על ידי פלוני_אלמונית* » 27 יולי 2016, 23:06
אישה במסע
גם אני רוצה להיות כאן אלמונית, ולהגיד לך, שכל מושג הבגידה והשיפוט המוסרי המיני, הוא בעצם פיקציה והמצאה שוביניסטית. כל ההתייחסות החברתית למין היא בהרבה מאוד דברים צבועה ושובניסטית. לדעתי מבחן מוסרי צריך להיות רק מבחן הפגיעה באחר. לכן רצח, אונס, הם לא מוסריים. אם את יכולה למנוע את זה, רצוי מאוד. התחייבות לבלעדיות מינית, היא לא מוסרית! כמו התחייבות לא להשמין. או להיות צמחונית. אם בעלי ייפגע, כי השמנתי, או כי גילה שאכלתי שניצל, אין לי ולא צריכה להיות לי אחריות על ההיעלבות שלו. ההתחייבות הנכונה בנישואים צריכה להיות על אהבה, על דאגה לבן הזוג ולבית המשותף. התחייבתי לאהוב את בעלי, ואת זה אני מקיימת. אם את מקבלת התחייבות לבלעדיות מינית, את תקבלי גם התחייבות לזמינות מינית? ואם מישהי התחייבה לבשל ולכבס לבעלה כל חייה, (ויש נשים שהתחייבו), נכפה עליה לקיים את ההתחייבות?
בעלי אדם נפלא, אבל הוא די מרובע, ואני משתוקקת לריגושים לפעמים. שום דבר לא יהיה כמו האהבה שלי לבעלי, ושלו אלי. אם אעמוד בפני הצורך לבחור - אין בכלל שאלה במי אני בוחרת. מבחינתי, כל גבר אחר, רק ממלא פונקציה, וזהו.
מה שאני עושה, כשאני עושה, זה לא כדי לשמור על הנישואים, זה לשמור על עצמי! אני עושה קודם כל למעני. אם אני חושקת בגבר אחר, כי אולי אני מקבלת משהו שחסר לי בבית. איזה פשע פשעתי? (חוץ ממוסר די צבוע). לפעמים מתעוררים בי תשוקות ורגשות עזים, ומגיע לי לממש אותן, כי אני אדם עם ייצרים ותשוקות. ואם טוב לי עם זה, ואין לי יסורי מצפון, ולא צריכים להיות לי, אז יופי. אני לא מחליפה את האהבה לבעלי באהבה לאחר, אני רק מממשת סיפוקים, ולא נרגנת. אז גם בעלי מרוויח. בפירוש. מי שחושבת שמשום שהתחתנתי, אני צריכה לבזבז את החיים, טועה בגדול.
[po]אישה במסע[/po]
גם אני רוצה להיות כאן אלמונית, ולהגיד לך, שכל מושג הבגידה והשיפוט המוסרי המיני, הוא בעצם פיקציה והמצאה שוביניסטית. כל ההתייחסות החברתית למין היא בהרבה מאוד דברים צבועה ושובניסטית. לדעתי מבחן מוסרי צריך להיות רק מבחן הפגיעה באחר. לכן רצח, אונס, הם לא מוסריים. אם את יכולה למנוע את זה, רצוי מאוד. התחייבות לבלעדיות מינית, היא לא מוסרית! כמו התחייבות לא להשמין. או להיות צמחונית. אם בעלי ייפגע, כי השמנתי, או כי גילה שאכלתי שניצל, אין לי ולא צריכה להיות לי אחריות על ההיעלבות שלו. ההתחייבות הנכונה בנישואים צריכה להיות על אהבה, על דאגה לבן הזוג ולבית המשותף. התחייבתי לאהוב את בעלי, ואת זה אני מקיימת. אם את מקבלת התחייבות לבלעדיות מינית, את תקבלי גם התחייבות לזמינות מינית? ואם מישהי התחייבה לבשל ולכבס לבעלה כל חייה, (ויש נשים שהתחייבו), נכפה עליה לקיים את ההתחייבות?
בעלי אדם נפלא, אבל הוא די מרובע, ואני משתוקקת לריגושים לפעמים. שום דבר לא יהיה כמו האהבה שלי לבעלי, ושלו אלי. אם אעמוד בפני הצורך לבחור - אין בכלל שאלה במי אני בוחרת. מבחינתי, כל גבר אחר, רק ממלא פונקציה, וזהו.
מה שאני עושה, כשאני עושה, זה לא כדי לשמור על הנישואים, זה לשמור על עצמי! אני עושה קודם כל למעני. אם אני חושקת בגבר אחר, כי אולי אני מקבלת משהו שחסר לי בבית. איזה פשע פשעתי? (חוץ ממוסר די צבוע). לפעמים מתעוררים בי תשוקות ורגשות עזים, ומגיע לי לממש אותן, כי אני אדם עם ייצרים ותשוקות. ואם טוב לי עם זה, ואין לי יסורי מצפון, ולא צריכים להיות לי, אז יופי. אני לא מחליפה את האהבה לבעלי באהבה לאחר, אני רק מממשת סיפוקים, ולא נרגנת. אז גם בעלי מרוויח. בפירוש. מי שחושבת שמשום שהתחתנתי, אני צריכה לבזבז את החיים, טועה בגדול.