטוב שלכן. מצחיק, זה קצת קשור למה שיוליקו כתבה על הניק שלי. גם לי לא נוח איתו כבר הרבה...

יונת, כתבתי לכן אצל טרה רוסה. לא כדי לקבל תגובה או לפתוח דיון, אלא רק כדי לשקף את נקודת המבט של מי שזה מקרוב באה. תודה.

ותודה על ההתייחסות המפורטת

<t>אמפי, מסכימה כמובן שיש משמעות רבה להבדל שבין ״כוונה טובה״ ובין ״כוונה רעה״, כמו גם לחשיבות שיש באמירה ובהתכוונות. ומדברת על מבוגרים, כמובן (בתור אמא מאותגרת מרחבית כמוך, מסכימה עם הדוגמה שלך...) אממה? לפעמים הייתי מעדיפה שמישהו יפגע בי ״בכוונה״ מאשר ״לא בכוונה״. בעיקא כשאותה ״...

<r>אז ביקרתי בדף <PO><s>[po]</s>אמא שאוהבת יותר<e>[/po]</e></PO>, ולהלן מסקנותיי: כגילוי נאות, ככל שקראתי בו יותר כך חשתי יותר אמביוולנטית לגביו, והרגשתי שהוא מכביד עליי, לא ברור לי לגמרי מדוע. בכל מקרה - הרגשתי מכביד, אז הפסקתי. מסקנה אחת: גיבוי לעמדה העקרונית שלי, שכוונות ורצונות ו...

(הייתי אומרת שאני מעריצה מס׳ 1 שלה, אבל מרפרוף קל באתר די ברור לי שזה לא נכון)
(-;

<t>ואם כבר, אז להיתלות באילנות ממש גבוהים... _אני שוב אדגיש: זאת אני, רק אני, שחוללתי אלף שינויים פנימיים בהרבה תחומים ובהמון רמות, שהיו קשורים ל"אמא שלי" וששינו את היחס שלי לאמא שלי. כתוצאה מהשינויים שהתחוללו אצלי - חלו גם שינויים באמא שלי ובהתנהלות שלה כלפי. אבל הכל נובע מהשינויים ש...

<r>תודה, אמפי, ותודה, קוראת! אמפי - שניסחת את הדברים ״מהצד השני״ באופן שאני הרגשתי אבל לא הצלחתי לגמגם אותו עד הסוף לעצמי... קוראת - על כך שהדעות החד משמעיות שלך, שמגיעות מניסיון אישי ומרצון עז לעזור, מסייעות לי לשאול את עצמי שאלות ובהמשך לאמפי לנסות ולנסח לעצמי מהי ״מידת האמצע״ שתוכ...

<r>קמתי מעוכה, בכיתי רוב הלילה, כאבתי את עצמי ועל עצמי, כעסתי על עצמי ועל הסביבה. הרגשתי עייפה, מעבר לעייפה, מותשת. וקצת עלובה (מה לי כי אלין וכו׳). ואז, שלושה דברים קטנים-גדולים על הבוקר: התינוק שלי מפטפט איתי; תשובות לשאלה בככר השוק; ומסר מאוד מעצים מתמרוש. אז תודה, ...

<t>בעצם הבנתי, פתאום, הבנתי. שיש לקרובים אליי איזה צורך מצער לשמור אותי קטנה, וחלשה, ונזקקת. שאני נלחמת כדי לקבל משהו מאוד מאוד בסיסי מהסביבה הקרובה שלי: כבוד והקשבה. הקשבה - לא לשמוע, לבטל, להחליט בשביל, לקטוע באמצע כי ברור לנו מה רצית להגיד. קשב. תשומת לב. כי יש לך מה להגיד ואנחנו מ...

תודה על הטיפים, דרור.
אדגום את הדף שהמלצת עליו, מקווה שבקרוב.
מעריכה את הרצון הטוב ואת ההשקעה שלך בלענות לי (בעיקר עם תינוקת קטנטונה כל כך...)

