יפת מראה

[sup]+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+[/sup]

התלהמתי

לגבי [u]מונחים טכניים של האתר[/u] - נסה [po]סיור מודרך באתר[/po]

מה לגבי שאלות על מונחים טכניים של האתר? קיים דף-מילון שכזה? לכתוב פה? כלמיני מונחים כמו צ'יק צ'ק וגריין וסימני שאלה קטנים בסוף קישורים......

אני רוצה להציע כמה תיקונים לערך "הכשל הנטורליסטי"

[u]הכשל הנטורליסטי (טבעי) טוען שאי אפשר להוכיח באופן לוגי או מדעי טענות מוסריות_ (לא לוגי או מדעי - אלא ראציונאלי. הכשל טוען שאין טיעונים תקפים במוסר). _לדוגמא: על פי הכשל הנטורליסטי אמונה באלוהים היא ערך, ולכן לא יכולה לנבוע מהמדע. באופן כללי מדובר בכך שאי אפשר להסיק באופן מדעי_ (מור יצא נגד הגישה הנטורליסטית במוסר, אבל האם היה נסיון להוכיח את ה "טוב" באופן מדעי? לא מדובר בהוכחה אמפירית כפי שמקובל במדע... ) [/u]מה "טוב" ומה "רע".
הסיבה לכשל הנטורליסטי נעוצה בהפרדה בין ערכים למסקנות: אם נעקוב אחרי שרשרת הטיעונים שממנו נובעת מסקנה מסוימת, תמיד נגלה בתחילתה טענה או טענות שנחשבות לנכונות ללא הוכחה (אקסיומות). ההחלטה לקבל טענות אלו כנכונות ללא הוכחה – להבדיל מטענות אלטרנטיביות – היא בחירה אישית ולא הסקה לוגית._ (אני לא אוהב את הניסוח "בחירה אישית". למי שלא מבין בתחום זה יישמע כהצדקה לסובייקטיביזם מוסרי. האם המוסר הקאנטיאני נגוע בכשל הנטורליסטי? האם ההוכחה של הייר לתועלתנות נגועה בכשל הנטורליסטי? מעבר לכך
מור טען לאינטואיציוניזם מוסרי, ולא "בחירה אישית") [u]על פי הכשל הנטורליסטי בחירה זו דומה במהותה לבחירה בערכים. כמו שאי אפשר להסיק באופן לוגי או מדעי את האקסיומות, כך גם אי אפשר להסיק ערכים, אלא רק לבחור בהם[/u] (כנ"ל)

[u]אני פשוט לא מאמין שבחינת הכוונות היא משהו ישים.[/u] - נכון (חלקית) רק אם אתה מתכוון לשיפוט מוסרי חיצוני. אני נוטה להאמין שהכוונה מוסרית כן יכולה להתבסס על בחינה עצמית של הכוונות האישיות.

הבלגניוניזם בגלל ה{{}}[po]מיני קהילה[/po] זה משהו...

ספרדיוניזם זו מילה בשפת הנונסנס.
אין לייחס לה חשיבות או להשתמש בה מחוץ לגבולת האתר.
היא חלק מהמילון המומצא המופרע של אנשי ה{{}}[po]מיני קהילה[/po]

מה זה ספרדיוניזם?
תודה.

עודד - תוקן מה שביקשת.

[b]כשל הייחוס הבסיסי[/b]: תופעה המתוארת בתיאוריית תשומת הלב (attribution theory). התופעה הזו כה נפוצה עד שזכתה במונח משל עצמה. הכשל הוא זה: כאשר אנשים צופים בהתנהגות של אחרים ומנסים להבין את מקורותיה, הם נוטים ליחס משקל-יתר לגורמים פנימיים של מי שבמבצע את הפעולה, כמו נטיה או אופי, ולהמעיט במשקל שהם מייחסים לגורמים חיצוניים ונסיבתיים.
המקור לכך הוא כנראה שרובנו רואים בעצמנו יצורים עקיבים (קונסיסטנטיים), ונוטים לראות גם את הזולת כאדם עקיב.
דוגמא לייחוס: אם ידידה שלך עשתה תאונת דרכים, את עשויה לנטות לייחס את התאונה יותר לכך שהיא נהגת גרועה מאשר לכך שמכונית אחרת קפצה ונתקעה לפניה. הפירוש המסתמך על היותה נהגת גרועה תולה את ההסבר בגורמים פנימיים, ואילו הפירוש המטיל את האחריות על הנהג האחר תולה את ההסבר בגורמים חיצוניים.
לעיון נוסף: [url=http://en.wikipedia.org/wiki/[po]Fundamental]הערך מתוך וויקיפדיה באנגלית[/url] attribution error[/po]

