חינוך ביתי מאושר

שליחת תגובה

בשביל שיח טוב כל מה שצריך זה מעט מים, מעט אור ומעט רצון טוב. יד?
קוד אישור
הזן את הקוד בדיוק כפי שהוא מופיע. כל האותיות הן אותיות גדולות.
סמיילים
|יד1| |תינוק| |בלונים| |אוף| ;-) :-] |U| |נורה| |עוגה| |גזר| |אפרוח| 8-) :'( {@ :-) |L| :-D |H| ((-)) (()) |יש| |רעיון| {} |#| |>| |שקרן| >:( <:) |N| :-0 |תמר| :-S |מתנה| |<| :-( ZZZ :-| |*| :-/ :-P |עץ| |!| |-0 |Y| :-9 V :D :) ;) :( :o :shock: :? 8-) :lol: :x :P :oops: :cry: :evil: :twisted: :roll: :!: :?: :idea: :arrow: :| :mrgreen: :geek: :ugeek:

BBCode פעיל
[img] פעיל
[url] פעיל
סמיילים פעילים

צפיה מקדימה של הנושא
   

הרחב תצוגה צפיה מקדימה של הנושא: חינוך ביתי מאושר

חינוך ביתי מאושר

על ידי שי_רי* » 02 יולי 2008, 14:56

שלום אם במדבר,

את עדיין גרה במדרשה? האם אפשר ליצור איתך קשר?

חינוך ביתי מאושר

על ידי אורית_אוקו_ערוסי* » 06 מרץ 2006, 20:04

חינוך ביתי מאושר

על ידי אורית_אוקו_ערוסי* » 06 מרץ 2006, 20:02

אני מגיעה לארץ לתקופה בלתי מוגבלת.
אגור בקיבוץ של הורי, עם היתרונות והחסרונות שבזה, אבל לא כאן המקום לפרט.
תודה על ההתעניינות.
את מוזמנת לבלוג שלי, אם בא לך, המשך חיינו באפריקה 4

חינוך ביתי מאושר

על ידי אם_במדבר* » 06 מרץ 2006, 16:19

יתכן שתהיה ארוכה מאוד
אורית,האם את חוזרת לארץ,או נשארת במרחקים? יש לך בסביבה חברים טובים,משפחה?

גמני גמני
תודה @}(-:

חינוך ביתי מאושר

על ידי אם_במדבר* » 06 מרץ 2006, 16:13

אני עדיין לא מסוגלת להתבונן לאחור ממש- אבל שמחה על שחוויתי שנת חינוך ביתי.
הימים הולכים ומקבלים אופי של שגרה ברוכה,ומידי פעם יוצאת להדריך קבוצות לפרנסתנו. לאט לאט גם מעיזה להתחייב לפגישות בימים שמעבר למחר מחרתיים. ורוקמת מחדש חלומות סביב אמנות . כעת גם מסוגלת לראות איך הסטודיו ישתלב בבית. ולהיות חלק מקהילת ביה"ס כבר לא מרתיע כל כך... בשבוע שעבר השתתפתי ב"יום המשפחה" בכיתה של הבן הגדול. דברים שבעבר היו מעצבנים אותי,"עברו לידי" ואף שיעשעו אותי. נהניתי למשוך בחבל,לקלוע בחץ וקשת ולרוץ עם הבן בתחרות ריצת-שקים. הפגישות השבועיות עם פסיכולוגית ביה"ס נותנות תמיכה טובה ,וכבר לא מרגישה כל כך לבד כקודם. לאמי ,שהפכה מ"אמי המעצבנת" ל"אמי היקרה" יש מקום טוב מתמיד אצלי במחשבה ובלב. בכל זאת,חלק ממקור כוחי היא הידיעה שיש את נאפשרות לתמיכת המשפחה הרחוקה.ופסק הזמן שזכיתי לו אצל אמא עדיין ממשיך ללוות אותי כשמתמודדת לבד במדבר.
עדיין לא מרגישה בריאה ממש,אז נחה הרבה. אבל גם מכך נהנית...כלומר,מהמנוחה...

חינוך ביתי מאושר

על ידי רסיסים_של_אור* » 02 מרץ 2006, 18:21

מאחלת לכם ימים מאושרים וטובים.

גמני גמני {@ {@ {@

חינוך ביתי מאושר

על ידי אורית_אוקו_ערוסי* » 02 מרץ 2006, 13:44

אורית-לכמה חודשים זה יכול להיות מרענן...כשזה הופך לעובדת חיים,"מצב בלתי הפיך" (כמו שאבי הזהיר אותי לפני מותו...אולי זה חלק מהקושי שלי)- אז זה יכול לדכא...
ברור, ברור.
אם אותי מלחיצה תקופה מוגבלת (שדרך אגב, עדיין לא ברור לי כמה מוגבלת, יתכן שתהיה ארוכה מאוד= חודשים ארוכים ואולי אף שנה, ונזהרת מלהגיד שאולי יותר מזה), אז אני יכולה רק לנסות ולדמיין מצב בלתי הפיך.

