חיבוק גדול.

(()) (()) (())
תודה שענית לי, [po]נ הר[/po]. תודה על החום, הידידות, הפירגון.
כתבתי קודם תגובה ארוכה, ואז מחקתי אותה כי היה לי סגור פה מכדי לשתף. עכשיו שוב נפתח לי, בזכות הדיבור הזה.
זה בהחלט נכון שאת הדיאלוג הפנימי וגם החיצוני (עם בן הזוג, חברות ועוד), כולל קריאה מרובה בבאופן, שארך אצלי חודשים ארוכים עד להבשלה, מיציתי למעלה במשפט וחצי. במובן זה דיאלוג פה בדף של המשתתפת הסובלת וטרוטת העיניים, שימשיך כמה שצריך עד לבירור וליבון, אין לו תחליף.

הפספוס שהתכוונתי אליו הוא בהשארות בשאלה, לפני הפתרונות. יש שאלה לגבי מהו הצורך, אם הוא צורך, אולי הרגל, אולי לא יודעת מה. אני גם בעצמי מתחבטת, והתשובות שלכן היו לי ברורות, חכמות, וגם כאילו מדלגות מעל השאלה באיזשהו אופן.

יוליקו יקרה לי, אני מאד מתנצלת שפגעתי בך!
קראתי שוב את דברי ואני חושבת שאולי לא הובנתי נכון: התכוונתי באמת שהעצות חכמות. כלומר, פשוט חכמות, לא רק ממרחק השנים. חכמות נקודה. יחד עם זאת הן משקפות את הפרספקטיבה שחסרה במצב המתואר, שבתוכו יש באמת בלבול ועייפות וקושי. רציתי לכתוב שהמקום הזה הרגיש לי מפוספס, ולתת סימן לאמא עייפה, שגם אני שם איתה. התשובות שלך ושל תמרוש כל כך ברורות, מאורגנות, מסודרות, ובכך מעבירות לי תחושה של מרחק מהסיטואציה. זה לא רע, זה עוזר ותומך וחשוב, אבל זה אחר.
אני לא רואה איך זה מבטל את החוויה שלך, אבל מאד רוצה להבין אותך. וגם אם אין לך חשק להסביר לי, אני פשוט מצטערת מעומק הלב.
מזל טוב לתינוק בן ה17, והרבה אהבה אלייך, שאני אמנם לא מכירה אבל בכל זאת באמת אוהבת.

[po]נ הר[/po],
קראתי מה שכתבת, ובמרחק של יום אני מבינה שנפגעתי. הפכת את החוויה שלי ללא רלוונטית ומפספסת, רק בגלל שזה היה מזמן (צירוף מקרים? כתבת ביום ההולדת ה-17 של התינוק). למרות שהתלבטתי בדיוק בזה. היה (יש) צורך של התינוק. זה ברור.
השאלה ששאלתי את עצמי בסבך קורי שינה והעיניים הטרוטות, עם העצבים המגורים עד לקצה: מה הצורך העמוק של התינוק? האם זו תזונה פיזית, ואז גמילה משמעותה צום? האם זה צורך במגע, אהבה, חיבוק, ואז גם אבא יכול לתת את זה? וגם, מה הכי טוב לדיאדה שלנו, כדי שאוכל להמשיך לתפקד כאמא? מה יטיב יותר עם תינוק שלי?

וזה נשאר הקו המנחה בחיינו. לתת לילדים מה שהם צריכים, לתת להם גם להתפתח לפי הצרכים והרצונות שלהם, אבל גם לשים לב לצרכים שלנו, ולהימנע מקורבנות.

תודה על כל העיצות. לא באמת סגורה על עצמי מה אני רוצה בגתדיוק לעשות... לכן רציתי לבדוק קודם אם היא צריכה את זה או לא מבחינת השינה שלה

הבעיה היא (לט בעיה ב"ה אבל😃) שהיא ילדה סקרנית מאד. במשל היום היא לא יונקת הרבה כי הכל מסביב מסיח אותה וגם לא ישנה כמעט. על הידיים תו'כ הנקה וכשמנסה להניח הרבה פעמים מתעוררת. או 29 דק אחרי. בית קטן, אחיות בבית. תמיד יש רעש כזה או אחר.

מעבר למוח השרוף מהעייפות שכן בעד ליל שינה רצוף, והלב שעדיין רוצה להניק כשהיא מבקשת, אני מודאגת שהיא לא ישנה מספיק וגם אם כל ההתעוררויות האלה לא פוגמות בשנתה.

כי אם אני יודעת שהיא כן צריכה את זה ולה זה כן טוב, ובטח לא פוגע בה, זה דבר אחד.
אם לה זה לא טוב יש לי יותר סיבה לפעול.
מקווה שיצאתי מובנת:)
אקרא גם בדפים שהומלצו.
ואם וכש אחליט שעושים את זה, תודה תמרושרוש על הנקודות🙏

אני מרגישה שהעצות החכמות ממרחק השנים של תמרוש ויוליקו קצת מפספסות את הטריקיות של הסיטואציה. אני במצב דומה עם ילדה קצת יותר גדולה ורואה שדווקא כשאני הכי רוצה לגמול לילה, אז היא הכי צריכה את היניקות האלה. וכשסבבה לי אז אין לי שום סיבה להתחיל עם הפרויקט הזה.

אני לא אומרת שהבת שלך כן או לא צריכה את זה, זה רק את יודעת וגם אם היא צריכה זה לא קדוש, גם הצרכים שלך חשובים מאד! פשוט כאן כדי להגיד שאני מבינה אותך ויודעת שזה מורכב.

אני מתחברת למה [po]שתמרוש רוש[/po] כתבה.
אני בחרתי לגמול מיניקת לילה אחרי גיל שנה כל אחד מ-3 התינוקות שלי, כי חליתי ברצף כמה פעמים, להערכתי פשוט מתשישות.
אם תבחרי כך או כך, או לא זה ולא זה, כדאי להכנס לקרוא בדפים על גמילת לילה לפני שנכנסים לתהליך. זה לא כזה מסובך, אבל יש 3-4 דברים שצריך לדעת, כולל שלמות עם הצורך הכרת התהליך, הכנת התינוק, ותמיכה מהאיש, אם הוא שם, והתכוננות לכמה לילות יותר פעילים.

תראי,
עד גיל שנה, תינוק צריך הנקות לילה.
אחרי גיל שנה, כבר יש יותר מקום למשא-ומתן.
אני חושבת שהנקה, בכללי, זה טוב, והנקה לטווח ארוך בכלל טוב :-]
אבל הנקת לילה לטווח ארוך עשויה להיות בעייתית, אם היא כל כך אינטנסיבית והשינה שלך כל כך לא רציפה.
זה פוגע בך, באמהות שלך, ביכולת שלך להיות אתה ביום, להיות אמא, להיות בעמדת המנהיגות וההובלה שנדרשת מאמהות.
כשאת עייפה מדי, הדבר הראשון שהולך זה חשיבה לטווח ארוך, חשיבה אסטרטגית.
את רק מתמקדת בלשרוד את היום, לפעמים רק את השעה הבאה.
ומהניסיון שלי - זה לא בריא לילדים :-(

אז לדעתי, כשאת מגיעה לרמת עייפות מסוימת אפשר וצריך לאזן את הצרכים שלה בחום ובטחון ואהבה ומגע וכל זה - עם הצורך שלה (ושל הגדולות!!) באמא מתפקדת.

לא בטוחה מה מתאים לך בשלב הזה. אני מניחה ממה שאת כותבת שאם היא היתה מתעוררת רק פעם-פעמיים, אולי שלוש בלילה, היית ממשיכה בכיף. נכון?
אז הבעיה מבחינתך היא לא עצם קיומה של ההנקה, אלא האינטנסיביות. וגם ההתנהגות שלה בכללי - להיות עלייך ומתחתייך ומכל צדדיך, מה שגם מפריע לך לישון.

מהזוית הזאת, אני יכולה להציע לך כמה דברים אפשריים:
א. לעשות גמילת לילה (בטוחה שיש על זה דפים ייעודיים).
ב. לא לגמו"ל, אבל כן להגביל את משך ההנקה. להרגיל אותה (ביום) שבשלב מסוים את סופרת עד עשר, ואז אומרת "זהו" וההנקה נגמרת. ברגע שהיא מתרגלת לרעיון הזה ביום, את מיישמת אותו בלילה, כדי לחתוך הנקות אינסופיות.
יש פעוטות ואמהות שזה עובד להם נהדר. אצלי ספציפית זה לא היה עובד, מטעמי טמפרמנט של הפשוש, אז הלכתי על גמ"ל מוחלט.
ג. לשנות קצת את סדרי השינה, בדגש לא על הנקה אלא על הנהגות הלילה שלה באופן כללי. למשל, להכניס מיטת תינוק צמודה כדי שיהיה לה מרחב משלה, ולהתעקש שהיא נשארת במרחב הזה כשהיא לא יונקת. או למשל, להיות אתה חצי לילה, ואז לפרוש למיטה אחרת, ושבעלך יישן לידה, אם זה מקובל עליו.
ד. אני מניחה שאפשר גם לנסות להגביל את מספר ההנקות, נניח ליניקה אחת בלילה, אבל לדעתי בגיל צעיר כל כך זה יהיה לה קשה לתפוס את הקונספט. למה קודם כן הרשית לי ועכשיו לא? מזוית של תינוקת צעירה זה נראה די שרירותי.

אשמח לדעתכם ונסיונכם
בבקשה רק מאלו שמאמינות בהנקה לטווח ארוך וכד

האם בגיל שנה תינוקות כבר כן צריכים לישון רצוף? להתפתחות המוח וכו

בת 14 חודשים מתעוררת לינוק בין 3 ל300 פעם בלילה תלוי... (שיניים, תולעים, סתם סדר יום הפוך ואלוקים יודע מה עוד) גם שתי הגדולות שלי עדיין ינקו בלילה כמה פעמים הרבה אחרי גיל שנה, אולי אפי שנתיים

בכל מקרה אני גמורה, השאלה אם זה רק הבעיה שלי והיא כן צריכה את זה וזה לא פוגע בה-זה דבר אחד
אבל אם גם לה זה לא טוב אז כן ינסה לעזור לה לישון יותר רצוף.

אנחנו במיטה משפחתית ככה שהיא בכל מקרה לידי אבל יש תקופות שזה לא רק לידי אלא עלי על השד על הפרצוף שלי, ,תוך הגרון או סתם על היד שנרדמת לי, ואז שסופסוף מניחה אותה היא הרבה פעמים מתעוררת והכל מחדש

בקיצור, היא צריכה הנקות לילה, כמה? עד מתי?
תודה

נתחיל עם קנייה של אטמי אוזניים. ציוד חובה לאמהות ;-)

[u]אין לי רצון מיוחד לשנות את זה, כי אני מאמינה שזה יסתדר ובשלב מסוים הוא ירווח את זמני האכילה שלו.[/u]
אז אל תשני :-)
כדי לשנות דפוסי שינה של תינוק שלא ביוזמתו, צריך 100% שכנוע פנימי אצל ההורים. אחרת זה לא ממש הולך.