[b]א[/b] ם [b]א[/b] ני [b]ל[/b] א [b]ט[/b] ועה
פוסט פרטום - התקופה שלאחר הלידה, משכב לידה.

מה זה אאל"ט ופוסט פרטום?
תודה

[u]לאדם הרעב ששוקל לגנוב קל מאד להחליט על המשמעות של כל האחרים במצבו – לאף אחד אחר אין יכולת להבין את מצבו באופן כל כך בלתי אמצעי וברור כמוהו[/u]

טוב, ההבדל בין כוונה לתוצאה לא פותר את הקושי לעשות את ההכללה של מצבו.

להיפך, לאדם הרעב ששוקל לגנוב קל מאד להחליט על המשמעות של [u]כל האחרים במצבו._ -- לאף אחד אחר אין יכולת להבין את מצבו באופן כל כך בלתי אמצעי וברור כמוהו. ההבדל בין הסופר-רציונאליזם לצו הקטגורי נעוץ במוטיבציה: במקרה של הצו הקטגורי זה מבחן [b]הכוונה[/b] (_העקרון שהיית רוצה שינחה את כל האנושות._), בעוד שבמקרה של הסופר-רצינאליזם זה מבחן [b]התוצאה[/b] (_מה יקרה אם כל האחרים במצבו ינהגו כמוהו[/u]).

[u]העדפת המעשים על הכוונות גם היא מבוססת על הכרעה מוסרית_ -- לא, זה רק מסיבות פרקטיות. אני פשוט לא מאמין שבחינת הכוונות היא משהו ישים. אם את מדברת על _גישה בלתי אמצעית ל'מעשה'[/u] אז תחשבי עד כמה בלתי אפשרית גישה בלתי אמצעית ל'כוונה'.

רועי,
בהמשך לשורה הראשונה שכתבה [po]עוד לא אמא[/po], אני ממיר את הדוגמא מהקושי של הצו הקטגורי לסופר רציונאליזם.
זו תהיה המרה מהקושי לנסח כלל להתנהגות כל האנשים לקושי ללבחון מה זה "כל האחרים במצבו ינהגו כמוהו".
הגדרת את הסופר רציונאליזם

[u]כשאדם נדרש להחליט אם לנהוג בדרך מסוימת, עליו לחשוב תחילה מה יקרה אם כל האחרים במצבו ינהגו כמוהו.[/u]

והבעיה היא:

[u]האם כאשר אדם רעב גונב - המשמעו של "כל האחרים במצבו יתנהגו כמוהו היא "כל מי שרוצה כמוהו את האוכל יגנוב" או "כל מי שרעב כמוהו יגנוב" או אולי "כל מי שיש לו כמות הכסף שלו והיכולת שלו להתפרנס והמצב הבריאותי שלו וגם רעב כמוהו יגנוב"?[/u]

ניסוח מדוייק של המצב הופך את הכלל לבלתי מעשי.
ניסוח לא מדוייק יוצר תחומי עמימות גדולים מדי בשביל הכוונה מוסרית, ונותן יותר מדי מקום לפרשנות. הפרשנות צפויה להיות נגועה ברציונאליזציה שמקורה ברצון להגיע למסקנה ש"אני נוהג בצורה מוסרית".

רועי, אני לא בטוחה שההבחנות שלך מפרקות את הקושי שעודד מצביע עליו.
למיטב הבנתי, העדפת המעשים על הכוונות גם היא מבוססת על הכרעה מוסרית.
וברוח הפוסט מודרניזם - אין לך גישה בלתי אמצעית ל'מעשה', אלא רק לתיאור וההערכה שלנו את המעשה, תיאור שהוא תמיד פרשני, ומבטא העדפה מוסרית (או אחרת).