<r>תודה, דרור! אהבתי את ההיפוכים. האפשרות שהיא תאסוף אליה היתה אידיאלית, אבל אנחנו לא מאותה העיר... מעבר לכך, אני מרגישה שעבורה, לבוא ״לעזור לי״ עם התינוק או הילדים, זו דרכה - אני מתלבטת מעט בניסוח, אבל בכל זאת - לגרום <s>[b]</s>לי<e>[/b]</e> לבלות איתה זמן (מפני שאין לי רצון ...

https://m.youtube.com/watch?v=6Rzb6gZyWJE

<t>אז... השחרור ההדרגתי הזה, מהמגבלות הכפויות ומהריחוק החברתי מחזיר אותי לעמדה שאני מבינה כמה טוב היה לי לא לעמוד בה. כשנסגרתי בד׳ אמותיי, הבנתי. הבנתי עד כמה גדולה כמות הזמן שאני מבלה בו באינטראקציות לא-רצויות, כולל עם אנשים שבאים ״לעזור לי״ (כמו אמא שלי למשל). לא רוצה. לא ...

<r>בלי ועם קשר, אני מקדישה את השיר הזה של אורין רוזנר לעצמי, לבשמת, לתמרוש, לדרור ולכל אותן נשים נפלאות אחרות שפילסו ועדיין מפלסות את דרכן <PO><s>[po]</s>לגדול להיות אהובה<e>[/po]</e></PO>. הַזְּמַן עוֹבֵר עַד שֶׁאֵינְךָ כּוֹאֵב עוֹד. בֹּקֶר אֶחָד הַכְּאֵב פּוֹלֵט אוֹתְךָ אֶל מִטָּתְךָ...

יאללה. כבדי את זכרה, ושימי עצמך במרכז, כאן ועכשיו. כפי שראוי.
צודקות. קיבלתי. רות הישר...

חייבת להודות שמרגיש לי ממש מוזר לחזור ולהתעסק בבעיות הטריוויאליות שלי /-:

תודה רבה, אם פי 3. איזה יופי שבאת לכאן.
אהבתי מאוד את ההצעה שלך ואת הכיוון שהיא באה ממנו. אנסה לשכנע אותו ליישם...

מדי פעם, סיפרו הזקנים/ רבקה מרים

מדי פעם, ספרו הזקנים
מתרגשת נופלת עלינו, בסופה וסערה
בחיל וברעד
שפה חדשה, לא נודעת
שפת ממלכה, שפת עדן, שפת כוכב
והאני שלנו, זה שמעולם לא נראה
ושאין בו לגעת
הולך ורחב.

מומינאמא, זה כל-כך מובן. יש מין צורך בוער כזה, לאור הבשורה, לעשות משהו, להגיד משהו, להביע משהו מעבר.
אני משתתפת טרייה יחסית בבאופן (שנה וחצי), והוא נתן לי המון. כתבתי קצת על בשמת ועל החוויה שלי בדף לגדול להיות אהובה.

תודה לוטם. כתבתי עליה הבוקר כמה מילים בדף לגדול להיות אהובה.

<t>מרגישה שאני חייבת להגיד פה כמה מילים על בשמת. הגעתי לבאופן לראשונה לפני שנה וחצי, בלי להכיר את האתר, הכותבות או הדינמיקה. הייתי אחרי אובדן הריון, המומה ודאובה וכואבת ופגועה. חיפשתי משהו - עצה, תמיכה, אוזן קשבת, משהו. אפילו לא ידעתי מה. ופגשתי את בשמת. בלי לדעת שהיא אושייה בא...

כל-כך עצוב ולא נתפס.
נשמה יקרה ומיטיבה.

<t>אני מבהירה, מחדדת, ושואלת. אתכן ותוך כדי גם את עצמי. ותוהה: הרי תמיד יש בחיים נקודות חיכוך. אנשים מגעילים, או אטומים, או מתישים, או מרי נפש, או סתם כאלה שבאים לנו ממש-ממש (ממש) לא טוב. זו יכולה להיות מוכרת בחנות, או מישהי שיושבת לידי בהצגה, או אחת מהאמהות בגן, או מישהי מ...

<r><s>[u]</s>זה לא סותר את זה שאת צריכה להגיד לבעלך חד וחלק שהוא צריך לתמוך בך מולה.<e>[/u]</e> לתמוך מולה באיזה אופן? שוב, בסיטואציה מובהקת כמו שתיארתי זה פשוט: הוא היה צריך להגיד ״זו אשתי, ובשום פנים ואופן לא מקובל עליי שתתנהגי אליה ככה, ואם את מתכוונת להמשיך כולנו קמים עכשיו והול...