את עוברת תהליך מדהים בעיני.
ממשיכה לעקוב. (())

חינוך ביתי מאושר

על ידי אם_במדבר* » 02 מרץ 2006, 12:56

@: זה היה אמור להיות פרח...@}

חינוך ביתי מאושר

על ידי אם_במדבר* » 02 מרץ 2006, 12:53

"הורה יחיד לכמה חודשים.
אורית-לכמה חודשים זה יכול להיות מרענן...כשזה הופך לעובדת חיים,"מצב בלתי הפיך" (כמו שאבי הזהיר אותי לפני מותו...אולי זה חלק מהקושי שלי)- אז זה יכול לדכא...
שיהיה לך מהנה וקל...@:

אני כרגע הגדרתי לעצמי את הקושי הכלכלי כמצריך התגברות מהירה. במקביל לתמיכה בילדים בביה"ס.
עצם היכולת להגדיר לעצמי מחדש סדרי עדיפות,ולפעול בכיוונם-נותנת לי משנה כוח.
ומוזר כמה אני נהנת לחנך יצור חדש,שונה כל כך מאיתנו,ששפתו אחרת,ולתת לו להיות שותף לחיי היומיום שלי/שלנו. רק הנביחות מפריעות לפעמים. ולא יודעת אם אפשר לחנך כלב ל-להיות שקט בד"כ/"כשצריך"...?|-:

חינוך ביתי מאושר

על ידי אורית_אוקו_ערוסי* » 01 מרץ 2006, 12:36

ובכל זאת-קשה עם המרחק מהמשפחה,וקשה להמשיך ולקבל את החיים כהורה יחיד. זה כל כך שונה מאיך שאני גדלתי. (())
מאחלת לכם ימים מאושרים וטובים. @}

<אורית עומדת להיות "הורה יחיד לכמה חודשים בעצמה, רחוק מבן הזוג, וכבר חוששת>

חינוך ביתי מאושר

על ידי אם_במדבר* » 28 פברואר 2006, 19:47

[-:
גם אני עוקבת.

בטח.

איזה כיף!

הנה עוד סימן שדברים חוזרים למקומם:אתמול סוף סוף ישבתי לצייר,והסטודיו הולך ומתארגן.
לשמחתי ,בביה"ס האוירה נעימה יותר מזו שבשנה שעברה. המנהלת שהחלה את תפקידה בשנה שעברה כנראה השפיעה על אוירת ביה"ס. פסיכולוגית חדשה בביה"ס מלווה בעיקר את החלק שלי מול המורות,שמגלות הבנה ורצון לעזור לילדים להשתלב. פתאום,משקיבלתי על עצמי להיות חלק מהמקום הזה בלי ביקורת ותחושה של דחייה כביכול,גיליתי שהשד לא נורא כל כך. והילדים מגלים רצון ללמוד ובכלל-לקום לשגרה המחודשת מחוץ לבית.
ובכל זאת-קשה עם המרחק מהמשפחה,וקשה להמשיך ולקבל את החיים כהורה יחיד. זה כל כך שונה מאיך שאני גדלתי.

חינוך ביתי מאושר

על ידי רסיסים_של_אור* » 28 פברואר 2006, 08:14

גם אני עוקבת {@

חינוך ביתי מאושר

על ידי אורית_אוקו_ערוסי* » 28 פברואר 2006, 08:10

_הי אורית
את עדיין עוקבת?_
בטח. (())

אני שמחה על הנסיון של השנה הזו. לדברים יש עכשיו קנה מידה חדש וברור יותר |Y|

רק עכשיו אני מבינה איזה משבר באמת גדול היה לך.
התמוטטות רצינית.
מאחלת לך הרבה טובה ושלוה.

חינוך ביתי מאושר

על ידי אם_במדבר* » 27 פברואר 2006, 18:05

קוראת ועוקבת.
הי אורית
את עדיין עוקבת?
אני אט אט מתאוששת מהמשבר הגדול,נעזרת באנשי מקצוע והמשפחה. ומקווה שבקרוב יהיו לי גם כוחות לחדש קשרי חברות. הילדים לעומת זאת מתחברים מחדש לילדי המקום,אלו שהיו עמם בזמן החינוך הביתי ואלו שבבית הספר. צירפנו למשפחתנו את לאקי הכלבה. ואני מנסה לשמור על החיוניות שהרווחנו בשנה הזו. עדיין לא ברור לי כמה זמן נשאר כאן. אני שמחה על הנסיון של השנה הזו. לדברים יש עכשיו קנה מידה חדש וברור יותר.

חינוך ביתי מאושר

על ידי אם_במדבר* » 17 פברואר 2006, 22:35

חזרנו לבית הספר. לא מתוך חוסר ברירה,אלא מתוך בחירה במה שנכון לנו כרגע. בדיוק כמו שבחרנו לצאת משם ולהיות בחינוך ביתי שנה . חזרנו מחוזקים יותר,ביננו וכל אחד לעצמו. אני עדיין מתאוששת מהמשבר האחרון,הילדים נהנים מפחות נסיעות. באורח פלא ,גם המכונית שהתקלקלה לעיתים תכופות,עצרה לגמרי מלנסוע. אז אנחנו יותר ויותר כאן בבית. אפילו אימצנו כלבה חמודה,דבר שמחייב ניידות מחושבת יותר.
בחזרה לבית הספר נעזרתי בעיקר בפסיכולוגית בית הספר,שהביעה רצון לעזור ולתמוך בתקופה הקרובה . הילדים זכו לקבלת פנים חמה בכיתותיהם. אני חושבת שמה שעזר לזה,בין השאר-זה שינוי של ממש בגישה שלי: אני בחרתי לראות בצוות ביה"ס שותפים לחינוך ילדי.תחושתי,אחרי שנה של בנייה מחדש של הבית,ששותפות כזו לא צריכה לאיים עלי אלא דוקא להקל . ביקורים בבתי הספר במרכז אמנם עוררו בי שוב את הגעגוע למה שאין כאן:מסגרת חינוך חופשית יותר. אבל מסתבר שבסך הכל הלימודים בבית הספר כאן עשירים בפעילות לא שגרתית ובהעשרה דרך חוגים . ומאחר ואין כאן יום לימודים ארוך,הילדים חוזרים הביתה לפני שתיים בצהריים ואנחנו נהנים מחצי יום רגוע יחד ו/או עם חברים. אני מניחה שנכונו לנו עוד ענייינים לפתור-כמו חומר לימודי שצריך להתגבר עליו. אבל יש לי תחושה שיהיה בסדר...