גם הסופר-רציונליזם אומר את אותו הדבר, אבל במקום לנסות לענות על השאלה "מה מוסרי?" הוא מנסה לענות על השאלה "איך לנהוג במצב נתון?". ברגע שמסלקים מהמשוואה את המימד המוסרי, קל יותר ליישם. ולגבי אנשים כמוני, שמאמינים [b]שהסיבות[/b] בכלל לא משנות, ושהדבר היחידי המעניין הם [b]המעשים[/b] עצמם, ברור שהצו הקטגורי של קאנט לא רלוונטי, ואילו הסופר-רציונליזם כן.

[b]הצו הקטגורי של קאנט[/b]:
נסיון של הפילוסוף החשוב עמנואל קאנט לתת כלל מוסרי אוניברסלי.
הצו אומר: "פעל תמיד לפי העקרון שהיית רוצה שינחה את כל האנושות".
זה דומה ל"מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך", אבל כללי יותר, וכולל גם את הצד החיובי וגם את השלילי, וזה גם יותר רחב: זה לא רק לעשות לחבר, אלא גם לסביבה. למעשה זה גם יותר רחב מזה.
בניסוח מתנגן, אך קשה יותר, אפשר לומר: "כל שתעשה - עשֶה כשתרצה שיעשה כל שיעשה".
הצו הקטגורי של קאנט משמש כנקודת מוצא או נקודת התייחסות בדיונים רבים על מוסר.
[hr]
הכיוון השני חזק יותר מהצו עצמו: אל תפעל בדרך שהיית מתנגד לרעיון שתהפוך לנחלת הכלל.
[hr]
הקושי העיקרי ביישום הצו הקטגורי הוא בקביעה מהו הכלל שמאחורי ההתנהגות:
[list]
[*] האם כאשר אדם רעב גונב - הכלל הוא "מותר לגנוב" או "כאשר אתה רעב מותר לגנוב"?
[*] האם כאשר מוציאים להורג נאצי - הכלל הוא "מותר להרוג" או "מותר להוציא להורג בעקבות החלטת בית משפט" או "זוועות כמו של הנאצים צריכות לגרור עונש מוות"?
[/list]
במקרים אחרים ההבחנה קשה עוד יותר - בעיקר בגלל שלאדם העושה מעשה יש הצדקות שונות מאלו של האדם המתווכח איתו.

סימונה, במקום לבקש הסברים, [b]ובלי לשאול אף אחד[/b], פשוט שני את המלל לפי שיקול דעתך. זה אתר חופשי, נצלי את זה. אם מי שכתב את זה היה רוצה להגן על המלל שלו מפני שינוי, הוא היה מפרסם את זה באתר רגיל. אבל הוא בחר לכתוב את זה באתר חופשי.

כמו רוב הדברים המיותרים בעולם?

זה מַסקוליניזם . . .

אשמח לקבל הסבר מעלית לעובדה שבמונח הנ"ל מוסברת התאוריה לבת השכן (לא בן) ואילו כל החבר'ה הרציניים שמגלגלים כספים, יוזמים, משקיעים וכו' הם גברים. :-)

כיף לקרוא ולהחכים

מילון המונחים כולל הסברים קצרים (לא יותר מ-10 שורות) ולא פורמליים של מונחים המופיעים באתר, ושדורשים הסבר. אם יתברר לאורך זמן שמונח מסוים בעמוד זה מצדיק דף משל עצמו (לדוגמא עקב דיון ארוך שמתפתח סביבו), אפשר לפתוח דף כזה ולהעביר את המונח אליו.

