עצירות ושליטה ביציאות

שליחת תגובה

ידיעה פנימית לא נקנית - היא מתגלה.
קוד אישור
הזן את הקוד בדיוק כפי שהוא מופיע. כל האותיות הן אותיות גדולות.
סמיילים
|יד1| |תינוק| |בלונים| |אוף| ;-) :-] |U| |נורה| |עוגה| |גזר| |אפרוח| 8-) :'( {@ :-) |L| :-D |H| ((-)) (()) |יש| |רעיון| {} |#| |>| |שקרן| >:( <:) |N| :-0 |תמר| :-S |מתנה| |<| :-( ZZZ :-| |*| :-/ :-P |עץ| |!| |-0 |Y| :-9 V :D :) ;) :( :o :shock: :? 8-) :lol: :x :P :oops: :cry: :evil: :twisted: :roll: :!: :?: :idea: :arrow: :| :mrgreen: :geek: :ugeek:

BBCode פעיל
[img] פעיל
[url] פעיל
סמיילים פעילים

צפיה מקדימה של הנושא
   

הרחב תצוגה צפיה מקדימה של הנושא: עצירות ושליטה ביציאות

עצירות ושליטה ביציאות

על ידי סנונית_הסיפורים* » 13 ינואר 2020, 17:49

הי
בימים אלה עולה באתר
sipurimerapim.com
מקבץ של סיפורים מרפאים לקשיים שונים בגיל הרך
וביניהם גם אנקופרזיס (עצירות ובריחת קקי)
חרדת אסלה
ואנורזיס (הרטבה)
היכנסו
ותצללו פנימה.
ציפורי דורון
פסיכולוגית ומרפאה בסיפורים
ווטסאם 054-6776775
מייל [email protected]

עצירות ושליטה ביציאות

על ידי מיואשת* » 03 ינואר 2017, 09:33

+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+

אני קוראת כל כך הרבה סיפורים דומים לשלי מלפני הרבה זמן ואני תוהה איך בסוף הילדים התגברו אם בכלל?
הבן שלי עוד חודשיים בן 3 גמול כבר 10 חודשים.
מאז הגמילה אנחנו סובלים מחרדת יציאה עליות ומורדות.
הייתה תקופה טובה ופתאום שוב חזרהו אחורה בזמן ושוב נתקף בפחד לעשות וסובל נורא!
מה הפתרונות??

עצירות ושליטה ביציאות

על ידי פלונית_אלמונית* » 23 אוגוסט 2016, 12:18

מנסיון אישי בלבד, עוזר מאוד לשתות מיץ שזיפים (רצוי אורגני, יש בחנויות טבע) מאוד עוזר נגד עצירות.
במקביל להמנע ממוצרים המכילים קפאין כמו שוקולד ותה וגם ממוצרים מעובדים,
לאכול הרבה ירקות ופירות.

לדעתי יש להמנע ולהזהר מאוד מהעצות כגון "להכניס לילדים משהו (אצבע או מדחום) לטוסיק": זה יכול להגמר בנזק חמור למעי כמו קרעים במעי. טיפולים פולשניים עדיף להשאיר לרופאים ולא לקחת סיכון שייגרם נזק לילדה.

עצירות ושליטה ביציאות

על ידי פלוני_אלמונית* » 22 אוגוסט 2016, 22:51

יש לי עצה מעולה בישבילי מקווה שיעזור לך
יש לי כמה עצות
1 עם את לא ניגעלת תיקני צל לטוסיק בבית מירקחת ותשימו קפלות מיוחדות יבואו לך עם זה ביחד ותכניסי לה אצבע לטוסיק ותסובבי
עצה 2 תקחי מד חום בלי כלום תחניסי לטוסיק עמוק עמוק גם עם היא תבכה זה לא נורא עד שתרגשי שקרי יוצא וזה יבוא

עצירות ושליטה ביציאות

על ידי פלוני_אלמונית* » 21 פברואר 2016, 20:37

+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+

שלום חייבת עזרה יש לי ילדה מקסימה בת 4 שסבלה מעצירות קשה לאחר כמה ימים ללא ישיבה בשרותים, אפשר להגיד שהילדה עברה מיני לידה .
זה היה סיוט מה שיצא לה שם שיניתי לה את התזונה אבל כלום לא עזר לבסוף פניתי לרופא והוא נתן לנו נר גליצרין ואבקה בטעם תפוז לאחר 3 ימי טיפול הילדה הגיע למצב שהיא עושה את הצרכים שלה
ללא שליטה ! נגיד היום 6 פעמים צואה רכה מאוד 6 פעמים החלפת בגדים מקלחות . והאמת שאני קצת בלחץ שלא נפגע לה משהו מהטיפול או מהעצירות הכואבת שהייתה לה .
האיים קרה לכםמשהו דומה עם ילדכם ?

עצירות ושליטה ביציאות

על ידי פלוני_אלמונית* » 23 נובמבר 2015, 17:44

הי,
שני רעיונות אחד פיזי אחד רגשי:
תני לה סלק או מיץ סלק
למרות שזה נחשב לסימפטום לא קל יש לי ניסיון טוב בעבודה עם הסיפור המרפא איתו, ואשמח לנסות לעזור לכם.
אני ב [email protected]
כל טוב ובהצלחה
מציפורי דורון.

עצירות ושליטה ביציאות

על ידי אמא_של_מתאפקת* » 23 נובמבר 2015, 11:52

הי אנשי באופן היקרים!
קראתי שני שליש דף אז אולי פספסתי, אבל מנסה כי אובדת עיצות....

בתי הגדולה, 3 וחודשיים שוב פעם ב'התקף עצירות מרצון' כשהפעם (לא זוכרת אם לראשונה או שכבר היה) היא גם לא יושבת על הסיר לפיפי כי מפחדת שהקקי יברח... וכבר היה כמה פספוסים בתחתונים בשבוע האחרון.

יש לציין שהיא עדיין לא עושה בשרותים, למעט כמה פעמים בודדות שמרצונה ישבה,
פיפי היא עושה בסיר, ולקקי מבקשת טיטול והולכת לחדר לבד משחקת עם עצמה עד שגומרת ובאה לבקש שנחליף לה. זה בשגרה.

בימי העונש של העצירות כמו כל התיאורים כאן, לא זזה מידי הרבה עד בכלל, מסתובבת כשמחזיקה את התחתונים, ומיללת ומחרפנת עד שגם הכי הרבה סבלנות ואהבה שמצטיידים בסוף נגמר לנו, וככל שחוזר על עצמו נגמר מהר יותר

והיא רוצה שנחזיק אותה כל הזמן וכו ובוכה כי עומד לצאת לה אבל לא רוצה סיר לא רוצה שירותים לא ייטול לא כלום ובוכה ומיללת....

לא נראה לי שנובע מכאב כי כשעושה יוצא קקי רגיל וטוב

אולי פעם לפני איזה שנה היה לה שלשול שורף או עצירות או משהו לא זוכרת בדיוק שהיו טריגר פיזי אבל מאז זה כנראה רגשי.. ואנחנו אובדי עיצות

מכל מה שקראתי פה בדף הקטע של מאכלים לא נראה לי יעזור כי לא זה הסיפור

אז מה כן? איזה המלצה על מטפל שאפשר להתייעץ? אנחנו בחול אז רק יעוץ טלפוני רלוונטי כעת ולא טיפולים למיניהם

וגם יוצר חשוב-
מה להגיד? ומה ל א להגיד לה?
ניסינו כל מיני והכל גרוע יותר או פחות. מרגישה שאנחנו טועים, לפעמים במודע כי כבר נמאס לנו אז נפלט סוג- את רוצה א ב ג? אחרי שתשבי על הסיר/תעשי קקי
לפעמים כתוצאה כי אי אפשר ללכת איתה ככה לשום מקום. אבל היא בשלה. לא אז לא רוצה....

מה עושים? מה הכי טוב ונכון להגיד וממהלהמנע? איך לעודד ומתי להתעלם ?
עזרה הצילו!

יש לציין שיש ביבי חדש בבית מה שברור משפיע אבל התופעה החלה עוד לפני ההריון אז....

ואני יודעת ומבינה שהרבה זה בגללי בגללינו זוגיות שבורה ומקרטעת או זורמת בכאילו, ואחרי שקראתי את צפריר נפל לי הלב,
אז זאת אני. בגללי. ומבינה. אבל אני לא יכולה לסדר את עצמי, בטח שלא באינסטנט ואולי אף פעם אולי עוד מלא זמן, רז מה? ככה היא תמשיך לסבול בגללי? אין דרך לשחרר אותה מהבעיות שלי?!

הצילו פליז.... שפריר?! מישהו?!
תודה וסליחה על המגילה....

עצירות ושליטה ביציאות

על ידי יעל* » 20 אוגוסט 2014, 15:56

הבן הקטן שלי בן שנתיים ו-5 חודשים.
הוא גדל בלי חיתולים באופן חלקי ונגמל מחיתולים סופית די מוקדם, מאוד בקלות ומאוד מהר.
הוא כבר כ-7 חודשים עצמאי לגמרי בכל מה שקשור לפיפי/קקי ביום (ו-5 חודשים גם בלילה).
לפעמים אני רואה שעוברות הרבה הרבה שעות בלי שהוא עושה פיפי. עכשיו למשל עוד מעט 4 אחה"צ, הפיפי היחיד שהוא עשה היום היה כשהוא קם בבוקר.
הוא שותה רגיל. לפעמים יותר לפעמים פחות.
אם אני שואלת אותו אם יש לו פיפי, והוא אומר לא (בדר"כ הוא אומר לא), אני עוזבת את זה למרות שנראה לי שאין סיכוי שאין לו פיפי (לא רוצה ליצור מאבק).
אף פעם לא בורח לו פיפי (זה קרה אולי 4 פעמים בחודש הראשון אחרי שהורדנו חיתול סופית וזהו).
כאילו יש לו שלפוחית של מבוגר.

זה מוזר? יכול להיות משהו לא תקין בזה? אשמח לתשובה... תודה @}

עצירות ושליטה ביציאות

על ידי פלוני_אלמונית* » 30 יוני 2013, 17:18

מה עושים?
הקטנה שלנו, בת שנתיים וחצי, גדלה בלי חיתולים ומגיל חצי שנה עושה קקי בסיר בשמחה. מאז שלמדה ללכת עושה את זה עצמאית, הולכת, מביאה את הסיר, בוחרת לה ספר ומתיישבת ועושה קקי.
אבל משהו קרה בשבועות האחרונים. היא התחילה להתאפק ולא לרצות לעשות קקי בסיר. בהתחלה היה המון סבל מסביב לעניין וחשבנו שאולי כואב לה. התחלנו גם עם פרחי באך לה ולי והסבל קצת נרגע, אבל היא ממשיכה להתאפק. מתאפקת ומתאפקת עד שלא מצליחה יותר והקקי פשוט יוצא. על הרצפה, או בתחתונים. לפעמים היא עוצרת אותו וכל פעם יוצא רק קצת, וככה יכול להיות סשן של כמה שעות.
אז היה שיפור כאמור, קצת פחות סבל וקצת פחות מצליחה להתאפק והסשנים התקצרו. אבל ההתאפקות כשהיתה. ביום שבו זה לבסוף משתחרר (בדר"כ יום כן יום לא, ולפעמים גם כל יום) היא מאוד חסרת שקט וחסרת מנוחה, רוצה כל הזמן להיות על הידיים. אחרי שזה משתחרר, פתאום היא חוזרת להיות שמחה ומלאת אנרגיה. על הסיר היא לא מוכנה לשבת בכלל. כשהקקי יוצא היא מבקשת לשבת איתנו על האסלה, אבל שם היא עושה תנועות של התאפקות ולרוב לא יוצא שם כלום. לדעתי היא מסרבת לשבת על הסיר בגלל שהתנוחה בסיר כל כך מעודדת התרוקנות. אנחנו מאוד משתדלים לשחרר ולא לעשות מזה עניין. אבל זה מתחיל להיות קשה. בעיקר בגלל החוסר שקט שלה, היא דורשת המון להיות על הידיים וזה מנטרל הרבה אפשרויות. נכון שילדים בגיל הזה עוד זקוקים להיות על הידיים או במנשא מדי פעם, אבל כל היום זה קשה במשקלים האלה. בדר"כ כשהיא עושה קקי, אנחנו מנקים בשקט ועוברים הלאה. אבל גם כאן אני לפעמים תוהה אם אין מקום לדרוש ממנה לעשות במקום המתאים...
אנחנו מקפידים על תזונה נכונה, ויש לציין שהקקי שיוצא הוא לרוב לא קשה בכלל ולפעמים אפילו די רך.
בקיצור, נראה לי שכאן זה לא עצירות, אלא יותר צורך כלשהו לשלוט ביציאות. אשמח לכל תובנה בעניין