[u]אבל לפעמים אני דואגת, ועייפה[/u]
איך את יכולה לשפר את השינה [b]שלך[/b] במסגרת המצב הקיים?
(טיפים כללים: ללכת לישון מוקדם יותר 3-4 פעמים בשבוע, להשכיב אותו יותר קרוב אלייך, לעבור למיטה גדולה יותר עם מקום לכולם, לתפוס מנוחות צהריים עם התינוק)

אצלנו, הבכור שלי התחיל עם התעוררויות כל שעתיים על השעון, ומשם גלש בהדרגה לכל שלוש-ארבע שעות, ואם הייתי הולכת לישון אתו מוקדם אז גם 6-7 שעות בתחילת הלילה, ובגיל שנה הוא התייצב על התעוררות אחת או שתיים בלילה, להוציא לילות חסרי מנוחה עם המון יניקות, שקרו בערך פעם בחודשיים, והיו נסבלים בהחלט, כי אחריהם היה לילה טוב.
בגיל שנתיים הוא נגמל לחלוטין ביוזמתו, המשיך להתעורר פעם-פעמיים בלילה, עבר לפעם בלילה (מתעורר, זוחל למיטה שלנו ונרדם בחזרה), ואת הסוויץ' האמיתי עשה בגיל שלוש, כשהתחיל לישון לילה רצוף כל הזמן, וגם ראו הבדל משמעותי באיכות השינה: הרבה יותר עמוק. מרגע שנרדם, יכולת לעשות אתו מה שרצית, להלביש, להפשיט, להעביר וכו', והוא לא היה מתעורר.

<חמותי אומרת שכל הילדים שלה התחילו לישון לילה שלם מלא רצוף בערך בגיל שלוש. עד אז, זה היה כלמיני>

אצל הקטן שלי זה להיפך: התחיל בלישון לילה שלם (6-7 שעות בתחילת הלילה), ובגיל חצי שנה התחילו השיניים ועבר לדפוס מאוד יונקני בלילות, לפחות שלוש פעמים בלילה, והתיש אותי במשך שנה שלמה.
בגיל שנה וחצי השתפר שוב, התעורר פעמיים (אולי שלוש) בלילה, כשתחילת הלילה שקטה והבוקר המוקדם ערני יותר, ואחרי כמה זמן שוב נהיה ערני יותר, כן שיניים לא שיניים, יום עסל יום בסל.
כיום הוא בן שנתיים וחודש ועדיין מתעורר 2-3 ליניקות קצרות.
נורמלי.
אני עייפה וקצת מתוסכלת, אבל אין לי שום חשק ליזום שינוי. מחכה לצעד שלו.

הי, מקווה שהדף עדיין פעיל...
התינוק המתוק שלי בן חצי שנה, מתעורר כל שעה וחצי-שעתיים בלילה, בדרך כלל יונק וחוזר לישון.
אין לי רצון מיוחד לשנות את זה, כי אני מאמינה שזה יסתדר ובשלב מסוים הוא ירווח את זמני האכילה שלו.
אבל לפעמים אני דואגת, ועייפה ומסביבי מתחילים להציע לי להתייעץ עם יועצת שינה וזה גם מוריד לי את הבטחון...
אז הייתי שמחה לשמוע מאמהות מנוסות האם זה באמת קורה, איך, ומתי זה קרה עם התינוק שלכן. פשוט יום אחד המתוקי התחיל לישון?

3 חודשים זו עדיין עריסה, נכון? יותר קל.
קודם כל בקור הנוכחי ממליצה לעבור לסדיני פלנל, מרכך את המעבר.
אני מתכופפת לתוך המיטה שהתינוק עדיין צמוד אלי בערסול.
מתכופפת ממש עם הגוף לתוך העריסה וממשיכה להמהמם או לשיר או מה שזה לא יהיה שעשיתי בזמן ההרדמה.
כשיש מגע התינוק למיטה אני עושה את הפעולות הבאות ובין פעולה לפעולה סופרת עד 10 לאט.
[list]
[*] מניחה את כל הגוף בעדינות במיטה כשאני נשארת צמודה ומהמהמת
[*] ההשכבה היא על הצד, לפעמים התינוק מתהפך לבטן מעצמו ואז אני צריכה מייד לנענע את העריסה כי ההיפוך עלול להעיר
[*] לאט לאט לפי קצב הנשיפות של התינוק אני מרחיקה את הגוף שלי ממנו, הידיים נשארות
[*] לאט לאט לפי אותו קצב מרחיקה יד אחת
[*] כנ"ל יד שנייה - עדיין מהמהמת
[*] אם מרגישה שהתינוק לא ישן לגמרי חזק מנדנדת את העריסה
[*] ממשיכה להמהמם ולנדנד
[*] נגשת בשקט לדלת החדר ומהמהמת
[*] מפסיקה להמהמם ובודקת אם נרדם
[/list]

ככה לאט

היום אגב היא כבר התרגלה להעברות האלו, כך שאני צריכה להעביר לאט ובעדינות אבל כבר לא צריכה לחכות שהיא תהיה לגמרי במצב שינה, מספיק קצת, היא מעצמה מתהפכת על הבטן ומחכה לנדנוד, אם הוא לא מגיע היא פותחת עיניים ומבקשת - הא, ואם הפסקתי לנדנד לפני שנרדמה היא מנחה אותי עם עוד הא אחד.
אני גם לא צריכה כל כך להכנס עם הגוף לבפנים כמו שעשיתי כשהייתה קטנה.

טוב אז היום הצלחנו לשכב במיטה שלי מתנוחת ערסול כשהוא צמוד עלי על הצד - חצי שעה!!! כך גם אני נחתי. בהחלט נחמד. אחרי שהתלונן חזר לידיים ואז ניסיתי שוב - הצלחנו עוד חצי שעה
יש למה לצפות:-)

[u]איך מניחים על הבטן מתנוחת ערסול?[/u]
עם הילדים שלי שכן הסכימו שיניחו אותם (הקודם למשל) הייתי עושה אחד מהשניים: או שהייתי מניחה על הצד ומגלגלת על הבטן, או שהייתי איכשהו שמה יד אחת מתחת לבטן שלו ומנמיכה אותו לאט לאט כשהוא תמוך ביד שלי ואז מוציאה את היד. קצת קשה להסביר... אבל הכל תמיד לאט מאוד, בהדרגה, וכששאר הגוף שלי נשאר כמה שיותר צמוד אליהם. אפשר גם להשכיב במיטה (מיטה גדולה, לא מיטת תינוק) כשאת נשכבת איתו ביחד ואז לאט לאט מתרחקת. תוך כדי התרחקות לשים יד על הגב שלו או על הצד אם הוא שוכב על הצד, ולכסות אותו, ולהרחיק את היד ממש לאט לאט...

[u]בעצם מבפנים אני בעצבים וזה משהו שאני מנסה למגר ולהתחיל להנות ממנו. כמה עוד אוכל לשבת ככה עם תינוק ישן בידיים ולרחרח את הראש הקטן הזה?[/u]
מזדהה לחלוטין!

[u]שווה לנסות להוריד אותו דווקא על הבטן...[/u]
איכשהו דווקא כשניסיתי להעביר אל הבטן - התעוררה מיד בבהלה. כשאני משכיבה על הגב/ על הצד - יכולה לישון עוד כמה דקות. והקטע שעד לא מזמן הייתה ישנה יותר.

[u]לא יודעת אם להמשיך לנסות להעביר או לוותר.[/u]
בעיניי, לנסות אחת לכמה זמן. כמובן בדרך נורא הדרגתית של לשכב איתה במיטה ואז לעזוב. אבל רק מדי פעם. בינתים כשהיא נרדמת בידים פשוט וותרי ותהני ללכת לישון, או לשרוף זמן מול המחשב/טלביזיה.
כדאי לנסות על הצד עם שמיכה מגולגלת מאחורי הגב, וכשהיא בתוך שמיכה ( או בתוך מנשא-תלוי איזה מנשא זה ואם הוא עוטף- לי למשל היה מנשא צד והייתי משכיבה אותה יחד איתו-לפעמים היה עובד לקצת זמן)

[u]שווה לנסות להוריד אותו דווקא על הבטן.[/u]
אני מתה שישן על הבטן - בטח בשעות היום - אבל נראה שהוא מתעורר יותר מהר - הוא לא כל כך יודע להניח ראש על הבטן (להרים ראש כשהוא על הבטן הוא יודע יופי)
וגם איך מניחים על הבטן מתנוחת ערסול? כמו שאתן מבינות זה ילד ראשון שלי...

[u]גם אני באותה הסירה[/u]

ולאחרונה היא נרדמת רק על כיסא נדנדה וישנה שם רק בזרועותיי. לא יודעת אם להמשיך לנסות להעביר או לוותר.

[u]אני מעבירה למיטה - לשכיבה על הגב[/u]

אההה שכיבה על הגב. עוד משהו שמעיר תינוקות באופן כללי. שווה לנסות להוריד אותו דווקא על הבטן... אני יודעת שזה לא בהתאם להנחיות הבטיחות הקונבנציונליות, אבל לפחות מחמשת ילדי למדתי שתינוקות פשוט לא אוהבים לישון על הגב. אצלי בינתיים כולם חיים :-P

_להרדים בארגו או יאמו, בהנקה אם אין ברירה, ומיד כשנרדם להעביר לגב.
אין על נשיאה גבית!_

אכן, אין על נשיאה גבית. אצלי לא עובד להרדים מקדימה ולהעביר אחורה - לא עם התינוק הנוכחי. אבל לפעמים כן עובד לשים אותו מלכתחילה על הגב וללכת הליכה נמרצת ואז הוא נרדם. בכלל, כשנרדם במנשא, אני צריכה להמשיך להיות בתנועה. אני לא יכולה להתיישב או לעמוד במקום אחד בלי לזוז ולצפות שהוא ימשיך לישון. אז גם אם אני עומדת, נניח ליד הכיור בשטיפת הכלים, אני ממשיכה לרקד ולקפץ לי כדי שהוא ימשיך לישון.

[u]צריכה לעשות דברים בבית וקשה לי שהיא תהיה כל הזמן במנשא[/u]
נו ברור... גם לי זה קשה. וזה לא שהוא בן יחיד או משהו... ילד חמישי, באמא שלו!! והשאר בחינוך ביתי! אבל עם כל הקושי, אני רואה שאין לי הרבה מה לעשות בנידון, אלא לקבל בהכנעה את הגזרה. הכי קשה לי זה שהוא נרדם עלי בעודי ישובה על הספה, ואז אני יושבת לי במרכז הבית מקורקעת, הילדים האחרים חגים סביבי ואני נותנת הוראות מרחוק ובלחש כדי שהקטן לא יתעורר מהקול שלי... אם הבעל בסביבה זה בכלל על הפנים כי הוא תמיד מגיע מהעבודה כשאני יושבת על הספה עם גור ישן עלי, ואז הוא בטוח שכל היום אני ככה, בסבבה שלי מרוחה, ולא עושה כלום :-/ אז אולי זה נראה שאני נחה ככה אבל בעצם מבפנים אני בעצבים וזה משהו שאני מנסה למגר ולהתחיל להנות ממנו. כמה עוד אוכל לשבת ככה עם תינוק ישן בידיים ולרחרח את הראש הקטן הזה?

_בא לך לתאר לפרטי פרטים ושניות איך את מעבירה למיטה?
אצלי זה לרוב מצליח - אז אולי אוכל לעזור._

אני מרדימה בערסול - או בידיים או במנשא צמד. כשאני מעבירה למיטה - לשכיבה על הגב. אני מהמנשא אני מורידה רצועה אחת ואז מחכה. רצועה שניה יורדת ואז מנסה לשים הראש ראשון. אני מניחה יד עליו כ15 שניות ואז מכסה. נשכבת לידו (מיטתו צמודה לשלי). ביומיים האחרונים אני מניחה לידו חיתול טטרה - כמה חברות המליצו על זה

אה, כן, עוד אופציה:
להרדים בארגו או יאמו, בהנקה אם אין ברירה, ומיד כשנרדם להעביר לגב.
אין על נשיאה גבית!
(כן, בהתחלה הם חצי מתעוררים וצורחים. אחר כך את לומדת איך לעשות את זה, ומתי. נכון שכמה שינות מתפקששות בתהליך הלמידה, אבל כשאתם קולטים את הקונספט זה שווה את זה)

[u]הרבה פעמים הם מתעוררים במעבר מתנוחת ערסול בידיים למשטח ישר (המיטה). את זה אפשר לעקוף אן משכיבים אותם על שמיכה מגולגלת-מבולגנת,[/u]
נכון. בגלל הבטיחות אני העברתי לישון על הצד ומאחור שמתי שמיכה מגולגלת או כרית קשה, על הצד היא נשארה ככה מעורסלת. כמובן שהעברתי למיטה שלי ולא שלה לחלק הפנימי, והשגחתי מדי פעם.
עד היום היא ישנה על הצד,למרות שהיא כבר יכולה להתהפך לבטן אם יותר נוח.

