באופן טבעי

גן מונטסורי לדעתי לא מתאים לכל ילד ובטח שלא לכל סביבה, לא רואה איך השיטה אמיתית וכנה לסביבה עירונית, לדעתי כמובן.

אשמח לשמוע על גני מונטסורי במודיעין מכבים רעות לגיל 5

שלום לכולם,
מקריאה על השיטה לא כל כך הצלחתי להבין האם היא מתאימה לכל קבוצות הגיל? האם גם ילדים בני פחות משנתיים ואפילו פחות משנה, מתאים להם השיטה הזאת?

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אשמח לדעת, באיזה גן מדובר?

מחפשת גן איכותי רצוי בשיטת מונטיסורי באזור כיכר יצחק רבין בתל אביב לבני בן ה 3

וראיתי עוד 2 גנים שכל הצוות הם מדריכים מוסמכים של מונטסורי (עברו את ההכשרות בחו״ל + סטאז׳ בחו״ל+ סטאז׳ בארץ) והמקום מדהים. הילדים פורחים ועפים קדימה. הצוות עסוק בלא להפריע לילדים ולספק להם סביבה שתענה על הצרכים שלהם.
אפשר לדעת מהם הגנים האלה?

על ידי אבא_זועם* » 29 יולי 2018, 23:13

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

לקחתי את הדיון לכיוון רחוק מהשיח המקורי. סליחה עם כולם. היה עודף מלל מיותר שרק הוסיף מדון.
נבע מהתסכול שהיה כהורה (אבא זועם, נו מה?) למול הגנים הלא מוצלחים.
אחרי כמה חודשים שהילדה בגן מונטסורי - רואים את ההבדל והפער שפתחה עם הילדים שהיו עמה בגן הקודם.
עצמאות ברמה אחרת לגמרי. יוזמה ברמה אחרת.
קולטת מהר יותר, מתמודדת בקלות יותר עם כל כישלון. כשנופלת או לא מצליחה אז גם אם בוכה כמה וממשיכה לבד בלי לוותר.
בגן הקודם הייתה מוותרת בקלות על כל שטות כי אמרו לה ״לא נורא, את קטנה, לא קרה כלום, אז לא תצליחי..״.
פה נותנים לה להיכשל ושואלים אותה מה היא חושבת ומנהלים איתה שיח בונה של שאלות ולא אומרים לה מה לחשוב ולעשות והיא לבד אומרת שהיא תנסה שוב ותצליח.
אחרי הקריאה של הספרים, אחרי התנסות וצפייה בגן והתבוננות מעמיקה בילדה שנמצאת בו, אני יכול לומר שביישום בפועל של המונטסורי בגן הזה, העבודה העיקרית היא על האופי של הילדה והרוח שלה.
החלק האקדמי והלימודי זה אם וכשזה מעניין אותה ואז היא לומדת כי היא רוצה, והיא בוחרת והיא מכוונת. לא כי מישהו אמר לה. רואה גדולים יותר ומקבלת את הפערים ביכולות ביניהם.
סבלנית הרבה יותר לקטנים מאשר בעבר למרות שזה עדיין work in progress.
הילדה מאושרת, נוכחת, ממושמעת הרבה יותר וקשובה גם בבית וגם בחוץ.
אין את אותם tantrums שרואים מסביב אצל הרבה. גם לה יש נפילות, וגם היא פורצת בבכי ולא רוצה לשתף פעולה אבל זה די מינורי ולרוב נפתר מעצמו ללא צורך בהתערבות משמעותית מאיתנו.
הסבים והסבתות שבעבר כשפינקו היינו אוכלים קש כל השבוע לאחר מכן, עכשיו הילדה בעצמה מגבילה את אכילת הממתקים והפינוקים ואומרת שלא רוצה יותר מדי שלא תכאב לה הבטן.
כשהייתה בגן הקודם לא היה דבר כזה. אוכלת עד כדי בכי. בגן המונטסורי יש מרחב אכילה חופשי בבוקר שיושבים ואוכלים בכיף מתי שרוצים במשך כל זמן שמרחב ארוחת הבוקר פתוח (כשעתיים וחצי).
אני שמח לומר שאני רואה שבשנה הקרובה צפויים לעבור לשיטת מונטסורי (אומנם בשלבים מדודים לאט לאט אך עם כיוון ברור) עוד 15 גנים בערך בארץ אז הכיוון הכללי חיובי.
נשארנו בארץ

על ידי ציל_צול* » 22 ינואר 2018, 21:16

אבא זועם, בלי גרם של ביקורת או לגלוג... מה בעצם רצית להגיד?
על מה אתה מקווה לנהל כאן דיון? באמת לא הבנתי.

על ידי אבא_זועם* » 22 ינואר 2018, 20:50

תודה לשתיכן על ההתייחסות. לא מתרגש מביקורת על הטקסט וגם לא מביקורת עליי. מכריח אותי לחשוב על מה שכתבתי שוב ומאפשר לי להיות טוב יותר.

אנשים לא רצו גני מונטסורי? - פרט לגן אחד שהוא באמת מונטסורי, האחרים הם ״ברוח מונטסורי״.
לדעת להיות מבוגר לא מתערב עם צפייה נקייה מהצד ממקום טהור זה קשה.
ההבדל הפוטנציאלי ביישום בפועל של השיטה בגן מונטסורי לעומת גן ״ברוח מונטסורי״ יכול להגיע להבדל שבין כותונת וכותונת כפייה.
מהבחינה הזו, גן דמוקרטי בסיסי יכול להיות יותר טוב ממונטסורי שלא מיישם ועם אנשי צוות לא מקצועיים בתחום.

לגבי צבא - כשמגיע ילד שכל תקופת בית הספר דיכאו את הספונטניות שלו ביכולת הלמידה (והפכו אותה לשינון) ובמחקר (אבל המורה, למה? ״זה רק למי שיעמיק באוניברסיטה, למבחן צריך לדעת רק את זה ואת זה״), מנעו ממנו את היכולת להתאמן על משמעת עצמית וכפו עליו באמצעות הפחדה מסגרת קלוקלת, אז הצעקות של הטמבלים במשרד הגיוס מפחידות אותו והוא המום מעומס המידע ועושה את כל השטויות שהמסגרת הלא יעילה של הצבא מייצרת.
כמו גם יכולתו להתמודד עם פקודות בעייתיות נמוכה כשהביטחון העצמי שלו נמוך.
הנכונות שלו לנהוג באופן לא מוסרי כלפי פקודים ואזרחים (לא משנה של מי) היא גבוהה יותר כשהביטחון העצמי שלו נמוך והמשמעת העצמית נמוכה.
כשמגיע ילד עצמאי ובוגר שלמד לחשוב באופן עצמאי וביקורתי על כל דבר ולא לקבל שום דבר כמובן מאליו עם משמעת של ברזל ונחישות להשיג את שלו ועם רמת תקשורת גבוהה - הוא יעשה חיים קשים לכל מפקד מטומטם וגם יהיה מוכן לשלם את המחיר של לריב עם המערכת כדי לשנות אותה לטובה.
זה מגביל את יכולת התמרון של הצבא בלעשות שטויות עם חיילים ומאפשר, להשיג תוצאות גבוהות הרבה יותר, בהמשך, עם פחות כוח אדם.

