באופן טבעי

<t>זה מזה מעצבן אותי, פיסית, כשהם סביבי בזמן שאני מניקה. כל הגוף שלי חידודין חידודין. הוא ישן בעיקר על הציצי, קשה להרדים אותו. בינתיים הבנתי שיש פה שילוב של קפיצת גדילה וגזים. אני נותנת לו מוצץ לפעמים, בחיל וברעדה, כי למרות שההנקה התבססה, אני עדיין חוששת. תודה רבה לכולן על העצות! אני...

<r>מעניין אם מישהו יענה לי <E>:-)</E> חזרתי לבאופן כי אני יודעת שפה לא יגידו לי שמשהו לא בסדר. לירי בן 17 יום, תינוק מתוק ממש. להרגשתי, יונק טוב. יש פיפי, יש קקי, עולה יפה במשקל. יונק כללללללל הזמן ואני כבר מתה מעייפות. יש עוד שני גדולים בבית שצריכים אותי ואני זומבי. צל אדם. אז: <LIST type...

הריון שלישי ומפתיע!

יו, גם אני שונאת. ההריון הנוכחי ממש מחסל אותי, איזה סבלללללללל

אני מרגישה שהזום מוצץ לי את שמחת החיים. עקרונית אני שמחה שיש זום, אבל אני בטוחה שהשימוש בו גורם לי לדכאון.
מצד שני... אני מלמדת בירושלים וגרה בכרכור. אז יש את זה וזה נחמד. ואני בטח לא מתגעגעת לנסיעות אינסופיות בפקקים.

לחיות בלי סקס זה זוועה. גם בשבילה, אני בטוחה.

מאז כבר נפתחה קבוצת אמהות נפלאה ומצחיקה בפייסבוק שנקראת אמהות שוקעות, אבל אפילו הן לא שוקעות כמוני. אני מרגישה שראוי שתהיה תמונה שלי ליד המונח במילון ״אמא שוקעת״. נגיד עכשיו, באוגוסט, לא הייתי יוצאת מהבית אלמלא בן זוגי שיש לו פחד שהייה. אני רואה אמהות אחרות ואני כה מזניחה לעומתן, זה תענוג.

כל כך צר לי. באמת, הלב נשבר.
האמנתי שהמחלה לא תוכל לך.

אז תעלבו. באופן אישי אם אני עושה סקס למרות שאני לא באמת רוצה, הגוף שלי גומל לי מיד בדלקת בדרכי השתן או איזו צרה אחרת.

גם לי נמאססססססססס!
למה הם לא יכולים חצי דקה להיות בשקט? רבאק.

בלבוסטה, יש לך לינק למחקרים האלה? מעניין לקרוא.

״אני לא זוכרת שהיו מפחידים אותנו ממנה. כשאני הייתי קטנה היו מכניסים אותנו למיטה עם כוס תה, ומאכילים אותנו במרק עוף. מה השתנה מאז?״

כלום. היא תמיד הייתה קטלנית. את מדברת על צינון.

לא בטוח שיש כבר טעם לחסן, אבל אני מתכוונת.
אני לא כל כך מבינה למה לא לחסן מלכתחילה, הלא מחסנים מעולם לא שכנעו אותי, כך שקשה לי להתווכח עם טיעונים שנראים לי לא הגיוניים.
חיסון השפעת הוא חיסון מומת, השפעת היא מחלה קטלנית מאוד והיא מועברת בקלות. אני לא רואה סיבה לא לחסן באופן אישי.

אישית אין לי אינטרס לשנות את זה. נכון, זה כבד, אבל גם סקסי. אני מאוד אוהבת לאהוב ככה ולעשות סקס ככה. אני מחבבת קלילות אבל בסקס אני יותר בצד העמוק והאינטנסיבי.

הוי, זה נחמד!
אצלי זה לא ככה, זה כבד כבד כבד. מה שהפך את הסטוצים שלי כמעט תמיד לחתכ׳ת דרמה... יש קשר בל ינותק בין הנרתיק שלי ללב שלי ואני תמיד נכנסת למיטה עם איזה חשש לשלמותו של השני.

<t>הוא כולה בן 10 חודשים. זה שבכלל מתנהל דיון סביב האם להכניס לגן בגיל הזה, זה אבסורד ישראלי. ואין לזה קשר לשום דבר מלבד איך שהמשק בנוי. כשיואב היה בגיל הזה כן נעזרתי בבייביסיטר חמודה שבאה ולקחה אותו לטיולים בעגלה בזמן שאני סתם, הייתי בבית לבד. זה מאוד עזר והיה מבורך ולא נורא יקר כי זה היה סיפו...