עצירות ושליטה ביציאות

על ידי גילי* » 04 נובמבר 2011, 00:19

היי נועה!!! יכולה רק לספר לך מהנסיון שלי .... 2 הבנות שלי סבלו מאוד מפיסורות (הגדולה מגיל 7 חודשים ונראה לי שגם הקטנה התחילה בסביבות הגיל הזה).
מה לא ניסיתי?!? דיקור, הומאופתיה, עיסויים בבטן , נשבעת בסוף גם לי כבר הייתה עצירות מרוב הלחץ..
עד שבסוף , חברה של אמא שלי שהיא ארומתרפיסטית רקחה לי קרם... לא תאמיני: חמאת שיאה ונבט חיטה! מרחתי להן את זה בעדינות בפי הטבעת וגם קצת בפנים (ממש בעדינות) ואז כשעשו קקי לא כאב להן. הקפדתי מאוד על תזונה עם הרבה נוזלים והכנתי להן כל יום בבוקר :רסק עגבניות עם שמן זית וכפית דבש (היית צריכה לראות איך הן רבו מי תקבל ראשונה...). בעצם זה כמו הביצה והתרנגולת: יש עצירות ואז הקקי קשה ופוצע את פי הטבעת ואז כשיוצא זה גורם לפיסורה ואז הם נכנסים לכזאת טראומה שהם פשוט מפחדים לעשות וכך חוזר חלילה...עד שהמעגל נשבר!
האמת שלגדולה שלי עד היום יש נטיה לעצירויות... כשקשה לה (למשל מעברים של גן, בית...) מיד יש עצירות (ואז כמובן שהיא נהיית עצבנית וממש רגישה), פשוט צריך להיות סובלניים. האמת שהיום אני פשוט עושה לה עם שמן זית בפי הטבעת כשיש עצירות וזה ממש עוזר.... (כשכואב לה היא מבקשת שמן זית...בנוהל..). המון בהצלחה(-:

עצירות ושליטה ביציאות

על ידי הדס_צומחת* » 31 אוקטובר 2011, 13:08

אני ממליצה גם על תטא הילינג - שיחרור טראומות ושינוי דפוסים...
מזמינה אותך להתקשר. (אפשר גם לעשות טיפול טלפוני). 052-3601543

עצירות ושליטה ביציאות

על ידי מאמינה_בטוב* » 30 אוקטובר 2011, 11:04

לנועה, גם אני ממליצה על הומיאופטיה,
יש לי המלצה על הומיאופטית : טובה סלע, מקבלת ברמת אביב, יסודית אחראית רגישה וקולטת עניין.
בהצלחה

עצירות ושליטה ביציאות

על ידי אני_צ'ה* » 29 אוקטובר 2011, 21:38

לנועה - הומאופתיה, הומאופתיה, הומאופתיה.
את מוזמנת להתקשר לשמוע עוד פרטים ולשאול שאלות. אני מקבלת באזור המרכז, אם תרצי אשמח להמליץ על מטפלים אחרים בהתאם לאזור מגורייך....
בהצלחה רבה.
(-:

עצירות ושליטה ביציאות

על ידי פלוני_אלמונית* » 29 אוקטובר 2011, 21:21

הי פירסמתי לפני שבוע בככר השוק + שאני מחפשת מטופלים למחקרון בנושא, אני מטפלת שיטת B.A.T, אני מאמינה שאני יכולה לעזור לבן שלך בנושא התחייבות שלך להגיע לשלושה טיפולים והתחייבות שלי לתת אותם ללא עלות ,הטיפולים מתקיימים בבית אריה.

עצירות ושליטה ביציאות

על ידי פלוני_אלמונית* » 29 אוקטובר 2011, 21:16

ג אני ממליצה מאוד על הומאופתיה קלסית

עצירות ושליטה ביציאות

על ידי אחת* » 29 אוקטובר 2011, 20:59

היי נעה, ממליצה לנסות הומאופתיה קלאסית. אפשר למצוא המלצות על מטפלים גם באתר . בהצלחה מאוד!

עצירות ושליטה ביציאות

על ידי סגו_לה* » 29 אוקטובר 2011, 20:45

נועה,היינו במקרה דומה,מה שעזר,מים חמימים באזור האגן עם חיבוק ודיבור מרגיע,
הוא היה מפוחד,התכסה זיעה קרה,שמתי אותו בכיור תוך כדי חיבוק,והזרמתי זרם חלש של מים חמימים על הגב התחתון.
אמרתי לו שהקקי רוצה לצאת והוא פוחד,שהבטן תרגיש הרבה יותר טוב בלי הקקי.וכל הזמן עודדתי אותו וליטפתח אותו במקום שהמים נגעו בו.
אחרי כמה פעמים נוצר שיפור משמעותי ועברנו לאסלה.
נכון שזה מאתגר,גם לנקות את הכיור...
אבל משרה ביטחון בילד ומאפשר להיות איתו באהבה פשוטה,ללא שיפוטיות.
לפעמים גם גיגית מים חמימים הייתה עוזרת,כמו אמבטיה,ואז יותר קל לנקות.
בהצלחה! חשוב לזכור בתוך הקושי שזה זמני,זה יעבור.לא להלחץ מזה.

עצירות ושליטה ביציאות

על ידי אמא* » 29 אוקטובר 2011, 17:40

מניסיון שלנו - כשהייתה בעיה אחרת - פחד לעשות קקי בשירותים ולא בחיתול - דיברתי בזמנו עם הגננת המדהימה שלנו (סליחה על חוסר הבאופניות... החיתול והגננת) והיא המליצה פשוט להרפות לגמרי, לא רק במילים אלא באמת בתוכי מהעניין. לא לעשות מזה עניין. עשיתי עם עצמי "שיחה" ועבודת קבלה ועזיבת הנושא. יום למחרת (!) הבת שלי התחילה לעשות קקי בשירותים.

עצירות ושליטה ביציאות

על ידי מיכל_גוטמן* » 29 אוקטובר 2011, 16:27

הי נןעה
אני חושבת ששיאצו - ממש עדין ומותאם לגילו - יכול לעזור
לא כתבת מאיפה את, אם תכתבי לי בדף הבית או במייל (micgutman בג'ימייל) אני מקווה שאוכל להמליץ לך על מישהו באזורך
בהצלחה , תרגישו טוב

עצירות ושליטה ביציאות

על ידי פלוני_אלמונית* » 29 אוקטובר 2011, 15:10

לנעה יודעת על רן רון פסיכולוג מיפעת שעזר לילדה עם בעיה כזו מאד ממליצה לדבר איתו 7334612 בסלקום

עצירות ושליטה ביציאות

על ידי קרן_שמש_מאוחרת* » 29 אוקטובר 2011, 14:08

לנועה שאלה על טיפול לילד בן 3 עם עצירות. לא כתבת באיזה איזור בארץ אתם. יש בתל השומר מרכז שמתמחה בטיפול התנהגותי קוגנטיבי באינקופרזיס (נשמע שזה מה שקורה עם הבן שלך) ואני מכירה מישהי מאוד מומלצת בבאר שבע שמתמחה בתחום הזה. שווה לדבר איתם בהקדם. נשמע שהוא ואתם מאוד סובלים. אני מאמינה שהטיפול הזה מאוד יכול לעזור. אם תירצי פרטים לגבי תה"ש או המטפלת בב"ש השאירי לי מייל בדפבית ואכתוב לך מייל. בהצלחה.

עצירות ושליטה ביציאות

על ידי טלי* » 22 אוגוסט 2010, 03:42

שלום,
בני בן 3.8 חודש.
ניגמל שהיה בן שנתייםוחצי ביקש שהיה צריך לעשות פפי וקקי, לאחרונה קרוב לשבוע ויומיים שהילד לא רוצה ללכת לעשות קקי בשירותים, יכול להתאפק 5 ימים ברציפות עד שהוא עושה בתחתונים, ופפי אני צריכה להזכיר לו לעשות אחרת הוא שוכח, שאני שואלת עם יש לו קקי הוא אומר שלא אני משיבה אותו באסלה הוא נבהל ובוכה ולא רוצה לשבת בשירותים,לפעמים שאני רואה שהוא רוצה לעשות ומתאפק אני אומרת לו שהשירותים עצובים ועם הוא יעשה קקי הם ישמחו ,הוא מסכים לשבת אבל שהוא מרגיש שצריך לשחרר הוא עוצר את עצמו ושוב נבהל ובכי ניסתי גם בהסברים וגם לשאול אולי הוא רוצה לעשות במקום אחר אך אומר שלא, נכנסת איתו לשירותים שואלת עם להשאר או לצאת גם לא עוזר ,הראתי לו את עצמי כאילו עושה גם לא עוזר אני אובדת עצות מה עליי לעשות? עברנו דירה לפני חודשיים אולי זה יכול לנבוע מזה? אולי משהו יכול לתת לי רעיונות שהועילו אצל ילדים במקרים דומים?
אשמח לתגובות בנושא הזה.

עצירות ושליטה ביציאות

על ידי תמר_איל* » 05 יולי 2010, 07:35

משום שכיחות הסימפטומים המופיעים במערכת העיכול, בחרתי הפעם לבחון באמצעותה את היכולת שלנו לעכל רעיונות חדשים.
נציץ עוד, למערכת נוספת המאפשרות לחלקים מהעולם החיצוני למצוא את דרכם לתוכנו. נבחן את הדומה והשונה בינם על-מנת להקיש על האופן בו ניתן לבחון מחדש את נושא העצירות. לשחרר... עצירות
לקריאת המאמר לחץ כאן
  • בקשות מיוחדות, תגובות, שאלות והתלבטויות... יתקבלו כמובן בברכה.
קריאה מהנה*

תמר איל - הומאופטית
[email protected].

עצירות ושליטה ביציאות

על ידי נומי* » 09 דצמבר 2009, 15:26

אפשר ללמד אותו כמה תרגילים בשיטת פאולה - כמו לפתוח את העיניים, את הפה, את כף היד, אבל הייתי הולכת להדרכה חד-פעמית של מורה בשיטה, כדי לדעת לעשות את זה נכון.

עצירות ושליטה ביציאות

על ידי הדס_מצוי* » 09 דצמבר 2009, 11:48

האחיין שלי, בן 4.5, סיפר לי אתמול, בעודו ישוב על האסלה, שכואב לו כשהוא עושה קקי. לדבריו לא תמיד, אבל כשיש "קקי גדול" זה כואב.
הוא לא מתאפק בקקי, בפיפי כן (ובורח לו).
איך אפשר לעזור לו שלא יכאב?

עצירות ושליטה ביציאות

על ידי הילה_של_הקריסטלים* » 14 מאי 2009, 22:17

טוב אז.. באופן לא מפתיע ובאופן טבעי - הנושא נפתר.
זה כל כך נכון כל מה שכתוב פה ותודה לכול מי שער ומבין ומשתף. פשוט שיחררתי את הילדה בכל הקשור לאוכל וכך גם אביה וכך צוו גם הסבתות ( עם זאת מהצד שלי אני לא מדברת מאז....) בכל אופן זה נגמר. ברגע שירדתי מהתכונה הנוראית הזו של "הפיטום" זה נגמר, די. יוצא לבד בלי ידיים בלי בכי בלי דרמות פשוט ככה טבעי.
איזה כייף!! אז הוספתי לה קוואקר בבוקר 3-4 פעמים בשבוע ומקפידים על המים מידי פעם קצת מיץ שזיפים והורדתי משמעותית את המלח בתפריט.
וכמובן שבלי קמח לבן כי זה כמו דבק במעיים.
כמה פשוט. .
תודה לכולם

עצירות ושליטה ביציאות

על ידי הילה_של_הקריסטלים* » 14 אפריל 2009, 07:44

אני גם הייתי ילדה גבוהה (אבל כבת לאמא מרוקאית מגיל צעיר היה לי עם אימי את נושא האוכל כ"נושא" כמובן שהיא לא זוכרת אך אני כן, ולא סתם גם היו לי הפרעות אכילה בגיל הנעורים וכו' כן כן יש לי עוד מה לפתור עם האימא שלי.. אני עובדת על עקירת העשבים והשורשים הרקובים האלו כעת ושתילת צמחים חדשים ונחמדים לי יותר)
כן היא עוד יונקת הקטנה. יש לה תקופות שהיא גדלה לרוחב ואז לאורך, ראיתי את זה בעיקר כשהיינו בחו"ל כמה שבועות. ולאחרונה זה בעיקר לאורך..

