תודה למגיבות, ערכתי (-:
בלי 'באופן משמעותי', שלא יצא משפט ארוך מדי.

ללו, אני גם בעד ההצעה שלך. בעיניי, השילוב של ״פחות״ ו ״לא מלאה״ ו״וקצרה״ מעביר את התחושה שזה באופן משמעותי, כך שעדיף בעיניי לא להאריך את המשפט.

אולי להוסיף 'באופן משמעותי' אחרי יונקים?

ללו אני בעד ההצעה שלך.

הכול אני צריכה לעשות לבד בבית הזה?
טוב, אז אני מציעה לנסח מחדש את משפט הפתיחה, כך:
רוב הנשים בהריון (90%?) אומרות שהן רוצות להניק. בפועל רוב התינוקות יונקים פחות מהמומלץ - הנקה לא מלאה, וקצרה יחסית. למה? מה אפשר לעשות כדי לעזור ליותר נשים להניק יותר ולמשך יותר זמן?
יש למישהי התנגדות?

רוב הנשים בהריון (90%?) אומרות שהן רוצות להניק. רוב היולדות שמשתחררות מבית החולים כבר לא מניקות (משהו כמו 70%). חלק גדול מאלה שמניקות בימים הראשונים מפסיקות כעבור תקופה קצרה. למה? מה אפשר לעשות כדי לעזור ליותר נשים להניק ולמשך יותר זמן?{{}}
המשך להודעה הקודמת:
אז הנתון בראש הדף מאוד לא מדויק, נכון להיום - אבל עדיין המצב לא אידיאלי, והפסקה כן צריכה להישאר, לדעתי. אז איזה נתון אמת להציב במקום "רוב המשתחררות כבר לא מניקות"? מה מעביר היטב את חצי הכוס הריקה?
על פי הסקר שקישרתי למעלה:
רוב התינוקות (כ70%) מקבלים לפחות בקבוק תמ"ל אחד עוד לפני השחרור.
בגיל חודשיים רק 70 ומשהו אחוז מהאימהות מיניקות, ופחות מ60% הנקה מלאה.
בגיל חצי שנה רק כחצי מהתינוקות יונקים, ובגיל שנה - רק כרבע.
(אני מסתבכת עם האחוזים, כי לא פורטו מספרים ביחס לכלל האוכלוסייה, אלא נתונים נפרדים ליהודיות ולערביות, ואין לי מושג איך לשקלל.)
מה מכל אלה רלוונטי ומתאים לשילוב במשפט הפותח?

רוב היולדות שמשתחררות מבית החולים כבר לא מניקות (משהו כמו 70%){{}}
כך כתוב בראש הדף.
מאיפה המידע הזה? ממתי הוא??
הנתונים מ{{}}"סקר מב18072012]ת לרך של משרד הבריאות 1[/po].aspx שונים לגמרי.

אני מאוד שמחה לומר שאני וחברתי דיברנו. לקח לה כשבוע לקרוא את מה שעניתי לה והיא ישר צלצלה. אז אני הסברתי לה את חוסר הרצון שלי להלחיץ אותה אבל כן לחיות איתה את החוויה המיוחדת ולהיות שם. שתינו הבנו אחת את השנייה. אין מה לעשות. יש דברים שבארץ נראים כל כך טבעיים ונורמליים שמה שאני מייצגת זאת קיצוניות. זה לא באמת משנה את החברות שלנו כמובן.
תודה אורי ותמרוש על התגובות המעודדות.

ישראלונה
את נשמעת לי ממש חברה מתוקה
אולי את מה שכתבת כאן תאמרי לחברה בקצרה? או פשוט תאמרי שאת מאוד רוצה לעזור ולתמוך ואת תשמחי אם היא תדריך אותך במה ניתן לעזור לה, כי באמת את זוכרת שתמיכה עזרה לך
נראה לי שכנות יכולה להועיל כאן, אתן חברות, אחרי הכל
ואחרי שתאמרי מה שתאמרי תחכי קצת בצד ותשתקי קצת,לראות מה עולה ממנה,לתת לה לחשוב על זה. את מבחינתך נסי לשדר אנרגיות של רצון לעזור ובלי לחץ

תודה תמרוש. לקח לי כמה ימים כדי שזה יפסיק להציק לי.

מצד אחד צץ אצלי כעס על הזלזול של חברתי. כעס שמגיע מאכזבה. היא תמיד אמרה ואומרת שרוצה להניק ומניקה ולפתע רואה דברים בצורה הגנתית.

לגבי מאמר מול שיחה, זה היה מאמר מבלוג שכתוב בצורה יחסית רגועה. כשאני מדברת איתה אני מרגישה לוחצת יותר. באותו יום שדיברתי איתה והיא סיפרה לי על הבעיה שכביכול היתה לה, ניסיתי להסביר לה מה זאת קפיצה גדילה ופתאום הרגשתי כאילו אני "מוכרת" הנקה. דבר שלא הייתי עושה אם היא לא היתה מעלה את הנושא. חזרתי הביתה קצת מותשת כי הייתי רגילה לדבר עם נשים (וגם גברים) בעלי מודעות גבוהה ועם המון מידע ופתאום אני מדברת עם חברה טובה שחושדת בכוונותיי ואז אני פשוט חושבת שבתכלס זה עניינה ולא ענייני ושאני לא רוצה להיות המשכנעת כי היא יכולה למצוא המון מידע אם היא באמת מתענינת. ואז היא שואלת שאלה ואני עונה עם יותר מדי חשק להסביר.

חלק בי מעדיף להתרחק קצת, לתת לה זמן לעצב את אמהותה לבד ואז לחזור כדי לא להוות איום או התקפה לבחירות שלה. אני זוכרת כמה שנאתי שאנשים התערבו בגידול הילדים שלי. למרות, שמצד שני, נשים שסמכתי על דעתן, מאוד עזרו לי. אבל נראה לי שיש לי דעות מוצקות מדי וזה מאיים במקום לעזור. אני פשוט מפחדת שזה ייראה כאילו נטשתי אותה...

ישראלונה
לא קל...

אני רוצה לתת לחברות שלי תמיכה וקצת מתחושת הביטחון בה אני ילדתי וגידלתי את ילדי מבלי לגרום להן לחוש לחץ.
תמיכה את בהחלט יכולה לתת.
אבל אולי לתת להן משהו מתחושת הבטחון שאת חווית - לא יהיה אפשרי, כי הן עושות את זה בארץ, מוקפות במערכת שונה לחלוטין, פידבקים אחרים, מקורות לחץ והרגעה אחרים... כל התהליך שהן עוברות שונה לגמרי משלך, הכיוונים שאליהן המערכת שלהן מחברתת אותן אחרים מאלה שחיברתו אותך (אני מדברת על כל הנורמות וה"ברור ש" וה"כדאי ל" והאסור והמותר של האמהות, שאותם אנחנו לומדות זו מזו ומהחברה שסביבנו).
(שלא לדבר על כך שגם האופי שלהן אחר )

אני רוצה שלא ידברו איתי על טרור הנקה ועל מאמרים כביכול שקריים שמטרתם לשכנע אמהות להניק מבלי לבדוק לבד אם מה שכתוב נכון או לא.
אינשאללה.
אולי עצם שליחת המאמר הורגשה על ידה כלחץ? לפעמים זה קורה לי כשמישהו שולח לי מאמר בנושאים מסוימים. אם היו מספרים לי את אותם דברים בשיחה אישית, זה היה מרגיש אחר לגמרי, אבל פורמט המאמר יוצר אנטגוניזם יותר בקלות.


אני חושבת שאני רוצה סתם להיות החברה שמכירה את התינוק ולא זאת שצריך לשאול אותה ואז כשהתשובה לא מוצאת חן לבטל אותה.
זה יגיע, עם הזמן והבטחון העצמי
בינתיים, את יכולה לקחת צעד אחד אחורה בתחום של לספק לה מידע מעניין, ואולי גם לשתף אותה, כחברה, בנקודות הקצה של האמהות שלך, נקודות שבהן נמאס לך לחלוטין, או יש לך בעיה ואין לה פתרון טוב, או היה לך לילה גרוע ושום דבר לא עזר... דברים כאלה, שיחברו ביניכן ברמה שבה אתן שתי אמהות, שוות, ולך אין בהכרח יתרון-שבניסיון עליה.