אצלי היה כמו ששמנדובה מתארת בגיל 3 חודשים. הוא מאוד קטן זה טבעי שזה ככה. אבל בגיל 7 חודשים דוקא היה קצת שיפור.
אני גם הרדמתי בשכיבה במיטה שלי(בהנקה או בלי הנקה-גם זה הלך בגיל הזה אצלי) ולפעמים לפעמים יכולתי לזוז בעדינות. לפעמים התעוררה מיד,ולפעמים אחרי חצי שעה. גם חצי שעה זה משהו .
איזה מנשא יש לך?
לפעמים להוריד לעגלה עוזר ולגלגל טיפה אם מראה סימני התעוררות,איכשהו הם ישנים שם יותר טוב

[u]מצב שאני "מושבתת" שהוא ישן - ואז אני עושה דברים כשהוא ער - במקום להיות איתו יותר זמן.[/u]
יופי,זמן מנוחה מצויין לך.
לגבי להיות איתו, את איתו גם כשאת עושה דברים. הוא לא צריך הרבה,בעיקר אם הוא במנשא. קצת חיבוקים,נשיקות,דיבור והסבר על מה שאת עושה,זה בהחלט 'נחשב' להיות איתו. וגם אם אאת עושה בלעדיו והוא שקט ועם עצמו זה לא נורא.
וגם לא נורא לעשות קצת פחות דברים בבית:-) (מניסיון!)

הילדה הנוכחית שלי היתה לא קלה, הכניסה לעולם היתה לה קשה,והיא היתה הרבה הרבה הרבה בידים. הגדולים שלי היו הרבה יותר קלים.
אבל [b]לי[/b] היה קל יותר איתה. כי פשוט קיבלתי את זה שהיא ככה וצריך להתאים את עצמי ולקבל את זה.
לא יודעת אם זה מדבר אלייך,אבל אם לא עובדות השיטות שכולן פה מנסות להציע, אז זו גם דרך להסתכל על זה. וגם לא להפסיק לנסות מדי פעם. זה מה שאני עשיתי, ידעתי שהיא ישנה רק בידים ושאני מושבתת, ומדי פעם בכל זאת ניסיתי להניח,אחת לכמה זמן. בסוף זה כן עבד, היום אני יכולה להרדים במנשא ולהניח במיטה בלילה ובעגלה ביום והיא נשארת לישון,לרוב פרק זמן ממושך. אז דברים משתנים.
אפילו שנת הלילה שלה אני מרגישה שמתחילה להשתנות. אתמול היא נרדמה ה8 וחצי, התעוררה ב12 לינוק וחזרה לישון. התעוררה שוב ב5 לינוק וחזרה לישון עד 7 וחצי! מי היה מאמין על התינוקת הזו שלי כזה דבר בגיל 3 חודשים? (טוב,זה לא כל לילה,אבל אם זה כך מדי פעם והולך ומשתפר זה כבר מדהים)
אגב היא בת שנה,אבל הזמן עובר מהר כשנהנים.

גם לי היה תינוק רגיש שמתעורר במעברים.
אני הייתי מציעה - אם את מרדימה על הידיים אז להרדים אותו כשהוא מכובל (או שןכב על) שמיכת תינוקות או שמיכת פליז, ואז להעביר אותו עם השמיכה, כך שיש מינימום שינוי סביבתי.
עוד טיפ: הרבה פעמים הם מתעוררים במעבר מתנוחת ערסול בידיים למשטח ישר (המיטה). את זה אפשר לעקוף אן משכיבים אותם על שמיכה מגולגלת-מבולגנת, כך שהשיפוע נשאר. אממה, זה בדיוק בניגוד להמלצות על שינה בטיחותית, אז הייתי עושה את זה רק עם תינוקות גדולים יותר שכבר יכולים להתהפך מתוך שינה.

ועוד טיפ כללי: לעבוד ל-א-ט. שלב אחד קטן בכל פעם, עם 60 שניות הפסקה (לא פחות!) בין שלב לשלב.

ברגע הראשון חשבתי שאת שואלת מתי נדפקה לה השֵנה. :-)

אצלי יכולות להיות העברות מוצלחות, אחרי שינקה והתנמנמה עמוקות, ואז אני מעבירה בעדינות למיטה והיא ממשיכה לישון, אבל כעבור כמה דקות מתעוררת, אפילו שנראה שצריכה לישון יותר ושבוודאי הייתה ממשיכה לישון לו הייתה עדיין צמודה.
בהזדמנויות אחרות מתעוררת מיד בהעברה.
גם אני [u]מבינה שזו תקופה ושזה יעבור, ובינתיים נוצרת את רגעי המתיקות האלה[/u] ובכל זאת, צריכה לעשות דברים בבית וקשה לי שהיא תהיה כל הזמן במנשא.

[u](עם בת שמונה חודשים וחצי).[/u]
מתי זה קרה?

בא לך לתאר לפרטי פרטים ושניות איך את מעבירה למיטה?
אצלי זה לרוב מצליח - אז אולי אוכל לעזור.

גם אני באותה הסירה (עם בת שמונה חודשים וחצי).
עוד שיטה שעובדת לפעמים: להצמיד אליו כרית קטנה או שמיכה בזמן שנרדם בזרועותייך, ואז להשכיב אותו בצמוד לכרית הזאת שכבר התחממה.

תודה על התגובה המהירה:-) הקטן בן 3 חודשים ואני תמיד מרדימה על הידיים /מנשא. אבל אחרי שהוא נרדם במנשא - הוא מתעורר אם אני עושה "עבודות בית". כך יוצא מצב שאני "מושבתת" שהוא ישן - ואז אני עושה דברים כשהוא ער - במקום להיות איתו יותר זמן. זה התסכול שלי כרגע...

[u]הקטן שלי מתעורר כמעט כל פעם בתהליך...[/u]
גם שלי (בן שבעה חודשים).
אח שלו, שגדול ממנו בחמש שנים, היה עובר בקלי קלוטו וישן בכל מקום ובכל מצב, שעות. אבל זה הקטן - מיסטר רגישות. כך שאני לא מורידה אותו. מבינה שזו תקופה ושזה יעבור, ובינתיים נוצרת את רגעי המתיקות האלה... אולי לא התשובה שחיפשת...

אבל אם חייבת, אז מרדימה במנשא כדי שאוכל להמשיך להסתובב עם ידיים פנויות. מהמנשא אני לא מנסה אפילו להוריד אותו. מעדיפה שיישן עלי.

עוד משהו שעושה לעתים - מיניקה בשכיבה במיטה ואז מתרחקת קצת כשנרדם. במקרה שלנו, אם אני ממש אתרחק הוא יתעורר. אמרתי כבר, רגיש רגיש הקטן הזה. אבל ככה לפחות הוא מונח לידי ולא עלי.

יש לכם עצות איך להעביר תינוק שנרדם על הידיים או על מנשא למיטה? הקטן שלי מתעורר כמעט כל פעם בתהליך...

[sup]+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+[/sup]

תודה רבה על התשובות למרות הלחץ של הבישולים וההכנות!!

שני דברים דחופים כי לא הספקתי לקרוא הכל ואני חייבת ללכת לבשל...
[list=1]
[*] פיסורה נוטה להיות תגובה לרגישות/אי סבילות/אלרגיה למזון [b]אצלך[/b]. יכול להיות שמה שאת אוכלת גורם לך לפיסורה, וכל הטיפולים שאת עושה נשמעים לי חשודים.
[*] יותר מדי מים מפחית את כמויות החלב.
[*] תינוקת קטנה בת שלושה חודשים שגדלה פחות מהממוצע? הייתי אומרת שהבעיה העיקרית היא, שהיא יונקת פחות מדי. במקום טפיחות או כל טריק אחר שמרעיב אותה, אני מצטרפת להמלצות להניק אותה כמה שיותר. ותמיד להציע את שני הצדדים (מקסימום היא לא תרצה, אבל את, תמיד תציעי).
[/list]

מסכימה בגדול עם העצות של דנדי, אבל מדגישה שוב:
מציעה לצאת מנקודת הנחה שמה שמציק לה הוא שהיא רעבה.
תמיד לנסות קודם כל להניק. את רוצה שהיא תגדל, לא שהיא תרעב. תינוק שבע, מרוצה ומסופק לא יונק אף פעם יותר מדי, אז תמיד מועיל ואף פעם לא מיותר לנסות [b]קודם כל הנקה[/b], בשנה הראשונה.

לא צריך להתעסק בחלב קדמי/חלב אחורי (היום כבר יודעים שזה לא תיאור נכון, למעשה לאורך ההנקה ככל שהיא מתמשכת כך אחוז השומן בחלב עולה ועולה, כמו כן, ככל שההנקות צפופות יותר כך החלב שמן יותר, אבל אם מחכים המון זמן בין הנקה להנקה, אז היא תקבל יותר חלב עשיר בסוכרים ודל בשומנים), ובוודאי שלא כדאי ליישם על הנקה רגילה, עצות שמיועדות ספציפית למיניקות עם בעיית עודף חלב (אלה שנשפך להן ומשפריץ להן והתינוק טובע בזרם החלב ומשתנק והן ישנות בתוך שלוליות חלב והתינוק מצד אחד עולה במשקל מדהים אבל מצד שני עושה קקי ירוק מוקצף ונראה שסובל מכאבי בטן).

בהצלחה!

הדרך הכי פשוטה להגביר כמויות (כפי שעולה ממה שאת מתארת) היא להניק משני הצדדים בכל הנקה. הכוונה היא להציע לה לינוק מהצד השני, אם היא תרצה היא תינק ואם לא אז לא.
תינוקות בגיל שלושה חודשים לא חייבים לעשות קקי שלוש פעמים ביום, גם אם ההנקה תקינה. זה מדד שיש לו משמעות רק בגילאים שבין שלושה ימים לשישה שבועות. בגיל שלושה חודשים אפשר לעשות עשר פעמים ביום ופעם בכמה ימים והכל תקין.

[sup]+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+[/sup]

תודה דנדי. באמת שמתי לב שכמות החלב שלי ירדה בשבוע-שבועיים האחרונים, בהם עברתי לארבעה ליטר. עם זאת, לאור זה שאני משתמשת בפגלקס (או בנפייבר עד לפני יומיים) לריכוך היציאות בשל הפיסורה, חשבתי שאני באמת צריכה להקפיד על כמות מים גדולה יותר מזו המומלצת למניקה רגילה. אם כך, אני מבולבלת- כמה אמורה מניקה רגילה לשתות, והאם אני לא צריכה להעלות את המינון ביחס לזה?
אמשיך לעקוב אחר הטיטולים. תודה!
אני בדיאטה הזו יותר מחודש כאשר עם הזמן התחלתי להעלות את כמות המים והסיבים (ואז כאמור עברתי לפגלקס). ככל שאני שומעת יותר על התזונה המומלצת לפיסורה אני 'משכללת' את הדיאטה שלי בתקווה לגמור עם הפיסורה בימים הקרובים ולחזור לתזונה היותר רגילה שלי (ועדיין צמחונית)
אני מניקה רק צד אחד בכל פעם כי כך הבנתי שמגיעים לחלב האחורי. כול ליהיות שלא הנקתי מספיק זמן. ברגע שראיתי שהיא איבדה עניין, ניתקתי ולא ניסיתי עוד פעם..
ואכן כשהיא ערה, היא לא נינוחה. אחרי שנת הלילה היא נינוחה והיא משחקת כמעט שעתיים, אבל בשאר היום סבלנותה הולכת וקטנה והיא כמעט לא משחקת בלי לבכות. מפהקת הרבה. לכן נראה לי שהיא בכ"ז זקוקה לשינה במהלך היום. רק לא ברור לי למה היא מתעוררת לפני שהיא ישנה כפי שהיא צריכה, או במילים אחרות מה בדיוק מציק לה.

