וכאן העניין של החינוך הביתי נכנס. בהנתן תנאים מסויימים מה עדיף? או אולי, בהנתן תנאים מסויימים על מה עדיף לעבוד ולשנות אצלי או בסביבה? או אולי איך עדיף להתנהל ועל מה לוותר כדי שבכל זאת יצא הטוב ביותר שאפשרי?
מה לגבי בית ספר טוב יותר? יש הרבה בתי ספר פרטיים במרכז הארץ , אני יודעת על אחד בשרון (כפר סבא? רעננה?) ששמעתי עליו רק מילים טובות. לומדים הכל, אבל בצורה אחרת, מכבדת, יותר משוחררת.
ואני מסכימה עם כל מילה שכתבת על האנרגיות. יש אנשים שיש להם פחות אנרגיות להתמודדויות בעולם. הם יכולים להזיז הר אם ירצו אבל הר אחד בכל פעם
יש כאלה שיכולים לעבוד יום עבודה מלא ואחכ לחזור הביתה ובחיוך גדול להתנהל בהרבה סבלנות מול הבן זוג והילדים. רוב הזמן כן? אף אחד אל סופרמן? אבל יש להם יכולות איפוק וארגון ואורך רוח מבורכות.
ויש כאלה שעובדים חצי מישרה ומגיעים הביתה וצריכים שקט טוטלי כמה שעות והרבה עזרה טכנית (נקיון, מטפלת ועוד)
יש כאלה שיש להם הרבה אנרגיות רק כשהם עובדים בחוץ, כך הנפש והגיוון מאפשר הטענת מצברים להתנהלות בבית.
ויש שהפוך שהבחוץ מתיש אותם.
ויש שהם הכל מהכל וזה רק עניין של תקופות או כשהם נמצאים עבודה ממש מפרהכך שזה מטעין אותם באנרגיות לכל השאר או שבורכו בילדים נוחים מאוד (יש דבר כזה כידוע) או גילאים יותר נוחים או בהרבה עזרה ממשפחה, או מגורים באזור מרכזי עם הרבה חברות, או שהם בעלי אופי מאוד חברותי כך שהם אף פעם לא לבד ולא צריכים "איוורור".
יש הרבה ורסיות שמציגות את הבחירה בדרך כזו או אחרת כבחירה כל כך שונה ביחס לנתונים, לנסיבות ולאופי שלך ושל המשפחה ככה שאי אפשר לחשוב שמה שטוב לאחרת טוב לך.
והחוכמה היא לדעת קודם כלמי אתה ואחכ מה טוב ונכון לך. אם תעשי משהו שלא טוב לך, ברמה של אורח חיים, לא ברמה של לבחור פיצה במקום פאלאפל - בדילאים האלה בוודואות הוא יהיה לא טוב לילדים.
שנית, חינוך ביתי הוא ממש לא אלטרנטיבה אידיאלית, בעיניי זה סוג של ברירת מחדל לאור העובדה שאין התארגנות אחרת טובה יותר. ממה קראתי באתר ואני חברה פה הרבה מדי שנים, רוב העדויות מהחינוך הביתי מצביעות על הרבה קשיים וחוסר מסוגלות בסיסית (ללמד, להפרות, להוות דוגמא אישית, לייצר עקביות, להכיל, להחזיק מעמד, להרגיש בטוב ועוד). רוב הילדים ורוב ההורים שקראתי כאן לא מצליחים לממש את האידיאל שבשמו פנו לחינוך ביתי. וחלק אחר נמצאים שם בכלל בגלל נסיבות, יותר זול וקל ומתאים לאופי של האמא לעשות זאת טכנית מאשר לשלוח ילד לפעוטוןן. נגיד.
יש משפחות אחרות ש זה עובד אצלן יפה אבל הן לדעתי במיעוט.
מה שאני אומרת זה שאל תשווי את המצב הלא נעים של מערכת החינוך ושלך כמישהי שכביכול לא מסוגלת לקחת על עצמה חינוך ביתי - לאיזה אידיאל של חינוך ביתי. תשווי מציאות למציאות. המציאות בחינוך הביתי אלמלבבת בדיוק כמו שהמציאות בחייה של איה עובדת ומערכת חינוך לא מיטבית מקיימת. כל אחד בוחר עם איזה יתרונות וחסרונות הוא רוצה לחיות והאמתש הרוב לא בוחרים, הם עושים בחירה אחת ומנסים להצדיק אותה אחר כך הרבה זמן גם כשהיא לא עובדת או לא מתאימה וזה נכון גם לבית הספר וגם לחינוך הביתי.
