רוצה להחיות את הדף. מתלבטת אם להרשם לקורס של בטיה דוויס.הנושא של הנקה מאד מעניין אותי, כנראה בגלל שלא הצלחתי להניק כמו שרציתי, בגלל חוסר ידע וחוסר בטחון.
מאד רוצה לתקן את הטעות עם הילד הבא, ומצד שני מאד פוחדת שהקורס והתעסקות עם נושא ההנקה יעורר בי תסכול, מכיוון שלא הצלחתי להניק כמו שצריך וכמו שרציתי.
אני קוראת סמויה באתר כבר הרבה זמן ופעם ראשונה העזתי לכתוב.
אשמח לקבל תגובות ועצות בנושא.
מצטערת על השגיעות והניסוח. העיברית היא לא שפת האם שלי.

אני חושבת שלפעמים יש מדריכות אמינות ונחמדות אבל הן לא "קולטות" את האמא ולא יודעות איך לדבר אליה. אל הלב שלה. יש באמת הרבה אימהות שרוצות להניק אבל עדיין לא עשו שלום עם איזשהו קושי(שלאו דווקא קשור ישירות להנקה אבל להן הוא מתחבר אליה)- חוסר שינה, להשאר קרוב פיזית אל תהינוק, איבוד ה"עצמאות", החלב שנוזל מן השדיים, הנקה בפומבי-ונראה לי שמדריכות לפעמים כל כך רוצות לעזור ולתת עיצות טובות שהן מפספסות הן ה"מחסום" הזה. לפעמים צריך לרכך בכדי להגיע.

אפשר להעלות שאלה אחרת לגמרי?
מהצד השני, בעצם.

(אם יתפתח, נפתח דףחדש).

יצא לי, בימים האחרונים, לדבר עם שתי אמהות שהאינטראקציה שלהן עם מדריכות הנקה (המדריכות מוכרות לי, אמינות, נחמדות, רציניות וכו') היתה קשה להן - הן נכנסו למגננה של "מה פתאום נותנים לי עצות?". מדובר באמהות מיניקות, שרוצות להמשיך להיניק (כלומר - זה לא המקרה של סיבות לאי הנקה). האם אתן - התומכות, מדריכות, יועצות מכירות מצב כזה? מרגישות דברים כאלה? מה אתן עושות עם זה?

מיץ פטל כל הכבוד לך!!!
נסי לחשוב על כך שהיא לא צריכה
לתפוס נכון את הפטמה
אלא לתפוס נכון את השד
זה הבדל משמעותי!
זה יכול לקחת קצת זמן, אולי אפילו כמה ימים, אבל היא צריכה להבין את הדברים הבסיסיים:
לחכות עד שהתינוקת תפתח פה מספיק גדול ואז במהירות להצמיד אותה אל השד, כך שהתינוקת תיקח אל פיה חלק גדול יותר מההילה שמתחת לפיטמה. יותר מאשר החלק העליון שלה.
בשביל כך על האם לשבת בתנוחה נוחה וזקופה, עדיף עם תמיכה לגב ואולי גם עם תמיכה לרגליים- שווה בדיקה.
צריך לראות שנוח לה עם התנוחה ואם לא, למצוא תנוחה שתהיה לה נוחה, אפילו רק בשביל ההתחלה. אולי יד נגדית לשד, אולי פוטבול. תלוי במצב, גודל השד, חוזק הידיים וכו'. כריות לתמיכה.
שימי לב לאופן היניקה- יש יניקות קצרות ומהירות בהתחלה והן אמורות להשתנות ליניקות ארוכות ועמוקות יותר, נסי לעקוב אחרי זה.
הרבה סבלנות ורצון ו....תמיכה- שלך, של בעלה, של הסבתות, של חברות, אולי יועצת הנקה, אם יש צורך.
אין ספק שצריך להשקיע בזה קצת בהתחלה, אבל כדאי
בהצלחה לשתיכן!

הייתי היום אצל חברה שיש להתחנוקת בת חמישה ימים.
בברור ראיתי שיש קושי לתינוקת לתפוס נכון את הפטמה. הלסת התחתונה אינה משורבבת החוצה, הפטמה מחליקה לה, ואין תנועות יניקה.היא מתוסכלת בוכה.
אחרי מאמצים רבים היה לי הרושם שהצלחנו לגרום לה לפתוח את הפה בצורה הנכונה. ( הזוית, התנוחה, האף מול הפטמה, הפה הפעור ...וכ')
הסתמכתי על כך שהאוזן והרקות זזו בזמן היניקה.
מה דעתכן?

אמא ל 5, אולי אפשר להתפשר על אמא מניקה שהתינוק לא איתה בזמן העבודה...
עקרונית אני מאוד בעד שילוב עבודה עם הורות, אבל בתור מישהי שניסתה את החוויה בצורות שונות (ובמידה מסוימת, עדיין מנסה) אני ממליצה לאמהות לנסות להימנע מזה, לפחות עם תינוקות קטנים. זה מלחיץ מאוד לנסות לענות לטלפון בצורה מקצועית ועניינית בזמן שהתינוק על הידיים מקטר מעייפות, או רוצה דווקא לצאת ולחקור את סביבותיו, או להקליד במחשב בזמן שלתינוק נורא דחוף לכבות אותו, וכו'.

בכל זאת, ילדים יותר חולים ממבוגרים. עבד איתי רופא משפחה לאחר השתלת כליה, ואסרו עליו לעבוד עם ילדים, כי קיבל תרופות לדיכוי מערכת החיסון.
וזאת גם אחת הסיבות להפרדת "טיפת חלב", כלומר בדיקת ילדים בריאים, ממרפאות רגילות. והעברת מחלות דרך אדם שלישי (כלומר לא חולה) היא הרבה יותר מצומצמת.
כמובן שיש לתינוק עוד אלף הזדמנויות להדבק, אבל יש גם את הבעיה של מרפאה פרטית - אנשים משלמים כסף, ועלולים לראות בצורה מאד לא חיובית מזכירה המסתובבת עם תינוק מנוזל ליד תינוקם בן היומיים.
מצד שני, אני מאד בעד הבאת תינוק יונק לעבודה. אני ממש מתלבטת. הן מהבחינה הבריאותית, והן מבחינת היות המרפאה פרטית, וציפיית האנשים שיבואו. זה שוב בעיה קשה בגלל שמדובר במקום שצריך לתת שרות, צריך להתקיים כלכלית, ו"הלקוח תמיד צודק". אתם לא תאמינו איזה דברים כבר אמרו לנו...זה מאד קשה.

חשבתי על זה בעקבות האיסור על הבאת יונקים גדולים לבית חולים, ל(חלק הקליני של )קורס מדריכות.
ואמא שלו מה - לא מביאה אותם וירוסים אתה לעבודה?
ושאר הצוות, עם ילדים בגיל גן - לא מביאות לעבודה (וממנה הביתה) מי-יודע-כמה-חולירות?
ותינוק שמגיע לביקור אצל רופא במרפאה? לא נחשף וגו'?
העולם אינו סטרילי.

> גילה מצדדת בתזה שמי שצריך לחלות - ימצא כבר ממה/י להדבק <

כן, חשבתי דווקא על אמא מניקה, אבל יש בעיה מסוימת. עם הזמן, כאשר התינוק היונק גדל, הוא עלול , כמו כל תינוק, לסבול מנזלות, שעולים וכו' מידי פעם, וזה לא כל כך מוצלח במקום שמגיעים אליו תינוקות בני יומם, חלקם פגים וכו'. באמת התלבטות קשה.
מה אתן באמת אומרות על זה?

אבקש להצטרף למברכות על המרכז החדש וגם ברוך שובך לארץ. לגבי מזכירה אולי כדאי לתת העדפה מתקנת לאם מניקה?