עצירות ושליטה ביציאות

על ידי ילדת_טבע* » 13 אפריל 2009, 07:08

באוכל היה לי קצת קשה לשחרר כי הילדה לא עולה במשקל וכבר כמעט שנה רק עולה לגובה אולי עלתה קילו וחצי בשנה האחרונה
אבל זה בסדר! אם נאמר היתה תקועה במשקל וגם לא גדלה לגובה אז הייתי מודאגת אבל בגיל כזה הם בדרך כלל עולים מעט במשקל ואם יש התפתחויות בגובה אז היא מתקדמת. איך אתם הייתם כילדים במשקל? גובה? היא עוד יונקת... בחייך. תני לעצמך מנוחה.

עצירות ושליטה ביציאות

על ידי הילה_של_הקריסטלים* » 13 אפריל 2009, 06:57

אוקיי אני מוכנה לנסות. אני מקבלת את מה שאת אומרת ואני מאמצת את המשפט זה קקי שלך ואת מחליטה עליו וקקי יצא כשיהיה בשל.
מכל מלמדי השכלתי. וכן הנה עוד דוגמא לאיך השתמשתי בילדה שלי.
מיי גוד ואני עוד אומרת שאני מודעת...
באוכל היה לי קצת קשה לשחרר כי הילדה לא עולה במשקל וכבר כמעט שנה רק עולה לגובה אולי עלתה קילו וחצי בשנה האחרונה אבל למדתי זה הגוף שלה והיא מחליטה עליו בנושא זה.
תודה ותודה

עצירות ושליטה ביציאות

על ידי ילדת_טבע* » 13 אפריל 2009, 06:29

גם אותי את מחזירה אחורה (כמה שורות מעל), אחרי שאותה יציאה שוחררה (על הדשא בגינה) היא ראתה כי טוב והתחילה לשחק סביב הקקי, מקור מעולה לצומי. מהר מאוד הבנו את זה והשתמשנו במנטרה קבועה "זה קקי שלך כשתהיא מוכנה תוציאי אותו" הפסקנו לרקד סביבה ולהציע כל מיני הצעות ומאכלים וכו'. ידענו שהתזונה שלה טובה ושעד כה לא היתה לה בעיה אלא להפך, קקי רך ונימוך בדרך כלל אז הנחנו. ואכן זה נעלם כלא היה.
לאחרונה היא התחילה שוב, לא ברור מה הזכיר לה אבל היא דיברה על התקופה ההיא פתאום שלא יצא לה הקקי, נזכרה איך בסוף ברח לה בבריכה בגינה ברגע של שחרור ואיך עשתה בדשא והייתי אוספת (אולי הזכיר לה שאח שלה בשביתת שיניים ופספס קקי ערב לא צפוי על הדשא או שלאחת הבנות מהקבוצה שלנו ברח בתחתונים והתגלגל על הדשא, כבר לא זוכרת מה היה קודם שהדליק לה את הזיכרון הצילומי), היא מתישבת על הסיר ולוחצת קקי כשאין לה ואז מתחילה לבכות שכואב לה לעשות קקי, לי ברור שאם היה לה אז היה יוצא ואני חוזרת על המנטרה "כשקקי יהיה בשל הוא יצא" לפעמים היא מבקשת שאני אשטוף לה את הטוסיק-אם מתאים לי באותו הרגע אז אני עושה. בסופו של עניין לא היה יום ללא קקי חרף ה"שואו".

פשוט היה קשה להאמין, איך שנים של סבל נפתרו ברגע ששחררנו לגמרי

זה המפתח.

הילה, אצלך זה נשמע נאוד מאוד פשוט. את משליכה עליה דברים שלך. תניחי לה. זה הקקי שלה. אם קשה לך להיות בסיטואציה, צאי משם. תני לאהובך להיות שם. קקי יצא. מבטיחה.

עצירות ושליטה ביציאות

על ידי עוד_אחת_קטנה* » 12 אפריל 2009, 21:31

יה, איך שהדף הזה החזיר אותי אחורה...

הגדולה שלי (עוד מעט בת חמש), הייתה עם עצירויות כרוניות מגיל חודשים ספורים. היא כמובן עוד ינקה בלבד, והיציאות (כשכבר התרחשו) היו רכות, אז האמנו למי שאמר לנו שזה תקין ליונקים קטנטנים. וזה למרות שנראה היה לנו שהיא סובלת, בעיקר לאחר שבוע ויותר בלי יציאה. היינו משוכנעים שכשתגדל, זה יעבור מאליו.

אבל זה נמשך גם כשגדלה, והחמיר מאוד. היה ברור שהיא מתאפקת וממש מסרבת לתת לקקי לצאת, וזה הטריף את שנינו. וכשכבר יצא (אחרי חמישה, שישה, שבעה ימים), היה קשה וכואב, ולפעמים גרם לסדקים שהכאיבו עוד יותר והחמירו את הבעייה. מה לא ניסינו? להסביר שהקקי רוצה לצאת, כמויות של מיץ שזיפים ומחיות שזיפים, אפילו "קקי פרס" ובמקרים ספורים וקיצוניים - נר גליצרין לילדים. שום דבר לא עזר. וגם כשהבנו ששורש הבעייה היא תשומת הלב שאנו מרעיפים עליה סביב העניין, עדיין לא הצלחנו להוציא את עצמנו ממעגל האימים הזה.

עד שיום אחד גמלה בליבנו ההחלטה להניח לה ל-ג-מ-ר-י מהנושא. כיוון שלבעלי היה קשה יותר עם כל הסיפור, הסכמנו שהוא מוציא את עצמו (פיזית!) מהסיטואציה -- כשהילדה צועקת "קקי!" (ומיד מתאפקת חזק...) הוא עוזב את החדר כדי לא להתערב. אני מצידי התאמנתי על המנטרה: "אוקיי, כשתצטרכי עזרה בלנגב תקראי לי". וכשהיא אמרה "אני צריכה אותך לידי" אמרתי "לא, את לא. זה הקקי שלך ורק את מחליטה עליו. תקראי לי כשתצטרכי עזרה לנגב"

בזאת נפתרה הבעייה.

פשוט היה קשה להאמין, איך שנים של סבל נפתרו ברגע ששחררנו לגמרי. בכל פעם שאני נזכרת בזה, אני מבקשת שוב בליבי סליחה מהילדה שלי...

יצא מרגיעון רלוונטי ומצחיק נורא, בהתחשב בלוח השנה ובנושא הדף: "כאשר נפסיק לחפש אחר החופש מעתה ועד עולם - נוכל לבחור בָּחֵירוּת - כאן ועכשיו."

עצירות ושליטה ביציאות

על ידי הילה_של_הקריסטלים* » 12 אפריל 2009, 20:12

וואי וואי וואי, אני קוראת ומקבלת פרופורציות וגם הבנות.
ביתי בת השנתיים, מגיל 5 שבועות עם נטייה לעצירות, עדין יונקת וגמולה כבר מזמן מעולם לא אהבה לעשות קקי בחיתול.
בערב החג עברנו איתה יציאת מצרים אמיתית, עברו 5 ימים מאז היציאה האחרונה וכבר יום שלם שהיא עשתה סימנים של משהו בדרך אך היא כל הזמן החזיקה, כיוון שכבר היו כמה פעמים לאחרונה שיצא קקי גדול ויבש ופצע אותה והכאיב היא החלה לחשוש מלשחרר את הצואה ובעיקר הרגישה בנוח על הידיים ולעיתים עם מסג' בעצם הזנב. אז דחפנו לה יותר ויותר נוזלים אך כאשר מחזיקים את הפקק בקצה הוא נוטה להתייבש לא משנה כמה נוזלים דוחפים הגוף סופח אותם חזרה ונשארת צואה יבשה... היינו אצל הוריי, והקטנה ביקשה לגשת לשירותים, הלכנו ואז כמו בלידה זה התחיל לצאת ונתקע וזה היה יבש וכהה וכמו אשכול של גללי עיזים פתח לה את פי הטבעת והכאיב. מה לא ניסינו - על הגב ולכופף ברכיים, במים, אפילו להוריד בעדינות גושים וכל זה והילדה צורחת מכאב. בסוף שלחתי את יקירי שיקרא לאמא שלי כי בטוח יש לה נסיון, היא מיד החלה לעשות לה עיסוי על עצם הזנ בתנועות מעגליות לשני הכיוונים(בפתיחה כמו פרפר), והקטנה לא רוצה שסבתא תיגע בה אז יקירי עשה זאת, כל הזמן היא על הידיים שלי, אח"כ כבר יצא גוש פחות כהה ופחות קשה ובסוף קינחנו באמבטיה.
זה היה מתיש ומפחיד.לכולנו.
מסתבר שגם אני בערך בגיל שלה הגעתי עם אמא שלי למיון לרופא עם בעיה דומה, לי היו גושים של גללי עיזים בבטן והרופא פשוט לחץ ושיחרר.
שנים הייתה לי נטייה לעצירות, הפרעות אכילה ועד היום אין לי יציאה סדירה כל יום על אף שאני שותה, לא אוכלת קמחים או מוצרי חלב, ועוסקת בתחום הניקוי רעלים מהמעי הגס.. דווקא אצלי.
אז כן אין לי ספק שלקחתי את התבנית האנרגטית הדפוקה הזו ועוד העברתי אותה הלאה. אז אני יודעת שאני צריכה לעבוד כאן ולרפא - הרי זה המקצוע שלי..
אימא שלי מגיל קטן שלטה לי באוכל או יותר נכון שלטה בי דרך האוכל על אף שהיא אינה מודעת ובטח לא עשתה זאת בכוונה אך כך גדלתי.
מה למדתי מזה? קודם כל אני נותנת לקטנה לשתות מיץ שזיפים כל בוקר בערך 15-25 מ"ל, דייסת קוואקר על בסיס מים וחמאה מלוחה כמובן כי היא לא אוהבת מתוק.היא לא אוכלת פירות - רק צימוקים ושזיפים מיובשים, אז עכשיו יש בבית, יותר מרקים עם דברים משחררים כמו עדשים וקוואקר כי רק ככה היא אוכלת ירקות, אורז מלא, פסטה מקמח אורז מלא או תירס וגם רק פעם בשבוע מקסימום 2. הורדנו גם את המעט קמחים שהיא אכלה.
התחלתי לעשות לה הילינג ולגעת לה בבטן, וממש הרגשתי את הגושים שאני דוחפת לה לכיוון היציאה, היום כבר הייתה יציאה, בהתחלה קצת קשה ואח"כ רכה.
יותר מים. מים מים ורק מים הם תמיד הפתרון לשטיפה של הפסולת, ולשתות לאט שתיהיה ספיגה טובה של נוזלים.
וכמובן שהפסקתי לקרקר סביבה עם האוכל כשהיא רעבה היא תגיד ואני למדתי ועדיין לומדת לשחרר את זה . עכשיו אני מעבירה את השיעור לשתי הסבתות, קשה להן לקבל את זה .. בעיה שלהן, אני לא מוכנה שוב להגיע לסיטואציה שכזו.הבנתי שאני חייבת להתייחס אל עצמי יפה יותר, לאהוב את עצמי עוד קצת ואיכשהוא לפתור את הריב הזה עם אחותי שאני לא ממש בקשר איתה מעל חצי שנה וכולנו חיים כאן באותו אזור ומתראים אצל הוריי מידי פעם. הרי אין צירופי מקרים אני יכולה לראות את התמונה כעת.
לתת לילד להיות. זה אחד המפתחות הגדולים בקטע הזה.
וכן לעשות הילינג ולגעת בהם, אני יותר מקפידה על המגע, על אף שהיא עוד על הציצי מתי שבא לה והרבה על הידיים שלי אני שמה יותר דגש כעת בקטע הזה, כי במשך שנים סבלתי מכאבי בטן ולו רק בשביל המגע שהייתי זקוקה לו כל כך.
אני מאמינה שיש בנו את הכוח והתבונה לראות ולרפא את עצמנו, קודם כל ורק אח"כ לפנות לעזרה מבחוץ במידה ואנו חשים כי חסר לנו עוד דבר מה.
ואפשר גם "לדבר" עם המלאכים / מדריכים השומרים של הילד שינחו אותנו בתהליך לעשות את הדבר הכי טוב בשבילו/ה.
ולברך את המים באהבה.
בהצלחה ובברכת אור ואהבה

עצירות ושליטה ביציאות

על ידי טאו_להורות* » 23 יוני 2008, 19:18

ספר חמוד שאני ממליצה
The story of the little mole who knew it was none of his business תורגם מגרמנית Werner Holz warth
לכל התקועים והעצורים למינהם.