מטרת מילון המונחים היא להקל על השימוש באתר, ולעשותו מהנה. לכן:
[list=1]
[*] [b]לכותבים:[/b] עדיף שהמלל המקורי יהיה מספיק ברור כך שלא יהיה צריך להגיע לכאן. יחד עם זאת כאן המקום להסביר מונחים שרוב הקוראים מכירים (אבל לא כולם).
[*] [b]לקוראים:[/b] הרגישו חופשיים לבקש הסברים למונחים שאתם או אחרים עלולים לטעות בהבנתם. בקשות להסברים אפשר להוסיף בדף זה, או בדף בו הופיע המונח הלא-ברור.
[/list]

המונחים מסודרים על פי סדר אלפביתי.
[hr]
{[b]אהבה[/b]
ראו [po]מה זאת אהבה[/po]}

{[b]אֶטַטיזם[/b]
העיקרון או המדיניות של ריכוז שליטה כלכלית, מדינית, ודומיהן בידי המדינה על חשבון חופש הפרט.
מקור: The American College Dictionary. New York, Random House, 1957}

{[b]אֶטַטיזם של הרווחה/כלכלה מעורבת[/b]
שיטת הממשל הנפוצה ביותר בארצות ה"חופשיות" בעולם כיום. תערובת של מדינת רווחה - ושוק חופשי, פיקוח - וחופש, של מדינה סוציאליסטית-למחצה -- או במקרה הגרוע, פשיסטית -- ובו בזמן קפיטליסטית-למחצה.}

{[b]אנרכיזם רציונלי[/b]
תפיסת עולם הדוגלת בביטול מוסדות המדינה והחלפתם בהתאגדויות חופשיות ורצוניות של אנשים וקבוצות. להבדיל מסוגים אחרים של אנרכיזם, אנרכיזם רציונלי גורס שבמצב של ביטול מוסדות המדינה אנשים ישקלו בהגיון את מעשיהם בהקשר של החברה בה הם חיים, וכך תמנע הידרדרות של המצב לתוהו ובוהו. דבר זה עומד בסתירה לטענה שרוב האנשים אינם חושבים.}

{[b]דולה - [po]תומכת לידה[/po][/b]
הרעיון: כשיולדים בבית חולים, עם צוות שלא מכיר את היולדת (והיולדת לא מכירה אותו), חסרה לאשה ההגנה (תמיכה) ממישהו שמבין במילדות וגם מבין אותה.
דולה מכירה את האשה (הזוג) במהלך ההריון, ובאה עם האשה לחדר הלידה.
התיאור שלי פשטני, אבל זה הרעיון. (ראה: [po]דולות בתל אביב[/po]) (הגדירה: גילה)}

{[b]דיכוטומיה[/b]
חלוקה מושגית של דבר נתון לשני חלקים. לדוגמא: שחור/לבן, אמת/שקר, טוב/רע. ברור שלהרבה דברים קשה ואולי בלתי אפשרי לעשות דיכוטומיה, כמו לדוגמא האם אדם מסויים הוא גבוה או נמוך. יש גבהים שיקראו גבוהים בוודאות, ויש כאלה שיקראו נמוכים בוודאות, אבל לא ברור איפה עובר קו החיתוך, ולכן כל נסיון לעשות דיכוטומיה כאן יהיה מלאכותי.

בהקשר פילוסופי רחב יותר, נתפסת הדיכוטומיה כיסוד בסיסי ביכולת של האדם לתפוס בשכלו, בצורה אנליטית, דברים. לכן הטענה שאי-אפשר לעשות דיכוטומיה לכל דבר פוגעת בטענה שהכל ניתן להבנה.

{[b]דמגוג[/b]
[list]
[*] מנהיג שנלחם למען פשוטי העם בימי קדם.
[*] מי שמבטיח להמונים "הרים וגבעות" ומספסר בדעות קדומות וביצרים שלהם כדי לקנות את לבם.
[/list]

{[b]דמגוגיה[/b]
פיתוי המונים ע"י גניבת-דעת, הסתגלות לטעמם וניצול בורות והסתה.