המרכז הרפואי להנקה באודים יפתח שוב בראשית ספטמבר, עם חזרתה של ד"ר ליבוביץ משנת שבתון בחו"ל. מושב אודים נמצא על כביש החוף, דרומית לנתניה.
למרכז דרושה מזכירה שתוכל לענות על טלפונים, לשאול את השאלות הנכונות, לקבוע מה דחוף ומה פחות דחוף, לקבוע תורים, להעודד ולהרגיע, וכד', כלומר מישהי שמבינה משהו בהנקה.
היתה מזכירה נהדרת לפני שהמרפאה נסגרה, ותחילה נראה היה שהיא תחזור, אך עתה מתברר שהיא לא תוכל לחזור לעבוד. כמובן שזו גם הזדמנות מצוינת ללמוד על הנקה.
מדובר בשלב ראשון בעבודה של כחמש שעות ביום, חמישה ימים בשבוע, עד שהמרפאה תתחיל לפעול בהיקף נרחב יותר. מועד תחילת העבודה בתחילת ספטמבר (עוד אין תאריך סופי).
אשמח אם תוכלו לפרסם זאת גם בעמודים נוספים, כי אני עוד לא מספיק מתמצאת באתר כדי לדעת איפה כדאי לשים זאת. שמתי בלוח דרושים, אך אולי כדאי גם בדפים אחרים.
מי שמעוניינת, נא לכתוב לדף שלי, בצרוף אי מייל ליצירת קשר.

תודה אמא ל 5!

מה אתך!?
מחכים עוד מלפני שנסעת! (כך בקרב הגולשות התפוזיות)

איזה יופי לדעת שמחכים לי! אודיע לכולם כשאגיע, וכמובן שאשמח לכל רעיון או עזרה.
עדה - אני מנצלת את ההזדמנות לאחל לידה טובה - קיסרי, רגיל - לא חשוב - העיקר שיעבר בצורה הטובה ביותר!

איזה יופי שהמרפאה נפתחת שוב! אמונטיקון |אנחת רווחה|
לא אשכח שהגעתי למרפאה עם מור, בן שנתיים וחצי לפתיחת milk blister...
התרשמתי עמוקות.

אמא ל 5, אשמח לסייע בהתארגנות.
בשלב הזה אני אמורה להיות ב"חופשת לידה" (איזה שם גרוע יש לתקופה הזאת....) ונראה לי שלא יזיק לי להעסיק את עצמי במשהו מועיל ואקטיבי, שקשור בענייני הנקה, במקביל להיותי ציצי מהלך לגמד ב'.
זאת בתקווה שעד אז אצליח להיפטר מהתיזה המעיקה הזאת...
משהו בודאי אוכל לעשות בכל מקרה.
תגידי מה צריך, ונראה איך מתארגנים.
בלי קשר לקורס, סטאז' וכו', שעליהם עוד ידובר אחר כך.
(אני עוד "חייבת" לך ולדוריס פתיחה של סתימה עקשנית במיוחד...)

עדה

בעיני זה שווה הרבה הרבה יותר מ-2500 שעות לבד
גם בעיני (כלקוחה, וכ-אולי-פעם-רוצה-להיות-יועצת).

המרפאה באודים תפתח בתחילת ספטמבר. אפשר לספר לבנות בפורום בתפוז?
אפשר לספר לכולם. עוד אין לי תאריך - כי עוד לא ברור לי מה מצב המרפאה, כמה זמן ידרש לי לסידורים אחרי החזרה (אנחנו מגיעים ב 29.8), הכנסת ילדים לבתי ספר וגן וכו'.
אני כבר מחכה בקוצר רוח לחזור לעבוד!

כן גילה, יש את המסלול החדש. יועצת הנקה שעברה הסמכה מחדש לפחות פעם אחת (זה אומר שהיא יועצת לפחות 5 שנים). בעיני זה שווה הרבה הרבה יותר מ-2500 שעות לבד.

המרפאה באודים תפתח בתחילת ספטמבר
הידד!
אפשר לספר לבנות בפורום בתפוז?

המרפאה באודים תפתח בתחילת ספטמבר, אך אני לא יודעת עדיין בדיוק באיזה מתכונת, ובודאי יקח זמן מה עד שהיא תפעל בתפוסה מלאה - זה לא כמו מחלקת יולדות שיש אספקה מובטחת של תינוקות ואמהות... כאן נכנס שוב מה שכתבתי עליו לעיל - הפרסום וכו'. אבל בהחלט יתכן שהאפשרות לקבל ייעוץ זול יותר על ידי מתמחות יהווה דווקא תמריץ לחלק מהפונות. מצד שני, מאחר וזה שרות פרטי, יש נשים שחשות אי נוחות לקבל טיפול על ידי מישהו אחר מאשר היועצות המוסמכות שבגללן הגיעו למרפאה. היו לנו בעבר אחיות טיפת חלב שהגיעו מטעם השתלמויות של משרד הבריאות בטיפות החלב, והיו לעיתים אמהות שלא היו מוכנות שהן ישתתפו בביקור שלהן. צריך יהיה לברר איך זה נעשה במרפאות דומות ברחבי העולם. צריך גם לזכור שהדרישה של ה IBLCE אומרת שהמשתלמת תעשה את כל העבודה, תוך תצפית של היועצת המוסמכת, כלומר זה לא שהיועצת תעבוד והמשתלמת תסתכל, כמו שהיה עם אחיות טיפת חלב, וזה שוב מצריך כמובן שיתוף פעולה של האמהות שמגיעות. אנחנו מאד מאד רוצות לעשות את הסטאג' אצלנו במרפאה, אבל זה בהחלט דורש התארגנות ולימוד של הנושא לעומק - איך עושים זאת כך שכולם יהיו מרוצים.
מצד שני - המרפאה צמודה לבית שלי, כך שמטפלת עם תינוק/ות תוכל לבלות שם בזמן שהאמא המשתלמת במרפאה. באמת נכון שלא רצוי שהתינוקות של המשתלמות יהיו במרפאה עצמה, יחד עם תינוקות בני יומם.
עוד שבועיים אני נוסעת לכנס יועצות ההנקה הבינלאומי באוסטרליה, ואני אנסה לברר איך זה נעשה במקומות אחרים.

וזה כתוב ממש באותו אתר ששגית הפנתה אליו:

Trial Alternate Pathway F.

Candidates choosing this pathway must document the successful completion of the Clinical Competencies for IBCLC Practice by accruing at least 500 pre-approved hours of hands-on clinical experience, supervised by an IBCLC (RLC) who has recertified at least once. There are no post secondary education requirements, but applicants must complete a minimum of 45 hours of education specific to breastfeeding within three (3) years immediately prior to taking the exam., plus health professional background education, as defined, if applicable.

כאן: http://www.iblce.org/pathways.htm

הרי צריך 500 שעות בשביל ה IBCLC,
מישהי (תמר? עדה?) כתבה למעלה שיש ענין חדש של - רק 500 שעות, בתנאי שהן בליווי של יועצת מוסמכת.

הרי צריך 500 שעות בשביל ה IBCLC,
צר לי לאכזב אתכן. צריך 2500 שעות קליניות כדי לגשת לבחינה של ה IBCLC
פרטים באתר של IBLCE

עדה, קיבלנו ספר אחד חובה לקורס:
Counseling the Nursing Mother-Judith Lauwers & Debbie Shinskie
חוץ מזה בתיה מחלקת מאמרים. וממליצה כמעט כל פגישה על ספר.

גילה,
אני עוד צריכה לעשות חושבים בנושאים ה"גדולים יותר":
אם אני מוכנה להשקיע בזה את הזמן והכסף הנדרשים?
מה עם התיזה? מה בכלל הכיוון בהמשך? (אני לא פוסלת אפשרות לעשות את זה כ"תחביב", משהו שאני מאמינה בו ועושה בהתנדבות, אבל לא מתפרנסת ממנו...)
מתי לחזור לעבודה (מצפים שאחזור אחרי 3 חודשים)? ואם להאריך את החופשה, איך להתארגן כלכלית?
בקיצור- מחשבות לא פשוטות.
מאוד יעזור אם אצליח לסיים את (רוב) התיזה לפני הלידה, ואז תמיד אוכל להתייחס לקורס כאל "צ'ופר" שאני נותנת לעצמי.
ולגי הלידה: זה בן (יש לי בת בת שנתיים). הוא צפוי ב2/9 (אבל אם לשפוט לפי אחותו הגדולה, 16/9 הוא תאריך ריאלי יותר...)
בינתיים השארתי הודעה לבתיה ובקשה לקבל פרטים, והיא לא חזרה אלי.
נראה מה יהיה.
בכל מקרה, במידה ואני הולכת על זה, אשמח לחלוק בייביסיטר, ויתכן שיש לי אפילו מועמדות. רק נצטרך למצוא מקום שכל החבורה תוכל להיות בו בזמן שאנחנו בקליניקה (אולי יש שם חדר שאפשר "להתנחל" בו?)

לגבי הסטאז', אם אין משהו שקשור לקורס, ואם אלך על זה, אני מתכוונת לשאול את ד"ר לייבוביץ' אם היא זקוקה לעוזרת מתנדבת באודים. נראה לי שהיא עשויה להסכים.


