הו, ברוכה השבה.
טוב לראות אותך ב-
מה חדש, ולקרוא שאת כבר במקום אחר
אני מסכימה איתך לגמרי שהדרך בה את תופסת את המציאות שלך משפיעה באופן ישיר על מה שקורה או יקרה בה,
ולכן עיסוק באמונות ובאמיתות שלך יהיה צעד פרודוקטיבי.
כמה נקודות שחשבתי עליהן. קחי מזה מה שמתאים לך (ובטח לא את הכל בבת אחת
):
1.
מדובר במנגנון אוטומטי, כלומר, "משקפיים" שכתוב עליהם "לי לא תהיה זוגיות" ושמבעדם את מביטה על החיים.
אני מניחה (תקני אותי אם אני מניחה לא נכון) שיש לך תחושה שזה חזק ממך ומפעיל אותך, כלומר שזה מנגנון אוטומטי אבל שאין לך גישה לכפתור שמפעיל או מכבה אותו.
מה שאת יכולה לעשות, כצעד ראשון לפחות, זה לזהות מתי במהלך היום המשקפיים הללו מתעוררים לפעולה.
בהתחלה לשים לעצמך אולי איזו תזכורת לשם כך. פתק או משהו דומה.
למה זה טוב? כי אם מתמידים עם זה מספיק זמן (שבוע-שבועיים) זה נותן גישה או לפחות התחלה של גישה להפוך את זה ממשהו שמפעיל אותך, למשהו שאת יכולה להפעיל או לכבות ואחר כך גם ממש לשנות.
אני רואה על עצמי שלפעמים כל מה שאני צריכה כדי לשנות התנהלות אוטומטית, זה רק לשים לב מתי היא קופצת.
לפעמים, עצם הזיהוי כבר מאפשר לי לעשות שינוי. כמובן שלא תמיד זה מספיק, אבל זה בהחלט צעד משמעותי.
2.
ההנחה שלי היא שאין אמת אחת, וכל אמת היא בעצם אמת מומצאת שלנו, שהולכת ומתחזקת בין השאר באמצעות ההוכחות שאנחנו מוצאים לה במציאות.
(חושבת שאולי כבר כתבתי לך פעם משהו על זה):
את יכולה להמציא אמונה הפוכה, למשל "אני עומדת ליצור זוגיות בקרוב" וכל יום לחפש לה לפחות שלוש הוכחות שתחזקנה אותה ותהפוכנה אותה לאמונה אמיתית משלך. גם כדי לעשות את לזה צריך בהתחלה תזכורות בצורת פתק וכדומה.
דוגמאות ל"הוכחות": "ואוו, כמה התקדמתי בחודשים האחרונים. אני הולכת למתקרבת לזה", או "איזה יום עבודה מוצלח היה לי. אני כל כך טובה בנתינה. אני מחכה כבר שאהיה בזוגיות כדי להביא את זה לידי ביטוי" וכו' וכו'.
3.
להשתמש בדמיון מודרך, או בנייר ועט, או במדיטציה, או בכל דרך אחרת שמתאימה לך וליצור במוחך את תמונת הזוגיות שאת חפצה בה.
כדאי, לדעתי,
לא להתמקד באיך יראה ויהיה בן הזוג כי זה עלול לקבע, אלא באיך תראה הזוגיות, אילו אלמנטים היא תכיל, איך יראו היחסים בינכם, אילו תחושות תחושי וכו'.
זה משהו שכדאי לחזור וליצור שוב ושוב. גם לבד וגם בשיחות עם חברות.
יש פה הורדות ידיים: המנגנון האוטומטי מופעל באופן אוטומטי. את ההיפך את צריכה ליצור במו ידייך כמעין כוח נגדי לו.
4.
משהו להתבונן עליו ולראות אם את מתחברת:
פעמים רבות התייחסות סקפטית או קטנת אמונה משמשת אותנו בדרך מסויימת ועוזרת להמנע מלעשות ולהשאר באיזור הנוח והבטוח.
האמונה שזה לא יקרה מקבעת אותך במקום מכל מיני סיבות (אנרגטיות ופרקטיות), אבל
גם בגלל שנוח להמשיך ולהחזיק בה.
מה שאני מנסה לומר זה שהאמונה הזאת אולי קצת שומרת עלייך.
למשל, אולי תעדיפי לא להחזיר מבט לבחור שהסתכל עלייך ברמזור, כי "זה בין כה לא הולך לקרות לי אז למה להתאמץ או למה לי לקחת את הסיכון".
שווה לבדוק מכמה פעולות במהלך היום את נמנעת בגלל ה"זה בין כה לא יקרה".
זה לא בהכרח רלוונטי לכולם. תראי אם יש פה משהו בשבילך. אם כן, עצם ההסתכלות על זה וההכרה בכך יכולות לשחרר משהו בנקודה הזאת.
לילה טוב
הו, ברוכה השבה.
