על ידי אנונימי » 03 דצמבר 2006, 12:15
כאשר אנחנו עושים משהו לא נעים שאנחנו חייבים, ללא אפשרות בחירה, או שבחרנו לעשות אותו מסיבות שונות שבאות עם האי-נעימות BUILT-IN, חלק מההתמודדות שלנו היא הסחת הדעת.
אני עוברת טיפולי שיניים עם WALK-MAN. לא מוצאת סיבה להתעקש על הכאב. לעומת זאת ילדתי ללא אפידורל, שם מצאתי סיבה גם להתעקש על הכאב, וגם להמנע מהרדמה.
ובכלל, מאד מסכימה עם זה שילדים וגם תינוקות צריכים למוד להתמודד עם החיים, גם עם מה שלא נעים. אבל זה צריך להיות קשור ליכולות שלהם להתמודד. גם בגלל הגיל, וגם בגלל "חופש הפעולה" שלהם. נראה לי (וזאת כמובן דעתי האישית, שניתנת לדחייה), שבדוגמא שלך, אין ערך מוסף לסבל בנסיעה. במיוחד כאשר אין לה זכות בחירה. אינני טוענת שעלייך להפסיק לנסוע ברכב בגלל הסבל שלה, אבל אם יש דרך להקל עליה, למה לא?
לדעתי, הסחת דעת, זו דרך לגיטימית
להתמודדות.
לעניין הצעקניות, אני איתך. נכון שצבעים חזקים מגרים יותר את המח, אבל מבחינתי זה חסרון. זה לא שבלי הצבעים, היא לא מגרה את המח. אני חושבת שעודף הגירויים, גורמים לילדים להפוך לתזזיתיים, ולמח לדרוש גירויים יותר ויותר חזקים.
ובכלל אני דוגלת בשיטת ההדרגתיות. כל עוד היא נהנית מתנועת עלים או צדפים (או ברזים שבורים
) אין שום צורך בצבעים, קולות ושאר פירוטכניקה. אם יבוא יום בו זה לא יספיק, נדבר שוב.
לדוגמא, שלו קיבל פעם מתנה ליומולדת מסלול משוכלל של משאיות חשמליות שיכולות להעביר "משא" מאחת לשניה. אז קודם כל, המסלול כבר יותר משנתיים אצלינו ולא ראה סוללות וגם לא את כדוריות המשא. מספיק מעניין גם ככה, והרבה יותר יצירתי כאשר מחליטים לבד איזו משאית נוסעת, מתי ובאיזה קצב. לאחרונה, קצת נמאס לו, אז אני בדיוק בימים אלו החלטתי להוסיף לו את כדוריות המשא להוספת ענין. אולי יבוא יום שגם אוסיף לו סוללות. בינתיים לא רואה צורך. כנ"ל לגבי כל המכוניות עם השלט שקיבלנו בחייו הקצרים. כל השלטים מאופסנים, וגם במכוניות הללו אין סוללות (רווח נקי לסביבה
).
כאשר אנחנו עושים משהו לא נעים שאנחנו חייבים, ללא אפשרות בחירה, או שבחרנו לעשות אותו מסיבות שונות שבאות עם האי-נעימות BUILT-IN, חלק מההתמודדות שלנו היא הסחת הדעת.
אני עוברת טיפולי שיניים עם WALK-MAN. לא מוצאת סיבה להתעקש על הכאב. לעומת זאת ילדתי ללא אפידורל, שם מצאתי סיבה גם להתעקש על הכאב, וגם להמנע מהרדמה.
ובכלל, מאד מסכימה עם זה שילדים וגם תינוקות צריכים למוד להתמודד עם החיים, גם עם מה שלא נעים. אבל זה צריך להיות קשור ליכולות שלהם להתמודד. גם בגלל הגיל, וגם בגלל "חופש הפעולה" שלהם. נראה לי (וזאת כמובן דעתי האישית, שניתנת לדחייה), שבדוגמא שלך, אין ערך מוסף לסבל בנסיעה. במיוחד כאשר אין לה זכות בחירה. אינני טוענת שעלייך להפסיק לנסוע ברכב בגלל הסבל שלה, אבל אם יש דרך להקל עליה, למה לא?
לדעתי, הסחת דעת, זו דרך לגיטימית [b]להתמודדות[/b].
לעניין הצעקניות, אני איתך. נכון שצבעים חזקים מגרים יותר את המח, אבל מבחינתי זה חסרון. זה לא שבלי הצבעים, היא לא מגרה את המח. אני חושבת שעודף הגירויים, גורמים לילדים להפוך לתזזיתיים, ולמח לדרוש גירויים יותר ויותר חזקים.
ובכלל אני דוגלת בשיטת ההדרגתיות. כל עוד היא נהנית מתנועת עלים או צדפים (או ברזים שבורים :-)) אין שום צורך בצבעים, קולות ושאר פירוטכניקה. אם יבוא יום בו זה לא יספיק, נדבר שוב.
לדוגמא, שלו קיבל פעם מתנה ליומולדת מסלול משוכלל של משאיות חשמליות שיכולות להעביר "משא" מאחת לשניה. אז קודם כל, המסלול כבר יותר משנתיים אצלינו ולא ראה סוללות וגם לא את כדוריות המשא. מספיק מעניין גם ככה, והרבה יותר יצירתי כאשר מחליטים לבד איזו משאית נוסעת, מתי ובאיזה קצב. לאחרונה, קצת נמאס לו, אז אני בדיוק בימים אלו החלטתי להוסיף לו את כדוריות המשא להוספת ענין. אולי יבוא יום שגם אוסיף לו סוללות. בינתיים לא רואה צורך. כנ"ל לגבי כל המכוניות עם השלט שקיבלנו בחייו הקצרים. כל השלטים מאופסנים, וגם במכוניות הללו אין סוללות (רווח נקי לסביבה ;-)).