אני תוהה: מה היה במשפט הפשוט הזה שעבד? מהם בעצם המרכיבים, האלמנטים שיצרו את הניצחון הזה?
גם אני! מאז שכתבתי את זה אני מנסה לפצח את הסוגייה, ולנסות לסלול את דרכי לשידור חוזר. (-;

המרגיעון אמר לי קודם, ש״אין טעם לחבוש את היד כשיש שריטה עמוקה ברגל״.
אז אולי, בעצם. לפני מעברי הדירה ושינוי סדרי העולם, צריך אהבה עצמית, אהבה עצמית, אהבה עצמית.
ואז עוד קצת אהבה. עצמית.

<r>בינתיים מהרהרת... חשבתי על דבריה של קוראת: <s>[u]</s>את מבינה שאת מרגישה בודדה במערכה הזוגית אל מול גיסה מרעילה. אז השאלה כעת היא אם הוא תומך בך ודואג שהיא תנהג בך באופן שמכבד אותך. לכעוס עליו על שלא אמר לאחותו לא לגור בקרבתכם זה לא כל כך לעניין לטעמי. לכעוס אם הוא נותן לה להתייחס אל...

<r>מקנחת ב-15 השניות היומיות של תעופה עצמית: <LIST type="decimal"><s>[list=1]</s> <LI><s>[*]</s> קמתי בבוקר מעוכה אחרי לילה של שיעולי ילדים וגירודים והנקה אינסופית, בתחושת סמרטוט שאין מצב שהוא שורד דקה בלי להתפחלץ. ועברתי את כל היום עם שלושתם בכיף ובסבלנות. קסם!</LI> <LI><s>[*]</s> איזה כיף זה להצחי...

<r>שני המקרים שסיפרתי עליהם קודם, עם אמא שלי וחמותי, בעצם ממחישים לי את כל הסיפור שהביאני עד הלום, לשאול איך אפשר <PO><s>[po]</s>לגדול להיות אהובה<e>[/po]</e></PO>. אחד זה המקום שבאתי ממנו, שמחליש במקום לחזק, ומקדש את העיקרון הפסאודו-נעלה של ״להפנות את הלחי השנייה״. השני זה המקום שנכ...

<r><s>[u]</s>התגובה של אמא שלך, לעומת זאת, היא תגובה מחלישה. זה מפריע לך כי זאת התנהגות מעצבנת. זה מפריע לך כי הילדים מעורבים בזה וגם בעלך וכי את צריכה להשחית את זמנך בנוכחות בת משפחה מרעילה.<e>[/u]</e> נכון. ומבחינתי, לגמרי לא שווה את האנרגיה. לגמרי לגמרי לא. אבל אני מרגישה שזו לא ...

בכל מה שקשור לבני משפחה שלו (אולי בעיקר לבנות המשפחה שלו) יש איזושהי נאמנות תמימה, מקסימה, נוגעת ללב. הוא לא מסוגל לייחס להם כוונת זדון. היא לא התכוונה, זה קרה בטעות, את פשוט רגישה מדי. היא אדם כל כך טוב...
מזדהה! אפילו פעמיים (-:

גם בעייתי.
קוראת, מעניינת אותי דעתך, מדוע בעייתי לנסח זאת כך? ואיך, בסיטואציה דומה, ניתן לפעול - כלומר, לא להיות צבועים ולהעמיד פנים שמשהו שממש לא לרוחנו (כמו מעבר הדירה שלה) הוא לרוחנו? האם לא זה המסר שעובר אם לא אומרים כלום?

<t>שני דברים, קשורים ולא קשורים: אחד: לפני כמה חודשים, כשאמא שלי הייתה אצלנו, אמרתי לה שאני ממש במצוקה בגלל הסיפור הזה עם גיסתי, ושאלתי אותה מה דעתה. נכון יותר: שאלתי אותה בפירוש אם יש לה רעיון מה אני יכולה לעשות. ותשובתה היתה: את צריכה שזה לא יפריע לך כל כך. יופי. <b...