[sup]+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+[/sup]

בתי בת השלושה חודשים התחילה לישון הרבה פחות טוב. עד לאחרונה היא היתה ישנה במהלך היום (שלא סבלה מגזים) מחזורים של כשלוש שעות. במהלך הלילה היא ישנה מחזורים ארוכים של שלושה ומעלה (בימים הקשים של הגזים היא אפילו ישנה שמונה שעות ברצף). בלילות האחרונים היא ישנה בין שעה לשלוש ברצף ומרבה להתעורר.לפעמים אני מצליחה להחזירה לישון בטפיחה ולפעמים רק ע"י הנקה נוספת בשכיבה ולפעמים בשילוב. במהלך היום אם היא ישנה, רק כשעתיים. הרבה פעמים רק שעה ואז אני מנסה להרדימה חזרה בטפיחות. לא תמיד הולך. אני מנסה להבין מה קרה? האם זה תוצאה של קפיצת גדילה או שזה קשור לתזונה שלי או לאופן ההנקה שלי. מבחינת התזונה, בתקופה האחרונה אני על תזונה ספציפית כיוון שיש לי פיסורה. אני שותה ארבעה ליטר מים ביום. לוקחת סיבים (עד שלשום בנפייבר, ועכשיו ברתי לפלקס במקום סיבים, כחלק מהטיפול). אני מטופלת בניפידיפין (חושבת להפסיק כי זה לא עוזר) ובנרות חמאת קקאו (עוזר. אני כבר 5 ימים עם זה, וכנראה עוד 5 נוספים ואז אפסיק). כמו כן אוכלת בעיקר קמח מלא, ירקות, גרנולה, אגוזים ושקדים וחביתות (אני צמחונית). מבחינת ההנקה שלה, אני הנקתי אותה בתקופה האחרונה במהלך היום בהפרשים של כשעתיים. חשבתי לעבור להניק אותה בהפרשים גדולים יותר כדי להגיע לחלב אחורי. אתמול היא התהפכה מהבטן לגב לראשונה (פעמיים!). היא עושה בדכ"כ כמה פעמים ביום קקי ועל הפיפי לא עקבתי, אבל בגדול היא עושה כמה פעמים ביום בוודאות. נשקלה לאחרונה בגיל חודשיים וקצת ואז היתה מעט מתחת לממוצע (אני לא זמינה למשקל למשקל תינוקות בשל מקום מגוריי). מישהו יודע האם התנהגותה סבירה, ואיך ניתן לשלול בעייתיות בשל התזונה שלי או בשל אופן ההנקה. יש למישהי עצה איך לסדר את הדברים?

תודה רבה!

תינוקת בת 3 חודשים וחצי, מתעוררת מזה שבוע וחצי כל שעה בלילה.(לפני כן ישנה בלילה 3-4 שעות ברצף).
במשך היום ישנה ברצף לא יותר מ40 דקות. היא ישנה במיטונת לידי, ובכל התעוררות יונקת ונרדמת. בבוקר קמה ופולטת המון. די בטוחה שזה לא רעב. היא גדולה ושמנמנה ויונקת טוב. מרגישה שקשור לפעילות בטן.הלילה ניסיתי לשים אותה מעל הכיור לקקי כשהתעוררה בלילה. באמת יצא ועזר לה לישון קצת יותר משעה.
ניסיתי כבר פרחי באך וגם טיפול אייפק וקרניו סקראל, בינתיים ללא תוצאות של ממש.


אולי למישהו יש רעיון מה עוד יכול לעזור?

[b]הצילו!![/b]
הקטן, שהוא בן שני, מתעורר בערך כל חצי שעה-שעה. ורוצה רק לינוק.
וקשה לי כבר. הוא בן 8 חודשים עוד מעט. ישן על מיטונת לידי, עד שבשלב מסוים של הלילה אין לי כח אפילו להחזיר אותו למיטונת שלו.
הצילו
עצות מישהו?

[u]אבל כל התהליך הזה כל - כך קשה לי!![/u]
תחשבי מה היה קורה אם התינוקת הייתה ישנה קרוב אלייך - במיטה נצמדת או על מזרן - במקום לרוץ באמצע הלילה לחדר אחר, היית יכולה לנחם או להניק אותה חצי מתוך שינה - והשינה שלך הייתה נפגעת פחות.
וכמובן - היא הייתה מרגישה בטחון והשינה שלה הייתה טובה יותר - כך שכמעט לא היית צריכה להתעורר בלילה.
תבדקי עם בעלך מה בדיוק מפריע לו בכך שהיא תהיה איתכם בחדר - אולי הוא רוצה זמן איכות של שיחה איתך שאפשר לקיים בסלון לפני השינה? אולי תתנו לזה תקופת נסיון ותראו אם אתם מסתדרים עם שינה משותפת?

אל תקשיבי לכל הקולות שאומרים לך "שלא תתרגל" ונשמע שיועצת השינה הזו לא מבינה הרבה בתינוקות. דווקא כשצמודים לתינוק ולא נלחמים בצרכים הטבעיים שלו - ההורות נעשית יותר קלה.
אמא שאומרת לעצמה "שוב היא רוצה על הידיים הנודניקית הזו" נכנסת למאבק עם התינוקת ושתיהן חוות קשיים.
אם היא הייתה חושבת לעצמה "התינוקת שלי זקוקה לחום ולאהבה שלי - איזה כיף לי לחבק אותה!" הדברים היו נראים אחרת.
מה שאני מנסה לומר הוא שכל השיטות של הרחקת הילדים (עגלה ולא מנשא, חדר נפרד, לא על הידיים וכו') מקשות על ההורות כשהמטרה שלהן לכאורה היא לגדל ילדים עצמאיים - כדי שלהורים יהיה נוח.

אולי יעזור לך לברר על "מיטונת"- מיטת תינוק שנצמדת למיטה שלך. בצורה כזו יש לה מקום משלה, כמו שנשמע שאת רוצה, אבל היא יכולה גם להתגלגל אלייך אם בא לה, וגם לא ליפול ולא להפריע לאבא שלה.
אגב, [u]מה שיועצת השינה אמרה לי זה שהנקה היא אמצעי האכלה בלבד.[/u]
תשלחי אותה ליועצת הנקה, אולי היא תגלה כמה דברים חדשים...

ועוד דבר- היא הילדה הראשונה, נכון? אז תמיד זה קשה. את לא יודעת למה לצפות, כל שלב חדש לך, והקושי והבלבול הם לגיטימיים לחלוטין!!! מה שיכול להקל עלייך זה לקחת נשימה עמוקה, ולהאמין בעצמך שאת יודעת הכי טוב מה טוב בשבילה, כי את אמא שלה. לא לתת לעצמך להתבלבל ממליוני עצות, לא להילחץ מהקשיים, לדעת שאלו דברים שעוברים. אולי לשתף את בעלך בקשיים?
ואגב,
[u]איך איך איך אנשים עושים את זה למה לכולם זה עובד ולי לא????[/u]
זו סתם אשליה שכולם מצליחים ואת לא. לכולם קשה, כל אחד בנושא אחר. אולי את רואה אמהות רגועות ומחייכות בגינה אבל אין לך מושג מה היה לפני כן בבית, ואין לך מושג איך הזוגיות שלהן, ואיך השמחה הפנימית שלהן.
אל תשווי את עצמך לאחרים כי זה פשוט לא נכון, ומשום מה תמיד האחרים יראו לנו יותר "מצליחים". אז זהו שלא.דמייני שמישהי רואה אותך וחושבת "וואו, איך היא עושה את זה? והיא כזאת מדהימה.."
את האמא הכי טובה לילדה שלך, ואם אלו הקשיים שלך, אז אל תאבדי את האמונה שאת יכולה להתמודד איתם!!

[list]
[*] תודה לכן!
[/list]
מה שיועצת השינה אמרה לי זה שהנקה היא אמצעי האכלה בלבד. אמרתי לה שאני לא מסכימה איתה, כי אם ככה הייתי שואבת ונותנת לה בקבוק. ברור שיש בהנקה יותר מזה!

הבעייה שלי עם לשים אותה על מזרון זה שהוא בחדר השני (בחדר שלנו זה לא אופציה) וכן, החשש שלי זה שהיא תטייל בבית או שכל מיני דברים "יטיילו" עליה. (אנחנו גרים בדירת קרקע וגם יש לנו כלבה) אז לא נראה לי שאני אשן טוב לדעת שהיא לא ממוגנת.




בכלל, אני לא מבינה איך אנשים עושים את זה... איך מגדלים ילדים בשקט?? אני מתה על הילדה היא מקסימה ומתוקה וחייכנית ומהממת. באמת!! אבל כל התהליך הזה כל - כך קשה לי!! גם לדאוג לכל הצרכים שלה (ולא תמיד אני יודעת מה נכון מה לא נכון ומשתגעת מירוב עצות...) גם לדאוג לכל הצרכים של הבית, להחזיק משרה בעבודה, בעל שבקושי מתפקד (למרות שהוא טוען אחרת....), כלבה, חיי חברה, ו... זוגיות שאני כבר לא יודעת מה זה (ואני לא מדברת על סקס שזה בכללל....)


איך איך איך אנשים עושים את זה למה לכולם זה עובד ולי לא????

אני לא רואה שום בעיה בלישון על מזרן לילה שלם. זה מה שאנחנו עושים (כולנו, אין מיטה אחת בבית),
כל עוד יש בידוד בין המזרון והרצפה, והחדר באופן כללי בטוח לתינוקות, אז מה הבעיה בעצם? רק זה שזה שונה ממה שאת מכירה, או שיש סיבה אחרת?


[u]קחנו יועצת שינה, שילמנו לה ממיטב כספנו, כדי שהיא תגיד לי "אל תצמידי הנקה לשינה" וחודש וחצי כמעט היא ישנה במיטה שלה והתעוררה כל שעה![/u]
כנראה שהיועצת הזאת לא יודעת הרבה על החומרים המרדימים שבחלב האם [b]וגם[/b] על האפקט המרגיע והמרדים של המציצה...
<נוקטת לשון עדינה>

אם זה עוזר לך במשהו, אז לצרכי השכבה בבית הבן שלי נרדם אך ורק בהנקה
(הוא נרדם גם בנסיעה באוטו, אבל זה לא נחשב) כל השנתיים הראשונות של חייו.
לא שמע ולא ידע על דרך אחרת.
בתקופה ההיא הינו משכיבים אותו על מזרון צמוד לשלנו, כך שהייתי מניקה במיטה, ואחרי שנרדם הייתי מגלגלת אותו בקלות יחסית למזרון שלו.
ואז בוקר אחד הוא גמל את עצמו... ותוך ארבעה ימים מצאנו דרך חדשה להרדים, ותוך ארבעה שבועות הכל התייצב על הרגלי שינה חדשים.