{[b]הייקו[/b]
שיר הייקו מכיל 17 הברות מסודרות בשורות: 5, 7, 5. שירי הייקו קצרים במיוחד (וגם הרבה יותר קשים לכתיבה) מכילים 11 הברות בלבד: 3, 5, 3. יש גם מבנים נוספים, לדוגמא: 5, 7, 5, 7, 5 - שאם אינני טועה נקרא טַנַקַה. ואפשר גם סתם לצרף מלים שיש להן משמעות ביחד ואז זה יקרא שירה חופשית, אבל לא הייקו. הרעיון המרכזי הוא להביע משמעות ולעורר רגש באופן מרוכז מאד ותמציתי מאד, וככל שהמשורר מוכשר יותר כך הוא מצליח יותר בזיכוך התחושה.}

{[b]הכשל הנטורליסטי[/b]
הכשל הנטורליסטי (טבעי) טוען שאי אפשר להוכיח באופן לוגי או מדעי טענות מוסריות. לדוגמא: על פי הכשל הנטורליסטי אמונה באלוהים היא ערך, ולכן לא יכולה לנבוע מהמדע. באופן כללי מדובר בכך שאי אפשר להסיק באופן מדעי מה "טוב" ומה "רע".

הסיבה לכשל הנטורליסטי נעוצה בהפרדה בין ערכים למסקנות: אם נעקוב אחרי שרשרת הטיעונים שממנו נובעת מסקנה מסוימת, תמיד נגלה בתחילתה טענה או טענות שנחשבות לנכונות ללא הוכחה (אקסיומות). ההחלטה לקבל טענות אלו כנכונות ללא הוכחה – להבדיל מטענות אלטרנטיביות – היא [b]בחירה[/b] אישית ולא [b]הסקה[/b] לוגית. על פי הכשל הנטורליסטי בחירה זו דומה במהותה לבחירה בערכים. כמו שאי אפשר להסיק באופן לוגי או מדעי את האקסיומות, כך גם אי אפשר להסיק ערכים, אלא רק לבחור בהם.}

{[b]הסבר מעלית[/b]
הסבר משכנע שאפשר להסבירו במעלית בין קומה 5 לקומה 6 לשכן – והוא יבין. כלומר: הסבר קצר וקולע.

זהו מונח השאוב מתחום ההון סיכון, לפיו יזם צריך שיהיה מסוגל לתאר את המיזם שלו בצורה כל כך קצרה וקולעת שאם במקרה יתקל יום אחד במעלית במנהל של קרן הון סיכון מכובדת – השומע עשרה תיאורים של מיזמים חדשים כאלה כל יום – ויספר לו את הסבר המעלית שלו, הנ"ל יזמן אותו לשיחה מעמיקה יותר בנושא...
בהשאלה, מדובר על הסבר שממצה את גרעין הרעיון, באופן ברור ומושך ככל האפשר. }

{[b]העיקרון הליברלי[/b] – ראו [b]ליברליזם[/b].

{[b]העיקרון הסופר-רציונלי[/b] – ראו [b]סופר-רציונליזם[/b].

{[b]יודעי ח"ן[/b]
ח"ן זה "חכמת הנסתר". הכוונה למעגל מצומצם ששומר לעצמו מידע ולא מגלה אותו לקהל הרחב. בביטוי המקורי מדובר במידע לגבי כשפים, אגב.}

{[b]ליברליזם[/b]
האמונה [b]בחירות הפרט[/b], כפי שהיא באה לידי ביטוי בחייו האישיים, חופש דת, חופש עיסוק, שוק חופשי, מוסדות פוליטיים חופשיים, וכיו"ב. רוב תפיסות העולם הטוענות לאחריות החברה על הפרט עומדות בסתירה לליברליזם. לדוגמא: אחריות החברה על קטינים הגוברת על אחריות ההורים – כפי שבאה לידי ביטוי בחוק חינוך חובה.}

{[b]מסדר הניקור[/b]
הדפוס הבסיסי של האירגון החברתי בתוך להקת עופות בו, כל עוף מנקר עוף אחר הנמוך בסולם בלי חשש ממעשה גמול, ונכנע לניקורו של עוף ממעמד גבוה יותר. באנגלית: pecking order

{[b]סופר-רציונליזם[/b]
על פי הסופר-רציונליזם כשאדם נדרש להחליט אם לנהוג בדרך מסוימת, עליו לחשוב תחילה מה יקרה אם כל האחרים במצבו ינהגו כמוהו. אם מצב זה "טוב" בעיניו, אז עליו לנהוג בדרך זו, בעוד שאם לא אז עליו לא לנהוג כך. לדוגמא: אדם השוקל לזרוק זבל ברחוב, יראה לנגד עיניו את הרחובות מלאי זבל (כי כולם ינהגו באופן דומה ויזרקו זבל ברחוב), ולכן יחליט שלא לעשות כן.