באיזה מקום רשמתי שמי שלא מסכים איתי לא יודע לעמוד על שלו ולא חושב?
ומי אמר שאני נגד לשרת בצבא באופן עקרוני? אני מהמתנדבים למילואים.. וחושב שמן הראוי שהמערכת במדינה תהיה שאדם יתחיל כתושב בלבד בעל ״זכויות אדם״ בסיסיות והופך לאזרח בעל כוח פוליטי ויכולת להשפיע בשדה הפוליטי רק לאחר תקופת מינימום של שירות לאומי/צבאי/משטרתי ושבמקרה של עבירות פליליות מסויימות צריך יהיה לחזור ולתרום לחברה כדי להפוך חזרה לאזרח משפיע.
שאנשים ירצו להתגייס ויגיעו עם מוטיבציה לשנות ולהשפיע - זה רק ייטיב עם הצבא.
אבל כאמור, זו רק דעתי.

על ידי אישה_במסע* » 14 ינואר 2018, 19:23

בקיצור, אישה במסע לא אוהבת את הדברים שלך
אמת

וגם לא מייחסת שום משקל להעדפה שלך לגבי חינוך הילדים שלך.
שקר

אתה באמת חושבת שמי שלא מסכים איתך לא יודע לעמוד על שלו ולא חושב? שכל מי שלא מסכים איתך בנושא צבא לא חושב? זה נשמע לי מאוד לא מכבד כלפי דעות של אחרים...

בקיצור, אישה במסע לא אוהבת את הדברים שלך וגם לא מייחסת שום משקל להעדפה שלך לגבי חינוך הילדים שלך. אל ייאוש - זו טבילת האש הקבועה של כותבים פה, במיוחד כותבים לראשונה.. יש גם כותבים אחרים, קצת פחות נחרצים, כדאי לחכות להם.

על ידי אישה_במסע* » 14 ינואר 2018, 12:18

מישהו לא מזמן אמר לי שבמערכת החינוך אין עניין שלכולם יהיה חינוך מונטסורי כי אז אחוזי הגיוס לצבא יירדו ביותר. מונטסורי מייצרים אנשים חושבים שיודעים לעמוד על שלהם ופה זה לא כל כך מתאים.
זה אולי יפתיע אותך לשמוע, אבל גם בגילאים בהם היו פעם רק גנים פרטיים, הרוב לא היו גני מונטיסיורי. כי אנשים לא רצו אותם.
אולי זה יפתיע אותך עוד יותר, גם אנשים חושבים שיודעים לעמוד על שלהם יכולים לרצות ללכת לצבא.

אתה באמת חושבת שמי שלא מסכים איתך לא יודע לעמוד על שלו ולא חושב? שכל מי שלא מסכים איתך בנושא צבא לא חושב? זה נשמע לי מאוד לא מכבד כלפי דעות של אחרים...

על ידי אבא_זועם* » 14 ינואר 2018, 11:53

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אני לקראת סוף הספר של מונטסורי וקראתי בינתיים הרבה מאמרים וחרשתי הרבה. ביקרתי בגן אנתרופוסופי, הילדה בגן פרטי בינתיים שלא שייך לשום דבר אבל אנו מחפשים להעבירה לגן מונטסורי.
אם מסתכלים נטו על השיטה המקורית ועל הרוח - אז דעתי היא שמונטסורי לוקחת בגדול את כולם.
בפועל, הייתי בכמה גנים שקראו לעצמם מונטסורי ו:
באחד מהגנים הייתה רק אשת צוות אחת שעברה הכשרת מונטסורי - הם רק רכשו את הצעצועים והביאו גננת רגילה עם צוות עזר בסיסי שהסבירו והתייחסו לילדים כמו בגן עירייה בלי ״לראות את הילד״ וזו שעברה הכשרה ניסתה ככל יכולתה למזער את הנזקים של האחרות. היה אפשר לראות על הילדים איך הם מעדיפים להיות בחברתה וכבויים בכל יתר הדברים שהיו שם - ברחנו משם כל עוד נפשנו בנו.
בגן אחר - נשות הצוות עברו כמה הרצאות מונטסוריות ממישהי שעברה הכשרה והיא טובה בזה אבל הצוות מתפקד רק ב 45-55% בפועל. הרוח והכיוון חיוביים וזה עשרות מונים מעל גן עירייה אבל לא מונטסורי פרופר.
וראיתי עוד 2 גנים שכל הצוות הם מדריכים מוסמכים של מונטסורי (עברו את ההכשרות בחו״ל + סטאז׳ בחו״ל+ סטאז׳ בארץ) והמקום מדהים. הילדים פורחים ועפים קדימה. הצוות עסוק בלא להפריע לילדים ולספק להם סביבה שתענה על הצרכים שלהם. רק מה? אין מקום ואנשים רושמים לשם את הילדים כשהם עוד על שולחן השרטוטים (בחודש השלישי להריון).
אנו שוקלים לעשות רילוקיישן רק בגלל זה כי ממש קשה להתפשר אחרי שראינו מה קיים ואפשרי.
מישהו לא מזמן אמר לי שבמערכת החינוך אין עניין שלכולם יהיה חינוך מונטסורי כי אז אחוזי הגיוס לצבא יירדו ביותר. מונטסורי מייצרים אנשים חושבים שיודעים לעמוד על שלהם ופה זה לא כל כך מתאים.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

שלום רב - האם מישהו מכיר גן מונטסורי באזור נס ציונה? תודה רבה, פזית

האם יש קורס מונטסורי בצפון....איזור חיפה?
האם אפשר לבקר יום בגן מונטסורי כהורה?האם ישנן גננות שעושות יום פתוח להורים?
תודה

על ידי ליאת* » 17 נובמבר 2015, 19:49

אשמח למידע על גן מונטסורי בכפר סבא.

על ידי פלונית* » 09 יולי 2015, 01:20

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

הי, האם משהו מכיר את הגן 'פרחי הבר', בקדימה, הפועל בשיטת מונטסורי? אשמח לשמוע חו'ד והתרשמות. תודה!

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

תודה אנסה

הזכרת לי שפעם היה לי רעיון לרתום את גן המונטסורי שליד הבית להיות פתוח למחנ"בים בשעות אחר הצהריים. לצערי הם ממש ממש לא היו בעניין

נסי לשאול את ענבר אופק Inbar Ofek <[email protected]>
היא מעבירה את הכשרת המונטיסורי הכי רצינית בארץ (מלבד קורס יחיד של AMI שהועבר בישראל בקיץ שעבר) ומכירה את האנשים שמחפשים בתחום.

בהצלחה!

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

שלום. אני אמא לילדה שתהיה בספטמבר בת שנתיים וארבעה חודשים, מחפשת בשבילה גננת מונטסרי שתהיה גננת פרטית לחצי יום. אם מישהי מעוניינת או מכירה מישהי שעשוי לעניין אותה. אנחנו מראשון לציון

דרך הילד בכפר הירוק (הסתיימה ההרשמה, למיטב ידיעתי)
יש במקווה ישראל, ויש עוד אחד (פחות מומלץ) בכפר הירוק, ויש את אדם וסביבה בגעש (ברוח מונטסורי)

על ידי אביגיל* » 27 דצמבר 2014, 14:29

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

מחפשת בית ספר יסודי מונטסורי בתל אביב ליד יפו. (לילד שעולה לכיתה א)

היי. רשמתי את הבת שלי לגן מונטסורי בבאר שבע. לגן קוראים גן הבית הקטן .
מישהו שמע עליו?

משהו שמע על בית ספר מונטיסורי בכפר הירוק? או בכלל על בתי ספר כאלה? האם זה עובד? האם הילדים מצליחים להשתלב אח"כ בבית ספר רגיל?