אני רוצה לא להיעלב מהן, לא להתאכזב ולא להרגיש נשפטת או שופטת.
מאחלת לך שזה בדיוק מה שתקבלי. שתוכלי להגיד לעצמך Ah, well, ככה זה, למשוך בכתף ולהמשיך הלאה (())(())

שלום. רציתי לדבר קצת על עידוד הנקה למרות שאני לא בטוחה שזה הנושא עצמו ואם אני בדף הנכון. אבל רציתי לספר על חוויה מתסכלת וקצת לשפוך מהלב. אני מניקה למרחקים ארוכים. ילדתי את ילדי בחו"ל, במקום שמאוד מעודד הנקה ובסביבה מאוד תומכת הנקה. רוב חברותי המקומיות הניקו 8 חודשים לפחות. לא ממש הרשתי שיש איזה ענין מיוחד עם הנקה מול תמ"ל, לא הכרתי את המושג טרור הנקה והכל היה טבעי ונעים. לחברותי בארץ עדיין לא היו ילדים לכן את חווית הילד הראשון שלי (חוויה שלדעתי משנה את החיים לגמרי לטוב או לרע) חוויתי רחוק מהן ועם חברות אחרות. עקב ההריון והלידות פיתחתי דעות מאוד ברורות לגבי הריון ולידה (מבחינת חוסר הכבוד לאישה בבתי החולים והצורך לתת לאישה ולגופה לעשות את העבודה לבד כל עוד אין בעיה רפואית), הנקה וגידול ילדים (קראתי וחקרתי הרבה. במיוחד על הנקה). כשהייתי באה לביקורים, לחברותי הלא אימהות היו הערות מעצבנות עלי כאמא אבל שלא נעשו מרוע ולכן לא התייחסתי אליהם וניסיתי להעביר בידיעה כשהן נאמרות לא מנסיון אלא מדעות כלליות שיש לאנשים לפני שחוו את החוויה).
פני כשנה חזרתי לארץ אחת החברות היתה לקראת סוף ההריון שלה. כשדיברנו היא הביעה רצון בלידה טבעית והנקה מלאה. בסופו של דבר זה לא ממש יצא ככה, אם הגלל בית החולים אליו הלכה, זירוז מוקדם מדי שגרם לניתוח קיסרי. עם ההנקה הבלעדית בהתחלה הלך לה טוב אבל אחרי כחודש התינוק לא עלה במשקל (אני חושדת במוצץ שנוצל יותר מדי אבל לעולם לא אמרתי כלום).
חברה שנייה ילדה פג לא מזמן. היא רצתה לידה מכבדת ולהניק הנקה מלאה אבל לא רצתה בעצמה לקרוא ולחקור אלא רצתה שאני אסביר לה ואלווה אותה בלידה. בסופו של דבר עברה קיסרי חירום בשבעה וחצי חודשים. לבקשתה הגעתי באותו ערב לבית החולים כדי להסביר לה איך לשאוב ולהניק. הסברתי, בעיקר ניסיתי להרגיע אותה. הרב לא היה ניתן לעשות כי התינוק היה בפגייה והמלצתי לה לדבר עם יועצת הנקה של בית החולים. באמת עזרו לה בבית החולים והיא שאבה והצליחה להניק ולא מזמן התינוק יצא הביתה.
עכשיו מגיעים לחלק עליו רציתי לספר ולשאול את דעתכן. כשהלכתי להכיר את התינוק, שהיה כבר בן חודש (אבל עדיין לפני תאריך הלידה המקורי שלו) היא התחילה לספר לי איך לא היה לה חלב בלילה לפני. היא אמרה שהוא כל הזמן ינק ושבשלב מסוים לא היה לה חלב אז היא רצה לקנות לו סימילאק. הסברתי לה שכנראה הוא בקפיצת גדילה ושיש לה מספיק חלב. שהשד לא תמיד יהיה גדוש ומלא ושהיא מייצרת חלב גם בזמן שהתינוק יונק ולכן היא צריכה לבטוח בעצמה ושאין צורך לתת תוספת ושבכלל עדיף שלא כי בקפיצת גדילה הגוף מתאים את עצמו לתינוק מבחינת כמות חלב. כמה ימים אחר כך, מצאתי איזה מאמר בבלוג שהתרוצץ לו בפייסבוק על היתרונות של הנקה לילית ושלחתי לה. לא מנסיון לשכנע אותה להניק בלילה, כי היא מניקה ורוצה להניק. אלא כי היה שם מידע מעניין ועובדות שיכולות להפתיע (על הורמון שינה שעוזר לחזור לישון מהר, על כמויות של פרולקטין גבהות יותר בלילה, על הסטטיסטיקה שאומרת שמיניקות ישנות טוב יותר בלילה וכו. מידע שאני כבר קראתי במחקרי כאמא לתינוק ראשון ומכיוון שאני יודעת שהיא לא ממש חוקרת וקוראת אז שלחתי). התגובה שלה היתה שהיא מסתדרת עם הנקה בלילה ממילא ולא יודעת כמה להאמין למאמר כי הוא נראה כמו נסיון אחרון לשכנע אמהות להניק...
כאן הופתעתי. מאוד התאכזבתי. דבר ראשון כי נראה לי שהיא הבינה את המאמר בצורה הלא נכונה. אני מתחילה לחשוב שהיא מבינה אותי בצורה לא נכונה. וכן קצת חבל לי שהתגובה הראשונית שלה היה לקשר את המאמר לנסיון שכנוע שקרי.
עניתי לה שלי יצא לקרוא את הדברים הכתובים בפוסט הזה (שהיה מתורגם מאנגלית והיה ניתן להגיע לקישור) וכן הסברתי לה ששלחתי לה את המאמר כי חשבתי שזה יעניין אותה ולא כדי לשכנע אותה להניק,, כי היא הרי מניקה... כמו כן אמרתי לה שנראה לי שאולי בפעם האחרונה היא הבינה אותי לא נכון ושאני לא מנסה לשכנע אותה להניק אלא רק להעלות לה את הביטחון העצמי (במיוחד ארי הלידה הטראומטית והשהייה של התינוק כמעט חודש בפגייה היא, בצורה מאוד הגיונית, מאוד חוששת) ולגרום לה להבין שהיא יכולה ושהיא צריכה לסמוך על הגוף שלה. כמו כן אמרתי לה שכל אמא מגדלת בצורה שלה שהכי טובה ונוחה לה ושכל דרך טובה ובסדר.
מאותו יום של קבלת המייל אני חושבת על כך ללא הפסקה. רעיון שליחת המייל היה ממש תמים. אני מרגישה שאני לא יכולה ללוות אותה בחווית התינוק הראשון כי הייתי שם לפני כמה שנים. עברתי כבר את כל ההתלבטויות והמחקרים וזה דבר שאני לא יכולה לעשות שוב. אני מנסה להתחבר אליה בשליחת לינקים שיכולים לעניין אותה (הנקה, מסאז'ים לתינוק, המלצות על דברים וכו) יש לי את התשובות שלי ולכן אני מאוד מנסה לא להיכנס לה יותר מדי לחיים (את עניין חוסר החלב היא סיפרה). אני לא שואלת איך הולך הכל עם ההנקה אלא אם כן היא שואלת אותי משהו על זה. אם לומר את האמת, לא אכפת לי אם היא תניק או לא. זאת אומרת, אכפת לי כי אני מאמינה שזה חשוב. אבל זה לא הילד שלי ולכן לא ענייני מה הוא אוכל וברור לי שגם אם היא תשלב או גם אם הילד יאכל רק תחליפים הוא יגדל. זאת אותה הסיבה שענין טרור ההנקה נראה לי טפשי. למה שמישהו ינסה לשכנע אמהות להניק בצורה אגרסיבית? הרי אף אחד לא מרוויח מזה כסף. נראה לי שכל נסיון לדבר בעד הנקה מוגדר כבר כטרור הנקה.
מה שנראה לי ממש מטורף הוא שהיא עשנה בשליש הראשון של ההריון ואם יש טרור הנקה אז טרור ההפסקת עישון בזמן ההריון הוא הרבה יותר חזק. אם היו רואים אותה בהריון עם סיגריה בטח אנשים היו מגיבים. אבל למה זה מקובל ונראה בסדר ולדבר טובות על הנקה לא? הרבה ילדים נולדו לאמהות מעשנות כמו הרבה ילדים אכלו תמל וגדלו יפה. מה היה קורה אם האמהות לא היו מעשנות או אם היו מניקות, לא ניתן לדעת, כי כל ילד הוא מקרה אינדיבידואלי ולא ניתן להשוות אבל בשני המקרים יש המלצות של משרד הבריאות איך לנקוט אבל לא לעשן משום מה הרבה יותר טמוע בחברה ואף אחד לא ידבר על טרור עישון אם תגידי שזה לא טוב (אני לא הבעתי את דעתי לגבי העישון שלה בהריון. אמרתי לה פעם אחת שזה לא בריא, בשיחה רגילה ולא תקפנית בכלל אבל מעבר לזה לא עשיתי כלום. זה התינוק שלה וההחלטה שלה).
המשפט הצהוב מעל למה שאני כותבת שואל "מה את רוצה". אז מה שאני בעצם רוצה זה לא להרגיש שהעובדה שלפני שהן נהיו אמהות ודיברנו על צורת האמהות שלי זה הופך למין צורך של החברות שלי להסביר לי מה הן עושות. אני רוצה לתת לחברות שלי תמיכה וקצת מתחושת הביטחון בה אני ילדתי וגידלתי את ילדי מבלי לגרום להן לחוש לחץ. אני רוצה שלא ידברו איתי על טרור הנקה ועל מאמרים כביכול שקריים שמטרתם לשכנע אמהות להניק מבלי לבדוק לבד אם מה שכתוב נכון או לא. אני חושבת שאני רוצה סתם להיות החברה שמכירה את התינוק ולא זאת שצריך לשאול אותה ואז כשהתשובה לא מוצאת חן לבטל אותה.
אני רוצה לא להיעלב מהן, לא להתאכזב ולא להרגיש נשפטת או שופטת.