אגב, לסופר-רציונליזם יש יסודות במתמטיקה במסגרת תורת המשחקים.}

{[b]עקרון חג"י[/b]
חג"י זה ראשי תיבות של "חייב גורר יכול", כלומר: אפשר לחייב אדם לעשות משהו רק אם הוא יכול לעשותו. בדרך כלל משתמשים בעיקרון הזה על מנת לשפוט את הלגיטימיות של תפיסות מוסריות. לדוגמא: על פי עקרון חג"י, אדם שאינו יודע לשחות לא צריך להרגיש אשמה על שאינו חש להציל אדם טובע. תפיסה מוסרית שטוענת שבמצב זה על האדם להרגיש אשמה, תחשב ללא לגיטימית.}

{[b]פוסט מודרניזם[/b]
תפיסת עולם לפיה אין צורך בהצדקה על מנת לעסוק בדברים. זאת בניגוד לתפיסת העולם המודרנית אשר ליוותה את המהפכה התעשייתית, בה לדוגמא העיסוק במדע נעשה כי הוא שיפר את היעילות התעשייתית או את איכות החיים. על פי הפוסט-מודרניזם לא נדרשת הצדקה מעין זו על מנת לעסוק במדע, או בכל דבר אחר. העיסוק במדע נתפס כאיזו שהיא אמירה (נרטיב) של האדם העוסק בו, והוא אינו עדיף או נחות מנרטיב של אדם אחר העוסק באומנות, או בספורט, או בכל עיסוק אחר.

במישור החברתי נתפס הפוסט-מודרניזם כ"נותן כבוד" לגוונים השונים של החברה, וכ"לא שיפוטי". במישור הפילוסופי שם הפוסט-מודרניזם דגש על הממשקים השונים בין אנשים וקבוצות, ולכן גם מייחס חשיבות רבה לשפה ולטקסט הכתוב כאמצעי ממשק מרכזיים.}

{[b]ציווי האגנוסטיות המוסרית[/b]
הרעיון שלעולם אין להביע שיפוט מוסרי על אחרים, שעלינו להיות סובלניים מוסרית בנוגע לכל דבר, שהטוב משמעותו לעולם לא להבחין בין טוב לרע.}

{[b]רפורמה אגררית[/b]
מכלול פעולות "חוקיות" שנועדו להביא לשינויים במשטר האגררי (של הקרקע החקלאית) במדינה ע"י חיסול הקניין הפרטי על הקרקע או הגבלתו, הגדרת תנאי הפרצלציה (חלוקת הקרקעות), הגדרת תנאי החכירה וגובה דמי החכירה, קביעת הסדרים לעיבוד משותף, הגדרת הזכויות בקרקע וחוקי ירושה, שיטות מיסוי וכו'.
[מקור: אנציקלופדיה למדעי החברה, ספרית פועלים, כרך ה', ע' 596 -- המרכאות שלי.- [po]דוד רובנר[/po]]}

{[b]תער אוקאם[/b]
תער אוקאם טוען שאם קיימים מספר הסברים לתופעה מסוימת, אז ההסבר הפשוט ביותר הוא הנכון. יש הרבה דוגמאות היסטוריות לצדקתו של תער אוקאם, אבל מעבר לכך יש בו ערך מעשי ברור.

לעתים משתמשים בתער אוקאם על מנת לנגח טענות בזכות התערבות אלוהית במקרה נתון, משום שניתן למצוא הסברים פשוטים יותר אשר לא דורשים מעורבות כזו. שימוש זה עומד כמובן בסתירה ל-[b]כשל הנטורליסטי[/b] המתואר לעיל.}
[hr]
[b]מכאן והלאה דיונים ובקשות להסברי מונחים:[/b]