המממ.
דווקא כשאת מביאה את המספרים, זה מרגיע יותר.
היא נולדה במשקל גבוה, ואז את מתארת מהלך קלאסי של הנקה:
עד גיל 4 חודשים עלתה בקצב מצוין מההנקה, ואז נוצר פלאטו
זה מעולה, וקלאסי. ככה תינוקות יונקים עולים.
אז את מתארת עליה מאוד קטנה.
בכל מקרה, היא בת 8 חודשים (עוד לא 9) וכבר שוקלת כמעט כמו שהילדים שלי שקלו בגיל שנה (-: וגם הילדים של ד"ר מירה ליבוביץ (-:
אחוזון החמישים בגיל שנה הוא כ-9 ק"ג.
בקיצור, אותי זה מרגיע.
עכשיו לעניין הבא שאת מתארת:
- התחלת מוצקים כבר בגיל 6 חודשים.
- את מתארת:
אני משתדלת להכניס מה שיותר מוצקים וקצת פורמולה, ולהשאיר את ההנקה עד שתגמול את עצמה, אך יותר מטעמים רגשיים ולא תזונתיים
שני הדברים חשודים מאוד בעיני בתור הגורם להאטה בעלייה.
ואסביר:
לגבי גיל חצי שנה, האם בדקת את סימני המוכנות למזון מוצק? יש כמה סימנים של בשלות למזון מוצק. למשל, שהילדה בעצמה נמשכת למזון שלכם ושולחת יד. שנעלם האינסטינקט של דחיפה החוצה בעזרת הלשון של כל דבר שמכניסים לפה. הופעת שיניים. יכולת לשבת. וגם רואים בקקי אם המזון התעכל או יצא כלעומת שבא.
לגבי עכשיו:
עד גיל שנה ההנקה אמורה להיות עיקר התזונה שלה. זה המזון הכי שלם והכי עתיר ויטמינים, מינרלים וקלוריות, מבחינה תזונתית, וכן שומנים שבנויים ספציפית להתאים לבניית המוח האנושי.
במקום זה, את מכניסה תמ"ל - למה בעצם? בתור מזון מוצק, הוא בחירה תעשייתית, וכמו כן, למה להכניס מוצרי חלב בגיל כל כך צעיר אם לא חייבים (כלומר, היא יונקת, היא לא צריכה חלב של חיות אחרות)?
ומנסה להכניס יותר מזון מוצק במקום הנקה - כאשר בעצם בגילה המזון המוצק כולו דיאטתי. יחסית להנקה, הוא מספק פחות קלוריות, פחות ויטמינים, פחות מינרלים, וללא נוגדנים וחומרים חיים אחרים שנחוצים להתפתחותה.
בקיצור, יש לי פה חשד, שיכול להיות שעודף מזון מוצק ועודף תמ"ל פוגעים לה במערכת העיכול ומפריעים לספיגה של חומרי המזון.
תמ"ל גם עלול להיות אלרגני, ואז זה מוסיף לבעיה. או לא. אנחנו לא יודעים. אבל ברגע שהכנסת תמ"ל, יש פגיעה מסוימת בספיגת הברזל, במקום הספיגה המיטבית של כל הברזל שיש בחלב אם. כמו כן יש פגיעה בברזל מכל מזון אחר שנאכל בסמוך לאכילת התמ"ל.
(כל מוצרי החלב הזרים - גם לנו המבוגרים - פוגעים בספיגת הברזל. נגיד, אם אני אוכלת הרבה יוגורטים וגבינות לאורך היום, זה יפגע לי בספיגת הברזל של כל המזונות שאני אוכלת בטווח של כשעתיים מהיוגורט והגבינה).