סרטון לעידוד הנקה

לא כל כל אהבתי. חביב, אבל יש בו משהו מעצבן.
כן אהבתי - שדמות האמא לא חטובה
האם הסטודנטיות שהכינו אותו הן אמהות שהניקו?

שלום,
כתבה הזויה משהו על עידוד הנקה (כן ירבו) ב-XNET.
מוזמנות להגיב ולתקן חלק מה"אמיתות" שכתובות בה.

אני מחפשת כרגע מחקרים המראים את החשיבות או ההשפעה החיובית שיש לחינוך להנקה או לחשיפה להנקה בגיל צעיר (0-18) או שיכולה לכוון אותי איפה ואיך לחפש כאלה, (אני איומה עם מילות חיפוש, תמיד בוחרת את הלא-נכונות) אשמח מאוד.

(אחת המדינות באוסטרליה החליטה לעדכן את ההמלצות הממשלתיות בנוגע להנקה. זו הזדמנות פז שלי להשפיע)

אוי

היו לזה בימים האחרונים אזכורים בדפים נחמד לראות מסביב{{}}, מעצבן לראות מסביב{{}}, באופן טבעי בתקשורת{{}}, ככר השוק ו{{}}הצעת חוק לקידום ההנקה{{}}. נראה שהדבר הנכון הוא לכנס את כולם לדף האחרון שהזכרתי, אבל זו כזאת עבודה מייגעת...

שמעתן על החוק החדש הזה לעידוד הנקה? הימנעות מנתינת תמ"ל ע"י בית החולים, החתמת האם על טופס וכו'.
מה דעתכן?
http://www.google.com.au/#sclient=psy&h ... 2,or.[po]r gc[/po].r pw.&fp=a44a81be73f45cd&biw=914&bih=506

רק מזכירה שאין "ערך מוסף של הנקה מבחינת הבריאות"
כמו שאין 'ערך מוסף של הנשימה מבחנית הבריאות'
<סמיילי>

לדעתי ברגע שהאוכלוסייה כולה תדע ותבין מה הערך המוסף של ההנקה מבחינת הבריאות, יהיה יותר קל לנשים להניק.
לא מובן מאליו.
לדעתי יש פה חוליה חסרה: אחרי שהחברה מבינה את התפקיד האלמנטרי שבהנקה לבריאות האם והילד (ולא "ערך מוסף"),
דרושה הבנה חברתית לגבי מהי "תמיכה בהנקה"
הבנה חברתית לגבי החשיבות של הנקה בציבור.
הבנה חברתית לגבי ההשלכות של "חופשת לידה" של שלושה חודשים.
הבנה חברתית לגבי תפקידם של בתי החולים בהנקה (כל רופא ואחות יגידו לך שההנקה חשובה לבריאות. כמה מהם ינהגו בהתאם ויפעילו בתי חולים ידידותיים לתינוק? כמה מהם יחזיקו יועצות הנקה במספר מתאים? כמה מהם ינהיגו נהלים שמסייעים בהנקה? כמה אחיות טיפת חלב ורופאים בקהילה יהיו בקשר צמוד עם לה-לצ'ה וקבוצות תמיכה אחרות, ויפנו אליהן אמהות כדי שתהיה להן רשת תמיכה חברתית? שאם אינני טועה, על פי מחקרים אחרונים היא חשובה אפילו יותר מתמיכה מקצועית).
הבנה חברתית לגבי מהו תינוק ומה מצופה ממנו....
כמובן הבנה של מקומות העבודה לגבי שאיבות, כמו שציינת. והבנה ש"ההנקה חשובה" לא מובילה אוטומטית להבנה שנדרש מקרר וחדר עם פרטיות.
ועוד כמה הבנות חברתיות שבטח שכחתי.

כל עוד אין הבנות חברתיות לגבי אופי ההנקה, והתפקיד שהחברה ממלאת בתמיכה בהנקה, לא יהיה יותר קל לנשים להיניק. להיפך, זה יהיה יותר קשה לנשים, כי כולם יעשו להם "טרור הנקה" ויחרבשו להן במוח כמה שזה חשוב ונדרש, אבל לא יגישו להן יד מסייעת כשהן צריכות אותה. וישאירו אותן עם תחושת כישלון בלתי ברורה. וזה כבר יותר גרוע מאשר לא לעשות כלום. יותר פוגע מאשר מועיל.

(ראי ההתחלה של אמא לא מיניקה מתוסכלת)

לדעתי ברגע שהאוכלוסייה כולה תדע ותבין מה הערך המוסף של ההנקה מבחינת הבריאות, יהיה יותר קל לנשים להניק.

ברגע שבכל עסק שמעסיק מעל 2 נשים (סתם דוגמא) תהייה חובה לספק תנאים להנקה / שאיבה גם מבחינת מקום פיזי גם מבחינת נקיון וגם מבחינת הבאה של היונק או אחסון של החלב יהיהו יותר נשים שינצלו זאת.

הנקה מעוגנת בחוק: ״שנה מאסר למי שפוגע בהנקת תינוקות״ http://www.pbs.org/newshour/rundown/201 ... hment.html
(באינדונזיה)

פלוני אלמונית, את עדיין פה? כבר שלחת להם? חשבתי עוד על הנאמר כאן ואני לא ממש שלמה עם מה שכתבתי...
עדיין חושבת שזה לא במקום להעמיס מאמרים תיאורטיים על הנקה, בתוך חבילת בגדים לנזקקים.

אבל - אבל - אבל, מצד שני, כן אפשר לעשות את זה בתוך הקשר מסוים. באופן אבסורדי, דווקא אם מצרפים לזה עוד חומר תיאורטי. נגיד, אם היית מצרפת לחבילה גם ספר בנושא הכנה להורות או טיפול בתינוק, ואז היה במקום לשים לידו גם חוברת שלמה על הנקה תקינה (כמו שיש במאמרים בפורום הנקה בתפוז). כאילו "הנה החומר שנשאר לי על גידול תינוקות, בין היתר גם על הנקה", ואז זה נראה יותר מעודן.

אין לי מושג לגבי אינטרנט - אני לא מכירה אותם. אבל את צודקת, אין מה לעשות, אי-אפשר לדחוס לאנשים ים של חומר לתוך הראש בנאום מהיר עם רסיסי רוק על השפתיים. אסתפק בהפניות ואקווה לטוב.
תודה לך!

האם יש סיכוי שיש להם גישה לאינטרנט? אולי סתם לכתוב שיש הרבה מידע בנושא באתר "לינוק" או משהו?
הפניה למדריכת הנקה מסוימת זה אחלה. ואולי גם משפט על הנקה לפי דרישה, ועל מתי כדאי להתקשר לאותה מדריכה. מקסימום תתן היא את המידע בעל פה...

סטאז'רית, לא סטאז'רים, השם ירחם!

וואללה.
אז מה את חושבת שכן כדאי לכתוב?
רק הפניות ללה-לצ'ה ולסטאז'רים? שום דבר נוסף?

ועקומות הגדילה המעוותות של טפ"ח שאסור לסמוך עליהן
אי אפשר להיכנס לזה... בטח לא בכתב, ובצורה כל כך לא אישית.
מישהי שעדיין לא אמא, אבל נראה לה שטיפ"ח היא סמכות לגידול תינוקות וכולם מסביבה חושבים כך, מה יעזור אם תכתבי לה "לא לסמוך על טיפת חלב!". אפשר היה אולי לעגן את זה בהסבר מנומק, אבל לא כל הסבר משכנע את כולם.

יש איזו תפיסה (בבאופן ובכלל) שברגע שאנשים יקראו או יבינו את טיעון X הם ישתכנעו. בפועל צריך גם זמינות רגשית מסוימת לקלוט את זה, סביבה תומכת, צורך פנימי חזק ועוד. יש לא מעט אנשים מגדלים ילדים בלי לנסות להיניק / לעשות קשב / לעשות חינוך ביתי, למרות שהם מכירים את כל הטיעונים בעד...

כך שאולי תעזבי קודם כל את הרעיון שאם היא רק תקרא משפט מסוים כלשהו היא תשתכנע בו, תיישם אותו וגם תעמוד בלחצים אם הסביבה שלה חושבת אחרת.
עדיף לזרוק לה קצה חוט, למשל טלפון של מישהי שאפשר להתייעץ איתה לפני ואחרי הלידה. או תאריכי מפגשים של לה לצ'ה. גם לזה קשה להגיע אחרי לידה, אבל..

