קט קטית מגיעה לנחלה

שליחת תגובה

כולנו 'אני'.
קוד אישור
הזן את הקוד בדיוק כפי שהוא מופיע. כל האותיות הן אותיות גדולות.
סמיילים
|יד1| |תינוק| |בלונים| |אוף| ;-) :-] |U| |נורה| |עוגה| |גזר| |אפרוח| 8-) :'( {@ :-) |L| :-D |H| ((-)) (()) |יש| |רעיון| {} |#| |>| |שקרן| >:( <:) |N| :-0 |תמר| :-S |מתנה| |<| :-( ZZZ :-| |*| :-/ :-P |עץ| |!| |-0 |Y| :-9 V :D :) ;) :( :o :shock: :? 8-) :lol: :x :P :oops: :cry: :evil: :twisted: :roll: :!: :?: :idea: :arrow: :| :mrgreen: :geek: :ugeek:

BBCode פעיל
[img] פעיל
[url] פעיל
סמיילים פעילים

צפיה מקדימה של הנושא
   

הרחב תצוגה צפיה מקדימה של הנושא: קט קטית מגיעה לנחלה

קט קטית מגיעה לנחלה

על ידי אהבת_עולם* » 13 דצמבר 2008, 17:55

הורמונים של הריון ובעל אחרי תאונה... כנראה לא פשוט.
(מבינה שהרגשת לא מובֶנת...)

(())

קט קטית מגיעה לנחלה

על ידי נקודות_ורודות_אגדיות* » 13 דצמבר 2008, 00:56

יכול להיות שהורמונים רבים מטשטשים את ראייתך הבהירה?
האם את עוד כאן לענות לי?
האמת שחשבתי שעקבתי ועכשיו אני רואה בעצם שפספסתי. אני ממש מצטערת שככה נהיה .
מקווה שאם כבר את יוצאת לחופשה ותשובי במהרה.
אני מרגישה לאחרונה שאת רגשי ומגיבה בקיצוניות.
מקווה שאתם בטוב.
כתבי אם את יכולה. פה או אצלי.
שבת שלום

קט קטית מגיעה לנחלה

על ידי חתולת_בית* » 12 דצמבר 2008, 16:17

(אז עכשיו אני מבינה למה היה סימן שאלה)
אוי כזאת מתוקה את. מלא-מלא מתיקות.
דרך צלחה.
והמון המון תודה על ההגיגים שנכתבו עד היום, חלקם השפיעו עלי כל כך... אני לוקחת אותם איתי הלאה

קט קטית מגיעה לנחלה

על ידי אהבת_עולם* » 12 דצמבר 2008, 13:34

לדעתי, את לוקחת קשה התנהלות מסוימת שפגעה בך.
ומה עם כל אלו שאוהבים אותך שהם כה מרובים?

קט קטית מגיעה לנחלה

על ידי קט_קטית* » 12 דצמבר 2008, 10:58

ואף אחת לא "צריכה" להתאפק:
מי שרוצה שתתאפק, מי שלא - שלא תתאפק.
זכותי לבקש,
זכותה של כל אחת לעשות עם זה מה שהיא רוצה.
ולגבי ידידך החדש והצעיר אין לי ספק שגם הוא עוד יוסיף הרבה צבע וססגוניות לאתר,
אז בכיף שיהיה לו.

אם יכולה לבקש בקשה אחרונה לפני שאתנדף, היא שכל שונאי יניחו להריון שלי,
ולילדים שלי.

אבל גם על זה כמובן אין לי שליטה, ולכן ובעיקר בגלל זה - עוזבת.
זה הפתרון הפשוט שלי לסוגית הכניסה לתחתונים שלי,
שאין לי ספק שאני זו שאשמה בה,
לא הייתי אמורה לפתוח את הפה ולספר מלכתחילה...
גם לא כאיזכור קטן בבלוג נידח.

מטעויות לומדים.

היי שלום,
תודה על הדגים

קט קטית מגיעה לנחלה

על ידי קט_קטית* » 12 דצמבר 2008, 10:50

לוטם - לשאלתך, מי כתבה, אז אני כתבתי.

קט קטית מגיעה לנחלה

על ידי קט_קטית* » 12 דצמבר 2008, 10:44

לוטם, מה אני אגיד לך?

תודה ענקית,
אבל זהו נגמר הכוח.
זה סוחט ממני יותר מדי אנרגיות...

הפסיק לבוא טוב...
כ"כ הרבה מנסים לחנך אותי בזמן האחרון, והרי רבים וטובים כבר ניסו ונכשלו,
ובסה"כ אין לי שום אג'נדה,
בטח שלא אחת שמתאימה לבאופן.
מודה לך שהתעלית על עצמך, זה ממש לא מובן מאליו, ומעורר השראה {@

אני ממילא יודעת לספר רק על עצמי,
וכאן זה לא המקום.
כאן עושים מזה דיונים.
אני לא רוצה לתקן את האתר וגם לא את האנשים, אני רק רוצה את השקט שלי,
ולכן אורזת את הדביל הפנימי שלי והולכת לפיצריה אחרת.
אולי אמצא לי איזה אתר מיסטי שאוכל להתמוסס לו,
שרק אגיע אליו ומיד ארגיש בבית?
לשנה-שנתיים... חחח

כל כך הרבה אני מדברת בזמן האחרון על מעבר דירה,
עד שהבנתי שזהו המעבר שאני רוצה בו.
מעבר וירטואלי :-)
הגן הצועני עושה אותי עצובה לקראת ימי הולדת וקורא לנדוד.
ומי אני שאדכא אותו?

בנות, הבא נפרד כידידות, כחברות וכקניידעלעך.

שיר של אסף אמדורסקי מייבב ברקע:
<הלכת לבית חולים - בשביל מה? אתה הרי לא ממש חולה...>
אתה צריך אהבה חדשההההההההההההההההההההההה, אההההההההההההההההההההה

קט קטית מגיעה לנחלה

על ידי עדינה_ניפו* » 12 דצמבר 2008, 10:40

וואו קט,
מוכחרה להגיד תחושה מוזרה מאד שאת עוזבת ככה.
מוזר להרגיש את העצב הזה כלפי מישהי שאפילו לא פגשתי מעולם.
שיהיה לך טוב אחותי ההריונית היקרה!!!
טוב טעים ונפלא....!!!!!!!
והרבה אהבה, מגיע לך :-D

>אני תמיד מתפלא שיש עוד מקומות בעולם הוירטואלי חוץ מבאופן, שומעת על זה אבל עדיין לא הרחקתי מחוץ לאתר הזה :-P<

קט קטית מגיעה לנחלה

על ידי קט_קטית* » 12 דצמבר 2008, 10:34

אל תעשי את זה קשה {@ D-:
החיים יפים גם בפנים, גם בחוץ.

אני מבקשת מכל אחת ואחת להתאפק ולהפגין פירגון סולידי עד כמה שהיא יכולה...
באמת שלא באתי לסחוט מחמאות.

אבל לך, אהבת עולם (בגלל שאת ה{{}}ראשונה) מודה ו"סולחת" ;-)

קט קטית מגיעה לנחלה

על ידי לוטם_מרווני* » 12 דצמבר 2008, 10:32

_זה לא בסדר ! אני לא מסכימה לך !
אין לך זכות לעזוב ! mischievous

תישאר קטקטית !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!_
תישארי....מתים על הניסוחים שלך. את הרי אמנית במילים, ויודעת לבחור אותן כה נפלא!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!1
אל תלכי!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
אל תשאירי אותנו בחושך!!!!!!!!!!!!
לבד!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
עם דרך ארץ בצ'יק צ'ק !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

קט קטית מגיעה לנחלה

על ידי אהבת_עולם* » 12 דצמבר 2008, 10:30

ובנימה יותר עניינית:

את מוסיפה המון לאתר.
אני מאוד אוהבת לקרוא אותך בדפים השונים.
את מוסיפה רגש וצבע וחיות.
גם הומור וגם רגש אמיתי מהלב.
את חיונית לאתר !

בבקשה אל תלכי.... |אייקון של ידיים שלובות בתחינה|

קט קטית מגיעה לנחלה

על ידי אהבת_עולם* » 12 דצמבר 2008, 10:29

זה לא בסדר ! אני לא מסכימה לך !
אין לך זכות לעזוב ! >:)

תישאר קטקטית !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

קט קטית מגיעה לנחלה

על ידי קט_קטית* » 12 דצמבר 2008, 10:17

כן, ועוד מתנה מופלאה שאני עושה לעצמי ליומולדת 31 -
פותחת את בלוג הטארוט שלי במקום אחר.
במקום עם פחות אג'נדה אולי...
פחות דיוני ויותר בלוגי P-:
עייפתי מהמיוחדות

מודה לכל מי שהייתה כאן עם תמיכה ופרחים,
מודה על התקופה המופלאה,
ועל המקום לצמוח,
על המקום של ללמוד מי להיות,
ועל המקום של ללמוד מי לא להיות...
המממ...
מה עוד?
בלי דרמות D-:
בלי רגשות כבדים

זה מרגיש כמו לפרוש כנפיים מחדש
ובנימה אופטימית בהחלט זו אני רוצה שניפרד

בברכת שפע, אהבה והגשמה
ושאר הבירבורים הניו-אייג'יים ;-)

מעתיקה לכאן את המתכון של הקניידעלעך המופלאים של עדינה ניפו וגם של נקודות ורודות
והולכת לשרוף גשרים בהנאה רבה

עדינה ניפו (11.12.2008 22:55):

מתכון לקניידלעך
קודם כל לטגן בצל אחד קטן קצוץ ולשים בצד.
אח"כ לערבב יחד:


4 ביצים טרופות
חופן קטן של שמיר קצוץ (בפעם האחרונה החלפתי בכוסברה כי לא היה לי ויצא טעים ולפעמים אין לי שום ירק וגם כן בסדר)
מלח ופלפל לפי הטעם
11/2 כוסות קמח מצה
3/4 כוס מים פושרים
1/3 כוס שמן
לערבב לתוך העיסה הזאת את הבצל שטיגנת בהתחלה.
להכניס למקרר לשעה (או יותר אם את צריכה)
ואז לעשות כדורים (קחי בחשבון שהם מאד מתנפחים) ולבשל במים רותחים 3/4 שעה עם קצת פטרוזיליה ושמיר מפוזרים במים.

