על ידי בשמת_א* » 15 יוני 2006, 16:55
לכרות את העורלה שאין בה צורך לניתוח שחזור היא פגיעה מיותרת
דליתוש צודקת.
אחזור בניסוח יותר טוב:
נגיד שעושים ניתוח לשיחזור פתח הפין,
ונגיד שמשתמשים לשם כך בעורלה ולא בעור מבסיס הפין,
אז הרי בדרך כלל לא צריך את כל העורלה לשם כך.
מה שלא צריך להשתמש בו - לא מבינה למה לכרות.
(שאני, ששמרתי על בני בחירוף נפש נגד כל העולם מפני כריתת העורלה שלו, אחשוב שאין בה צורך? )
אצל הגדול פתח השופכה היה בבסיס העטרה (הקרוב לגזע הפין, מלמטה). כשהיה בן שנה וחצי היה ניתוח בו נעשה חתך בין הפתח הקיים למיקום בו הוא אמור להיות, בקצה העליון של העטרה.
טוב, דבר אחד הבנתי, ודבר אחר שוב בלבל אותי:
בגדול כבר עשו את הניתוח?
מה זה אומר, החתך? מה, השאירו פתוח או יצרו צינור בפנים שעכשיו פתר את הבעיה?
הבעיה של הבכור עכשיו היא אך ורק אסתטית - שהעורלה נגמרת ב"כנפיים"? מה קורה אם זה נשאר ככה ולא עושים שום ניתוח לתקן?
והצעיר עומד לפני שני הניתוחים? גם לפני ניתוח שמשנה את המקום של פתח השופכה, וגם לפני כל ניתוח אסתטי?
הבנתי גם לגבי העור מבסיס הפין. כלומר, אין הבדל בכאב, אבל העור בבסיס הפין יגדל מחדש בלי בעיה, לעומת העורלה, שאם משתמשים בה אז הורסים אותה. ומבחינה רפואית טהורה, לגבי התיקון אין הבדל בין שני סוגי העור (הסבר אולי יותר ברור: מבחינת החלק שנפגע, בסיס הפין או העורלה, הראשון יצמח מחדש והשני לא. מבחינת החלק שיתוקן, שניהם שווי ערך. או לא? אולי עור מבסיס הפין גם מתאחה טוב יותר על המקום?
לגבי הניתוח עצמו, הבנו שבארץ אין אפילו מנתח אחד שיודע לעשות ניתוח עם עור מבסיס הפין? (איך זה? אין נוצרים בארץ? אין רופאים שהתמחו בחו"ל ועשו שם ניתוחים כאלה?)
הסיבה המקורית להתנגדות לברית היא עצם הניתוח
דומני שלא, אלא הסיבה המקורית להתנגדות (לא לברית אלא למילה) היא הרצון לשמור על העורלה, כי היא חשובה לגוף.
באמת דילמות קשות ביותר. ממש לא יודעת מה הייתי עושה במקומך.
ואגב, כשהייתי בהריון עם בתי הבכורה ועוד לא ידעתי מה יש לי בבטן, שמעתי במעומעם שיש תינוקות שנולדים נימולים (ואז לא צריך לעשות ברית). אז ביקשתי מאלוהים, שאם זה בן, שייוולד נימול.
אחר כך התברר שזו בת, ואני בהזדמנות שוחחתי על הנושא עם מנהל מרפאת הילדים בשכונתנו. הוא הסביר לי ש-למה ששמעתי עליו קוראים היפוספדיאס, שיש 4 דרגות חומרה, שרק הדרגה הקלה ביותר ניתנת להגדרה כ"נולד נימול", ושבכל מקרה, ממש לא כדאי לי לאחל לעצמי בן עם היפוספדיאס (אני מצטטת מזכרוני כמעט מלה במלה).
באמת אמהות יכולות להיות ממש מטומטמות כשהן אפילו מעלות על דעתן לייחל למין צרה שכזאת, רק בשביל להיחלץ מצרה אחרת.
