על ידי ניצן_אמ* » 29 אוקטובר 2010, 10:37
טורטיקוליס
גם לי נשמע. לא הייתי מזניחה.
לא קראתי את כל התגובות הקודמות, אבל אני ממליצה ללכת לטיפול במים (מספיק ללכת לשחייה לתינוקות ולהגיד שיש טורטוקוליס, בבריכות שעובדים בשיטה האינדיבידואלית קואופרטיבית, זה יטופל במסגרת השיעור הרגיל, ויינתנו הכלים לטפל בעצמך.) באופן כללי הטיפול הביתי כולל מיקוד במילה "איזון" ותשומת לב יתרה שלך לתת סביבה מאוזנת (להניק בצורה שווה משני הצדדים, להרדם כשהוא פעמחת מצד אחד, פעם אחת מצד שני, לשאת בצורה מאוזנת פעם יד//כתף ימין, פעם שמאל וכך הלאה.
אני מוצאת בהתבוננותי הלא מדעית שלאמהות שהיה להן טורטיקוליס בעצמן בינקות, יש נטיה לחזק את זה אצל התינוק, ואולי אפילו זו הסיבה שהילד בוחר במנח כזה ברחם. זו השערה ממש לא מבוססת על כלום חוץ מאשר על התבוננות והגיון.
שימי לב לא לנסות "לפצות" ולהדגיש צד אחד על פני האחר בתור טיפול. כשמשהו עקום לצד אחד, הכי טוב לנדנד אותו בעדינות מצד לצד, אם מכופפים לצד השני אפשר "לשבור". במקרה של טורטיקוליס
זה יכול ליצור מצב שהשרירים עדיין רפויי יתר בצד אחד ומתוחי יתר בצד שני, אבל השלד מתעקם או ששרירים אחרים נכנסים למצב הזה כדי ליצור פסאודו-איזון.
עכשיו שאמרתי את זה, אני רוצה לבלבל אותך יותר.
דברים קטנטנים לעשות בבית, ברמת האיזון הכפוי - אם עוד לא ממש זוחל, להניח אותו על הבטן, לצידו של קיר, כאשר הקיר בצד שהראש מושך אליו. לא צמוד, רק במידה כזו שלא יהיה יותר מדי מעניין בשדה הראייה שלו לצד הזה. זה תרגיל שקשה להם לעשות כשהם קטנטנים (יותר צעירים ממנו), לא להגזים. למה לא להגזים? כי עודף מזה, יכול להתנגש עם עוד עיקרון -
שימי לב שאם את לוקחת אותו לפיזיו או לטיפול, יכולה להיות גישה ש"דוחפת" את הראש נגד הכיוון שהוא מושך אליו.
זה מחמיר את הטורטיקוליס. כשדוחפים שריר, הוא דוחף חזרה. לכן, בעצם, "לדחוף" (לא פיזית, עקרונית) ולהוביל את הראש עוד יותר לאותו כיוון שהוא ממילא מסתכל אליו, מחליש את הטורטיקוליס, כי הילד אינסטינקטיבית ידחוף לכיוון השני ויחזק את השרירים החלשים. במילים יותר יפות אפשר לומר ש"ללכת עם הצורך של הגוף" כרגע לכיוון אחד, יענה על הצורך הזה, יספק אותו, ויחליש את הטורטיקוליס.
מקווה שבלבלתי אותך כהוגן. לא כדי להלחיץ, בעיקר כדי לגדל תשומת לב למה שעושים.
שוב ממליצה על עבודה במים, במסגרת שיעור רגיל וחווייתי. בריכת עדן בנופך, בריכת לייף בהרצליה. (בראשונה שיעורים עמוסים, מאסטר רציני ביותר בטיפול, יחס פחות רך לילדים והמון המון רעש, בשניה שיעורים יותר רגועים ונינוחים, צוות מקסים, אבל הרבה פחות ניסיון בידיים. אלה תלמידים של שמעון מעדן.)