יש גם משהו מאוד מחזק ומקדם בלדעת שאמא שלך מחזיקה בעבודה מעניינת, שהיא מביאה איתה סיפורים ומדגימה איישת כיצד להתקדם קרייריסטית, כיצד לפתור קונפליקטים בעבודה, כידצ להתמודד עם מתח, כיצד לנמצוא פתרונות יצירתיים לדבר הזה, להביא את הילד לעבודה ולתת לו להתמוגג מהמשרד של אמא והחברות והפינוקים. זה לא פחות חשוב מלהתעורר באיזו שעה שרוצים בבוקר וללמוד כשאתה רוצה ללמוד.
תחשבי מה נכון לך ומה לא ואם לא נכון לך לקיים את האידיאל שאת מעוניינת בו - שחרריי. קבלי זאת בהסכמה שלך זה לא מתאים. או שלך זה יתאים אבל בנסיבות מסויימות - ונסי ליצור אותם. כאמור, הרשמה לבית סרפר אחר שיגרום לטירחה בהסעות וכו' אבל יהיה שווה את זה. או חינוך ביתי לקטן מבין הילדים ואת השאר במסגרות. או איזון של מה שקורה בבית הספר במשולב עם חוויות הוריות מעשירות. זה לא שהם בבית הספר וחייבים לחזור לואקום בבית. יש הרבה שעות עם הורים , חופשים סופי שבוע, שביתות ואפילו הברוזת יזומות שאפשר לנצל אותם לפעילות משותפת שמקנה חוויות ועושר לימודי שיאזנו את מה שאת לא מוצאת במערכת החינוך.
אני לא מכירה מערכת שמקלקלת משהו יציב וטוב בבסיס, אני כן מכירה אמהות מותשות ושחוקות הן כאלה שעובודת והן בחינוך הביתה שעושות משהו בניגוד ליכולתן.
[u]וכאן העניין של החינוך הביתי נכנס. בהנתן תנאים מסויימים מה עדיף? או אולי, בהנתן תנאים מסויימים על מה עדיף לעבוד ולשנות אצלי או בסביבה? או אולי איך עדיף להתנהל ועל מה לוותר כדי שבכל זאת יצא הטוב ביותר שאפשרי?[/u]
מה לגבי בית ספר טוב יותר? יש הרבה בתי ספר פרטיים במרכז הארץ , אני יודעת על אחד בשרון (כפר סבא? רעננה?) ששמעתי עליו רק מילים טובות. לומדים הכל, אבל בצורה אחרת, מכבדת, יותר משוחררת.
ואני מסכימה עם כל מילה שכתבת על האנרגיות. יש אנשים שיש להם פחות אנרגיות להתמודדויות בעולם. הם יכולים להזיז הר אם ירצו אבל הר אחד בכל פעם :-)
יש כאלה שיכולים לעבוד יום עבודה מלא ואחכ לחזור הביתה ובחיוך גדול להתנהל בהרבה סבלנות מול הבן זוג והילדים. רוב הזמן כן? אף אחד אל סופרמן? אבל יש להם יכולות איפוק וארגון ואורך רוח מבורכות.
ויש כאלה שעובדים חצי מישרה ומגיעים הביתה וצריכים שקט טוטלי כמה שעות והרבה עזרה טכנית (נקיון, מטפלת ועוד)
יש כאלה שיש להם הרבה אנרגיות רק כשהם עובדים בחוץ, כך הנפש והגיוון מאפשר הטענת מצברים להתנהלות בבית.
ויש שהפוך שהבחוץ מתיש אותם.
ויש שהם הכל מהכל וזה רק עניין של תקופות או כשהם נמצאים עבודה ממש מפרהכך שזה מטעין אותם באנרגיות לכל השאר או שבורכו בילדים נוחים מאוד (יש דבר כזה כידוע) או גילאים יותר נוחים או בהרבה עזרה ממשפחה, או מגורים באזור מרכזי עם הרבה חברות, או שהם בעלי אופי מאוד חברותי כך שהם אף פעם לא לבד ולא צריכים "איוורור".
