על ידי צפריר_שפרון* » 10 דצמבר 2003, 21:35
בקי,
אמונות ההמון רוויות. העולם האנושי שבע כבר מתפישות המהנדס בטכניון, העולם הטכנולוגי, התעשייתי, המואץ ומתקדם לכוונים לא נודעים לא מאפשר לך לחזות מה יהיה הטוב ביותר בעבור ילדייך בעוד עשרים שנה. מכאן ניתן להתכונן לבאות רק מתוך חיים בהווה.
כעת, הילד שלך מעדיף להלחם בכוחות הרשע דרך הטלוויזיה (ימח שמה) או בעזרת חברים דמיוניים, שאגות קרב וכן הלאה, ואת מסוגלת לקבל את המולת המשחק הזה - הניחי לו את הביטוי הזה בהווה חייו. בעתיד, לכשיבשיל להיות עצמאי - וזה קורה הרבה יותר מהר ממה שנראה לנו - ילמד איך לרכוש את הכלים הרלוונטיים לחייו בתקופתו.
אינך יכולה לכסות את כל האפשרויות הגלומות בעתיד מבלי להתמקד כולך ברגע. ההווה המתקיים. המונצח.
באשר לשאר. ראשית אינם מתנהגים באופן כל כך שונה ממך, רובם אוכלים, ישנים, משחקים, מתעצבנים, חלשים כיתוש וחזקים מכל החי, רובם כמהים למגע ואהבה, רובם מקיימים יחסי מין. כלומר, בבסיס כולם אנשים.
כאן, יש שמעדיפים לישון עירומים ויש שמעדיפים לשלוח את ילדיהם לבית הספר. היות והעדפתי לישון ללא בגדים אינה מאיימת על אף אחד, איני חש שמא אני טועה בדרכי זו - הרי אין אף אחד שמצביע עלי כחריג.
בדרך חייך הנך מאיימת על אחרים לא כל כך מתוך דעותייך אלא מתוך עצמאות מחשבתך והחירות שאת לוקחת לעצמך לערער על סמכות הממסד לקחת מידייך את המפתחות לחייך בהיבטים רבים. זה מקור האיום.
כאן, כאשר מאה איש אומרים לך שאת טועה, היות ודרכך מאיימת על תפישתם את הממסד ואת החברה, עשויים להתגבש ספקות סביב הדרך הפרטית. מאידך, כששלושה אומרים לך - יישר כוח! והשלושה האלה פשוט מבינים על מה שאת מדברת, ומייצגים את דעותייך, הרי משקלם עולה על שלוש מאות אלף המתנגדים לדרכך.
וכאן, בקהילה הזו, המשפוחה, נמנים הרבה יותר משלושה שרואים בדרכך אחריות אישית הכוללת בהכרח טעויות - בהתגלמותה.
<הרימי כוסית של יין לכבוד הטעויות שיבואו, כוסית שניה לאלה שכבר טעית, והשלישית עשויה להיות התהוות של טעות עכשוית (אם למשל בחרת יין לא משובח במיוחד)>
בקי,
אמונות ההמון רוויות. העולם האנושי שבע כבר מתפישות המהנדס בטכניון, העולם הטכנולוגי, התעשייתי, המואץ ומתקדם לכוונים לא נודעים לא מאפשר לך לחזות מה יהיה הטוב ביותר בעבור ילדייך בעוד עשרים שנה. מכאן ניתן להתכונן לבאות רק מתוך חיים בהווה.
כעת, הילד שלך מעדיף להלחם בכוחות הרשע דרך הטלוויזיה (ימח שמה) או בעזרת חברים דמיוניים, שאגות קרב וכן הלאה, ואת מסוגלת לקבל את המולת המשחק הזה - הניחי לו את הביטוי הזה בהווה חייו. בעתיד, לכשיבשיל להיות עצמאי - וזה קורה הרבה יותר מהר ממה שנראה לנו - ילמד איך לרכוש את הכלים הרלוונטיים לחייו בתקופתו.
אינך יכולה לכסות את כל האפשרויות הגלומות בעתיד מבלי להתמקד כולך ברגע. ההווה המתקיים. המונצח.
באשר לשאר. ראשית אינם מתנהגים באופן כל כך שונה ממך, רובם אוכלים, ישנים, משחקים, מתעצבנים, חלשים כיתוש וחזקים מכל החי, רובם כמהים למגע ואהבה, רובם מקיימים יחסי מין. כלומר, בבסיס כולם אנשים.
כאן, יש שמעדיפים לישון עירומים ויש שמעדיפים לשלוח את ילדיהם לבית הספר. היות והעדפתי לישון ללא בגדים אינה מאיימת על אף אחד, איני חש שמא אני טועה בדרכי זו - הרי אין אף אחד שמצביע עלי כחריג.
בדרך חייך הנך מאיימת על אחרים לא כל כך מתוך דעותייך אלא מתוך עצמאות מחשבתך והחירות שאת לוקחת לעצמך לערער על סמכות הממסד לקחת מידייך את המפתחות לחייך בהיבטים רבים. זה מקור האיום.
כאן, כאשר מאה איש אומרים לך שאת טועה, היות ודרכך מאיימת על תפישתם את הממסד ואת החברה, עשויים להתגבש ספקות סביב הדרך הפרטית. מאידך, כששלושה אומרים לך - יישר כוח! והשלושה האלה פשוט מבינים על מה שאת מדברת, ומייצגים את דעותייך, הרי משקלם עולה על שלוש מאות אלף המתנגדים לדרכך.
וכאן, בקהילה הזו, המשפוחה, נמנים הרבה יותר משלושה שרואים בדרכך אחריות אישית הכוללת בהכרח טעויות - בהתגלמותה.
<הרימי כוסית של יין לכבוד הטעויות שיבואו, כוסית שניה לאלה שכבר טעית, והשלישית עשויה להיות התהוות של טעות עכשוית (אם למשל בחרת יין לא משובח במיוחד)>