עצירות ושליטה ביציאות

על ידי טאו_להורות* » 23 יוני 2008, 18:03

לצחוק או לפחות ללמד אותה לחייך . שחרור של השרירים הטבעתיים של הפנים יכול להועיל בשחרור הקקי.
ללמד אותה לעשות קולות עם פה פתוח תוך כדי נשיפה. אה.... או..... איי ......ההה....הו....
לשמור על אינטימיות ופרטיות . לפעמים מרוב השתדלות שלנו אנחנו מביכים אותם.
ידוע שהסוגרים התחתונים הם בישניים.
הרבה בדיחות על קקי של בעלי חיים . פיל , פרה עכבר

עצירות ושליטה ביציאות

על ידי פלוני_אלמונית2* » 23 יוני 2008, 18:00

הידעת שיש הרבה מבוגרים עם בעיות ביציאות? יש סיכוי סביר שזה מגיע מכך שבינקות התגובה של המטפלים לקקי היתה של גועל, או תגובה לסירחון בגועל וכך בבגרות התגובה עדיין נשארת באופן בלתי מודע בראש ומתנה את היציאות (או את ההתאפקות).
יש ספר שנקרא "על חולד קטן שרצה לדעת מי עשה לו על הראש" מאת וורנר הולצווארת וולף ארלברוך (גרמניה)ספר ילדים מדהים שמתאים גם לנו המבוגרים בתרגום לעברית.הספר מדבר על הקקי בלגיטימיות והוא כ"כ מצחיק שכל נושא הקקי אח"כ נהיה יותר קליל ומבינים שהוא חלק טוב ובלתי נפרד מהחיים.
שימו לב באמת מה אתם מרגישים כלפי קקי ומה משדרים לה כתוצאה מכך.

עצירות ושליטה ביציאות

על ידי פלונית_אלמונית* » 23 יוני 2008, 16:25

בתי בת שנתיים. בשבוע האחרון נגמלה מחיתולים, בתהליך שהחל במידה רבה מיוזמה שלה. הבעיה שהיא חווה, ואנחנו איתה, היא בעשיית קקי. בימים הראשונים הבחנו שהיא פשוט נמנעת לעשות קקי, עד שמגיעה למצב של חוסר יכולת להתאפק. (אחרי יומיים.) כשהיא נאלצת כבר לעשות, התהליך מלווה בביטוי קיצוני של פחד - בכי מבוהל ובלתי ניתן להרגעה, נסיון למנוע את יציאת הקקי וכו'. אני מרגישה שכל הנושא מלווה בהמון מצוקה מצידה. אנחנו מנסים לתמוך במילים, להסביר שקקי הוא דבר טוב, שאחרי שיצא יווצר קקי חדש, שכולנו עושים קקי, כולל אחיה (וגם מראים.) כשהיא צורחת, אני מחזיקה אותה, מלטפת ומנסה להרגיע, אבל שום דבר לא עוזר. אני מודעת לכך שנושא הקקי הוא מפחיד ובעייתי אצל הרבה ילדים. אני רק תוהה אם יש עוד משהו שנוכל לעשות, אם להחזיר אותה חלקית לחיתולים כדי להפחית לחץ (אפילו שהיא אינה מגיבה לשאלה על כך בהבעת רצון.) נראה לי שכל תהליך הגמילה היה כאן מאוד מהיר (תוך שבוע, כולל לילות - היא אינה רוצה חיתול גם בלילה.) האם צריך להפחית ממנה לחץ באיזושהי דרך, או להמשיך ככה עד שתתרגל? מאוד מתלבטת.

עצירות ושליטה ביציאות

על ידי פלוני_אלמונית* » 14 דצמבר 2007, 17:06

Does anybody have an experience with constipation and Homeopathy ?

עצירות ושליטה ביציאות

על ידי ריש_גלית* » 02 אוקטובר 2007, 16:36

אני עונה לך בדפבית שלך.

עצירות ושליטה ביציאות

על ידי ילדת_טבע* » 02 אוקטובר 2007, 07:33

ריש גלית לא התפרצת ואת מוזמנת לעשות איתי בריין סטורמינג כי אני עובדת עיצות... שום שינוי "חדש" הכל ישן ועדיין יכול להיות שיש קשר וגם יכול להיות שאין שום קשר (אולי זה בכלל בגלל הגולש שהכנתי בשבת שהיה חריף והיא תקעה כאילו אין מחר ועכשיו כואב לה ביציאה...). לא סיפרתי לה שום דבר שהיא לא שמעה קודם, הכל סטנדרטי. הדבר החדש היחידי שדווח לה זה שכשתינוקי יצא החלב סוף סוף יהיה הרבה יותר טעים כמו שהיא זוכרת אותו מפעם-שווה לחכות. היא מצידה עברה לציצי השני מבחירתה כי אמרה שתינוקי צריך לינוק מהציצי האהוב עליה שכיצא (זה בטח עוד ישתנה מליון פעם).
מקווה שהבוקר תהיה תנועה אי שם למטה (אם כי תנועת אויר יש גם יש... אללי הניחוחות). אכלה אתמול שזיפים וגם המון עגבניות מרוסקות (וגם מנגו ענקי, היא ביקשה אז יכול להיות שזה מה שהיא צריכה יודעת שפאפיה עוזר אבל זה לא ממש העונה, נכון?) אולי אצליח לשכנע אותה לדייסה הבוקר. אבל היא אוכלת כל בוקר יוגורט עם קוואקר ככה ששוב, זה לא נראה לי על בסיס תזונתי להוציא את הגולש הסורר. היא גם לוקחת אסידופוליס והמון שמן דגים (מכורה) אז משומנת היא אמורה להיות... החלק הכי מבעס זה שבגלל שכואב לה לעשות היא מפחדת מהסיר והשרותים וגם מתאפקת לפיפי, אתמול בלילה במקום שתעשה בסיר הלכתי איתה לטיול לילי לדשא כדי שתעשה שם פיפי כשאני מחזיקה אותה... לפחות הצלחתי שלא לדרוך על כל החשופיות וגם נשארנו עם מיטה ישבשה בלילה.

עצירות ושליטה ביציאות

על ידי ריש_גלית* » 02 אוקטובר 2007, 01:49

הריון חדש?!
ריגלתי אחרייך בדפבית שלך, וגיליתי גם שכבר התכתבנו בעניין סיני...
אם אני משחזרת את תחילת העצירויות של הבכורה שלנו - נדמה לי שזה מקביל לסוף ההריון שלי. היתה בת שנתיים וארבעה חודשים, אולי חמישה. הייתי לפני לידת בית והתחלנו להכין אותה קצת, למקרה שתהיה איתנו כשזה יקרה, ופעם אפילו עשיתי את הטעות הנוראה ואמרתי לה שכשהתינוק יוצא זה קצת כמו לעשות קקי... בקיצור, היו לה סיבות טובות לקשיים, והיא בהחלט התקשתה.
מקווה שלא התפרצתי לשטח פרטי. את מוזמנת למחוק אם את רוצה.

עצירות ושליטה ביציאות

על ידי ריש_גלית* » 02 אוקטובר 2007, 01:23

  • מיצוי שזיפים מיובשים. אפשר לקנות מוכן או להשרות במים כמה שזיפים מיובשים בכוס למשך הלילה ולתת לשתות בבוקר. עוזר מאוד (זה גם טעים, בעיקר הקנוי. כמובן שהבת שלי סירבה לשתות את זה אבל היא באמת רצתה לשבור שיאים של החזקה. שלושה ימים, אפילו ארבעה אם אני זוכרת נכון...)
  • וגם שמן זית, לתת לשתות בכף כמה שיותר. זה אמור להחליק את הדרך החוצה.
  • עגבניות, מיץ עגבניות, אולי אפילו קטשופ (אורגני...) אם זה משהו שהיא אוהבת. אני לא בטוחה שזה מספיק עגבנייתי כדי לעזור.
  • דייסת קוואקר. אני עושה על בסיס מים ומוסיפה טחינה גולמית במקום חלב, סילאן להמתקה, ואפשר להוסיף איזה שמן (כדי לעזור להחליק, כאמור).
  • סבלנות. לא להילחץ. אנחנו נלחצים, הקטנים נלחצים, הגוף מתכווץ והפתחים נסגרים.
אגב, אני אומרת את זה לא כתזונאית ולא כמומחית לכלום, רק מהניסיון שלי, שלא היה מוצלח כל כך. בקושי הצלחתי להאכיל אותה בדברים שכתבתי לך כאן, ולא במיוחד שמרתי על קור רוח וסבלנות. ואכן, הבעיות נמתחו על פני חודשים ולבשו צורות חדשות ומעניינות שמוטב לא לפרט. היה לא פשוט.

אפשר גם לשאול, כמובן, כמו ששואלים הרבה פעמים פה באתר:
היה איזה שינוי לאחרונה? גן חדש (סליחה ששאלתי! היא בבית, לא?), בית חדש, אח חדש, מתחים של המבוגרים שהיא קלטה?

תחזיקי מעמד!

עצירות ושליטה ביציאות

על ידי ילדת_טבע* » 01 אוקטובר 2007, 15:26

אוף... מאתמול בבוקר החיפושית (שנתיים וחודשיים) לא עושה קקי. היא הלכה אתמול לשרותים ועשתה "קק" קטן אחד אחר כך קמה ואמרה שאין לה יותר ומאז מתלוננת שכואב לה בטוסיק "קקי כואב!" היא מיללת. לא יכולה לשבת, הולכת כמו ברווז ובעיקר מתלוננת כל הזמן "אחו אחו אחו..." היא לא מוכנה לשבת על הסיר לעשות (תנוחת כריעה נראה לי הרבה יותר נוח ובדרך כלל היא מעדיפה את הסיר לקקי והשירותים לפיפי) מתישבת ואז קמה ביללות כאב. בוכה ובוכה ומבקשת מסג'ים בבטן. הבטן רכה היא עוצרת את הקקי הרבה יותר למטה. מפחדת מהכאב ובצדק, למי שהתנסה זה באמת לא נעים בכלל. איך מקלים עליה? מה אני יכולה לעשות כדי שיצא לה "חלק" ודי? ברור לי שמה שצריך לצאת יצא וזהו, אחר כך הכל היה כלא היה. התזונה שלה מלא סיבים ובימים האחרונים גם טחנה המון המון ירקות חיים ככה שזה מאוד לא מסתדר לי אחד עם השני אבל עובדה, הקקי לא יוצא והיא אומללה. הושיעו!

עצירות ושליטה ביציאות

על ידי בת_יה* » 02 יולי 2007, 20:00

שלום לכל הכותבים והכותבות בדף זה

פתחתי דף חדש בנושא, וקראתי לו "חרדת אסלה"
מטרתו היא לא להתדיין ולתמוך, אלא יותר- לרכז נתונים בנושא. לשמוע על טיפולים שהלכו טוב או שנכשלו, לשמוע אם יש מאפיינים משותפים לילדים הסובלים מכך, לנסות ולהחכים אחד את השני.

אשמח אם תכתבו!
תודה
בתיה

עצירות ושליטה ביציאות

על ידי אילה* » 01 אוגוסט 2006, 23:18

אני מדריכה את הבן שלי(4,5) אם כואב לו מכל סיבה שהיא בזמן הקקי לנשום.
להכניס אויר עמוק ולשחרר.
יושבת איתו על שרפרף ונושמת .
כמו בלידה. יש לנשימה ערך רב וגם ההרגשה שהוא מצויד באיזה כלי בפני המצוקה הזו טובה לשננו.

