על ידי אמא* » 12 אפריל 2011, 10:54
שלום, וסליחה על האורך...
התינוק שלי בן 8 חודשים. בלילה נרדם בהנקה, ביום במנשא (ונשאר לישון את כל השינה במנשא). עד לא מזמן היה הולך לישון ב-8-9, ישן כמו אבן 3-4 שעות (במיטה צמודה לשלי), מתעורר בלילה פעמיים להנקה, וקם מוקדם בבוקר.
בשבועות האחרונים התחיל להתעורר כמה פעמים בשעות הראשונות של הלילה. בגלל עייפותי, התחלתי להניק אותו בשכיבה וכך הוא נשאר כל הלילה איתי במיטה ואנו ממשיכים לישון גם כשמניקים. אני קמה רעננה, למרות שהוא מתעורר הרבה.
נראה לי שהמנהג הזה (או משהו אחר) הפך את שנתו לקלה יותר. עכשיו הוא מתעורר לפעמים גם רבע שעה אחרי שהלך לישון, ואחרי זה אחרי חצי שעה והמון בלילה. וגם כשאני זזה או קמה מהמיטה. הוא לחלוטין לא יודע להרדים את עצמו, ובכל התעוררות קטנה כזו – צריך לינוק ולו מעט כדי להרדם.
לא קרה שום שינוי אחר. אני איתו כמעט כל הזמן מהתחלה, בשמחה רבה. אשמח גם להמשיך לישון לצידו, ואין לי גם רצון לעשות לו גמילת לילה, אשמח להניק אותו ככל שיהיה זקוק לאוכל, אך נראה לי עדיף לכולם שכשמתעורר טיפונת, יוכל מיד להרדם חזרה בעצמו. אני רואה שהוא מתוסכל ועצבני כשמתעורר ולא מצליח להרדם לבד. וגם אני פוחדת שהשיניים שלו יהרסו מהשינה עם הפיטמה בפה הרבה מהלילה. יש לי חברה שבנה עבר טיפול שיניים קשה בגלל זה, ואני יודעת על מקרים נוספים. ועוד סיבה – הרצון שהוא יפתח פערי התעוררות גדולים יותר בלילה, ויחזור לי הביוץ... (אני ממש מבוגרת. אני לא יכולה לחכות הרבה).
התחלתי לנסות את השיטה של "לישון בלי לבכות" של פנטלי, אבל כדי לעשות את זה כמו שצריך נראה לי שזה יהיה כרוך בשבילי בשבועות של לילות נטולי שינה, ואיני מסוגלת... כמובן שאיני מעלה על הדעת להפקיר אותו לבכות, אבל אני שוקלת כבר המון זמן לנסות לעזור לו להרדם לבד כשאני לצידו, גם כשהוא בוכה. אני מאד חרדה מהעניין, כי אני יהיה שזה יהיה כרוך בבכי נוראי כשלא יקבל פיטמה כשרוצה לישון.
הוא אגב תינוק משגע, חייכן, סקרן, רגוע, חברותי, וגם אסרטיבי... (כשרוצה משהו דורש מייד ובתקיפות...)
האם כדאי לנסות כזה דבר?
והאם כדאי שבלילות הראשונים אביו יהיה איתו במשך הלילה, או אני? מצד אחד, ממני הוא מצפה להנקה ויכול להיות שתסכולו יהיה גדול יותר. מצד שני, הוא רגיל להיות איתי כל לילה כל הלילה ואיני רוצה שירגיש נטוש. מה גם שאביו נמצא בבית רק בסופי שבוע.
האם כדאי לעשות זאת גם ביום וגם בלילה? או להתחיל רק ביום, או רק בלילה?
האם מישהי שעשתה דבר כזה הרגישה מצוקה רגשית אצל תינוקה למחרת הלילה הקשה?
תודה, תודה, ובבקשה לא לתקוף אותי...
שלום, וסליחה על האורך...
התינוק שלי בן 8 חודשים. בלילה נרדם בהנקה, ביום במנשא (ונשאר לישון את כל השינה במנשא). עד לא מזמן היה הולך לישון ב-8-9, ישן כמו אבן 3-4 שעות (במיטה צמודה לשלי), מתעורר בלילה פעמיים להנקה, וקם מוקדם בבוקר.
בשבועות האחרונים התחיל להתעורר כמה פעמים בשעות הראשונות של הלילה. בגלל עייפותי, התחלתי להניק אותו בשכיבה וכך הוא נשאר כל הלילה איתי במיטה ואנו ממשיכים לישון גם כשמניקים. אני קמה רעננה, למרות שהוא מתעורר הרבה.
נראה לי שהמנהג הזה (או משהו אחר) הפך את שנתו לקלה יותר. עכשיו הוא מתעורר לפעמים גם רבע שעה אחרי שהלך לישון, ואחרי זה אחרי חצי שעה והמון בלילה. וגם כשאני זזה או קמה מהמיטה. הוא לחלוטין לא יודע להרדים את עצמו, ובכל התעוררות קטנה כזו – צריך לינוק ולו מעט כדי להרדם.
לא קרה שום שינוי אחר. אני איתו כמעט כל הזמן מהתחלה, בשמחה רבה. אשמח גם להמשיך לישון לצידו, ואין לי גם רצון לעשות לו גמילת לילה, אשמח להניק אותו ככל שיהיה זקוק לאוכל, אך נראה לי עדיף לכולם שכשמתעורר טיפונת, יוכל מיד להרדם חזרה בעצמו. אני רואה שהוא מתוסכל ועצבני כשמתעורר ולא מצליח להרדם לבד. וגם אני פוחדת שהשיניים שלו יהרסו מהשינה עם הפיטמה בפה הרבה מהלילה. יש לי חברה שבנה עבר טיפול שיניים קשה בגלל זה, ואני יודעת על מקרים נוספים. ועוד סיבה – הרצון שהוא יפתח פערי התעוררות גדולים יותר בלילה, ויחזור לי הביוץ... (אני ממש מבוגרת. אני לא יכולה לחכות הרבה).
התחלתי לנסות את השיטה של "לישון בלי לבכות" של פנטלי, אבל כדי לעשות את זה כמו שצריך נראה לי שזה יהיה כרוך בשבילי בשבועות של לילות נטולי שינה, ואיני מסוגלת... כמובן שאיני מעלה על הדעת להפקיר אותו לבכות, אבל אני שוקלת כבר המון זמן לנסות לעזור לו להרדם לבד כשאני לצידו, גם כשהוא בוכה. אני מאד חרדה מהעניין, כי אני יהיה שזה יהיה כרוך בבכי נוראי כשלא יקבל פיטמה כשרוצה לישון.
הוא אגב תינוק משגע, חייכן, סקרן, רגוע, חברותי, וגם אסרטיבי... (כשרוצה משהו דורש מייד ובתקיפות...)
האם כדאי לנסות כזה דבר?
והאם כדאי שבלילות הראשונים אביו יהיה איתו במשך הלילה, או אני? מצד אחד, ממני הוא מצפה להנקה ויכול להיות שתסכולו יהיה גדול יותר. מצד שני, הוא רגיל להיות איתי כל לילה כל הלילה ואיני רוצה שירגיש נטוש. מה גם שאביו נמצא בבית רק בסופי שבוע.
האם כדאי לעשות זאת גם ביום וגם בלילה? או להתחיל רק ביום, או רק בלילה?
האם מישהי שעשתה דבר כזה הרגישה מצוקה רגשית אצל תינוקה למחרת הלילה הקשה?
תודה, תודה, ובבקשה לא לתקוף אותי...