על ידי בשמת_א* » 24 אוקטובר 2018, 13:20
האם זה בסדר שאני מנסה לפשפש אותו כל 10-15 דק׳? אני מחזיקה אותו בערך חצי דקה מעל ואם אין לו מחזירה, ואם יש לו אין מאושרת ממני
נשמע טוב. פתחת תקשורת. הוא קולט שאת קשובה לו כשלא צריך, וקולט את השמחה הגדולה שלך כשהוא צריך. זה תמריץ לאותת לך לקחת לסיר.
האם כשהוא מתחיל לעשות קקי בחיתול, זה בסדר להפשיט ולקחת לסיר? תוהה אם זה לא יגרום לו לעצירות.
הכל מערכת יחסים.
התשובה לא נמצאת אי שם, אלא רק ביחסים ביניכם.
תראי איך הוא מגיב.
מה שיכול לעזור:
להמנע מבהלה.
ולהתנצל.
לדוגמא: "אופס קטני, לא הבנתי שביקשת לעשות קקי! הנה הנה אני כבר עוזרת לך עם הסיר". להשתדל לעשות את זה עם מינימום הפרעה לתהליך. הרי עם קקי יש המון סימנים מקדימים. למשל, הפלצות, למשל, פרצוף מרוכז כזה, למשל, הפין מתרומם.
אז לא "להפשיט ולקחת לסיר" אלא להרים על הידיים וללכת איתו לסיר בתנוחה שמפריעה לו כמה שפחות, וממש מעל הסיר להפשיט.
או, אפשרות נוספת: ממילא החיתול (חד פעמי כנראה?) התלכלך. אז על המקום, באוויר, להוריד מכנסיים (אם אפשר, תבדקי אם מספיק חם אצלכם להחזיק רק בחיתול בלי מכנסיים כדי לעזור ולקצר את התהליך), לפתוח את החיתול כשאת כבר מחזיקה אותו מעל הרצפה בתנוחת פישפוש, ולתת לחיתול ליפול לרצפה כשהוא ממשיך לעשות לתוך החיתול שעל הרצפה (תקפידי שאת מעל רצפה נטו כי אם משהו ישפריץ תהיה לך רק רצפה לנקות ולא שטיח...).
אפשרות נוספת היא להתנצל, להחזיק בתנוחת פשפוש כשהוא עדיין בתוך החיתול, וברגע שמסיים להתנצל "סליחה שלא קלטתי שסימנת לי שאתה צריך קקי ולכן זה יצא בחיתול, אשתדל בפעם הבאה לקלוט בזמן, ועכשיו בוא ננקה אותך" ואז את הולכת להוריד חיתול ולרחוץ מייד, שלא יישאר עם הכל עליו.
מה שעובר באופן לא מילולי, זו גם בקשה שלך, שבעצם יבקש בצורה יותר ברורה כדי שלא תפספסי. וגם שהפספוס היה פשלה שלך, אחריות שלך, הוא בסדר גמור, את לא קלטת, את מתנצלת, ועכשיו גם מתקנת.
לאט לאט, זה מעודד אותו לתקשר איתך יותר. למשוך את תשומת לבך באופן יותר ברור: הי אמא!!! הלו!!! אני צריך פיפי/קקי!
[u]האם זה בסדר שאני מנסה לפשפש אותו כל 10-15 דק׳? אני מחזיקה אותו בערך חצי דקה מעל ואם אין לו מחזירה, ואם יש לו אין מאושרת ממני :)[/u]
נשמע טוב. פתחת תקשורת. הוא קולט שאת קשובה לו כשלא צריך, וקולט את השמחה הגדולה שלך כשהוא צריך. זה תמריץ לאותת לך לקחת לסיר.
[u]האם כשהוא מתחיל לעשות קקי בחיתול, זה בסדר להפשיט ולקחת לסיר? תוהה אם זה לא יגרום לו לעצירות.[/u]
הכל מערכת יחסים.
התשובה לא נמצאת אי שם, אלא רק ביחסים ביניכם.
תראי איך הוא מגיב.
מה שיכול לעזור:
להמנע מבהלה.
ולהתנצל.
לדוגמא: "אופס קטני, לא הבנתי שביקשת לעשות קקי! הנה הנה אני כבר עוזרת לך עם הסיר". להשתדל לעשות את זה עם מינימום הפרעה לתהליך. הרי עם קקי יש המון סימנים מקדימים. למשל, הפלצות, למשל, פרצוף מרוכז כזה, למשל, הפין מתרומם.
אז לא "להפשיט ולקחת לסיר" אלא להרים על הידיים וללכת איתו לסיר בתנוחה שמפריעה לו כמה שפחות, וממש מעל הסיר להפשיט.
או, אפשרות נוספת: ממילא החיתול (חד פעמי כנראה?) התלכלך. אז על המקום, באוויר, להוריד מכנסיים (אם אפשר, תבדקי אם מספיק חם אצלכם להחזיק רק בחיתול בלי מכנסיים כדי לעזור ולקצר את התהליך), לפתוח את החיתול כשאת כבר מחזיקה אותו מעל הרצפה בתנוחת פישפוש, ולתת לחיתול ליפול לרצפה כשהוא ממשיך לעשות לתוך החיתול שעל הרצפה (תקפידי שאת מעל רצפה נטו כי אם משהו ישפריץ תהיה לך רק רצפה לנקות ולא שטיח...).
אפשרות נוספת היא להתנצל, להחזיק בתנוחת פשפוש כשהוא עדיין בתוך החיתול, וברגע שמסיים להתנצל "סליחה שלא קלטתי שסימנת לי שאתה צריך קקי ולכן זה יצא בחיתול, אשתדל בפעם הבאה לקלוט בזמן, ועכשיו בוא ננקה אותך" ואז את הולכת להוריד חיתול ולרחוץ מייד, שלא יישאר עם הכל עליו.
מה שעובר באופן לא מילולי, זו גם בקשה שלך, שבעצם יבקש בצורה יותר ברורה כדי שלא תפספסי. וגם שהפספוס היה פשלה שלך, אחריות שלך, הוא בסדר גמור, את לא קלטת, את מתנצלת, ועכשיו גם מתקנת.
לאט לאט, זה מעודד אותו לתקשר איתך יותר. למשוך את תשומת לבך באופן יותר ברור: הי אמא!!! הלו!!! אני צריך פיפי/קקי!