תודה רבה לך. העצות שלך נשמעות לי חכמות מאוד, ואיישם אותן כמיטב יכולתי.
אבל אני לא מוצאת איך אפשר לדחוס את המידע הקריטי - רק המידע הממש קריטי שבלעדיו כמעט אין סיכוי להנקה, רק ענייני הההנקה לפי דרישה והתפיסה ואיתותי האזהרה כגון פצעים וכאב ועקומות הגדילה המעוותות של טפ"ח שאסור לסמוך עליהן ובלבול פטמות וכל זה - בחצי עמוד. ועוד להספיק לכתוב משהו על חשיבות המגע!
יש לך הצעות?

חשבתי לצרף גם רשימת יועצות IBCLC
לדעתי רוב האנשים, במיוחד כאלה שאת לא יודעת עד כמה הם נחושים למטרה מסוימת, לא רוצים רשימה. רוצים מספר טלפון אחד, של אדם אחד, רצוי בצירוף המלצה אישית. משהו שייתן לעניין נופך אישי.
בנוסף, אם את לא מכירה יועצת/מדריכה שעושה זאת בהתנדבות (או כחלק מסטאז'), אין לזה טעם כי ממילא לא יוכלו לממן. אולי תתקשרי לדיאדה או לקורס של בתיה דיוויס ותשאלי מי עושה כרגע סטאז' ולמי אפשר להפנות.

לנסח משהו בסגנון שההחלטה על ההנקה היא רק שלכם, ואם אתם לא מעוניינים אל תמשיכו לקרוא, אבל אם אתם כן בעניין אז חשוב לדעת שההכנה מאוד משמעותית
נראה לי אפולוגטי מדי, שוב בהנחה שאין לך מושג מה דעתם. אם הם לא רוצים הם ממילא לא יקראו.

לי כמה מאמרים יפים ובהירים
לצמצם לחצי עמוד.

אני הייתי מצרפת, בנוסף למידע בסיסי(!!!) על הנקה, גם מידע למשל על חשיבות המגע לתינוק וכדומה. אבל זה צריך להיות ברמה ובאורך של ברושור. הריונית במצוקה כלכלית לפני לידה ראשונה, לא בהכרח תשב לקרוא מאמרים של יותר מחצי עמוד.

עדיף כאמור להפנות אותה לטל' של מישהי אחת שתהיה לה כתובת. שאולי אותה היא תוכל לשאול גם כמה שכבות להלביש את התינוק, מתי לגזור לו ציפורנים... אולי בכלל דולה פוסט פארטום שמתמחה גם בהנקה, מישהי בסטאז/ או בהתנדבות? היא לא בהכרח תצטרך מייד יועצת מוסמכת.

וגם את הטלפון של הקו החם של לה-לצ'ה
בהחלט.
האם כשאני כותבת לה כדאי להזכיר גם את השיקול הכלכלי בהנקה, או שזה צורם ופוגע בסיטואציה של תרומת בגדים?
ממש לא להזכיר.

חוקי...

מחזירה ל מה חדש , מקווה שזה בסדר וחוקי...

התבקשתי להעביר חבילת בגדים למשפחה נזקקת - הם זוג צעיר בהיריון ראשון וזקוקים לבגדי תינוקות, ולנו יש המון עודפים. חשבתי אולי להעביר יחד עם הבגדים גם כמה טקסטים על הנקה. זה רעיון טוב או שזה מרתיע? ואחרי השאלה העקרונית הזאת, פירוט של מה שחשבתי + כמה שאלות קטנות על הדרך: חשבתי לא לכתוב כלום על חשיבות על ההנקה ועל כמה שזה כדאי, אלא להפך, לנסח משהו בסגנון שההחלטה על ההנקה היא רק שלכם, ואם אתם לא מעוניינים אל תמשיכו לקרוא, אבל אם אתם כן בעניין אז חשוב לדעת שההכנה מאוד משמעותית ולכן צירפתי את הדפים הבאים. יש לי כמה מאמרים יפים ובהירים שליקטתי מכל מיני מקורות, ממש רק המינימום הקריטי להתחלה נכונה - איך לדעת שהתינוק מקבל מספיק חלב, מיתוסים שגויים, ועוד איזה מאמר או שניים כאלה. לא להעמיס יותר מדי - רק מה שממש כדאי שהיא תדע לפני לידה או שיהיה לה זמין אחרי. חשבתי לצרף גם רשימת יועצות IBCLC . האם יש גם רשימה של מדריכות בהתנדבות, או משהו בדומה? וגם את הטלפון של הקו החם של לה-לצ'ה, וכתובת של פורום מקצועי. האם כשאני כותבת לה כדאי להזכיר גם את השיקול הכלכלי בהנקה, או שזה צורם ופוגע בסיטואציה של תרומת בגדים? עצות אחרות לניסוח חכם ורגיש, נקודות שכדאי להתייחס אליהן וכו'?
תודה!

משרד הבריאות נוזף בקופות החולים שמחלקות ליולדות טריות ערכות מתנה הכוללות תמ"ל, בקבוקים ושאר מרעין בישין:
http://www.nrg.co.il/online/29/ART1/970 ... 4&tmp=9967

פלונית, העתקתי את השאלה שלך לדף שאלה דחופה בענייני הנקה.
@}

ילדתי לפני כחודש ימים. לידה ראשונה. ניסיתי להניק כבר מההתחלה. מה לא ניסיתי? ניסיתי בכל התנוחות האפשריות, ניסיתי בכל מיני זמנים של התינוקת - כשהיא רעבה ממש, כשהיא באמצע האוכל, כשהיא לפני סיום האוכל, בלי קשר לאוכל, אחרי שינה, לפני שינה, כשהיא נינוחה. התייעצתי עם שלוש יועצות הנקה אך כל זה לשווא. ברגע שאני יוצרת מגע בין הפיטמה שלי לפה של הילדה שלי, היא מתחילה לבכות. היא כבר יודעת שאני מקרבת אותה לחזה שלי והיא מסרבת בתוקף. יועצות ההנקה אמרו לי שמבנה החזה שלי מצוין להנקה, ואני גם מייצרת הרבה חלב, אבל בכל זאת הילדה שלי מאוד מתוסכלת ולא מצליחה לינוק.
חבל לי מאוד. נראה לי שניסיתי הכל, אבל רציתי לדעת מה עוד אני יכולה לעשות, ואם בגיל חודש זה לא מאוחר מדי.
חשוב לי לציין שאני שואבת חלב וילדתי אוכלת רק חלב אם, אבל השאיבות יהיו לי קשות לאורך זמן. אני שואבת כל 3 שעות לאורך כל היממה.
אולי אוכל לקבל מעט עצות?

לדעתי אחד הגורמים המכריעים בשאלה האם אמא תניק או לא הוא מטען החוויות הקודמות שלה.
אמא שנחשפה לנשים מניקות לפני הלידה יש סיכוי סביר שהיא תניק גם אם היא ילדה בבית חולים.
בקהילה שאני חברה בה (וגם נעמה) יש אחוזים גבוהים של מניקות - 100% ניסו לפחות עם אחד מהילדים שלהן (טוב זה רגיל) אבל 99% מניקות גם אחרי גיל חודשיים ו 90% מניקות אחרי גיל חצי שנה שאלו לדעתי אחוזים גבוהים בהרבה מהממוצעים. אני חושבת שאחת הסיבות העיקריות לכך הוא המפגש עם ההנקה - נשים מניקות אצלנו בכל מקום: בעבודה, בישיבות, בארוחות, במקומות מפגש ציבוריים. אשה שמתכננת הריון אצלנו כבר ראתה מספר רב של ילדים יונקים בגילאים שונים ובמצבים שונים. ולכן למרות שעד כה 100% מהילדים כאן נולדו בבית חולים רובם הגדול יונק כך או אחרת. אני מגיעה מכאן למסקנה שיכול להיות שכדאי לרכז את המאמץ בתחום זה של הכנה לפני הלידה ובעיקר של מפגשים עם אמהות מניקות.
ואולי אז היכולת של בית החולים להזיק היא לא כל כך גדולה.

דיון שנערך בדפי בית ונראה לי שראוי שיקבל דף משל עצמו ...ואחר כך הועבר מדף איך נעודד את ההנקה.

מה דעתך שנעביר את הדיון ביננו לדף נפרד שיקרא משהו כמו איך אפשר לקדם את ההנקה? נראה לי שיכול להיות מעניין לעוד אנשים וגם אולי זה יצליח להזיז קצת דברים.