על ידי יונת_שרון* » 27 יולי 2013, 08:30

היא מדברת על חינוך של כל חלקי האדם, כולל החלק הגופני -- גם באמצעות תרגילי תנועה וגם בתרגילי חישה (יש לה אוסף פעילויות לפיתוח החושים) וכמובן באמצעות עבודה גופנית (כולל בגינה).
בנוסף, היא אמרה ש״משמעת נרכשת מתוך חופש״ ותכננה את הגנים ככה שלילדים יהיה חופש תנועה שמאפשר להם לעשות את מה שהיא קוראת ״העבודה״ -- משחק חופשי שמביא להתפתחות ולמידה.

על ידי אני* » 26 יולי 2013, 21:01

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

מישהו יודע מה החשיבות לתנועה בזמן הלמידה אלפי מריה מונטסורי ?

שלום לכולם,
נראה לי שיש אי דיוקים רבים בהצגת השיטה ע"י מנהלי האתר.
השיטה הרבה יותר נרחבת ומציעה גם היבטים סוציו דרמטיים רבים.
רצוי שתתעדכנו באמצעות "המכון הישראלי לחינוך מונטסורי"
בברכה,
ד"ר שלומית אביב

על ידי ורד_טילן* » 23 פברואר 2008, 19:29

הבת שלי כבר שנה שלישית בגן מונטסורי. מעולם לא ניתקלתי בתיאורים שיש פה על כך שיש רק דרך אחת לכל דבר. זה לגמרי ההיפך. מכל הגנים שראיתי עד היום, וזה ממש לא מעט, לא ראיתי גן שכ"כ מאפשר התנסות אישית, למידה עצמאית והתפתחות עניין אישי. הם מקבלים אמנם הדגמה ראשונית על איך "מתפעלים" את מסחטת המיץ ,למשל (בדיוק כמו שכשאנחנו עושים זאת במטבח הביתי שלנו הם עומדים ומסתכלים איך עושים. זה טבעם, לא? לחקות אותנו?), אבל אח"כ ההתנסות היא לגמרי אישית, אם הם עושים לפי ההדגמה, ואם לא. ולתקן אותם? אחד העקרונות הבולטים של שיטת מונטסורי הוא שלא מתקנים!!! אפילו אם ילד עושה תרגיל בחשבון וטועה- לא מתקנים אותו.
בשורה התחתונה- אם יש איזו שהיא גישה שמאפשרת התנסות אישית, הרי זו הגישה הזו.

יש רק דרך אחת בה ניתן לעשות כל פעילות (להעביר את המים מכלי לכלי רק עם הפיפטה ולא לשפוך מכלי לכלי).
הייתי היום בגן כזה, וזה מאוד הפריע לי.
לגבי כל פעולה וכל כלי, יש רק דרך אחת לביצוע, ואותה מדגימה הגננת ("לפחות פעם אחת", לדבריהם), ומציעה לילד לחקות את תנועותיה.
במסחטת מיץ סוחטים. בכלים קטנים מסוימים שמים רק חומרים יבשים, בכלים אחרים שמים רק חומרים רטובים. ומה אם שמים את האורז במסחטה? לא, לא מרשים. במסחטה רק מיץ.
זה נראה מתאים לילדים שגדלו בהזנחה מסוימת - מה, ילד עם אינטליגנציה ממוצעת לא יודע שבמסחטה סוחטים? מה עם הרצון להשתעשע ולחקור?
והאם ילד ישראלי ממוצע לא יידע להוציא מים מקולר? בכל זאת, היה בעיניהם צורך להציע לילד להוציא מים, לגשת איתו לקולר, לשאול אם הוא רוצה לראות איך מוציאים, להראות לו איך מוציאים, להציע לו לחזור על הפעולה. מה שלא הצליח, מראים לו שוב ומתקנים. זה לא לקח המון זמן, אבל בהחלט היה עדיף להגיע לזה בלמידה עצמית. שלא לדבר על כך שאמור להיות ברור לכל הצדדים שאותו ילד כבר הוציא מים מקולר מאות פעמים בעבר, בגינה השכונתית.

זה די חבל, כי כל שאר הדברים בגן מאוד מצאו חן בעיני, בייחוד הרב גילאיות.

בני בן השנתיים וחצי עומד להכנס לגן מונטסורי בברלין.
מביקור בגן, הדבר שהכי התרשמתי ממנו, הוא שהיתה הקשבה מוחלטת לילדים ולצרכיהם!
לדוגמה- היתה סיטואציה שכף הרגל של בני היתה מתחת לכסא שילד אחר עמד עליו, והוא בכה מאוד, אז הגננת נגשה אליו, והזדהתה עם הכאב שלו, והסכימה שזה אכן מאוד לא נעים שכסא עומד על הרגל... במקום גננת אחרת, או אמא אחרת, שבסיטואציה כזאת היתה אומרת- לא נורא, כלום לא קרה...
גם בגן הזה הקפידו לשתף את הילדים בפעולות יום יומיות, והילדים אחראים לנקות ולסדר אחריהם.
בגן יש פחות מחמשה עשר ילדים, ושלוש מטפלות בו זמנית.
יש בגן צעצועים, אבל במידה נכונה, לא יותר מדיי ולא פחות מדיי. הילדים יכולים לבחור מה לעשות בכל רגע נתון, ושום פעולה לא נכפית עליהם.
החוקים דוקא מאוד לא נוקשים בעיניי, מה שאני דוקא מוצאת הרבה בחינוך האנטרופוסופי.
המונטסורי היא דרך מאוד פתוחה ומאוד מכבדת את הילד.
כמובן, זה תלוי מי מישם אותה...

אני גם חושבת שלכל ילד הדרך הנכונה לו. זהו דבר מאוד אינבידואלי. לצרכים של בני, אני מוצאת את המונטסורי מדוייק בהתאמתו.

אבל הדגש המופרז על למידה הוא לדעתי לא שלה, אלא של מפרשיה. אם תקראי אותה במקור תראי שהיא מדברת גם על תחומים אחרים: התפתחות פיזית, רגשית ורוחנית
אני מכניסה את בתי לגן מונטסורי בספטמבר ומהביקור שלי בגן ובגן מונטסורי אחר שבדקתי לפני כן לא התרשמתי שיש דגש על למידה.
יש הרבה משחק ולמידה תוך כדי משחק. יש למשל קלפים עבים מעץ עליהם כתוב עם חומר מחוספס אותיות והילדים ממששים אותם וכך לומדים לכתוב את האות. יש משחקים של כוסות עם קטניות או אורז או מים בפנים והילדים שופכים מכוס לכוס או מחלקים בין כוסות קטנות יותר או שהגננות עושות איתם משחקים שכוללים שירה ותנועה.
מה שכן, הם בוחרים לעצמם את הפעילות שלהם ומהצד זה נראה שכל ילד שם יודע מה הוא רוצה ועסוק מאוד בעניניו.
מאוד אהבתי את הרעיון שנמצאים שם יחד ילדים בני 2-6 , לומדים אחד מהשני ועובדים אחד עם השני.

קצת על מונטסורי:
http://www.gilrach.co.il/article.asp?id=268

השואה עם שטיינר:
http://www.gilrach.co.il/article.asp?id=269

על ידי יונת_שרון* » 27 מרץ 2007, 12:31

האם במונטסורי מבחינים בין השניים?
לפי מריה מונטסורי יש לטפח גם את הגוף, גם את השכל, וגם את הרוח. אבל היא אומרת שיש לטפח את כל התחומים האלה בו-זמנית, ולא להקדיש לכל אחד מהם תקופה אחרת בחיים.