עדה

אני בינתיים מצאתי בייביסיטר סבא וסבתא.
מקווה שזה יסתדר.
אוי, חדשות מצויינות לגבי אחרי החגים. מתי זה? אוקטובר? אמצע? סוף?
זה יהיה ממש טוב, יסתנכרן עם החופשה של דודו מהעבודה ואולי נוכל ליסוע קצת...

זה שני דברים שלא קשורים אחד לשני.
לא ביררתי לגבי הסטאז' (500 שעות), אלא רק לגבי השעות הקליניות (60 בקורס).
מה שכן - תסתכלי למעלה, נשמע שאולי תהיה אפשרות מבטיחה צפונית יותר .... (אני, אישית, לא ממהרת לשומקום).

טוב? לא יודעת. מעט יותר מעשי - כי זה פרוש.

יש הנחיה של בית החולים לא להביא תינוקות לקליניקה (לא להפגיש תינוקות "מבחוץ" עם הילודים של בית החולים). לא דרישה מופרכת, המשמעות - שמרטף במרחק קריאה להנקה (בימי שלישי, של הקליניקה, חמותי פנויה, אבל לא ברור שב כל שבוע, מה גם שצפויה עוד לידה במשפחה שתעסיק אותה).

לשעורים העיוניים - אין בעיה לבוא עם יונק/ת (מה יש לך? מתי את צפויה ללדת?). מאידך, לקראת הסוף, יהיה קשה יותר לתינוק בן 7 חודשים לשבת בשקט במנשא בשעור.
אם אני אחליט להצטרף - אפשר לנסות להתארגן יחד על בייביסיטר במקום (ורד, גם את בענין?).

> גילה שונאת לוותר על דברים בגלל אילוצי מציאות <

גילה,זה טוב, לא?
נספיק ללדת...
וגילה, תגידי, את יודעת משהו לגבי הסטאז'? הרי צריך 500 שעות בשביל ה IBCLC, ובקורס יש רק 60...

• חדשות-חדשות-

הקורס יפתח רק אחרי החגים, וימשך עד (בערך) פסח.

תמר,
אם זו לא טרחה גדולה מדי, תוכלי לתת כאן את רשימת הספרות של הקורס (או חלקה)?

תודה,

עדה

נפלא, זה גם יעזור לנו לתכנן איזושהי חופדשה משפחתית שדודו מפנטז עליה וכבר חשבנו שלא תצא לפועל!

או. סוף סוף הבנת אותי, גילה.

אז בעצם מדובר ב 3-4 פעמים בחודש? זה נשמע הרבה הרבה יותר מעשי!

פעם בחודש. וזה טוב. זה נותן אויר לנשימה (ולהשלים עבודות...) אבל מצד שני מאריך מאוד את הקורס. ואני כבר הולכת לתקן את הטעות שעשיתי (איזה כיף לערוך דף!!)
יש לנו ספר לקורס שצריך לקרוא בו פרק בשבוע וחוץ מזה מאמרים שהיא נותנת. היא ממליצה הרבה על עוד ספרים שהם לא חובה אבל כדאי להיות בעיניינים.

כן, מדובר על 20 פגישות. שזה...? משהו כמו 5-6 חודשים (חגים וכאלה נראה לי מותחים את זה קצת).
תמר למה התכוונת ב:
רק שפעם בשבוע אין קורס כי בתיה לוקחת חופש. ? פעם בחודש? או פעם בקורס? אנא הבהירי.
וחוצמזה אשמח לשמוע ממך (או מאחרות) עוד על הקורס. סתם כדי להתגרות...
אם תוכלי גם אולי לתת קצת מרשימת הקריאה שלך, אולי אפשר יהיה להתחיל כבר לפני...? "המייל שלי" [email protected]

ורד, תודה!
מצטרפת לבקשה של גילה לבצע קצת תרגילי חילוק (אז מספטמבר עד פברואר? )


עדה

אבל אני מנסה לעודד אותך אם תחליטי ללכת על זה
תודה.
די ברור לי ש(אם ואם ואם ואם, )אני אצטרך לחפש (ושבתיה תסכים...) פתרונות מענינים לשעות הקליניות.

ורד -
כמה שבועות הקורס? 100 שעות עיוניות = 20 פגישות. ככה?

> גילה שוב מכריחה את ורד לעשות תרגילי חילוק <

אני עכשיו לקראת סיום הקורס של בתיה ורציתי רק להוסיף שלמיטב ידיעתי זה הקורס היחד שיש בן שעות קליניות. 100 שעות הקורס עצמו ועוד 60 שעות קליניקה. זה המון יחסית ל-0. אבל כלום כדי להרגיש מה זה.
חוץ מזה יש המון שעורים והרבה קריאה. מי שטוב באנגלית הרבה יותר קל לו (אולי בגלל זה נראה לי שזה הרבה שעורים...). ובתיה מדהימה כמובן, כבר אמרתי?

וגילה, מבחינת נסיעות, זה סיוט לא נורמלי אבל אני מנסה לעודד אותך אם תחליטי ללכת על זה. הקורס עצמו בימי חמישי 9:00-14:00. אח"כ יש קליניקה-4 3 שעות. במקום להשאר באותו יום אפשר לעשות את הקליניקה בימי שלישי משך כל היום. בתיה שם מ-8:00 עד 18:00. אני לא אומרת לך חס וחלילה לבוא פעמיים בשבוע, אל תבהלי לי. רק שפעם בחודש אין קורס כי בתיה לוקחת חופש. באותו שבוע את יכולה לבוא ביום שלישי (כי אין חמישי) ולעשות כמה שעות. שלא לדבר על זה שאם לא תצליחי לעשות את השעות המעשיות תוכלי להשלים בשנה אחרי.
ואם תוכלי לעשות את זה עם עולל/ית משלך, זה אני כבר לא יודעת. אני מאמינה שכן. מנשא.

פלוני אלמוני, קצת סדר:
הקורס של בתיה הוא תחילת ההכשרה של יועצות הנקה. בנוסף לקורס הן צריכות מספר גדול של שעות ניסיון מעשי ולאחר מכן לעבור מבחן, ואז הן יהיו יועצות הנקה מוסמכות ויוכלו ליעץ בתשלום ולפתור בעיות בהנקה.
מדריכות לה לצ'ה לא יכולות לייעץ בתשלום ולפתור בעיות, הן מנחות מפגשי תמיכה קבוצתיות ונותנות מידע כללי על הנקה בטלפון. כשהן מזהות בעיה הן אמורות להציע לפנות ליועצת הנקה כדי לפתור אותה (אם זו לא בעיה של חוסר ידע בלבד, שמתן ידע כללי יכול לפתור אותה).
מדריכת הנקה, אם לשאול את ההגדרה של ד"ר לייבוביץ' בתשובה לשאלה דומה בפורום אחר, היא כל מי שמגדירה את עצמה כזו. כלומר אין סטנדרט בינלאומי (או סטנדרט בכלל) לרמת ותוכן ההכשרה, מספר השעות המעשיות והמבחן שיש לעשות כדי לקבל את התואר "מדריכת הנקה". (זה לא אומר שאין כמה מעולות כאלה, כולל כמה שאני מכירה אישית, אבל התואר עצמו למעשה לא אומר דבר).
לדעתי, הדרך הטובה ביותר למנוע בעיות בהנקה היא להשתתף במפגש של הכנה להנקה של יועצת הנקה מוסמכת. "הספר של ג'ינה" הוא לא של ג'ינה אלא ספר הלימוד בקורס תומכות הנקה של ג'ינה (מה זה תומכת הנקה תוכלי למצוא בדף תומכת הנקה ) שהוא "הנקה פשוטה וטבעית" של גוון גוטש. אני מניחה שאפשר לרכוש אותו דרך לה לצ'ה.
עוד מקור טוב למידע ולקבלת תשובות לשאלות על הנקה הם הפורומים באינטרנט המנוהלים על ידי יועצות הנקה מוסמכות: הפורום של אסתר גרוניס בתפוז, הפורום של ד"ר לייבוביץ' בסטארמד (http://www.starmed.co.il/Forum/?ForumID=31).
בהצלחה וכל הכבוד על ההתכוננות הרצינית מראש!