חינוך ביתי מאושר

על ידי אורית_אוקו_ערוסי* » 29 ינואר 2006, 10:18

בקרוב יהיו עצים מעבר לחלון,ושער חדש יאפשר לי לארגן סטודיו כמו שצריכה מזמן |Y|
קוראת ועוקבת. @}

חינוך ביתי מאושר

על ידי אם_במדבר* » 29 ינואר 2006, 09:14

נס קטן כבר קרה:
בבית שבמדבר הופיעו בעלי הבית החדשים,והחלו לטפל בחצר !
בקרוב יהיו עצים מעבר לחלון,ושער חדש יאפשר לי לארגן סטודיו כמו שצריכה מזמן.

חינוך ביתי מאושר

על ידי אם_במדבר* » 29 ינואר 2006, 09:09

מתוך תקופת החלמה שכפיתי על עצמי ,בעצת הרופאים והמשפחה-אני מנסה בכל זאת לתפקד באופן מלא כאמא.
עצה אחת לא קיבלתי בשום אופן:לטלטל את הילדים חזרה לבית במצפה רמון,לאביהם. דווקא משבר שכזה ,יכול ללמד אותם שאמא רוצה ויכולה להיות אתם גם כשקשה. אני נזכרת במחקר שעשתה אמא לילדים ,בת להורים גרושים-לפיו ילדים של הורים גרושים גדלים כילדים של אפאחד. חלילה לי מלתת לילדי הנפלאים הרגשה כזו!
יחד עם זה משתדלת לא לתת להם הרגשה שנתמכת בהם כדי להתגבר (הם ממילא רואים כמה קירבתם חשובה לי,ומחבקים בכל פעם שנראה להם שאני עצובה). אז הרבה מבקרת את אמא שלי,ונפגשת עם פסיכולוגית טובה. עוד מעט אני מקווה שאוכל מחדש לקבל ולקחת החלטות להמשך.

חינוך ביתי מאושר

על ידי אביב_חדש* » 22 ינואר 2006, 16:45

לאט...כמו לצאת מהשבלול , כמו חילזון בחורף
|Y|

חינוך ביתי מאושר

על ידי אם_במדבר* » 20 ינואר 2006, 16:30

נפגשתי עם מנהלת ביה"ס כאן. פגישה נינוחה. גיליתי שהשנה שחלפה עזרה לי אפילו לשבת נוח יותר על הכיסא בחדר המנהלת...
עדיין לא מחליטה. כי בעצם לא אני אחליט לבד. בשבוע הקרוב אחפש רגעים מתאימים לשוחח עם הילדים ולבדוק איתם מה נכון להם/לנו.בתוך כך ארגיש אם ההחלטה תהיה לכאן או לשם (=בי"ס דמוקרטי בלב ת"א? וואו,איזה שינוי זה יוכל להיות..). גם לשאלה עד כמה צריך לשתף את הילדים במערכת החלטות מורכבת כל כך,אמצא בודאי תשובה מדויקת יותר. לאט...כמו לצאת מהשבלול , כמו חילזון בחורף. (-:

חינוך ביתי מאושר

על ידי אם_במדבר* » 15 ינואר 2006, 13:48

תודה.|L|
האם נכשלתי?
ושוב מהדהדות סיסאות החינוך הישן:
"אין דבר העומד בפני הרצון"=אולי לא זיהיתי נכון את רצוני/תי?
בסה"כ אני ממשיכה במסע הזה עם ילדי האהובים. לאמא לא קונבציונלית (?) כנראה גם זה לא תמיד מובן מאליו...
ואם הבחירה לגדל אותם בעצמי,כמעט לגמרי לבדי-פירושה שאצטרך לותר ולהחזיר אותם למערכת חינוכית
מחוץ לבית-אני מתחילה להבין שעדיף אולי שאעשה זאת כאן,ולא בעיר אחרת. שאצטרך להרגיל עצמי למדבר בכל זאת. כי שינוי גדול כל כך לא בהכרח הוא הנכון. ולא מרשה לעצמי עוד שיעורי-טעות.
אז מחלתי על כבודי אולי,ואספתי עצמי קצת מחדש-וטילפנתי לעובד הסוציאלי כאן,שבשונה מבעל תפקיד דומה בעיירת פיתוח-ממש לא הבין למה פניתי אליו. אמנם הוא קיבל עותק מפקידת הסעד,שסיכם את פגישתנו ההיא-
אבל הייתי צריכה להסביר לו במה הוא יכול לעזור. מכך הבנתי שאין הוא יכול לעזור. אצטרך לפנות למנהלת ביה"ס כאן בעצמי. פניתי. קבענו פגישה ליום שישי הקרוב. עד אז-אנוח כמה שיותר. אצטרך למצוא דרך להחזיר לעצמי את הכוחות שאיבדתי. האמת,טוב לי בעצם לגלות שמסוגלת גם להיות חלשה. אבל לא רוצה להתפרק שוב.

