על ידי אורנה_שפרון* » 23 מאי 2004, 23:51
ליאורה,
נראה שעוברת עליכם תקופה קשה. בנך מצהיר שהוא מרגיש לא אהוב, ואומר שאת, אמא שלו שונאת אותו.
אני מניחה שזה ממש קשה לך לשמוע את זה. זה ודאי מעורר בך הרגשות קשות - אולי אשמה, חוסר אונים, בושה, תחושת כשלון.... ומתוך כך עולה הרצון הברור שלך להעמיד אותו על טעותו, ("אני אוהבת אותך מאד,_) ולשנות את המצב, (_אני מרגישה שאין לי כלים לשנות את זה,).
אולי במקום זה נסי, קודם כל, לקבל את המצב כפי שהוא. בדקי עם עצמך את הרגשותיך כלפי האמירות האלה שלו - אולי את מכירה את ההרגשה הזאת שהוא מתאר, את תחושת הבדידות שלו, את העלבון. בררי באילו נקודות זה נוגע בך - אולי מעורר חוויות מהעבר, אולי מעמת אותך עם האמא שאת, אולי עם האמא שלך. ברור עצמי כזה עשוי להניב קצה חוט להבנת הרגשותיו של בנך.
ובקשר של אתו - ראשית, יש לקבל את האמירות שלו כפשוטן. זה מה שהוא מרגיש עכשיו. צריך לזכור שעל פי רוב ההרגשות של הילדים מתחלפות יותר מהר מאשר אצלנו המבוגרים. הם עדיין לא ממש מאומנים בלשמור טינה.
בדיאלוג שלך איתו:
פני לכך זמן ואת מלוא תשומת לבך. נסי לחזור על דבריו ולתאר לו מה הוא עלול להרגיש - את יכולה לנסות לדמיין מה את היית מרגישה במצב כזה - אמירה כמו: זה בטח ממש לא נעים להרגיש שלא אוהבים אותך, היא יותר פתוחה, מעלה השערה ולא קובעת עובדה. יתכן שיהיה לו יותר קל לקבל התיחסות כזאת. משפט כזה גם משאיר לו פתח להמשיך ולתאר את מה שהוא מרגיש. זה עלול לקחת זמן, בהתחלה, סביר שהוא יחזור שוב ושוב על אותו משפט, ואת תמצאי את הדרך לחזור שוב ושוב על דבריו ועל ההשערות שלך לגבי הרגשתו. זה גם עשוי להגביר את סערת הרגשות שלו וכמובן גם שלך. נסי להיות סבלנית ככל שאת יכולה, לזכור שכך הוא באמת מרגיש ולקבל זאת. בהמשך הוא יעלה אולי דברים נוספים ויתכן גם שתוכלי להבין מדבריו למה הוא זקוק כדי להרגיש אחרת.
בכל מקרה - השאלה שכדאי לך לשאול את עצמך היא למה בנך זקוק ולא איך תשני את הרגשתו.
את השאלה הזאת את יכולה לשאול לגבי עצמך - איך אשנה את הרגשתי ביחס לכך שבני מצהיר שהוא אינו אהוב - יש לך אפשרות לבחור את רגשותיך אבל לא את רגשותיו של בנך.
ליאורה,
את עצמך ציינת שזאת תקופה, נסי לזכור זאת ברגעים הקשים..
בנך זכה באמא קשובה שעושה ככל יכולה להעניק לו את כל אשר הוא זקוק לו. ודאי תמצאי את הדרך גם בתקופה הלא פשוטה הזאת.
חזקי ואמצי.
ליאורה,
נראה שעוברת עליכם תקופה קשה. בנך מצהיר שהוא מרגיש לא אהוב, ואומר שאת, אמא שלו שונאת אותו.
אני מניחה שזה ממש קשה לך לשמוע את זה. זה ודאי מעורר בך הרגשות קשות - אולי אשמה, חוסר אונים, בושה, תחושת כשלון.... ומתוך כך עולה הרצון הברור שלך להעמיד אותו על טעותו, ([u]"אני אוהבת אותך מאד,_) ולשנות את המצב, (_אני מרגישה שאין לי כלים לשנות את זה,[/u]).
אולי במקום זה נסי, קודם כל, לקבל את המצב כפי שהוא. בדקי עם עצמך את הרגשותיך כלפי האמירות האלה שלו - אולי את מכירה את ההרגשה הזאת שהוא מתאר, את תחושת הבדידות שלו, את העלבון. בררי באילו נקודות זה נוגע בך - אולי מעורר חוויות מהעבר, אולי מעמת אותך עם האמא שאת, אולי עם האמא שלך. ברור עצמי כזה עשוי להניב קצה חוט להבנת הרגשותיו של בנך.
ובקשר של אתו - ראשית, יש לקבל את האמירות שלו כפשוטן. זה מה שהוא מרגיש עכשיו. צריך לזכור שעל פי רוב ההרגשות של הילדים מתחלפות יותר מהר מאשר אצלנו המבוגרים. הם עדיין לא ממש מאומנים בלשמור טינה.
בדיאלוג שלך איתו:
פני לכך זמן ואת מלוא תשומת לבך. נסי לחזור על דבריו ולתאר לו מה הוא עלול להרגיש - את יכולה לנסות לדמיין מה את היית מרגישה במצב כזה - אמירה כמו: זה בטח ממש לא נעים להרגיש שלא אוהבים אותך, היא יותר פתוחה, מעלה השערה ולא קובעת עובדה. יתכן שיהיה לו יותר קל לקבל התיחסות כזאת. משפט כזה גם משאיר לו פתח להמשיך ולתאר את מה שהוא מרגיש. זה עלול לקחת זמן, בהתחלה, סביר שהוא יחזור שוב ושוב על אותו משפט, ואת תמצאי את הדרך לחזור שוב ושוב על דבריו ועל ההשערות שלך לגבי הרגשתו. זה גם עשוי להגביר את סערת הרגשות שלו וכמובן גם שלך. נסי להיות סבלנית ככל שאת יכולה, לזכור שכך הוא באמת מרגיש ולקבל זאת. בהמשך הוא יעלה אולי דברים נוספים ויתכן גם שתוכלי להבין מדבריו למה הוא זקוק כדי להרגיש אחרת.
בכל מקרה - השאלה שכדאי לך לשאול את עצמך היא למה בנך זקוק ולא איך תשני את הרגשתו.
את השאלה הזאת את יכולה לשאול לגבי עצמך - איך אשנה את הרגשתי ביחס לכך שבני מצהיר שהוא אינו אהוב - יש לך אפשרות לבחור את רגשותיך אבל לא את רגשותיו של בנך.
ליאורה,
את עצמך ציינת שזאת תקופה, נסי לזכור זאת ברגעים הקשים..
בנך זכה באמא קשובה שעושה ככל יכולה להעניק לו את כל אשר הוא זקוק לו. ודאי תמצאי את הדרך גם בתקופה הלא פשוטה הזאת.
חזקי ואמצי.