אני חושבת שזה ממש לא המצב שמי שרוצה להניק תניק ומי שלא לא. זה היה נכון אם כולן היו מגיעות אל ההנקה עם עמדה נחרצת ומגובה לפני הלידה אבל רוב הנשים מגיעות ללידה בלי אמירה ברורה על ההנקה ובלי ידע בכלל. יותר מ 80% מהנשים מנסות להניק בהתחלה, כלומר, נשים באות עם ידע מעורפל על כך שהנקה טוב ו"אם יצליח- יופי ואם לא- אז לא".

אבל השאלה היא מה ברירת המחדל? היום, ברירת המחדל היא לא להניק - אם אמא לא מתעקשת ובטוחה שהיא רוצה להניק, רוב הסיכויים שזה לא יקרה. המצב היה יכול להיות גם הפוך - אמהות היו מגיעות לבית החולים בלי עמדה מגובשת, מקבלות הסבר מעמיק על חשיבות ההנקה, מקבלות את כל התמיכה והעזרה המקצועית הנדרשת כדי להניק בכיף וממשיכות להניק פשוט כי אין שום סיבה טובה להפסיק וגם כי מגלים כמה זה מספק, נוח, נעים, נותן קשר מיוחד עם התינוק, נותן ביטחון בעצמך כשאת רואה איך התינוק גדל ומתפתח וכל זה בזכות החלב שלך, כמה קל להרגיע ולהרדים אותו בהנקה וכו'.

בעבודתי בחדר הנקה בבית החולים פגשתי הרבה נשים שלא היתה להם שום עמדה בקשר להנקה - בד"כ הן בכלל לא חשבו על השאלה האם להניק או לא לפני שהיה להן תינוק רעב בידיים ועכשיו זה היה תלוי בעיקר בי ובבית החולים האם הם יניקו או לא.
אני מכירה מישהי (ועוד כמה סיפורים דומים) שילדה כמה ימים לפני, ילדה בריאה וגדולה בלידה טובה שהיו לה קשיים בבית החולים, נתנו לתינוקת בקבוק, היא התחילה לשאוב ולא היתה בבית החולים יועצת הנקה שתעזור לה. היא הלכה לטיפת חלב וביקשה עזרה והאחות פשוט לא הכירה אף מדריכה/יועצת להפנות אליה. היא המשיכה לשאוב חודשים וחצי והחלב הלך ונגמר ובסוף התינוקת עברה בלעדית לפורמולה. אי אפשר להגיד שהאמא לא רצתה.

יש גם את המקרה הנפוץ כל כך בבתי החולים. אמא דווקא כן רוצה להניק אבל באמת לא עברה קורס בהנקה לפני כן ולא קראה ספרים ואין לה ידע נרחב. בבית החולים כשהתינוק/ת בוכה האחות באה ואומרת לה - "אין לך חלב" או שואלת אם היא בטוחה שיש לה חלב ואומרת לה לתת לתינוק/ת בקבוק כדי שלא יהיו רעבים. מבחינתה האחות היא סמכות רפואית שאומרת לה שהיא לא יכולה להניק כי כך היא תרעיב את התינוק. למה שהיא תלך אח"כ לחפש עזרה נוספת? למה שהיא תפקפק במה שאומרת לה אחות שמטפלת במאות תינוקות בשנה?

בקיצור, יש המון מה לעשות, רק באמת עוד לא ברור איך.
אחד מהדברים החשובים שאפשר לעשות אולי הוא לתת לאחיות בטיפות חלב, בגישה ידידותית, מתוך תמיכה בהן ולא מתוך ביקורת, רשימה של יועצות ומדריכות באזור, מאמרים חדשים שאולי יעניינו אותן. אותו הדבר כדאי ואפשר לעשות גם עם הרופא/ת משפחה שלך ורופאי הילדים באזור. פשוט להגיד משהו כמו "קראתי מאמר מעניין על צהבת והנקה (למשל) ולא ידעתי אם יש לך אז הבאתי לך עותק, אולי זה יעניין אותך".

היי נעמה...קראתי את מה שכתבת לי...במילה אחת : מבאס. בשתי מילים : מבאס מבאס. אני מבינה לגמרי את הדרישה שלמסתובבות במזדרונות בתי החולים יהיה ידע רפואי הולם אודות הנקה........אז אם אני מבינה נכון המפתח לשיפור המצב הוא בהקלה על מסלול הלמידה, הקלה במספר שעות, התלמדות, שכר לימוד וכו'??? אני שואלת....
וגם, ישנה תמיד השאלה הקלאסית, שאני שואלת את עצמי, בתור מי שעוסקת בחינוך ועובדת עם נוער וכו'.....האם ניתן להשפיע ולעזור למי שאינו מעוניין בכך? התשובה היא כנראה לא. האם מי שמחפש את הדרך, לא ימצא אותה בכל מקרה? האם האמהות שלא מצליחות להניק בבית החולים, "שנגמר להן החלב" וכו' וכו', האם איפשוהו בתת מודע שלהן הן אינן מ ע ו נ י נ ו ת להניק, הן יודעות שאוטוטו יחזרו לעבודה, ואין להן ראש לזה? או שאין להן כוח? או שזה מוזר להן? ועכשיו אני שואלת אותך שעוסקת בנושא ופגשת וראית...האם אמא שבאמת חשוב לה להניק לא תמצא את הדרך לפתור את הקשיים שלה, גם אם לא שמעה על יועצות, גם אם אין לה כסף וכו' וכו'כ?
שואלת, אני לא יודעת
לילה טוב
(-:

חוזרת אלייך.
שאלת שאלות מעולות ובהתאם לזה התשובות עליהם קשות לאללה.
מסכימה עם כל מילה על כך שצריך דחוף בנות שיעבדו/יתנדבו בבתי החולים.
אבל יש הרבה אבלים.
רוב בתי החולים לא יסכימו לקבל מתנדבות בכלל ובטח שלא כאלה שלא עברו קורס מוכר יחסית בגלל ש:

א. ענייני אגו של האחיות שעובדות שם ובעיקר של האחות הראשית "אנחנו עושות עבודה מספיק טובה ולא צריך פה התנדבויות". אני ביקשתי רק לבוא ולצפות באופן חד פעמי בבית חולים מסוים שעבדה בו יועצת הנקה עד לא מזמן (ואז הם החליטו שהם לא צריכים יותר יועצת) והאחות הראשית פשוט אמרה לא וזהו. בלי הסבר ואפילו שמנהל מחלקת יולדות דווקא אמר שהוא ישמח.

ב. לבתי חולים, גם אם לא נעים להם להגיד וגם אם הם מצהירים אחרת, הכי נוח נשים שלא מניקות. אשה עם שאיפות להניק דורשת יותר תשומת לב מהאחיות כי היא צריכה הרבה פעמים עזרה ויש לה הרבה שאלות לעומת אשה שנותנת בקבוקים שלא צריך לדעת בשביל זה כלום וכל ילד בגן יכול לעשות את זה.
אם תעודדי את הנשים להניק ודאי תעודדי אותם גם לעשות ביות מלא וזה כאב ראש לבתי חולים. ביות מלא דורש יותר חדרים כי אי אפשר לשים שלוש אמהות עם שלושה תינוקות באותו החדר - כי כל פעם שאחד מהתינוקות יבכה זה יפריע לשאר האמהות לנוח קצת. גם בשביל לבדוק את התינוקות ולשקול אותם זה מבאס את האחיות שהן כל פעם צריכות להגיע לחדרים, לדאוג שיביאו את התינוקות לתינוקיה וכו'.
אם האמהות לא עושות ביות מלא אז זה בכלל כאב ראש כי כל פעם שהתינוק בוכה ואולי רעב צריך ללכת ולקרוא לאמא.
חוץ מזה שלמתנדבות יש גם בקשות וגם ביקורת על בית החולים. אני, למשל, כשהייתי מסתובבת בתינוקיה באסף הרופא כל פעם הלכתי להציק לאחיות בשביל שיתנו לי כפיות חד פעמיות (כדי שנשים יוציאו חלב ויתנו לתינוק שעוד לא מצליח לינוק). יכול להיות גם מקרה שהמתנדבת תחשוב משהו אחר ממה שהאחות אמרה לאמא ותתן לה עצה סותרת או תגיד לה שהאחות טועה. זה די כאב ראש.

ג. וזה הסעיף הכי בעייתי, יש בעיה אמיתית של אחריות. כשמתנדבת, אפילו אם היא באמת טובה למדי, נותנת עצות לאמא חדשה ובמקרה העצה שלה לא נכונה. אולי היא לא אבחנה נכון את הבעיה, אולי יש פה בעיה חריגה ולא כל כך מוכרת ולכן היא לא זיהתה אותה ואמרה לה שזה שום דבר ושזה יעבור. אם מתנדבת עובדת בעבודה כזאת האמהות תופסות ממנה סמכות רפואית לכל דבר (עובדה שבית החולים נותן לה לעשות את זה) ומכיוון שהיא לא כזאת היא יכולה לעשות נזק אמיתי (אפילו אם זה נדיר שזה יקרה).
לא כל המתנדבות יהיו צנועות וזהירות מספיק בשביל להמנע מלתת אבחנות במקומות שבהן הן לא בטוחות ומהדגשה שהן לא עזרה מקצועית.
לבית חולים יש אחריות כלפי החולים שבו ויכולים, לכאורה, לתבוע אותם על מתן טיפול לא מקצועי. כל הדברים שאמרתי לא מונעים, כמובן, מבתי החולים לתת לאחיות חסרות ידע מבוסס לתת יעוץ הנקה לאמהות ולהרוס להן את ההנקה אבל לזה בית החולים מתייחס אחרת.