חינוך ביתי מאושר

על ידי אורית_אוקו_ערוסי* » 13 ינואר 2006, 08:12

אבל לא על האפשרות לאושר בהמשך.
מאחלת לך מנוחה שלמה ,התחזקות ומציאת דרכך אל האושר שלך. (()) @}

חינוך ביתי מאושר

על ידי רסיסים_של_אור* » 13 ינואר 2006, 01:09

האמת שגם אני חכיתי בסבלנות ותהיתי מתי נשמע ממך.

מקווה שתתאוששי ובכלל שתמצאי את עצמך ואת כוחות החיות והאושר שבתוכך ושיהיה לך רק טוב {@ {@

חינוך ביתי מאושר

על ידי אם_במדבר* » 12 ינואר 2006, 22:20

אורית יקרה!
הדף הזה הפך לדו שיח ביננו. זה בסדר מבחינתי...
חזרתי במצב לא ממש מעודד- שבועיים במרחקים שלימדו אותי עד כמה אני תקועה .
כל כך נהניתי מהירוק ששטף את עיני,ממראות נוף עירוניים,מגשם ממשי ,ברקים ורעמים...
הייתי הרבה עם המשפחה , והתחדד לי יותר מתמיד הצורך להיות קרובה אליהם .
ולהתרחק ממי שלא רוצה יותר להיות ב"משפחתיות" איתו,אפילו הוא יהפוך טוב ומיטיב.

חזרתי לבית רחב הידיים,לשקט הכמעט תמידי שכאן. מנסה לשכנע את עצמי שדי לי מכאן,
גם אם זה מפחיד וכואב לשנות . המשפחה שבמרכז הארץ מוכנה להתגייס כולה לטובת השינוי-
כשעניין ה"מסגרת לילדים" נראה להם העניין הדחוף ביותר. האמת,אני כל כך עייפה , וזקוקה לשינוי
ממשי,ואין לי כוחות לעשות לבד את השינוי. גם עייפתי מלהשתדל להיות "סופר אמא".
העזתי גם ללכת לפסיכולוגית, שידעה לאמר לי את שיודעת מזה זמן מה:אני בדיכאון רציני.
והגיע הזמן שאנוח . ושאחרים יטפלו בי.
אז נודדת לי צפונה,לחיקה החם של אמא . מוותרת על החינוך הביתי.
אבל לא על האפשרות לאושר בהמשך.

חינוך ביתי מאושר

על ידי אורית_אוקו_ערוסי* » 30 דצמבר 2005, 12:42

אחכה לשובך.
שיהיה נעים ,מרגיע ומבריא.

חינוך ביתי מאושר

על ידי אם_במדבר* » 29 דצמבר 2005, 20:44

החלמה מהירה תודה.
יוצאת לבית הבראה. ממש. נשתמע בעוד עשרה ימים...(?) .
נוסעת למקום עם הרבה |עץ| |עץ|...

חינוך ביתי מאושר

על ידי אורית_אוקו_ערוסי* » 27 דצמבר 2005, 12:35

את נשמעת עייפה, ועם זאת מפוייסת. פחות "לוחמנית" (לא שמתאים לך התואר הזה ;-) ), יותר רכה עם עצמך ועם הסביבה. יותר "חיה את הרגע".
הולם אותך .@} (())
החלמה מהירה.

חינוך ביתי מאושר

על ידי אם_במדבר* » 27 דצמבר 2005, 12:06

יום רגוע.
אחרי ימים נוראים -של חולי מתמשך,אולי אני סוף סוף מבריאה?
החלטות ומחשבות הגיוניות יגיעו כשאתחזק. בינתיים הילדים הרבה עם אבא,לפעמים עם סבתא,ואני מקווה שבכל מקרה בקרוב נזכה לנופש אמיתי. עם ואחרי החלטה ברורה על אופי השינוי.
המשפחה הדואגת ממשיכה לבקש שאוותר על חינוך ביתי,לטובת עצמי.
אני לא מחליטה.
נחה מהחלטות.
כמה אחרות ואחריות מסוגלת לשאת?
אם במדבר...אם בחינוך ביתי..אם חד הורית...אמן בנשמה ...מה משחררת ,במה נאחזת? ואם בוחרת כל פעם מחדש בחיים (זה לא מובן מאליו בעיני) איך יישאר לי כוח לבחור גם לחיות?-לבלות,להנות מרגעים ארוכים ושקטים עם אהובי ואוהבי?
ולפני יומיים של פרוייקט גדול - ציורי בד גדולים בשיתוף עם קהל של נוער .שוב נפרדתי מהילדים לכמה ימים כדי שאוכל ליצור. אולי בהמשך יהיו לי כוחות לשתף גם אותם ביצירה. אולי בהמשך הם יגלו עניין.

