על ידי בשמת_א* » 18 נובמבר 2009, 17:39
אני ממש לא יודעת איך להסביר. אתם מבינים אותי?
אוי כמה שאני מבינה אותך
וזורם כמו רעל בנשמתי
את מדייקת לגמרי. זו אנרגיה של רעל.
כאילו האנרגיה הזו שלו, הציניות והעיוורון לכל מה שלא קשור לשכל, כל זה נכנס לי כמו רעל לתוך הורידים, מעקר אותי, מוציא לי את הרוח מכל המפרשים. מה שווה לבשל למי שאין לו טעם, מה שווה לצייר למי שאין לו עיניים, ולמרות שיש עוד אלף עיניים מסביב, אלו החסרות שלו הן שמוציאות אותי משיווי המשקל שלי, ואני לא יודעת להסביר ולא יודעת להתמודד עם מה שאני כותבת
פה יש כמה נושאים, אני רוצה להציע לך כיוונים, שתראי מה מדבר אלייך:
כיוון 1: תקשורת עם עצמך
את מתארת מצב שבו את מושפעת עד מאוד מהאנרגיה השלילית שלצידך. מצד אחד, אני לא מאמינה שהאדם הוא אי, no man is an island, כדברי המשורר (ג'ון דון? תקנו אותי). לכן, אני לא מאמינה שייתכן לחיות בזוגיות ובמשפחה ולהיות קופסא סגורה שאינה מושפעת מהמעשים, הרגשות, הדיבורים והאנרגיות של מי שהוא הפרטנר שלך לחיים.
מצד שני, יש הרבה דברים שאנחנו יכולים לשפר ב"שיווי המשקל" הפרטי שלנו, כדי שהאנרגיות השליליות של אחרים יפסיקו להחליש אותנו
עד כדי כך. שתוכלי להרגיש שאת בעצמך שווה מספיק בשביל ליהנות מהבישול שלך, שאת בעצמך שווה מספיק בשביל ליהנות מהציור שלך, שלא תוותרי על עצמך, שלא תחיי חצי-חיים ושלא תסכימי להחניק את הביטוי העצמי שלך רק מפני שמישהו
אחר לא מעריך את זה.
נורא חשוב שאת בעצמך תעריכי את עצמך מספיק. שתרגישי שאת שווה, ראויה, טובה. שלא תצטרכי את המראה שלו, את השיקוף של הערכה והכרה שבאות מבחוץ, כדי לעשות את מה שגורם לך אושר. שלא תצטרכי "אישור חיצוני" כדי לחיות כמו שטוב לך.
כי אחד הדברים שהרעל עושה, הוא ממית.
הוא הורג בך חלק אחרי חלק עד שלא נשאר ממך כלום.
את חייבת לקום ולהתנער ולהחזיר את עצמך לחיים!
את זה את יכולה לעשות למען עצמך, בלי קשר אליו. למשל, את יכולה למצוא מורה כדי ללמוד לחזק את עצמך ולמצוא את העוצמה הפנימית שלך כדי ליפול פחות לידו, להיות פחות תגובתית.
למצוא מורה ולעשות שינויים בדפוסי ההתנהגות והתגובה שלנו, זה תהליך ארוך.
במקביל אפשר להיעזר ב"טריקים" כדי להגן על עצמך עכשיו ומייד. יש שורה של אמצעי הגנה מפני אנרגיה שלילית שבאה מבחוץ.
כיוון 2: תקשורת ישירה עם בן הזוג
בין השורות אני קוראת אצלך, שאין אפשרות לדבר איתו על זה. אני צודקת, או שבכלל לא ניסית?
לדבר איתו לא במובן של "להגיד לו להפסיק", כי אני מסכימה איתך וגם לי
קשה לי להאמין שאפשר "לא להיות כזה" פשוט כי מישהו מבקש
אבל, לדבר איתו בכלים של
תקשורת מקרבת (לדבר על עצמך, על רגשותייך, על מה שזה עושה לך, כגון "כאשר אתה מזלזל בתפאורה של הצגת הילדים, אני מרגישה ... וזה עושה לי ..."), ולשאול אותו, מה הוא חושב על זה, האם יש דרך לעשות שינוי - האם ניסית? האם את מרגישה שיש סיכוי לדבר?
אני שואלת מפני שיש בני זוג, שהנסיונות לתקשר איתם עלו בתוהו. מקבלים בתגובה עוד ציניות, זלזול, הכחשה, ביטול של דברייך ו/או ביטול של רגשותייך (למשל, האדם "מסביר לך" מדוע מה שמפריע לך לא חשוב...). עם אדם במצב כזה, לא תתאפשר תקשורת ישירה. דפים כמו
סימני התעללות בזוגיות וגם
מלים הורגות יומן קריאה הם דפים שעוזרים לבדוק, אם את מתמודדת עם "רעל" בבית בתחומים נוספים או שזו לא הבעיה אצלכם.
מצד שני, יש בני זוג אוהבים, שדברייך יגעו ללבם והם יבינו שהתנהגותם גורמת למצוקה אצל בת זוגם האהובה והיקרה. הם ירצו לעשות משהו כדי לשנות. הם לא בהכרח מסוגלים לשנות פשוט מפני שביקשת (למען האמת, אני גם לא חושבת שזה עניין של החלטה) - אבל מספיק שהם יהיו מוכנים ללכת ללמוד. אם יש רצון, צריך פשוט מורה מתאים.
(לדוגמא,
חני בונה שכתבה ממש מעלי היא מורה כזאת, שמלמדת אנשים).
כשיש אהבה, יש נכונות לפתור את הבעיות בזוגיות, וזה כבר יותר מ-50% מהדרך להקלה.
