על ידי מטופל_בפסוריאזיס* » 10 מרץ 2015, 09:00
+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+
כדי לרפא פסוריאזיס, חשוב להבין שיש בסיס רגשי לבעיה... אפשר לשים משחות כל החיים, כל היום, מי כסף, לימון, שינוי תזונה, טבעי, לא טבעי, וסיכוי טוב שנראה שיפור, במקרים מסוימים אולי תהיה גם החלמה שנראית מלאה, אבל בד"כ זה יחזור או לא יעבור לגמרי, כי הבסיס של הבעיה עדיין לא נפתר... אצלי זה התחיל מבגידה, לא מהבגידה עצמה, אלא מהעובדה שלא היה לי האומץ לשתף אף אחד במעשה. השארתי סוד, במקרה שלי התחושה הייתה אשמה, וכיוון שסגרתי את זה עמוק בפנים, זה גם פרץ במקום עמוק, באיבר מין. התחיל כחצ'קון שגדל לממדים יותר מדי גדולים. שיפרתי תזונה, שמתי משחות של הרופאים, אבל לא הרבה השתנה. הלך וחזר, בהתחלה לא קישרתי, הגעתי לטיפולים בשיטה שנקראת אייפק, שם מדברים עם התת מודע שלי ועם המודע. מוציאים ממני דברים. זה לקח זמן כי הייתי מאוד סגור, פחדתי אפילו את המטפל לשתף, אבל בסוף אין ברירה, כי התת מודע מספר את האמת... הבנתי שלחיות עם התחושות הפנימיות זה לא הדרך, אז סיפרתי, לחברים סביבי כדי להפסיק את המשחק שאני הבן אדם המושלם, סיפרתי לבת זוג כדי להפסיק את המשחק שאני הבן זוג המושלם. זה היה קשה בהתחלה, להיות כנה כשפוגעים באנשים זה לא דבר קל ויש השלכות, חוסר אמון, פחד, אבל לפחות הכנות ותחושת האמת חוזרת. שמתי לב לשיפור מאוד משמעותי כמה ימים אחרי. ביום שסיפרתי היה החמרה רצינית, מלא רגשות צפו, אבל התחלתי להשלים עם המצב, נתתי לרגשות לצאת, בכיתי, פחדתי, והוצאתי הרבה ממה שהיה כלוא שם... הייתי צריך לעשות ריברסינג (נשימה אגרסיבית) כדי להוציא את הרגשות כי לבד לא הצלחתי. השיפור הפך להיות עצום, מרמת חומרה של 9 בסולם של 1-10, ירדתי לרמת חומרה של 1.5, כמעט ועבר עם סימנים קטנים, שכרגע מזכירים לי כל הזמן שיש לי עוד דרך, להמשיך לשתף, להמשיך להיות כנה... הלכתי ללמוד את השיטה ואם יש משהו שאני רואה, היא שמחלות או סימנים שפורצים על הגוף שלנו מבפנים ומבחוץ, מאותתים לנו גם על דרך התפתחות שאנחנו חייבים לעבור... לנסות לפתור בעיה כמו פסוריאזיס עם משחות ומזון וללא עבודה פנימית, היא מעין עבודה בעיניים. עלינו להתפתח כדי לשנות. עלינו ללמוד על עצמנו ולא להפסיק לנסות לשנות ולהשתנות... בין אם זה כעס, עצב, אשמה, פחד, תסכול, קנאה, תקיעות של המחשבה, בדידות, טינה ועוד, כשמשהו נשאר בפנים, הוא תקוע. והוא פורץ בכוח. עד שנלמד להוציא אותו מהפה ולהשתמש בפה שלנו כדי להוציא את הרגשות ואת התחושות שאנחנו חווים ולהתמודד איתם, אז יוכל הגוף להפסיק לשמור את הרעילות והחום בתוך הגוף ולהוציא אותו כפצעים... גם ברפואה הסינית לומדים הרבה שפצעים הם חלק מחום ורעילות, אז אפשר לעשות ספורט, להפסיק לעשן, לאכול מזון בסיסי יותר מאשר חומצי, לשים משחות, קרמים, טבעיים או לא, אך יש עבודה פנימית, ופסוריאזיס לפחות במקרה שלי ובמקרים רבים שראיתי על אחרים, מסמל על דרך התפתחות לא פשוטה שצריך להתמודד איתה. בהצלחה לכולו.