באמת יש הרבה מין גרוע מסביב, אבל לדעתי זה לא קשור לשפיכה מוקדמת, אלא לזה שיש דור שלם של גברים שלומדים על מין דרך פורנו. פורנו שנעשה על ידי גברים ובשביל גברים והנשים בו הן מין כלי משחק שגם האורגזמה שלהן נועדה לגרות את הגבר.

בדיוק אתמול נזכרתי בהתחלה של עלמה ואיך זה היה מעייף כל הזמן להסביר את עצמי ולהתגונן. לא מבינה למה זה בכלל ככה, אתם ההורים שלו. חלאס.

לפחות אחרי שמתרגלים לזה שאת משוגעת, יורדים לך מהוריד. אבל זה לוקח קצת זמן.

התחשבנויות כשיש תינוק זה די חלק מהנורמה. החכמה היא לעצור את זה ביחד והשאלה היא האם יש לך פרטנר לזה?

זה ממש תלוי באיפה אתה עובד. בוא נדמיין מצב אידיאלי שבו אתה עובד בעזריאלי ויוצא מספיק מוקדם לחנות בבנימינה, אז שעה פלוס מינוס.

לחיפה זה גם נורא תלוי איפה אתה עובד... לבן זוגי 45 ד׳, לי שעה.

שגיא, אני גרה בכרכור. מאוד כיף פה אבל הפקקים למרכז פשוט מוציאים את החשק לחיות. זה ממש על גבול הבלתי אפשרי אלא אם כן עובדים קרוב לאחת מתחנות הרכבת.

אז מה שאתן אומרות זה שאם חמישה שבועות אני לא אוכלת סוכר וגלוטן וירדתי בין חצי קילו לשמונה מאות גרם אז אני בדרך הנכונה? כי זה מתסכל למוות.

אני אחרי הלידה נרשמתי לסירי לידה של האיזור. זה היה ממש תענוג. תסתכלי בפייסבוק אם יש.
כשילדתי את עלמה צילי ותפילה באו והכינו לי סלט

זה היה תענוג מיוחד.
ביום שבת אהיה במבשרת ואשמח להביא לך אוכל. רק תגידי מה.

איזה כיף ויופי!
אוי פרח, את פשוט משהו!

ההגיון שאיזשהו מצב נוירולוגי מולד (הרי היום כבר מדברים על סימנים מוקדמים מגיל צעיר מאוד), יעורר על ידי חיסון באמת נשגב מבינתי. מהרגע שהטיעון הזה (שהמחקר שהוכיח אותו הופרך שוב ושוב) מגיע לבמה, אני יורדת. פן אאבד את קור רוחי.

נו, ואני לא מכירה אף אחד שבאמת סבל מתופעות לוואי של חיסון. אני מניחה שאני ואמא שלך מהימנות מבחינה מדעית באותה מידה...

למה לא להתייעץ עם רופא ילדים ואני חייבת שוב לשאול כי משהו בלוגיקה לא מובן לי. מה החשש בלחסן ילדים גדולים או מבוגרים?

<t>גם לנו נדנדו... את יודעת, היום אני לא בטוחה כבר מי צדק. כי עלמה ילדה סופר רגישה ולפעמים אני תוהה אם בגלל שהיא רגישה גוננו עליה ככה או בגלל שגוננו עליה, היא נהייתה סופר רגישה. (אבל זה לדיון אחר) עם יואב כבר היה יותר פשוט. כשחמותי העירה משהו בסגנון אז אמרתי שהיא מכירה אותי וככה אני מגדלת...

רק להגיד שאת מדהימה אותי.

פרח, אלה חדשות מדהימות פשוט! ינקן קטן ועקשן, חמוד כזה.

המון המון המון חיבוקים וכוחות!

גם לי נשמע שהשאיבות הן הקושי העיקרי. האמת שאני מאוד זוכרת את זה, מאוד מאוד. בעיקר את התחושה שאני שואבת במקום להיות שם. (ובמקום לישון, גוט דאמט!)

אני שולחת חיבוקים. אם מה שאת צריכה זה המון עור על עור איתו, אז זה מה שאת צריכה.