בהצלחה ובתיאבון !

>קט, קחי בחשבון אם לא הכנת אף פעם קניידלעך שצריך די הרבה מלח (אני לא סובלת מלח אז אולי בגלל זה אני נופלת בפח כל פעם) אחרת יוצא טפל,
קמח המצה שותה את המלח!<

נקודות ורודות אגדיות (11.12.2008 22:56):
קבלי (זהו מתכון של אמא אשכנזיה למהדרין):
כוס קמח מצה
כוס מיים רותחים (אולי עוד רבע)-לפי תחושה. (אני בדרך כלל מוסיפה)
ביצה
מלח
5 כפות שמן

(בשלב הזה אמא שמה במקרר לפחות לשעה אם לא לשעות)

אני ישר מבשלת.
10 דקות במרק (לא במיים נקיים כי זה צריך לקבל גם טעם מהמרק)
ואז המרק הוא רק התרוץ..
בתאבון לך לו ולעוללייך

קט קטית מגיעה לנחלה

על ידי נקודות_ורודות_אגדיות* » 12 דצמבר 2008, 00:54

אוי קטקטית.
קודם כל הדף ההוא ממש לא להריוניות וההוא קצת מילטנתי יש לאמר- אל לך להיפגע.
בכל מקרה באמת מיותר שתיכנסי אליו. את עכשיו מביאה חיים ובאמת זה קצת לוקח לאפל הנושא הזה והרעיון הזה.
גם אני לא ממש מצליחה להיות סגורה על עצמי בנושא למרות שכאילו הכל מונח על השולחן ודי ברור ובכל זאת אולי לא זה הפיתרון?
טוב, שוב אני נכנסת לזה ומכניסה אותך לזה..
לכי על הקניידלך, הרבה יותר בריא!! עד שתבואנה חבורת הידועות לספר לנו כמה קרווסונים וקנידלך זה ..לא טעים (-;

קט קטית מגיעה לנחלה

על ידי קט_קטית* » 11 דצמבר 2008, 22:08

אז מה היה לי רע בלי הדיונים,
שואלת אני את עצמי?
ועונה לעצמי, אני בעצמי: היה דווקא טוב מאוד.
כמה חודשים הייתי נקיה, והנה נפלתי שוב חחח
היופי בדיונים הוא שקל להכנס - קשה לצאת.
ככל שיש לי פחות אג'נדה (ולרוב אין לי, אני בעיקר בקטע של "חיה ותן לחיות ואל תכנס לי לתחתונים"),
כך אני מרגישה שכיף יותר לשחק איתי בחתול-עכבר,
לתלוש חצי משפט לעוות ולהוכיח עד כמה השמש שזורחת מהתחת של ה"מתדיין" - הרבה יותר בוהקת.
  • אני לא כותבת יותר, אמרתי לבעלי.
  • ולא נכנסת לקרוא?- הוא שאל.
  • לא... כן קוראת, אבל לא כותבת.
  • מפגרת - אמר וצדק. בסוף הרי תגיבי. אל תיכנסי.
כמו ללכת לפיצריה של שרגא בכל בוקר ולא לקנות פיצה.
רק להציץ...

מיותר .

שימצא לו אמא של מיוחד אחרת.
כלומר הן כבר ימצאו אותו.

אז יאללה אני עם דיונים גמרתי (זה לא מה אמרתי בתחילת הדף לפני שנה?)
בעיקר כי הם מתעסקים בדברים שהם בכלל לא מעניינים אותי,
ואין אף דף חוץ מזה שמתעסק במה שאני באמת רוצה,
ומרוב דעות של אחרים כבר שכחתי מה רציתי...חח
מה זה היה?

אהה רציתי לסגור את הבלוג ולפתוח חדש.
גם כי הוא כבד לעריכה, גם כי איבד את הCORE שלו,
וגם כי אני רוצה בלוג יעודי אחר.
אז ככה לקראת יומולדת 31 שלי בא לי להוציא לפועל בלוג,
שהתלחששתי עליו עם חברות כבר לפני שנה,
ושיט לא קרה מאז:
בלוג טארוט.

בלוג שאלמד בו טארוט - בתור התחלה אפרוש את מה שאני רואה,
ושיבואו אחרות יאירו גם מה הן חושבות,
ואולי אפילו ייצא מזה לימוד משותף,
ואם לא - גם טוב, אני מצויינת בלדבר עם עצמי...
התגובות מפזרות אותי D-:

ואז, בבוא היום, אולי אפילו נוכל לעשות פרישות בו.
עד אז בעצם ג'ה גדול.

קט קטית מגיעה לנחלה

על ידי קט_קטית* » 11 דצמבר 2008, 10:32

תודה שרון נשמה טובה

ככה

פעם כבר יצאתי מהדיונים והיה לי כ"כ טוב,
שאין לי מושג למה עשיתי את זה לעצמי וחזרתי להתדיין.
ככה כותבים?
טוב.
בכל אופן...
אני יוצאת בשנית.
כל פעם נותנים לי בראש ואני מקפלת זנב,
עד שיתנו לי בראש כ"כ טוב שאפסיק לכתוב בכלל.
למה לכתוב אם גם ככה הכל בראש?
רק כדי להוציא מהראש ולהביא לכדי מוצר מוגמר.
גם ככה אין לי שום מסר לאומה.
איזו אכזבה ח חח חחח


בבוקר לקחתי את הגדולה לגן,
בחזור עם הקטנה והכלב, הלך איש גדול ומבוגר עם אישתו הצולעת,
והגור שלי נבהל ממקל הליכה ונהם הוווו...
נתתי לו משיכה עם הרצועה והצמדתי לרגל: שקט...
האיש סינן לעברי בטון הכי מגעיל שיכל: לכי לכי את עם הכלב שלך,
הולכת פה על חצי מדרכה (???)
תכל'ס אם לא היה מתעקש ללכת ליד אישתו (הוא לא תמך בה),
אלא עושה צעד לפניה או מאחוריה בדיוק לשתי שניות,
בכלל לא היה עובר אפילו קרוב לידי.
הוא הסתובב וסינן לעברי עוד משהו,
הסתובבתי גם, וראיתי על הקרחת המרשימה הבשרנית שלו כיפה ענקית,
וכבר מתתי לשאול למה יש לו כיפה על התחת,
ואז פתאום זיהיתי אותו.
שרגא!
כן כן, ידידנו הותיק והנרגן.
גדול, דתי, רמת גני, אבל.. שרגא.
נו שויין.
לך ידידי, לך על חצי מדרכה, לעבר עוד יום מלא עצבים ודבילים.

ומה איתי אני?
אני מוגנת :-)

אותו דבר האתר.
אני פה, במקום המוגן הבלוגי והפרטי שלי.
וכשיבואו מבקרות נרגניות, להוכיח אותי -
אזכיר להן: דעתכן לא חשובה לי.
רוצות לכתוב - תכתבו, הנייר סובל הכל.
אני?
לא מחוייבת להגיב.


אז אמנם הטרגדיה עם הבעל והקומדיה עם ההריון הביאו הרבה מבקרות ושיחות ותמיכות,
אני חוזרת אל המצב הרגיל של הבלוג,
שהוא פחות קשור לתפקודי השגרה, שלא נאמר שרגא...
ויותר מבטא את מה שרוצה ללמוד ולדייק בו.

קט קטית מגיעה לנחלה

על ידי שרון_של_שחר* » 29 נובמבר 2008, 23:37

היי מותק
תרגישו טוב
ובאמת מעוררת השראה ההתנהלות המתצחקקת שלך,

ומזל טוב על ההתרבות המתקרבת

קט קטית מגיעה לנחלה

על ידי קט_קטית* » 29 נובמבר 2008, 16:23

מימה, אכתוב לך

שירי, תודה :-)
שאת מבינה אותי ובכלל ;-)

קט קטית מגיעה לנחלה

על ידי שירי_בן_דב* » 29 נובמבר 2008, 08:48

קטעים איתך. קודם כל , שירגיש טוב הגבר שלך. ואכן, להיות יותר מדויקת בבקשות שלך מהייקום זה רעיון טוב למישהי כמוך. אלוהים הולך אחריך לכל מקום שבו את נמצאת כי היא כזאת חמודה, מצחיקה ומשעשעת, ואלוהים אוהב כאלה. אין הרבה. אז תזכרי באמת שכל מילה שאת אומרת מתגשמת, ותדייקי. קראתי פעם על מישהו שביקש מהייקום סכום כסף מסוים תוך ככה וככה זמן. ואז שני ההורים שלו מתו והוא אכן קיבל את זה בתור ירושה. זה לא מה שהוא רצה שיקרה. אז צריך להיות מדויקים עם הבקשות , ורק שהכל ייקרה בבריאות ובטוב, אמן.

קט קטית מגיעה לנחלה

על ידי מי_מה* » 28 נובמבר 2008, 23:02

אני יודעת שאת לא כאן, אבל רציתי לדבר איתך ואיבדתי את הטלפון שלך וגם לא יכולה לשלוח מייל, רק לקבל, אז צרי קשר!
איחולי החלמה ונשיקות!