לי יש קצת פרטים.
הקורס אמור להתחיל בספטמבר, עוד לא נקבע תאריך מדוייק (עד כמה שאני יודעת).
זה יהיה באיכילוב- ת"א.
ימי ה' מ- 9:00 עד 14:00 ויש גם תרגול מעשי שצריך לעשות. משהו בין 3 ל-4 שעות, עם שיחה אחרי זה. את זה ניתן לעשות אחרי השיעור (יעני יום ה' עד 18:00 בערך), או ביום ג' (אלו פשוט הימים בהם אסתר גרוניס נמצאת, לפי הבנתי).
מחיר 1350$
זה פחות או יותר מה שאני יודעת.
את יכולה להתקשר וישלחו לך טפסים ופרטים (יש טלפון ב יועצות הנקה )

פלוני אלמונית -
קראי על ייעוץ/הדרכה בדף יועצות הנקה, על תומכת הנקה בדף המתאים, ועל שאר הנושאים - ליגת לה לצ'ה ונושאי הנקה אחרים בדפים שמופיעים ברשימה בדף מדור הנקה.

רפרפתי פה קצת על הדף ולא כל כך הבנתי כמה דברים.
מה ההבדל בין הקורס של בתיה וקורסים של לה לצ'ה למדריכות הנקה?
האם המחיר לייעוץ שונה אם הוא מלה לצ'ה או מהמרפאה? (איפה היא ממוקמת?).
מחפשת המלצה לספר טוב על הנקה.(מה זה הספר של ג'ינה?).
אני בהריון והייתי מאוד רוצה לדעת פחות או יותר איך להתחיל עם הנקה לפני שהבעיות עלולות להופיע. איך עושים את זה?

לא. חשבתי שאני קודם אראה מתי אלד, ואם יש צ'אנס להשלים את החומר, ורק אז אברר.
התחלתי, לעומת זאת, לחשוב שאולי אני רוצה להתחיל עכשיו - לבד - עם הספר, ואז הכל יהיה מעט מעשי יותר.

אני עדיין לא בטוחה שאני לא קופצת מעל הפופיק.

הי גילה,
ראיתי.
באמת נשמע לא קל.
אני אמורה ללדת ב2/9 וגם אני צפונית יחסית. אם עדיין לא החלטת לוותר, ואם גם לי זה יסתדר, אולי נוכל לנסוע ביחד (כך אחת תוכל לשעשע את העוללים, והשניה תנהג...)?
יש לך עוד פרטים טכניים על הקורס (מתי מתחיל? איפה? כמה עולה? זמנים? וכו')


עדה

עדה -
בתיה פותחת קורס בליס בספטמבר הקרוב.
(ראי למעלה התלבטויות שלי על הצטרפות אליו )-: )

ולגבי התמיכה בהנקה:
קרה לי משהו מעצבן נורא: יש לי ביישוב גברת, חברה של חברה, ומתוקף כך אנחנו נפגשות לא מעט עם הילדים, ולמעשה קצת חברות בעצמנו. היא ילדה עכשיו בן. הבת שלה בגיל של נומיק. את הגדולה ניסתה להניק, אבל הסתבכה קשות: היא נפצעה מאוד מאוד, הילדה לא עלתה במשקל וצרחה מרעב כל הזמן והגברת היתה משוכנעת שלא היה לה חלב. הפעם התכוונה לא לנסות בכלל. כמובן שהיא לא שמעה אז על יועצות הנקה, ולא היה עולה על דעתה לשלם עבור יעוץ הנקה...
אחותה ילדה את ילדה הראשון לפני כמה חודשים, ובזמנו נתתי לה את כל הטלפונים והצעתי לה עזרה. אחותה התקשרה יד כשחזרה הביתה, נפגשנו והכל בסדר: היתה בעיית תפיסה קלה שתוקנה, וגם פצעים לא נוראים שנרפאו די מהר, הרבה חוסר ידע שטופל בעזרת המאמר של ענבל והספר "של ג'ינה" (הנקה פשוטה וטבעית") וזהו. למרות שאמרתי שאני לרשותה - לא היתה זקוקה לי יותר. הילד בערך בן חודשיים וחצי ועולה יפה במשקל.
לאחות ה"סוררת" הסברתילאט ובעדינות (על פני כל ההיריון)... כמה הסיכוי שאין לה חלב הוא קלוש, וכדאי לה לנסות שוב. נראה לי שההצלחה של אחותה גם עזרה, כי היא החליטה לנסות. משום מה, אבל, לא קראה לי (וכמובן גם לא לאף אחת אחרת). גם ניסיונות להתקשר לברך ולהציע עזרה לא ממש צלחו. דרך החברה המשותפת למדתי שכואב לה, שפטמות הסיליקון המקוללות כבר בתמונה, שהילד מקבל גם תה... וכל ניסיון לשכנע אותה להיפגש - יוק. בסוף, אחותה וגיסה, להם עזרתי, העבירו אליה חלק מהמידע. כעבור 3 שבועות (!!! אני התקשרתי והצעתי לקפוץ אליה לבית החולים, אפילו שילדה בעפולה...) הסכימה להיפגש. כמובן שהיתה בעיית אחיזה, וגם תנוחה של הראש של התינוק ביחס לשד. ממש לצלם ולשים בספר... וכדי לסבך את הסיפור זו גברת עם שדיים גדולים, ופטמות גדולות, ומצאתי אותה ממש מחזיקה את השד עם היד במשך כל ההנקה...
זה היה לפני 5 ימים בערך. ראיתי אותה שוב לפני יומיים, וזה נראה קצת יותר טוב. היא תיכננה להתחיל לתת תוספת בקבוק בשעות הערב, כי התינוק יונק כמעט רצוף 4 שעות וקשה לה. שכנעתי אותה לנסות לתת שאוב ולא פורמולה. היא היתה אמורה להתקשר ולדווח איך הולך עם השאיבה ובכלל, אבל עשתה זאת....
אוף.
אי אפשר כנראה לעזור למי שלא רוצה לעזור לעצמו.


עדה

הי דיאנה,
האמת היא שחשבתי לכתוב לך שנראה לי שזו הסיבה שאת לא מוצאת עבודה כמהנדסת..... אבל פחדתי שזה לא ישמע טוב.
האמת, לא בטוח שזה יהיה יועצת הנקה. יש לי רעיון מטורף קצת ללכת ללמוד רפואה. טוב, אז אני כבר לא בת 20, ויש כבר ילד וחצי אבל מי אמר שאי אפשר? הבעיה הגדולה היא שהמשפחה קצת "רגילה" לחיות משתי משכורות מהנדסים .... אה, וגם חייבים לגמור קודם את המאסטר המקולל הזה...
וחוצמזה, מזמן רציתי להגיד לך שוב תודה על התינוכיס. את רואה, מסתבר שהוא יהיה בשימוש מאסיבי מוקדם ממה ששתינו חשבנו...
ולגבי השיליה - הזנבנב הסורר שלה עדיין רובץ לו על פתח צוואר הרחם. ברדה ממש לא מתרגש. הרופא שלי גם רק מסתכל על זה מדי פעם (כשאני טורחת ללכת אליו...) ואני מתעלמת מזה לגמרי בהתנהגות היומיומית (בוודאי שזה מציק לי, אבל אני משתדלת לא להוציא את זה החוצה. אני גם מתחילה לנסות כל מיני "הוקוס-פוקוסים", בתקווה שזה יעזור.)


עדה

הי עדה, כיף "לראות" אותך כאן! זה יהיה נחמד לא להיות המהנדסת היחידה שהפכה ליועצת הנקה בהצלחה! ו -אופטופיק- מה קורה עם השיליה הסוררת?

ואוו! פעם ראשונה שמצאתי את הדף הזה! ממש אוצר. כיף שיש איפה לקטר ולהתלבט כשמנסים לעזור לאמא מיניקה ויש צרות...
אמא ל 5 , כתבת כאן על קורס+סטאז' בדומה לקורס של בתיה - פרטים בבקשה! אני מאוד מעונינת. (ואודים זה נורא קרוב לי...)
ולגבי הקורס של בתיה - מישהי יודעת מתי נפתח עוד מחזור?
אני מחפשת קורס רציני, עם הרבה עבודה קלינית, קרוב ככל האפשר לספטמבר/אוקטובר (והבונוס: יהיה לי "דוגמן הנקה" צעיר צמוד...)

עדה
(כרגע מהנדסת אלק' (ותומכת הנקה בהתנדבות), בעתיד - מי יודע....)