[u]טורטיקוליס[/u]
גם לי נשמע. לא הייתי מזניחה.
לא קראתי את כל התגובות הקודמות, אבל אני ממליצה ללכת לטיפול במים (מספיק ללכת לשחייה לתינוקות ולהגיד שיש טורטוקוליס, בבריכות שעובדים בשיטה האינדיבידואלית קואופרטיבית, זה יטופל במסגרת השיעור הרגיל, ויינתנו הכלים לטפל בעצמך.) באופן כללי הטיפול הביתי כולל מיקוד במילה "איזון" ותשומת לב יתרה שלך לתת סביבה מאוזנת (להניק בצורה שווה משני הצדדים, להרדם כשהוא פעמחת מצד אחד, פעם אחת מצד שני, לשאת בצורה מאוזנת פעם יד//כתף ימין, פעם שמאל וכך הלאה.
אני מוצאת בהתבוננותי הלא מדעית שלאמהות שהיה להן טורטיקוליס בעצמן בינקות, יש נטיה לחזק את זה אצל התינוק, ואולי אפילו זו הסיבה שהילד בוחר במנח כזה ברחם. זו השערה ממש לא מבוססת על כלום חוץ מאשר על התבוננות והגיון.
שימי לב לא לנסות "לפצות" ולהדגיש צד אחד על פני האחר בתור טיפול. כשמשהו עקום לצד אחד, הכי טוב לנדנד אותו בעדינות מצד לצד, אם מכופפים לצד השני אפשר "לשבור". במקרה של טורטיקוליס
זה יכול ליצור מצב שהשרירים עדיין רפויי יתר בצד אחד ומתוחי יתר בצד שני, אבל השלד מתעקם או ששרירים אחרים נכנסים למצב הזה כדי ליצור פסאודו-איזון.
עכשיו שאמרתי את זה, אני רוצה לבלבל אותך יותר. :-)
דברים קטנטנים לעשות בבית, ברמת האיזון הכפוי - אם עוד לא ממש זוחל, להניח אותו על הבטן, לצידו של קיר, כאשר הקיר בצד שהראש מושך אליו. לא צמוד, רק במידה כזו שלא יהיה יותר מדי מעניין בשדה הראייה שלו לצד הזה. זה תרגיל שקשה להם לעשות כשהם קטנטנים (יותר צעירים ממנו), לא להגזים. למה לא להגזים? כי עודף מזה, יכול להתנגש עם עוד עיקרון -
שימי לב שאם את לוקחת אותו לפיזיו או לטיפול, יכולה להיות גישה ש"דוחפת" את הראש נגד הכיוון שהוא מושך אליו. [b]זה מחמיר את הטורטיקוליס[/b]. כשדוחפים שריר, הוא דוחף חזרה. לכן, בעצם, "לדחוף" (לא פיזית, עקרונית) ולהוביל את הראש עוד יותר לאותו כיוון שהוא ממילא מסתכל אליו, מחליש את הטורטיקוליס, כי הילד אינסטינקטיבית ידחוף לכיוון השני ויחזק את השרירים החלשים. במילים יותר יפות אפשר לומר ש"ללכת עם הצורך של הגוף" כרגע לכיוון אחד, יענה על הצורך הזה, יספק אותו, ויחליש את הטורטיקוליס.
מקווה שבלבלתי אותך כהוגן. לא כדי להלחיץ, בעיקר כדי לגדל תשומת לב למה שעושים.
שוב ממליצה על עבודה במים, במסגרת שיעור רגיל וחווייתי. בריכת עדן בנופך, בריכת לייף בהרצליה. (בראשונה שיעורים עמוסים, מאסטר רציני ביותר בטיפול, יחס פחות רך לילדים והמון המון רעש, בשניה שיעורים יותר רגועים ונינוחים, צוות מקסים, אבל הרבה פחות ניסיון בידיים. אלה תלמידים של שמעון מעדן.)