על ידי משה_בר_נס* » 27 מרץ 2007, 01:20

תגובה להשוואה של דניה מניו-זילנד

מתוך כך שאני בעצמי גנן ולדורף (= אנתרופוסופי= חנוך שטיינר) מצאתי ענין רב בהשוואה הנ"ל. ניכר שנעשה מאמץ אמיתי להציג את שתי הגישות על השונה והדומה בינהן. אבל התייחסת רק לגן הילדים, ותמונה אמיתית על הילד בכלל, ועל חינוך ולדורף, ניתן לקבל רק עם מסתכלים על כל התהליך, אפילו אם בשטחיות בגלל קוצר היריעה. לכל קבוצת גיל עקרונות חינוכיים אחרים לחלוטין, כפי שיובהר בהמשך.
ברצוני לציין הבדל הנראה לי חשוב. כאשר מדברים בתקופתנו על חינוך, מרבים להדגיש הן ביודעין, והן מבלי משים, את הלמידה האינטלקטואלית. למשל באנגלית education משמעו 'חינוך' אך גם 'השכלה', ואין מבחינים בינהם. אני מבין 'השכלה' כמשהו הקשור לשורש ש.כ.ל, הקשור לידיעה בראש, אינטלקטואלית,. ואילו 'חינוך' הוא משהו רחב יותר, גם נפשי, גם גופני וגם רוחני. האם במונטסורי מבחינים בין השניים? החינוך הקונבנציונאלי (אם יש דבר כזה) בד"כ מייחס ליכולות אינטלקטואליות וקוגנטיביות משקל יתר, אולי אפילו המטרה וגולת הכותרת של החינוך.
לעומת זאת, חנוך ולדורף מכוון אל כוליותו של האדם, לפתח את כל יכולותיו. לפעמים זה מתואר כחינוך הידיים, חינוך הלב, וחינוך הראש. במילותיו של שטיינר: רצון (עשיה), רגש וחשיבה. הבסיס הוא התבוננות עמוקה לטבעו של הילד המתפתח, והנבעת הפדגוגיה ותכניות הלימוד מתוך הבנה זו, כך שיפגשו את מה שחי ומתפתח בילד בכל גיל, ובכל אינדיבידואל באופן שונה.
באופן סכימתי (תאורטי): בגן הדגש על יכולות מוטוריות גופניות (רצון), בב"ס יסודי - שימוש באמנות (המפתחת יכולות רגשיות וחברתיות), ובתיכון-עצמאות חשיבתית. זהו רק היבט אחד, אמנם חשוב, אך ישנם גם היבטים אחרים.

להמחשת ההבדלים בין תקופות הגיל:
כאשר מציירים בגן או צובעים בצבעי מים, החשוב הוא עצם ההשתתפות בפעילות וההתנסות בצבע (תרגול מוטוריקה עדינה + תנועה נפשית); המוצר הסופי הוא משני וחשיבותו מועטה.
לעומת זאת בבי"ס יסודי מציירים וכותבים במחברות גדולות מיוחדות, משקיעים בהן, והתוצאות הן תפארת היופי והאסתטיקה (בהתחשב בכיתה, כמובן). זו מחברת שהילד אח"כ שמח לחזור לקרוא בה ולהיזכר במה שלמד. תלמידים רבים שומרים את כל מחברותיהם מכיתות א-ח. (המוצר האומנותי הוא בעל חשיבות)
בתיכון (או בסוף היסודי) על תלמידי ולדורף לעשות שינוי ביחסם למחברות, וללמוד לשים דגש על התוכן המחשבתי והאינטלקטואלי, על חשבון החזות האומנותית. המוצר האקדמי הוא החשוב.
דוגמה זו ממחישה שבגן הלמידה המשמעותית היא עצם העשיה - ביטוי כוח הרצון; בב"ס היסודי החוויה האסטתית והיכולות האמנותיות הן המשמעותיות - פיתוח מיומנויות ריגשיות (למרות שגם לומדים כתוב וקרוא, חשבון, ועוד נושאים רבים יותר מאשר בב"ס 'רגיל'); ואילו בתיכון משכללים ומאתגרים את היכולות האקדמיות - פיתוח יכולות חשיבתיות.
חנוך ולדורף טוען שאם ברצוננו לפתח בני אדם שלמים, גולת הכותרת של החינוך אינה יכולה להיות רק ידע, חשיבה ואינטלקט, אלא איזון והעצמה של כל כוחות הנפש: רצון, רגש וחשיבה - וכל אחד בעיתו. רק כך תיגדל ותבשיל אינדיבידואליות בריאה וחזקה המסוגלת לתת לחייה כוון ומשמעות מתוך עצמה.
ואשר לגיל הגן: הילד בגיל זה לומד מתוך עשייה ומתוך חיקוי של הסובב אותו. יש בו פתיחות עצומה וגם פגיעות, מה שיקלוט ויפנים ויפתח בגיל זה ישפיע על כל חייו לטוב ולרע. לכן כל-כך חשוב להקפיד על איכות הרשמים אליהם הוא נחשף, ועל סביבה עוטפת, אסתטית, נעימה וראויה לחיקוי.
הערה: בארץ רוב גני ולדורף הם רב-גיליים, (יש בעולם גם גן לגילאי שנה עד 7) – תלוי בנסיבות המקומיות, וזאת מאותן סיבות שכתבת על שיטת מונטסורי: "הבוגרים לוקחים אחריות על הצעירים, מנחים אותם בקודים ההתנהגותיים של הקבוצה, ובמקביל חווים התמודדות עם צעירים מהם, לומדים להיות סובלניים וסבלניים עם צעירים יותר, מעשירים את היכולת החברתית של הבוגרים והצעירים."
מעולם לא שמעתי על כיתות קבלה כמו שאת מתארת בניו-זילנד, לא בארץ ולא באירופה או ארה"ב.
מקווה שדברי יעזרו לקוראים להבין את הרציונאל מאחורי מה שנעשה בגן, ואולי לעודד גולשים להחשף ולהעמיק בחינוך ולדורף, כדי להפרות את עבודתם עם ילדיהם. אני מאמין שיש לולדורף בשורה חינוכית-אנושית עצומה יחד עם עצות חינוכיות מעשיות. המעונינים מוזמנים לפנות אלי ב
[email protected]
חג שמח, משה

על ידי יונת_שרון* » 23 מרץ 2007, 03:54

נכון שבבסיסה השיטה מאד דידקטית
האמנם? מריה מונסורי אמרה "המשחק הוא העבודה של הילד". לא מבינה למה (חלק מ)גני מונטסורי בוחרים להתעלם מזה.