<t>שוב, לא רלוונטי עקב היותו פוסט-מורטם... (-; ובמאמר לא מוסגר: משפחתו הגדולה של בעלה גרה באיזור. שם כולם גרים באותה השכונה ורצו שהם יעברו לשם גם. והיא אמרה ש״לא מתאים לה לגור בקומונה״ ושזה ״קרוב מדי״. אגב, כשאני ניסיתי להסביר עצמי מולה באותם טיעונים בדיוק, היא אמרה שזה בכלל לא אותו ...

<t>תודה על כל התגובות. קוראת, מסכימה לגמרי לגבי זה שאח (או כל אחד) לא אמור להגיד לאחותו (או לכל אחד אחר) איפה לגור; אבל לדעתי אפשר להגיד למישהו - לפני שזה נעשה ולא פוסט מורטם - שיש פה סוגיה של מרחב אישי, שכמובן אין לאיש שום זכות לקבוע לו איפה לגור, אבל שאם הוא מתכוון לעשות את הצעד הזה, הוא צריך...

היי מיכל, תודה על התשובה. למרות הנסיבות השונות, מאוד רלוונטי ומאוד מזדהה.

<r>ועכשיו, לא 15 דקות, יותר כמו 15 שניות של לנער מעליי את הפיכסה מההתעסקויות של היום הזה, בבצבצת המשפחתית המחניקה ובניסיון (הכי <s>[b]</s>לא<e>[/b]</e> <PO><s>[po]</s>פליי ליידי<e>[/po]</e></PO>) להעלים שלוש שנים של בלאגן בשלוש שעות... 15 שניות של תינוק מתוק-מתוק וכחול עיניים; של מצ...

<t>תודה, מיכל ויוליקו. מיכל, מתוך סקרנות, מעניין אותי לשמוע איזו עמדה או התנהלות נקט בעלך בסכסוך בינך ובין חמותך. התערב? התעלם? הרגשת שהוא איתך? נגדך? חצי-חצי? אצלנו - חמי וחמותי שניהם נפטרו (חמותי לפני כ-10 שנים וחמי בשנה שעברה), כך שבקונסטלציה הנוכחית המשפחה היא רק שלושת האחים, בני/בנות ...

<t>בכל זאת, מחפשת פתרון אופרטיבי כלשהו לסוגיית בעלי/גיסתי. מצד אחד - לא להיות בקרבת מי שעושה לי רע = אהבה עצמית. מצד שני - לא להיפגש איתה, משמע, לשבת בבית לבד בלי בעלי והילדים, ועל הדרך לפגוע בו וגם להרגיש מוקצה = לא אהבה עצמית. ניסיתי להריץ בראש גם תרחישים אלטרנטיביים (נניח, אם מישהו...

<r>_אבל הכי חשוב, נחזור לנקודה שלך על "עוול שדורש פיצוי": הכי חשוב זה שאת אחראית על הפיצוי. לא שום "הם" שבעולם. רק את. כי רק לך הכוח._ לזכור, לזכור, לזכור ולהזכיר. אני אחראית. רק לי הכוח. ואולי חלק מהפיצוי הוא לראות את עצמי ככה: <s>[u]</s>ולא, את לא תישארי שם לנ...

<t>מחככת, מתחבטת, קמה, נופלת. מתפעלת מהילדים, מחבקת את הילדים, מתוסכלת מהילדים, צועקת על הילדים, סבלנית עם הילדים, חסרת סבלנות עם הילדים, צוחקת עם הילדים, בוכה איתם. אוהבת את החיים שלי, שונאת את החיים שלי. לפעמים מרגישה שטעיתי, שהרסתי אותם ושמאוחר מדי. בגלל שביטלתי עצמי אל מול בעלי ומשפחתו...

איזו פנטזיה? בשמת נפלאה וחדה, וגם את. כאילו דה...

<r>אז חשבתי: מה יכול לתת לי ״חוויה קטנה ומזינה״, בבית, עם שני ילדים בגילאי 7 ומטה ותינוק בן חצי שנה? ושאלתי: מתי אני עפה על עצמי, כאילו, ממש? ופתאום זה היכה בי: בכל פעם שאני פותחת את המגירות של המטבח. למה? כי כשעברנו לגור כאן, שמתי בכל אחת מהמגירות העליונות זוג מספרי מטבח טובים.<...

