על ידי כוכב_מעז* » 24 אוגוסט 2007, 20:47
סתם, רציתי לכתוב...פעם ראשונה אני בעבודה רצינית בחיי...והכל טוב...בערך...אבל...פתאום אני עדה לפוליטיקות פנימיות...לבלגנים של לרוץ קדימה, לנצל הזדמנויות....פתאום אני נשאבת לעולם הממון...יותר מדי....לא רוצה את זה ככה....הסכום שאני מרוויחה עכשיו מספיק לי ביותר...באמת...כ"כ הרבה זמן הייתי על פרוטות, ועכשיו פתאום אין את הפחד המכרסם איך אגמור את החודש, אבל...פתאום זה לא מספיק לי....פתאום אני רוצה יותר...ההוצאות שלי גדלו קצת, אבל לכיוון הטוב...אני מתפתחת, עושה דברים שתמיד רציתי - מתנה למשפחה שרציתי לעשות במשך שנים
קורס צילום, למשל....אבל אני עדיין חושבת שאני חיה בצניעות...ויחד עם זה רואה איך הרצון ליותר מתעורר....לאוטו, לקרן השתלמות, להעלאה במשכורת....למה???? לא רואה רע בכסף. כסף הוא כח ולפעמים אפשרויות - ההבדל הוא מה האנשים עושים עם הכסף, על מה הם מוצאים אותו. מה סדר העדיפויות שלהם.ויחד עם זה...משהו מעצבן אותי בהרגשה הזאת שאני רוצה יותר...שפתאום הקרייריסטית שבי, שכבר מזמן נחה לה בצד, מתעוררת...
והפוליטיקה המלוכלכת הזאת...היחס המחליא לאנשים שעוזבים, למרות שתרמו כ"כ הרבה התקופה שהיו שם...במיוחד לאישה אחת...שהתחברתי אליה, שעשתה לי טוב...אישה עם נפש יפה כזאת, מקרינה החוצה...אישה טובה. מהאלה שאתה נרגע לידם. והיחס הזה אליה...וחוסר יכולת שלי לעזור...מה עושים במקרה הזה? אז מה אם זה לא נוגע בי אישית...אז מה...קשה לי לראות עוול. נקודה. ובגלל זה הבטן שלי מתהפכת כבר שבוע. ומאז שאני בעבודה, בעבודה של גדולים, יותר ויותר מתחזקת לי המחשבה "צריך לעשות משהו". להשקיע, לבנות משהו משלי, לא יודעת...ולא כדי להיות עם מלא כסף. אלא כדי לא להיות תחת סמכות של מעביד. לא רוצה ככה. אני מקווה שזאת לא נאיביות שמדברת מפי. רוצה חיים שונים.
סתם, רציתי לכתוב...פעם ראשונה אני בעבודה רצינית בחיי...והכל טוב...בערך...אבל...פתאום אני עדה לפוליטיקות פנימיות...לבלגנים של לרוץ קדימה, לנצל הזדמנויות....פתאום אני נשאבת לעולם הממון...יותר מדי....לא רוצה את זה ככה....הסכום שאני מרוויחה עכשיו מספיק לי ביותר...באמת...כ"כ הרבה זמן הייתי על פרוטות, ועכשיו פתאום אין את הפחד המכרסם איך אגמור את החודש, אבל...פתאום זה לא מספיק לי....פתאום אני רוצה יותר...ההוצאות שלי גדלו קצת, אבל לכיוון הטוב...אני מתפתחת, עושה דברים שתמיד רציתי - מתנה למשפחה שרציתי לעשות במשך שנים
קורס צילום, למשל....אבל אני עדיין חושבת שאני חיה בצניעות...ויחד עם זה רואה איך הרצון ליותר מתעורר....לאוטו, לקרן השתלמות, להעלאה במשכורת....למה???? לא רואה רע בכסף. כסף הוא כח ולפעמים אפשרויות - ההבדל הוא מה האנשים עושים עם הכסף, על מה הם מוצאים אותו. מה סדר העדיפויות שלהם.ויחד עם זה...משהו מעצבן אותי בהרגשה הזאת שאני רוצה יותר...שפתאום הקרייריסטית שבי, שכבר מזמן נחה לה בצד, מתעוררת...
והפוליטיקה המלוכלכת הזאת...היחס המחליא לאנשים שעוזבים, למרות שתרמו כ"כ הרבה התקופה שהיו שם...במיוחד לאישה אחת...שהתחברתי אליה, שעשתה לי טוב...אישה עם נפש יפה כזאת, מקרינה החוצה...אישה טובה. מהאלה שאתה נרגע לידם. והיחס הזה אליה...וחוסר יכולת שלי לעזור...מה עושים במקרה הזה? אז מה אם זה לא נוגע בי אישית...אז מה...קשה לי לראות עוול. נקודה. ובגלל זה הבטן שלי מתהפכת כבר שבוע. ומאז שאני בעבודה, בעבודה של גדולים, יותר ויותר מתחזקת לי המחשבה "צריך לעשות משהו". להשקיע, לבנות משהו משלי, לא יודעת...ולא כדי להיות עם מלא כסף. אלא כדי לא להיות תחת סמכות של מעביד. לא רוצה ככה. אני מקווה שזאת לא נאיביות שמדברת מפי. רוצה חיים שונים.