יש מעין מפגש/ פיקניק של לה לצ'ה באוגוסט (נדמה לי שב-11) בפארק ברעננה.
ההגרלה ש דיאנה ב דיברה עליה היא מעין הגרלה בה קונים כרטיסים (וכל ההכנסות הולכות לארגון) ואז שולפים מספרים ויש כל מיני פרסים שנתרמו. שעת ייעוץ זה אחלה רעיון, דיאנה!
יש פעם בשנה כנס בנושא מסויים (נדמה לי שהשנה הוא הולך להיות בנושא של הנקה ומשפחה, או משהו בסגנון) עם מרצים מכל מיני תחומים, יועצות הנקה, רופאים, מדריכות לה לצ'ה, פאנל בנושא מסויים וכו'. בטח אפשר לקרוא באתר של ללל מה היה בשנה שעברה (דצמבר?)

מהמשפחה הקרובה אלי (הענקית והחרדית ביותר) כולן מניקות. אין דבר כזה לא להניק.
וגם אותי זה משגע האגודות שנותנות תמ"ל. מטפלים בסימפטום.

אמא ל 5, ואצלי היו מקרים בדיוק להפך! כאלה שהתעקשו לשלם, והיתי צריכה להסביר להם שאני מתנדבת. שלה לצ'ה זה אירגון התנדבות, ושאם היא רוצה, היא יכולה לתרום לאירגון.
מעניין, זה קרה בבני ברק (תמר)!
והלואי שהיו מניקות בקרב הציבור החרדי. יש איזה מיתוס כאילו דתיות, או חרדיות מניקות.
אולי בגלל סיפורי התנ"ך על היונקים (יצחק, שמואל הנביא)
ואני אומרת: הלואי!!! הלואי!!

רק שזאת אוכלוסיה מאוד עניה
נכון. אפשר היה לחשוב שהאמהות יחסכו את קניית התמ"ל... אבל לא!! וישנן אגודות צדקה שמחלקות חינם תמ"ל לכל נזקקת. כואב הלב.

בציבור החרדי הההנקה מאוד חשובה ולו בגלל שהיא מונעת הריון(ובואו לא ניכנס לדיון מה זה הנקה מונעת, מוצץ כן או לא וכו'). אחוזי ההנקה גבוהים אבל לא הנקה מלאה. אולי בגלל המשפחות הגדולות והתובענות (זאת המילה?) שהנקה מלאה דורשת. רק שזאת אוכלוסיה מאוד עניה. בודדות ישקיעו כסף ביועצת הנקה.

מתי זה הכנס הזה?
אני מאמינה שלה לצ'ה כבר מכירים אותי. לעיתים זה גם יוצר אי נעימויות - לה לצ'ה יצרה אצל אנשים את הרושם שייעוץ הנקה זה משהו התנדבותי, בחינם. כל פעם מחדש צריך להסביר את ההבדל בין מדריכת לה לצ'ה לבין יועצת הנקה. אף אחד לא מצפה לקבל ייעוץ של פסיכולוג, פיזיוטרפיסט או אורטופד בחינם, אך היו כבר מיקרים שמאד התפלאו שצריך לשלם בתום ביקור במרפאה. לרוב אנחנו מאד מדגישים את זה בעת פניה טלפונית, אך היו מיקרים שזה לא הובן, או אולי לא נאמר מספיק ברור - והבינו שאנחנו חלק מלה לצ'ה.
שוב הגעתי לנושא הכספי - נראה שזה מאד מטריד אותי...

מה עם השתתפות בכנס הגדול של לה לצ'ה? תהיי כבר בארץ? תוכלי לתרום פגישה אחת עם יועצת הנקה להגרלה

בכלל אפשר לשתף פעולה עם לה לצ'ה. לודא שכל המדריכות מודעות לקיום המרפאה הזו, ולספר עליה בפגישות, וכשיש מישהי עם בעיה שחורגת מהיכולת של המדריכה לפתור, שתציע לה גם את האופציה של המרפאה.

מה עם לארגן איזשהו כנס לאנשים מתוך הסיסטם הרפואי?
אולי לא משהו גדול כמו זה של לה לצ'ה ואולי לנסות "לדוג" אנשים מתוך הסיסטם שיכול להיות להם עניין (לקבל המלצות מאמהות על אחיות ט"ח, רופאים למיניהם שפרו הנקה וכו') ולהזמינם באופן אישי לכנס כזה, או לכנסים של לה לצ'ה. אולי אפילו לבקש ממישהו שכזה לקחת חלק באיזשהו כנס.
נשמע לי שצריך קצת לנער את האבק מאלו שעושים במלאכה כבר שנים רבות. אז נכון, יש להם כל מיני כנסים והשתלמויות, אבל לנסות להכניס אותם גם לדברים מכיוונים אחרים.
למשל, באחד ממפגשי לה לצ'ה בפ"ח הגיעה מישהי שהיא אחות ט"ח ועושה עכשיו את הקורס של בתיה דייויוס. היא אמרה שהיא בכלל לא הייתה מודעת לפני כן לקיומו של הארגון ולכל ההתייחסות לנושא ההנקה. וזו אחות שעובדת כבר הרבה שנים!
שווה לנסות לארגן רשימה שכזו.
גם תזכרו שרופאים ודומיהם היום רגילים מאד לדרך בה עובדים תועמלנים רפואיים. אז לא צריך לתת להם בונוסים ומתנות וכו', אבל הרעיון של היחס האישי הוא נכון כשרוצים ליצור משהו. אולי גם שווה להגיע לרופאים צעירים, שלעתים חדורים ביותר מוטיבציה ולגייסם לנושא (רופאי משפחה, גניקולוגים) וכו'.
>גם ורד חושבת<

אני משערת שצריך יותר פרסום לא ישיר, כמו כתבות בעיתון, התארחות בתכניות טלויזיה וכד'. סתם מודעה עושה מעט מאד רושם. וכמובן יצירת מודעות ועיניין אצל רופאים ואחיות - וגם זה על ידי הרצאות, מאמרים בספרות המקצועית וכו'. אני אתחיל לעבוד על זה כשאחזור.
רעיון נוסף שהיה לי, אבל אני לא כל כך יודעת איך לבצע, זה ליצור קשר עם הקהילה החרדית. היו אצלי בודדים מקהילה זו, ואני יודעת שההנקה מאד חשובה להם. יש אמנם הרבה תמיכה בתוך הקהילה, אך גם להם יש לעיתים בעיות בהנקה הדורשות ייעוץ רפואי. אם אפשר יהיה לקבל את ההכשר שלהם, שה יכול לתרום רבות להיקף הפעילות של המרפאה, גם אם הם יכולים לשלם מעט יחסית, הרי שבבעיות רפואיות הם לרוב משתדלים לעשות את המאמץ. סתם רעיון.
האם למישהי יש קצה חוט?

ואפשר לפרסם גם בפורומים של הריוניות. ואם מוכנים להקדיש זמן ולענות על שאלות בפורום, הפרסום יכול להיות בחינם (פשוט לשים משהו על המרפאה בחתימה שבסוף כל הודעה שלך).

גם אני חושבת שזה רק עניין של פרסום.
מדהים אותי כל פעם מחדש לגלות שנשים בכלל לא יודעות שקיים דבר כזה יועצת הנקה.
היום הייתי באיכילוב בחלק המעשי של הקורס שלי.(פגשתי שם את דני, שאגב כבר יצא לו לעזור ללא מעט נשים בהנקה כולל בעיות תפיסה).
מישהי שסך הכל דיברתי איתה 10 דקות, אפילו לא ראיתי איך היא מניקה כי התינוק שלה היה כבר אחרי, ביקשה את הטלפון שלי מרוב שהיא אבודה. אין לה אף אחד שיכול לעזור לה. (אני?? מה אני כבר יודעת מהחיים שלי???).
הרי כל העולם קורא "הורים וילדים" וכאלה. למה לא לפרסם שם?

כן,
_טוב, נראה שאתם זקוקים לאיש שווק ממולח
רעיון מציון!_
אבל צריך מישהו שתומך בנושא, ויש כמובן את הבעיה הקשה של עלות אסטרונומית של דברים כאלה.
מאחר ואנחנו לגמרי פרטיים, אין לנו תקציב לשלטי חוצות מדהימים....
מודעה חד פעמית, לא גדולה, במוסף על הריון ולידה של עיתון העיר בתל אביב עלתה לנו 4000 ש"ח לפני שנתיים, ומתוך כ- 550 נשים שפנו אלינו במהלך השנה שתיים אמרו שבאו בעקבות אותה מודעה...
מאד מייאש ולא נעים לדון בכסף, אבל זאת הבעיה.