תודה תמרוש
חדה ונפלאה כתמיד (-:

הדברים של תמרוש העלו לי לראש משפט שיוצא לי להשתמש בו הרבה בתקופת הקורונה: שליטה עצמית היא משאב מתכלה (-;

תודה, דרור יקרה

ומה פתאום ״כולה פיג׳מה״? זה צורך חיוני (-;
את צודקת, ותמרוש צודקת: להקל קצת, להוריד קצת ממקום אחד כדי לפזר את העומס. זה נותן קצת אוויר, וקצת אוויר זה המון.

<t>מחדדת עוד שאלה, ולאט לאט מגיעה לרלוונטיות של הסיפור לדף הזה. במשך השנים פיתחנו דינמיקה הרסנית מבחינתי: מתוך חוסר האהבה העצמית שלי, והמחשבה שאני לא ראויה ושעליי - כפי שטרחו להזכיר לי - להגיד תודה שבחור כה מוצלח, סליחה על הביטוי הבא, משתין בכלל לכיווני, הרגלתי אותו ״לא להפריע לקוצים שלו לשרוט ...

<t>בשמת, אהבתי את דוגמת הצרעות והמאפייה (-; לעבור דירה מבאס אותי. שונאת לעבור דירה, ושונאת את התחושה שהצרעות מבריחות אותי מביתי. עם זאת, מדובר בסוג של בחירה בין טריפה ונבלה, וקשה לי להחליט מה פחות עדיף. לגבי הסליחה: אני מסכימה עם זה שהוא לא עשה את זה בכוונה, כמו גם שהוא השלה את עצמו ...

מיכל, תודה. חושבת על ההצעה שלך ושוקלת אותה.
במקביל תוהה אם האהבה העצמית פה היא בעוכריי: יעני, איך מישהי הו-כה-מדהימה כמוני נקלעה למצב המחורבן הזה.

<t>אני עדיין כועסת עליו, ומרגישה שאני לא יכולה לסלוח לו. ולמה? כי בעצם זה עבורי סימפטום מייצג למחלה. לדפוס התנהגות חוזר של: ״אופס, רמסתי, ממש סליחה, נכון, צודקת, אבל כבר אין מה לעשות לגבי זה, אז פשוט תחיי עם זה. לא עבר לך עדיין? אוף, את מבאסת לכולם את הנשמה ואת התוכניות ואת המשפחתיות. תרפי...

תודה יקרה! התגעגעתי אלייך.
שמחה שאת עדיין קוראת פה

<t>ערכתי פה קצת ומחקתי הרבה פרטים שהרגישו לי בגדר TMI. כדי לשמר את ההיגיון של הדף, אני מוסרת פה את עיקרי הסיפור: לבעלי יש אחות שבלשון עדינה אינה כוס התה שלי, עקב היותה צרכנית תשומת לב אובססיבית וטיפוס כוחני, חסון ואטום במסווה של יצור שברירי, רגיש ועדין (חטא על פשע). בשנות היכרותנו המרובות ...

<r>אז משום-מה, עכשיו, מרגישה נכונה להיענות להזמנה של <PO><s>[po]</s>תמרוש רוש<e>[/po]</e></PO> מאי-שם לפני עידן ועידנים. אני רוצה <PO><s>[po]</s>לגדול להיות אהובה<e>[/po]</e></PO>. אהובה על ידי עצמי, באמת. עם תחושת ערך עצמי, באמת. עם רוך פנימי במקום עם סרגל שנכון להכות לעצמי על היד בכל רגע...

<t>חוזרת לכאן, שנה אחרי. לפני שנה איבדתי הריון, והתחלתי מסע. מסע של כאב, גילוי ופיתוח חמלה כלפי עצמי. מסע של הכרה עצמית ופנימית במכאובים, בביטול העצמי, בערך העצמי. אחרי כמה חודשים המסע נפסק. חמי נפטר במפתיע, והחיים התהפכו שוב. הוא היה שותף סוד באובדן, שלא ששתי לשתף בו, אבל ב...