יש בהחלט דבר כזה שהיא לא אוהבת סורגים.
לי לפחות יש אחת כזו בת שנה פלוס בבית :-)

בכל מקרה נקרא שהפיתרון של מזרן עליו היא ישנה עובד.
למה זה צריך להיות שונה לחצי הראשון ולחצי השני של הלילה? את חוששת שהיא תטייל? יש מצב שאם זה מה שמפריע תמקמו את המזרן עליו היא ישנה כך שהחשש הזה שלך ינוטרל?

יכולה להגיד שאנחנו בלינה משפחתית ולא משנה מה אומרים מסביב - ככה נראה לי הכי נכון - וזהו! כמובן שזה צריך להתאים לזוג ההורים, ואם אצלכם זה יוצר בעיה בזוגיות - הכי הגיוני שתייצרו יחד את הפיתרון שמתאים לכם.

[sup]+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+[/sup]

שלום לכולם,
אני כבר כמה חודשים מחפשת מענים לכל מיני תחומים לבתי התינוקת (8 חוד) ואיכשהו תמיד אני מגיעה לאתר הזה....

מאז שנולדה אנחנו בבעיות שינה איתה. היא מקסימה ונהדרת חברותית בצורה בלתי רגילה ומתפתחת ב"ה מצויין. הבעייה היא שהיא יונקת ומאז שהיא נולדה (בערך תוך שלושה ימים) כבר לקחתי אותה לישון איתי (כי היה חורף ולא היה לי כוח לקום כל שעה להאכיל אותה...) ומאז היא לא ישנה במיטה שלה. כולם אומרים לי שזה כי הרגלתי אותה ואני לא קונה את זה כי לקחנו יועצת שינה, שילמנו לה ממיטב כספנו, כדי שהיא תגיד לי "אל תצמידי הנקה לשינה" וחודש וחצי כמעט היא ישנה במיטה שלה והתעוררה כל שעה!!. אם אחרי חודש היא לא התרגלה להתעורר במיטה שלה אז אני כבר לא יודעת מה...

לענייננו, נתחיל מהסוף - השינה המשותפת לא אפשרית לנו יותר. היא נפלה פעמיים מהמיטה, לבעלי זה לא מתאים (הוא לא בעד וגם זה מפריע לו לישון) וגם הזוגיות שלנו גם ככה לא הכי בריאה...
אז חייבים להעביר אותה למיטה שלה. וניסיתי הכל. הכל. להרדים ואז להניח אותה. להרדים בהנקה, בנדנוד, באוכל, במוצץ (היא לא לוקחת), ניסיתי הרם - הורד (החזקתי מעמד בערך שעה...), הבאנו כאמור יועצת שינה, סדר יוךם, טקס שינה..... כלום לא עוזר! הילדה מוכנה לישון רק איתנו ולהרדם רק בהנקה. לאחרונה הצלחנו דלהרדים אותה לידי ושאני יכולה לקום - ואז אני משאירה אותה על מזרון בחדר - אבל זה טוב רק לחצי הראשון של הלילה כי אני לא יכולה להשאיר אותה על מזרון בחדר שלה לילה שלם זה מפחיד אותי. במיטת סורגים היא לא מוכנה אפיךו דקה. יש דבר כזה שהיא פשוט לא אוהבת סורגים?

ניסיתי את לישון בלי לבכות.
.
תובנות? מישהו??

[sup]+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+[/sup]

[u]באירופה של לפני מאתיים שנה היה נהוג להתעורר באמצע הלילה לזמן "התבוננות" שקט.[/u]

היי, גם אני הייתי שמחה לייעוץ בעניניי שינה
בני בן 11 חודשים
מאז ומתמיד נרדם בתנועה בתוך המנשא או בערסל, לאחרונה הרגלתי אותו להירדם גם על הציצי כשאני בשכיבה על הפוף..
אנחנו ישנים כולנו במיטה משותפת. בהתחלה הייתי עוברת להניק על מזרון שנמצא לי המיטה ומאז התחיל החורף הקטנטן מצטרף אלינו למיטה ואני מניקה אותו בשכיבה
אז מה הבעיה? הוא מתעורר לעיתים כל חצי שעה-שעה, לעיתים כל שעתיים..
גם כשאר אני בסלון וגם כשאני במיטה לידו, ותמיד נרדם רק באמצעות הציצי..
אני מרגישה כי הוא צריך לישון טוב יותר אבל אני לא מעוניינת לנתק אותו מהציצי
יש למישהי עצות? אשמח מאוד לשמוע..

האם ניסית להניק בשכיבה? ואז כשהוא ישן לנתק אותו מהשד , להסתובב בשמחה לצד השני ולישון...
במשך היום התינוקות שלי ישנו על הבטן ואכן ישנו הרבה יותר טוב.. מסייגת שההמלצות הרשמיות הן להשכיב רק על הגב עקב חשש למוות בעריסה אבל אצלי במשך היום על הבטן ישנו הרבה יותר טוב.

האמת שזה נשמע ממש כאילו הוא מפצה את עצמו על הימים הראשונים בפגיה... אולי קרניו סקארנל יכול לעזור ?[po]קרניוסקראל ואוסתיאופתיה[/po] , נסי להסתכל פה..

ורק עוד מילה אחת קטנה... זה עובר.. דפוסי השניה שלהם משתנים המון בגילאים האלה.. נסי לישון אולי כשהתינוק במנשא על אבא, או חברה..
מאחלת לך לילות עם שינה...

שלום!

בקצרה, אני מבקשת עצה לאיך אני יכולה לישון בלילה - התניוק שלי ישן הרבה אבל כמעט לא מוכן לישון לא על הידיים\מנשא\עלינו בצורה אחרת... וקצת יותר בפירוט:

התינוק שלי בן שלושה שבועות. בימים הראשונים בבית (אחרי שהיה בבית חולים של חמישה ימים, כולל פגיה) הוא ישן על הגב במזרון משלו צמוד לזה שלנו, וישן הרבה מאוד. במהלך כמה ימים הוא הלך ונהיה מאוד לא נינוח במהלך הלילה, רצה לינוק כל חצי שעה-שעה, היה בוכה תוך כדי הנקה, והיה ברור שהיניקה זה לא מה שהוא צריך. יועצת ההנקה המקסימה שלנו ייעצה לנסות יותר מגע ותנועה, והעברנו אותו לישון איתנו, בלינה משותפת, וכמו כן התחלנו ללכת איתו על מנשא לפני הלילה ובמהלך היום. בהתחלה זה מאוד מאוד הרגיע אותו - והוא עבר לינוק כל שלוש שעות ונראה מאוד מרוצה. זה היה לפני כעשרה ימים, אך ככל שעובר הזמן, הוא פחות ופחות מוכן להרדם על הגב, והלילות נהיו יותר יותר טרוטי איניים...הוא ישן כמעט רק עלינו - על הידיים, במנשא, על הגוף... וכל פעם שאני מניחה אותו על המזרון הוא נראה כישן טוב, אך אחרי לכל היותר חמש דקות מתחיל להתעורר, בהתחלה במין נשימה תכופה כזאת לא נינוחה ואז, אם אנחנו לא שמים לב ומשאירים אותו כך, עובר לבכי. הוא מוכן לישון על הגב רק בלילה למשך כשלוש שעות. בשאר הזמן הוא רוצה להיות עלינו. זו קצת בעיה כי אני רוצה וצריכה לישון! ואני לא יכולה לשיון כשהוא עלי...

מה עושים? ניסיתי כל מיני דברים: הוא לא מוכן לישון על הגב גם אם אני מרדימה אותו על הידיים עד שהוא נראה לי לגמרי ישן, הטונוס של השרירים רפוי, והוא ישן כ-15 דקות ורק אז מניחה אותו במיטה. או גם אם אני מחבקת אותו כשהוא במיטה, או מלטפת. לא ברור לי אם מה שלא נוח לו זה התנוחה הישרה על הגב, או המחסור במגע מספיק של הגוף שלי או של בן הזוג שלי... בכל מקרה, אני רוצה למצוא דרך שבה אני אוכל לישון!

אשמח לעצות! תודה...

התינוק שלי בן 8 חודשים. התחיל לזחול על הגחון לפני חודשיים, ומאז למד זחילת שש, התיישב, וכבר נעמד ונעזר בתמיכה של חפצים גבוהים בשביל אפילו ללכת קצת.
מאז שהוא התחיל לזחול ובעיקר מאז שהתיישב השינה שלו הרבה פחות טובה- מתעורר באמצע הלילה הרבה פעמים ומיד מתיישב, כולו עדיין רדום והעיניים בקושי פקוחות, והרבה פעמים רק עצם ההתיישבות זה מה שמעיר אותו. חוצמזה כבר כמה פעמים הוא התחיל לזחול במיטה באמצע הלילה, והעיר אותי כשנגע בי, והסתכל עלי ונגע לי בפנים, או פשוט זחל לכל מיני פינות כשהעיניים שלו פקוחות אבל ההבעה שלו אטומה לחלוטין, כאילו הוא ישן.
לפני כמה לילות התעוררתי בבהלה, ראיתי שהוא לא לידי במיטה, ולא בחדר השינה, ורק אחרי כמה שניות ארוכות ומבעיתות מצאתי אותו על הרצפה בחדר המקלחת. העיניים שלו היו פקוחות, הוא סובב אלי את הראש, אבל ההבעה היתה אטומה. זה נורא מלחיץ. כמובן שאנחנו סוגרים את הדלת מאז כדי שלא יוכל לצאת, אבל האם זה אומר שהוא סהרורי? ואם כן, מה יהיה כשיגדל וילמד לפתוח דלתות, או אפילו כשנשכיב אותו לישון במיטה משלו בחדר אחר??

קודם כל ממה שאני רואה ושומעת (וגם מהניסיון שלנו) הרבה פעמים סביב ארבעה חודשים יש שינוי של ממש בדפוסי השינה.
אצלנו בגיל הזה התחילו התעוררויות הרהב יותר תכופות.

מה שאת מתארת באמת [u]לא נשמע לי משהו רגיל[/u]
הייתי קודם כל בודקת כיוון פיזי כמו תולעים, שיניים, תזונה (אצלנו למרבה הצער התברר שהקטנה רגישה לקפאין שהיה כל כך משמח את אמא שלה).
ואני גם חושבת שלא מן הנמנע שהיא אולי צריכה יותר מרחב, יש ילדים כאלה.
אפשר לנסות אולי להפריד את המיטה שלה משלכם ולראות אם זה עושה שינוי - יכול להיות שהיא רגישה לתזוזות ולרעשים שלכם במיטה?

זה לא נשמע לי משהו רגיל. כנראה משהו מציק לה. אין לי הרבה כיוונים. ראיתי שהרבה פעמים הציעו כאן באתר כיוון של תולעי מעיים כסיבה לחוסר שקט בלילה. אולי אלרגיה לאיזה מזון חדש שהוצג לה בשבועות האחרונים. אולי שיניים.

