מקריאה חוזרת של דבריי הערוכים ע"י אחר, עולה מתוכם ניחוח חריף של (כמה דברים אחרים שלא אזכיר פה אבל גם-) עימנוא ל.
לפחות לפי הסגנון הרטורי ההופכי והדבילי להפליא שלו של אנחנו הנכבשים- הם הכובשים.

האמת שזה אפילו יותר נמוך ממה שחשבתי שהוא מסוגל לרדת.

ותודה לאיש/אשת הימין האלים שהלך וערך את דבריי, הכניס מילים משיחיות לפי ומחק את ההפנייה שנתתי ל"לוחמים לשלום". זה מעיד על פחד, על חוסר יושר ועל בריונות. (רגע, על מה בדיוק אני מתפלאת פה)

בכל אופן, ערכתי חזרה.
שוב תודה

מבחינתי השם שאורי הציע מתאים, וממילא כדאי שהשם הקודם יוחלף (-בהקדם..)

<r>אני רוצה להציע משהו.<br/> את האפשרות שהשיח הזה הוא לא בר פתרון או הסכמה.<br/> יש לי קושי עם ויכוח אידאולוגי שנסמך על טיעונים ריטוריים.<br/> הרי מאחורי האידאולוגיה של כל אחד משני הצדדים עומדת תפיסת מוסר מאד מסויימת, לא ניתנת לשינוי.<br/> וכשזה המצב, נראה לי שלרטוריקה יש מעט מאד מקום פה.<br/> <br/>...