<t>אין לי ניסיון לא עם פשתן, לא עם ציטוטק ולא עם דיקור בהקשר הזה. לגבי השאריות, אצלי היו בעיקר קרישי דם ופחות זרימה של דם טרי. מי שמאוד עזרה לי בנוסף לקהילה פה זו לימור כהן. לא הכרתי אותה ו/או שמעתי עליה קודם, אבל היא סוג של ״תומכת הפלות טבעיות״ מניסיונה האישי וגם עזרה לי בצומת של קבלת ההחלטה ל...

<r><PO><s>[po]</s>חוויה מטלטלת<e>[/po]</e></PO> יקרה, גם אני איבדתי הריון צעיר לפני קצת פחות משנה. אני אישית החלטתי לא לקחת ציטוטק, ואחרי שבוע של המתנה מסויטת לתהליך שיקרה באופן טבעי עברתי הליך כירורגי להוצאת השאריות. כל כך מסכימה איתך לגבי קשר השתיקה. זה תרחיש שמצד אחד הוא כל כך נפוץ, ומצ...

https://m.youtube.com/watch?v=w09mDTbQoIU

יעלי,

<t>אז נראה לי שכנראה לא הסברתי את עצמי היטב ו/או שהובנתי לא נכון. אולי הארבעים-שנות-ניסיון-כאדם-עצוב היא תפארת מליצה מיותרת, אבל הדבר היחיד שאליו התכוונתי היא שהעצבות של ״אחרי״ עמוקה בהרבה מזו שהכרתי ״לפני״. זה הכל. לא שהריון חדש יפתור הכל ויעשה אותי שמחה. אני לא טיפשה ולא נאיבית. ולא נכנס...

<r>אני כבר לא מכירה את עצמי. לפני יומיים התכתבתי עם המורה שלי ליוגה. בעצם הפסקתי ללכת ליוגה מאז ההפלה, שלושה חודשים. בכל חודש היה נדמה לי שהנה אני חוזרת, אבל לא חזרתי. בכל חודש היה נראה לי שבחודש הבא כבר אתאושש, אבל לא התאוששתי. פתאום הבנתי שההתאוששות המסוימת הזו לא תקרה. אבל לפ...

<r>אני כותבת כאן עכשיו בעיקר כדי להזכיר לעצמי. כי היום בזמן המקלחת - כן, שמתי לב שההארות מגיעות אליי במקלחת, אולי כי זה החלל היחידי שנותר בשימושי הפרטי - התחלתי לשיר: כל מטוס שטס בשמיים, כל כוכב מאיר בעיניים, מזכיר לי אותך. נחליאלי לפני הגשם, צרצרים בשעות הערב, תמי...

תודה יולי קו

תודה רבה

קרן שמש צהובה, תודה רבה על התגובה.
נשכח מליבי לחלוטין עניין העברת הבעלות...
ידוע לך האם שליחת תרומה לכתובת הר״מ אכן מגיעה לרני כשר? (לתחושתי זו כתובת נכונה יותר לתרומה לאור המעבר למודל מימון ע״י פרסומות באתר).

האם יש אפשרות לשלוח תשלום במזומן לכתובת שמצויינת למעלה?
אני נעזרת באתר בשלושת החודשים האחרונים בעקבות משבר אישי קשה, ומוצאת בו קהילה תומכת מאין כמוה.
אשמח לתרום.

<r>ושכחתי להגיד תודה על זה: <s>[u]</s>חיבוק גדול, לוחמת אמיצה שכמותך. את תנצחי את הדרקון הזה.<e>[/u]</e> ועל זה: <s>[u]</s>אני מאמינה שתמיד משהו קורה מתחת לפני השטח, גם כשנראה שהכול תקוע ומת. משהו מתחת חי, ויום אחד יוציא ניצנים יפהפיים.<e>[/u]</e> אז תודה <E>|L|</E>...

<t>אז חשבתי קצת על נושא הטיפולים למיניהם. והגעתי למסקנה אחת ובלתי נמנעת: שהדבר הכי חשוב לי כרגע הוא שהאנשים שמטפלים בי יהיו נעימים כלפיי. שאהיה מסוגלת להאמין בכנות בכך שהם רוצים לעזור לי. מדייקת: לטפל בי. אני צריכה שיטפלו בי, ושיטפלו בי בחום ובעדינות. ברור שזה לא אומר שהם יכולים להיות...