<t>אני חייבת להגיד שאף פעם לא נתתי לבנז לישון כי למחרת הוא הולך לעבודה. אולי כי עלמה הייתה כל כך קשה שלא הייתה לי מנוחה במשך היום ותמיד הייתי סביב השאיבות האלה שבאמת, קשה לתאר איזו תוספת עומס זאת. זה לא שבמהלך היום הצלחתי לישון. מעטות האמהות שבאמת מצליחות לישון עם התינוק לדעתי. ביני ובין החברות שלי ...

פרח, תקנו 8 בקבוקים שיהיו ל8 האכלות ובערב תשטפו ותסטרלו הכל. זה לא הגיוני לשטוף בקבוקים באמצע הלילה, חראם עלייך. נורא קשה לחשוב איך לייעל בתוך ערפל העייפות אבל שווה בשביל לישון עוד קצת.

אני לא זוכרת את זה אבל זה מתאים לכל הספר. הרי נלי היא מין בובה כזאת, פסיבית נורא לאורך כל הספר.

גם הרפידות של נרסיקר ממש עוזרות.

<t>אני כל כך מזדהה עם התסכול שלך, זוכרת אותו על בשרי. זוכרת איך כל פעם הייתי בטוחה שהשאיבות מאחוריי והיועצת לא נתנה לי פס. גם את הפגישה הראשונה ששקלנו אותו וגיליתי שלמרות שישב שעה על הציצי אולי עלה 15 גרם, בלחץ. באותה תקופה אמרתי לעצמי; אוקיי, אני שואבת כל עוד אני יכולה אבל הכי גרוע, הוא ...

מדהים! כוס טיפטופים זאת המצאה גאונית פשוט.

מדהים! כוס טיפטופים זאת המצאה גאונית פשוט.

אני מסכימה עם קרן שמש, אם היועצת לא יכולה לבוא מהר אז תחפשי אחרת כי הזמן חשוב כשמדובר בהנקה.

אני מסכימה עם קרן שמש, אם היועצת לא יכולה לבוא מהר אז תחפשי אחרת כי הזמן חשוב כשמדובר בהנקה.

ישששששששששש!

נחיתה רכה, שלווה רבה ושעות לולו מרובות ומאוהבות.

ישששששששששש!

נחיתה רכה, שלווה רבה ושעות לולו מרובות ומאוהבות.

פרח אהובה, תחזיקי מעמד! הלב שלי איתך לגמרי לגמרי. עוד רגע ותהיו בחוץ. עוד שנייה.

אני עשיתי סטריליזציה אחרי כל שימוש, זאת הייתה ההוראה כשעלמה הייתה תינוקת. אכן מתיש ולכן היו לנו מלאן בקבוקים ובערב היינו כבר מסטרלים את כולם.

כל הכבוד פרח ולולו! הצוות המנצח שאין שני לו!
את אלופת העולם. העולם!!!!

זה מאוד מתסכל, אבל פתאום זה קורה. כמה היא שוקלת? היא נולדה קטנה?

עוד מעט תשתחררי והוא יגדל כבר ואז תגלי את נפלאות ההליכה לשירותים עם מנשא. חוויה שלא חוזרת! (טוב, נו. חוזרת שוב ושוב אם להיות כנה)

<t>אני מבינה את ההגיון שלהם איכשהו. ככל שהוא יעלה יותר במשקל ככה יהיה לו יותר כוח לאכול. ראיתי את זה על יואב שהיה קטנטן ובאמת היה לו מאוד קשה לאכול בהתחלה, עד כדי כך שהזרקתי לו בשושו בבית החולים. הוא השתחרר 2.200 שזה בערך המשקל של לולך ועם כל עלייה היניקה שלו השתפרה עד שאחרי חודש נפטרנו מהשאיבות האי...

מה החשש שלה בעצם? (לא מקנטרת, תוהה באמת) הרי אנשים מתחסנים בכי מבוגר למגוון רב של מחלות אם הם נוסעים לטיול. לא מדובר בתינוקת רכה בשנים, מה עלול לקרות לה?

אני מתרכזת בחדשות הטובות! מעל שני קילו, תינוק מצטיין!

אחותי ילדה היום והייתי אצלה וכל הזמן חשבתי עלייך. גם במחלקת יולדות, בביות מלא, קשה לברוח מהרעש והאור. כל כך ריחמתי עליו, רק נולד. וחשבתי על לולו שלך...

גם אני תומכת בתמרוש ואפילו ממש. תמ״ל זה לא השטן (למרות שלפעמים נדמה שכן) ויש בו הרבה מאוד מהרכיבים שהיא עדיין זקוקה להם. היא מאוד קטנה אחרי הכל.