פירות, ירקות, קינואה, קוואקר - מכילים בערך בממוצע בין פי חמש לפי עשר פחות קלוריות מחלב אם באותו נפח P-:
את קולטת כמה זה דיאטתי? 0-:
וגם תוספת השקדיה, היא בערך באותה רמה קלורית אבל כמובן מכילה הרבה פחות חומרי תזונה (וכמה שקדיה היא כבר אוכלת ביום... לעומת כמה חלב אם שאפשר לשתות).
גם התמ"ל מכיל על הנייר אותה רמה קלורית, אבל בפועל חלב אם מתעכל במלואו, ותמ"ל משאיר הרבה פסולת. אז בשביל לקבל אותה כמות קלוריות צריך כמות גדולה יותר של תמ"ל מאשר חלב אם. אז ככה נסתמת לה הבטן במשהו יותר דל קלוריות מהנקה...
אגב, מאוד יכול להיות, שעקב המאמצים להוסיף לה תמ"ל ומזון מוצק ולהפחית בהנקה, את הורדת "במו ידייך" את כמויות החלב שלך, בלי להתכוון. כי החלב נוצר בהיצע וביקוש - ככל שיונקים יותר, כך נוצר יותר חלב, ככל שיונקים פחות, כך קטן ייצור החלב.
עם זאת, את אומרת שלדעתך יש לך הרבה חלב? והרי בחודשים הראשונים עלתה מצויין מההנקה, אז זה מחזק את הניחוש שלי שהבעיה כלל אינה בחלב או בהנקה אלא במוצקים.
הרעיון שלי:
יכול להיות שכדאי לך כרגע להמעיט במוצקים ולסלק לגמרי את התמ"ל, ולנסות להחזיר להנקה מרובה ככל האפשר.
זה יאפשר לה למצות את פוטנציאל הגדילה שלה.
המזון המוצק עד גיל שנה לא נועד בכלל להיות "תחליף להנקה" אלא אך ורק "תוספת להנקה". ואכן התברר במחקרים שמתן מזון מוצק מוקדם מדי פגע בגדילה (מוקדם מדי ביחס לבשלות של התינוק הספציפי, בעיקר. עבור הרוב המכריע של התינוקות, מתחת לגיל 6 חודשים זה מוקדם מדי, ועבור חלק, גם 6 חודשים מוקדם מדי).
המזון המוצק עד גיל שנה בעצם אמור להיות בגדר "טעימות" ו"השלמה".
כלומר, אחרי שינקה כל צרכה ומילאה את הבטן, ואם אכן היא מגלה סימני מוכנות למזון, אז כעבור קצת זמן (תלוי בתינוק - אצל אחד חצי שעה, אצל אחר שעה) מציעים טעימות של מזון, ונותנים לתינוק להתנסות, להתמרח, ולאכול כמה שמתחשק לו מהמזון שנתנו.
לכן גם מומלץ לתת כמה שיותר דברים שהתינוק יכול לאכול בידיים שלו.
חשוב שיתרגל לטעמים שונים עד גיל שנה, שייהנה מכל עניין האוכל, שלא ייכנסו שם חרדות ורגשות רעים אלא זה יהיה טעים וכיף ונחמד ועל בטן לא ריקה.
(מסייגת: יש הבדלים בין התינוקות. נכון שהרוב ישמחו לאכול מזון מוצק לא כשהם רעבים אלא כשנעים להם בבטן והם שמחים לטעום ולהתנסות, אבל יש כאלה שיעדיפו לאכול לפני הנקה ואז לקנח בהנקה, זה ממש תלוי, ויכול להשתנות לפי השעות ביום ועוד גורמים).
וההנקה - היא עדיין עיקר המזון.
מה דעתך?
אגב, אני עדיין ממליצה על ד"ר ליבוביץ.
אבל יכול להיות שהניחוש שלי לגבי מה שקרה יהיה גם הניחוש שלה, ויהיה כמובן עדיף על ייעוץ באינטרנט, שבו לא ראיתי את הילדה שלך, לא ראיתי את היניקה שלה, וכו' וכו'.
המממ.