קט קטית מגיעה לנחלה

על ידי חוחית* » 28 נובמבר 2008, 15:50

D-: כמו תמיד, גם ואולי בעיקר ברגעים קשים.
@}

קט קטית מגיעה לנחלה

על ידי קט_קטית* » 28 נובמבר 2008, 10:53

תודה בנות

אנחנו עייפים אך מתפקדים
הגדולה קצת חולה עם חום והקטנה השתינה על עצמה בלילה והייתי צריכה להחליף את כל הבגדים להפוך מזרן לשים סדין ואז לעזור לבעלי לעבור מיטה-פיפי-לשתות, ואז היה קשה לכולנו להרדם...
בקיצור בהחלט אין רגע דל.
אל תחכו לי באינטרנטה ;-)
הולכת לחפש את ארניקה המוצצת
סו"ש נעים לכולן

קט קטית מגיעה לנחלה

על ידי חדשה_ישנה* » 28 נובמבר 2008, 10:24

איחולי החלמה מהירה לאיש...
_ואני מבינה שצריכה להביא מים אבל לא יכולה כי מחזיקה אותו,
ומתחילה לבכות מרוב יאוש,
הבנות מקפצות סביבי : אמא, אמא מה קרה לאבא?
אמא, אמא, מה קרה? אמא, אמא!! אמא, אמא!!_
וואוו. טוב שזה עבר...
<רק עכשיו הגעתי לאינטרנט>

קט קטית מגיעה לנחלה

על ידי חוחית* » 26 נובמבר 2008, 23:32

_הו קט קט, אין רגע דל!
איחולי החלמה מהירה וטובה.
הרבה חיבוקים ואהבה לך, לבנות ולאיש_
@}

קט קטית מגיעה לנחלה

על ידי נקודות_ורודות_אגדיות* » 26 נובמבר 2008, 22:51

יקירה,
עוד לא קם המניאק שהצליח להביס את הפטתיות של החיים ואין אחד שלא בסאגה הזו...כולנו חיים בתוך עולם פטתי ולא תתחמקי מזה.
ומה יקרה אם תהיי קצת פאטתית ותבקשי שלום? ,
הבטחת שזה עובד אצלך.
מקסימום כמה חיילים פחות שישכבו בפטתיות בכל מיני מקומות מוזרים..
אוי..די! (אני אומרת לעצמי)
מה שלומכם?

קט קטית מגיעה לנחלה

על ידי מי_מה* » 26 נובמבר 2008, 21:53

הו קט קט, אין רגע דל!
איחולי החלמה מהירה וטובה.
הרבה חיבוקים ואהבה לך, לבנות ולאיש |L|

קט קטית מגיעה לנחלה

על ידי קט_קטית* » 26 נובמבר 2008, 19:46

את באמת בשמחה תמיד

אף פעם לא חשבתי על זה ככה...
אלך לחשוב על זה קצת...

תודה כוכבה על איחולי ההחלמה

<פדיון נפש נשמע כמו הוצאה כספית>

קט קטית מגיעה לנחלה

על ידי קט_קטית* » 26 נובמבר 2008, 19:44

תודה על ההזמנה
אני עדיין לא בשבוע כה מתקדם חחח
איפשהו בתחילת שלישי
יעני התחלה התחלה
בעלי ינותח אחרי שתרד הנפיחות ברגל וישימו לו פלטינה וברגים.
ואז אקרא לו : אישי היקר.
תודה על האיחולים, אוגרת כוחות {@

קט קטית מגיעה לנחלה

על ידי עדי_ל* » 26 נובמבר 2008, 19:38

היי,
באתי להזמינכם לסוף שבוע מדברי...
ואז גיליתי ש - את בשבוע 16 ובעלך פצוע !
מי אמר שאין דרמות? נכנסים אליך לדף ובהחלט חווים אותן חזק.
אז חיבוקים ושמחה וגם איחולי החלמה.
בטח התעלף. אני ראיתי כוכבים כשריסקתי מרפק, עד שלא ראיתי כי התעלפתי. כאבים שלא ניתן לתאר. גם אותי ניתחו לאחר זמן של יום לפחות כי היו התייעצויות מומחים..
אחרי הניתוח (יודעים מה יעשו לו?) היה פחות כואב כמובן, אבל מסורבל. מגובס ומגביל.
הוא בטח יהיה פחות תלותי ממה שהייתי (לא בגלל העיניין הפיזי, אלא האישיותי - הייתי ממש בלתי אפשרית :-( ), אבל עדיין...מי יוכל לעזור לכם?
ו...חכו עם המעבר עד שהוא יוכל לאסוף את הביצים בלול.
שיעבור הניתוח בטוב. לאט לאט והרבה כוחות לכולכם.
עדי.

קט קטית מגיעה לנחלה

על ידי כוכב_נגה* » 26 נובמבר 2008, 19:05

D-:D-:

אני בטוחה שזה קצת פחות מצחיק ממה שזה נראה.
אבל כל הכבוד לך על החושומור.
מיוחדת את, תגידי את באמת בשמחה תמיד??

החלמה שלמה מהירה@}
<שמעת על פדיון נפש? >

קט קטית מגיעה לנחלה

על ידי קט_קטית* » 26 נובמבר 2008, 18:37

תודה עדינה.
נקודות אני נראית לך כמו איזו מלכת יופי פתטית?

קט קטית מגיעה לנחלה

על ידי נקודות_ורודות_אגדיות* » 26 נובמבר 2008, 16:21

מה עם מחשבות על מזוודה עם..מליון דולר?? מה עם מחשבות על שלום?? מה עם מחשבות על ביטול הקנאות הדתית?? מה עם מחשבות על ישועה??

קט קטית מגיעה לנחלה

על ידי עדינה_ניפו* » 26 נובמבר 2008, 13:19

_העבודה של בעלי די בטוחה,
והיא זאת שמחזיקה אותנו במרכז.
לפעמים אני מפנטזת שיעיפו אותו משם ואז נסע לגור בצפון הרחוק מאוד

בקצב הזה יהיה לי לול בעוד חודשיים...
אני צריכה להזהר מאוד עם מה שאני מבקשת._


אני במצב מוזר של כל מה אבקש - מתממש

וואו קטקטית, איזה קטע מדהים!

תזכרי, כאן כבר יש לול ואנחנו עדיין מחכים ל"שוחט" ;-)

החלמה מהירה וטובה,
ומסקרן באמת לאן יקחו הדברים מכאן...

קט קטית מגיעה לנחלה

על ידי אהבת_עולם* » 26 נובמבר 2008, 12:20

אולי תבקשי גם תפילות ואנרגיות טובות בדף בבקשה תדליקו לי נר?

מברכת בהחלמה שלמה.

קט קטית מגיעה לנחלה

על ידי קט_קטית* » 26 נובמבר 2008, 09:55

בשבילי זה סופר-דרמה.
גם בשבילי.

ועל זה נאמר: כעומק הראות - עומק הרעות.
כבר חששתי כי אונצח כצינית קרה או לא יודעת מה...

תודה ענת, תודה תרמיל אפונה.

הוא לא הצליח לישון כי בלילה טירללו אותו ובבוקר היה לו אור ישר לתוך הפנים,
ולא היה ממי לבקש שיסגור ת'תריס |אוף|
הכי בעולם הייתי רוצה להיות שם לידו רצוף,
אבל כמו שזה נראה עם הילדים והכלבים לבד -
אם אבוא פעם ביום לשעה המצב יהיה טוב.
אבל את זה אני ממש חייבת לעצמי ולו.

ובעודי כותבת פה הוא מתקשר ומודיע שרוצים לשחרר אותו עד יום א', כי לא ינתחו אותו לפני יום א' או אפילו ב'.
בהחלט עדיף שבזמן הזה יהיה פה ואוכל לדאוג לו כמו שצריך.

אני במצב מוזר של כל מה אבקש - מתממש.

ולמי שלא הבינה מה שאמרתי על העבודה של בעלי ועל הלול שיהיה לי:
לא בגלל הכסף של הפיצויים אני אומרת שיהיה לי לול,
אלא בגלל שכנראה לא יחזור לעבודה שלו,
וזה אומר שדבר לא מחזיק אותנו במרכז.

תודה על התמיכה ואיחולי ההחלמה

קט קטית מגיעה לנחלה

על ידי שמש_בחורף* » 26 נובמבר 2008, 09:14

תחזיקו מעמד
את כזו גיבורה

קט קטית מגיעה לנחלה

על ידי ענת_ב_פ* » 26 נובמבר 2008, 08:57

_אבל הוא כבד, לא מצליחה להחזיק,
כולו הפוך, עוד שניה נופל לגמרי מהכיסא_
בשבילי זה סופר-דרמה.

אני הולכת ליום לימודים ארוך
שולחת עוד חיבוקים כוח ואיחולי החלמה ((-))

קט קטית מגיעה לנחלה

על ידי קט_קטית* » 26 נובמבר 2008, 08:08

תודה על האיחולים

קט קטית מגיעה לנחלה

על ידי נקודות_ורודות_אגדיות* » 26 נובמבר 2008, 03:25

המחשבות שלך על המשבר הכלכלי בכוון טוב סך הכל אבל אל תשכחי שחוץ מתאגידים יהיו שם עוד אי אלו פצועים...
אבל עזבי את זה -
וואו מה שלום האיש שלך?
אוי אוי!
איך את מצליחה להיות כזאת קולית וצינית? שמץ של דרמתיות לא הצלחתי לדלות מתוך הדרמה הקשה הזו.
בכל אופן לא רק שהלול בדרך- עם הפיצויים שיקבל זה הולך להיות לול מפואר במיוחד...
צ'מעי- אם הוא ממש ריסק- אז הוא סובל כאבים שלא יתוארו.
אני אחרי התאונה ראיתי כוכבים (חוץ מהזמן של המורפיום שאיתו הייתי באמבולנס בין בית חולים לבית חולים- ושכבתי באמבולנס וטחנתי לאחי את השכל ולא הפסקתי להקיא) ועד שלא ניתחו-עבור כמה ימים, הייתי כל הזמן על כדורים ודיברתי יידיש.
איך הוא בבית אחרי תאונה?? מה לא צריך ניתוח? אז הוא לא באמת ריסק?