על ידי ורד_טילן* » 22 מרץ 2007, 17:32

לנו יש ניסיון מעולה עם שיטת מונטסורי. הבת השניה שלי כבר שנה שניה בגן כזה (שני גנים שונים, כי הראשון נסגר). נכון שבבסיסה השיטה מאד דידקטית, אבל בפועל הדברים לא נראים כך. הגננות מבינות היטב שיש לתת הרבה מקום לדימיון וליצירתיות של הילדים. האוריה בגן מאד מאד רגועה. לילדים ברורים היטב הכללים והגבולות, דבר שיוצר הרבה שקט פנימי ומאפשר מרחב ריכוז ועבודה, לצד משחק והשתוללות.
ההתייחסות לילדים מאד "בגובה העיניים". זה לא מורה ותלמיד, אלא ילד ומבוגר. הרעיון הוא, שהילד מתווה את הקו, את הקצב, את תחומי העניין, ותפקידו של נמבוגר הוא בעקר לא להפריע לו, ולהיות שם כשהוא נדרש לכך, כשהילד צריך הכוונה, או כשהוא פתוח ללמידה של דבר חדש.
החשיבה היא, שהמוח של הילדים בגיל הזה הוא כמו ספוג, ויכולת הקליטה היא למעשה בלתי מוגבלת, ותלויה רק ברצונו של הילד, ובהיותו פנוי לכך כאשר הוא משוחרר ממגבלות עולם המבוגרים, שבד"כ אינו מקבל את יכולתיו כמובנות מאליהן. כאשר נפתח חלון ההזדמנויות אצל הילד, והוא מוכן ובשל לקלוט ידע חדש, מייד ייגש אליו איש צוות וינחה אותו לחקר והתנסות אישית. לכן בד"כ בגני מונטסורי יש יותר אנשי צוות מאשר בגנים אחרים, וזאת בכדי לאפשר את הזמינות של המבוגרים בכל רגע נתון.
בקיצור, באופן אישי- ממליצה בחום להתנסות!!

_משתמשים הרבה בשפה שבה יש פיות, אמא אדמה ומלך היער
זה דווקא פן שקצת מפריע לי. יש בזה משהו לא-ישראלי (ובטח לא יהודי... למי שזה מפריע לו).
אמא אדמה כמובן חסרת מדינה, אבל פיות, גמדים ושדונים הם מיתולוגיה אירופית מהיערות הקרים, לא מחורשות קק"ל (נחמד ללמוד מיתולוגיה אירופית בין דברים אחרים, אבל לא בצורה מרכזית כזו)._

זוהי אבחנה דקה וקולעת.

מהיכרותי עם חינוך וולדורף (מקרוב) השיטה אמורה לעבור התאמה לתרבות ולחברה שבהן היא מיושמת. כמו הרבה אנשי חינוך אידיאליסטיים, מיישמיה בארץ נטו לאמץ אותה על כל האלמנטים הנוצריים והאירופיים שבאו באריזה המקורית, ולא זרקו את הקלקר שנועד לרפד את מה שחשוב באמת. (כמובן שפעל כאן גם הקסם של המוטיבים האירופיים המרוחקים והרומנטיים הללו, שבמקור הם חלק אינטרגלי וטבעי לחלוטין מהחברה המקיפה את הילדים).

חינוך וולדורף אינו דוגמטי במקורו, ואת האלמנטים הדתיים אמורים להתאים לדת של הילדים ומשפחותיהם. לכן כדאי לבדוק כל גן לגופו - מי אנשי הצוות, על מה הם מקפידים ומדוע, כיצד התאימו את התכנים ואת הדקלומים והטקסים המחזוריים לארץ, ליהדות, לישראליות. בחו"ל לא מומלץ לשלוח את הילדים לגן וולדורף, כי בד"כ תכניו יהיו נוצריים באופן מובהק, ועלולים ליצור קונפליקט בין זהויות (בהנחה שהורי הילד יהודים/ישראלי)

בד"כ בגן וולדרוף טוב יש אווירת שקט ושלווה, בלי משהו יותר מדי זר (מה שמכונה "וולדורף לייט").
היתרון של הגנים האלה הוא ברכות, בקשב של הגננות (וברמתן האישית בד"כ), בקצב האטי בלי ללחוץ, ללמוד בקצב שלך, לעומק ועם כל החושים, פיתוח הדמיון, איזון הכישורים השונים והשלמתם. אמור לאפשר לילד לגדול להיות אדם שלם ורב-צדדי יותר (גם, או בעיקר, אם לא ינגן או יעסוק באמנות באופן מקצועי).

קהילת שדוני וילנה
שדונים פולנים לא נחשבים

על-פי היסטוריונים ישנם עדויות שקימות קהילות של שדונים ופיות יהודיים למשל קהילת שדוני וילנה וכו...

פיות גמדים ושדונים אכן רובם נמצאים באירלנד וסקוטלנד אך לפי עדויות אחרונות נמצאו עקבות של פיות ביער בן שמן!!

על ידי אלי_אולי* » 31 ינואר 2007, 15:35

תודה דניה, חיפשתי מזמן סיכום כזה שמדבר תכלס על הגן והסדר יום ולא ברמת התיאוריה והססמאות של כל שיטה. אנחנו בסוף בוולדורף.(כשאני חושבת על זה, גם אצלנו זה בגלל הלוגיסטיקה)

משתמשים הרבה בשפה שבה יש פיות, אמא אדמה ומלך היער
זה דווקא פן שקצת מפריע לי. יש בזה משהו לא-ישראלי (ובטח לא יהודי... למי שזה מפריע לו).
אמא אדמה כמובן חסרת מדינה, אבל פיות, גמדים ושדונים הם מיתולוגיה אירופית מהיערות הקרים, לא מחורשות קק"ל (נחמד ללמוד מיתולוגיה אירופית בין דברים אחרים, אבל לא בצורה מרכזית כזו).

תודה רבה דניה! עזרת לי להבין הרבה דברים.
בעיניי, באופן אישי, גישת המונטיזורי יותר מוצאת חן.

דרך אגב, למיטב ידיעתי , בשתי הגישות מאמינים שילדים צעירים (בני פחות משלוש) לא צריכים להיות במסגרת ללא הוריהם.

באופן מאוד סטריאוטיפי, לפני שאפרט קצת, יכולה להגיד שוולדורף "רוחניים" ומונטסורי "אקדמים".

בחודשים האחרונים בחנו שני גנים באזור מגורנו (וולינגטון שבניו זילנד), בכל גן השתתפנו ב"כיתות- קבלה" במשך כשלושה חודשים.
למעשה מפגשים של פעם-פעמיים בשבוע לשעתיים בהם הילדים חווים את ההתנהלות של הגן. ההורים מוזמנים להשאר בגן של מונטסורי ומחוייבים להישאר בגן של וולדורף (כאן קוראים לזה "שטיינר"). אני יכולה לציין כמה נקודות רק על סמך ההתנסות כהורה לבת השלוש שלי
( זאת אומרת מבלי העמקה בתאוריות החינוכיות עצמן...)

"אווירה":

מונטסורי: כמו שתיארו כאן, אווירה מאוד לימודית, יש הרבה עיסוק בבחינה של כמויות, גדלים, משקלים, ספירה, ע"י פעילויות ואבזרים שנועדו לניסוי (בניית מיגדלים, להעביר מים מכלי אחד לאחר וכו'), עיסוק בגיאוגרפיה( אבל בעיקר ע"י פאזלים של מפת העולם, זיהוי דגלים...) ועיסוק רב בהכנה לקריאה\כתיבה

(לדוגמא:אותיות מנייר שיוף כך שאפשר לחוש באות ולא רק לראות ולשמוע אותה).
באמת אין פינת בובות, פינת תחפושות, האומנות מאוד מוגבלת לציור בגואש על לוח ופה ושם עבודה על פי הנחיה של המורה ליד השולחן.
הרבה פעילויות של "עבודות בית": לתלות כביסה של בגדי בובות, לנקות חלונות, לקלף את הביצים\גזרים\תפוחים לשולחן האוכל הכללי, להבריק מראה או כלי נחושת (!????) ועוד.