חינוך ביתי מאושר

על ידי אורית_אוקו_ערוסי* » 17 דצמבר 2005, 18:37

אולי זו דרך להתרחק מהקושי
אולי. אני חושבת שזו דרך לשים את הקושי שלי רגע בצד. לא לחשוב עליו.
ולנסות לעזור למישהו זה תמיד כיף לי...
אז זה שילוב מנצח, מבחינתי.:-)
לא עוזר לי לפתור את הבעיות שלי, אבל מסיח את דעתי ולו לרגע.

אוף, נשמע ממש קשה.
סיוטים מפיגועים ומפיצוצים. עם זה אני יכולה להזדהות, כמי שגדלה בצפון עם הפגזות.
אין לי עיצות הפעם. רק ((-)) ו@} @} מארצות החום.

חינוך ביתי מאושר

על ידי אם_במדבר* » 17 דצמבר 2005, 13:19

הי אורית

תמיד יותר קל לי להתמווד עם בעיות של אחרים
אולי זו דרכך ללמוד,אולי זו דרך להתרחק מהקושי?(ואז הוא נסבל יותר...)?

אני לא הצלחתי לפתח טכניקה להתמודד.
האמת- אט אט אני מתחילה לתת לשינוי אחר לקרות.
ההתעקשות להשאר במקום-במובן הפיזי והרגשי- מתישה.מרגישה איך מתחילה ממש להיות חולה.
ומחפשת את הדרך החוצה מהמדבר. אני מקווה שגם מהטעות הזו אלמד משהו חיובי.(כרגע העבר נראה לי כרצף של טעויות מתישות).אני מקווה שאני לא פוגעת בילדי עם הטלטלות שהם חווים איתי.

יש משהו בחיי המדבר שלי שגורם לי לא פעם לתחושת פאטה מורגנה. כל כך מעט כאן ממשי .
ולחזור למרכז הארץ... גם מפחיד. עזבתי ממש בתחילת האינתיפדה. אני נזכרת בבום שהעיר אותנו בבוקר,ואחריו עוד אחד...ואח"כ הסירנות של אמבולנסים... גרנו סמוך לכיכר דיזינגוף,וכשכבר ידעתי שאנחנו עוברים רחוק מת"א (חשבתי אז שמדובר רק בשנה-שנתיים...) אירע הפיגוע הכפול באוטובוסים של קו 5. אני מרגישה כאילו חוזרת לגור בארץ - אחרי חו"ל "כאילו"... ועדיין לא התחלתי להבין לאן נעבור. רק מסמנת לעצמי בתי ספר אלטרנטיביים.
הבא-הפתוח ברחובות. וחזרה לביקור בבית חינוך בגעש. והכל שוב,לבד. |אוף|

חינוך ביתי מאושר

על ידי אורית_אוקו_ערוסי* » 11 דצמבר 2005, 12:31

אני איתך.
>תמיד יותר קל לי להתמווד עם בעיות של אחרים ;-) <

חינוך ביתי מאושר

על ידי אם_במדבר* » 10 דצמבר 2005, 21:42

סופשבוע מייגע. אחרי מפגש עם משתתפים בסדנא,ועם חמותי לשעבר-מרוקנת. וגם-לילה ללא שינה מלאה,עם הפרעות של הילדים ששיחקו עד מאוחר,נגמר בצורה הזויה למדי:עם בוקר חיכה לי מכתב התנצלות של הבן הגדול .
והשיחה בעקבות המכתב התפתחה במפתיע .. לשיעור לשון על הטיות של פעלים ("הפרענו" - הפרעתם,מפריעים וכולי...). אני לא ממש מבינה לאן הכל מוביל,כי למרות הפתעות כאלו,אני חוטא עדיין במחשבות על מעבר אל "ארץ" אחרת-עיר מלאה אנשים ומכוניות,ים קרוב וגלריות...ועל מקום אופטימלי לילדים להיות בחלק מהיום. או אולי בית עם גינה,שאפשר בו לטפס על עץ,להריח עשב,להתמלא בבוץ. להמשיך בחינוך ביתי , אבל לשנות סביבה?
גם הקירבה לאביהם של הילדים לא תמיד מיטיבה איתי. לפעמים אני שמחה בזה,לפעמים,כמו היום-הייתי מעדיפה להיות במרחק ממשי. להתחיל משהו חדש ורענן לשלושתנו.

חינוך ביתי מאושר

על ידי אם_במדבר* » 09 דצמבר 2005, 14:51

בהצלחה עם הכל!
תודה.
גם לך.
בסה"כ,כל מי שבחר בדרך החינוך הביתי,מחזק את האחרים שבחרו בזה לעצמם. וכל מהלך - מודע או לא מודע-של מי מאיתנו,משפיע לטובת העניין. נדמה שאנחנו כבר תנועה. שקטה,מתקדמת...תרתי משמע.