אם את רוצה המלצה על עו"ד מעולה- קיבלתי עכשיו על אחד כזה תל אביבי- מומחה לתאונות דרכים.
במידה ויהיה מושבת עכשיו לכמה חודשים - הוא יקבל קופה מהירה ע"פ צו בית משפט ואחר כך כל שאר ההפסדים מגולמים בתביעה הסופית.
אם את רוצה ממני אי אלו פרטים- תשאלי ואם את רוצה לעבור למייל גם אפשרי.
שיעברו עליכם ימים מחזקים ומחשלים.. זה יהיה ציני מידי להגיד ימים קלים.
שתכאבו כמה שפחות ובטח את יודעת ששינויים מביאים איתם המון מחשבות והזדמנויות.
מסרי רפואה שלמה ומהירה לאיש
((-)) ((-)) ((-)) ((-)) ((-))

קט קטית מגיעה לנחלה

על ידי קט_קטית* » 26 נובמבר 2008, 00:34

בעלי ריסק ברך בתאונת קטנוע.
ברגעיים אלה ממש מיישרים לו את הרגל בבית חולים,
בזמן שמחובר לו מורפיום לוריד.
איחלתי לו חויה טובה מהישור הזה.
שיראה את הברך שלו מקפצת בשדות של לבבות בגן עדן.
שיידע שטוב לה עכשיו.


_העבודה של בעלי די בטוחה,
והיא זאת שמחזיקה אותנו במרכז.
לפעמים אני מפנטזת שיעיפו אותו משם ואז נסע לגור בצפון הרחוק מאוד_

בקצב הזה יהיה לי לול בעוד חודשיים...
אני צריכה להזהר מאוד עם מה שאני מבקשת.

בעלי לוקח את הכל בסבבה,
סבבה מדי לטעמי...
טוב, בכל זאת, סיממו אותו.

היה פה בבית, בקושי עלינו הוא (צולע) ואני (נצלעת),
איך שהושבתי אותו על כיסא מחשב אמר לי "לשתו..." והתעלף.
נפל מהכיסא, תפסתי אותו בכתפיים,
אבל הוא כבד, לא מצליחה להחזיק,
כולו הפוך, עוד שניה נופל לגמרי מהכיסא,
ואני מבינה שצריכה להביא מים אבל לא יכולה כי מחזיקה אותו,
ומתחילה לבכות מרוב יאוש,
הבנות מקפצות סביבי : אמא, אמא מה קרה לאבא?
אמא, אמא, מה קרה? אמא, אמא!! אמא, אמא!!
<כפול 18 פעם לחצי דקה>
ואז הוא התעורר ורעד כולו, יידעתי אותו שהתעלף ועכשיו הכל בסדר והוא אומר:
אני זוכר שביקשתי לשתות.
ככה זה בבית עם שתי פעוטות, גור כלבים ובעל נכה.
עד שמגישים לך כוס מים אפשר להתייבש.
אמרתי אני חושבת שכדאי ללכת לבית חולים והוא הסכים.
כנראה שהתעלפות אחת הספיקה גם לו.
חוץ מזה פה אין לי מורפיום לוריד.
אם היה לי פה מורפיום לוריד לא הייתי מתכתבת עם יומני היקר עכשיו.
הולכת להסניף ארניקה באפי רוחי.
לילה טוב וארוך לכולנו.


<תודה לכל האורחות המפרגנת המחבקות והתומכות>

קט קטית מגיעה לנחלה

על ידי פלוני_אלמונית* » 25 נובמבר 2008, 19:37

_קוראת אותך.
את מקסימה, וגם מצחיקה!_
וגם צודקת לגמרי...
מי שחי באורח חיים פשוט (מרצון) לא ייפגע מהמיתון.

קט קטית מגיעה לנחלה

על ידי מהות_של_אהבה* » 25 נובמבר 2008, 17:37

קוראת אותך.
את מקסימה, וגם מצחיקה! :-)
@}@}

קט קטית מגיעה לנחלה

על ידי קט_קטית* » 25 נובמבר 2008, 09:19

אני חושבת על המשבר הכלכלי שבא עלינו לטובה,
ואיזה מזל שכבר נכנסתי להריון,
אחרת היו צצים להם כל מיני שיקולים כלכליים.
אין לי ספק שתהיה פרנסה לילדים שלי,
כי לא אני ולא בעלי לא אוהבים להתבטל.
בחיים בחיים בחיים לא חתמתי אבטלה גם כשהייתי זכאית.
מבחינה מצפונית לא מתאים לי לחלוב כספים כשמסוגלת לעבוד בעצמי.
ללללללא מסוגלת...

העבודה של בעלי די בטוחה,
והיא זאת שמחזיקה אותנו במרכז.
לפעמים אני מפנטזת שיעיפו אותו משם ואז נסע לגור בצפון הרחוק מאוד.
הו, ואז יהיה לי לול תרנגולים. תרנגולות ז"א...
תרנגול יהיה אחד.

אהה ולמה אני שמחה במשבר הכלכלי.
כי הוא מנפץ את התאגידים.
אני שמחה לראות חנויות בגדים נסגרות,
שמחה לראות שכבר לא רצים לקנות מותגים במחירים מופרזים,
שיש פחות אטרף סביב הקניות.
עושה לי טוב לראות את תרבות הצריכה חולה (אולי גוססת?)
גם אם זה אומר שכל החסכונות שלי יתעופפו - כמה כאלה כבר יש לי?
אפילו לא מדי כואב לחשוב.
כל כך מפחידים אותנו עם המשבר הזה שאנחנו שוכחים:
זה לא המוות שלנו, זה המוות של התאגידים ששותים לנו ת'דם.
הלוואי ויפלו כולם.
אני אבנה לי לול תרנגולות מהגרוטאות של האימפריה הקורסת.

קט קטית מגיעה לנחלה

על ידי קט_קטית* » 25 נובמבר 2008, 09:03

וזה מחזיר אותי לימים העליזים של להתפרנס מהתשוקה של קט קטית.
כתבתי שם לפני שנה וחצי.
ועבר מאז עידן שלם.

הכל השתנה.
אפילו שאני עדיין באותו מקצוע.
היחס לפרנסה שונה, אין לחץ על עצמי של "להתקדם" או "להרוויח".
מרגישה תקועה עמוק בתודעת השפע.
יש לי את כל מה שאני צריכה,
ואני מתפרנסת ממה שאני ממילא נהנית לעשות.
אנשים אחרים רואים אותי עושה את מה שממילא אוהבת ומשלמים לי על זה כסף.
פשוטו כמשמעו.
מכל הרשימה המופרזת של דברים שרציתי לעשות,
או חשבתי שכדאי להתמקצע בהם -
נשרו כל הדברים ה"אידיאולוגיים".
לא רוצה להקריב שום דבר למען אף אחד.
יש לי את המשפחה שלי, שהיא המוקד והעיקר,
ושם אני יכולה ללמוד ולהתמקצע (בניקיונות ובישולים D-:)
והפרנסה בחוץ היא משהו שאני אוהבת לעשות.
נקודה.
אין סיבה שבעולם שזה יהיה אחרת.

אם יש משהו חדש בפנטזיות להפרנסות (חוץ מהתמקצעות במעגלים)
יהיה זה לול תרנגולות.
חייבת חייבת לול.
רוצה להתחבר לביצים כנראה...

קט קטית מגיעה לנחלה

על ידי קט_קטית* » 24 נובמבר 2008, 08:36

אל אל אל תמותי אני צ'כה אותך בחיים {@
תודה |אפרוח|

חשבתי מה שכתבתי על מסיבות רווקות -
ברגל שמאל מתוך שינה,
והכוונה שלי לא הייתה חלילה לזלזל בעבודתי.
אני כמו זמרת שיודעת לשיר 3 שירים,
שרתי אותם 1000 פעם ועוד אשיר אותם 1000 פעם,
ואלו הם שירים קלים בלי טוויסטים.

אין אין אין על מסיבות רווקות ולא יהיה.
אני באה לבלות, לשתות, לעשן, להתפרע ולדבר שטויות עם עוד 5-30 בנות,
זאת גם עבודה וגם בילוי, ואני טובה במה שאני עושה -
ואני יודעת שאני טובה במה שאני עושה,
בגלל זה כל כך קל לי להשתחרר ולהינות.
הכי חשוב להיות מרוכזת בתחילת המסיבה.
ככה כשעושות סבב שמות אני זוכרת את כולן (כן, כן...)
ויש לי את המפתח אל כל אחת ואחת
(המפתח לאדם זהו השם שלו).
זה מצחיק כי הן עד סוף הערב לא תמיד יודעות איך קוראים אחת לשניה
(או איך קוראים לי, שזה פחות מצחיק חחחח)
ושואלות אותי: איך קוראים לההיא?

אבל כשמתקשרות אלי אחרי שבוע עם שאלה או המלצה או הצעת עבודה ומתחילות להזכיר:
אני חן, זוכרת אותי? מהמסיבה של לובה?
וואלה לא. תהרגי אותי -לא...
כמה אנשים אפשר לערום בראשי הקטן והעמוס?
אני זוכרת רק במסיבה מה שרלוונטי לאותה מסיבה.
נוגסת בסוד של ה"כאן ועכשיו".
אז כל כך קל להיות בשמחות, להדליק ולהדלק, להצחיק ולצחוק, לחגוג את החיים.
לא שאין נפילות, אבל הכל יחסי...
היום כבר אין נפילות גדולות D-:
יש את הנפילות שחושבות שאני פותחת בקלפים, אבל אני לא.
ואז כל הערב הן שואלות: נו, מה עם הקלפים?
מי הבטיח קלפים בכלל?
אבל אצלן (קבוצה מסויימת בעדה מסויימת חחח) ברור שמסיבת רווקות זה טארוט,
ומי שלא עושה היא רמאית או חובבנית.
טוב אז אני עובדת על זה עכשיו D-:


וערבי נשים לעומת זאת...
או עזבו נשים - ערבי זוגות.
אנשים לא באים לחגוג, הם באים לשמוע אותי.
וזה הרבה יותר מאתגר.
ולשם פניי מועדות.

מי שלא יודע איך זה מרגיש לרתק אליו כמה עשרות אנשים,
שבולעים כל מילה שלך ויוצרים איתך קשר עין,
אחד אחד! ואת מעבירה מבט בין כולם ורואה כי כולם - איתך,
זה דבר מדהים.
יש הרבה אמנים שמדברים על זה: האהבה של הקהל.
והקהל חושב: מי אהב אותך בכלל? חחח
יש סוג של התעלות ש"השדר" חווה
בזמן שכולם מקשיבים לו.
אני אנסה להבהיר את זה אח"כ...

