על ידי שחף_אהובי* » 06 מרץ 2011, 00:57
יוטי – וואללה!
רוזמרין, אני עדיין עומדת מאחורי הטענה ש 8% ROI על נדל"ן זה ריאלי, לא כולל עליית ערך ורווח מהחזר משכנתה, בממוצע כמובן. לא בארץ, כמובן. יכול להיות שאני טועה, כמובן, אנחנו עדיין בשלב שיעורי הבית ולא השקענו בפועל. אני אשמח להכנס לפרטים, אבל אולי כדאי בדף אחר?
או רורה,
אפשר להמשיך להציק לך? תגידי אם אני מעצבנת.
הייתי רוצה לא לעשות סדר עדיפויות, זאת אומרת - מה שאני רוצה ומתי שאני רוצה
נדמה לי שזה לא ממש תלוי ביכולת כלכלית. אף פעם אי אפשר לעשות "מה שאת רוצה", במובן המיידי של מה שבא לך כרגע, וזה בלי קשר לכסף. למשל סאלי נתנה דוגמה של לצאת לחופש – פעם היא לא יצאה כי היא רצתה לחסוך את הכסף, היום בגלל שהיא מרגישה מחויבות לעבודה.
את אומרת :
_אולי הייתי כבר רוצה להיות במקום שאין צורך לעשות סדר עדיפויות.
שזה לא: בגדים חדשים או מנוי לחדר כושר,
שזה לא: לשלם חובות על הדירה שהרגע רכשנו או לטוס לחו"ל - אלא שניהם.
שאין צורך לחשב._
את לא מתלבטת בין חוג לילדים או בשר לארוחת צהריים. גם לא בין לשלם שכר דירה או לשלם חשבון חשמל.
ואת גם לא מתלבטת בין מטוס פרטי או יכטה.
בסך הכל , אם אני אזרוק כאן הערכה מספרית לפי הדוגמאות שנתת, יש פער של בין 20-50% בין מה שיש לך, ברמה של תקציב חודשי, למה שהיית רוצה כדי להיות מרוצה. נדמה לי שראיתי פעם איזה מחקר שדיבר על תוצאות דומות: שאלו אנשים כמה הם משתכרים וכמה הם צריכים כדי לחיות ברווחה, וברמות של לא עניים מאוד ולא עשירים מאוד התשובות היו דומות - רוב האנשים היו מרוצים עם מה שיש להם + 40% (או משהו כזה, לא זוכרת בדיוק).
אגב, אני מדברת בגוף שני, כי זה לא מקום שאני אישית נמצאת בו ברגע זה בגלל סיבות שתועדו באריכות באתר זה, אבל כן הייתי שם עד לפני כמה שנים, אז בעצם אני מדברת על איך אני הרגשתי.
דנה מודן מהפוסט של קואלה אומרת "הכל זה משחק". אני באה מתחום תולעי הספרים אז אני מדברת על "הכל זה סיפור", וראיתי גריין של
מי מה שאמר משהו על זה שהבעיה הרבה פעמים היא לא כל כך במציאות אלא בחוסר ההתאמה בין המציאות לרעיון (רק שהיא ניסחה את זה הרבה יותר מוצלח (-: ).
אז באנלוגיה שאני אוהבת, הבעיה היא שיש לך סיפור מסוים בראש של חיים טובים, רק שהוא לא כל כך מותאם למציאות. בגלל שאת בנאדם ריאלי ומצבך סך הכל טוב, אין פער עצום בין הסיפור למציאות, יש רק מין חריקה כזאת, זה לא ממש שזה לא מתאים, זה רק שהמציאות טיפה לוחצת במתניים. מה שמביא למסקנה שאפשר להגדיל את המציאות (כלומר, למצוא איך להרויח 40% יותר) או לעשות דיאטה לסיפור.
להגדיל את המציאות זה סבבה בפני עצמו, רק שזה יכול להיות בעייתי, כי לסיפור יש נטיה לגדול בדיוק באותו יחס. לעומת זאת, אם עושים דיאטה לסיפור....
אם הסיפור מצטמצם, אז יכול להיות שהמציאות תפסיק להיות לוחצת בתור התחלה, ולאט לאט היא תתחיל להיות אפילו יותר גדולה מהסיפור ואז פתאום יהיה מרווח ומקום לנשום ולהכניס תוכן חדש... למשל , פתאום מתברר שיש מקום לחשוב על
האם ואיך מצאתם את הייעוד שלכם . סתם בשביל הדוגמה.
להבהיר: אני לא חושבת שבעיות כלכליות הם תמיד "בראש", להפך, אני חושבת שאם יש בעיות כלכליות אמיתיות צריך לנסות לפתור אותן באופן מעשי ולא להתפלסף. אני מתייחסת למצב שאת מתארת ומשאני מכירה מעצמי, שמצד אחד לפי מה שאת אומרת מצבך הכלכלי בסדר גמור, ומצד שני יש תחושה של חוסר.