חינוך ביתי מאושר

על ידי אם_במדבר* » 09 דצמבר 2005, 14:46

לקחת אחריות על הכל, גם על מה שבא מבחוץ
אני לא רוצה לקחת אחריות על כל מה שבא מבחוץ. רק על התגובה שלי,אולי-עליה לוקחת אחריות (ולפעמים גם בזה מפספסת,כשחסרה את מידת המודעות המתאימה).זה לא נכון (לי) לקחת אחריות על מה שמעבר לכוחותי. אני נזכרת בסיפור על החכם שנשאל על ידי תלמידיו מה למד בחייו,וענה שתחילה רצה לשנות את העולם. אבל אז נכשל פעם אחר פעם. אחר כך ניסה לשנות את מקומו בעולם,וגם בכך נכשל. תלמידיו תהו מאוד...ואז אמר:עכשיו אני יודע שעלי לשנות את עצמי. (:< אז אמנם זו אמירה מאוד גורפת,ומאחוריה כביכול מסתתר חוסר אונים. אני דוקא גיליתי,שכמצליחה לעשות שינוי בעצמי,אני מתמלאה בהרבה כוח. ולא שינוי פסיבי חלילה-כמו קבלת הדין . אלא שינוי מתוך הבנה של המציאות ושל מקומי בה כל פעם מחדש.
כשהסכמתי עם ילדי על חינוך ביתי,היה זה גם משום הבנה שאיננו יכולים לשנות את המקום בו אנו חיים,ואפילו לא את ביה"ס אליו הילדים הלכו מדי יום. ושלשנות את עצמנו /"להתאים" את עצמנו,כך הסתבר ,אנחנו לא רוצים (אני נזכרת בבן הצעיר שאמר:ביה"ס עושה אותי טיפש. והגדול אמר: ביה"ס עושה אותי מבולבל. אז זה סוג של שינוי שלא הסכמתי לו). - ובחרנו לשנות את עצמנו:להיות משפחה בחינוך ביתי. זה לגמרי שלנו,ולאנשי המערכות החיצוניות יש את הקושי משל עצמם-ללמוד מה זה חינוך ביתי. לחפש דרך לעזור לזה להתקיים נכון וטוב. אולי. למשפחה שלי יש עוד דרך לעשות על מנת לקבל את המציאות שלי כמו שהיא...כמו שכתבת,נאוה- זה ייקח זמן עד שייראו התוצאות של הבחירה הזו. ואפילו אני לא משוכנעת לגבי אופיין. אז מתמקדת בדרך,בסילוק אבני נגף,בחיפוש המסלול הטוב... ומקווה שהמשא יהפוך קל יותר ויותר. |L| שבת שלום...

חינוך ביתי מאושר

על ידי נאוה_פרנס* » 09 דצמבר 2005, 01:56

אני לא מחסידותיו של פרויד
בכלל לא מהכיוון הזה... :-/

התפיסה היא תפיסה רוחנית.
הרעיון: לקחת אחריות על הכל, גם על מה שבא מבחוץ.
הרעיון: לחפש תמיד את התשובות הפנימיות שלך - על מה זה לוחץ? למה זה מפריע לך?
כשאת משתמשת בביקורת של האחר לצורך צמיחה - אין מנוף חזק מזה...

אבל את כמובן בוחרת את הפריזמה דרכה את מסתכלת על העולם,
ובהתאם לזה - את דרכך בו.

בהצלחה עם הכל!

בבקשה |L|

חינוך ביתי מאושר

על ידי אם_במדבר* » 08 דצמבר 2005, 10:11

אני לא מחסידותיו של פרויד
אולי אסביר: אני מאמינה במודעות. תת המודע זה רק תירוץ/הסבר שבנוי על תפיסת האדם כ"רע מנעוריו". לטעמי,יש מודעות "גבוהה" או "נמוכה". מתוך כך פועלת. מתוך כך לוקחת אחריות.
וגם הסיפור על תסביך אדיפוס...איזו המצאה נלוזה. בימיו של פרויד לסביות והומואיות היו מושגים מוקצים. ומעניין כיצד היתה ניראית התורה שלו בעידן החדש...(ואגב,הנטיות שלי ,אולי לצערי,הן דוקא קונבציונליות לגמרי...לפחות נכון לעכשיו (-;
נכון שהתנהגותנו מופעלת לא מעט ע"י חשיבה אסוציאטיבית. אבל לא רואה בזה תת מודע. לא "השלכות" .
עם מודעות גבוהה-אפשר לפעול נכון יותר גם ברגע של חשיבה אסוציאטיבית מתעתעת.
בקיצור- תפיסת עולם שלוקחת אחריות,שלא מבזבזת אנרגיות על חפירה לעומק אלא על תנועה קדימה,
שלא בזה לסביבה של האחר,אבל פועלת נכון למען עצמי ולמען אהובי.
"לעמוד על שלי" תרתי משמע. אבל מתוך פיקחון. לא עקשנות לשמה.
אם אצליח,זה יהיה כמו להגיע ל|תמר| במדבר...

חינוך ביתי מאושר

על ידי אם_במדבר* » 08 דצמבר 2005, 09:29

תזכרי גם שאצלי המצב קיצוני יותר.
אחד הדברים שחשובים לי זה להמנע כמה שיותר מהשוואות.אבל חוטא בזה בעצמי לא מעט. מודה. למדתי ש-
מה שקיצוני בעיני אחד,בעיני האחר הוא המתון והשפוי ביותר.
להיות אם חד הורית (גם אני כזו. ההתמודדות עם (קיום) האבא קשה לי. עדיין. אולי זה ישתנה לטובה. ) -אז להיות אם חד הורית פוצע. חד . ולהיות אם חד הורית מכורח- יכול לפעמים להכאיב יותר. מתלווה לזה תחושת כישלון מתמשכת,וחוסר אונים מתוך האין בחירה כביכול...