[sup]+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+[/sup]
כדי לרפא פסוריאזיס, חשוב להבין שיש בסיס רגשי לבעיה... אפשר לשים משחות כל החיים, כל היום, מי כסף, לימון, שינוי תזונה, טבעי, לא טבעי, וסיכוי טוב שנראה שיפור, במקרים מסוימים אולי תהיה גם החלמה שנראית מלאה, אבל בד"כ זה יחזור או לא יעבור לגמרי, כי הבסיס של הבעיה עדיין לא נפתר... אצלי זה התחיל מבגידה, לא מהבגידה עצמה, אלא מהעובדה שלא היה לי האומץ לשתף אף אחד במעשה. השארתי סוד, במקרה שלי התחושה הייתה אשמה, וכיוון שסגרתי את זה עמוק בפנים, זה גם פרץ במקום עמוק, באיבר מין. התחיל כחצ'קון שגדל לממדים יותר מדי גדולים. שיפרתי תזונה, שמתי משחות של הרופאים, אבל לא הרבה השתנה. הלך וחזר, בהתחלה לא קישרתי, הגעתי לטיפולים בשיטה שנקראת אייפק, שם מדברים עם התת מודע שלי ועם המודע. מוציאים ממני דברים. זה לקח זמן כי הייתי מאוד סגור, פחדתי אפילו את המטפל לשתף, אבל בסוף אין ברירה, כי התת מודע מספר את האמת... הבנתי שלחיות עם התחושות הפנימיות זה לא הדרך, אז סיפרתי, לחברים סביבי כדי להפסיק את המשחק שאני הבן אדם המושלם, סיפרתי לבת זוג כדי להפסיק את המשחק שאני הבן זוג המושלם. זה היה קשה בהתחלה, להיות כנה כשפוגעים באנשים זה לא דבר קל ויש השלכות, חוסר אמון, פחד, אבל לפחות הכנות ותחושת האמת חוזרת. שמתי לב לשיפור מאוד משמעותי כמה ימים אחרי. ביום שסיפרתי היה החמרה רצינית, מלא רגשות צפו, אבל התחלתי להשלים עם המצב, נתתי לרגשות לצאת, בכיתי, פחדתי, והוצאתי הרבה ממה שהיה כלוא שם... הייתי צריך לעשות ריברסינג (נשימה אגרסיבית) כדי להוציא את הרגשות כי לבד לא הצלחתי. השיפור הפך להיות עצום, מרמת חומרה של 9 בסולם של 1-10, ירדתי לרמת חומרה של 1.5, כמעט ועבר עם סימנים קטנים, שכרגע מזכירים לי כל הזמן שיש לי עוד דרך, להמשיך לשתף, להמשיך להיות כנה... הלכתי ללמוד את השיטה ואם יש משהו שאני רואה, היא שמחלות או סימנים שפורצים על הגוף שלנו מבפנים ומבחוץ, מאותתים לנו גם על דרך התפתחות שאנחנו חייבים לעבור... לנסות לפתור בעיה כמו פסוריאזיס עם משחות ומזון וללא עבודה פנימית, היא מעין עבודה בעיניים. עלינו להתפתח כדי לשנות. עלינו ללמוד על עצמנו ולא להפסיק לנסות לשנות ולהשתנות... בין אם זה כעס, עצב, אשמה, פחד, תסכול, קנאה, תקיעות של המחשבה, בדידות, טינה ועוד, כשמשהו נשאר בפנים, הוא תקוע. והוא פורץ בכוח. עד שנלמד להוציא אותו מהפה ולהשתמש בפה שלנו כדי להוציא את הרגשות ואת התחושות שאנחנו חווים ולהתמודד איתם, אז יוכל הגוף להפסיק לשמור את הרעילות והחום בתוך הגוף ולהוציא אותו כפצעים... גם ברפואה הסינית לומדים הרבה שפצעים הם חלק מחום ורעילות, אז אפשר לעשות ספורט, להפסיק לעשן, לאכול מזון בסיסי יותר מאשר חומצי, לשים משחות, קרמים, טבעיים או לא, אך יש עבודה פנימית, ופסוריאזיס לפחות במקרה שלי ובמקרים רבים שראיתי על אחרים, מסמל על דרך התפתחות לא פשוטה שצריך להתמודד איתה. בהצלחה לכולו.
ממש כמו מריחה רעננות ירוקה כשהוגה אותו. פשוט משמח אותי.