עצירות ושליטה ביציאות

על ידי פלוני_אלמונית* » 29 יולי 2006, 21:38

בתי בת השלוש ושלושה חדשים גמולה כמעט מזה שנה, עברה גמילת פיפי קקי בקלות וגם גמילה מציצי בקלות אחרי שינקה שנתיים. אחרי חולי ולראשונה בחייה שלקחה אנטיביוטיקה פיתחה עצירות. בוף יצא, כנראה כואב וקשה . אחרי יומיים חירבנה במכנסיים בגן(מעולם לא קרה קודם) ועכשיו כבר ארבעה ימים מסרבת ללכת לשירותים, אוכלת באופן ברור פחות וגם מילדה שמחה ואוהבת חברת אנשים ולשחק היא פתאום רוצה ללכת מכל מיני מקומות די מהר, אני תמיד רואה שזה בא במקביל לתחושת קקי שהיא מנסה לעצור. אז היא רוצה הביתה ולשכב מתוך מה שלי נראה שכשהיא בשכיבה היא יכולה לעצור את זה. אז כן זה מתחיל להלחיץ אותי כי פתאום מילדה בריאה נפשית ובכלל היא פתאום עם התופעה וגם כאמור יושב על נקודה רגישה שלי בתור ילדה ונערה שסבלה מעצירות. עניין שזכור לי היטב. אז בהמלצת הדף אני אנסה להרגיע ולא לדבר על העניין. עד כה התחושה שלי הייתה דווקא כן לדבר בנעימות, להסביר שהקקי צריך לצאת. שתינוקות מחרבנים ילדים וגם גדולים, שזו פעולה כל כך משחררת ונעימה, ולהזכיר לה איך לפני היה בלי בעיות בכלל וימשיך כך. אבל היא בסירובה. מ ת ס כ ל

עצירות ושליטה ביציאות

על ידי אני* » 19 מרץ 2006, 23:48

קראתי את כל הנאמר בדף ולקחתי לתשומת לבי את שנראה לי רלוונטי לנו. ועדיין אשמח להתייחסות: בננו בן 5 גמול לחלוטין מפיפי כבר שנתיים אך קקי מתעקש לעשות רק בטיטול. הוא מודיע מתי הוא צריך, לא סובל מעצירות כלל, אמנם הוריד מעט תדירות לפעם ביומיים שלושה (וגם זה נראה לי בגלל שהתחלנו להתעסק בעניין) אך לא סובל מכאבי בטן, בעיות אכילה וכד'. כל שיחה אתו לא עוזרת. יש לו רתיעה מלעשות קקי בשירותים. אין פחד מהמקום עצמו כי עושה שם פיפי ולא היו אף פעם בעיות עם זה. נראה שנרתע מהקקי עצמו- לא רוצה להסתכל עליו וכו', למרות שלא זכור לי שהבענו רתיעה בעצמנו מהקקי באופן כלשהו. הדבר מתחיל להיות בעייתי גם טכנית (החיתולים יהיו קטנים בקרוב) אך בעיקר כי זו פעם ראשונה שאנו ממש לא יודעים איך להתמודד. תמיד בהתלבטויות הלכנו עם האינטואיציה האימהית והיא עשתה את עבודתה נאמנה. והפעם - ברור לי שמתחבאת לה בעיה עמוקה מאחורי העניין ויש עניינים נוספים שנראים לי קשורים, ונראה לי שצריך לתת לו את הזמן והקצב שהוא זקוק להם, אך אני מרגישה שהוא צריך עזרה ואיזו דחיפה קטנה בנושא ולא יודעת איך בדיוק וגם קשה לנו מבחינות מסוימות לספק לו זמן זה (אנו חוששים גם שייתקל בלעג מצד חברים). אשמח לדעות ותובנות. תודה

עצירות ושליטה ביציאות

על ידי פלוני_אלמונית* » 09 פברואר 2006, 13:34

אמנם באיחור מעט ( לגבי השאלה של פלונית אלמונית מאוקטובר 2005 ) אך אני מזמינה את כל מי שצריך לעצמו ולילדיו לבוא להתאמת תמציות באך אצלי בקליניקה בפרדס חנה. דברו איתי או כנסו ל
www.metaplim.co.il/anama
או כתבו לי למייל [email protected]
אנאמה מילר
4790536 050

עצירות ושליטה ביציאות

על ידי צפריר_שפרון* » 22 ינואר 2006, 00:19

שיר,

כתבי לי "לכאן" [email protected]
תודה.

עצירות ושליטה ביציאות

על ידי שיר* » 21 ינואר 2006, 21:12

אז ככה, קודם כל רוצה להגיד שהאתר מדהים וכמוהו דף זה שנגע לליבי. אתם בעצם מדברים פה עם "ילדת הפוסטר" של עצירות כרונית שהמשיכה לבעיות אכילה בהתבגרות ועוד כל מיני תרגילי שליטה ופרפקציוניזם בחיי. אני היום בת 28 וגם לאחר תקופות של טיפול פסיכולוגי אמנם לא ממוקד בעיית עצירות ,אין לי ספק שמדובר כפי שכתבתם בקשר עם האם ומעגל ההזנה הראשוני הנשי וגם לסימפטומים של חרדה ולחץ כתגובה לחוסר האונים של הוריי שעשו אותיבגיל צעיר בבית הוריהם. על הטעויות שלהם אני משלמת בדם גם היום והאמת שרציתי לבקש מיכם ומצפריר המלצה לפסיכולוגית או פסיכולוגית הוליסטית להמשך דרכי עכשיו. מבחינה רפואית אני מטופלת כרגע בתזונה ובעבר בחוקנים שגם עושה מידי פעם,קולוניקס סיבים וכו. ועוד משהו קטן להורים או להורים שבדרך, מאוד מציעה לנסות להשרות תחושה של ביטחון ושלווה לילדים. מייל שלי: (תודה מראש.) [email protected]

עצירות ושליטה ביציאות

על ידי אמא_אחת* » 29 אוקטובר 2005, 20:55

הילד שלי בן שלוש וחצי, גמול מחיתול כבר יובלות. לאחרונה התחיל לעשות קקי במכנסיים. לא שילשול אלא ממש קציצות מחושבות, כאלה שאפשר בקלות ללכת לשחרר באסלה.
מתי זה התחיל? איפשהו אחרי יום כיפור. ענן של אנרגיה לא קלה עבר מעל הספינה המתנדנדת שלנו. אביו, בן זוגי, יצא כרגיל מדי יום כיפור לפיקניק השנתי שלו בים, עם הבנים. לפני שהוא יצא רבנו מאוד, אצל המתקן אופניים. הוא היה כבר לחוץ לסיים שם ולרוץ להפיק את הנסיעה שלו.
יום כיפור עבר עלי בחשבון נפש בקשר לזוגיות הזו, שאין בה מקום לדממה מקודשת בין שנינו. רציתי להגיד את זה בקול רם: אני. לא. רוצה. יותר. לחיות. ככה. אבל אז נזכרתי באסכולת לבסוף מוצאים אהבה והחלקתי בחזרה לתוך השגרה, מפתחת דלקת גרון מעצבנת. הילד, כנראה בתגובה, נתקף עצירות למשך 4 ימים, אירוע די נדיר אצלו. הוא פחד לחרבן את הפעם הראשונה של אחרי העצירות וכך, שעון אל הספה בסלון, עשה בפעם הראשונה במכנסיים ומאז הוא ממשיך. למעט פעמים שאני תופסת אותו לפני ומשדלת אותו אל האסלה.
בשאר המישורים של חייו הוא פעיל, אנרגטי, מבסוט ושובב. רק שפתאום שמתי לב שעברו כבר כמה שבועות והנושא ממשיך להתפתח למין מאבק שליטה שכזה. אפילו שאני ואבא שלו כבר מדברים והכל.

לא יודעת איך לפתור את זה.
קשה לי להיות רכה ומכילה כלפי העניין.
כשאני רואה שהוא עומד לעשות שוב במכנסיים אני לא מאפשרת לו את זה, אלא מציעה לו ללכת לאסלה.
בתמורה הוא מסתגר לו בתור עצירות.
אמרתי לו שאם הוא רוצה אז הוא יכול לחזור לחיתול, אבל זה מזעזע אותו.
ביום שישי ברח לו בגן. אחר כך אצל ההורים שלי אמא שלי שידלה אותו בדרכי נועם לעשות באסלה, כי אני כבר הייתי קצרת סבלנות.

חשוב לציין שכולנו פה בבית מחרבנים עם דלת פתוחה.

עצירות ושליטה ביציאות

על ידי פלוני_אלמונית* » 29 אוקטובר 2005, 20:20

מישהוא יושדע היכן אפשר להשיג תמציות פרחי באך או טיפול אחר בסגנון שיעזור לעצירות לפעוטה בת 3.5?

עצירות ושליטה ביציאות

על ידי פלוני_אלמונית* » 22 ספטמבר 2004, 23:42

תודה לכולם על העצות. בינתיים חל שיפור: בעקבות העצות הפסקנו להתעסק עם שידול לקקי והפסקנו לדבר על כך לפני הילד והפסקנו לדאוג שהילד לא אוכל. אנחנו ממשיכים לשים במיץ כפית של פגלקס. בימים האחרונים הילד אוכל טוב יותר
והבוקר הוא סיפר לי שהוא עשה קקי וכנראה ציפה לתרועת שמחה מצידי ואני שהחלטתי שלא לעשות ענין מהקקי אמרתי לו יופי והמשכתי לדבר על נושאים אחרים (בעבר הייתי מראה לו כמה אני שמחה שהוא עושה קקי ואולי זה גם העצים את המיקוד בקקי והחלטתי לשנות בכללי ולא להתמקד כלל על זה) ואז הוא פתאום הוסיף שזה כיף ההרגשה אחרי הקקי- ההתרוקנות...(שתבינו שדיברתי איתו בלי סוף על זה ופתאום יש הפנמה) ואני מקווה שהשיפור ימשיך...כי "עם פרח אחד עדיין לא בא האביב" אבל אני מקווה שהוא יגיע בקרוב. תודה!

עצירות ושליטה ביציאות

על ידי צפריר_שפרון* » 22 ספטמבר 2004, 22:19

פלונית מהמייל,
כל ההתייחסות לעצירות אצל ילדים היא שונה לחלוטין. אותה התאפקות שמתקיימת שם נובעת לעתים קרובות מתחושת איום. או שנמצאת האם מאוימת מילדותה בשל עצירות או בשל כל דפוס אחר במשפחתה, או שנמצא הילד מאוים מעצם קיומו כאן, בשל אותו איום נסתר שמתלווה לעצם קיומו – אצל אימו או אצל אביו. איום זה בא לידי ביטוי בחרדה, בדאגנות ובראיית שחורות לגבי גורלו של הילד.

מכאן, שגם אם הגורם לאותה התאפקות פנימית איננו בכוונים האלה שצוינו, הרי הגורם הרגשי-רוחני-נפשי נדרש להתגלות – לשם ריפוי והבראה.

עצירות כרונית אצל ילדים, לאורך ינקותם ובהמשך, בהכרח שזורה במערכת המשפחה, ניתן לומר שזה חוסר איזון משפחתי, ברמת המשפחה, אשר בא לידי ביטוי אצל הילד.

לכן, יש להניע שם התכוונות חדשה או תהליך איזון אשר יביא לידי איזון מחודש של כל המשפחה, ותמצא ההבראה של כל המשפחה ומכאן בנך יגיע לשחרורו.

מומלץ אם כך פשוט להתבונן בהיבטי שליטה ועריצות, תוך שיחרור מנטלי ניתן לומר, של הכרוניקה הזו לדרכה.


ראוי להתבונן, משם יעלו תובנות. אז ההבראה תושלם.

בלא התייחסות אל הפנים הרוחניים והנפשיים הבראה וריפוי מעצירות כרונית אצל ילדים נמצאת מקרית. כאשר יש התייחסות ונכונות לשינוי ברמת המשפחה, ההבראה השלמה אינה מוטלת בספק.
<מולבן>

עצירות ושליטה ביציאות

על ידי טניה* » 20 ספטמבר 2004, 23:30

תודה לכולכן על התשובות,
התייעצנו עם הרופא והוא אמר להמשיך בטיפול. אך במקום שמן פרפין קנינו אל צירות והתחלנו לתת כפית אחת בבוקר ובערב.
אתמול ניסינו לתת לו לעשות קקי באמבטיה וגם סיפרנו סיפורים על טיולי קקי ,בינתיים לא עזר, נאלצנו לשים נר, כי עברו כבר 4 ימים מיציעה האחרונה.
היום יום רגוע אך ללא קקי.
מקווה שמצב ישתפר.

עצירות ושליטה ביציאות

על ידי שרון_ג* » 20 ספטמבר 2004, 14:34

הוא רוצה לראות ולהפרד
אצלי המשפט הקבוע זה : "אמא, תנגבי לי, אבל תשימי את הניירות מסביב!" (כדי שהיא תוכל לרדת ולצפות בפלא החרצף עד שאקבל אישור להפעיל את הניאגרה).
הקטע עם החברים בשירותים צץ לו ממש בזמן שכתבתי כאן, לא יצא לי לנסות את זה על הילדות...