קודם כל - חיבוק...
עם הגדולים שלי, השינה המשותפת היתה מאוד יעילה לשינה - כולם ישנו בכיף. לעומת זאת, עם הקטן -
הוא לא יכול לחזור לישון, כשהוא לידנו. הוא צריך את המיטה שלו ואת המרחב שלו.
כל ניסיון להרדים אותו (על הידיים, כדור וכו') רק יותר גרמו לצעוק.
רק כשהוא עבר לחדר אחר, התחיל לישון יותר טוב (לא אגיד שמושלם מההתחלה, אבל יותר טוב)
מציעה, אולי להעביר אותה למיטה משלה?לחדר משלה?
וכרגיל, במרגיעון יצא לי משהו מתאים: לפעמים הדרך לנצח היא להכנע. :-)
בהצלחה @}

מנסה להחיות את הדף... זהירות, יהיה קצת ארוך.
המצב אצלנו נהיה בלתי אפשרי. הקטנה בת שמונה חודשים - עד גיל ארבעה חודשים ישנה נפלא, בערך 12 שעות בלילה,
עם התעוררויות להנקה כל 3,4,5 ולפעמים גם שש שעות.
לא הבנתי את כל האימהות שמתלוננות על חוסר שינה, והצעתי לכולן בחום לאמץ לינה משפחתית, שהרי לא צריך לקום, רק להסתובב וכו וכו'.
בגיל 4 חודשים ההתעוררויות הפכו תכופות יותר, כל שעה וחצי שעתיים. גם זה היה בסדר גמור לכולנו, שכן היא חזרה לישון מיד אחרי ההנקה וכולנו ישנו בנחת.
אחר כך היה איזה חודש שהיא אהבה להיות ערה שעה באמצע הלילה. שוב - עד כה בסדר, היא הייתה בינינו במיטה, שיחקה ודיברה לעצמה עד שהתעייפה ואז חיברתי אותה לציצי והיא נרדמה מיד.
אבל - בחודש האחרון זה נהיה בלתי נסבל בעליל. היא ישנה חצי שעה, 45 דקות ובמקרה הממש טוב שעה וחצי, מתעוררת, אבל לא נרדמת אחר כך!
מדובר בתינוקת מאוד מאוד פעלתנית ומפותחת פיזית לגילה, והיא פשוט לא מסוגלת להירגע לבד - הרדמה תמיד דרשה תנועתיות רבה ואפילו קצת אגרסיבית (את שלושת החודשים הראשונים לחייה בילינו על הכדור בערך).
וכבר חודש, היא ערה חצי מהלילה, אבל לא בסבבה כמו פעם, אלא בבכי מר, מנסה להירדם ולא מצליחה, כשכל מה שאנחנו מנסים לא עוזר - הנקה, קפיצות, לישון עלי, להסתובב - נאדה.
ואיך אני יודעת שאני על סף משבר? קודם כל, כי הלילה כבר ממש צעקתי עליה (אחרי שהייתה ערה מ12:30 ועד 14:45 ובכתה ובכתה) שתלך לישון כבר ושאני לא יכולה יותר.
והדבר שני, הגיע אלי מייל על יועצת שינה ולא מחקתי אותו ישר כמו שאני נוהגת לעשות...
אני מאוד מתחברת לגישה שתינוקות לא צריכים לישון רצוף כל הלילה וכו', אבל מצד שני, לא נראה לי שהם צריכים לבכות חצי לילה ולא להצליח להירדם.
אשמח מאוד מאוד לתובנות כלשהן, הערות, הארות - אנחנו נשברות פה לאט לאט אבל בטוח (לא שאני יודעת מה קורה כשנשברים, אבל בכל זאת, זו התחושה).

עבורכם במיוחד - קישור למאמר שכתבתי המכיל מידע כללי וכמה טיפים פשוטים שמטרתם לעזור לכם לישון טוב יותר ולשפר בכך את איכות החיים.
[url=http://www.homoeopath.co.il/article/31/%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%A2%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%99%D7%A0%D7%94-%D7%90%D7%A6%D7%9C-%D7%AA%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%A7%D7%95%D7%AA-%D7%98%D7%99%D7%A4%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%93%D7%95%D7%AA]הפרעות שינה אצל תינוקות | טיפים להתמודדות[/url]

כבר ניסינו הכל, אין מה להגיד. מלבד שיטת 5 דקות (רק כי לא יצאנו מהחדר, חוץ מזה זה די נראה דומה) ומאיה פשוט לא ישנה מעל שעתיים רצוף. מאיה כבר בת שנתיים וחודשיים. עד לפני שבוע עוד ישנו ביחד והחלטתי שלמען שפיות כולנו, היא ואחיה יעברו לחדר הצמוד (זה בעצם חדר אחד גדול שאפשר אם רוצים לשים דלת שתפריד אבל לרוב היא פתוחה). לפחות ההרדמות קלות יותר. יומיים היה בכי וכמה שהיה קשה ,היינו איתה, הרגענו מידי פעם ולבסוף היא נרדמה. העניין הוא שהיא יודעת להירדם לבד, כך היא עושה בגן מידי יום, כך שבאמת באיזשהוא שלב הרגשתי שאני עושה לה עוול. בלילות היא היתה מתעוררת ומההרגל שאני שמה עליה יד לפני שהיא ישנה היא חיפשה ששוב אשים לה יד אבל מרוב עייפות היא כבר היתה בוכה שעתיים ולא יודעת איפה היא רוצה את היד שלי. אחרי כמה ימים טובים כאלו החלטתי לנסות אחרת למען כולם. וכאמור, זה אכן טוב יותר, בעיקר כי היא לא מתעוררת לפרקים ארוכים של זמן אלא שתי דקות וחוזרת לישון וההרדמות המייגעות הפכו נעימות יותר עבור כולם. אבל מה עושים עם זה שהיא עדיין מתעוררת כל גג שעתיים? זה יכול להיות גם כל חצי שעה. אנחנו די גמורים מזה.עצות?

אני מניחה שקצת התרגלתי, קצת אני עייפה, וקצת אני משלימה.
למשל בבוקר כשהוא מתעורר אני נותנת לו להמשיך לקשקש ומנסה לישון עוד קצת וככה עוברת לה שעה, עד שהוא עייף שוב, אני מניקה ונרדמת איתו וככה אנחנו קמים סביב 9...
האמת כדאי פשוט לישון מוקדם. מה שלי קשה מאוד לעשות...

שיניים יכולות לקחת המון זמן.. אבל אחרי השיניים היה שיפור בשינה. למרות ששוב, השינה אצלינו גרועה גם ככה..
אולי משהו אחר מציק לו? גזים? דלקת אוזניים? קור/חום, אור/חושך, אצלינו פתאום צצה דלקת בשתן שגם לא עוזרת לשינה...

הי גלי,חשבתי אולי זה שיניים,אבל זה כבר שבועיים ככה,ואין זכר לשן..נחכה ונראה..אחרי שיצאו אצלכם השיניים היה שיפור בשינה?ובכלל, איך את מחזיקה מעמד כבר חצי שנה עם בקושי לישון,יש לי ימים שאני עייפה וחסרת סבלנות וכמובן שהפיצפון הוא הראשון להרגיש ולהגיב לזה..מקווה שיגיעו לילות שקטים יותר אצל שתינו..:)

הי פלונית אצלינו הגוזל בן 6 חודשים תמיד מתעורר ה- מ- ו- ן בלילה (ככה שתודי לשלך על הפעם בלילה עד עכשיו)
אבל לענינינו -
לפני שבועיים עברו עלינו פתאום ימים מטורפים. הוא התעורר עוד יותר בלילה ובמשך היום היה לא מרוצה בעליל
מיד אחרי השבוע המטורף יצאו שתי שיניים תחתונות בבת אחת...
מקווה שיסתדר אצלכם בקרוב

שלום
בני המקסים בן 5 וחצי חודשים,אף פעם בעבר לא ישן לילה שלם,אבל היה מתעורר 2-3 בלילה ,יונק וחוזרלישון בקלות.בשבועיים האחרונים,מתעורר הרבה יותר פעמים בלילה,אתמול לדוגמא כל שעה וחצי!!ומתקשה לחזור לישון.אני כבר אובדת עצות ובעיקר נורא עייפה.זה שלב כזה של הגיל?למישהו יש מחשבה?

[u]העניין הוא שהוא כבר מראה סימני עייפות אני מנסה לקחת אותו לישון,[/u]
לוקחים קצת לפני כן. כלומר, מתחילים בטקס השינה קצת לפני כן (ארוחה, אמבטיה, לילה טוב לדובי... כל מה שזה יכול לכלול). רצוי מאוד שזה יהיה באותה שעה, פלוס מינוס 15 דקות - ושהשעה תתאים לעייפות של הילד.

בדיוק אתמול אמא ותיקה סיפרה לי שהיא גידלה את ילדיה כך שהם הולכים לישון כשהם מרגישים עייפים. אין שעת השכבה. ואז אתה הופך להיות יותר מודע לגוף שלך. עם גידי העניין הוא שהוא כבר מראה סימני עייפות אני מנסה לקחת אותו לישון, ואני לא רוצה למשוך ולמשוך אותו עד שיהיה מפורק ואז השינה תהיה בכלל בבכי. אבל אולי שווה לנסות..
נראה לי שננסה את עניין המזרן. אני גם ככה שונאת את מיטת הכלוב שלו..
רק לשם האיזון, רציתי להוסיף (לעצמי בעיקר) שהוא לא רק ילד שקשה לו לישון. הוא חייכן ומחבק, וצחקקן וסקרן ותקשורתי ויפיוף.

"מקווה שפגשתי אותך במילים בצורה כל שהיא"- פגשת גם פגשת.

לילה טוב.

כמה טוב שאפשר לכתוב.

לא קל- אני שומעת גם בדברים שלך, וגם מהזכרונות שלי...
אבל מספר דברים עלו בי כשקראתי את הדברים שלך. הצעות לנקודות מבט- תראי אם מתאים לך משהו.
הרדמה של שעה שעתיים- נשמע לי ארוך. אולי הוא לא עייף? אני זוכרת שכשהייתי רואה שקטנתי לא נרדמת אחרי זמן מה, ובדרך כלל זה היה גם השלב שאני הייתי עייפה וקצת מתעצבנת, פשוט הייתי משנה פאזה- ומחליטה שאו -קיי, זה לוקח שעה, אז בואו לא נלך לישון. ועושים דברים אחרים. ואחר כך מנסים שוב, ממקום אחר.
לגבי מיטה שלו או לא- זה תלוי בכם בסופו של דבר, הוא כנראה מביע את הצורך שלו, ואת שומעת אותו וקשובה לו. אני לא יודעת איך אצלכם מבחינת ספייס, אבל דרך ביניים שאפשר לבדוק היא שהמיטה שלו לא תהיה ממש מיטה אלא מזרון על הרצפה, או מיטה ממש גדולה, ואז תוכלי להכנס איתו למיטה שלו, לתת לו את המגע שהוא זקוק לו בהרדמה, ואז לקום ולעבור למיטה שלכם.
אבל בסופו של דבר מכל הדברים שלך עולה, שאת יודעת כל כך טוב בעצמך, ומבינה את המקור של הקושי שלו, ונמצאת שם בשבילו.
והידיים? והסבלנות? והשלווה?
תמצאי את כל הדרכים שבעולם להתחזק שם. כמו שאמרת , זאת תקופה. כשאני הייתי מזהה את זה אצלי, הייתי עושה משהו שקראתי לו- תרגולת גיל שבועיים. מדמיינת שאני שוב שבועיים אחרי הלידה, והstate of mind שהייתי בו אז היה שהכל לגיטימי, והיא צריכה אותי עכשיו, וכל דבר שיכול להדחות- נדחה.

מקווה שפגשתי אותך במילים בצורה כל שהיא (-:
בהצלחה!