אני זוכרת שבחלום ההוא עם האוניברסיטה כשחשבו שאני אולי המרצה,
מאוד פיתה אותי לדבר מולם.
אמרתי וואו, איזה קהל ענק, איך בא לי עליו D-:

ובהקשר הזה של אהבת הקהל ההצעות לשלישיות כן מרגיעות אותי:
הכל בסדר. הקהל באמת אהב אותי.
הוא רק לא תמיד יודע לאן לקחת ת'אהבה הזאת ;-)

קט קטית מגיעה לנחלה

על ידי חוחית* » 23 נובמבר 2008, 23:46

יש עלי שק עם צעצועי מין (לא להבהל יש לי בבית תיק של צעצועי מין ואני אוהבת לאבד אותו בחלומות D-:

אני טיפוס של אחד על אחד, אין לי את המוטוריקה ליותר מזה. עוד D-:

אין אין עליך מתה עליך @}

קט קטית מגיעה לנחלה

על ידי קט_קטית* » 23 נובמבר 2008, 23:09

מי זאתי?
חוץ מזה אם יקבלו אותי כחברת קיבוץ אצלך אני עוזבת את הכל ובאה!
ככה את תהיי המורה שלי ליוגה וההיא תהיה המורה שלי לטארוט.
היא לטעמי?
;-)

ואם ברצינות אז תודה לא תודה,
אני עכשיו לומדת לבד.
D-:
בהצלחה לי.

קט קטית מגיעה לנחלה

על ידי מי_מה* » 23 נובמבר 2008, 23:00

דוקא פה יש מורה מעולה לטארוט. אבל זה רחוק לך והיא לא תגיע למרכז )-:
אבל אם זה לא רחוק לך את מוזמנת בכייף!

קט קטית מגיעה לנחלה

על ידי קט_קטית* » 23 נובמבר 2008, 22:51

חלום אחר הוא כזה.
אני רואה גבר ואישה במיטה,
האישה מתחילה עם הגבר והוא מנסה להתחמק,
ואני מסתכלת על כל זה ושואלת את עצמי
(מכירים את זה שאתם מחפשים את הדמות שלכם בחלום?):
מי אני ולמה בכלל אני רואה את כל זה?
אני מבינה שאני מתחת למיטה,
מציצה משם על שניהם.
המיטה נמוכה ולוחצת עלי ואני רוצה לברוח משם בטרם אתפס,
ואז הגבר פתאום בא עם הפנים קרוב אלי ואומר:
  • למה בכלל הבאית לי אותה? היא לא לטעמי.
התלבטתי אם לבקש סליחה או לענות לו שיגיד תודה שהבאתי לו מישהי בכלל.
ואז אני מצליחה לברוח משם לשמחתי הרבה.
אני מגלה שאני ביפו,
הולכת באיזה רחוב צדדי,
שהוא בעצם מקביל לרחוב הראשי כך שרואה בעיקר יציאות אחוריות של חנויות ומזגנים.
יש עלי שק עם צעצועי מין (לא להבהל יש לי בבית תיק של צעצועי מין ואני אוהבת לאבד אותו בחלומות ;-)
הייתי רוצה כנראה לאבד אותו גם במציאות אבל הרווקות מתות על השטויות האלה -
זה למי שלא עוקבת אחרי זה שאני עושה מסיבות רווקות ;-))
ואני נסחבת לכל מקום עם השק הזה ויש לידי עכשיו גם חברה.
אנחנו בורחות מההיא, שסידרתי לההוא,
והשידוך לא הצליח.
אני רואה איזה קיוסק קטן בחוץ כמה ערבים מבוגרים שותים קפה שחור,
ומחליטה להשתחל פנימה (למה אחרת ישיגו אותנו) ולתדהמתי מגלה כי מדובר בספריה ולא בקיוסק.
ככל שאני הולכת פנימה מגלה עוד ועוד שולחנות ואפילו פינות זולה עם אנשים לומדים.
קוראים ספרים בצוותא ומדסקסים בשקט.
וזה נורא מוזר לי.
אני גם אומרת לחברה שלי שלא הייתי מצפה לראות במקום כזה אנשים שמוצאים עניין כה רב בספרים.
ואז אנחנו בורחות אליה הביתה ואני מגלה שהשק לא עלי.
אני שואלת את החברה איפה השק היא עונה שמאיפה לה לדעת.
אני נורא מתעצבת וממשיכה לתחקר אותה,
היא נשכבת לישון ומסתובבת עם הגב אלי.
מבקשת שאעזוב אותה, באמא שלי.
בסוף אני באמת עוזבת אותה וחוזרת לספריה,
והשק לא שם.

וזה מבאס כזה כי אני לא מבינה איפה עוד יכלתי להשאיר אותו, וככל שחושבת על
על זה יותר ככה בכלל לא מצליחה להזכר האם היה לי השק הזה בכלל ולמה אני צריכה אותו בעצם.

זהו.

היום התקשר מישהו, אמר ככה וככה, עושה הפתעה ליומולדת לאישתו,
כלומר לא הפתעה כי הוא והיא כבר דיברו על זה כלומר,
מצא את האתר שלי באינטרנט (בולשיט אני בעצמי עוד לא מצאתי ת'אתר שלי באינטרנט),
ורוצה לדעת מה בדיוק אני עושה.
ז"א הוא יגיד לי מה הוא רוצה שיהיה בערב ואני אגיד לו אם יכולה לעשות דבר כזה.
אמרתי יאללה הכי טוב ככה.
אמר טוב, אז אנחנו רוצים שבערב יהיו רק אני אישתי ואת.
ואת תדריכי אותנו.
אמרתי וואלה יש לי מישהי בדיוק בשבילך!
והתחלתי להמליץ על מישהי שעובדת איתה והיא גם דקיני (איזה תואר טנטרי),
אמרתי מקסימה ומדהימה ונתתי את השם ואמרתי יש תמונה באינטרנט, תגגל אותה,
ובוא קח ת'טלפון שלה..
והוא מבואס כולו: למה, את לא יכולה?
אמרתי: 'צטערת, אין לי הכשרה מתאימה.
ועוד פעם אמרתי הוא צריך דקיני וטנטרה אמר בסדר, הבין אותי,
ושומעים בקול שלו שהוא סופר-מבואס.
איחלתי מזל טוב לאישתו שתחיה,
וסיימתי את השיחה בנימה אופטימית זו.
כן.
ורק עכשיו מתחבר לי הקטע שאני מסדרת בחלום מישהי למישהו שהיא בכלל לא לטעמו.
נו ומה הקטע שלי תמיד לסדר עבודה לכל מי שאני מכירה?
למי אני "עוזרת"?

וידוע לי הרי שהתמונה של החברה ההיא היא מלפני 10 שנים ומלפני 20 קילו ומאחורי הרבה פוטושופ,
וגם הפעם היחידה שראיתי אותה במיטה הייתה בחלום,
ועל מה שראיתי שם לא הייתי צריכה לרוץ ולהמליץ לכל העולם.

ועוד חשבתי שהוא בטוח ראה אותי באיזה ערב זוגות שהנחתי, בד"כ אני מקבלת הצעות לשלישיה במקום,
בד"כ אחת, לא יותר, לפעמים מתקשרים בוקר למחרת.
הייתי רוצה להגיד שזה מחמיא לי, אבל זה לא נכון.
זה לא עושה לי כלום חחח.
אולי קצת משעשע, אבל אני אף פעם לא אומרת לצד השני כי שועשעתי.
אני טיפוס של אחד על אחד, אין לי את המוטוריקה ליותר מזה.
אבל יש לי מלא ריספקט לחיי המין של אנשים אחרים.
מבחינתי הם יכולים להכניס למיטה עוד בחורה, עוד כושי, עוד אנקונדה.
כל עוד זו לא אני - בכיף שיהיה להם.

בקיצור מסקנה: פעם הבאה שמישהו ידלק על התחת הנשוי שלי,
אסרב לו מבלי להמליץ על חברות כאלה או אחרות.

זה אחד.

שתיים, הקטע עם השק.
במציאות יש לי תיק עם ידיות,
בחלום היה זה שק מלא עד אפס מקום,
בקושי יכולה לתפוס אותו.
ולא נוח לי איתו.
לא פלא שאיבדתי אותו -ועוד בספריה.
הספריה מחזירה אותי אל המקום בו אמרתי שאני מטומטמת שלא רוצה ללמוד מספרים,
ואז גם טימטומי הונצח ע"י אהבת עולם.

אני מרגישה שכבר יצאתי מהגיל של מסיבות רווקות.
כלומר אני עדיין יכולה לעשות אותן (ברגל שמאל מתוך שינה ויהיה נפלא),
אבל הבשלתי גם ליותר מזה.
והיותר מזה מבחינתי אלו מסורות עתיקות שמלמדות איך להגביר ולתעל את האנרגיה המינית.
ופה יש מה להגיד גם ליהדות גם לטנטרה גם ליוגה.
זה רק לשבת וללמוד ולהינות...

וגם טארוט, כמובן, טארוט.
אהבה חדשה.
ומופלאה.

קט קטית מגיעה לנחלה

על ידי קט_קטית* » 23 נובמבר 2008, 21:02

תודה לכן חוחית וחדשה (ישנה)
{@
מקרב לב
|גזר|

קט קטית מגיעה לנחלה

על ידי חדשה_ישנה* » 23 נובמבר 2008, 14:12

עוקבת, ומזדהה בכל כך הרבה אופנים (למרות שבד"כ לא מגיבה כי אין לי אינטרנט זמין).
הכי "ירד לי אסימון" בקטע של החלום ההוא עם המיטות המתרבות-
גם אני בהריון שלישי (יש לי שני בנים בבית), וגם אני לא מספרת למשפחה כי חושבת שלא יבינו, וייכנסו לי לכיס ו... כל מה שכתבת...
בכל אופן, יש לי חלומות ממש ממשיים שהרעיון שבהם שחוזר על עצמו (החלומות בכללי משתנים)- שאני גרה בבית או בדירה ופתאום מגלה בבית עוד חדרים ומכל חדר נפתחת דלת לעוד חדר, ועוד מסדרון, ועוד חללים גדולים בבית... ואני מסתובבת בבית, מתלהבת ומגלה כמו ילדה כמה מקום שיש בבית...
החלומות באים בתדירות ממש גבוהה, והם ממש "אמיתיים" (בבוקר אני ממש "מופתעת" לדקה כשאני מגלה שיש לי רק שני חדרי שינה בבית...)

