וואו, תודה רבה על הבלוג הזה! כאילו אני כתבתי אותו... (לפחות את ההתחלה, את ההמשך אני לא יודעת)

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

הקישור למאמר שבור, יש למישהו את המאמר?

<t>שלום לכולן<br/> לצערי ולתדהמתי גיליתי שיש חוסר ידע גדול אצל רופאים. לפחות בצפון הארץ, איפה שאני גרה .שגורמים ללחץ מיותר לפעמים.ולכן אני<br/> גם אני משתפת בסיפור שלי (עם הסוף הטוב).<br/> גם אני בלידה הראשונה קיבלתי עירוי דם והתפתח הkell.<br/> בהריון שני זיהו את האנטי k בדם ושלחו במקביל את בעלי לבד...

אבל יודעת שהכל לטובה

כרגע קשה לי מאוד

לא ידעתי שכל כך הרבה עוברים את הזוועה שאני עוברת, ומאןד הוקל לי לגלות שאני לא לבד. מישהו מכיר אולי קבוצת תמיכה בשבילי? אני סובלת מהרפס חוזר ונשנה כבר תקופה ולאחרונה ההתפרצויות תכופות ואלימות במיוחד. נמצאת על סף ייאוש. יודעת שזה פסיכוסומטי אבל לא מצליחה לעזור לעצמי לבד.

לדעתכם אין מתחנות בשר ממתכת בישראל?

<t>6 חודשים אחרי לידה ועוד לא חזרתי למשקל ולמידות שלבשתי לפני ההריון. מבאס.<br/> אני מניקה מלא מלא. אוכלת כמו שצריך. ממש לא הרבה. לא אוכלת שטויות בכלל. אין לי עודף משקל וגם לא היה לפני ההריון אבל הגוף התמלא ולא במקומות הנכונים...<br/> אם עד עכשיו ההנקה לא עזרה, יש בכלל סיכוי שזה עוד ירד כתוצאה מההנק...

<t>היי בנות תרגעו אולי? פלונית אחרת שואלת נכון כי אנחנו לומדות ימימה ז"א את החומר שהשאירה לנו ודרכו מבינות ובע"ה מיישמות המדריך שם רק כדי להעביר את החומר ולסייע בהבנת החומר ופלונית אלמונית שעלה לה "העומס של הכעס" חבל חמודה לכעוס בעבור שטויות [את זה גיל לא לימד? סתתתתתם] לא יותר נכון יהיה לנסות להבין...

<t>רציתי להוסיף לציטוט הנ"ל שזה לא רק בא לסמל משהו, זה הרבה יותר עמוק מרק סמל, התחושות שלנו אם זה כאב או כל תחושה אחרת מאפשרים לנו להשקיף על ל המתרחש במערכת, כשמבינים שזה עולה לתיקוננו, הנה אפשרות לתיקון, לשחרור, לעליה, והלומדת הקשובה מזהה ופועלת הכרתית כדי לאפשר לעצמה דיוק שיביא תוצאות של בניה והתח...

אני מבינה שכשמרגישים כאב, זה בא

לסמל לנו משהו, שאנחנו לא בדרך הנכונה...הכאב גם הוא מן סוג של מצפן

<r>חגית יקירה<br/> שלב זה אצל תינוקות הוא טבעי לגמרי עצתה של <PO><s>[po]</s>ורד לב<e>[/po]</e></PO> בתחילת הדף היא המתאימה ביותר כשנעמי שלי מתחילה לבכות אני מקפידה להשתמש במגע איתה חיבוק, או נשיקה על הלחי איזשהו מחווה כדילהעביר לו את התחושה שאת מבינה את כאבו ורוצה לעזור לו להוציא אותו לטיול יהיה הכי...

<r>אני מוחה!<br/> חנוכה הוא חג מלבב! ואם נתעלם לרגע מן ההערות הקטנוניות של אחיק ושלומית, ונבהה בעינים מזוגגות במרקע, נבין, כי השירה בחנוכה אצלנו היא מסורת ארוכת יומין אצלנו, עוד לפני היותי ב"ז.<br/> לכן, אני פשוט אוהבת את השיר הזה (מס' אחד במצעד הפיזמונים!) ולדעתי, הוא מזכיר את כל שירי הילדים בגן-<b...

יאפא-פא יאפא-פא שנטן שני
נשיקה רוקדת היא קיסו (סוג של דג) בים.
יאפא-פא יאפא-פא שנטן שני.
מקרל האהבה הוא המרכיב הסודי.

לא זה לא מתכון לארוחת הערב.
זהו שיר ביפנית שנקרא "ראנמה וחצי".
כך שלא מתבצעת איזו גניבה ספרותית (אההם.) מאיזשהו מקום (אליס- תוך כדי שיעול).

אוך, איך אפשר להתרכז עם הרעש הזה?!
הסיפור שלי, אף פעם לא יהיה מוכן, בצורה הזאת. כבר שלוש פעמים חזרתי על הסיפור,
מ-ה-ה-ת-ח-ל-ה, ולא התקדמתי בכלום!
איך אפשר ככה?
עדיף שאני אלך לאכול איזה סנדביץ' טופו עם מים מינרליים.

<t>אמרתי לכם שכדאי לכם לחתוך לה את הידיים העודפות, או רגלים, איך שלא תקראו לזה.<br/> אני חושבת שאסור שיסתובבו כך ילדים בחוצות,<br/> ואחרים עוד עלולים לראות אותה כך,<br/> ואבוי, (התנשפות)<br/> תכף,(נשימה עמוקה)<br/> כל השכונה תרכל עליכם!! (צרחה)<br/> "טבע" מה את עושה??!" צעקתי, והסתכלתי בידיה של טבע ...

<t>אני שונאת את הויכוחים הארוכים האלה, שנמשכים לתוך הלילה.<br/> בסוף שנינו יוצאים מובסים.<br/> קול צעדים קוטע את הרהורי. "אמא" קוראת בתי הקטנה, טבע, בת החמש, "מתי את יוצאת כבר?"<br/> "מיד!" אני צועקת בחזרה, ומכירה בעובדה שדקת החסד נגמרה, ושהנה החל עוד יום.<br/> אני חייבת לדבר איתו היום, להבהיר את כו...

<t>זה אמנם לא הסיפור, אבל בכל זאת...<br/> יש לי אחות אחת, נראה אם תצליחו לזהות את שמה, שגילתה את נפלאות האינטרנט לפני זמן לא רב, ומאז היא מהופנטת ממנו כליל.<br/> בכל פעם שישלה זמן פנוי, כלומר, אם אחת הבנות ישנה, השניה אצל חברה ועם השלישית עוד נסתדר איכשהו, על הברכים, או אצל הסבתא, היא ניגשת למחשב ומ...