יש המון דגש על סדר ועקביות של הפעולות: ניגשים לקחת מגש עליו מונחת הפעילות, אחרי שמסיימים מחזירים למקום ורק אז בוחרים פעילות אחרת... (לא האמנתי שהילדה שלי שמשאירה אחריה חדרים שנראים כמו אחרי סופת הוריקן, תשתף פעולה עם זה, בגן היא אהבה, בבית לא מוכנה ליישם!)
ויש רק דרך אחת בה ניתן לעשות כל פעילות (להעביר את המים מכלי לכלי רק עם הפיפטה ולא לשפוך מכלי לכלי ) [אותי באופן אישי זה עיצבן]

ומצד שני, אין "סדר יום" של פתיחת יום, פעילות יצירה, שעת סיפור, זמן חצר, ארוחה...
הילדים בוחרים לעצמם את הפעילות, הם אחראים לזמן שלהם ולהתנהלות שלהם בזמן. הם יודעים לגשת לפינת האוכל ולבחור לעצמם את מה שמוצע באותו היום (או מתיקי האוכל שנשלחו מהבית), הם מחליטים מתי נכון להם להיות בחוץ בחצר ומתי בפעילות שקטה בספריה.
יש לציין ש"יום" בגן הוא בעצם רק 3 שעות (9-12 בבוקר או 1-4אחה"צ). רק לקראת סוף היום הילדים מתכנסים, שרים, קוראים סיפור.
[דרך אגב, גם גני הילדים הממשלתיים מתנהלים במתכונת דומה בה הילדים בוחרים את הפעילות שלהם].

וולדורף: דמיון, טבע, מיסטיקה, רוחניות

באופן חד משמעי, לא רוצים לחשוף את הילדים לעולם האקדמי (לפני גיל שבע) וזה למעשה ההבדל העיקרי והמשמעותי ,מבחינתי, בין שתי הגישות.
הילדים הם שותפים פעילים בכל מה שקשור בהכנת המזון, נקיונות, עבודה בגינה, טיפול בשרקנים.
יש סדר יום קבוע ומוקפד. מייחסים חשיבות גדולה לזמנים, למחזוריות, לקביעות. למען יצירת מסגרת מוכרת ובטוחה.
יש הרבה טכסיות במהלכים של היום. יש תפילת הודיה קטנה לפני שיושבים לאכול, יש שיר נעים שמזמין את הילדים לאסוף ולסדר את החדר.
המחזת-סיפור הוא חלק מרכזי ביום.

לא מקריאים סיפורים מספר, המורה ממחיזה סיפור עם מטפחות, בובות צמר פשוטות ללא תווי פנים, אצטרובלים וכו,
על המתלים אין שמות אלא ציורים וכל ילד מזהה את שלו (מתלה למעיל, למגבת ), אין שימוש בטייפ למוזיקה (וכמובן שוידאו, מחשב, טלביזיה לא קיימים, יש אפילו בקשה מפורשת מההורים שלא להשתמש בהם בבית... לא עובד אצלנו...).
אומנות: רק כדי לחוות את החומר: הדף, הגיר, צבעי המים ואיך הם מתמזגים. לא כדי להביא הביתה ציור יפה.

מאוד מקפידים על שקט! יש" קולות פנים" ז"א שלא צועקים כשנמצאים בתוך הבית. [זה מאוד מוקפד ומרגיש לי מאולץ עם בני שלוש... אבל זה עובד]

העיצוב בגן והאביזרים מאוד מינימלים, עשויים מחומרים טבעיים וכמה שפחות מעובדים: בדים בצבעי פסטל, כריות, קוביות עץ, כדורי צמר, כלי נירוסטה (כמו פעם בקיבוץ), פינת תחפושות, (בעיקר בדים פשוטים שיכולים להפוך לשכמיות או לשמלות), פינת בובות עם בובות מבד וצמר ללא פנים. הכל בכדי לאפשר לדמיון לעבוד.
משתמשים הרבה בשפה שבה יש פיות, אמא אדמה ומלך היער... התכנים עוסקים במחזוריות הטבע, בחגים (חג אסיף, חג חורף כמובן עם נטיה נוצרית)

גילאים:

מונטסורי: קבוצות רב-גילאיות (בד"כ בני 3-5) כשהמגמה היא שהבוגרים לוקחים אחריות על הצעירים, מנחים אותם בקודים ההתנהגותיים של הכיתה ובמקביל חווים התמודדות עם צעירים מהם, לומדים להיות סובלניים וסבלניים עם צעירים יותר, מעשירים את היכולת החברתית של הבוגרים והצעירים.

וולדורף: חשיבות להפרדה בין כל קבוצת גיל מאחר וישנם (לפי התאוריה) שלבי התפתחות שונים למדי בין בני שלוש, ארבע וכו'.

בטח יש עוד הרבה אבל די להיום...

אחרי הרבה התלבטויות החלטנו לנסות את הגן של וולדורף.
(ההתלבטיות היו בעיקר בשל שיקולי לוגיסטיקה... בסופו של דבר זה מה שקובע...)

בפועל, מה בעצם ההבדל בין שיטת מונטזורי לוולדורף (אנטרופוסופיה)?

אני הייתי בגן הנסיך הקטן בכפר הירוק ומש לא אהבתי.
אכן 36 ילדים, ו-4 אנשי צוות. מנהלת הגן דוגלת בכמה שפחות אנשי צוות, לדבריה-המבוגרים מפריעים לילדים.

אני ממש לא התחברתי.
דגש גדול מדי לדעתי על למידה.
אין שם את המושג "לשחק", אם ילד מסתובב סתם, מציעים לו "לעבוד".
אני ממש לא בעד ילדים בגיל 4-5 שעושים תרגילי חשבון וכפל, גם אם זה תוך כדי משחק.
לאן יש למהר ???? בובות אין שם.
מה עם משחקי תפקידים ודמיון שמאפיינים את הגיל הזה ?

מה כן אהבתי ?
את הדלת בשירותים שמאפשרת לילדים את הפרטיות המגיעה להם בשירותים (כמו למבוגרים).

אההה, ועוד משהו-אני כן מצאתי גן שבאמת זורם ולא רק קורא לעצמו כזה.
מה הכי אהבתי ? את הכבוד לילדים, ההקשבה והראיה אותם.
הוא בתל אביב, וכולי תקוה שבאמת יהיה לנו בו מקום לשנה הבאה.

על ידי שולמית* » 09 מאי 2005, 14:40

במודיעין פועלים ארבעה גני מונטסורי כבר קרוב לעשר שנים. בני הבכור הוא בוגר הגן במחזור הראשון במודיעין ובתי בוגרת הגן לפני שנה. ילדי (וחבריהם) הפיקו ערך אדיר מהגן וקיבלו כלים נפלאים להמשך הדרך. הגן הוא לא הישגי ובודאי שלא תחרותי והילדים היו מאושרים ללכת לגן מדי יום. בוגרי הגנים ידועים בעיר כקבוצת איכות. אני יודעת שהגנים מארחים אנשי חינוך לסיור והסבר על השיטה וישומה בגן ואולי יסכימו לקבל אורחים בכלל, שווה לנסות, אני יכולה לספר רק דברים טובים ולהודות שילדי זכו להיות בגנים אלו.

על ידי מישהי* » 01 מאי 2005, 01:15

מסכימה עם יונת. מה גם שמנסיוני הלא-רב, כשילדים צריכים גבולות אפשר להרגיש את זה אם רק קצת מקשיבים, ככה ששוב חזרנו לשאלת הצוות בגן ספציפי ומידת הקשב שם.