[u]לכרות את העורלה שאין בה צורך לניתוח שחזור היא פגיעה מיותרת[/u]
דליתוש צודקת.
אחזור בניסוח יותר טוב:
נגיד שעושים ניתוח לשיחזור פתח הפין,
ונגיד שמשתמשים לשם כך בעורלה ולא בעור מבסיס הפין,
אז הרי בדרך כלל לא צריך את כל העורלה לשם כך.
מה שלא צריך להשתמש בו - לא מבינה למה לכרות.
(שאני, ששמרתי על בני בחירוף נפש נגד כל העולם מפני כריתת העורלה שלו, אחשוב שאין בה צורך? )
[u]אצל הגדול פתח השופכה היה בבסיס העטרה (הקרוב לגזע הפין, מלמטה). כשהיה בן שנה וחצי היה ניתוח בו נעשה חתך בין הפתח הקיים למיקום בו הוא אמור להיות, בקצה העליון של העטרה.[/u]
טוב, דבר אחד הבנתי, ודבר אחר שוב בלבל אותי:
בגדול כבר עשו את הניתוח?
מה זה אומר, החתך? מה, השאירו פתוח או יצרו צינור בפנים שעכשיו פתר את הבעיה?
הבעיה של הבכור עכשיו היא אך ורק אסתטית - שהעורלה נגמרת ב"כנפיים"? מה קורה אם זה נשאר ככה ולא עושים שום ניתוח לתקן?
והצעיר עומד לפני שני הניתוחים? גם לפני ניתוח שמשנה את המקום של פתח השופכה, וגם לפני כל ניתוח אסתטי?
הבנתי גם לגבי העור מבסיס הפין. כלומר, אין הבדל בכאב, אבל העור בבסיס הפין יגדל מחדש בלי בעיה, לעומת העורלה, שאם משתמשים בה אז הורסים אותה. ומבחינה רפואית טהורה, לגבי התיקון אין הבדל בין שני סוגי העור (הסבר אולי יותר ברור: מבחינת החלק שנפגע, בסיס הפין או העורלה, הראשון יצמח מחדש והשני לא. מבחינת החלק שיתוקן, שניהם שווי ערך. או לא? אולי עור מבסיס הפין גם מתאחה טוב יותר על המקום?
לגבי הניתוח עצמו, הבנו שבארץ אין אפילו מנתח אחד שיודע לעשות ניתוח עם עור מבסיס הפין? (איך זה? אין נוצרים בארץ? אין רופאים שהתמחו בחו"ל ועשו שם ניתוחים כאלה?)
[u]הסיבה המקורית להתנגדות לברית היא עצם הניתוח[/u]
דומני שלא, אלא הסיבה המקורית להתנגדות (לא לברית אלא למילה) היא הרצון לשמור על העורלה, כי היא חשובה לגוף.
באמת דילמות קשות ביותר. ממש לא יודעת מה הייתי עושה במקומך.
ואגב, כשהייתי בהריון עם בתי הבכורה ועוד לא ידעתי מה יש לי בבטן, שמעתי במעומעם שיש תינוקות שנולדים נימולים (ואז לא צריך לעשות ברית). אז ביקשתי מאלוהים, שאם זה בן, שייוולד נימול.
אחר כך התברר שזו בת, ואני בהזדמנות שוחחתי על הנושא עם מנהל מרפאת הילדים בשכונתנו. הוא הסביר לי ש-למה ששמעתי עליו קוראים היפוספדיאס, שיש 4 דרגות חומרה, שרק הדרגה הקלה ביותר ניתנת להגדרה כ"נולד נימול", ושבכל מקרה, ממש לא כדאי לי לאחל לעצמי בן עם היפוספדיאס (אני מצטטת מזכרוני כמעט מלה במלה).
באמת אמהות יכולות להיות ממש מטומטמות כשהן אפילו מעלות על דעתן לייחל למין צרה שכזאת, רק בשביל להיחלץ מצרה אחרת.