על ידי יעל* » 19 אוקטובר 2003, 13:35
חשבתי הרבה לפני שכתבתי, כי חשוב לי לאמר את הדברים, אך לא פחות שיובנו כהלכה ולא יפגעו חלילה או יכעיסו אי מישהו, ומיוחד אותך, שירה;
קודם כל, אין חולק על כך שרצוי כי הריון יתרחש כאשר הנושאת אותו מוכנה לו ורוצה בו, ונראה לי שעצם המחשבה שלך, שירה על ילד נוסף, מצביעה על מוכנות ברמה כלשהיא להבאתו לעולם.
בל נשכח גם את תשעת החודשים אשר חולפים בין ההחלטה ועד השגת היעד, שלדעתי תפקידם, בין השאר, הוא גם לאפשר את השלמת המוכנות המוזכרת, לחווית האמהות (וכמובן, שום דבר, לעולם, לא מכין אותנו לעוצמת הרגשות והתפקיד לחלוטין, אני יודעת).
אלא, ואת הדברים הבאים חשוב לומר, לא תמיד ההחלטה מבטיחה את הצלחת הביצוע.
דבריה של בקי, בדבר שש שנות הפוריות הפרושות עוד לפנייך, לכאורה - נכונים, אך הדגש הוא על המילה לכאורה, שכן אין איש ערב ליכולתך לנצלן כפי רצונך. ואין דינן של נסיונות כושלים להרות, על כל הכאב בכרוך בכך, בשנות העשרים של החיים, לכאלו המתרחשים
בשנות השלושים ועל אחת כמה - הארבעים שלהם.
סליחה אם דברי נשמעים כנסיון להלחיצך, זאת כלל אינה כוונתי; ברצוני רק להוסיף שיקול, שלדעתי ניכרת לו חשיבות לא מעטה, בהתלבטות על הריון נוסף.
כמובן שאם לא קיים כל רצון או דחף לכך - אין על מה לדבר ושיקול זה ודאי אינו עומד בפני עצמו, אך את כן מביעה רצון לשני ילדים לפחות, וניכרים אצלך ניצנים של רצון להגשים את השאיפה בעתיד הלא רחוק, ולכן הרשיתי לעצמי לכתוב את הדברים.
אני חייבת גם לציין, שאני מאד מזדהה עם התלבטותך. מכיוון שאינני צעירה ממך בשנים רבות, נכנס אצלי שיקול הגיל לחשבון, אך שוב - רק כשהתחלתי לחשוב על ילד נוסף, ולא לפני (ושום לחץ חיצוני, ע"ע בעל, אמא ושאר הסביבה לא גרם לי להקדים בהחלטתי).
לסיכום, רק ביקשתי להזכיר את מקומם של גורמים חיצוניים לנו (האל, הגורל, כוחות הטבע - איש איש והשקפתו), על חיינו ועל התממשות החלטותינו.
ובנימה פולנית זו אסיים, ואאחל לך הצלחה מלאה בכל אשר תמצאי לנכון להחליט!
חשבתי הרבה לפני שכתבתי, כי חשוב לי לאמר את הדברים, אך לא פחות שיובנו כהלכה ולא יפגעו חלילה או יכעיסו אי מישהו, ומיוחד אותך, שירה;
קודם כל, אין חולק על כך שרצוי כי הריון יתרחש כאשר הנושאת אותו מוכנה לו ורוצה בו, ונראה לי שעצם המחשבה שלך, שירה על ילד נוסף, מצביעה על מוכנות ברמה כלשהיא להבאתו לעולם.
בל נשכח גם את תשעת החודשים אשר חולפים בין ההחלטה ועד השגת היעד, שלדעתי תפקידם, בין השאר, הוא גם לאפשר את השלמת המוכנות המוזכרת, לחווית האמהות (וכמובן, שום דבר, לעולם, לא מכין אותנו לעוצמת הרגשות והתפקיד לחלוטין, אני יודעת).
אלא, ואת הדברים הבאים חשוב לומר, לא תמיד ההחלטה מבטיחה את הצלחת הביצוע.
דבריה של בקי, בדבר שש שנות הפוריות הפרושות עוד לפנייך, לכאורה - נכונים, אך הדגש הוא על המילה לכאורה, שכן אין איש ערב ליכולתך לנצלן כפי רצונך. ואין דינן של נסיונות כושלים להרות, על כל הכאב בכרוך בכך, בשנות העשרים של החיים, לכאלו המתרחשים
בשנות השלושים ועל אחת כמה - הארבעים שלהם.
סליחה אם דברי נשמעים כנסיון להלחיצך, זאת כלל אינה כוונתי; ברצוני רק להוסיף שיקול, שלדעתי ניכרת לו חשיבות לא מעטה, בהתלבטות על הריון נוסף.
כמובן שאם לא קיים כל רצון או דחף לכך - אין על מה לדבר ושיקול זה ודאי אינו עומד בפני עצמו, אך את כן מביעה רצון לשני ילדים לפחות, וניכרים אצלך ניצנים של רצון להגשים את השאיפה בעתיד הלא רחוק, ולכן הרשיתי לעצמי לכתוב את הדברים.
אני חייבת גם לציין, שאני מאד מזדהה עם התלבטותך. מכיוון שאינני צעירה ממך בשנים רבות, נכנס אצלי שיקול הגיל לחשבון, אך שוב - רק כשהתחלתי לחשוב על ילד נוסף, ולא לפני (ושום לחץ חיצוני, ע"ע בעל, אמא ושאר הסביבה לא גרם לי להקדים בהחלטתי).
לסיכום, רק ביקשתי להזכיר את מקומם של גורמים חיצוניים לנו (האל, הגורל, כוחות הטבע - איש איש והשקפתו), על חיינו ועל התממשות החלטותינו.
ובנימה פולנית זו אסיים, ואאחל לך הצלחה מלאה בכל אשר תמצאי לנכון להחליט!