הם פשוט נורא מסכנים עם הבטן בהתחלה, אבל בעיניי זה סימן טוב שהוא נהיה יותר ויותר ויותר תינוק.

אמא של, מה שלומכם? (מוש, מושית האם הלביאית)

יועצת ההנקה התותחית שלי מאוד ממליצה על מורינגה להגברת ייצור החלב. אני לא ניסיתי כי בסיבוב הזה לא הצטרכתי. עם עלמה לקחתי מוטיליום תקופה וזה באמת מאוד עזר.

<r><s>[u]</s><PO><s>[po]</s>מיכל בז<e>[/po]</e></PO> זכור לי שקראתי באחד הדפים שלך משהו על זה שמיעוט חלב קשור לשחלות פוליצסטיות. תוכלי לפרט לי בבקשה איך זה קשור?<e>[/u]</e> זה משהו שאמרו לי יועצות הנקה. כנראה כשהכל די משובש הורמונלית (כי הרי מה הן שחלות פוליציסטיות?) זה משפיע גם על...

זה וירוס שמועבר ביחסי מין. אם שניהם נכנסו בתולים למערכת היחסים ונשארו מונוגמיים וללא שום אינטראקציה מינית, אז אין סיבה שידבקו.

<t>יש סוגים שונים של פפילומה, יש כאלה שיגרמו רק ליבלות ויש כאלה שיגרמו לסרטן. זה לא יבלות שמתפתחות לגידולים. לי היה את הזנים המסוכנים (16 ו18) הם גורמים לשינויים טרום סרטניים בצוואר הרחם ואחר כך לסרטן. אולי הרציונל שלי אחר, אבל חיסון לסרטן זה לא החלום? לא היית הולכת לעשות ברגע זה חיסון נגד סרטן...

קונדום לא יעיל במקרה של פפילומה, כי הוירוס נמצא לא רק בפין עצמו. אפשר גם להידבק ממין אוראלי... זה תענוג מאוד מפוקפק להידבק בפפילומה. יודעת, יש לי, הייתי מתחסנת אם היה חיסון בזמנו ומעולם, אגב, לא עשיתי מין לא מוגן עם פרטנרים מזדמנים.

אמא של מוש ומושית, את משהו מיוחד! כל הכבוד לך ואיזה מזל יש למושית הקטנית שאת נותנת לה את כל הטוב הזה.

איזה יופי! שמחה רבה. סימן שהעבודה הקשה משתלמת.

אולי עדיף יועצת מעולה שתהיה זמינה כל הזמן? התמיכה הנפשית נורא חשובה. עם יואב הייתה לי יועצת זמינה והלכתי גם למעגל הנקה שלה שם היא שקלה אותו. זה הקל על הלחץ.

<t>_עלי אמר שבלילה הוא היה נראה חסר מנוחה אחרי האוכל. זה לא קורה בד"כ. הוא משתולל קצת לפני, נרגע באוכל ואז ישן ממש טוב. חשבתי על זה שבגלל שישנתי הוא קיבל 2 ארוחות ברצף רק מטרנה. אולי הוא כבר לא רגיל לזה וזה הציק לו בבטן? כי בזמן האחרון כמעט כל הארוחות הן לפחות חצי או 2/3 חלב שלי._ יכ...

<t>אוף, כתבתי מלא ואיבדתי את זה. העניין עם הפחד נכון מאוד. אבל אני כן מבינה בראש את הלופ הזה. כן, אני מבינה. החרדה לא רק גורמת לסטרס, במקרה שלי היא גם מניעה בולמוסים או ״סתם״ אכילה רגשית. (אגב, לא היו לי בולמוסים כבר תקופה. כנראה כי אני לא מונעת מעצמי כלום.) אני ישנה יותר ויותר. יואב...

<r>צילי, התגעגעתי למגילות שלך! תמגלי כמה שבא לך. אני קוראת בשקיקה. גם לי קשה להתחבר לעניין הרעב והשובע. קודם כל, זה דורש ממני להיות במודעות גופנית מאוד גבוהה שלא פשוטה לי וחוץ מזה, זה לא משנה כלום. אני יכולה לדעת מתי אני שבעה ולהמשיך ואז, אכן, אני נופלת לתיעוב וכעס עצמיים. בעני...