עצירות ושליטה ביציאות

על ידי עידית_ק* » 20 ספטמבר 2004, 11:49

סליחה על ההתערבות... תני לבנך לעשות איפה שבא לו, האמבטיה לא רחוקה כל כך מהשירותים ואפשר לשים קצת נייר טואלט ולנעביר את זה לשירותים יחד איתו. שרון - גם אני סיפרתי לילדי את העניין עם החברים שלו בשירותים....
אצלי לא הייתה בעייה , בהתחלה רצו שנהים לעשות בסיר ולאט לאט עברו לשירותים בקצב שלהם. שיעשה ליד העץ כמו הכלבים בגינה באמבטיה או בכיור לא צריך להתרגש הוא רוצה לראות ולהפרד ומרגיש כך יותר נוח , לא לעשות מזה עניין. ואפשר גם לברך בסוף"תודה לקקי שיצא החוצה" :-)

עצירות ושליטה ביציאות

על ידי שרון_ג* » 19 ספטמבר 2004, 15:18

אני סבורה שצריך להסביר לו שקקי זה טוב, ללא מלות תיאור כמו פויה, יש למשהו הצעות?
אני בעד.
קקי זה לא פויה, אבל המקום של הקקי הוא בבית השימוש. משם הוא מגיע לכל החברים שלו, הקקים של הילדים והאנשים האחרים, ושם הם חיים באושר ועושר ;-)


בני מבקש ללכת לאמבטיה כאשר הוא רוצה קקי.
אולי תשימי סיר שם ושישב בתוך האמבטיה על הסיר?


שרון, האם אפשר להמשיך לתת פרופין ואבילק?
אני לא מבינה למה נתנו לך גם וגם. אני בד"כ נותנת את האבילאק שהוא מתוק, ומעלה או מורידה בכמות עד שמגיעים למינון הרצוי. ההמלצה של רופאי הגסטרו היא של טיפול לטווח ארוך - דהיינו להרחיק (להשכיח) את הילד מהארועים הבעייתיים סביב הקקי ולהרגיל אותו ליציאות סדירות זמן ממושך. אין סכנת התמכרות. לאחר תקופה של כשלושה חודשים יש לרדת במינון מאד בהדרגה - כל פעם לרדת קצת, ולחכות לראות שבסדר כמה ימים, ואז שוב לרדת עוד קצת - וחוזר חלילה.

עצירות ושליטה ביציאות

על ידי טרה_רוסה* » 19 ספטמבר 2004, 14:55

טניה, נראה לי שענית בעצמך לכל השאלות שלך. עכשיו את רק צריכה להאמין בעצמך שאת יודעת מה נכון לבנך.

עצירות ושליטה ביציאות

על ידי טניה* » 19 ספטמבר 2004, 05:35

הי,
בני עידן בן 3 במהלך הגמילה לא הלך לנו עם קק'. התחיל להחזיק כמה ימים, התלונן על כאבים. לקחנו אותו לרופא ,הרופא מצא פיסורה ואמר לתת לילד שמן פרופין,אבילק ומשחה לטוסיק. שמן ואבילק נתנו ב מהלך 3 שבועות, היינו מעודדים את עידן לעשות קקי עם קינדר סורפריז או בצעצועים. נראה לנו שמצב השתפר היציעות פחות כאבו וניהו סדירות יותר, וכל זה עם שכנועים כבדים מאוד. כאשר הפסקנו לתת פרופין ואבילק המצב שוב התדרדר.
שרון, האם אפשר להמשיך לתת פרופין ואבילק?
בני מבקש ללכת לאמבטיה כאשר הוא רוצה קקי. עד היום עמדתי על כך שקודם עושים קקי (בשירותים וא בטיטול) ורק אז הולכים לאמבטיה.
לאחר קריא של הדף הזה אני שוקלת לתת לו ללכת לאמבטיה כאשר יבקש פעם הבאת אולי יצליח לעשות קקי שם, מה אתם חושבים?
כל פעם שעידן עושה קקי הוא מאוד נגעל דורש מקלחת, אני סבורה שאנחנו וגן שידרנו לו את הגועל, הרבה פעמים אמרנו פויה קקי צריך להוציא אותו.
אני סבורה שצריך להסביר לו שקקי זה טוב, ללא מלות תיאור כמו פויה, יש למשהו הצעות?
תודה רבה

עצירות ושליטה ביציאות

על ידי צפריר_שפרון* » 17 ספטמבר 2004, 17:00

שרון,
כאמור: למרות שאני מבין שאינך פסיכולוגית או בעלת הכשרה כפסיכולוגית, הרי שבעזרת מעט שכל ישר (שיש לך) ומעט אינטואיציה (שגם בה נתברכת), את יכולה להצביע על העניין העקרי אצל אותה אמא ספציפית.

בעברית - סחתיין.

עצירות ושליטה ביציאות

על ידי אנונימי » 17 ספטמבר 2004, 14:03

הילד מאוד קשור אלי ואני אמא היסטרית
וגם:
אצלנו הלחוץ הוא דווקא בעלי

הילד מקבל משניכם בכל אופן. אם אחד משדר לו דבר אחד, והשני משדר דבר אחר - מעצם הניגוד הוא עלול להתבלבל ולא לדעת בבטחון כיצד עליו לנהוג.
נראה לי שלבוא באמירות כמו "הסיבה היא בעלי ולא אני" - עלול ליצור אנטגוניזם אצל הבעל, וחוסר נכונות לשינוי מצידך. קחי בחשבון שלעולם אין המדובר באשם אחד. יש כאן מערכת יחסים משפחתית שלמה שמשפיעה על יציאותיו של בנך. בד"כ בני זוג משלימים אחד את השני, ואם אחד שוה נפש מדי לגבי נושא X, השני לרוב ימלא את מקומו ויהיה לחוץ מדי באותו נושא וכך הלאה.


אולי הוא פוחד בשירותים? אולי הוא לא רוצה שתיגעלו?
לעיתים ילדים מעדיפים לעשות בטיטול (למרות גילו המופלג) ואז אפשר לתת להם לעשות בטיטול ובכל פעם להתקרב לשירותים עד שלבסוף הם יושבים על השירותים עם הטיטול ושם עושים קקי. מכאן הדרך היא פשוטה...

אבל נראה לי שבשלב זה הוא משתמש ביציאה כמקום בלעדי בו הוא יכול לשלוט בחייו ואפילו אם זה גורם לו לכאב. ההתאפקות הזאת גורמת ליצירת מחול שדים של התעסקות מוגברת בו וביציאותיו, של חיכוך בין אמא לאבא בנושא היציאות של הבן (מי אמר תקופה אדיפאלית ולא קיבל?) כאשר האבא "לחוץ" ולא בסדר והאמא מאד מחוברת לילד ("הילד מאד קשור אליי"). הקקי של הבן הפך למרכז חיי הבית.

אני לא ממש פסיכולוגית. אבל בינתיים מה שאני יכולה לייעץ זה שתתנו לו ללכת בדרכו בלי להתערב. הוא לא רוצה לאכול? - אין בעיה. כשתרצה תאכל. (לא יקרה לו כלום מכמה ימים של צום. בסוף הוא יהיה רעב ויאכל). אם תכריחו - זה רק יחמיר.
תשתדלו לא לשדל אותו ללכת לשירותים. נסו לזרום איתו ולא להכנס יותר מדי לעניני היציאות שלו - שהן אכן פרטיות שלו

עצירות ושליטה ביציאות

על ידי פלונית* » 17 ספטמבר 2004, 12:19

את יכולה גם לשאול אותו איפה הוא רוצה לעשות קקי. (אולי הוא פוחד בשירותים? אולי הוא לא רוצה שתיגעלו? מישהו פעם שידר לו גועל מהקקי?)
לשאול אותו אם הוא רוצה להיות לבד או שיהיו איתו.
וגם להכניס אותו לשירותים (אם הוא רוצה) כשאתם עושים.
וכדאי גם לקרוא את כל העיצות בדף הזה בעיון, ולראות מה מתאים לכם.

עצירות ושליטה ביציאות

על ידי תבשיל_קדרה* » 17 ספטמבר 2004, 08:17

הוא זה שנלחץ מאוד ומראה את זה למשל כשהילד היה איתו למטה בגינה ופתאום בא לו קקי...הוא רץ איתו הבייתה והתלונן על מה שהילד עשה לו
טוב, פה ברור לך שרצוי שאבא ידע להתמודד עם קקי בלי לכעוס על הילד.
את יכולה לומר לו שאם הוא כועס על "מה שהילד עשה לו", שלא יתפלא שהילד מתאפק?

מצטרפת להמלצה על יעוץ. אפשר גם אצל המטפל האלטרנטיבי החביב עליך.

עצירות ושליטה ביציאות

על ידי שרון_ג* » 16 ספטמבר 2004, 22:22

קודם כל ללכת דחוף לייעוץ (עו"ס דרך קופ"ח או פסיכולוגית שמתעסקת עם ילדים).

לא לתת לו נרות. להשתדל לא לגעת בכלל באזור פי הטבעת (מדחום וכאלה).

אם את רוצה "לרמות" אותו את יכולה לתת לו לשתות אבילאק מהול במים עם מיץ או בתה - זה מתוק מאד ולדעתי הוא לא ירגיש שהמתקת בדרך לא קונבנציונלית...או למהול שמן פראפין במרק או כל מזון אחר בו שמן חסר טעם לא יורגש.
לשתות הרבה מים.
יוגורטים "ביו"
לחם מחיטה מלאה.
ירקות - כמה שיותר ועם הקליפה אם אפשר.

עצירות ושליטה ביציאות

על ידי אמא_מודאגת* » 16 ספטמבר 2004, 03:29

הופניתי על ידי מישהי לפורום זה. גם אני השתמשת בזמן האחרון בנר גליצרין. בני סובל מאותה הבעיה של התאפקות-עצירות והפוך...הילד בן 4.5 והוא ילד ביישן בדרך כלל. קניתי פגלקס לפי עצות והוא מסרב לשתות אפילו בתוך קולה. (הטעם השתנה). הבעיה שלי בני היא שהוא מתחיל לסרב גם לאכול כדי שלא יהיה לחץ על פי הטבעת וביום הרביעי-חמישי הוא מסרב לעשות פעילות גופנית. הוא גם אומר שהוא מצא דרך שלא יהיה לו קקי...אצלנו הלחוץ הוא דווקא בעלי כך שקונספירצית האמא-אשמה בטלה אצלנו. הוא זה שנלחץ מאוד ומראה את זה למשל כשהילד היה איתו למטה בגינה ופתאום בא לו קקי...הוא רץ איתו הבייתה והתלונן על מה שהילד עשה לו... הילד מאוד קשור אלי ואני אמא היסטרית. מה עלי לעשות?

עצירות ושליטה ביציאות

על ידי שרון_ג* » 06 ספטמבר 2004, 21:49

אגב, לאחר הדף הזה ישבתי עם העו"ס המרפאתית שלנו לשיחה ארוכה על עניני יציאות ושאר נושאים מרנינים.

במילה אחת: החכמתי.

כעת ילדים עם עצירות מופנים אחר כבוד אליה, אלא אם כן הילד סובל ברגע זה וזקוק לטיפול מידי.

ובלי קשר, ילדים עם עצירות חיים בחרדה סביב אזור פי הטבעת. אחד הדברים הכי גרועים שאפשר לעשות להם הוא לדחוף להם כל מיני דברים שם (נר, מדחום, אצבע). כדאי לתת למקום לנוח מפולשנויות.

עצירות ושליטה ביציאות

על ידי פלוני_אלמונית* » 06 ספטמבר 2004, 14:28

אולי תנסי לשים לו נר אקמול?
או נר שמן בטוסיק

עצירות ושליטה ביציאות

על ידי שרון_ג* » 18 יולי 2004, 08:59

הי מיץ פטל.
אני בהחלט מפנה לעו"ס בכל הזדמנות שנקרית לידי.
לא חשבתי לעשות זאת בבעיות האכלה ועצירות, אבל אני בהחלט אשאל אותה מה דעתה בנושא והאם היא מוכנה שאשלח אליה משפחות. (לי אין את פריבילגית הזמן לשוחח עם המשפחות שיחות ארוכות, מה גם שאין לי את ההכשרה).
כמובן שגורם מגביל הוא העומס המוטל על העו"ס.

יונת - אימייל בדרך.