יש הרבה ורסיות שמציגות את הבחירה בדרך כזו או אחרת כבחירה כל כך שונה ביחס לנתונים, לנסיבות ולאופי שלך ושל המשפחה ככה שאי אפשר לחשוב שמה שטוב לאחרת טוב לך.
והחוכמה היא לדעת קודם כלמי אתה ואחכ מה טוב ונכון לך. אם תעשי משהו שלא טוב לך, ברמה של אורח חיים, לא ברמה של לבחור פיצה במקום פאלאפל - בדילאים האלה בוודואות הוא יהיה לא טוב לילדים.
שנית, חינוך ביתי הוא ממש לא אלטרנטיבה אידיאלית, בעיניי זה סוג של ברירת מחדל לאור העובדה שאין התארגנות אחרת טובה יותר. ממה קראתי באתר ואני חברה פה הרבה מדי שנים, רוב העדויות מהחינוך הביתי מצביעות על הרבה קשיים וחוסר מסוגלות בסיסית (ללמד, להפרות, להוות דוגמא אישית, לייצר עקביות, להכיל, להחזיק מעמד, להרגיש בטוב ועוד). רוב הילדים ורוב ההורים שקראתי כאן לא מצליחים לממש את האידיאל שבשמו פנו לחינוך ביתי. וחלק אחר נמצאים שם בכלל בגלל נסיבות, יותר זול וקל ומתאים לאופי של האמא לעשות זאת טכנית מאשר לשלוח ילד לפעוטוןן. נגיד.
יש משפחות אחרות ש זה עובד אצלן יפה אבל הן לדעתי במיעוט.
מה שאני אומרת זה שאל תשווי את המצב הלא נעים של מערכת החינוך ושלך כמישהי שכביכול לא מסוגלת לקחת על עצמה חינוך ביתי - לאיזה אידיאל של חינוך ביתי. תשווי מציאות למציאות. המציאות בחינוך הביתי אלמלבבת בדיוק כמו שהמציאות בחייה של איה עובדת ומערכת חינוך לא מיטבית מקיימת. כל אחד בוחר עם איזה יתרונות וחסרונות הוא רוצה לחיות והאמתש הרוב לא בוחרים, הם עושים בחירה אחת ומנסים להצדיק אותה אחר כך הרבה זמן גם כשהיא לא עובדת או לא מתאימה וזה נכון גם לבית הספר וגם לחינוך הביתי.
יש גם משהו מאוד מחזק ומקדם בלדעת שאמא שלך מחזיקה בעבודה מעניינת, שהיא מביאה איתה סיפורים ומדגימה איישת כיצד להתקדם קרייריסטית, כיצד לפתור קונפליקטים בעבודה, כידצ להתמודד עם מתח, כיצד לנמצוא פתרונות יצירתיים לדבר הזה, להביא את הילד לעבודה ולתת לו להתמוגג מהמשרד של אמא והחברות והפינוקים. זה לא פחות חשוב מלהתעורר באיזו שעה שרוצים בבוקר וללמוד כשאתה רוצה ללמוד.
תחשבי מה נכון לך ומה לא ואם לא נכון לך לקיים את האידיאל שאת מעוניינת בו - שחרריי. קבלי זאת בהסכמה שלך זה לא מתאים. או שלך זה יתאים אבל בנסיבות מסויימות - ונסי ליצור אותם. כאמור, הרשמה לבית סרפר אחר שיגרום לטירחה בהסעות וכו' אבל יהיה שווה את זה. או חינוך ביתי לקטן מבין הילדים ואת השאר במסגרות. או איזון של מה שקורה בבית הספר במשולב עם חוויות הוריות מעשירות. זה לא שהם בבית הספר וחייבים לחזור לואקום בבית. יש הרבה שעות עם הורים , חופשים סופי שבוע, שביתות ואפילו הברוזת יזומות שאפשר לנצל אותם לפעילות משותפת שמקנה חוויות ועושר לימודי שיאזנו את מה שאת לא מוצאת במערכת החינוך.
אני לא מכירה מערכת שמקלקלת משהו יציב וטוב בבסיס, אני כן מכירה אמהות מותשות ושחוקות הן כאלה שעובודת והן בחינוך הביתה שעושות משהו בניגוד ליכולתן.