פרח, עכשיו השלמתי קריאה בנשימה עצורה.
ואוו! מזל טוב! איזו התמודדות יש לכם שלושתכם ואתם לוקחים אותה כמו מלכים. ממש התפעמתי.

<t>צילי, גם אני שמחה לראות אותך! אם כי תוצאות המחקרים מדכאות אותי, הן הולמות את מה שאני מרגישה כבר הרבה מאוד שנים ואת הנסיון האישי שלי. העגום. מהצד השני, אני חייבת להגיד שאני רואה תנועה מאוד חיובית, גם אם איטית, של אנשים שלא עושים דיאטה יותר. ואני לא מדברת על דיאטה מסורתית, אלא על כל הגבל...

<t>היי, אני חולקת איתך את התפיסה המעצבנת של "זר לא יבין זאת". אני גם מבינה למה היא מעצבנת אבל עד שלא נמצאים בנעליים האלה, ספציפית, מאוד קשה להבין. גם אני בסירה הזאת. אני אוכלת המון ולא משנה רע. אני משמינה, אבל אני לא רואה משהו אחר מלבד אוכל שיעזור לי לעבור את היומיום כפי שהוא עכשיו, א...

ברור שהחיסון לא עלול לגרום לאוטיזם, לא ייאמן שהדבר הזה עדיין מסתובב. אפילו מתנגדי חיסונים הארד קור כבר הורידו מהמדפים שלהם את הטיעון המסוים הזה.

<t>כמעט בלת״ק. אני לא יודעת מה קראת ביאללה בוא שהלחיץ אותך, לא נכנסתי לשם, אבל היום ממרומי רק שני ילדים אבל היכרות עם הרבה יותר תינוקות, אני יודעת שהייתה לי תינוקת קשה בצורה יוצאת דופן. היום כשעלמה בת ארבע והיא מרהיבה, אני עדיין רואה עליה עקבות של התקופה ההיא שהיא לא יכלה לדבר את כל מה שהפריע לה. הה...

<r>בלת״ק חלקי. לגבי מנשא, יש היום ארגו מגיל אפס עד שלושים קילו. יואב שלי לא אהב, אבל את השכנים הוא הציל. מכל ההמלצות, המלצה שתהיה רלוונטית בהמשך אבל מזה חשובה (וחבל שלא הקשבתי לבשמת בזמנו!), הדרכת הנקה. עם עלמה לא עשיתי והייתי קלולסית ברמות, עם יואב עשיתי וזה הציל את ההנקה. <br/...

אני מניחה שהאנלוגיה הייתה מושלמת אם אותם אלה שהיו נוסעים בשבת היו דורסים את עוברי הכביש האיטיים יותר, אלה שלא יכולים לדאוג לעצמם.

ככה האנלוגיה קצת מתפספסת כי היא שוכחת את הקטע האקוטי של החיסון, חיסוניות העדר.

<r>ממש לא נכון ולכן לא אמרו לך. אם היו דימומים חוזרים ונשנים, אז אולי. אבל לא ככה. אני אושפזתי שלוש פעמים במחלקה לסיכון גבוה עקב דימומים. באשפוז האחרון באמת היה דיבור על להשאיר אותי עד הקיסרי אבל למרבה המזל זה לא התממש. מה שכן, בסוף כבר הקפדתי לא לעשות <s>[b]</s>כלום<e>[/b]</e> וזה...

בשמת, את אומרת המון דברים לא מבוססים. 100 אחוז חיסון? זה לא נכון. בטח לא בארץ.

אני בספק כמה קוראות ינהרו לפה, הרי הכל מתרחש בפייסבוק בין כה וכה.

אני בספק כמה קוראות ינהרו לפה, הרי הכל מתרחש בפייסבוק בין כה וכה.

אוי, זה מטריד אותי. לחשוב שכל מה שכתבתי פה, שהיה מאוד אישי בעיקרו, יהיה חשוף לקהל גדול.

יחד עם זאת אני ממש שמחה בשבילכם וגם מודעת לכך שלמעשה זה היה בלתי נמנע.

<t>אני מכירה ילדה כזאת בדיוק שהייתה נבהלת מכל אינטראקציה חברתית והיום היא בת ארבע ולגמרי לגמרי בסדר גמור. והינה, הבת שלי הייתה מאוד חברותית בגיל שנתיים והינה היום היא מאוד חשדנית וחרדה בחברת ילדים. בקיצור אני מצטרפת לקולות פה שאומרים שיש זמן. אם היא לא תיפתח בגיל חברותי יותר, אז יהיה מה ל...

