על ידי בשמת_א* » 28 מרץ 2008, 14:11
מחזיקים, מחזיקים.
והדיון הזה מזכיר לי דף אחר, לא זוכרת איזה, שבו תפסתי איך אני שוב בפעם האלף מנסה לעזור לאמא שקשה לה משהו בהנקה, שכחתי מה (אולי בלילה? אולי הנקה בציבור? אולי במחלה?), ואומרת לה שהיא לא חייבת לסבול, שיש כל מיני דרכים להקל, כשבעצם אני בעצמי עברתי במשך שנים את מה שהיא מתארת - רק לא "סבלתי". לא "סבלתי". היה קשה. אבל פשוט הנקתי. הנקתי וגמרנו.
וזאת לא עצה שאני נותנת לאף אחת, כי ברגע שמישהי מגיעה למקום של סבל, אז זו לא החוויה שלי, זה לא מה שעברתי, זו לא אני, והיא כן צריכה שאני אגיד לה לחשוב על עצמה. אני שקמתי בלילה כשעוד לא יכולתי ללכת בגלל תשעה חודשים במיטה, לקחת לכיור. לא התלבטתי כן לקום בלילה אם הוא צריך פיפי, לא לקום בלילה אם הוא צריך פיפי. הוא אומר שהוא צריך? קמתי וגמרנו.
עצות כאלה הן תמיד סוג של איזון עדין בין מי שמנסה לעזור למי שמחפשת עזרה. את לא יכולה אף פעם לדעת לאיזה כיוון אמא אחרת תיקח את מה שאומרים לה. וגם בלי שום עצה מאף אחת, הרבה אמהות, כשכואב להן פשוט גומלות מייד. זהו. אין הנקה יותר, בבת אחת. מעבירות לבקבוק וגמרנו, ולא שואלות אף אחת. אז המדריכה האמריקאית שדיברת איתה לדעתי חרגה מהקו של לה לצ'ה, אבל גם זה לא חדש. וגם, קשה לי לדעת כשלא שמעתי בדיוק את דבריה. גם יכול להיות שהיא התכוונה למשהו אחר ממה שאת חשבת שאת שומעת, את יודעת, כבר היו דברים מעולם. אולי היא קלטה ישר שאת אמא אוהבת ורציונלית, שבשום אופן אין סכנה של הזנחה או פגיעה בילדה מצדך, וכך ניסתה לתת לך לגיטימציה לכיוון השני - דבר שאולי לא תעשה בשום אופן עם אמא אחרת, שהיא תזהה כבעלת אופי אחר.
וחוץ מזה, מאז ומעולם היו ויהיו מדריכות שמערבבות דיעות אישיות וניסיון אישי בדבריהן, אפילו כאלה שעומדים בסתירה לעמדה של ליגת לה לצ'ה. אחת הדרכים למנוע את זה היא שהמדריכה לא תגיד לך בעל פה, אלא תפתח את הספר בעמוד שמדבר על נשיכות בהנקה, ותעבור איתך על הסעיפים שם. ככה לא תשתרבב דעתה האישית.
מחזיקים, מחזיקים.
והדיון הזה מזכיר לי דף אחר, לא זוכרת איזה, שבו תפסתי איך אני שוב בפעם האלף מנסה לעזור לאמא שקשה לה משהו בהנקה, שכחתי מה (אולי בלילה? אולי הנקה בציבור? אולי במחלה?), ואומרת לה שהיא לא חייבת לסבול, שיש כל מיני דרכים להקל, כשבעצם אני בעצמי עברתי במשך שנים את מה שהיא מתארת - רק לא "סבלתי". לא "סבלתי". היה קשה. אבל פשוט הנקתי. הנקתי וגמרנו.
וזאת לא עצה שאני נותנת לאף אחת, כי ברגע שמישהי מגיעה למקום של [b]סבל[/b], אז זו לא החוויה שלי, זה לא מה שעברתי, זו לא אני, והיא כן צריכה שאני אגיד לה לחשוב על עצמה. אני שקמתי בלילה כשעוד לא יכולתי ללכת בגלל תשעה חודשים במיטה, לקחת לכיור. לא התלבטתי כן לקום בלילה אם הוא צריך פיפי, לא לקום בלילה אם הוא צריך פיפי. הוא אומר שהוא צריך? קמתי וגמרנו.
עצות כאלה הן תמיד סוג של איזון עדין בין מי שמנסה לעזור למי שמחפשת עזרה. את לא יכולה אף פעם לדעת לאיזה כיוון אמא אחרת תיקח את מה שאומרים לה. וגם בלי שום עצה מאף אחת, הרבה אמהות, כשכואב להן פשוט גומלות מייד. זהו. אין הנקה יותר, בבת אחת. מעבירות לבקבוק וגמרנו, ולא שואלות אף אחת. אז המדריכה האמריקאית שדיברת איתה לדעתי חרגה מהקו של לה לצ'ה, אבל גם זה לא חדש. וגם, קשה לי לדעת כשלא שמעתי בדיוק את דבריה. גם יכול להיות שהיא התכוונה למשהו אחר ממה שאת חשבת שאת שומעת, את יודעת, כבר היו דברים מעולם. אולי היא קלטה ישר שאת אמא אוהבת ורציונלית, שבשום אופן אין סכנה של הזנחה או פגיעה בילדה מצדך, וכך ניסתה לתת לך לגיטימציה לכיוון השני - דבר שאולי לא תעשה בשום אופן עם אמא אחרת, שהיא תזהה כבעלת אופי אחר.
וחוץ מזה, מאז ומעולם היו ויהיו מדריכות שמערבבות דיעות אישיות וניסיון אישי בדבריהן, אפילו כאלה שעומדים בסתירה לעמדה של ליגת לה לצ'ה. אחת הדרכים למנוע את זה היא שהמדריכה לא תגיד לך בעל פה, אלא תפתח את הספר בעמוד שמדבר על נשיכות בהנקה, ותעבור איתך על הסעיפים שם. ככה לא תשתרבב דעתה האישית.