אז זה בקשר לבתי החולים. אפשרויות אחרות אין כמעט או שלפחות לא הצלחתי לחשוב על כאלה.
יש כל מיני אפשרויות להתנדב בתחום אבל לא במקומות שתגיעי לאמהות שלא מודעות לנושא ולא חיפשו עזרה בעצמן.
יש את ליגת לה לצ'ה - ארגון של תמיכה בהנקה של אמהות אחת בשניה שאפשר להצטרף אליו ושם את יכולה קודם כל לתת מנסיונך לאמהות אחרות ובהמשך גם לתת תמיכה טלפונית ולארגן קבוצות תמיכה בעצמך.

אפשר לענות בפורומים של הנקה בתפוז ובמקומות אחרים ואפילו להציע שם לבוא לנסות לעזור בלי תשלום לאמהות בעזרה לא מקצועית.
בקיצור, נראה לי שאני בעיקר יכולה לבאס אותך.
אני אשמח להמשיך לדבר על זה ואולי לחשוב ביחד מה כן אפשר לעשות. זה נראה לי חשוב מאוד מאוד.

היי נעמה...אחרי ההודעה שכתבתי בדף סוגים של מדריכות הנקה, הגעתי לדף שפתחת על ארגון גג, והבנתי את עוגמת המצב עוד יותר. התרגשתי מהדף שפתחת, והנה אני עונה לך על חלק מהשאלות : אני פחות מבינה בקורס, בשעות הרבות שצריך לצבור, בכל האדמיניסטרציה שכרוכה בתואר הנכסף "יועצת הנקה" וכו'..............הדבר היחידי שעולה בראשי היא הבהילות והדחיפות לשלוח בהתנדבות תומכות הנקה(או יועצות, מה שתגידי, אנ'לא מבינה עדיין בדקויות הללו) לבתי חולים !!!! כמו שחברה שלי אומרת : מי שיוצאת ממחלקת יולדות ועדיין מניקה -- זה בגדר נס !!!
אז זה הפן שלי ביוזמה שלך. יש לו מקום? מה עם להקים עמותה שתעשה את זה? זה לדעך ריאלי? מי יכול לשים רגל ליוזמה כזו ? (מלבד בתי החולים, שאני מקווה ומאמינה שבדיאלוג חכם איתם ואיטי נצליח להתדבר איתם?)
אשמח לכל סוג של התייחסות
(-:

ההצהרה החדשה מאת ליגת לה לצ'ה ו-WABA לכבוד יום הבריאות הבינלאומי, 7.4.2007, בנושא ההנקה

החלב משתבח עם הזמן, כתבה בהארץ: http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/S ... urnParam=Y

כולם נהיים מעודדי הנקה פתאום אפילו נענע. שימו לב לנימה, התוכן ידוע
http://nana.doctors.co.il/m/Doctors/a/A ... 259/xCT/35

אי עידוד הנקה
בני ביקש בקבוק של תינוקות כזה עם פטמה עם חלב פרה. נתתי לו ואז הוא אמר:"אם תינוק בוכה , נותנים לו בקבוק חלב והוא מפסיק"
P-:P-:P-:P-:P-:P-:P-:P-:

< מה החידה כאן? - אגליה לא מתמצאת בעיתונים, אולי היא פספסה משהו? >
זו לא חידה.
יש פינת בולאות ליד "חוכמולוגי"

אוי אוי אוי.
עצוב נורא

יש אצלנו באיזור יועצת הנקה שהיא גם אחות טיפת חלב (סוזן דויטש). היא עושה פגישות תמיכה לאמהות מניקות אצלה בטיפת חלב.
הלכתי כבר לכמה מפגשים, גם בשביל המידע ובעיקר בשביל החברה. למען האמת בד"כ זה לא כ"כ "סיפק את הסחורה.
שבוע שעבר הגעתי למפגש אחרי שכבר הרבה זמן לא הייתי. בינתיים חברה שלי שגרה פה בישוב ילדה וככה הגענו לנו שתינו.
הפעם הגיעו בנות שממש היה נחמד להכיר ולדבר איתן. כשסוזן קבעה פגישה נוספת לעוד שבועיים היתה יוזמה ספונטנית וקבענו פגישה נוספת לפני, בבית של אחת המשתתפות. (לתדהמתה של סוזן )
היום נפגשנו בביתה של אחת הבנות. כולן הגיעו והיה ממש נחמד.

חלק מהבנות שם מקבלות יחס שלילי ממשפחה לגבי הנקה ומאוד חשוב להן התמיכה הזו של הקבוצה.
המארחת סיפרה לנו שבעלה ואמא שלה כל הזמן דואגים ולוחצים שתיתן בקבוק וכמה חשוב לה להניק. ואז היא נפתחה עוד קצת וסיפרה לנו את הסיפור הבא (לא מומלץ לנשים בהריון)
י
ש לה 3 בנות. בת ארבע וחצי, בת שנתיים, ובת 3חודשים. ביתה האמצעית נולדה בלידה רגילה בבית חולים. במהלך ההריון היא עשתה את כל הבדיקות סקירות וכד' והכל היה בסדר. הילדה נולדה וצוות חדר היולדות היה בשוק. היא שאלה מה קרה ובבדיחות אמרה מה זה בן? והן ענו אנחנו לא יודעים מה זה? (די מזעזע אהה) הילדה נולדה ללא דופן הבטן.
עוד באותו היום היא הוטסה לירושלים ועברה ניתוח ראשון. במשך חודש אסור היה להרים אותה, לחבק אותה ובכלל היא היתה מקובעת למקום. האמא מתארת כמה זה היה לה קשה לא להחזיק את התינוקת לא לחבק לא להניק וכמה קשה היה להמשיך ולתפקד כמשפחה.
היא שאבה בשביל התינוקת, אבל לא הצליחה להוציא הרבה. היתה שם אמא נוספת ששאבה והיו לה כמויות גדולות והיא הציעה לה את חלבה בשביל הבת. האמא ידעה שהאבא יתנגד ולכן היתה נותנת לה את החלב של האישה הטובה הזו,בהחבא.
הבת בסדר, אם בעיות ידועות ואם בעיות שרק השנים יגלו.

כשהיא היתה בת שנה האמא נכנסה שוב להריון (לא מתוכנן) ומאוד פחדה ולא כ"כ רצתה את ההריון.
נולדה לה בת בריאה (לידה קיסרית). היא מניקה אותה וזה כ"כ חשוב לה גם בשביל התינוקת וגם בשביל עצמה.

וואו יצא לי ארוך. בכל אופן בעלה כאמור די לוחץ על בקבוק. האמת שהוא בטח מודאג ופוחד ופשוט לא מספיק יודע.
האמא אומרת שהיא חושבת שהוא יסכים לקרוא בנושא. אז אני מחפשת לה חומר קריא וטוב "ידידותי למשתמש" ואם אפשר אז כתוב ע"י דר' כך שהיא תוכל לתת לבעלה לקרוא. (השבוע מגיע להם מחשב).

כתבה על הנקה בעיתון 19]הארץ 11[/po] בעקבות פרשת רמדיה.

תראו מה מצאתי בעיתון!

במוסף סופשבוע של 'מעריב' (לא לשאול אותי איך יש לי, גם אני לא יודעת, מצאתי אותו ליד הדלת הבוקר) במדור 'חוכמולוגי' עמוד 82 (אחרת איזו סיבה הייתה לי לפתוח את העיתון??) מצאתי כך:

בולים / מאת חיים גלאון

שפת אם

משרד הבריאות בלוקסמבורג נענה לקריאת ארגון הבריאות העולמי ויזם הנפקת בול בעריך (כך במקור)
דואר מקומי "A" להגברת המודעות ליתרונות הרבים של ההנקה. בין היתר, חלב אם עתיר בחומרים התורמים
לבריאותו ולהתפתחות תקינה של מערכת החיסון של הרך הנולד.

< מה החידה כאן? - אגליה לא מתמצאת בעיתונים, אולי היא פספסה משהו? >

גילה, אני חושבת על ההצעה שלך כל היום וזה פשוט רעיון נהדר. לחילוניות יש "התנדבות חובה" בכיתות י' , אבל שירות לאומי יותר מתאים. הרי הבעיה העיקרית היא שהאחיות עסוקות מדי והמידע לא זורם ליולדות. (הילה)

אני חושבת שזה רעיון גדול אבל טיפה אחרת.
קודם כל דווקא הילדות החילוניות מכיתה י', חשוב שיחשפו לנושא כי אצל הדתיות נושא ההנקה נפוץ יותר, החברה שבטית יותר ומספר הילדים גדול יותר והבנות נחשפות בסך הכל להנקה בסביבתן (בהכללה גסה).