עכשיו הבנתי.

תודה לך

על החלומות וגם בכלל

@}

קט קטית מגיעה לנחלה

על ידי חוחית* » 23 נובמבר 2008, 14:04

יקירתי המלכה,
גיליתי שאת מעוברת באיחור קל, כיוון שמה חדש שלי מכוון רב הזמן על דפים שכבר נכנסתי אליהם, ופה הרבה זמן לא היתה כל התרחשות אז הדף האהוב הזה התפספס, אבל עכשיו כשגיליתי אז באתי לתת לך המון @} @} @} @} @} @} @}
איזה כיף לך!!!
ואיזה כיף לנו שאת כותבת.

קט קטית מגיעה לנחלה

על ידי קט_קטית* » 23 נובמבר 2008, 12:48

הדף ההוא של בעיות זיקפה, גרם לי שוב לפקפק במה "נחוץ" ומה "לא נחוץ" בקשר,
האם החדירות הם כ"כ מאסט או שאפשר בלי,
והאם זה שאני מבקשת ז' באופן סדיר הופך אותי לרדודה רגשית.
אולי באמת אפשר להתעלות מעל זה, להעלות את האנרגיה המינית לצ'אקרות הגבוהות,
ולא להתעסק עם בולבולים.
והתשובה היא: כן, בהחלט אפשר. אבל! אין שום דבר פסול או "נמוך" או "שטחי" להיות בדיוק כמו שאני ולאהוב את מה שאני אוהבת.
מי שמעדיפה דיבורים על ביצועים - הגבר בלי זיקפה "כולו שלה".
אני את שלי מצאתי וטוב לי.
בדיוק ככה - טוב לי.
<ומי שמחפשת בערך את מה שחיפשתי ומצאתי -
היא לגמרי יודעת מה היא מדברת>
טפו טפו טפו.
חמסה חמסה חמסה.
תודה רבה.
שלום על ישראל.

קט קטית מגיעה לנחלה

על ידי קט_קטית* » 23 נובמבר 2008, 12:31

היום נלך לראות סוטה
ח חחח חחחח הרסתותי.
הילד צודק... אבל אל תגלי להם במשטרה

ענת ואהבת עולם,
גמני אוהבת חלומות שלי, ולא אפסיק לכתוב אותם לעולם עולמי עולמים,
כי אחרת בשביל מה יש לי בלוג אם אי אפשר לחלום בו? ;-)

היו לי שני חלומות מוזרים בשתי הלילות האחרונים.
אחד מהם חלמתי בעקבות הדף שענת זימנה אותי אליו,
מה קוראים אותו בעיות זיקפה (שגם לשם אני צריכה לחזור לכתוב כמה תובנות).
חלמתי על האקס שלי (המיתולוגי?) שהוא אוטומטית מתחבר לי אם לא עם בעיות זיקפה באופן ישיר,
אז עם חוסר עניין בחדירה ועם הזמן בסקס בכלל,
אבל הרעיף עלי אהבה מילולית והפתעות ופרחים ועוגות ובישולים,
הרבה רוחניקיות, קריסטלים של אהבה ומצגות של אהבה.
אהבה אהבה אהבה אהבה.
מילים כמו חול ואין מה לאכול.
ועם הזמן פחות ופחות הבנתי מה זאת האהבה הזאת שהוא מדבר עליה
(שטחית, כבר אמרנו? D-:)


הרגשתי כמו שמשדרים לי פרומו לסרט,
ואני כבר מתה לראות את הסרט,
אבל משדרים לי עוד ועוד פרומואים,
עד שאני מבינה שהפרומו זה הסרט 0-:
הדיבורים על אהבה מבחינתו הם הם האהבה.

שאפשר לשבת בבית, לחיות על חשבוני,
לא לפרנס אותי ולא לז**ן אותי,
העיקר יש דיבורים גבוהים.
א-א-ב-ה {@
וכולם היו מקנאים בי שמצאתי כזה גבר אוהב ומפנק ומנשק ונמרח עלי
(בעיקר מחוץ לבית, בבית ישר היה יורד לו החשק)

לפעמים לפעמים הוא עדיין שולח מיילים כאלה מושקעים לחגים,
עם שלום ושלוה ואהבה והתמונות הדביקות של המשפחה שלו,
הכל בצורה של לב או פרח או קשת ושירים מכל הלב.
מאוד, מאוד פיוטי.

בחלום ראיתי את האקס שלי שהוא מגיע אלי הביתה ובעלי לא נמצא, נסע.
הוא נראה גרוע, אמנם יותר רזה ויותר גבוה מבמציאות,
אבל השיער שלו כולו מבולגן, השיניים שלו מאוד צהובות,
ושן אחת מקדימה שבורה לגמרי.
והוא מדבר משהו נורא יפה וגבוה כזה,
אבל אני לא מסוגלת להקשיב,
רק מסתכלת על השן השבורה,
ותוהה אם להגיד לו את זה או לא.
בחלום יש לי שותפה לדירה והיא ממש נדלקת על אקסי.
אני מנסה לגרש את האקס מהבית, אבל הוא לא הולך והשותפה שלי נותנת לו "מכסה" בחדר שלה.

בעלי חוזר ואני הולכת לחדר של השותפה ומכריזה שאם האקס ידבר איתי עוד פעם בנוכחות בעלי אני אזמבר אותו.
השותפה (עדינה מאוד כזאת, רזה, עם קוקו דליל ומשקפיים של חנוניות) קמה ומבטיחה שהיא תדאג שלא יהיו בלגנים,
והוא רק אצלה ואין מה לדאוג.

הולכים לישון ובבוקר בעלי הולך לעבודה והשותפה יוצאת מהחדר שלה ניגשת אלי ואומרת:
אני לא מבינה איך את מוותרת על גבר כזה,
הוא דיבר עליך כל הלילה,
איזה גבר אוהב, איזה עומק רגשי!
ואני אומרת לה: מאמי, הוא מה זה כולו שלך!
והיא אומרת בצער: לא, יש לו משפחה, אישה, תינוקת... הוא עזב רק בשבילך...
אמרתי - מה יש לעזוב בשבילי? אני ב"ה נשואה, הכל טוב אצלי.
והיא מסבירה: הוא שמע שבעלך נסע. אבל עכשיו הוא יחזור למשפחה שלו.

וזה החלום.

קט קטית מגיעה לנחלה

על ידי אהבת_עולם* » 23 נובמבר 2008, 10:40

ואני דווקא מאוד מאוד אוהבת לשמוע חלומות.
ובמיוחד - החלומות שלך.

שלא תעיזי להפסיק לרשום ת'חלומות !

(())

<חחחח, המחכימון: 'ללא חולמים - לעולם לא תהא מנוחה לעולם !' :-D>

קט קטית מגיעה לנחלה

על ידי לי* » 23 נובמבר 2008, 10:21

בקשר לגירוד-
בדיוק גירדתי קליפת תפוז לעוגת גזר שאת אוהבת (-: איזה ריח נהדר יש בבית
אני מתקדמת לאיטי, שבוע 21 נראה לי.
לא קורה שום דבר מיוחד חוץ מזה שזו תהיה לידה ראשונה ואני אצטרך מתישהו להתאפס על עצמי,
מה איך ומי, אי אפשר בבית במקרה שלי, לצערי. וגם אי אפשר באף בית חולים שקרוב אלי, כל אחד והמגבלות שלו.
אהה ויש בת!
אני הלכתי פעם ראשונה לרופא בסקירה המוקדמת והודעתי לו מראש שאני לא מורידה תחתונים ושאין לו מה לחפש שם, מה שיראה יראה, וכמובן שהוא ראה הכל.
וזה שכבר כאן מתוק מתוק וגדל מיום ליום, מעבירים את הימים בשמחה והנאה גדולה. היום אנחנו הולכים לתחנת המשטרה, הוא רוצה לפגוש שוטר. או כמו שאומרים אצלנו "היום נלך לראות סוטה"
יום טוב

קט קטית מגיעה לנחלה

על ידי ענת_ב_פ* » 23 נובמבר 2008, 10:09

תודה שפתחת לי את הדלת לשנייה
היה חמים ונעים

ויאללה הלאה!
יש כאן עוד דלתות
שממילא נפתחות בזמן אמת :-)

החלומות שלך זה באמת משהו משהו.כבר אמרו לך ? ;-)
<וגם המציאות >

קט קטית מגיעה לנחלה

על ידי קט_קטית* » 23 נובמבר 2008, 09:48

תודה ענת

אני חושבת שיש משהו מכליל עד כדי מעליב בלאבחן אותי לפי לואיז היי,
שם חד משמעית הכבד הוא ככה העור הוא ככה והמשקל הוא ככה.

דווקא מאוד דיברה אלי האבחנה שלך, שבאמת באה מתוך ההיכרות שלך איתי,
ומתוך זה שבהרבה מקומות הבנת וקיבלת אותי לעומק
(וזה דבר נדיר שלרוב אי אפשר לקנות בכסף מהמטפלים ;-)).
אכן אכן יש לי איזה ריקוד על הגבול, ויש קושי (מודחק) לשחרר את התינוק,
וזה משהו שנודע לי בבירור בלידה של אלה (יש איפשהו למעלה פה בבלוג סיפור הלידה שלה בדיוק עם התובנה הזו).

אני לוקחת את המילים שלך, פותחת לשניה את הדלת של הלב, מכניסה אותם פנימה בזריזות,
ונועלת שוב.

ו-
די לצרה בשעתה

תודה רבה {@

קט קטית מגיעה לנחלה

על ידי ענת_ב_פ* » 23 נובמבר 2008, 09:39

אהלן מותק,
רגעעעעעעעעעעעעעע, רק דקה בבקשה, אני פה בדיליי,
אז רגע אחרון לפני שאת מקפיאה את הדיון על הגרד רציתי לשחרר אליך אסוציאציה שעלתה לי.