ועם זאת - רופא בכיר למדי. נשמע כאילו הוא לא יעבוד כ"יועצת" אלא מרגיש שזה תחום שהוא צריך להבין בו - כמו מה שכתבתי למעלה על כלל רופאי ילדים/משפחה באוטופיה שלי.

המגיב בכתבה הוא לא 'סתם רופא', אאל"ט, אלא נטורופת ותיק וגם 'בעלה-של' (דיאנה אידלמן קרת).

אתמול במוסף הבריאות של הארץ התפרסמה תגובה לכתבה על הנקה (איפה דנו באתר בכתבה ההיא?), של רופא שלומד יעוץ הנקה. עוד רופא יועץ הנקה להצע הישראלי המצומצם.

טוב, נראה שאתם זקוקים לאיש שווק ממולח
רעיון מציון!

אני לא זוכרת אם עשיתם את זה במרפאה, אולי כן - סדנאות הכנה להנקה, סדנאות מוצקים, סדנאות הכנה לחזרת האם לעבודה. עכשיו נזכרתי שכבר עשיתם את זה - אז אולי לפרסם אותם בצורה יותר מאסיבית בעיתוני הורות למיניהם, כנסים לנשים בהריון או הורים לתינוקות וכו'.
אולי לקיים במקום גם פעילויות משלימות - הרצאות על הורות (בגישה תומכת הנקה כמובן), סדנאות עיסוי תינוקות וכו', כדי להגדיל את החשיפה.
הכי טוב היה אילו תחנות טיפת חלב היו מפנות אליכם במקרה של חשש לבעיה בהנקה. ניסיתם לפנות לתחנות טיפת חלב באיזור? אולי תפלו במקרה על אחות ט"ח אוהדת? ואולי מלמעלה - דרך משרד הבריאות, שעביר לתחנות ט"ח שלו הנחיה להפנות אליכם במידת הצורך? טוב, האמת, נשמע קצת משימה בלתי אפשרית, אבל מי יודע...
וכמובן דרך בתי החולים. אולי להציע במסגרת החבילות הפרטיות שבתי החולים מציעים - דולה, מיילדת, חדר פרטי וכו' - גם מעקב הנקה של מספר פגישות אצלכם, כאשר בפגישה הראשונה היועצת מגיעה לבית החולים ובפגישות ההמשך האמא מגיעה אליכם. אני לא יודעת איך זה מסתדר עם השר"פ וכו'. אולי זה רלוונטי רק לבתי החולים הפרטיים. וקודם הם צריכים להודות בזה שיש מי שיודע ליעץ על הנקה טוב יותר מהאחיות הנפלאות שלהן. לא פשוט.
טוב, נראה שאתם זקוקים לאיש שווק ממולח.

אני לא יודעת אם כאן זה המקום, אך במסגרת נסיונותי לחשוב על מודל למרפאת הנקה שגם תעשה את עבודתה, וגם תוכל להתקיים כלכלית אני מחפשת רעיונות יצירתיים.
הנה מעט רקע על המרפאה, ואשמח לשמוע כל רעיון שעולה בדעתכן איך לקדם את הנושא.
מדובר במרפאה פרטית, מנוהלת על ידי רופאה, שהיא גם יועצת הנקה (אני), ואיתי עובדות יועצות הנקה מוסמכות, בשלב זה כל אחת יום בשבוע.
יש השתתפות של ביטוח משלים של חלק מקופות החולים עבור פגישה עם הרופאה, אך לא עם יועצות ההנקה.
פגישה לוקחת לפחות שעה וחצי.
רוב הפגישות הן דחופות - לא ניתן לקבוע תורים שבועות או אפילו כמה ימים מראש.

אשמח על רעיונות איזה עוד פעילויות מכניסות, אך לא דורשות ייעוץ אחד על אחד נראה לכן מתאים לשלב במרפאה, איך ניתן לפרסם ולהגדיל את מספר האנשים הפונים למרפאה, ובכלל רעיונות איך להפוך את זה לעניין מצליח.
אין לי ספק שקיים צורך במרפאה כזאת, אך מנסיון העבר היה קשה מאד לקיים את זה כך שזה יוכל גם להוות מקור פרנסה לעובדים שם, ולצערי עם כל הרצון הטוב, צריך גם להתפרנס.

הלוואי. אמן. יאללה, תחזרי כבר.

טוב, אולי גם אצלנו במרפאה יהיה מסלול כזה. וכך יהיו לנו מדריכות שאנחנו יודעים מה הן יודעות. איזה כיף!

איזה כיף שמצאתי את הדף הזה ואני יכולה להתלבט לי פה בנחת.
אני עושה עכשיו את הקורס של בתיה. מדהים בצורה לא רגילה. אני לא יכולה לתאר כמה כיף לי. רק מה שהורג אותי זה האחרי. איך אני אעשה את זה?
כרגע אני עובדת במשרה מלאה ואיכשהו מקמבנת את הקורס. (מגיע ב-6:00 בבוקר לעבודה, עובדת ימי שישי ארוכים...). אבל נראה לי שבשביל להתחיל הדרכת הנקה ברצינות (ולהגיע פעם לשעות כדי לעשות את המבחן לייעוץ) אני צריכה להפסיק לעבוד. כלכלית אנחנו לא יכולים כי עומר היה מובטל המון זמן והתחיל לעבוד רק עכשיו. מצד שני, למתי אני יכולה לדחות את זה? נשבעתי לעצמי שבילד הבא אני אוכל להיות יותר בבית. ובכלל להיות גמישה יותר עם השעות. ולא יהיה יותר קל עם 2 ילדים (או שאולי כן? אחרי מה שכתבו במשפחות ברוכות ילדים....).
והדילמה הגדולה היא המסלול החדש לייעוץ. 500 שעות עם יועצת צמודה. במקום 2500 שעות שאני אמורה לעשות לבד. בתיה עושה את זה בשנה הקרובה. רק לחשוב על 500 שעות איתה זה כיף לא נורמלי. חוויה אדירה. אני צריכה להחליט אם אני עוזבת את העבודה שלי והולכת על זה. (ואף אחד לא מבטיח לי שבתיה תרצה אותי. יש רשימה של בנות שרוצות את המסלול הזה).

מה עם למכור "סל" שכולל פגישות בקבוצה, שם ניתן לדון בכל הנושאים ה"אחרים"?
לעודד אמהות לפנות למדריכות ללל או מדריכות הנקה אחרות? להשתתף בקבוצות תמיכה אמתיות או וירטואליות?

ואולי - להחזיק, נגיד, רשימה של 10-15 מדריכות שאתן סומכות עליהן, הן יודעות אילו מקרים להעביר ליועצות המוסמכות, אתן יכולות להסתמך על חוות דעת שלהן - ואז חצי שעה עם אמא תספיק, כך שאמהות מגיעות ליועצת רק כשהיא "על תקן רופא"? קבוצת מדריכות כאלה יכולה להיות מחויבת להשתלמות במרפאה (פגישות לדיון במקרים וללימוד, צפיה ביועצות), וכך - גם יגדל דור חדש של יועצות הנקה מוסמכות שעברו חונכות רצינית.