אני רואה בעיני רוחי תלמידות שעוברות קורס קצר על לידה, הנקה, ותינוקות (גם מתנדבי מד"א עוברים קורס. זה לא סיפור!) ואחכ משמשות תומכות הנקה ותומכות בכלל לנשים אחרי לידה. במיוחד בחודש הראשון.
כל יולדת מקבלת כך וכך שעות עזרה, אחרי החזרה הביתה, ממתנדבת מהישוב שלה (זה משהו שקרוב ל"תמיכה קהילתית", לא?).
מעבר לתמיכה בהנקה שהיא חשובה מאוד יש את כל הדברים הקטנים שבהם אפשר לעזור (ואני לא צריכה לפרט) כדי שיהיה לאמא הטריה (או ליולדת הטרייה, אמא בפעם הרביעית) קצת יותר קל.
ולפעמים השעתיים מנוחה האלה שהעסקת הילד הגדול מאפשרת לה, יעשו את ההבדל בין אמא מפורקת מעייפות שאין לה כח להתמודד לבין אמא רגועה שמוכנה לעשות מאמץ ולהתמודד עם קשיים בהנקה.
הקמת פרויקט כזה דורשת גם מהלכים בבתי הספר, שיתמוך בנושא ויאפשר את פרסומו בין כתליו, וגם מתנדבות תומכות הנקה שיערכו את ההכשרה ויעמדו בקשר עם התלמידות המתנדבות לפתרון בעיות.
אני בטוחה שאותן תלמידות, מעבר לעבודה החשובה שהן יעשו בעזרה לנשים ובקידום הנקה, יהיו שגרירות של קידום הנקה בבגרותן.

מה דעתכן?

(אתמול אמא שלי סיפרה לי על אשת בנדוד שלי שילדה לפני שבועיים. הניקה שבוע והתיאשה. איזה פספוס, הא? אני לא מכירה אותה וגם לא גרה באזור שלהם אבל אם היתה מגיעה אליה מישהי, מעודדת אותה קצת ומנסה לעזור - יכול להיות שהיא לא היתה מפסיקה אחרי שבוע)

לינק למידע המעודכן של משרד הבריאות לגבי תזונת תינוקות כאן

כמה דברים להילה: כשילדתי לפני 7 שנים לראשונה וביקשתי בבי"ח עזרה , הגיע איזו אחות מאד צעירה , ולא אחת שנראתה כאילו הניקה פעם והרגשתי מרומה- אם היא לא עשתה את זה איך היא יודעת לעזור לי... אחרי שנים כשדיברתי על זה אמרו לי שגם רופא נשים לא ילד- ואמרתי שגם זו בעיה.... אז אני מרגישה שזה בעייתי לנשים שלא הניקו לתת תמיכה רצינית ויעילה. הבעיה היא שאני מכירה הרבה נשים מניקות המוכנות לבוא בהתנדבות פעם בשבוע לבי"ח למשך כמה שעות ולעבור בין היולדות לתמיכה בסיסית אפילו- אבל נתקלים באטימות מבתיה"ח שזה פוגם להם בפרסטיג'ה - מה האחיות לא יכולות לעזור (לא!!!!!!!!!) והאמת שגם אילו יכלו אין להן זמן (צריך לבדוק לחץ דם וחום ליולדות בחמש וחצי בבוקר)...לגבי גילה ובת השירות הלאומי - זה מה שקורה כשהמערכת דורשת מבת 18 שאינה אחות לעשות דברים שמעבר להכשרתה- היא לא צריכה להסביר כלום ליולדת אלא רק לידע- אבל כיוון שצריך הסברים -חשוב שלא היא גם תיידע...

אה. ברור שהן צריכות קצת טאקט ובאמת להבין את החומר, אחרת רב ניזקן מתועלתן.

כשהייתי בבי"ח חילקו שם דפים עם הסברים טובים על הנקה (! זה לא היה כך לפני 4 שנים), ובכל זאת היו לבנות ממש שאלות מוזרות. הן לא קוראות את ההסברים? אים יהיו שם תמונות ציבעוניות זה יעזור? אולי צריך לתת להן את הדפים ביד? בקבלה כששואלים אם את מתכוננת להניק, בשביל לשים אותך בחדרים של "מניקות" (גם זה לא היה לפני 4 שנים, ועוד "חדרים" ברבים) שיתנו את הדף למי שעונה "כן".

יש בנות שירות לאומי בבתי חולים.
יש לי טראומה מהן, אבל -
אחת - בלידה - נכנסה לחדר לידה והודיעה לי שאחי ביקש שאני אחזיר לו טלפון. (אולי יולדות אחרות היו שמחות, אבל לי זה היה מידע מיותר באותו רגע. הייתי מעט עסוקה (-; )
השניה - הודיעה לי שדולב צריך להיות בעריסת חימום, בלי להסביר לי מה זה. אני הנחתי שמדובר באינקובטור, אז לא הסכמתי. היא לא עצרה לרגע לוודא שאני יודעת על מה אני מדברת. (גם פה, ברוב הנושאים עדיף בלי שאלות מיותרות).
מה אני אומרת בזה?
שחשוב מאוד, אם עושים דבר כזה, לתת הדרכה טובה שכוללת פרק של יחסי אנוש, פיקוח ומשוב.
אחרת זו עלולה להיות נפילה.

גילה, אני חושבת על ההצעה שלך כל היום וזה פשוט רעיון נהדר. לחילוניות יש "התנדבות חובה" בכיתות י' , אבל שירות לאומי יותר מתאים. הרי הבעיה העיקרית היא שהאחיות עסוקות מדי והמידע לא זורם ליולדות. תארו לעצמיכן/ם את האוטופיה הבאה:
הבנות עוברות קורס קצר ובסיסי בהנקה. צריך להיות איזה שהוא מבחן בסוף, לוודא שהפנימו.
אח"כ הן עוברות בבתי החולים. הן מגיעות לכל יולדת פעם ביום (לפחות), מוודאות שהעולל פותח את הפה, מסבירות שאין חלב <=> אין מספיק חיתולים רטובים, ושזה בסדר שמשקל התינוק יורד בהתחלה (בגבול הסביר) מסבירות שהלחץ בציצים זה הגודש של החלב שהגיע (תתפלאו, או לא, לשמוע איזה שאלות שמעתי כשהיתי בבי"ח אחרי הלידה) מסבירות לאמהות ולאבות להחזיק את התינוק גם כשהוא לא יונק, ומרכזות שאלות יותר קשות ומקרים קשים ומפנות אותן לאחיות העסוקות, ו/או חוזרות עם תשובה למחרת. תוך חודש או פחות הן כבר יהיו מומחות בעצמן, שלא לדבר על האמהות שהן אולי יצליחו להרגיע בנתיים. ו כ ל התינוקות בבי"ח יקבלו לפחות קצת קולוסטרום.

זה פשוט רעיון נהדר.

למיין מיניקות תומכות בהנקה מאחרות:
מי שכבר יש לה ילד גדול יותר שינק עד .....(שנה מספיק?) הן יצטרכו ביבי סיטר לילד הגדול. התינוק במילא מחובר.

אחת התגובות היותר "לא מקבלות" את ההנקה בציבור שלי היתה מ..... ילדה בת 4(!) בגן של הבן שלי. היתי צריכה "לגייס" חברים שלה עם אחים שינקו בשביל להסביר לה שזה מה שתינוקות עושים. (טוב, אח שלה כניראה לא.)

עוד נחשוב על זה קצת

אה. ומה עם בנות חילוניות?
מפגש נשים-תינוקות זה רעיון טוב, אבל בנות כל כך מכוונות על זה שעל בייביסיטינג משלמים כסף... צריך לחשוב על זה.
ולגבי הלא מיניקות - זו בעיה. אני לא יודעת איך "למיין" בין מיניקות/תומכות בהנקה ובין אחרות.
טיפת חלב מכירות את הנשים עוד ממעקב ההריון. אפשר להציע להן עזרה עוד לפני הלידה, והן יתקשרו אחרי הלידה בעצמן.

ישים. יש בתי חולים בהם יש בנות שירות לאומי. אני לאיודעת מי אחראי על המתנדבות, אבל אף אחד לא יגיד לא לסדנא בחינם לבנות אלה. אולי. אני לא מכירה את המנגנונים של שירות לאומי, בטח יש מישהו שעושה סדר ועוזר ליצור קשר בין בנות למקומות, לא?