יוטי – וואללה!
רוזמרין, אני עדיין עומדת מאחורי הטענה ש 8% ROI על נדל"ן זה ריאלי, לא כולל עליית ערך ורווח מהחזר משכנתה, בממוצע כמובן. לא בארץ, כמובן. יכול להיות שאני טועה, כמובן, אנחנו עדיין בשלב שיעורי הבית ולא השקענו בפועל. אני אשמח להכנס לפרטים, אבל אולי כדאי בדף אחר?
[po]או רורה[/po],
אפשר להמשיך להציק לך? תגידי אם אני מעצבנת.
[u]הייתי רוצה לא לעשות סדר עדיפויות, זאת אומרת - מה שאני רוצה ומתי שאני רוצה[/u]
נדמה לי שזה לא ממש תלוי ביכולת כלכלית. אף פעם אי אפשר לעשות "מה שאת רוצה", במובן המיידי של מה שבא לך כרגע, וזה בלי קשר לכסף. למשל סאלי נתנה דוגמה של לצאת לחופש – פעם היא לא יצאה כי היא רצתה לחסוך את הכסף, היום בגלל שהיא מרגישה מחויבות לעבודה.
את אומרת :
_אולי הייתי כבר רוצה להיות במקום שאין צורך לעשות סדר עדיפויות.
שזה לא: בגדים חדשים או מנוי לחדר כושר,
שזה לא: לשלם חובות על הדירה שהרגע רכשנו או לטוס לחו"ל - אלא שניהם.
שאין צורך לחשב._
את לא מתלבטת בין חוג לילדים או בשר לארוחת צהריים. גם לא בין לשלם שכר דירה או לשלם חשבון חשמל.
ואת גם לא מתלבטת בין מטוס פרטי או יכטה.
בסך הכל , אם אני אזרוק כאן הערכה מספרית לפי הדוגמאות שנתת, יש פער של בין 20-50% בין מה שיש לך, ברמה של תקציב חודשי, למה שהיית רוצה כדי להיות מרוצה. נדמה לי שראיתי פעם איזה מחקר שדיבר על תוצאות דומות: שאלו אנשים כמה הם משתכרים וכמה הם צריכים כדי לחיות ברווחה, וברמות של לא עניים מאוד ולא עשירים מאוד התשובות היו דומות - רוב האנשים היו מרוצים עם מה שיש להם + 40% (או משהו כזה, לא זוכרת בדיוק).
אגב, אני מדברת בגוף שני, כי זה לא מקום שאני אישית נמצאת בו ברגע זה בגלל סיבות שתועדו באריכות באתר זה, אבל כן הייתי שם עד לפני כמה שנים, אז בעצם אני מדברת על איך אני הרגשתי.
דנה מודן מהפוסט של קואלה אומרת "הכל זה משחק". אני באה מתחום תולעי הספרים אז אני מדברת על "הכל זה סיפור", וראיתי גריין של [po]מי מה[/po] שאמר משהו על זה שהבעיה הרבה פעמים היא לא כל כך במציאות אלא בחוסר ההתאמה בין המציאות לרעיון (רק שהיא ניסחה את זה הרבה יותר מוצלח (-: ).
אז באנלוגיה שאני אוהבת, הבעיה היא שיש לך סיפור מסוים בראש של חיים טובים, רק שהוא לא כל כך מותאם למציאות. בגלל שאת בנאדם ריאלי ומצבך סך הכל טוב, אין פער עצום בין הסיפור למציאות, יש רק מין חריקה כזאת, זה לא ממש שזה לא מתאים, זה רק שהמציאות טיפה לוחצת במתניים. מה שמביא למסקנה שאפשר להגדיל את המציאות (כלומר, למצוא איך להרויח 40% יותר) או לעשות דיאטה לסיפור.
להגדיל את המציאות זה סבבה בפני עצמו, רק שזה יכול להיות בעייתי, כי לסיפור יש נטיה לגדול בדיוק באותו יחס. לעומת זאת, אם עושים דיאטה לסיפור....
אם הסיפור מצטמצם, אז יכול להיות שהמציאות תפסיק להיות לוחצת בתור התחלה, ולאט לאט היא תתחיל להיות אפילו יותר גדולה מהסיפור ואז פתאום יהיה מרווח ומקום לנשום ולהכניס תוכן חדש... למשל , פתאום מתברר שיש מקום לחשוב על [po]האם ואיך מצאתם את הייעוד שלכם[/po] . סתם בשביל הדוגמה.
להבהיר: אני לא חושבת שבעיות כלכליות הם תמיד "בראש", להפך, אני חושבת שאם יש בעיות כלכליות אמיתיות צריך לנסות לפתור אותן באופן מעשי ולא להתפלסף. אני מתייחסת למצב שאת מתארת ומשאני מכירה מעצמי, שמצד אחד לפי מה שאת אומרת מצבך הכלכלי בסדר גמור, ומצד שני יש תחושה של חוסר.