אפרופו כל העניין עם העור
< באתי לברך ויצאתי דורכת על יבלת |אוף| >
< כמובן שהתכוונתי שיש לך הרבה מה לתת לילדים בכל המיטות. גם במובן של מגע מחבק, עור בעור >

עלתה בי המחשבה שהעור שלנו הוא גבול, הוא חציצה בין הפנים שלנו לבין העולם החיצוני.
מכיוון שאת יש לך עולם פנימי עשיר כרגע (אחד היריון +מאגר של חלומות חבל"ז)
אז יש לי הרגשה שאולי לקראת הסוף (השליש האחרון של הלידה) עולים קצת הפחדים של
הלשחרר את התינוק אל העולם שבחוץץץץץץ.
זה מה עלה לי.
וגם מה שכתבת על אמא שלך הדהד לי בגוף בטירוף.. (())
שיהיה יום זורח ופורח @}
< היום זה יום מיוחד >

קט קטית מגיעה לנחלה

על ידי קט_קטית* » 23 נובמבר 2008, 07:49

נקודות,
שמעתי צליל העלבות קל?
היית מתה

מיכל,
והיתרון של הומיאופטיה שהיא עובדת גם אם לא מאמינים בה
D-:

נראה לי כדאי לא להגיע למצב הזה אלא למנוע אותו מראש
אם גם ככה ההומיאופטיה מטפלת רק בסימפטום לא נראה לי שיש מה למנוע מראש בשיטה כזאת.

בכל אופן, אני ממש מודה לך ושומרת על המלצתך. לעת צרה.

ובנימה אופטימית זאת:

די לצרה בשעתה

אני מקפיאה את דיון על הגרד עד שיגרד לי .
אם יגרד לי...

תודה על כל ההמלצות,
שומרת בלב ומעכלת בראש לאט לאט.

אין לחץ.

ברכות {@{@{@

קט קטית מגיעה לנחלה

על ידי מיכל_אמא_של_ליאור* » 22 נובמבר 2008, 19:35

לא משנה ממה הגרד , אם הוא גרד הריוני או משהו אחר , ההומיאופטים ייקחו את הסימפטום הזה בחשבון בתמונה האישית שלך .
אם וכאשר תרצי לפנות לכיוון , יש לי חברה הומיאופטית שאני ממש סומכת עליה .
והיתרון של הומיאופטיה שהיא עובדת גם אם לא מאמינים בה :-)
נראה לי כדאי לא להגיע למצב הזה אלא למנוע אותו מראש , ( אני טובה בלהציע לאחרים לא להמתין ...אקרא את דברי אצלך ואולי אצליח בכך על עצמי ...)

ואכן , איכפתיות , ואהבה , הן תרופות ידועות לעבור את החיים האלה .
שבוע טוב , מיכל

קט קטית מגיעה לנחלה

על ידי נקודות_ורודות_אגדיות* » 22 נובמבר 2008, 11:25

שמעתי צליל העלבות קל? דווקא בגלל שכתבת שאת לא??
אני מאוד מתעניינת בכתיבתך ובך וכידוע לך את הראשונה ואולי האחרונה שקראתי את כל הדפים שלה כמו שנכנסתי לאתר.
יש לי בעיה עם חלומות ואולי אם הייתי יושבת איתך ומכירה אותך מספיק והיית מספרת לי אותם, זה היה אחרת.
פה זה מרגיש לי קצת תלוש- מעבר לכך שאני לא תמיד מצליחה באמת להבין מה קורה שם וכפי שכתבתי לך מרגישה במערבולת.
אני מודיעה לך חד וחלק שאמשיך לפקוד את דפייך ולא הלכתי לשום מקום (-:
שבת שלום

קט קטית מגיעה לנחלה

על ידי קט_קטית* » 22 נובמבר 2008, 08:29

מיכל את יודעת בדיוק חברה אחרת המליצה לי הומיאופטיה קלאסית.
כל מיני מטפלים מתלחששים עלי ללא ידיעתי ;-)
אמרו באמת שאולי אפשר להקל על הסימפטומים.
אני קצת פחות מאמינה בזה כי זה לא גרד הריוני,
אלא רעלים ששוקעים בצד הפנימי של האור.
מה שנראה לי יכול לעזור זה כמו בימי הביניים, לשחרר "דם רע" D-:

אבל אם חלילה שוב אגיע למצב הזה כמובן אנסה את הכל מהכל...
אשרוף את כל מה שיש לי על מטפלים, מה ז"א...

תודה על דאגתך (היא עוזרת יותר מכל הומיאופטיה) ועל פירגונך.


נקודות, הבלוג שלי הוא כמו בחיים:
לפעמים ער, לפעמים ישן, לפעמים חולם.
אני ממש לא מצפה שיפרשו לי חלומות,
למה מסתדרת עם זה מצויין בעצמי.
מצד שני זה המקום שנוח לי לכתוב ולקרוא
(ולשלוח אליו חברות קרובות כשאני רוצה שכן יציצו על חלום זה או אחר ויתנו את דעתן).
נראה לי רוב הקוראות מדלגות על החלומות,
ולא רע לי עם זה,
טוב לי עם זה.

אני דווקא נהנית לקרוא חלומות של אחרות...
אבל זו שריטה אישית כמובן.
מבחינתי כל חלום הוא יצירת אמנות, כמו שאמרת - דאלי D-:

אז אל דאגה, אני לא נפגעת מזה שאינך מוצאת עניין בבלוג שלי,
יש הרבה בלוגים לכל הטעמים,
ואני נשארת עם אלה שנהנות מהכתיבה שלי.
כלומר למה לאהוב משהו בכוח כשיש מספיק בלוגים ומספיק קוראים לכולם ;-)

תודה שקפצת לבקר ותודה על הברכות.
אכן הטבע (והבעל) עושה את שלו.


{@

קט קטית מגיעה לנחלה

על ידי נקודות_ורודות_אגדיות* » 21 נובמבר 2008, 19:05

hey שלום. @}
קצת נטשתי אותך כי....קשה לי עם חלומות. בקושי מתמודדת עם שלי (למרות שלאחרונה בכלל לא זוכרת הרבה)- את יודעת, כמו דאלי. לשבת להתפעם מצורת הציור מהטכניקה אבל..ממש לא מנסה להבין אותו- ישר מרגישה שאני במערבולת.
אבל...ראיתי שחברתי נכנסה וקפצתי לגלות ש.....את הריונית.
וואו@} מסתבר שיש כאלה שהטבע ממשיך לעבוד אצלם (-;
אחלה אחלה.
וחייבת להוסיף ולאמר שמישהי כתבה פה שאת תענוג, ואני אומר שאת הרבה יותר מזה.
שבת שלום

קט קטית מגיעה לנחלה

על ידי מיכל_אמא_של_ליאור* » 21 נובמבר 2008, 17:33

לגבי הגירוד בהריון , ניסית אולי הומיאופטיה קלאסית ?
אני ממליצה !
והכי חשוב , גיליתי את הדף בלוג שלך היום וקראתי ומה זה נהניתי ממך !
את ממש ת ע נ ו ג !
שתהיה לך שבת טובה

קט קטית מגיעה לנחלה

על ידי קט_קטית* » 21 נובמבר 2008, 12:19

מרגישה כמו מתבגרת ששקלו אותה ולפי לואיז היי המשקל שלה אומר שהיא שמנה.
המתבגרת בוהה במראה, בוחנת את ירכייה המבצבצות מתחת לשמלת מיני של מעודדת
ובדיבור מהיר-חצי-נבלע <של מתבגרת> מזדעזעת:
  • OMG! אני שמנה! OMG!
ורצה לחפש דיאטה.

קט קטית מגיעה לנחלה

על ידי אשה_שמחה* » 21 נובמבר 2008, 10:23

אשה שמחה, בשורשים אין את השיעור הספציפי הזה!
נכון! בדיוק נכנסתי הבוקר וראיתי.

קט קטית מגיעה לנחלה

על ידי צפריר* » 21 נובמבר 2008, 09:29

כאן יש לי הזדמנות לרפא את עצמי מכעסים ומרירות.
על פני לרפא את עצמך מכעסים ומרירות, ללמוד לחיות עם אלה בשלום - אז מדבהרת על הבראה.
שריפוי הוא רק הפן הגופני, ומכך ריפוי הוא לעולם זמני.
הבראה מדברת על כוליותך - כל כולך משערותייך אל השערותייך, מנימי עינייך ועד מיתרי נפשך, קצוויתייך ומרכזך בו זמנית.

כאן, על פני למצוא מזור פיזי - שזה מותנה בשינויים עמוקים יותר, מתמקדת בכעסייך ובמרירותך ומתבוננת היכן הוא מקור הכעס, מהו הגורם הפנימי, הן לכעס הן למרירות.

תודות.

קט קטית מגיעה לנחלה

על ידי קט_קטית* » 21 נובמבר 2008, 09:19

אז ככה יש בי חלק שכועס וממרר על המחלה הזאת.
מה אני יותר כועסת ומרירה מאחרות?
דווקא לי "מגיע"?
במחשבה מיידית אני מעלה כמה נשים כועסות ומרירות מאוד ובלי בעיות כבד.
זה לא שחסר להן צרות.
בעצם הצרות שלי קטנות ליד הצרות שלהן.
אז קודם כל תודה על המחלה הזאת, שבאה לעיתים רחוקות לתקופות קצרות,
כי זו לא צרה כ"כ גדולה בפרספקטיבה רחבה
(למרות שכשאני בתוכה - זה די נורא, אבל - מדובר במשהו חולף).
ודבר שני, אם כל מחלה היא הזמנה להבראה,
כאן יש לי הזדמנות לרפא את עצמי מכעסים ומרירות.
אפילו אם לא היו יחסית הרבה בחיים שלי - עדיף בלי בכלל.
ואולי אחרי שאפטר מהם במבט לאחור אוכל לראות שיחסית למה שנהייתי, מצבי היה חרא.