דווקא כשאת מביאה את המספרים, זה מרגיע יותר.
היא נולדה במשקל גבוה, ואז את מתארת מהלך קלאסי של הנקה:
[u]עד גיל 4 חודשים עלתה בקצב מצוין מההנקה, ואז נוצר פלאטו[/u]
זה מעולה, וקלאסי. ככה תינוקות יונקים עולים.
אז את מתארת עליה מאוד קטנה.
בכל מקרה, היא בת 8 חודשים (עוד לא 9) וכבר שוקלת כמעט כמו שהילדים שלי שקלו בגיל שנה (-: וגם הילדים של ד"ר מירה ליבוביץ (-:
אחוזון החמישים בגיל שנה הוא כ-9 ק"ג.
בקיצור, אותי זה מרגיע.
עכשיו לעניין הבא שאת מתארת:
[list]
[*] התחלת מוצקים כבר בגיל 6 חודשים.
[*] את מתארת:
[/list]
[u]אני משתדלת להכניס מה שיותר מוצקים וקצת פורמולה, ולהשאיר את ההנקה עד שתגמול את עצמה, אך יותר מטעמים רגשיים ולא תזונתיים[/u]
שני הדברים חשודים מאוד בעיני בתור הגורם להאטה בעלייה.
ואסביר:
לגבי גיל חצי שנה, האם בדקת את סימני המוכנות למזון מוצק? יש כמה סימנים של בשלות למזון מוצק. למשל, שהילדה בעצמה נמשכת למזון שלכם ושולחת יד. שנעלם האינסטינקט של דחיפה החוצה בעזרת הלשון של כל דבר שמכניסים לפה. הופעת שיניים. יכולת לשבת. וגם רואים בקקי אם המזון התעכל או יצא כלעומת שבא.
לגבי עכשיו:
עד גיל שנה ההנקה אמורה להיות עיקר התזונה שלה. זה המזון הכי שלם והכי עתיר ויטמינים, מינרלים וקלוריות, מבחינה תזונתית, וכן שומנים שבנויים ספציפית להתאים לבניית המוח האנושי.
במקום זה, את מכניסה תמ"ל - למה בעצם? בתור מזון מוצק, הוא בחירה תעשייתית, וכמו כן, למה להכניס מוצרי חלב בגיל כל כך צעיר אם לא חייבים (כלומר, היא יונקת, היא לא צריכה חלב של חיות אחרות)?
ומנסה להכניס יותר מזון מוצק במקום הנקה - כאשר בעצם בגילה המזון המוצק כולו דיאטתי. יחסית להנקה, הוא מספק פחות קלוריות, פחות ויטמינים, פחות מינרלים, וללא נוגדנים וחומרים חיים אחרים שנחוצים להתפתחותה.
בקיצור, יש לי פה חשד, שיכול להיות שעודף מזון מוצק ועודף תמ"ל פוגעים לה במערכת העיכול ומפריעים לספיגה של חומרי המזון.
תמ"ל גם עלול להיות אלרגני, ואז זה מוסיף לבעיה. או לא. אנחנו לא יודעים. אבל ברגע שהכנסת תמ"ל, יש פגיעה מסוימת בספיגת הברזל, במקום הספיגה המיטבית של כל הברזל שיש בחלב אם. כמו כן יש פגיעה בברזל מכל מזון אחר שנאכל בסמוך לאכילת התמ"ל.
(כל מוצרי החלב הזרים - גם לנו המבוגרים - פוגעים בספיגת הברזל. נגיד, אם אני אוכלת הרבה יוגורטים וגבינות לאורך היום, זה יפגע לי בספיגת הברזל של כל המזונות שאני אוכלת בטווח של כשעתיים מהיוגורט והגבינה).