[u]אני ממש לא יודעת איך להסביר. אתם מבינים אותי?[/u]
אוי כמה שאני מבינה אותך ((-))
[u]וזורם כמו רעל בנשמתי[/u]
את מדייקת לגמרי. זו אנרגיה של רעל.
[u]כאילו האנרגיה הזו שלו, הציניות והעיוורון לכל מה שלא קשור לשכל, כל זה נכנס לי כמו רעל לתוך הורידים, מעקר אותי, מוציא לי את הרוח מכל המפרשים. מה שווה לבשל למי שאין לו טעם, מה שווה לצייר למי שאין לו עיניים, ולמרות שיש עוד אלף עיניים מסביב, אלו החסרות שלו הן שמוציאות אותי משיווי המשקל שלי, ואני לא יודעת להסביר ולא יודעת להתמודד עם מה שאני כותבת[/u]
פה יש כמה נושאים, אני רוצה להציע לך כיוונים, שתראי מה מדבר אלייך:
כיוון 1: תקשורת עם עצמך
את מתארת מצב שבו את מושפעת עד מאוד מהאנרגיה השלילית שלצידך. מצד אחד, אני לא מאמינה שהאדם הוא אי, no man is an island, כדברי המשורר (ג'ון דון? תקנו אותי). לכן, אני לא מאמינה שייתכן לחיות בזוגיות ובמשפחה ולהיות קופסא סגורה שאינה מושפעת מהמעשים, הרגשות, הדיבורים והאנרגיות של מי שהוא הפרטנר שלך לחיים.
מצד שני, יש הרבה דברים שאנחנו יכולים לשפר ב"שיווי המשקל" הפרטי שלנו, כדי שהאנרגיות השליליות של אחרים יפסיקו להחליש אותנו [b]עד כדי כך[/b]. שתוכלי להרגיש שאת בעצמך שווה מספיק בשביל ליהנות מהבישול שלך, שאת בעצמך שווה מספיק בשביל ליהנות מהציור שלך, שלא תוותרי על עצמך, שלא תחיי חצי-חיים ושלא תסכימי להחניק את הביטוי העצמי שלך רק מפני שמישהו [b]אחר[/b] לא מעריך את זה.
נורא חשוב שאת בעצמך תעריכי את עצמך מספיק. שתרגישי שאת שווה, ראויה, טובה. שלא תצטרכי את המראה שלו, את השיקוף של הערכה והכרה שבאות מבחוץ, כדי לעשות את מה שגורם לך אושר. שלא תצטרכי "אישור חיצוני" כדי לחיות כמו שטוב לך.
כי אחד הדברים שהרעל עושה, הוא ממית.
הוא הורג בך חלק אחרי חלק עד שלא נשאר ממך כלום.
את חייבת לקום ולהתנער ולהחזיר את עצמך לחיים!
את זה את יכולה לעשות למען עצמך, בלי קשר אליו. למשל, את יכולה למצוא מורה כדי ללמוד לחזק את עצמך ולמצוא את העוצמה הפנימית שלך כדי ליפול פחות לידו, להיות פחות תגובתית.
למצוא מורה ולעשות שינויים בדפוסי ההתנהגות והתגובה שלנו, זה תהליך ארוך.
במקביל אפשר להיעזר ב"טריקים" כדי להגן על עצמך עכשיו ומייד. יש שורה של אמצעי הגנה מפני אנרגיה שלילית שבאה מבחוץ.
כיוון 2: תקשורת ישירה עם בן הזוג
בין השורות אני קוראת אצלך, שאין אפשרות לדבר איתו על זה. אני צודקת, או שבכלל לא ניסית?
לדבר איתו לא במובן של "להגיד לו להפסיק", כי אני מסכימה איתך וגם לי
[u]קשה לי להאמין שאפשר "לא להיות כזה" פשוט כי מישהו מבקש[/u]
אבל, לדבר איתו בכלים של [po]תקשורת מקרבת[/po] (לדבר על עצמך, על רגשותייך, על מה שזה עושה לך, כגון "כאשר אתה מזלזל בתפאורה של הצגת הילדים, אני מרגישה ... וזה עושה לי ..."), ולשאול אותו, מה הוא חושב על זה, האם יש דרך לעשות שינוי - האם ניסית? האם את מרגישה שיש סיכוי לדבר?
אני שואלת מפני שיש בני זוג, שהנסיונות לתקשר איתם עלו בתוהו. מקבלים בתגובה עוד ציניות, זלזול, הכחשה, ביטול של דברייך ו/או ביטול של רגשותייך (למשל, האדם "מסביר לך" מדוע מה שמפריע לך לא חשוב...). עם אדם במצב כזה, לא תתאפשר תקשורת ישירה. דפים כמו [po]סימני התעללות בזוגיות[/po] וגם [po]מלים הורגות יומן קריאה[/po] הם דפים שעוזרים לבדוק, אם את מתמודדת עם "רעל" בבית בתחומים נוספים או שזו לא הבעיה אצלכם.
מצד שני, יש בני זוג אוהבים, שדברייך יגעו ללבם והם יבינו שהתנהגותם גורמת למצוקה אצל בת זוגם האהובה והיקרה. הם ירצו לעשות משהו כדי לשנות. הם לא בהכרח מסוגלים לשנות פשוט מפני שביקשת (למען האמת, אני גם לא חושבת שזה עניין של החלטה) - אבל מספיק שהם יהיו מוכנים ללכת ללמוד. אם יש רצון, צריך פשוט מורה מתאים.
(לדוגמא, [po]חני בונה[/po] שכתבה ממש מעלי היא מורה כזאת, שמלמדת אנשים).
כשיש אהבה, יש נכונות לפתור את הבעיות בזוגיות, וזה כבר יותר מ-50% מהדרך להקלה.