על ידי יונת_שרון* » 30 אפריל 2005, 08:41

גני מונטסורי הם דווקא מאוד מובנים ועם הרבה משמעת. פשוט זאת משמעת שבאה מתוך חופש (כפי שניסחה זאת מריה מונטסורי).
אני מציעה שתבקרי בגן ותתרשמי בעצמך, הרי כל גן וכל גננת הם שונים.

על ידי רויטל* » 29 אפריל 2005, 23:10

שלום לכולם! חדשה כאן! אני אמא לילד בן שנתיים ו-3 חודשים. שמעתי על השיטה - ואני שוקלת בכובד ראש להעביר את בני לגן מונטיסורי בשנה הבא, אבל לא שלמה עם זה. אני נורא חוששת לגבי החינוך שם. לדעתי ילד בגיל של בני צריך גבולות והפחד שלי הוא שאין שם גבולות מספיקים לבני גילו והחופש שם הוא ללא היכר. האם אני טועה? מחכה לתשובה מהירה כי ההרשמה עומדת להסתיים.

על ידי יונת_שרון* » 09 מרץ 2005, 06:46

בספר של מונטסורי היא מסבירה איך להכין לבד את כל הציוד, מחומרים זולים וזמינים. היא עצמה עבדה בגנים בשכונות עוני, וסביר שהיא לא חלמה ששמה יהפוך למותג יקר כל כך.

על ידי Australia_Perth* » 09 מרץ 2005, 04:43

My daughter has been in a Montessori School since she was 3. she is now 7, and will stay in her school that goes all the way to year12, also has the I.B, which is like the TEE (or Bagruyot). Montessori education is amazing!

למיטב ידיעתי מונטסורי עצמה לא הקימה בתי ספר. אבל אחרים הרחיבו את שיטתה גם לילדים גדולים יותר.

כל מה שקראתי בנושא מתיחס לגן, מה קורה בבית הספר?

על ידי יונת_שרון* » 17 יוני 2004, 01:35

מטרת השיטה לעזור לילדים להתפתח מבחינה גופנית-חושית-רגשית, שכלית, ורוחנית. יש כאלה שמיישמים אותה גם בחינוך ביתי. לפרטים אני ממליצה לקרוא את ספרה של מונטסורי (יש קישור למעלה).

על ידי רוני_בלוני* » 16 יוני 2004, 09:26

אף אחד לא סיפר על השיטה עצמה כאן. מה מטרת השיטה, האם מדובר גם בחינוך ביתי?

על ידי תי_תי* » 05 אוגוסט 2003, 21:43

בקשר ללימוד השיטה/הכשרה של השיטה בארץ בכתובת: www.montessori-center.org/odot.html
מנהלת המרכז הזה היא הגננת של "הנסיך הקטן".

על ידי יונת_שרון* » 04 יוני 2003, 05:32

אני דווקא פחות אהבתי את "שיטת מונטסורי בבית". יש חלקים משמעותיים בגישה שכלל לא מוזכרים שם. אני מעדיפה את ספרה של מריה מונטסורי "שיטת מונטסורי" שיצא גם בעברית (לפני הרבה שנים -- אפשר לחפש בספריות או בחנויות משומשים).

על ידי תי_תי* » 03 יוני 2003, 21:48

אני אמנם גננת בגן מונטסורי (יונת) אך לא למדתי את השיטה. את האתר הזה מצאתי בעיקבות חיפוש חומר על השיטה בארץ.
חגית, אני יכולה להמליץ לך על הספר "שיטת מונטסורי בבית" שכתבה אליזבת ג' היינסטוק. זה הספר היחיד בעיברית (לפי ידיעתי) ושם אפשר למצוא את הדגשים של השיטה.

אני לומדת מתוך ההתנסות שלי עם הילדים. אני מסיימת עכשיו את השנה השלישית בגן ואני יכולה להגיד שיש לי עכשיו כלים טובים לעבודה עם ילדים בעתיד (כשאוכל לפתוח גן משלי).

עיניין הלמידה בגן נוגע לכל התחומים ומה שיפה הוא שהילדים נהנים ללמוד דברים שונים. כל ילד ניגש לעבוד וללמוד במה שמעניין אותו כך שזה לא פיטום מידע נטו. יש גם דרך ללמד את הדברים כך שהם נלמדים בצורה ברורה, בהנאה וברצון. למשל לימוד קריאה: ישנם אביזרים הקשורים לנושא (שאפשר להכין לבד) וכל ילד ניגש על פי רצונו. אביזר חדש מוצג במפגש וממה שאני רואה אין צורך לשכנע את הילדים להתעניין...

אני אישית מאוד רוצה ללמוד את השיטה, אם אפשר אז בארץ, אבל לא מצאתי כתובת... אשמח לקבל כתובות אם יש.

על ידי עין_לציון* » 30 מאי 2003, 23:04

מגנים שראיתי פה, לצערי הרב הדגש המוחלט הוא על למידה, בכל תחום, בכל פעילות ובכל רגע, ועל המצויינות אליה הלמידה הזאת מובילה. למעשה לא דיברו כמעט על שום דבר חוץ מזה. הופתעתי מאד, שבפועל רוב הגנים האלה הם בתי חרושת לילדים "מחונכים" (ועשירים, זה סופר יקר כאן, וגם צריך פרוטקציה להכנס).

על ידי בשמת_א* » 29 מאי 2003, 15:32

אני חושדת שחלק מאלה שטוענים שהם עובדים לפי שיטתה אימצו רק את הצעצועים ושבעצם הם לא מיישמים את כל שאר הדברים שהיא כתבה עליהם.
זה נכון לגבי כל כך הרבה דברים.
מאמצים סממן חיצוני בולט, וכל השאר - יוק.

על ידי יונת_שרון* » 29 מאי 2003, 00:18

נראה לי שאצל מונטסורי חשוב מאוד:

לקרוא את מונטסורי עצמה ולא רק את מה שאחרים כתבו על השיטה.
לקרוא גם בין השורות.
לזכור את ההקשר בו היא כתבה.

אני הבנתי מספרה שיש גם משחקים אחרים. רואים את זה בתיאורים שלה של סיטואציות בגן. אבל זה לא מה שהיא חידשה, ולכן היא לא מפרטת לגבי זה.

לגבי למידה: צריך לזכור את ההקשר בו היא כתבה וחיה. או כמו שפרופ' יהודה אלקנה נהג לומר, אם רוצים להבין תורה כלשהי צריכים לזכור נגד מה היא יצאה. מונטסורי יצאה נגד הזלזול ביכולת של ילדים, נגד הזנחה, ונגד לימודים ע"י תרגול ושינון אינסופיים. במקום זה היא הראתה כבוד ליכולת של ילדים ללמוד ולעשות דברים "בוגרים", לימדה אותם לטפל בעצמם (הגיינה בסיסית למשל), והמציאה שיטות לימוד מתוך משחק.

אבל הדגש המופרז על למידה הוא לדעתי לא שלה, אלא של מפרשיה. אם תקראי אותה במקור תראי שהיא מדברת גם על תחומים אחרים: התפתחות פיזית, רגשית ורוחנית.

אני חושדת שחלק מאלה שטוענים שהם עובדים לפי שיטתה אימצו רק את הצעצועים ושבעצם הם לא מיישמים את כל שאר הדברים שהיא כתבה עליהם.