התת מודע משדר אותנו החוצה והעולם משקף לנו את מחשבותינו
אני לא מחסידותיו של פרויד. לדעתי תפיסותיו הפסיכולוגיות הן מההרסניות שהאנושות ספגה וצריכה לנקות מתוכה. ומהר. (אם הייתי דוגלת בדיעותיו,אני חוששת שהייתי בוחרת באישפוז מרצון...).
והמממסד הוא בסה"כ אנשים. שאם מבינים את המקום בו הם נמצאים,אפשר לדבר איתם. אלא שמבחינתי-אעדיף לדבר איתם כמה שפחות. בזכות (ולא בגלל) המקום שבו אני נימצאת.


מחזקת את ידייך .

תודה|L|

חינוך ביתי מאושר

על ידי אורית_אוקו_ערוסי* » 08 דצמבר 2005, 08:17

אם במדבר,
נראה לי שלאט לאט (ואפילו בזהירות :-) ), את מתחילה לבנות לעצמך את ה"אני מאמין" שלך ,הפרטי והאמיתי, בחינוך וגידול ילדייך.
זה תהליך לא קל. בעצם זה תהליך פנימי שלך עם עצמך.
מחפשת חיזוקים, את המילים הנכונות מאדם כזה או אחר, מתרחקת מביקורת (נלחצת ממנה).
אבל בתוך כל זה, שמרגיש לך קצת כמו בלגן, כבר נובטים הזרעים, וכבר רואים ניצנים.
מחזקת את ידייך .

חינוך ביתי מאושר

על ידי נאוה_פרנס* » 08 דצמבר 2005, 04:36

בזיכרון ההיסטורי הפרטי שלי ,משהו במנגנון האהבה הזה פגום

לצערי, אצל רובנו.
המשפחה החדשה שלך לא אמורה לפתור את זה, זה שלך!
זה משהו שאת צריכה לעצור ולהיכנס פנימה כדי לרפא - את הילדה הקטנה הפגועה.

יותר מזה, אם את מודעת או לא, הילדה הקטנה הפגועה היא זו שבאמת מנהלת את חייך (כל זמן שלא התייחסת אליה)
היא זו שמכתיבה את מערכות יחסייך, את תגובותייך לסביבה ועוד.

ועוד אמירה שאולי תתן לך פרספקטיבה אחרת:
המחשבות שלנו יוצרות מציאות.
איך?
התת מודע משדר אותנו החוצה והעולם משקף לנו את מחשבותינו.
הביקורת שאת מקבלת, אפילו בעיות עם הממסד, הכל זה ביטוי של הספקות הפרטיות שלך.
את יכולה לחשוב שאת מצטדקת בפני אחרים,
או לנצל את דבריהם כדי לבדוק את עצמך פנימה.

לי היו המון שאלות שלא היתה להן תשובה.
נכנסתי לעימותים עם הסביבה, אבל לא הסכמתי לקבל ביקורת סתם.
אמרתי לאנשים שאם הם רוצים, הם מוזמנים לשאול שאלות - אז אוכל להתייחס.
מהשאלות שלהם, הכי נוקבות וקשות - גדלתי.
הייתי מתחילה לענות ממה שאני יודעת (בלי קשר לשאלה) ומתקדמת כלפי הנושא.
ואז, תוך כדי להג וחיפוש הדרך, התשובות באו לי כהארה.

תזכרי גם שאצלי המצב קיצוני יותר.
אני חד הורית, אישה שזקוקה להמון זמן ומרחב לעצמה, ויש לי ילד יחיד.
השנה הראשונה היתה שנה של חיפוש הדרך שלי לעשות את זה
ולכן היתה שנה קשה מול כולם: משפחה, אנשי הקהילה בה חייתי והממסד.

חינוך ביתי מאושר

על ידי אם_במדבר* » 07 דצמבר 2005, 21:33

זה לא פוגע בהתנהלות הרגילה.
אצלי זה עדיין פוגע. מאוד.
בכלל,יש מרכיב פסיכולוגי בהחלטה הזו בבחירה בחינוך הביתי. מרכיב לא פחות משמעותי מהמרכיב הרעיוני העקרוני. אולי החיפוש אחרי האושר נובע מהחיפוש אחרי אהבה אבודה,"ישות האהבה" (אם הייתי יודעת איך,הייתי עושה כאן קישור למאמר נפלא של דני לסרי :"משייכות סימביוטית לשייכות דיאלוגית". הוא מופיע באתר של דני. מומלץ! ושם מוזכרת הישות הזו,כזיקה שבין אם וילד).
בזיכרון ההיסטורי הפרטי שלי ,משהו במנגנון האהבה הזה פגום. אנ'לא יודעת מה הוא. אולי תמונת המצב הזו,בחה"ב,ששמה את המשפחה מעל הכל,את הבית לפני הכל-לא באה אלא כדי לתקן את החלק הזה בי. ולמנוע אותו חלילה מילדי. אני מרגישה שבשלב הזה של יישום ההחלטה על החינוך הביתי,בכוחם של אוהבי כביכול,לערער את כוחי מאוד. ואני צריכה סביבי דמויות תומכות . ב א מ ת .
והאמת-אין לי כוח להתדיין עם אף אחד. די לי בדיונים הפנימיים המתישים...
בכל אופן-בקורס של דני לסרי בסמינר הקיבוצים ,שהתחלתי להשתתף בו ביום ראשון ,אני מצפה להעשיר ולפתח את הדיון הזה,בפנים ובחוץ.
ואנ'לא בדרך לשכנע אפאחד שחינוך ביתי זה הדבר האולטימטיבי. כי האמת,בעצמי רואה את העניין כעוד אחת מהאפשרויות הלגיטימיות לילד לגדול. ולמשפחה לחיות. חלק מפלורליזם אנושי שמאמינה בצדקתו וחשיבותו .