<t>תודה. לא בדקתי את הרשימה, ואם יש עוד המלצות הן יתקבלו בברכה. הייתי אצל שמעון גדג׳ לפני שנה בערך (דלקת בשכמה), ואני בהחלט יכולה לומר שהוא איש מקסים, נעים ומקצועי. לגבי הטיפול האוסטיאופתי בשבילי - לא גיבשתי דעה. מצד אחד היו דברים טובים, הדלקת השתפרה, מצד שני לפעמים הרגשתי ממש מוזר במהלך ואחרי ...

בשמת, מה שלומך?
חיבוק

<r>קודם כל תודה, <PO><s>[po]</s>יולי קו<e>[/po]</e></PO>. מעריכה מאוד. אבל קראתי את הדף הזה מתחילתו כמה פעמים לפני שהתחלתי לכתוב בו, וחזרתי ורפרפתי וקראתי ואפילו השבוע, שהיה מגעיל במיוחד (אולי יפסלו לי את התואר! בגלל טעויות מנהליות! איזה כיף!). ודווקא הדברים הספציפיים שהפנית אליהם פחות דיב...

<t>במיטב מסורת הביטוי הרומני הידוע ״אם שניים אומרים לך שאתה שיכור, לך תשכב״ אני ממש מרגישה צורך להבהיר שלא חשבתי שמי מכן רומזת משהו שלילי, או נוזפת בי, או נוהגת בחוסר רגישות מסוג כלשהו. זה מאוד מעודד לשמוע שאנשים יוצאים מהשפל (שהם בחרו לחיות בו, אהמ, NOT). באמת. אבל אני במצב כל כך מעוך, שא...

על איזה חוסר רגישות את מדברת? את הכי רגישה בעולם, ואוי ואבוי לי אם השתמע מדבריי אחרת

<t>יקרות, הבעיה היא שאני לא יודעת איך. הבעיה היא שאני לא מוצאת את החלון הזה לפתוח, את מעט האוויר לנשימה שמביא תקווה. מכאן הקוסם. כי כל בוקר אני פותחת עיניים בקושי, ואומרת: אוף. ברגע שאני אקום אני אזכר שאני לא רואה טוב, וארגיש את הכאבים שלי בצד, ואת המיחושים האחרים, ואת חוסר האונים, וא...

בשמת, המון תודה. גם על התגובה וגם על הבוסט לאינטואציה - אם זה לא משתפר בעיניי כנראה שזה לא משתפר...
אני מתל-אביב, ואשמח להמלצות.
שוב תודה

<t>שאלה כללית: פתאום חשבתי שיש פה המון דברים שאולי לא קשורים בכלל לנושא הדף (אובדן הריון), או קשורים אליו רק בעקיפין. הדיון התגלגל והתפתח במשך החודשים האחרונים, וקשה לי כבר לדעת מה רלוונטי ועד כמה. האם לדעתכן צריך להעביר חלק מהדיון למקום אחר? כמו דף בית, או דף כלשהו שמתאים יותר? או שנראה ל...

יש לי הרגשה שאת האמא הכי נהדרת, מצחיקה, אלופה בלהמציא המצאות, משחקים, סיפורים, לנחם ולחזק... סתם הרגשה שכזאת
הלוואי! הסוגיה תתחוור בעתיד בשיחות של ילדיי עם הפסיכולוגים שלהם (-;
בכל אופן אלף תודות. ריגשת אותי! תבואי כל יום

שולחת לך מחשבות טובות ומחזקות,
ושפע של תודות על הנכונות המופלאה שלך לעזור, לייעץ, להכווין ולחמול.
תכונות נדירות וראויות עד מאוד

<t>בעצם הנהייה שלי לקסמים (למרות שלצערי אף ארון בבית שלי לא מוביל לנרניה) היא הרצון למשהו עם אפקט מיידי. משהו שיעבוד ע-כ-ש-י-ו. אני חושבת שבגלל כל השיט מסביב, יש לי איזה רצון עקשני למצוא קריאת כיוון. משהו קטן שיצביע על מגמת שיפור. שיעיד שלא הכל בדרך למטה. שאפשר להרגיש יותר טוב. ה...