בוקר טוב. לפחות הבוקר..
גידי בן 9 חודשים. אני לא מאלה שיודעות לדקלם מתי הוא ישן ככה וכמה הוא אכל ובן כמה היה כשעשה כך וכך. גם ככה "תקופה" שלו נחשבת משהו כמו יומיים שלו, מקסימום שבוע..
מדי כמה ימים אני מגיעה לסף ייאוש מנסיונות ההשכבה והשינה שלו. הפסיק לינוק לפני כחודש, ישן משהו כמו פעמיים- שלוש ביום. מתעורר בין פעמיים שלוש בלילה. (בהנקה זה היה כל שעה וחצי בערך..). קשה לו מאוד להירדם. מאוד.
ישן איתנו בחדר, במיטה משלו. לאחרונה במהלך השינה שלו הוא זז המון- מתהפך, מסתובב, משנה כיוון ב-180 מעלות. בגלל זה כבר לא ישן איתנו במיטה.
אנחנו (ובעיקר אני, כי אנחנו יחד בבית) מנסים למצוא את הדרכים להביא אותו לשינה רגועה ובכמה שפחות זמן, אבל.. לא ממש הולך.
בדרך כלל כשאני רואה שמתחיל להתעייף, אנחנו נכנסים למיטה, אני נותנת לו להסתובב,לקשקש, לשחק בצעצועים, לטפס, לצחקק. לאט לאט מתחיל להישאר יותר בשכיבה ולגלות עוד יותר סימני עייפות. ואז זה השל הקשה, שנע בין בכי לצחוק, לכמעט הירדמות או עירנות, לחוסר רוגע (של שנינו) ובעיקר- לזמן הירדמות ארוך מתיש ומתסכל..
בד"כ לוקח לו כשעה להירדם.. אתמול אפילו שעתיים. אחרי שנרדם במיטה שלנו אני מעבירה למיטה שלו.
בלילות האחרונים מתעורר ורוצה לחזור לישון איתנו. אני מעדיפה שלא. אתמול באמצע הלילה- שוב שעה של התעוררות- הירדמות- נענועים- הרמה- בכי בכי בכי. בסוף בסוף, אבא נענע אותו ונרדם עד הבוקר..
הבעיה העיקרית שלי היא לקבל החלטה, כי אני לא בטוחה מה נכון לו: האם להתעקש על הירדמות במיטה שלו, האם זה בכלל לא הגיל, האם להיות איתו זמן קצר ואז לתת לו לנסות להירדם לבד (על אף הבכי).
בדרך כלל אני נוטה להאמין שהוא יודע מה טוב לו ומה הוא רוצה, ושאם הוא בוכה אז זה לא מפינוק. אבל לאחרונה אני מרגישה שהבכי מוגזם ושאני צריכה להניח לו לבכות וללמוד בדרך הקשה יותר (ועולות לי דמעות כשאני כותבת את זה).
במשך היום קשה לו מאוד להיות לבד יותר ממספר דקות, למרות שאני כל הזמן בסביבה. בוכה ורוצה הרבה להיות מורם וגבוה כמונו..אני מניחה שחרדת הנטישה עושה את שלה, כמו גם הפרידה הגופנית מאמא, שבאה עם היכולת לזחול. אבל הידיים כבר כואבות, והסבלנות.. והשלווה..

יש גם דפים [po]סדר יום[/po] ו [po]בלי סדר יום והרבה ביקורת מהסביבה[/po] אם כי לא עוסקים ספציפית בתינוקות.

[u]האם באמת חשוב שהתינוק יישן דווקא בערב?[/u]
מה שטבעי, נראה לי, זה שהתינוק יישן פחות או יותר(!) לפי שעות האור והחושך. בקיץ הגיוני שזה יהיה מעט יותר מאוחר. אבל שינה בלילה קשורה לייצור [url=http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%9C%D7%98%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9F]מלטונין[/url] , להפרשת הורמון גדילה, לעיבוד מוחי של חוויות היומיום, להרבה תופעות שאמורות להתרחש בזמן זה של היממה, וקורות במשך השינה ולא בעירות. לטעמי האישי לא בריא שתינוקת תתעורר לזמן ממושך באמצע הלילה (מבחינתה, גם אם עבורכם זה ערב) ותתחיל "לחגוג".

[u]בבוקר היא קמה איתנו, מאוחר, אבל במשך הבוקר לפני הקימה מרבה להתהפך ולהתגלגל במיטה, בלי להתעורר אבל גם בלי ממש לישון. אני קמה מבוקר כזה מותשת ביותר[/u]
אולי כי השעות שלכן לא חופפות? היא אתכם במיטה, לכן נשארת שם, אולי קצת עייפה מהלילה, אבל בעצם ערנית לגמרי - אולי השעון הביולוגי האישי שלה מצביע על קימה בשעה שבע, נניח, ואתם קמים בעשר? יש כאן חוסר חפיפה בין שעות ההורים לשעות הילדים, שבדרך כלל ההורים משלמים את מחירה (בעיניים טרוטות). אצלכם הילדה מתאימה עצמה אל המבוגרים, אבל מעבר לרמה מסוימת אני לא בטוחה שזה מועיל לה.

זה לא אומר שתתחילו להנהיג סדר יום לפי הלוחשת, אבל אולי בוקר אחד תקומו איתה (לפחות אחד מכם, למרות שאולי זה נשמע מהפכני ;-) זה פחות מתיש מאשר מישהו ערני שחוגג לכם על הראש כשאתם מנסים לישון), ובאותו ערב תשכיבו אותה לישון במועדה, תנהיגו חושך ושקט באזור השינה שלה ותחזיקו אצבעות שלא תתעורר (כיוון שקמה בשעה שלה, אולי גם תהיה עייפה במידה ראויה ולא תהפוך ערנית באמצע הלילה). זו יכולה להיות פתיחה לסידור טוב יותר של היום והלילה. זה אמור לזרום ולהיות קשוב לצרכים שלה, לא איזה משהו שהנחתתם מלמעלה. פשוט רואים מה עובד ומה לא.

[u]הקטונת (6 חודשים) מתעוררת כל 40 דקות, בעיקר בשינה במשך היום ובערב. מתעוררת בבכי ומתקשה להמשיך לישון, בעיקר אם אני לא יכולה להגיע תוך שניה, הבכי שלה מעיר אותה עוד יותר[/u]
האם הנקה מרגיעה אותה? חיבוק? ליטוף? שששש ארוך? עושים מה שמרגיע אותה...

אולי יעזור לך גם לקרוא ב [po]חמשת ה Sים להרגעת תינוקות[/po] (למרות שמתייחס לתינוקות קטנים יותר)
וגם לבדוק אם יש לה [po]תולעים בטוסיק[/po] , שאולי מציקות ומעירות בלילה
יש גם דף [po]למה פעוטות מתעוררים בבכי[/po]
ובכלל הרבה דפים רלוונטיים ב [po]מדור שינה[/po] @}

[u]בסביבות גיל 4-6 חודשים מתחיל להיות מופרש במוח ההורמון מלטונין, שמווסת את השינה בגופנו. בעקבות זאת מתחילים תינוקות להתעורר בסוף כל מחזור שינה[/u]
אצלנו זה בדיוק מה שקרה. הקטונת (6 חודשים) מתעוררת כל 40 דקות, בעיקר בשינה במשך היום ובערב. מתעוררת בבכי ומתקשה להמשיך לישון, בעיקר אם אני לא יכולה להגיע תוך שניה, הבכי שלה מעיר אותה עוד יותר. זה ממש מתיש.
למישהו יש עצה?
ועוד דבר- אנחנו שנינו ציפורי לילה והולכים לישון מאוחר. הקטונת לפעמים מתעוררת בלילה, ערה איתנו ואז ממשיכה לישון (כלומר הופכת את הערב לשנת יום). בלילה היא יונקת כמה פעמים, זה לא מפריע לי (היא ישנה צמודה אלי ואני מניקה בשכיבה) כל עוד היא לא מתעוררת בבכי כמו שכתבתי למעלה. בבוקר היא קמה איתנו, מאוחר, אבל במשך הבוקר לפני הקימה מרבה להתהפך ולהתגלגל במיטה, בלי להתעורר אבל גם בלי ממש לישון. אני קמה מבוקר כזה מותשת ביותר. רבים אמרו לי כמה סדר היום הוא דבר חשוב, כמב שנת הערב היא חשובה, ושההתעוררויות התכופות שלה קשורות לבלבול בין היום ללילה.
אני עדיין מבולבלת ולא בטוחה האם כל עניין ה"סדר יום" הוא תרבותי או טבעי. גם לגבי עצמי אני עדיין לא יודעת אם טוב לי לקום מאוחר.
רבות גם אמרו לי לפעול לפי "הלוחשת לתינוקות", אבל נראה לי שהלוחשת מכוונת לנוחותם של ההורים ולא לטובתם של התינוקות.
האם באמת חשוב שהתינוק יישן דווקא בערב? האם יש עוד דיון על סדר יום חוץ מבדף הזה?

[u]מישהו יודע כמה תינוקות בני 3 חודשים עד חצי שנה אמורים לישון במשך היום?והאם זה קבוע או שונה לגמרי מתינוק לתינוק[/u]
אשיב לך בשאלה על שאלתך: כמה שעות שינה אמור לישון מבוגר ממוצע ביממה? אני מניחה שכולנו מכירים מבוגרים שישנים 5 שעות בלילה ובמהלך היום הם נמרצים ועירניים, ואחרים שגם אחרי 8-9 שעות יסתובבו כסהרוריים ויפהקו רוב שעות היום.

גם עם תינוקות זה משתנה מאוד. אני בטוחה שתוכלי למצוא בספרים מסויימים כל מיני מספרים ושעות לגבי כמה אמורים לישון ילדים ותינוקות. בפועל, אצל כל תינוק וכל ילד זה מאוד משתנה. מה שחשוב זה לא "כמה אמור" אלא מה עושה התינוק הפרטי שלך, והאם טוב לו עם זה. לדוגמה: תינוק שישן יחסית מעט, אבל הוא תינוק שמח ונמרץ וטוב לב, אולי זה מספיק לו? אותו התינוק שישן יחסית מעט - אם הוא היה עצבני ועייף רוב היום בגלל שהוא לא מצליח מסיבה זו או אחרת לישון, יתכן שכדאי לנסות לשנות משהו בהסדרי השינה כדי לעזור לו לישון יותר. ("לישון יותר" אין משמעו יותר שעות ברצף/בלי ההורים/במיטה משלו, אלא פשוט לישון יותר... גם אם זו שינה על אמא או בצמוד אליה במיטה, או במנשא, למשל).

הי לכולם
מישהו יודע כמה תינוקות בני 3 חודשים עד חצי שנה אמורים לישון במשך היום?והאם זה קבוע או שונה לגמרי מתינוק לתינוק

יונת תודה! איזה קטעים הוא באמת יוצא שבוע הבא אי"ה למילואים...(-;

[po]י ע ל[/po],
בתור התחלה אני מציעה להרדים אותו בשעה קבועה בדרך שבה הוא כן מוכן להרדם (כלומר -- או על מבוגר בתנועה, או בהנקה). אחרי כשבוע של הרדמות בשעה קבועה, תוכלו לנסות להקדים קצת את השעה (למשל להקדים בחמש דקות כל ערב). אחרי שתיכנסו לדפוס קבוע של שינה, תוכלו לגוון את דרכי ההרדמות.
אם יש בעיה חדשה עכשיו, משהו שהתפתח רק בזמן האחרון, כדאי לבדוק מה קרה -- אם הוא חולה, איזה ארועים היו בזמן שהוא הפסיק להרדם כרגיל, וכו'.
כמובן שאם הוא לא ישן איתכם, יכול להיות שהוא פשוט מסרב להרדם כדי שלא תעלמו לו. במקרה הזה הפתרון הוא לישון איתו למשך תקופה, עד שיחזור לו הבטחון שלא תעלמו לו פתאום רק בגלל שיש חושך בחוץ. אחרי שיחזור האמון שלו בכך שלא תעלמו לו, אפשר לחשוב איך להמשיך הלאה (כולל אפשרויות למיטה נפרדת אם זה נורא מפריע לבעלך).
לגבי איך לשכנע את בעלך שמיטה משפחתית לא עושה נזק -- מציעה לשלוח אותו למילואים, שידבר על זה עם החבר'ה שלו. גברים נוטים להיות כנים יותר בעניין הזה כשהנשים שלהם לא בסביבה.