ועכשיו עוד רעיון- בנות שרוצות להתנדב במחלקת יולדות או בתינוקיה במסגרת שירות לאומי אפשר להפנות אלינו ל2 פגישות בנושא חשיבות ההנקה במיוחד בימים הראשונים וכל להיכנס לביה"ח מלמטה. אדיר! השאלה היא אם זה ישים.

טיפת חלב, זה בשכונה.

רעיון מקסים! אני מקווה שאפשר לארגן את זה למרות הבגרויות שלהן. אני אדבר על כך חוץ מזה איך נגיע לדעת על היולדות???? בי"ח לא כל כך פתוח לתקשר איתנו.

שאלה קשה, כי כמו שאמרת - מה שהכי עובר זה מה שלא במודע. שאיבה בהפסקה זה הכי טוב שיש, אחרי לראות יונק.

אולי דוקא לארגן פעילות קהילתית - עזרה למיניקות - נגיד שהבנות ילכו אחרי בי"ס לשעה לבית של יולדת טריה, יכינו לה כוס תה ויחממו צהריים, ויראו מה זה אומר להניק ולהיות אמא צעירה. בדרך, הן מקבלות את ההבנה שלהניק זה חשוב, ואמא מיניקה ראויה לכבוד ולעזרה.
מה דעתך?

כל הזמן חושבות על איך אנחנו, בתור מורות בתיכון דתי, יכולות לעשות עוד יותר סוציאליזציה להנקה ממה שאנחנו עושות כבר ואנחנו חושבות שצריך איזשהוא מערך שיעורים בנושא ולא יודעות איך להכניס אותו. ההשפעה הסמויה והגלויה שלנו ושל מורות אחרות על התלמידות היא עצומה. אנחנו אכן מקבלות עד היום טלפונים מתלמידות שילדו ותומכות בהן או פוגשות בהן אחרי חופשת הלידה והן אומרות - אנחנו עושות מה שראינו שאת עשית - שואבות...
כל מיני דברים כאלה שמראים שהרעיון לתת אינפורמציה אפילו ברמה הפילוסופית (הקשר לתינוק והרעיון שאת שם בשבילו כשירצה) הוא מאד משמעותי.
מה גם שאצלנו הבנות מתחתנות לא כל כך הרבה שנים אחרי סוף התיכון, אז הכל יותר טרי.
למי יש רעיון איך בונים מערך כזה - כלומר הנושאים המתאימים לבנות שאינן נשואות או עומדות ממש בסמוך ללידה - אלא צריכות שזה ישב להן עמוק בתת מודע ויקפוץ בעליצות בזמן שצריך.

התפרסמה הודעה לעיתונות מטעם משרד הבריאות, מעניין לקרוא.
הכתובת: http://www.health.gov.il/units/spoke/4241.htm

היום כבר לא ממליצים על שמן נבט חיטה - חיטה היא אחד האלרגנים הנפוצים יחסית. יש גם אמהות שמדווחות שהתינוקות מחליקים מן הפטמה.
עדיף להשתמש פשוט בחלב אם, או בלנסינו - אבל עוד יותר עדיף לקבל הדרכה להנקה בתנוחה נכונה, ואז אין כאבים ופצעים.
שנה טובה

רוב הנשים בהריון (90%?) אומרות שהן רוצות להניק. בפועל רוב התינוקות יונקים פחות מהמומלץ - הנקה לא מלאה, וקצרה יחסית. למה? מה אפשר לעשות כדי לעזור ליותר נשים להניק יותר ולמשך יותר זמן?

ראו גם:

• מיתוסים בהנקה
• פרסומות להנקה
• הצעת חוק לקידום ההנקה
• הנקה בציבור
• הנקה טבעית
• יועצות הנקה
• סיפורים מבתי יולדות
• תמיכה בהנקה

כמה רעיונות לדברים שבתי החולים יכולים לעשות בשביל לעודד הנקה (או לפחות כדי לא לחבל בה כל כך הרבה). רובם אפילו לא יעלו הרבה כסף:

• בלי לחץ. הלחץ (להניק, לטפל, להחזיר את התינוק בזמן, ...) גורם לייצור אדרנלין. האדרנלין מפריע למגנון של האוקסיטוצין (הורמון שחרור החלב), והחלב לא בא בדיוק כשצריך אותו. במלים אחרות, קשה מאוד להניק תחת לחץ, כולל לחץ להניק ועכשיו.

• ביות. גם בלי קשר להנקה זה ממש פשע לנתק תינוק בן יומו מאמו. אבל זה גם פוגע מאוד ביכולת להניק. מנסיוני האישי, הסיכוי שהתינוק יתעורר לינוק דווקא בתאום עם הזמנים שמרשים לו להיות עם האמא הוא קלוש. וגם אם האחיות משתפות פעולה ומביאות אותו מהתינוקיה כשהוא רעב, הוא מגיע בוכה וקצר רוח, מה שגורם ללחץ ומקשה על ההנקה.

• התקשרות לאחר הלידה. בהרבה תרבויות מקובל שמיד אחרי הלידה משאירים את האם לבד עם התינוק בלי להפריע להם. מסתבר שאם משאירים תינוק על אימו לאחר הלידה בלי לגעת בו בכלל, הוא לאט לאט מנווט את דרכו לפטמה (זה לוקח כשעה) ומתחיל לינוק. אצלנו ממילא משאירים את האם ל"השגחה" במשך כשעתיים - למה לא להשאיר איתה גם את התינוק ולתת להם הזדמנות להתחיל את ההנקה (והקשר בכלל) בצורה טובה ורגועה?

• פינות הנקה. איזה יופי היה לו היו בבית חולים כורסאות הנקה ממש, ולו היו מסדרים כמה כאלה ביחד בפינה, כמו סלון קטן. היולדות היו יכולות לשבת ביחד במקום להניק בבידוד, לדבר, האמהות הטריות היו יכולות ללמוד מהותיקות, אולי היה אפשר לסדר שם כמה כוסות שתיה ושולחן קטן. אז ההנקה בבית חולים היתה הופכת לפעילות יותר אנושית וחברתית, ולא רק לחובה שנועדה לגרום לתינוקות להגיע למשקל תקני.

• חוברת הדרכה. בשום מקום בבתי החולים בהם ילדתי לא ראיתי תמונות של נשים מניקות, של אחיזה נכונה של הפטמה, של תנוחות הנקה. זה כל כך פשוט להפיק חוברת כזאת עם כמה תמונות וקצת הסברים מעשיים. ומאחר שלרובנו אין הזדמנות לראות נשים אחרות מניקות, תמונות יכולות לעזור המון.

• יועצות הנקה. זאת כנראה ההצעה הכי יקרה כאן: שתהיה יועצת הנקה זמינה בכל מחלקת יולדות. מותר לחלום, לא?

• הדרכה לאחיות. חשוב שדווקא האחות הזמינה (לא די ביועצת הנקה) תדע לעזור בהנקה! או לפחות לא להפריע… (ראו סיפורים מבתי יולדות) כדאי להשקיע בהן ולעדכן אותן בגישה החדשה (חדשה??? מה יותר ישן מהנקה?). לא ייתכן שבבלניסון בשנת 2000 אחות תגיד לי אין לך חלב ותתני לו מטרנה! בלי שבדקה ולו לרגע את תנוחת ההנקה. חשוב להדריך את אחיות מחלקת יולדות איך לעזור לאם, ואת אחיות התינוקיה מתי באמת התינוק צריך תוספת מלאכותית ו/או אי אפשר להניק (ויש גם מצבים כאלו) ומתי ההתערבות שלהן רק מזיקה.

עידוד להנקה ע"י חינוך:

• שיחות במסגרת בית ספר P-: של אמהות מיניקות עם תלמידות, נערות שיסיעו לנשים אחרי לידה בביתן, אולי נוכל ליצור מאגר של מתנדבות שיהיו מוכנות לתמוך בנשים בהריון שיהיו מעונינות בכך ועוד פעילויות קהילתיות מעיין אלו. מה דעתכן?

• הנקה בציבור. כל ילדה או נערה שתראה, קיבלה שיעור ראשון בהנקה ואמהות.

• עידוד הנקה פירושו חינוך להנקה. זה בדברים הגדולים והדברים הקטנים של החיים. למשל שמעתי על אמא שבאה לבית הספר לספר על ההנקה. זה נפלא. שמעתי על מדריכת הנקה שהיא גם מורה בבית ספר דתי שהתלמידות שלה תמיד זכרו איך היא הלכה לשאוב חלב עבור תינוקה, וכשהן ילדו הן הניקו וגם ביקשו את עזרתה. זה חינוך להנקה.

ובדברים הקטנים זה הפרסומות האיומות שאנחנו סופגים, שבדרך סמויה מדברים על אי-הנקה. שני מוצצים-שני בקבוקים-ורק מזגן אחד. למה לא שני ציצים? (-;

תרמו: יונת שרון, חגית, נהר שליט, אביב חדש. ערכה: אם פי 3