> גילה חושבת <

הלחץ נובע בעצם מכך שייעוץ הנקה הוא דבר עתיר זמן. כלומר - אני צריכה המון זמן עם אמא כדי באמת לעזור לה. רופא עור או אורטופד רואה אדם 10 דקות,
ואולי חצי שעה, והוא מיצה את מה שהוא יכול להציע. בייעוץ הנקה כבר ישבתי עם אמהות גם שלוש שעות, וזה לא הספיק. כי זה נכון, כמו שנכתב כאן, שאני עושה גם מה שהיתה צריכה לעשות החברה, הסבתא, הדודה, החברה - לספר להורים הטריים מהי התנהגות נורמלית של תינוק קטן, לשמוע מהם כמה הם חוששים להרגיל אותו להרדם על הידיים, להסביר מדוע הנקה כל שעה לא תגרום לו לגדול עם הרגשה שכל בעיה פותרים עם אוכל, ולהיות שמן, וכמובן איך להחליף חיתול, איך להרגיע בכי, איך להחזיק תינוק עם גאזים ועוד ועוד. וכל זה קשור בהנקה. כי הנקה זה חלק מההתנהגות הכללית שהורים מתנהגים עם תינוקם. בעת הייעוץ אני לא יכולה להפריד זאת מההנקה עצמה. אין לי תרופה שאני יכולה לרשום על מרשם, ולשלוח את ההורים לדרכם.
אני עובדת עם יועצות נוספות, אך כמובן שאם נעבוד שתיים עבור אותו תשלום, לא נוכל לשרוד כלכלית. כלומר, אנחנו צריכות לראות שתי אמהות בו זמנית, ואז שוב אין מישהי פנויה לשיחות טלפון או מיקרים דחופים.
בעיה נוספת היא שייעוץ הנקה מאד קשה לתכנן מראש - ישנם ימים שאני יושבת לבד במרפאה, בלי נפש חיה, וימים אחרים שאני באמת לא מספיקה לאכול ובקושי ללכת לשרותים.
וכשיש הרבה אמהות הן חשות שהן לא מקבלות מספיק תשומת לב, ולי מאד לא נוח עם זה.
בקיצור - אני עומדת לחזור משנת שבתון בחו"ל, ואחזור להפעיל את המרפאה, ואני מאד מודאגת איך אעשה זאת כך שאוכל לעזור למקסימום אמהות, אך אוכל גם לשרוד כלכלית. עזבתי את עבודתי הקבועה כמעט לחלוטין כדי לעסוק בייעוץ הנקה, אך אני לא בטוחה שאצליחל להתפרנס מכך.
אני כל כך מקווה שזה ילך, כי זה באמת הדבר שאני הכי אוהבת לעשות, ואני מקווה שלא אאלץ להודות שאין לזה קיום כלכלי, ולחזור לעבודתי המלאה בקופת חולים.
אולי עם הזמן הנושא יכנס ל"רשימת ההוצאות" הלגיטימיות של הורים צעירים, ואולי יהיה כיסוי של קופות החולים, לפחות חלקית. הלוואי.

כי זה לא ב"רשימת ההוצאות". זה כמו מישהי ששקלה לידת בית אבל החליטה שלא כי זה יקר מדי, אבל עכשיו חושבת להרשם ל"מלכת המדבר" - וזה עולה פי שניים (ובכלל, זו מישהי שיש לה הרבה יותר מלנו, למשל). כי על לידה לא משלמים, ועל בילויים כן. (וזה בלי להזכיר את העובדה שיש לה תינוק קטן ויונק, מה שלי גרם לפסול את ההרשמה עוד לפני שידעתי שזה עולה כסף).

וגם - בגלל חוסר מודעות להבדל בין יועצת הנקה מוסמכת לבין האחות הנחמדה בבית החולים שעברה קורס קטן על הנקה ועוזרת בחינם.

למה ... מי שהולכת ליועצת הנקה הרבה פעמית חושבת שגם ה-225 ש"ח (או כמה) שהיא משלמת הם יותר מדי, והרבה לא יבואו אם יצטרכו לשלם על כל ביקור חוזר

מהזתומרת למה?

כי הנקה אמורה לעבוד, בלי התערבות של יועצת. זה טבעי, לא?
אילו היינו חברה שכולה מיניקה, באמת לא היינו נזקקים כל כך הרבה ליועצות!
(היינו מכירות תנוחות נכונות, כולן מסביבנו היו יודעות לפתור נכון בעיות קטנות ונפוצות, היינו נחות (ומכאן: יותר חלב, פחות סתימות, יותר קשב לתינוק) כי היו מכרכרים סביבנו, האמהות הטריות וכיו"ב).

מאידך - אילו הנקה היתה נתפסת כמשהו חשוב, כל רופא ילדים/משפחה היה עובר השתלמות הנקה רצינית, שמאפשרת לו לפתור בעיות פשוטות (כמו סתימה כזו שנפתרת עם הודעה שלי באינטרנט, ורופאים הופכים לאבצס כי הם אומרים לא להיניק מאותו צד, ועוד נותנים אנטיביוטיקה שממוטטת את האמא המסכנה (וכי המיניקה מגיעה אליהם לא עם הכאב הראשון, אלא עם כאב בלתי נסבל וחום - אם כל החברה היתה מיניקה, כל אמא/חמות/אחות/חברה/דודה היתה נותנת את העצה הנכונה (לעסות, לרוקן) בזמן)) בקלות.

גילה,
לגבי אמא ל-5: הלחץ נובע משני הגורמים שציינת, ומעוד גורם אחד.
יש יועצות, אבל בדרג של אמא ל-5 - רק עוד אחת.
וזו באמת שאלה:
למה מי שהולך לפסיכולוג מקבל את העובדה, שהוא משלם עבור שעה, ומשלם שוב ושוב עבור כל שעה (שמעתי שהיום לוקחים גם 300 שקל ויותר!) -
ומי שהולכת ליועצת הנקה הרבה פעמית חושבת שגם ה-225 ש"ח (או כמה) שהיא משלמת הם יותר מדי, והרבה לא יבואו אם יצטרכו לשלם על כל ביקור חוזר.
ההנקה לא נתפסת כמשהו ששווה להשקיע בו אצל הרבה נשים.
במיוחד אלה ששילמו הון על ביקורים פרטיים אצל רופא הנשים בהריון, שבהם הוא בעצם לא עשה כלום חוץ מלשלוח אותן לבדיקות (שעליהן אפשר לקרוא בספר, ושכל רופא קופ"ח יכול היה להפנות אותן).

ממה נובע הלחץ - מכך שאין מספיק שעות ביממה (כלומר - אין מספיק יועצות בארץ), או מזה שתשלום עבור פגישה עם יועצת מכסה רק בקושי את כל הפגישות-החוזרות, שיחות טלפון, ו"יעוצי-מסדרון" למיניהם?

הנה פתרון לבעיות של כולם:
להרים קורס יועצות בצפון (חיפה), ולהגדיל את מספר היועצות (ויועצות שבדרך) שעובדות עם אמא ל 5.

ובכן, אין "בין פגישות עם אמהות" ואין "אחרי".
אמא ל-5, אני זוכרת שלא היה לך זמן לנשום ושכחת לאכול שעות.
תמיד היה משהו דחוף,
והיא כבר עובדת עם כמה יועצות, אבל אם כל אחת גם תקח במקביל מקרים של השניה - התשלום יתחלק עוד והמרפאה תפשוט את הרגל!
אמהות שאמרו לי שלא הצליחו לתפוס אותה, אמרתי: היא עמוסה. כדי לתפוס אותה צריך להתקשר שוב ושוב עד שתופסים את הדקה שהיא יכולה לענות.

גילה, נשמע לי יותר מדי, לגבייך.

גילה - לא כדאי להתחייב לנסיעות כל כך ארוכות. הבכורים שלי ישנו היטב בנסיעות (לפחות כל עוד לא עצרנו ברמזורים (-; ) ולא היתה שום בעיה לנסוע איתם (עם הבן היתה בעיה בשהות במקומות זרים, אבל לא בנסיעה). הקטן לעומת זאת, סובל מאד בנסיעות. אני עדיין מעדיפה לנסוע איתו לעבודה, במקום להפקיד אותו, אבל זה בסך הכל 20 דקות, לא שעתיים. (גם זה המון זמן עבורו, ואני משתדלת לתזמן כך שישן, אבל לא תמיד מסתדר).
גם אני הייתי רוצה להתמקצע בתחום ההנקה או הלידה, אבל כל הקורסים במרכז (או בירושליים), ולא נראה לי מעשי בעתיד הקרוב.

מה עם להחזיר טלפונים (את החשובים, אלה שהמשתלמת סיננה...) בין פגישות עם אמהות?
ואפשר, גם, בפגישה הראשונה להכיר לאמהות את המשתלמת, כך שמבחינתן זה לא "הפקידה סיננה אותי", אלא מישהי עם גיבוי מלא ממך.

גם אני חשבתי על הרעיון של ורד - לקחת מישהי שעברה את הקורס וזקוקה לשעות המעשיות כדי שתענה לטלפונים, בהנחה שמישהי כזו תדע להבדיל בין בעיה שהיא יודעת לענות עליה לבין משהו באמת דחוף ומסובך שמחייב העברה ליועצת. ובכל מקרה תוכן השיחה יועבר ליועצת לאחר מכן כך שהאמא המתקשרת תדע שיש אחריות מאחורי העצות שהיא מקבלת.

