<t>מרבי,<br/> וואו, היאוש שלך באמת נשמע למרחוק, ובאמת שאני מבינה אותך. ברגעים כאלו פושט כבר קשה לחשוב לאן ללכת.<br/> נשמע שגם לאיתם יש רגעי משבר, שבהם נמאס לו כבר מהכל, ומי באמת יכול להכנס אל תוך הנפש הקטנה שלו ולחוש מה הוא חש, מה הוא חושב ומה הוא מרגיש.<br/> לגבי הגן הטיפולי, כמי שעובדת בגן כזה, אנ...

<t>מרב אהובה, הרבה זמן לא נכנסתי לכאן, ומסתבר שזה משמעותי. שמחתי לקרוא שאיתם לא נעצר במקום, ושההתקדמות כל הזמן ממשיכה, גם אם יש רגרסיות. גם לדעתי יש בהחצנה שעליה כתבת משהו טוב,לגבי ילד כל כך מעודן ומאופק, יש התפתחות במה שתיארת.,ובטח גם כאן זה שלב ביניים קצת קיצוני, שלאחריו תבוא איזו התמתנות.<br/> אנ...

<t>שמחתי לשמוע על ההתפתחויות המרגשות של תחילת השנה האזרחית, הלוואי שיהיה להן המשך.<br/> אני רק חייבת לכתוב לך משהו על ההתנהגות שלו בטיפול האייפק האחרון. אולי היא באמת נבעה מהטיפול, אבל כדאי לזכור שישנן גם התנהגויות כאלו שמופיעות בדיוק בגילאים הללו (אני מרשה לעצמי להיות קצת ספקטית...), ולראיה לפני יו...

<t>מאחר ואנחנו לא מגיעות לדיבור לאחרונה, לפחות הצלחתי לקרוא ממך קצת כאן ולהתעדכן,<br/> אז הגעתי כשכבר הקשה ביותר מאחרוייך, או שכך לפחות נשמע,<br/> שמחתי שההודעה של היום כזו אופטימית ומשמחת, שאיתם חזר לעצמו, ואת יכולה קצת לחזור לעצמך.<br/> אוהבת אותך על מי שאת, על הכנות, על ההתחבטויות והשאלות שאת מעי...

<t>מרבי,<br/> טוב שיש לי את ההזדמנות להכנס לכאן וקצת לשמוע ממך מה עובר עלייך, ונשמע שימים לא פשוטים עברו ובודאי עוד עוברים.<br/> אני יכולה כל כך להבין אותך, כי לפעמים המקום ההורי מביא להזדהויות והשלכות של כל הציפיות שלנו (גם מעצמנו), והאכזבות (גם מעצמנו),<br/> ויש צורך לפעמים (לפחות כך אצלי) להתרחק ...

<t>מרבוש,<br/> בעקבות שיחתנו השבוע, הסתקרנתי ונכנסתי לקרוא כאן,<br/> מדהים כמה רגשות עלו בי בזמן שקראתי,<br/> שמחתי נורא לראות שיש מקום שאת מרשה לעצמך לשפוך בו את כל הכאב החוצה,<br/> מצד שני כאב לי ממש לקרוא את מסכת היסורים עם האוכל, ובכלל את הדרך הקשה והאתגרים שאת צריכה לעמוד בהם.<br/> הבנתי בדיוק ...