עצירות ושליטה ביציאות

על ידי מיץ_פטל* » 18 יולי 2004, 00:36

וכמובן שהפנייה אליהן היא ללא תשלום ואינה מוגבלת בזמן.

עצירות ושליטה ביציאות

על ידי מיץ_פטל* » 18 יולי 2004, 00:33

שרון
מאבק בין האם לעצמה, מאבק בין ההורים, חוסר איזון בתפישת התפקידים ההוריים, יחסים מתוחים של האם עם אמא שלה (הסבתא), או כל חוסר איזון שעשוי לעלות בדעתך, והאפשרויות רבות, ובכן הצבעה שלך על העניין העקרי עשויה להניב תוצאות לא פחות טובות מטיפול פסיכולוגי.

במקום שבו אני עובדת, כשמגיע מקרה כזה המשפחה נשלחת קודם כל אלי. במקביל אם לא מסתדר מתחילים הבירורים הרפואיים.

רב רובן של של הבעיות הבריאותיות נובעות מחוסר איזון פסיכו-סוציאלי (להזכירך, המודל הביו-פסיכו-סוציאלי).
עצירות ואיינקומפרזיס (בריחת הקקי) הן בודאי ובודאי צורה של סומטיק-פיקסיישן, שרק בטיפול משולב ניתן להגיע לפתרון. חשוב להכיר לעומק את המשפחה, את עץ המשפחה, אירועי החיים, את הפסיכופיגורה שלה, את הפסיכודינמיקה שלה וכו'.

חבל שפעמים רבות מקרים כאלה נתקעים ברמה הרפואית ולא מקבלים התייחסות מערכתית.
אם את עובדת בכללית, עומדות לרשותך העו"ס של המרפאות. הן בדיוק הכתובת לדברים הללו.

עצירות ושליטה ביציאות

על ידי יונת_שרון* » 17 יולי 2004, 23:49

הי שרון,
לגבי הזמן שלוקח לטיפול להשפיע: לפעמים יש השפעה כבר אחרי "תרגול" יחיד. (אני מתכוונת לתרגילים של הפסיכולוגיה הקונבנציונלית, כמו דברים שההורים צריכים להגיד כשהילד עוצר, או או משחקים שנותנים להם לשחק עם הילד (חימר, חול).) אבל פתרון ממש באמת לוקח זמן, למיטב הבנתי. הפסיכולוגית תוכל לתת לך יותר מידע על זה. אגב, לא מצאתי פרטי קשר בדף שלך -- תוכלי לשלוח לי ל-[email protected] בבקשה?

לגבי העלות: נדמה לי שבתחנות משרד הבריאות זה לא עולה כסף. אבל לרוב יש שם תור (של שבועות וחודשים, לא של שעות) ויש עדיפות למקרים הקשים.

עצירות ושליטה ביציאות

על ידי צפריר_שפרון* » 17 יולי 2004, 13:54

שרון,
ראי, ברוב המקרים ניתן להגיע לשרש חוסר האיזון אצל האם ללא טיפול פסיכולוגי מתמשך.
כאן נכנס תפקידך.
למרת שאני מבין שאינך פסיכולוגית או בעלת הכשרה כפסיכולוגית, הרי שבעזרת מעט שכל ישר (שיש לך) ומעט אינטואיציה (שגם בה נתברכת), את יכולה להצביע על העניין העקרי אצל אותה אמא ספציפית.
הצבעה זו על עצם העניין: מאבק בין האם לעצמה, מאבק בין ההורים, חוסר איזון בתפישת התפקידים ההוריים, יחסים מתוחים של האם עם אמא שלה (הסבתא), או כל חוסר איזון שעשוי לעלות בדעתך, והאפשרויות רבות, ובכן הצבעה שלך על העניין העקרי עשויה להניב תוצאות לא פחות טובות מטיפול פסיכולוגי.

כאן, דחיית הבירור ההתנהגותי/נפשי/רגשי רק מקבעת את התופעה אשר בין היתר קשורה באותה הימנעות ברמה הכלכלית.

על מצבן של משפחות בארץ ידוע. מאידך, שוב אם תתבונני היטב תראי שזה רק עניין של סדר עדיפויות. אפילו לפי הסיפור שלך - כל עוד זה היה דחוף בעינייך - מצאת את הדרך לשלם עבור יעוץ שכזה.

עצירות ושליטה ביציאות

על ידי שרון_ג* » 17 יולי 2004, 09:59

מה יקר? יעוץ פסיכולוגי?
כן.
יש אנשים שמבקשים את סירופ האקמול המיוחד שניתן בלי תשלום (paracet), כי קשה להם לקנות אקמולי.
יש אנשים שאני מבררת בעדינות את מצבם כשממליצה להם על פרוביוטיקה לילד משלשל או שמקבל אנטיביוטיקה, על חמוציות כשיש דלקת בדרכי השתן. לא ממש מבררת אלא אומרת "יש אופציה כזאת אבל ניתן לקנותה באופן פרטי וזה עולה בסביבות כך וכך שקלים" וכשאני רואה את פניהם מתכרכמות בכאב אני יורדת מהעניין.
יש אנשים רבים במדינה הזאת שניזונים ממוצרי יסוד.
לפני זמן מה אני לקחתי את הגדולה שלי לטיפול פסיכולוגי. 300 שקל לפגישה, 1200-1500 לחודש. ונחנקנו מזה. המשכנו כל עוד יכולנו, וכל עוד זה היה דחוף, והפסקנו כשהגענו לרגיעה מסויימת. האם לא הייתה יכולה להרוויח מהמשך הטיפול? אני מניחה שכן. האם לא כולנו יכולים להרוויח מטיפול פרטני לכל אחד מאיתנו (לפחות שלושתנו בלי הקטנה)? כל אחד ירוויח מזה. האם אוכל לעמוד בזה? חד וחלק לא. ואני לא שייכת לעניי המדינה. מבחינה סוציואקונומית אני מעריכה שאני שייכת למעמד הבינוני-גבוה.

עצירות ושליטה ביציאות

על ידי צפריר_שפרון* » 17 יולי 2004, 03:07

שרון,
אני דווקא לא הבנתי את המשפט הזה כל כך.
כרופאה אני צריכה לתת פתרון גם לאנשים שהפרוטה אינה מצויה בכיסם.
מה בדיוק העניין כאן?
מה יקר? יעוץ פסיכולוגי?
ובינתיים הילד יסבול?
יקר או זול זה עניין של סדר עדיפויות.
הכוונה לעניין המרכזי - כפי שעשית כשציינת שהבעיה היא מאבק בין האמא לבין התינוק (וליתר דיוק בין האמא לבין עצמה) - עשויה להניע תהליך של העלאת המודעות העצמית. האינטואיציה שלך, כשאת בוחנת את הדברים על פי נתיבות הלב מדויקת דיה על מנת לשחרר את האם ומכאן את הילד.

עצירות ושליטה ביציאות

על ידי אני_לא_פה_בכלל* » 16 יולי 2004, 22:25

תענוג לקרא.
דיון חשוב ומעניין ומכובד.

שרון, מאוד מדברת אלי הגישה הקונבנציונאלית האמפטית שלך:
...כרופאה אני צריכה לתת פתרון גם לאנשים שהפרוטה אינה מצויה בכיסם.
לעניין ה'פרוטה' הייתי מתיחסת גם בהקשר של כל 'אנרגיה' אחרת שנדרשת כדי להניע שינוי.
ישנם אנשים שדווקא הפרוטה מצוייה בכיסם אבל אין להם כוח/רצון/יכולת לזהות את שורש הבעיה.
גם לאלו הייתי מציעה את האמצעים התרופתיים.
יחד עם זאת אולי רק נחישות כגון זו:
בדרך כלל (אם לא תמיד) זה נובע מהאמא. נקודה
עשויה להעיר ולנער אמהות 'רדומות' לעשות מעשה.
<צפריר, איפה היית לפני 10 שנים? - נו מילא, גם הכאב עשה את שלו>


ולשאלתך כמה מהר זה יכול לעזור?
יכולה להעיד מנסיוני האישי,
תוך שבוע (!) אחרי שבמשך חודשים ניסינו את ה-כ-ל.
מהרגע שהסתכלתי 'לבעיה' בעיניים. (שהיתה בתוכי כמובן....)
פעמיים במשך השבוע הזה התייחסתי באופן שונה לקקי של הבן-3 שלי וכל הסבל הנורא הזה הפך להיסטוריה.

עצירות ושליטה ביציאות

על ידי צפריר_שפרון* » 16 יולי 2004, 19:13

שרון,
תפתחי את הדף עם הסיפור. פרטי ככל האפשר, בלי שמות כמובן.

עצירות ושליטה ביציאות

על ידי שרון_ג* » 16 יולי 2004, 19:07

תודה :-)

מצפה בקוצר רוח לדף המצוין לעיל (ואפילו מוכנה לספר את סיפור האם שהיתה אצלי היום לצורך הענין. בלי שמות כמובן)

עצירות ושליטה ביציאות

על ידי צפריר_שפרון* » 16 יולי 2004, 19:04

כמה מהר זה יכול לעזור?
למה רק האמא?

נמצאת האם מהווה את הקרקע, האדמה עליה נובט הילד. נביטה זו, צמיחה זו מלווה כמובן גם במארחים או מלווים נוספים - אב, אחים אחיות וסביבה אנושית ואחרת. עם זאת, האחריות מונחת על האדמה, על האם (ומכאן בהכרח גם לסבתא מצד האם יש מקום של כבוד).
כאן, לפני שתפיסות פמיניסטיות יקפיצו לכאן התנגדויות, אין האם יכולה להתעלם מאחריותה כלפי פרי בטנה עד לעצמאותו. מבחינה גופנית, אנושית, מבחינת הנקבה שבה, בנפש הנשית הקולקטיבית וזו הפרטית.
אין הדבר מפחית מאחריותו של האב, מאחריות כל הסביבה האנושית לקיומו של כל פרט, עם זאת, היבטים אלה של איזון ברמת האם נמצאים עקרוניים במיוחד כאשר מדובר על תופעות של חוסר איזון כרוני.
מכאן שהכרוניקה, או החזרה והמחזוריות של תופעות חוסר איזון בהכרח מופנות אל האם למען תניח שם איזון. האם בכל מקרה, היא המזינה, שוב, בכל מקרה - שגם אם נמצא האב מאכיל בפועל, מעשה זה שלו הואצל עליו על ידי האם. האם היא לב העניין. לכן "רק" האם.
כאן, הנחת האיזון הנדרשת מהאם בכל מקרה נתנת על ידה. אלא שלעתים קרובות נמצאת האם "משתמשת בילד" (איך אנחנו משתמשים בילדים שלנו) לצרכיה, כמובן בלא מודעות או כוונה. אז למען איזונה, הילד שלה נמצא בחוסר איזון.
כאן, צרכי האם בשליטה מתנקזים אל ריסון עצמי ללא שליטה אצל הילד.
עניין זה קשה להסכמה לעתים קרובות, במיוחד שכל מקרה מצביע על חוסר איזון שעשוי לעלות מהיבטים רבים ושונים זה מזה.
לעתים מקומה של האם בעניין השליטה מתחבר ליחסיה עם הוריה, אמה, או אביה, או ליחסיה עם בן זוגה, או ליחסיה עם דמות הילד שבתוכה.

איני שולל כל טיפול בילד במקביל לתהליך הפסיכולוגי הנדרש (אשר ברוב המקרים אינו נדרש לפסיכולוג אלא על מנת להגיע לאבחון של עיקר העניין במקרה הפרטי, ועיקר העניין עשוי לעלות מתוך התבוננות פשוטה או התכוונות אנרגטית מונחית), עם זאת, ככלל ניתן לומר שעל האם ללמוד להניח גיבוי רגשי לילד, להרעיף עליו הערכה ולשחרר אותו ולהניח לו את האחריות שהוא מבקש אחריה. שחרור הילד ממלתעות האהבה והציפיות למושלמות עשוי להניב תועלת, בהחלט.

כאן, אפילו מנטרה שעליה חוזרת האם, משהו בסגנון אני משוחררת מפסולת, אני ראויה, אני זורמת, אני חיה וקיימת, עשויה להואיל להועיל.

כאן, אין לי ברירה אלא להעיד על אותו פתרון שרקחתי, אשר בכל מקרה שגם האם תיקח אותו במקביל לילד, וגם יהיה טיפול או יעוץ פסיכולגי מתאים (או אבחנה מדויקת והכוונה מדוייקת), הרי שהילד יוכל להשתחרר מהמשא הזה ולהיות חופשי, משוחרר ומטוהר.

