על ידי תמרוש_רוש » 20 יוני 2014, 18:14
אני הייתי מבקרת בספרייה פעם אחת, לניסיון. ולתפוס איזו ספרנית ולשאול אותה על נורמות התנהגות וכו'.
יכול להיות שתגלי שהספריה שלך כן ידידותית לפעוטות, שיש בה מספיק ספרים נגישים / בתפזורת שאפשר לגעת בהם, למשש וכו', ואת רק תצטרכי לוודא שהוא לא מנסה לכרסם אותם
כבר ראיתי בחיי ספריות עם צעצועים לפעוטות.
מצד שני, הוא טיפוס חסר מנוחה שכל הזמן מחפש גירויים חדשים, ואני חוששת שלתת לו עוד גירויים רק יחמיר את המצב.
אני לא חושבת כך.
אם את מוסיפה ספר פעם בכמה שבועות (נניח שאת יכולה לעשות זאת), או ביקור בספריה פעם בשבוע עם קריאת כמה ספרים במקום והחלפה של שני ספרים - נראה לי סביר לגמרי, ואף יותר - זו היענות לצרכים של הילד.
בקשר לפינוק - טוב, תספוקת הספרים זה רק אלמנט אחד של החיים. את יכולה לשדר לו הרבה מאוד מסרים ביחס לדברים חומריים, באופנים שונים.
למשל, כשהולכים לסופרמרקט ומדברים על מצרכים שאנחנו צריכים ומצרכים שלא צריכים.
(רמז: 90% ממה שיש שם אתם לא צריכים)
או למשל, לעשות ניפויים קבועים (כל שנה) של החפצים בבית ולתרום לוויצ"ו, עם הסברים.
או למשל, להיות בגישת ה"אנחנו צריכים משהו? אז בוא נעשה את זה" (למשל, להכין כרטיס ברכה במקום לקנות אחד בחנות, להכין תחפושות מעשה יד וכל מיני צעצועים ומשחקים, לתקן דברים בבית ולקרוא לו שיסתכל ויעזור).
שיקבל דברים חומריים בקלות מדי ולא ידע להעריך.
את יודעת, זה מעניין. פתאום חשבתי על זה שבשנים האחרונות אני עצמי מקבלת דברים חומריים בקלות רבה מאוד, ולא "מעריכה" אותם - אני מקבלת המון המון בגדים יד שניה, ומעבירה חלק גדול מהם הלאה. אני נותנת מאוד בקלות דברים שאני כבר לא משתמשת בהם. אני חובבת מושבעת של חנויות צדקה, של ליקוט מהרחוב, אתרי יד שניה ואירועי קח-תן. אני מרפאה בעיסוק במקצועי, אבל כרגע לא עובדת במקצוע, ואני לא מפסיקה להזרים ציוד שאני לא משתמשת בו לחברה שלי שיש לה קליניקה פרטית. פשוט לא יכולה לסבול את זה שהדברים האלה יושבים לי בבית בלי להועיל! אני לוקחת בקלות וגם נותנת בקלות, ויש זרימה מתמדת של חפצים אל ומחוץ הבית שלנו.
אבל בקניית דברים חדשים, מהחנות ה"רשמית", אני קמצנית נוראית
סתם, חומר למחשבה @}
אני הייתי מבקרת בספרייה פעם אחת, לניסיון. ולתפוס איזו ספרנית ולשאול אותה על נורמות התנהגות וכו'.
יכול להיות שתגלי שהספריה שלך כן ידידותית לפעוטות, שיש בה מספיק ספרים נגישים / בתפזורת שאפשר לגעת בהם, למשש וכו', ואת רק תצטרכי לוודא שהוא לא מנסה לכרסם אותם ;-)
כבר ראיתי בחיי ספריות עם צעצועים לפעוטות.
[u]מצד שני, הוא טיפוס חסר מנוחה שכל הזמן מחפש גירויים חדשים, ואני חוששת שלתת לו עוד גירויים רק יחמיר את המצב.[/u]
אני לא חושבת כך.
אם את מוסיפה ספר פעם בכמה שבועות (נניח שאת יכולה לעשות זאת), או ביקור בספריה פעם בשבוע עם קריאת כמה ספרים במקום והחלפה של שני ספרים - נראה לי סביר לגמרי, ואף יותר - זו היענות לצרכים של הילד.
בקשר לפינוק - טוב, תספוקת הספרים זה רק אלמנט אחד של החיים. את יכולה לשדר לו הרבה מאוד מסרים ביחס לדברים חומריים, באופנים שונים.
למשל, כשהולכים לסופרמרקט ומדברים על מצרכים שאנחנו צריכים ומצרכים שלא צריכים.
(רמז: 90% ממה שיש שם אתם לא צריכים)
או למשל, לעשות ניפויים קבועים (כל שנה) של החפצים בבית ולתרום לוויצ"ו, עם הסברים.
או למשל, להיות בגישת ה"אנחנו צריכים משהו? אז בוא נעשה את זה" (למשל, להכין כרטיס ברכה במקום לקנות אחד בחנות, להכין תחפושות מעשה יד וכל מיני צעצועים ומשחקים, לתקן דברים בבית ולקרוא לו שיסתכל ויעזור).
[u]שיקבל דברים חומריים בקלות מדי ולא ידע להעריך.[/u]
את יודעת, זה מעניין. פתאום חשבתי על זה שבשנים האחרונות אני עצמי מקבלת דברים חומריים בקלות רבה מאוד, ולא "מעריכה" אותם - אני מקבלת המון המון בגדים יד שניה, ומעבירה חלק גדול מהם הלאה. אני נותנת מאוד בקלות דברים שאני כבר לא משתמשת בהם. אני חובבת מושבעת של חנויות צדקה, של ליקוט מהרחוב, אתרי יד שניה ואירועי קח-תן. אני מרפאה בעיסוק במקצועי, אבל כרגע לא עובדת במקצוע, ואני לא מפסיקה להזרים ציוד שאני לא משתמשת בו לחברה שלי שיש לה קליניקה פרטית. פשוט לא יכולה לסבול את זה שהדברים האלה יושבים לי בבית בלי להועיל! אני לוקחת בקלות וגם נותנת בקלות, ויש זרימה מתמדת של חפצים אל ומחוץ הבית שלנו.
אבל בקניית דברים חדשים, מהחנות ה"רשמית", אני קמצנית נוראית ;-)
סתם, חומר למחשבה @}