יונת!
אין לי מושג אם זה המקום לשאול אותך אז אם לא כווני אותי להבא...(-: העניין הוא כזה יש לי תינוק בן עשרה חודשים שמהיום שהוא נולד מסרב לישון . הוא הולך לישון מאוד מאוחר בסביביות 11 בלילה ולפפעמים (תקופות וגם עכשיו) אחרי בכי קורע לב. אני אובדת עצות וממש עצובה ומודאגת (אני כבר לא מדברת על זה שאני מותשת וחסרת חיים בת'כלס... נושא אחר(-:) בעלי מבחינתו בעבר היה מוכן לנסות את שיטת 5 דקות הארורה! אני הבהרתי לו שאין סיכוי!!! הוא כבר ירד מזה וניסינו לתת לזמן לעשות את שלו אבל אין שום שיפור הילד נרדם אחרי מאבקים עם עצמו כשהוא בוכה ומותש. הדרכים היחידות בהן הוא נרדם לפחות עד עכשיו (עכשיו גם זה לא עוזר...) הן ציצי ואו אבא לוקח אותו על הידיים רוקד איתו ושר לו שיר ערש. הבעיה היא כאמור שעכשיו גם זה לא עובד ומעבר לזה,בעלי מזדעק שזה לא בריא לילד להירדם ככה רק על הידיים ושאנחנו עושים לו נזק כי הוא לעולם לא ילמד לישון ! אני משוועת לעצה טובה מה עושים איך מלמדים אותו לישון בלי לפגוע בו? ועוד שאלונת ברשותך איך משכנעים אבא נפלא ואיש יקר שלישון במיטה עם ההורים זה טוב לילד ולא להפך? בבקשה תפני אותי להיכן ניתן למצוא טיעונים טובים שיגרמו לו לשתף פעולה... תודה רבה !!! מצפה לתשובתך! יומטוב! יעל

יעל, זה משהו חדש או שמאז ומתמיד? האם יש מצבים שבהם קל לו יותר להרדם? איך הוא מתנהג כשהוא ער? איזו עזרה יש לך?
על מעבדות שינה שמעתי, אבל למיטב הבנתי הם עוזרים יותר עם בעיות בזמן העירות מאשר בזמן השינה...
אני מציעה לך לנסות לדבר עם אמהות אחרות שאת מעריכה, עדיף כאלה שרואות את הילד ואותך פנים-אל-פנים.

יונת,
אני ל א יודעת אם את הכתובת הנכונה אבל אשמח אם תוכלי לכוון אותי. אני לא רוצה להלאות אז בשורה התחתונה יש לי ילד שלא ישן (בן 9 חוד') אני על סף התמוטטות, אני איתו בבית. האם שמעת על מעבדת שינה? האם שמעת על שיטה שיכולה לעזור אולי? אייפק? משהו אלטרנטיבי אחר שמוכח שסייע במצב כזה?
אשמח לתגובות של כל מי שיש לו מידע שיכול לסייע לי..
תודה! (-:

פרסמתי ברשת מאמר שיכול לעניין את המשוטטים בדף הזה.
במאמר מידע, רעיונות ופתרונות פשוטים לביצוע. המאפשרים לשנות [b]באופן טבעי[/b] (-: את מציאות של ההורים והתינוק לטובה יותר.

[url=http://www.homoeopath.co.il/article/31/למה-התינוק-לא-ישן-טיפים-להתמודדות]קישור למאמר[/url]

פרסמתי ברשת מאמר שיכול לעניין את המשוטטים בדף הזה.
במאמר מידע, רעיונות ופתרונות פשוטים לביצוע. המאפשרים לשנות [b]באופן טבעי[/b] (-: את מציאות של ההורים והתינוק לטובה יותר.

קישור למאמר http://www.tipa.co.il/articlePage.asp?articleId=223"למה התינוק לא ישן - טיפים להתמודדות"
}בנו שזכינו בילדה אנרגטית ערנית ומקסימה_

זכינו - כמה נפלאה ה'הגדרה'.

אין לי עצות. רק הזדהות עצומה (אצלנו זה נמשך יותר משנה)(())

נדמה לי שהייתי בדף הזה המון פעמים מאז שהקטנה נולדה ושוב אני פה .
תיאור מצב: 9 חודשים, נרדמת- לפעמים בקלות ולפעמים פחות, תמיד עם עזרה כל שהיא, לנו זה סבבה. העניין הוא השינה עצמה- בשנות היום שלה, מתעוררת כל חצי שעה- שעה גם אם עוד עייפה, וצריך 'להאריך' את השינה שלה (ידיים, כדור או הנקה) כדי שתמשיך לישון. (אם לא עושים את זה היא בוכה המון, לא ישנה אבל מתקשה להתעורר). לעיתים גם בלילה, כשהיא לא בשינה הארוכה והרציפה (לדעתי יש איזה 3-4 שעות שהיא כן ישנה רצוף), אבל בתחילת הלילה ובסופו היא גם יכולה להתעורר כל עשרים- שלושים דקות עד שתיכנס לשינה.
מישהו מכיר? יכול לשער גורמים? פתרונות? עד עכשיו התייחסתי לזה בשיוויון נפש, אבל אני מתחילה לחוש שזו אולי בעיה לא מטופלת.
תודה!

נדמה לי שהייתי בדף הזה המון פעמים מאז שהקטנה נולדה ושוב אני פה .
תיאור מצב: 9 חודשים, נרדמת- לפעמים בקלות ולפעמים פחות, תמיד עם עזרה כל שהיא, לנו זה סבבה. העניין הוא השינה עצמה- בשנות היום שלה, מתעוררת כל חצי שעה- שעה גם אם עוד עייפה, וצריך 'להאריך' את השינה שלה (ידיים, כדור או הנקה) כדי שתמשיך לישון. (אם לא עושים את זה היא בוכה המון, לא ישנה אבל מתקשה להתעורר). לעיתים גם בלילה, כשהיא לא בשינה הארוכה והרציפה (לדעתי יש איזה 3-4 שעות שהיא כן ישנה רצוף), אבל בתחילת הלילה ובסופו היא גם יכולה להתעורר כל עשרים- שלושים דקות עד שתיכנס לשינה.
מישהו מכיר? יכול לשער גורמים? פתרונות? עד עכשיו התייחסתי לזה בשיוויון נפש, אבל אני מתחילה לחוש שזו אולי בעיה לא מטופלת.
תודה!

כמו שכתבת, היא עוד לא בת חודשיים. תקשיבי לעצמך ולמה שמרגיש נכון עבורך. (ואם לסבתא שלך חשוב סדר יום, שתקפיד על סדר יום בחייה האישיים... :))

כמו שכתבת, היא עוד לא בת חודשיים. תקשיבי לעצמך ולמה שמרגיש נכון עבורך. (ואם לסבתא שלך חשוב סדר יום, שתקפיד על סדר יום בחייה האישיים... :))

(())
[u]עצות?[/u]
לפתח שמיעה סלקטיבית ולחייך בנימוס.
להקשיב לעצמך ולילדה.

(())
[u]עצות?[/u]
לפתח שמיעה סלקטיבית ולחייך בנימוס.
להקשיב לעצמך ולילדה.

הקטנה עוד לא בת חודשיים, ואחרי שהות של שבועיים בשניידר, בה היא בילתה בעיקר במנשא, ולילה ישנה עם אמא על הספה-מיטה נפתחת (אחות אחת העירה לי שזה מסוכן ומה אם אני ארדם כשאני מניקה אותה בשכיבה על המיטה, מהלילה הבא היא הלכה לישון לא בכלוב אלא רק איתי במיטה). אבל היא התרגלה להרדם רק על אמא, ובמשך היום לישון רק על אמא (מנשא) או להרדם בהנקה.
אמא שלי חושבתש אני צריכה להרגיל אותה להרדם לבד במיטב. כשהיא נרדמת ואני מניחה אותה היא מיד מתחילה לבכות (גם אם אני צמודה אליה או מחבקת אותה). אם היא ישנה ממש עמוק במנשא לפני כן, זה אולי ייקח כמה דקות עד שהיא תתעורר ותתחיל לבכות.
אז זה מאוד נח אם היא תדע להרדם לבד או תישן לפעמים על המיטה במשך היום ולא במנשא. מצד שני נראה שלי אני חושב שהרבה יותר חשוב שתהיה צמודה אלי ממה שאמא שלי חושבת.
כנ"ל סבתא חושבת שזה נורא חשוב סדר יום. ולי זה נראה מאוד נח סדר יום ושמתישהו אצטרך לחזור לעבודה (ולמרות הפנטזיות שתמדי היו לי על חינוך ביתי, כרגע כחד הורית זה לא עומד לקרות לצערי ועוד כמה חודשים אחזור לעבודה), אבל אני מתקשה לראות את עצמי מעירה אותה כדי לינוק או מעירה אתה כי נרדמה על הציצי שתחליט אם היא רוצה להמשיך לינוק או לא וכד'..

עצות?

הקטנה עוד לא בת חודשיים, ואחרי שהות של שבועיים בשניידר, בה היא בילתה בעיקר במנשא, ולילה ישנה עם אמא על הספה-מיטה נפתחת (אחות אחת העירה לי שזה מסוכן ומה אם אני ארדם כשאני מניקה אותה בשכיבה על המיטה, מהלילה הבא היא הלכה לישון לא בכלוב אלא רק איתי במיטה). אבל היא התרגלה להרדם רק על אמא, ובמשך היום לישון רק על אמא (מנשא) או להרדם בהנקה.
אמא שלי חושבתש אני צריכה להרגיל אותה להרדם לבד במיטב. כשהיא נרדמת ואני מניחה אותה היא מיד מתחילה לבכות (גם אם אני צמודה אליה או מחבקת אותה). אם היא ישנה ממש עמוק במנשא לפני כן, זה אולי ייקח כמה דקות עד שהיא תתעורר ותתחיל לבכות.
אז זה מאוד נח אם היא תדע להרדם לבד או תישן לפעמים על המיטה במשך היום ולא במנשא. מצד שני נראה שלי אני חושב שהרבה יותר חשוב שתהיה צמודה אלי ממה שאמא שלי חושבת.
כנ"ל סבתא חושבת שזה נורא חשוב סדר יום. ולי זה נראה מאוד נח סדר יום ושמתישהו אצטרך לחזור לעבודה (ולמרות הפנטזיות שתמדי היו לי על חינוך ביתי, כרגע כחד הורית זה לא עומד לקרות לצערי ועוד כמה חודשים אחזור לעבודה), אבל אני מתקשה לראות את עצמי מעירה אותה כדי לינוק או מעירה אתה כי נרדמה על הציצי שתחליט אם היא רוצה להמשיך לינוק או לא וכד'..

עצות?

לפעמים שנתיים...
בני בן שנתיים, מתעורר הרבה בלילה. לפעמים רוצה לאכול, לפעמים רוצה אמא. למה? ככה...

לפעמים שנתיים...
בני בן שנתיים, מתעורר הרבה בלילה. לפעמים רוצה לאכול, לפעמים רוצה אמא. למה? ככה...

מה שקרוטונית אמרה.
וגם - לקחת בחשבון שזה עלול לקחת כמה שבועות
(לפעמים יותר) עד שמפתחים "לילה" שמקביל לשלנו, בערך...

מה שקרוטונית אמרה.
וגם - לקחת בחשבון שזה עלול לקחת כמה שבועות
(לפעמים יותר) עד שמפתחים "לילה" שמקביל לשלנו, בערך...