אויש, אני מה-זה מוטה בעניין הזה. לכי תבדקי מה קרה לך שם בגיל שנה. אולי הוא שחרר אותך רק משכבה אחת, והשניה מחכה לה.
הייתי רוצה. אבל איך עושים את זה?

<t>נדמה לי שקראתי מישהי פה, שדיברה פעם על זה שהיא לא תפסה את ההפלה שלה כטראומטית, עד שהיא הלכה לטיפול כלשהו והמטפלת שאלה אותה איזה דבר טראומטי קרה לה בגיל 40. אני מחפשת סוג כזה של קוסמות. כזה שקורא את הטראומות של הנפש בתוך הגוף ולהיפך. ברור, הנפש צריכה להירפא. אבל הקשיים היומיומיים של הגוף...

<t>ממשיכה לקטר מתוך ידיעה שזה יימחק בקרוב. כשהייתי בצבא סבתא שלי לקחה אותי למטפל בכפר ורדים. הוא היה גם נטורופת וגם עשה ביופידבק לדעתי ואני לא זוכרת מה עוד. בינתיים שניהם כבר לא בין החיים (ובאופן אירוני נפטרו בהפרש די קטן זה מזה). בכל אופן, הוא דיבר עם הגוף שלי באמצעות היד או המתח הש...

<t>אני מחפשת קוסם. קוסם אמיתי, כזה מהז’אנרים המוקצנים. לא שרלטן. קוסם. עדיף קוסמת. מכל סוג או מין. הילרית, קוראת גלגולים, קוראת בקלפים, מתקשרת, משהו. בתחום הטיפולי ההארד-הארד-קור. כזה שבנאדם כמוני (טוב, כמוני לפני שלושה חודשים) מגלגל ממנו עיניים עד שהן כמעט נופלות. (כן, העי...

אם את, שעוברת עכשיו חוויה דומה קוראת את דברי, אני מחזקת אותך ויודעת כמה שזה כואב. לכי בדרך שלך למטה וחזרה למעלה - בשביל המשהו החדש שיבוא.
שה לי מתוך סיפור ההפלה שלי

<r>אז יצאתי להליכה, בחוץ, כמו <PO><s>[po]</s>שיולי קו<e>[/po]</e></PO> המליצה. כי היה בוקר מחורבן ומלא בירוקרטיה מלחיצה ומעצבנת (אוף אוניברסיטה!) וגם שאר היום משובץ ״פנינים״ כאלה. ואני מנסה להבין איך אני עומדת מול העולם. איפה אני פוגשת את החוויות האלו שלוחצות לי על הנקודות...

אולי תבדקי אם את יכולה להתחיל מלהודות לו על שבחר להשתרש בתוכך, ולצמוח את הזמן שהוקצב לו? להודות לו על שהעיר בתוכך את הכאב הגדול הזה ואת הטלטלה?
יולי קו מציעה בעדינות בדף תמיכה לאחר אובדן הריון

<r>כל תינוק נולד עם מודעות מוחלטת לצרכים שלו ועם אמונה מוחלטת שמישהו אמור לעזור לו למלא אותם! הרי תינוק לא יכול לשרוד יום אחד בלי שמישהו ירים אותו, ייקח אותו, יאכיל אותו, ינקה אותו, יחמם אותו... להמשיך? תינוק אנושי הוא היצור הכי תלוי בממלכת החי. אין גור שנולד כל כך חסר אונים! הישרדותו הבסיסית תלויה ...

<r><s>[u]</s>המטפלת יוצאת לחופשת טרום לידה, וזה לא מפריע לך לחכות לה(!). זו לא אותה תגובה כמו להריונית מהשכונה<e>[/u]</e> הייתי רוצה להגיד שזה בגלל שהיא שיתפה אותי בעדינות בכך שגם היא עברה חוויה דומה לשלי, אבל אני בכלל לא בטוחה. כמו שהדולה BOT אמרה כשמלמלתי לה שלא ממש מתאים לי להסתו...

החיפוש הניב 151 תוצאות