אתן לא מאמינות שתינוקות מדברים את הצורך שלהם? אצלי שניהם בכלל לא נתנו לי להניח אותם מהידיים, שניהם ישנו עלינו בהתחלה או שלא היו ישנים. תינוקות הם יצורים ברורים, לא?

לא מדובר כאן במקרה שמשאירים תינוקת לבכות כדי שתתרגל. אני ממש חושבת שהיא תהיה בסדר גמור.

גם אני חשבתי כמוך ואז נולד לי בן. אני לא יודעת מה יהיה כשהוא יגדל אבל כרגע זה קסם. גם האנרגיה הבנית הישירה והשובבה וגם רגעי הרוך וההתרפקות שאצל הגדולה שלי התחילו הרבה יותר מאוחר. מתה על זה!

נורא מרגש! אני כל הזמן נזכרת איך עודדת אותו כשהוא היה רק דגיגון בצלחת פטרי.

אם ירצה השם, לא תרגישי ככה כל ההריון. מתישהו הכוחות חוזרים. ההתחלה נורא מתישה, אני הייתי נרדמת בשמונה ומוסיפה שנ״צ.

גם אני במתרגשות! שמחה נורא. תנוחי היטב!

לא נעים לי להגיד, אבל הדבר היחיד שעזר לי לבחילה היה פחמימות מהזן הכי ריק שיש. וג׳ינג׳ר.

בחילה זה זוועה!

<r>עשיתי את זה! האמת שלא לגמרי בכוונה. הנחישות שלי הלכה והתרופפה במשך היום בעיקר כי לבנז יש עיגולים שחורים עמוקים ואפלים מתחת לעיניים (כי עלמה בפחדי גיל ארבע וכל הזמן קמה) והבנתי שיש מצב שאצטרך לעשות את זה לגמרי לבד.הוא קם בעשרה לאחת עשרה והלכתי דווקא להניק את העריץ ופתאום לא יכולתי ...

<t>תאחלו לי בהצלחה (או שלא, כל אחת לשיטתה), מחר אני גומלת את בן הדקה לשנה וחצי. אני מתרגשת וחוששת כי מדובר בנרקוציצי רציני, שמעולם לא לקח מוצץ ונרדם בהנקה גם בצהריים וגם בערב. אני מלא זמן סביב זה אז אמן אמן אמן שיהיה קל יחסית ואמן אמן אמן יוביל ללילות שלמים כי אני ממש עומדת למות. מילים דר...

הייתי צריכה לכתוב את זה פה, כי אפילו שממש ידעתי את זה, לא ידעתי את זה. עד כמה זה כרוני, אני מתכוונת. האוטומט! חשבתי שאני בכל זאת מחוברת לגוף שלי. אינני. אינני! גם את זה הייתי צריכה לכתוב פה.

<t>אני גרועה כל כך גרועה בזיהוי הצרכים האמיתיים שלי. אני חולה, מצוננת, נדבקתי מהילדים שלי. ואני צריכה לנוח. לא לראות טלוויזיה או להיות בפלאפון... פשוט לישון. אולי עם מגבת קרה על העיניים. ומשום מה, במקום, אני אוכלת. כי לאכול נהיה התחליף להכול. וזה תחליף כל כך לא מספק כשמצוננים, ...

כי אצל הרוב זה פשוט לשים את הילד לישון וללכת

זה החלום, אבל אצל רוב מי שאני מכירה בגיל הזה ההרדמות לוקחות שנים עד גיל שלוש שמפסיקים לשנוץ. לדעתי זה העניין אגב. השנצ מתחיל להפריע אבל מוקדם מדי להפסיק איתו.

ובלילות שאת לא רוצה לישון (סתם... שואלת ברצינות!) הוא נשאר איתך?

טוב, זה לא מנוסח טוב. בלילות שאני רוצה לישון קצת יותר. כי האופציה האחרת היא לישון עם אחותו שקמה כל לילה מסיוטים ואז צועקת עליי רבע שעה.

אני עדיין מרדימה על הציצי לפני השינה ומניקה פעם אחת באחת עשרה בערך, אבל בלילות שאני רוצה לישון, יואב (1.4) ישן עם אבא שלו. למרבה ההפתעה הוא מסוגל לישון ככה כל הלילה וגם אם הוא מתעורר זה לזמן קצר. איתי הוא מתעורר כל הלילה כי מריח את החלב.

החיפוש הניב 2183 תוצאות