על ידי חגית_פ* » 28 מאי 2003, 21:55

עדיין לא הצלחתי להבין למה אין שם צעצועים רגילים אלא צעצועי עץ מאוד ספיציפים.
וגם: נשמע לי כאילו שיש דגש מאוד גדול על "למידה", אפילו בגילאים צעירים.

השיטה מסקרנת אותי, אך שתי הנקודות הנ"ל לא מובנות.

על ידי **אנונימי** » 28 מאי 2003, 21:55

שיטה חינוכית שיצרה ד"ר מריה מונטסורי בתחילת המאה הקודמת עבור ילדי משכנות עוני באיטליה. וגם שם ספר שהיא כתבה על השיטה.
הגירסה העברית של הספר יצאה לאור לפני שנים רבות, ואפשר למצוא אותה בספריות ובחנויות ספרים משומשים. את הגירסה האנגלית של הספר אפשר לקרוא כאן: The Montessori Method
ואפשר לקרוא גם אוסף קטעים מכתביה של מונטסורי ועוד קטעים מתוך ספרים והרצאות
הספר הילדים על הגבעה מתאר משפחה שלקחה את העקרונות של מונטסורי עד הסוף ויישמה אותם במסגרת משפחתית מבודדת.

אתרים בעברית על השיטה:

גן רונית
גן הנסיך הקטן של נעמי סטיוארט

הבדלים עיקריים בין שיטת מונטסורי לבין חינוך וולדורף (סיכמה דניה בניו זילנד ):

גישה כללית: מונטסורי הם "אקדמיים" והאווירה מאוד לימודית. וולדורף יותר "רוחניים" - הדגש הוא על דמיון, טבע, מיסטיקה, רוחניות. באופן חד משמעי, לא רוצים לחשוף את הילדים לעולם האקדמי (לפני גיל שבע).

חלוקת גילאים בגן:
במונטסורי יש קבוצות רב-גילאיות (בד"כ בני 3-5). הבוגרים לוקחים אחריות על הצעירים, מנחים אותם בקודים ההתנהגותיים של הכיתה, ובמקביל חווים התמודדות עם צעירים מהם, לומדים להיות סובלניים וסבלניים עם צעירים יותר, מעשירים את היכולת החברתית של הבוגרים והצעירים.
בוולדורף יש גם קבוצות רב גילאיות מתוך כוונה להמשיך את הסביבה הביתית המתאפיינת גם בחיים משותפים לבני גילאים שונים (כמו אחים).

הסתגלות הילד לגן:
בכל גן ההורים משתתפים ב"כיתות- קבלה" במשך כשלושה חודשים (כך לפחות בניו זילנד). מדובר במפגשים של פעם-פעמיים בשבוע לשעתיים בהם הילדים חווים את ההתנהלות של הגן. ההורים מוזמנים להישאר בגן של מונטסורי ומחוייבים להישאר בגן של וולדורף (כאן קוראים לזה "שטיינר").

מאפיינים נוספים:

מונטסורי:

האווירה לימודית, יש הרבה עיסוק בבחינה של כמויות, גדלים, משקלים, ספירה, ע"י פעילויות ואבזרים שנועדו לניסוי (בניית מיגדלים, להעביר מים מכלי אחד לאחר וכו'). יש עיסוק בגיאוגרפיה (בעיקר ע"י פאזלים של מפת העולם, זיהוי דגלים...) ועיסוק רב בהכנה לקריאה\כתיבה (לדוגמא:אותיות מנייר שיוף כך שאפשר לחוש באות ולא רק לראות ולשמוע אותה).
אין פינת בובות, אין פינת תחפושות. האמנות מאוד מוגבלת לציור בגואש על לוח ופה ושם עבודה על פי הנחיה של המורה ליד השולחן.
יש הרבה פעילויות של "עבודות בית": לתלות כביסה של בגדי בובות, לנקות חלונות, לקלף את הביצים\גזרים\תפוחים לשולחן האוכל הכללי, להבריק מראה או כלי נחושת ועוד.
יש המון דגש על סדר ועקביות של הפעולות: ניגשים לקחת מגש עליו מונחת הפעילות, אחרי שמסיימים מחזירים למקום ורק אז בוחרים פעילות אחרת. יש רק דרך אחת בה ניתן לעשות כל פעילות (להעביר את המים מכלי לכלי רק עם הפיפטה ולא לשפוך מכלי לכלי).
מצד שני, אין "סדר יום" של פתיחת יום, פעילות יצירה, שעת סיפור, זמן חצר, ארוחה... הילדים בוחרים לעצמם את הפעילות, הם אחראים לזמן שלהם ולהתנהלות שלהם בזמן. הם יודעים לגשת לפינת האוכל ולבחור לעצמם את מה שמוצע באותו היום (או מתיקי האוכל שנשלחו מהבית), הם מחליטים מתי נכון להם להיות בחוץ בחצר ומתי בפעילות שקטה בספריה.
"יום" בגן הוא בעצם רק 3 שעות (9-12 בבוקר או 1-4אחה"צ). רק לקראת סוף היום הילדים מתכנסים, שרים, קוראים סיפור.

וולדורף:

הילדים הם שותפים פעילים בכל מה שקשור בהכנת המזון, נקיונות, עבודה בגינה, טיפול בחיות מחמד...
יש סדר יום קבוע ומוקפד. מייחסים חשיבות גדולה לזמנים, למחזוריות, לקביעות. למען יצירת מסגרת מוכרת ובטוחה. יש גם הרבה טקסיות במהלכים של היום. יש תפילת הודיה קטנה לפני שיושבים לאכול, יש שיר נעים שמזמין את הילדים לאסוף ולסדר את החדר.
פעילות של המחזת-סיפור היא חלק מרכזי ביום. לא מקריאים סיפורים מספר - המורה ממחיזה סיפור עם מטפחות, בובות צמר פשוטות ללא תווי פנים, אצטרובלים וכולי. על המתלים אין שמות אלא ציורים וכל ילד מזהה את שלו (מתלה למעיל או למגבת). אין שימוש בטייפ למוזיקה (וכמובן שוידאו, מחשב, טלביזיה לא קיימים, וממליצים להורים שלא להשתמש בהם בבית).
אמנות: הרבה אומנות ומאוד מגוונת, לשם החוויה: הדף, הגיר, צבעי המים ואיך הם מתמזגים. לא כדי להביא הביתה ציור יפה.
משתדלים לשמור על אוירה רגועה וזורמת במיוחד כאשר נמצאים בפנים. יש" קולות פנים" ז"א שלא צועקים כשנמצאים בתוך הבית.
העיצוב בגן והאביזרים מאוד מינימלים, עשויים מחומרים טבעיים וכמה שפחות מעובדים: בדים בצבעי פסטל, כריות, קוביות עץ, כדורי צמר, כלי נירוסטה (כמו פעם בקיבוץ), פינת תחפושות, (בעיקר בדים פשוטים שיכולים להפוך לשכמיות או לשמלות), פינת בובות עם בובות מבד וצמר ופנים מרומזות. הכל בכדי לאפשר לדמיון לעבוד.
משתמשים הרבה בשפה שבה יש פיות, אמא אדמה ומלך היער... התכנים עוסקים במחזוריות הטבע, בחגים (חג אסיף, חג חורף וכולי, עם התאמה ברורה לחגים והמסורות הנהוגים באותה המדינה).

_

שליחת תגובה

הרחב תצוגה צפיה מקדימה של הנושא: שיטת מונטסורי