נדמה לי (ואני יכולה להעיד על עצמי) שהמון נשים מרגישות מאד נוח בתפקיד של "עזר כנגדו". הרבה יותר כיף לי לעזור ולתמוך במישהו אחר מאשר להיות בעצמי במרכז ובחזית. לכן התפקיד של מנהלת משרד (שבעיניי אינו בזוי כלל וכלל אלא מהווה תפקיד הדורש כישורים מדהימים) הוא תפקיד שהרבה פעמים תפור על נשים ועל נטייתן הטבעית לעזור ולתמוך במישהו אחר שנמצא במרכז.
עוד משהו מעניין: אני מכירה כמה נשות קריירה "גבריות" וקליבריות שמשקיעות המון מרץ בעבודתן, משתכרות מעולה, וכולי. אחת מהן מנהלת מכון קוסמטיקה גדול ומצליח והשנייה מנהלת גן ילדים פרטי גדול ומצליח והשלישית והרביעית מנהלות כל אחת בנפרד אימפריות בתחום האופנה. זה מדהים אותי כל פעם מחדש איך נשים תמיד איכשהו בכל זאת נמשכות לתחומים הנשיים יותר, וגם הקרייריסטיות שבהן איכשהו עושות זאת בדרך כלל בתחומים הנשיים יותר.
בבקשה לא לסקול אותי... אני מתארת רק את מה שאני אישית חוויתי ואת מה שאני רואה מנקודת המבט האישית שלי. ברור שיש יוצאי דופן, וזה מקסים שיש יוצאי דופן. אבל לראות את האמת הזאת שכל כך ניסיתי לא לראות אותה בנערותי, עושה לי מין הקלה עצומה כזאת.
