על ידי צפריר_שפרון* » 15 פברואר 2003, 16:52
נשמה יש אחת, נשמת הבריאה. זו קיימת ללא גבול ומרחב, ללא זמן. אינסוף ונצח.
החלק הפיזי, זה שמתגשם בחומר, בא לידי ביטוי כדומם, צומח, חי ומדבר.
בהיותנו בני אדדם, נמצאת כל נפש מבטאת פן אחד, יחיד ומיוחד של נשמת הבריאה. בתוך הקיום בחומר, בגוף הפיזי, הנפש הפרטית, המקושרת אל הנשמה, ניתן לומר בדרך הנשימה המעניקה את הקיום הפיזי של הגוף, נמצאת אם כך עצמאית בנבדלותה.
יצירת יש מאין, הגשמת רעיון או מחשבה, בריאת ברייה - יצור עצמאי, היא ביטוי של נשמת הבריאה. ההסכמה של האם להיות הפונדקאית של אותו עובר בעבור נשמת הבריאה ולהשתתף במעשה הבריאה עצמו היא נקודת הזמן בה מתהווה העובר כרעיון. זהו הבסיס האנרגטי למיזוג הפיזי בין הביצית והזרע. מכאן נובעת הצלחת תהליך ההתרחבות, ההתחלקות והצמיחה הראשוניים ברמה הפיזית.
כוח זה אף מאפשר את קבלת התנאים הפיזיים הנדרשים להתפתחות שכזו. העובר, לא רק קשור בקשרי נפש עם אותו ניצוץ נשמה, אלא שאיננו יכול להיות נפרד במודעותו, שכן עדיין אינו מייצר קשרי נשמה (נשימה) עם העולם. ניתן לומר כי העובר, עד ללידתו, מתקיים "ללא רוח חיים". זו נכנסת אליו ומשנה את מקור חייו לאחר הלידה, בתוך המפגש עם העולם החיצון.
עומדת זכות הבחירה בפני הנפש שלא להמשיך את התפישה בחומר. לעתים בחירה זו מתרחשת עוד בטרם נוצר הקשר הנשימתי הפיזי, אז מתרחשת הפלה.
נשמה יש אחת, נשמת הבריאה. זו קיימת ללא גבול ומרחב, ללא זמן. אינסוף ונצח.
החלק הפיזי, זה שמתגשם בחומר, בא לידי ביטוי כדומם, צומח, חי ומדבר.
בהיותנו בני אדדם, נמצאת כל נפש מבטאת פן אחד, יחיד ומיוחד של נשמת הבריאה. בתוך הקיום בחומר, בגוף הפיזי, הנפש הפרטית, המקושרת אל הנשמה, ניתן לומר בדרך הנשימה המעניקה את הקיום הפיזי של הגוף, נמצאת אם כך עצמאית בנבדלותה.
יצירת יש מאין, הגשמת רעיון או מחשבה, בריאת ברייה - יצור עצמאי, היא ביטוי של נשמת הבריאה. ההסכמה של האם להיות הפונדקאית של אותו עובר בעבור נשמת הבריאה ולהשתתף במעשה הבריאה עצמו היא נקודת הזמן בה מתהווה העובר כרעיון. זהו הבסיס האנרגטי למיזוג הפיזי בין הביצית והזרע. מכאן נובעת הצלחת תהליך ההתרחבות, ההתחלקות והצמיחה הראשוניים ברמה הפיזית.
כוח זה אף מאפשר את קבלת התנאים הפיזיים הנדרשים להתפתחות שכזו. העובר, לא רק קשור בקשרי נפש עם אותו ניצוץ נשמה, אלא שאיננו יכול להיות נפרד במודעותו, שכן עדיין אינו מייצר קשרי נשמה (נשימה) עם העולם. ניתן לומר כי העובר, עד ללידתו, מתקיים "ללא רוח חיים". זו נכנסת אליו ומשנה את מקור חייו לאחר הלידה, בתוך המפגש עם העולם החיצון.
עומדת זכות הבחירה בפני הנפש שלא להמשיך את התפישה בחומר. לעתים בחירה זו מתרחשת עוד בטרם נוצר הקשר הנשימתי הפיזי, אז מתרחשת הפלה.