טוב לראות אותך ב-[po]מה חדש[/po], ולקרוא שאת כבר במקום אחר :-)
אני מסכימה איתך לגמרי שהדרך בה את תופסת את המציאות שלך משפיעה באופן ישיר על מה שקורה או יקרה בה,
ולכן עיסוק באמונות ובאמיתות שלך יהיה צעד פרודוקטיבי.
כמה נקודות שחשבתי עליהן. קחי מזה מה שמתאים לך (ובטח לא את הכל בבת אחת :-) ):
[b]1.[/b]
מדובר במנגנון אוטומטי, כלומר, "משקפיים" שכתוב עליהם "לי לא תהיה זוגיות" ושמבעדם את מביטה על החיים.
אני מניחה (תקני אותי אם אני מניחה לא נכון) שיש לך תחושה שזה חזק ממך ומפעיל אותך, כלומר שזה מנגנון אוטומטי אבל שאין לך גישה לכפתור שמפעיל או מכבה אותו.
מה שאת יכולה לעשות, כצעד ראשון לפחות, זה לזהות מתי במהלך היום המשקפיים הללו מתעוררים לפעולה.
בהתחלה לשים לעצמך אולי איזו תזכורת לשם כך. פתק או משהו דומה.
למה זה טוב? כי אם מתמידים עם זה מספיק זמן (שבוע-שבועיים) זה נותן גישה או לפחות התחלה של גישה להפוך את זה ממשהו שמפעיל אותך, למשהו שאת יכולה להפעיל או לכבות ואחר כך גם ממש לשנות.
אני רואה על עצמי שלפעמים כל מה שאני צריכה כדי לשנות התנהלות אוטומטית, זה רק לשים לב מתי היא קופצת.
לפעמים, עצם הזיהוי כבר מאפשר לי לעשות שינוי. כמובן שלא תמיד זה מספיק, אבל זה בהחלט צעד משמעותי.
[b]2.[/b]
ההנחה שלי היא שאין אמת אחת, וכל אמת היא בעצם אמת מומצאת שלנו, שהולכת ומתחזקת בין השאר באמצעות ההוכחות שאנחנו מוצאים לה במציאות.
(חושבת שאולי כבר כתבתי לך פעם משהו על זה):
את יכולה להמציא אמונה הפוכה, למשל "אני עומדת ליצור זוגיות בקרוב" וכל יום לחפש לה לפחות שלוש הוכחות שתחזקנה אותה ותהפוכנה אותה לאמונה אמיתית משלך. גם כדי לעשות את לזה צריך בהתחלה תזכורות בצורת פתק וכדומה.
דוגמאות ל"הוכחות": "ואוו, כמה התקדמתי בחודשים האחרונים. אני הולכת למתקרבת לזה", או "איזה יום עבודה מוצלח היה לי. אני כל כך טובה בנתינה. אני מחכה כבר שאהיה בזוגיות כדי להביא את זה לידי ביטוי" וכו' וכו'.
[b]3.[/b]
להשתמש בדמיון מודרך, או בנייר ועט, או במדיטציה, או בכל דרך אחרת שמתאימה לך וליצור במוחך את תמונת הזוגיות שאת חפצה בה.
כדאי, לדעתי, [b]לא[/b] להתמקד באיך יראה ויהיה בן הזוג כי זה עלול לקבע, אלא באיך תראה הזוגיות, אילו אלמנטים היא תכיל, איך יראו היחסים בינכם, אילו תחושות תחושי וכו'.
זה משהו שכדאי לחזור וליצור שוב ושוב. גם לבד וגם בשיחות עם חברות.
יש פה הורדות ידיים: המנגנון האוטומטי מופעל באופן אוטומטי. את ההיפך את צריכה ליצור במו ידייך כמעין כוח נגדי לו.
[b]4.[/b]
משהו להתבונן עליו ולראות אם את מתחברת:
פעמים רבות התייחסות סקפטית או קטנת אמונה משמשת אותנו בדרך מסויימת ועוזרת להמנע מלעשות ולהשאר באיזור הנוח והבטוח.
האמונה שזה לא יקרה מקבעת אותך במקום מכל מיני סיבות (אנרגטיות ופרקטיות), אבל [b]גם בגלל שנוח להמשיך ולהחזיק בה.[/b]
מה שאני מנסה לומר זה שהאמונה הזאת אולי קצת שומרת עלייך.
למשל, אולי תעדיפי לא להחזיר מבט לבחור שהסתכל עלייך ברמזור, כי "זה בין כה לא הולך לקרות לי אז למה להתאמץ או למה לי לקחת את הסיכון".
שווה לבדוק מכמה פעולות במהלך היום את נמנעת בגלל ה"זה בין כה לא יקרה".
זה לא בהכרח רלוונטי לכולם. תראי אם יש פה משהו בשבילך. אם כן, עצם ההסתכלות על זה וההכרה בכך יכולות לשחרר משהו בנקודה הזאת.
לילה טוב ZZZ