כמו שאמרה הרבנית פישר: כמו שזה, זה טוב!
<ואנחנו רק בכותרת, עוד לא הצצנו בפנים!>

קט קטית מגיעה לנחלה

על ידי קט_קטית* » 21 נובמבר 2008, 09:05

אשה שמחה, בשורשים אין את השיעור הספציפי הזה! לפחות לא מוצא לי.
נראה לי אין ברירה ואצטרך להתקשר לרבנית אשירה,
למרות הכעס והמרירות...

קט קטית מגיעה לנחלה

על ידי קט_קטית* » 21 נובמבר 2008, 08:55

הרבנית קוקו, לא לכעוס

D-:

זה שכבד קשור לכעסים כבר ביררנו,
וכיס המרה למרירות (מילא כועסת, אבל מרירה? S-:)
ל{{}}ורד לב שהייתה אצלי לפני כמה זמן לא היה שום רעיון,
אולי לנקות ת'כבד באביב ע"י דיאטה מתאימה...
ולמה בשמת א קשורה לכבדים? D-:


<מרגישה כמו אלכהליסטית אנונימית עם כל ה"את גדולה" והתמיכה הפרקטית. דווקא כיף מאוד>
תודה
{@

קט קטית מגיעה לנחלה

על ידי שירי_בן_דב* » 21 נובמבר 2008, 07:22

כבד זה כעסים., כעסים מצטברים בכבד, אז בבקשה, הרבנית קוקו, לא לכעוס.

קט קטית מגיעה לנחלה

על ידי שירי_בן_דב* » 21 נובמבר 2008, 07:21

לא קראתי הכל אבל ראיתי שיש איזה בעיה עם כבד. אז זרעים של גדילן בדרך כלל עושים ת'עבודה. קונים בחנויות טבע או שקוטפים אבל עוד לא.

קט קטית מגיעה לנחלה

על ידי מי_מה* » 20 נובמבר 2008, 22:31

את אלופה!
ואני לא חושבת שלא הולך לך עם מורים, יש לך מתנה גדולה - את יודעת לזהות מהר יחסית מי טוב בשבילך ומי לא ועוזבת בזמן את מי שלא. מורים מעולים עוד מחכים לך בדרך. אני בטוחה.
ולגבי הכבד אני מציעה לך להתיעץ עם בשמת א ועם ורד לב , בטח יהיו להן כמה רעיונות לגבי תזונה ובכלל.
(())

קט קטית מגיעה לנחלה

על ידי אשה_שמחה* » 20 נובמבר 2008, 21:28

אפשר גם פשוט לשמוע את השיעור בלי לראות, (במילא אצלי הסאונד לא מסונכרן עם התמונה וזה מה זה מעצבן), באתר שורשים, בלי קוד ובלי נעליים :-) (תכתבי בגוגל "שורשים שמע ישראל", ואז תכנסי לרבנית פישר).
<נדחפת :-) >

קט קטית מגיעה לנחלה

על ידי קט_קטית* » 20 נובמבר 2008, 21:04

אחרי שהתקשרת אליהם בעשר בלילה הם הורידו את הבזק ושמו מספר של נייד

קט קטית מגיעה לנחלה

על ידי עדינה_ניפו* » 20 נובמבר 2008, 19:59

קודם כל אפשר גם במייל לעשות את זה דרך האתר.
והטלפון זה כלום,
כמובן שזאת לא הרבנית שעונה לך, פשוט מישהי נחמדה שעובדת במרכז ובלי שום שאלות נותנת לך מספר,
וזהו זה, לקח לי פחות מדקה.
הייתי בשמחה נותנת לך את שלי אבל כבר ניסיתי את זה עם חברות אחרות וזה עובד מסתבר רק מהמחשב שלי.
יאללה, איזרי אומץ והושיטי יד לשפופרת!

קט קטית מגיעה לנחלה

על ידי קט_קטית* » 20 נובמבר 2008, 19:53

אוף איזה מבאסים...
אי אפשר במייל משו?
רק להתקשר לרבנית בעצמה?
אולי תתני לי את הקוד שלך D-:

קט קטית מגיעה לנחלה

על ידי עדינה_ניפו* » 20 נובמבר 2008, 19:38

בסדר הרבנית קוקו!! הנה לך קישור לאתר של שורשים (מקווה שזה יעבוד, זה לא הצד החזק שלי)
http://www.ashira.co.il/
את נכנסת ולוחצת בצד ימין על "שולמית פישר"
אבל צריך להתקשר לאתר שורשים לקבל קוד סודי בשביל לשמוע את השיעורים.
אני בזמנו התקשרתי אליהם ב 22:00 ומישהי ענתה לי ונתנה לי תוך רגע קוד.
זה המספר של שורשים 03-5603243
תהני

קט קטית מגיעה לנחלה

על ידי קט_קטית* » 20 נובמבר 2008, 18:32

לא יודעת מה היחס שלך ל"רבניות"

מה קרה לך?
אני בעצמי רבנית!
הרבנית קוקו.
שלחי מהר

קט קטית מגיעה לנחלה

על ידי עדינה_ניפו* » 20 נובמבר 2008, 16:48

לקשר רמזים
תגידי, שמעת כבר את השיעור של הרבנית פישר (דרך האתר "אשירה") שאני ממליצה עליו כבר כמה ימים כאן באתר?
(מי שעוקב אחרי באתר וראה כבר כמה פעמים המלצתי בימים האחרונים על השיעור הזה בטח חושב שאני פנאטית, אני בסך הכל מתלהבת :-] !!)
השיעור נקרא "איך שזה, זה טוב!"
שיעור מעולה בפני עצמו ובכלל דרכה אני כל הזמן לומדת שאפשר לקשר את הרמזים בפשטות.
נראה לי שתאהבי את זה.
(לא יודעת מה היחס שלך ל"רבניות" אבל היא באמת משהו מיוחד לדעתי.)

קט קטית מגיעה לנחלה

על ידי קט_קטית* » 20 נובמבר 2008, 14:26

אין משהו שאת לא יודעת

בהחלט
וגם

כשמבקשת ללמוד כלי מסויים,
עלי למצוא את הדרך הבלתי אמצעית ככל הניתן ללמוד אותו.
כשפונה למורים, יש לבחור כאלה שאוהבים את הכלי,
ומעבירים את הכלי.
לא מעדירים את עצמם ומעבירים את עצמם.
זה באמת שלא מעניין את אף אחד.

המורה האחרון ביקש, התעקש והתחנן,
שכל מי שנמצא בקורס וחושב לעסוק בטארוט,
ילמד את קוד האטיקה שמופיע בספר שלו,
גם אם לא יקרא את הספר עצמו.
שאלו אותו האנשים: מי כתב את קוד האטיקה?
אמר: אני.

וואלה ספר שלם שמעביר מסורת וסיפורים הקשורים לקלפים פחות חשוב משני עמודים שהוא עצמו, מניסיון העבודה שלו של כמה עשרות שנים קבע וסיגל לעצמו - ומבחינתו זה זה קודש הקודשים.
ואז, למרות שכביכול דואג למי שפונה לאותם הפותחים בקלפים,
שיזכו ל"טיפול" הוגן, בפועל מנסה לכפות את דעתו בנוגע לצורת הפתיחה ואופן העברת המידע.

ועם כל הכבוד לכוונות הטובות D-:
מי בכלל שמו להיות מטיף המוסר?
ומי בכלל שמי להיות "המטפלת" של מישהו?

והרי לא ביקשתי ללמוד "שיטות טיפול".
רק לגלות קצת מהנסתר אל הגלוי :-)

לקשר רמזים.

הטיפול זה מה שהאדם יעשה לעצמו.
אני לא גדולה וחכמה יותר מהאדם שבא אלי עם שאלה,
ואין לי שום יומרה "לטפל" בו.
קטונתי.
התשובה ממילא נמצאת אצלו ולפעמים אולי אוכל לגלות אותה.
האחריות שלי מוגבלת, ואני לא מחפשת להגדיל אותה.

ואף מורה לא גדול וחכם יותר ממסורת של אלפי שנים.

ואני פוסטמה שמתעצלת ללמוד מספרים ואז מתפלאת שלאוכל שמאכילים אותי יד שניה יש טעם לעוס.

קט קטית מגיעה לנחלה

על ידי חני_בונה* » 20 נובמבר 2008, 13:24

אתמול ישבתי והמלצתי עליך לאיזו חברה, והמלצתי והמלצתי,
תודה

קט קטית מגיעה לנחלה

על ידי חני_בונה* » 20 נובמבר 2008, 13:23

השאלה היתה: אם היית קוראת את השורה הזו אצל מי שהוא שקרוב אלייך נניח באתר מה היית אומרת לו?
ואז שאלתי את עצמי (אולי את שאלת אותי?) מה אני רוצה להשיג בשאלה הזו. והתשובה הייתה שתראי על עצמך משהו.
והשורה התחתונה היתה: אין משהו שאת לא יודעת

קט קטית מגיעה לנחלה

על ידי אהבת_עולם* » 20 נובמבר 2008, 13:19

<ספרי לי בסוד מה שאלת ואיזו תשובה קיבלת?>
גם אני רוצה לשמוע את הסוד... :-)

קט קטית מגיעה לנחלה

על ידי קט_קטית* » 20 נובמבר 2008, 13:09

מדהימות אתן בעצמכן ורואות דרכי את השתקפותכן.
טוב לי אהבה, טוב לי
{@{@{@

קט קטית מגיעה לנחלה

על ידי אמנית_בהתהוות* » 20 נובמבר 2008, 12:57

קוראת... לב ענק ויפיפה

קט קטית מגיעה לנחלה

על ידי קט_קטית* » 20 נובמבר 2008, 12:45

חני, דעי לך שאת מותק.
מותק עולמי.
בחיי.
אתמול ישבתי והמלצתי עליך לאיזו חברה, והמלצתי והמלצתי,
ואמרתי לה ואומרת גם לך:
אני קמצנית בהמלצות על מטפלים.
אבל את?
מותק עולמי {@
תודה שבאת

<ספרי לי בסוד מה שאלת ואיזו תשובה קיבלת?>
<ששששש אפחד לא רואה לא שומע ;-)>

חזרה למעלה