אמא ל 5 מה עם לעבוד עם עוד יועצת במקביל? ואז אם מישהי עסוקה, אחרת מטפלת בעניינים ורק אם ממש ממש ממש צריכים אותך אז מפריעים? בעצם, מה עם לעבוד עם עוד 2-3 אפילו במקביל? תלוי כמובן בעומס...
בטח יש כאלו שיהיו בהשתלמויות שישמחו לתירגול. אני יודעת שלי אישית היה מתאים משהו כזה בשביל התירגול והעניין, בלי לחשוב על כסף בכלל לכמה חודשים, אולי אפשר לחשוב על רוטציה בהתאם לקורסים שקורים? או תו"כ קורס? אני לא ממש יודעת איך את עובדת, סתם מדברת מהפנטזיות שלי (לעבוד לצד מישהי עם ידע ונסיון זה תמיד מפתה- אותי).
חוצמזה, מה עם לקבוע שעות קבלת שיחות?
אפילו לחלק ע"פ היום, כדי שזה "יתאים" למקרים השונים. נגיד כמה זמן בבוקר, בצהריים, בערב ומראש להודיע לאלו שנכנסות לפגישה אישית שאם הן רוצות לבוא בזמן הזה הן צריכות לדעת שהפגישה יכולה להיות מופרעת.

בתגובה לדבריה של עוגיה,
אשמח מאד על רעיונות לטפל בעניין ההפרעות.
יש תמיד את האמא בצד השני, זאת שמפריעה. היא מתקשרת כי יש בעיה דחופה, או שלפחות היא נראית לה דחופה. לעיתים זאת אמא שכבר היתה, והיא צריכה מידע או עזרה נוספת, או אמא חדשה.
אמהות מרגישות מאד לא נוח שהן לא יכולות לקבל תשובה על בעיה המטרידה אותן עכשיו. היה שלב שהייתי מעבירה שיחות יש למזכירה אלקטרונית ומבטיחה לענות בהקדם האפשרי, ומתקשרת חזרה אחרי שעות העבודה שלי עם אמהות. אז היו אמהות שהתקשרתי אליהן שכבר לא היו בבית, או שכבר הלכו לרופא שלהן וקיבלו ייעוץ לא מתאים, או שאז הן בדיוק ישנו אחרי שכל הלילה לא ישנו וכו'. הן מרגישות מאד מתוסכלות שאחרי ששילמו כל כך הרבה אי אפשר לקבל תשובה בטלפון בשעות העבודה.
או אמהות שכבר היו, וצריכות ביקורת קצרה, או יש פתאום שינוי או החמרה במצב, והכל מלא - האם אני יכולה להגיד להן - אל תבואו?
ואם יש לי מזכירה אמיתית שתדבר עם האמהות ותסנן את השיחות לשיחות באמת חשובות - זה כמובן גם עולה כסף, ומייקר את הביקור, וגם לא מונע לחלוטין את ההפרעות.
אני מתלבטת רבות איך לעשות זאת. אשמח לרעיונות יצירתיים.

ולגילה - אל תהרגי את עצמך! שעתיים נסיעה!! נשמע סיוט עם תינוקת באוטו. אם את מאד רוצה - אז אולי תוכלי למצוא מטפלת שתבוא איתך, ותוכל לשעשע אותה בדרך. זה מה שאני עשיתי כשהייתי נוסעת להרצאות שנתתי ברחבי הארץ.
שיהיה בהצלחה!

אני נרשמתי ללימודים באוניברסיטה הפתוחה מיד לאחר הלידה של בר. עם הלימודים העצמיים בבית לא היתה בעיה, למדתי תוך כדי הנקה או כשהוא ישן. אבל המפגשים היו סיוט. הוא סרב לבקבוק וגם בגיל מאוחר יותר כששתה חלב מכוס זה לא הספיק לו ואחרי זמן קצר מאד הוא כבר היה חייב שאהיה לצדו. כבר סיפרתי כאן באיזשהו מקום על הסיור בכרמל עם בעלי ובר ברכב שרודף אחרי האוטובוס של הסיור כדי שאוכל להניק אותו בהפסקות.
החלטתי שאם יהיה לי עוד תינוק, לא אקח על עצמי שום התחייבות שדורשת פרידה, אפילו קצרה, בשנה הראשונה.

גילה, בשנה שעברה הייתי בהתלבטות דומה. אומני הייתה בת 7 חודשים כשהתחיל הקורס האחרון וחשבתי לקמבן את זה. אבל אחרי שיחה עם כמה בנות ויותר הקשבה לעצמי הבנתי שבאמת כלום לא בוער, יהיו עוד קורסים (גם בת"א) ואני אתרגל יותר לאומני, היא תתרגל יותר לעולם, כל נושא ההנקה יהיה פחות מרכזי, כי היא כבר תתחיל לאכול ובעיקר פחות קומבינות לעשות בשביל להיות איתה.
מה שאני מתכוונת לעשות בקורס הוא שהוריי ישמרו עליה (הם במרכז, אבא שלי בפנסיה ואמא שלי עובדת עד 12:00). בשאיפה אשכנע אותם להביא לי את אומני לפחות פעם אחת באמצע היום, להתחברות (יותר בשביל שנתראה, פחות בשביל האוכל).
הייתה לי גם תוכנית חלופית, לקחת מישהי שתהיה איתה בת"א במהלך הקורס ותכניס לי אותה מדיי פעם.
יכול להיות שיהיה לך יותר קל (אם את ממש רוצה לעשות את הקורס עכשיו) כן לבוא עם הבייבי, כי היא תהיה כ"כ קטנה וגם ככה ישנה רוב הזמן וכו'. בתכלס זה באמת הגיל הכי נוח ללמוד איתו. אבל מאידך, את אחרי לידה...לא בשיאך...לא לגמרי באיפוס...עם 2 ילדים שנשארים בבית...דיי רחוק...עם נסיעות לא קצרות בכלל...גם אם זה רכבת / אוטובוס...וכו'.
טוב, יש לך עוד זמן לחשוב וחוצמזה, אל תשכחי שאת כבר עושה המון בתחום ההנקה. אז מה זה עוד כמה שנים עד לרסמיות של העניין? הנסיון והידע שלך רק יוכלו לעזור לך בהמשך.
המשך התלבטות נעים
>ורד נזכרת בהתלבטויותיה ונושמת לרווחה<

דיאנה
משום מה זה לא נשמע מעשי כ"כ...

מסעדה
אוף. אני שונאת לשמוע את קול ההגיון...
(וחוץ מזה - אבל אמרו שמשניים לשלושה זה נורא קל...)
מה שכן - בעוד שנה אני לא ארצה. הספיקה לי פעם אחת של ילדים בני שנה אצל מטפלת בגלל לימודים שהייתי חייבת. זה גיל רע מאוד לזה!

אז תבואו הנה ותעשי את הקורס המרוכז של שבוע בינתים הבעל והתאומים יטיילו פה באיזור בכיף. באוקטובר הסתיו כאן וכל העצים לובשים אדום-כתום-זהב... כדאי להיות כאן. (אין לי פתרון לעניין המעשי... אבל את זה אפשר לפתור אחר כך)
בתאור של הקורס כתוב במפורש שתינוקות יונקים בני פחות מ 4 חודשים מוזמנים.

גילה, שום דבר לא בוער. אני מציעה להתרכז בתינוקת ובמעבר לשלישייה. השנה הראשונה עם ילד שני, זאת אומרת שלישי..., תובענית מאוד גם ככה. תהיה לך שנה לדעת אם זה מה שאת רוצה, ואפילו אם זה שנתיים - את עדיין צעירה והודות לשלטון הנוכחית גם גיל הפרישה שלך עלה... /-:

ורד (וכולן) -
אני מתלבטת הרבה אם להרשם לקורס הקרוב.
אני אמורה ללדת ב 10/9. אצטרך להפסיד קצת (ואין לי שום דרך לדעת מראש כמה זה "קצת"), ואז להשלים,
ובכל מקרה - מדובר בשעתיים נסיעה (אופטימיות מבחינת הפקקים) לכל כיוון עם תינוקת, ולהשאיר שניים בבית ליום ארוך.
אני לא בטוחה שאני יכולה לעשות את החלק המעשי עם תינוקת עלי (נניח שאת הלימודים התיאורטיים כן - אני בטח אמצא מישהי לצלם ממנה...). אולי בא בחשבון לעשות את זה (החלק המעשי) בצפון, עוד לא בררתי.
ואני אפילו בכלל לא בטוחה שאני רוצה להיות יועצת, או על כל פנים לנסות להתפרנס מזה (אין לחץ כלכלי).

ואח"כ אני לא מבינה איך זה שההריון הזה לא מעסיק אותי כל-כך.