לעניין האכילה נראה שם דף מתאים: "אכילת ילדים על פי ציפיות ההורים". ומתוך השם של הדף עולה עיקר העניין וארחיב בקרוב.

עצירות ושליטה ביציאות

על ידי שרון_ג* » 16 יולי 2004, 16:17

צפריר, מסכימה עם רוב דבריך (כולל ענין התגובה).
ובכל זאת שאלה, אם תרשה:
כאשר האם תסכים לקבל את הגישה על פיה העניין עשוי להפתר במהירות ויעילות כאשר היא עצמה תבחן את גישתה ותסכים לשנות ולהשתנות
כמה מהר זה יכול לעזור? תהליכים פסיכולוגיים הם לרוב ארוכים, וילד עם עצירות יכול לסבול סבל רב. לי קשה לתת לילד לסבול זמן רב, (ולכן מעדיפה במקביל גם לתת מרככים) כמה זמן אתה מעריך שיכול לקחת עד לפתרון בדרך הפסיכולוגית?

בעוד לילדים האחריות היא על האמא.
למה רק האמא? מה לגבי האבא, האחים, הסבא והסבתא?

ולנושא אחר - לגבי בעיות האכלה (ילדים שלא אוכלים) אני נוהגת לתת עצות מסוימות להורים. אין לי מושג אם יש דף מתאים, אך אשמח לשמוע את דעתך בנושא בכל דף שהוא. (וגם את דעתך שלך, ענת. ובעצם של כל אחד שיש לו משהו לומר בנושא)

עצירות ושליטה ביציאות

על ידי צפריר_שפרון* » 16 יולי 2004, 06:38

שרון,
ראשית, מפאת כבודי וכבודך, ראוי לך להגיב ובמלוא דעותייך.
שנית, אין ממש סתירה בין דברי לדברייך. שנינו מסכימים שכפיה עשויה להיות גורם לעצירות.
שלישית, וזה חשוב. לעניין עצירות אצל מבוגרים הרי שכמעט ואין מקרה שלא התחוללה שם הבראה מלאה בעזרת פתרון מסוים. לעניין ילדים שסובלים מעצירות, הן מנסיון והן על פי השכל הישר, לא עולה הבראה או ריפוי מלא ללא התייחסות מחודשת של האם, הן לנושא, והן לילד.
כאשר את מעניקה תשומת לב לילד על פני לעצירות, גם אם תשומת הלב הזו מתייחסת לעניין החומרי בלבד, כבר את משנה התייחסות.
כאשר הילד סובל מעצירות, שאיננה בעיה פיזיולוגית כלל ועיקר (כמובן שאם נאכל שבעה ק"ג סברס הרי שהפקק המובטח יתפקק לו, לכן במובן זה הכוונה לעניין הכרוני), ואנחנו נותנים לו משלשלים אנחנו כופים על הגוף שלשול על פני עצירות. כפיה זו מקבעת את העצירות כהתנהגות נפשית מקובלת (התאפקות), בעוד המשלשלים מאפשרים לילד להמשיך ולהתאפק - ולגוף להכנע למשלשלים למינהם.
כאן, שוב, כאשר האם תסכים לקבל את הגישה על פיה העניין עשוי להפתר במהירות ויעילות כאשר היא עצמה תבחן את גישתה ותסכים לשנות ולהשתנות, הרי שלא נדרשת כל התערבות אחרת, לא משלשלים ולא פתרונות אחרים. לכן הגישה הפסיכולוגית כל כך יעילה.

קביעה נחרצת איננה רחוקה מדרכי. עם זאת, קביעתי הנחרצת עולה מתוך נסיון, ומתוך הנסיון נמצא פתרון יעיל מאין כמוהו בעבור מבוגרים (מבוגרות - כמעט וכל הסובלים מעצירות הם סובלות) שאיננו מניח את הפתרון היעיל בעבור ילדים ללא התייחסות למה שקורה אצל אמם.
כאן, שוב, למבוגרות שנדרשות לאיזון מבחינת סלוק הפסולת מהגוף - קיים פתרון שניתן לתת עליו "אחריות" (בתקווה שהאדם משתמש בו כמובן), בעוד לילדים האחריות היא על האמא.

כאן, על פני ליחס ערך שלילי, ובכך לייצר הרגשת אשמה, ניתן לקחת אחריות. לקיחת אחריות היא אותה הבנה שהמפתח לבריאות ילדינו טמון בידינו במגוון גדול מאוד של מחלות או תופעות של חוסר איזון, במיוחד אלה הכרוניות.

ולעניין זה ניתן להרחיב כי בחלק ניכר של חוסרי איזון כרוניים המתבטאים במחלות "חשוכות מרפא" אצל ילדים, נערים, מתבגרים ולעתים אצל מבוגרים ואף זקנים, נמצא הפתרון האפשרי לא רק בידי האם, אלא בידי ההורים או בידי המשפחה כולה. אדם מבוגר או זקן נדרש להתאזנות של משפחתו הגרעינית - הן הוריו (כל עוד אלה בחיים) והן ילדיו, אחיו ואחיותיו.

עד כאן.

עצירות ושליטה ביציאות

על ידי ענת_גביש* » 15 יולי 2004, 23:34

_שיש ילדים שמתביישים ביציאות שלהם. מטעם זה הם יעדיפו לעשות צרכיהם כשהם לבד, ולא לבקש עזרת מבוגר (גם ידע שהם צריכים, גם יחזה במחזה וגם ינגב). כיון שבגיל צעיר זה לא תמיד פשוט - הרי שהם מתאפקים.
לשמחתינו, לא נתקלנו בבעיה בתחום הגמילה, אבל האם מצלצל למישהו מוכר או הגיוני?_
בהחלט. אצלינו אני לא בטוחה שזו היתה בושה, אבל דריכה לא בכוונה על הקקי הביאה לזעזוע ובהלה ומאז התחילה הבעיה.
חלק מהפתרון כמו שכתבתי קודם היה שהיא הסתתרה כשעשתה, אז אולי זו היתה גם בושה, או פחד שנפריע לה.

עצירות ושליטה ביציאות

על ידי שרון_ג* » 15 יולי 2004, 22:07

את אומרת שמה שאנחנו כותבים כאן זה לא רציני?
חלילה, רק שלא תחשבו שמה ש אני כותבת לא רציני.

אם תרצי לשמוע ממנה קצת על הנושא
אשמח.
(תמיד שמחה לשמוע עוד דרך, עוד דעה. בסוף אני בוחרת במה להשתמש)

מקפית, אני אחשוב על זה ואגיד לך.

עצירות ושליטה ביציאות

על ידי מ_י_כ_ל* » 15 יולי 2004, 20:53

זורקת כאן את שני הגרוש שלי (למעשה של הגננת של בני):
לאורך הדף הושמעה הקביעה שעניני עצירות הן ענין של חשש משחרור, מאובדן שליטה. הגננת של הבן שלי (מקור מוסמך, תודו ;-)), אמרה לנו בזמנו כ'הכנה' לשלב הגמילה, שיש ילדים שמתביישים ביציאות שלהם. מטעם זה הם יעדיפו לעשות צרכיהם כשהם לבד, ולא לבקש עזרת מבוגר (גם ידע שהם צריכים, גם יחזה במחזה וגם ינגב). כיון שבגיל צעיר זה לא תמיד פשוט - הרי שהם מתאפקים.
לשמחתינו, לא נתקלנו בבעיה בתחום הגמילה, אבל האם מצלצל למישהו מוכר או הגיוני?

עצירות ושליטה ביציאות

על ידי יונת_שרון* » 15 יולי 2004, 18:55

שרון, מה שכותבים פה "האלטרנטיביים" דומה מאוד למה שאומרת הפסיכולוגיה הקונבנציונלית בנושא. יכול להיות שכדאי לך לפנות לתחנה של משרד הבריאות באזור שלך ולברר איך הם מטפלים בדברים כאלה. אני מכירה פסיכולוגית שעובדת במשרד הבריאות שטיפלה בהרבה ילדים עם בעיות של עצירות ושליטה ביציאות, והיא אומרת שזה תמיד טיפול דיאדי -- טיפול משותף לילד ולהורים. אם תרצי לשמוע ממנה קצת על הנושא, אוכל לקשר בינכן (בטלפון).

עצירות ושליטה ביציאות

על ידי ענת_גביש* » 15 יולי 2004, 15:53

לא מזמן קראתי איזה מאמר (רציני)
רגע רגע רגע....את אומרת שמה שאנחנו כותבים כאן זה לא רציני? (-:
<חוזרת לשתוק, הפעם בעלבון>
<סתם>

עצירות ושליטה ביציאות

על ידי שרון_ג* » 15 יולי 2004, 15:35

אגב (אני מפסיקה את השתיקה לשניה) לא מזמן קראתי איזה מאמר (רציני) שדיבר על רפואה אלטרנטיבית כעוזרת בדיוק מכיוון שיש בה זמן לתת למטופל לפרוק את תסכוליו ולמטפל לחפש את שורש הבעיה הנעוצה בגופנפש ולא רק בגוף.
רק שהזכרון שלי...אין לי מושג איפה קראתי.

עצירות ושליטה ביציאות

על ידי שרון_ג* » 15 יולי 2004, 15:33

טוב
:-)

עצירות ושליטה ביציאות

על ידי ענת_גביש* » 15 יולי 2004, 15:14

טוב אז אני אשתוק קצת (-:
שניה,
אני מדברת על מתן חמרים דרך הפה, שאין קשר זמנים ביו המתן שלהם לבין היציאה (כמו שמן פרפין או אבילק), ולכן הילד אפילו לא חייב לדעת שהסירופ שהוא לוקח בבוקר מטרתו ריכוך היציאות. - וזו עדיין הפעלת המערכת , ולא איתור וטיפול בבעיה.

אפשר היה לראות שגם רפואה אלטרנטיבית אינה נותנת פתרון מוחלט לבעיות השונות כמעט בכל התייעצוייתי עם המטפל האלטרנטיבי, לא הוצע פתרון (חוץ מכשביקשתי "תוריד לי את הסינוסיטיז הזה עכשיו!!" בדיקור וזה אגב לא עזר)- אלא גישוש במשותף אחר דרך, אחר סיבות.

הבעיה שלי היתה יותר עם הקביעה ה"חד משמעית" שדרכי בטיפול היא לא נכונה. - אני לא מדברת על דרכך האישית, שרון, שהיא כמובן יותר רחבה ומורכבת מהתיאור של מתן המשלשלים. אני בכלל גם לא שופטת אותך או מבקרת אותך, ההתבטאויות החדות הן מתוך פאמיליאריות כזו, כדי להגיע יותר מהר לענין.

עצירות ושליטה ביציאות

על ידי שרון_ג* » 15 יולי 2004, 15:11

אז הגישה היא, לרוב, לא להתייחס לגורמים נפשיים אפשריים, ולו כדי לשלול אותם.
אוהו, כמה שזה שגוי! סימפטומים רבים מיוחסים למצבים נפשיים, אלא שאנחנו מחויבים לשלול קודם כל מצבים דחופים גופניים לפני שנמליץ בעדינות על טיפול לכיוון הזה (למרות שלרוב מלכתחילה אנחנו חושבים שאין המדובר בבעיה אורגנית)
עד כדי כך, שאני זוכרת מספר מקרים של ילדים עם גידולים שהסתובבו בין פסיכולוגים עד שמישהו עלה על זה שהם באמת כאובים.

איך נראה לך ללמוד הילינג בעצמך ולעשות להם בחינם?
בד"כ כשבאים אליי ילדים שכבר מבינים, עם כאב בטן, לפני שאני בודקת להם את הבטן אני מלטפת אותה במעגל ואז עושה תנועות של הוצאה וזורקת לפח...(תוך שאני אומרת להם שאני לוקחת מהם את הכאב). זה בד"כ מצחיק אותם וקל לי יותר לבדוק להם את הבטן אח"כ, וביני לבין עצמי אני מחייכת שאם זה לא יעזור זה בטח לא יזיק.
יש לי כוונות ללמוד רפואה משלימה. יש לי עדיין בעיה של אמונה בהילינג ורייקי ודומיהם. אני שכלתנית מדי. יותר מדי פעמים אנשים התיימרו להוציא לי מכאובים בשיטות האלה, ולמעט שכר למאמציהם לא יצא דבר טוב מזה (אבל גם לתת פרנסה לאחרים היא זכות שתשמר לי אולי לעולם הבא?:-)).

חזרה למעלה