פירות, ירקות, קינואה, קוואקר - מכילים בערך בממוצע בין פי חמש לפי עשר פחות קלוריות מחלב אם באותו נפח P-:
את קולטת כמה זה דיאטתי? 0-:
וגם תוספת השקדיה, היא בערך באותה רמה קלורית אבל כמובן מכילה הרבה פחות חומרי תזונה (וכמה שקדיה היא כבר אוכלת ביום... לעומת כמה חלב אם שאפשר לשתות).
גם התמ"ל מכיל על הנייר אותה רמה קלורית, אבל בפועל חלב אם מתעכל במלואו, ותמ"ל משאיר הרבה פסולת. אז בשביל לקבל אותה כמות קלוריות צריך כמות גדולה יותר של תמ"ל מאשר חלב אם. אז ככה נסתמת לה הבטן במשהו יותר דל קלוריות מהנקה...
אגב, מאוד יכול להיות, שעקב המאמצים להוסיף לה תמ"ל ומזון מוצק ולהפחית בהנקה, את הורדת "במו ידייך" את כמויות החלב שלך, בלי להתכוון. כי החלב נוצר בהיצע וביקוש - ככל שיונקים יותר, כך נוצר יותר חלב, ככל שיונקים פחות, כך קטן ייצור החלב.
עם זאת, את אומרת שלדעתך יש לך הרבה חלב? והרי בחודשים הראשונים עלתה מצויין מההנקה, אז זה מחזק את הניחוש שלי שהבעיה כלל אינה בחלב או בהנקה אלא במוצקים.
הרעיון שלי:
יכול להיות שכדאי לך כרגע להמעיט במוצקים ולסלק לגמרי את התמ"ל, ולנסות להחזיר להנקה מרובה ככל האפשר.
זה יאפשר לה למצות את פוטנציאל הגדילה שלה.
המזון המוצק עד גיל שנה לא נועד בכלל להיות "תחליף להנקה" אלא אך ורק "תוספת להנקה". ואכן התברר במחקרים שמתן מזון מוצק מוקדם מדי פגע בגדילה (מוקדם מדי ביחס לבשלות של התינוק הספציפי, בעיקר. עבור הרוב המכריע של התינוקות, מתחת לגיל 6 חודשים זה מוקדם מדי, ועבור חלק, גם 6 חודשים מוקדם מדי).
המזון המוצק עד גיל שנה בעצם אמור להיות בגדר "טעימות" ו"השלמה".
כלומר, אחרי שינקה כל צרכה ומילאה את הבטן, ואם אכן היא מגלה סימני מוכנות למזון, אז כעבור קצת זמן (תלוי בתינוק - אצל אחד חצי שעה, אצל אחר שעה) מציעים טעימות של מזון, ונותנים לתינוק להתנסות, להתמרח, ולאכול כמה שמתחשק לו מהמזון שנתנו.
לכן גם מומלץ לתת כמה שיותר דברים שהתינוק יכול לאכול בידיים שלו.
חשוב שיתרגל לטעמים שונים עד גיל שנה, שייהנה מכל עניין האוכל, שלא ייכנסו שם חרדות ורגשות רעים אלא זה יהיה טעים וכיף ונחמד ועל בטן לא ריקה.
(מסייגת: יש הבדלים בין התינוקות. נכון שהרוב ישמחו לאכול מזון מוצק לא כשהם רעבים אלא כשנעים להם בבטן והם שמחים לטעום ולהתנסות, אבל יש כאלה שיעדיפו לאכול לפני הנקה ואז לקנח בהנקה, זה ממש תלוי, ויכול להשתנות לפי השעות ביום ועוד גורמים).
וההנקה - היא עדיין עיקר המזון.
מה דעתך?
אגב, אני עדיין ממליצה על ד"ר ליבוביץ.
אבל יכול להיות שהניחוש שלי לגבי מה שקרה יהיה גם הניחוש שלה, ויהיה כמובן עדיף על ייעוץ באינטרנט, שבו לא ראיתי את הילדה שלך, לא ראיתי את היניקה שלה, וכו' וכו'.