תראי,
עד גיל שנה, תינוק צריך הנקות לילה.
אחרי גיל שנה, כבר יש יותר מקום למשא-ומתן.
אני חושבת שהנקה, בכללי, זה טוב, והנקה לטווח ארוך בכלל טוב
אבל הנקת לילה לטווח ארוך עשויה להיות בעייתית, אם היא כל כך אינטנסיבית והשינה שלך כל כך לא רציפה.
זה פוגע בך, באמהות שלך, ביכולת שלך להיות אתה ביום, להיות אמא, להיות בעמדת המנהיגות וההובלה שנדרשת מאמהות.
כשאת עייפה מדי, הדבר הראשון שהולך זה חשיבה לטווח ארוך, חשיבה אסטרטגית.
את רק מתמקדת בלשרוד את היום, לפעמים רק את השעה הבאה.
ומהניסיון שלי - זה לא בריא לילדים
אז לדעתי, כשאת מגיעה לרמת עייפות מסוימת אפשר וצריך לאזן את הצרכים שלה בחום ובטחון ואהבה ומגע וכל זה - עם הצורך שלה (ושל הגדולות!!) באמא מתפקדת.
לא בטוחה מה מתאים לך בשלב הזה. אני מניחה ממה שאת כותבת שאם היא היתה מתעוררת רק פעם-פעמיים, אולי שלוש בלילה, היית ממשיכה בכיף. נכון?
אז הבעיה מבחינתך היא לא עצם קיומה של ההנקה, אלא האינטנסיביות. וגם ההתנהגות שלה בכללי - להיות עלייך ומתחתייך ומכל צדדיך, מה שגם מפריע לך לישון.
מהזוית הזאת, אני יכולה להציע לך כמה דברים אפשריים:
א. לעשות גמילת לילה (בטוחה שיש על זה דפים ייעודיים).
ב. לא לגמו"ל, אבל כן להגביל את משך ההנקה. להרגיל אותה (ביום) שבשלב מסוים את סופרת עד עשר, ואז אומרת "זהו" וההנקה נגמרת. ברגע שהיא מתרגלת לרעיון הזה ביום, את מיישמת אותו בלילה, כדי לחתוך הנקות אינסופיות.
יש פעוטות ואמהות שזה עובד להם נהדר. אצלי ספציפית זה לא היה עובד, מטעמי טמפרמנט של הפשוש, אז הלכתי על גמ"ל מוחלט.
ג. לשנות קצת את סדרי השינה, בדגש לא על הנקה אלא על הנהגות הלילה שלה באופן כללי. למשל, להכניס מיטת תינוק צמודה כדי שיהיה לה מרחב משלה, ולהתעקש שהיא נשארת במרחב הזה כשהיא לא יונקת. או למשל, להיות אתה חצי לילה, ואז לפרוש למיטה אחרת, ושבעלך יישן לידה, אם זה מקובל עליו.
ד. אני מניחה שאפשר גם לנסות להגביל את מספר ההנקות, נניח ליניקה אחת בלילה, אבל לדעתי בגיל צעיר כל כך זה יהיה לה קשה לתפוס את הקונספט. למה קודם כן הרשית לי ועכשיו לא? מזוית של תינוקת צעירה זה נראה די שרירותי.