חינוך ביתי מאושר

על ידי נאוה_פרנס* » 07 דצמבר 2005, 20:20

_חלק מההוויה המשפחתית
שעדיין מגיבה בביקורת סמויה לבחירה שלנו_

:-D תתרגלי, זה ילווה אתכם גם כשהם יודו בפה מלא שזו בחירה נכונה.
אצלנו, במשפחה הרחבה החליטו כמה אנשים להאריך חיים כדי לראות "מה ייצא ממנו"

זה לא פוגע בהתנהלות הרגילה.
אלו שרוצים "לשכנע אותי לוותר" כבר מזמן הרימו ידיים.
אולי פעם בשנה אני שומעת משפט בנוסח:
"בסדר, הבנו את הרעיון! לא נראה לך שהגיע זמן להפסיק עם זה? חבל על הילד"
ואני עונה: "לא לדיון" או מזמינה לדיון ענייני בכל הסוגייה (זה לא מה שהם התכוונו....)

חינוך ביתי מאושר

על ידי אורית_אוקו_ערוסי* » 07 דצמבר 2005, 17:41

קוראת. @}
(())

חינוך ביתי מאושר

על ידי אם_במדבר* » 07 דצמבר 2005, 16:46

יש כמות מאד מכובדת של משפחות
בכ"ז אני מתקשה לראות אפשרות למעבר קרוב. שוב ושוב אני מוצאת עצמי מתמודדת עם מורכבות קיומית שלא מאפשרת כרגע לקחת החלטות על שינוי כזה או אחר. המשפחה המורחבת ממשיכה להוות איום על ההחלטה שלי על חינוך ביתי. ומנסה להתרכז בכל זאת בהכוונה של הילדים ללמידה יותר מודעת. אמנם חינוך ביתי חופשי הוא כיוון כללי שמתאים לנו,אבל לא בלי תשומת לב ללמידה . לא רק למידה מהחיים-גם למידה של כלים לשימוש עתידי:
חשבון,שפה נוספת, הבנת הסביבה הטבעית והתרבותית. ואם הכל נבנה על בסיס המזדמן,צריכה להיות דרך גם לפתח מזה לימוד מוחשי. אני מתעקשת על זה בקטן-עם עצמי ועם הילדים. והנה למדנו כמה מילים חדשות באנגלית,באמצעות משחק אינטרנט,וכמה מושגים מדעיים בביקור במעבדת הדוד בפקולטה ... ודחיתי מעלי מפגש
איזורי חצי פוליטי של מורים לאמנות . ההוויה של החינוך הממוסד מעייפת אותי,וכך גם חלק מההוויה המשפחתית
שעדיין מגיבה בביקורת סמויה לבחירה שלנו. דווקא המרחק הגיאוגרפי יכול לעזור כעת להתמקד במה שחשוב לנו,ללמידה ולאורח החיים של חינוך ביתי.

חינוך ביתי מאושר

על ידי רסיסים_של_אור* » 03 דצמבר 2005, 23:26

אני בינתיים מתאמנת בחיפוש המיתר הפנימי-זה שיכוון אותי למקום הנכון לי
איזה מינוח יפה {@

אין לי מושג לגבי הקשר עם הממסד באזור שלנו. לגבי כמויות, יש כמות מאד מכובדת של משפחות ברדיוס הרחב שתארתי, לחלקם ילדים יותר גדולים (בני 7 ו- 8) ולהרבה ילדים קטנים. יש שפע של פעילויות שאנחנו באופן אישי פחות לוקחים בהם חלק, אבל האופציה תמיד קיימת.

חינוך ביתי מאושר

על ידי אם_במדבר* » 03 דצמבר 2005, 21:21

הנה התעוררה מערכת החינוך,וכמו שהבטיחה פקידת הסעד-התקשרה אלי הערב הקב"סית לשאול מה נשמע,ולידע אותי שנשלחו אלי טפסים לחידוש הבקשה לחינוך ביתי. אני תוהה אם זה סימן חיובי? בסה"כ מי שגרם להזמנה מפקידת הסעד לא פעל ממניעים חיוביים. האם מעז ייצא מתוק? אני בינתיים מתאמנת בחיפוש המיתר הפנימי-זה שיכוון אותי למקום הנכון לי. בלי משבי הרוח או המשובים מן החוץ. אוספת נתונים...בודקת אפשרויות... נזכרתי במי שלימד את הבן הגדול חשבון בשנה הראשונה בה היינו בחינוך ביתי לא מתוכנן,לפני שעברנו הנה- אם אחליט להגיש תוכנית לחינוך ביתי,הנה עוד אדם שיוכל לעזור. ואחי היקר,דוקטור לפילוסופיה של המדע (בטח ירשים את אנשי המערכת ...) מוכן לסייע בכתיבה של תוכנית במדעים. אבל לפני כל אלה-אני עדיין נבהלת. אולי לקחתי על עצמי משא כבד מדי? והאם אצליח בתוך כך ליצור לעצמי מקום לאמנות ? האם יישאר מקום לדברים פשוטים ובסיסיים יותר כמו|L|...?

חינוך ביתי מאושר

על ידי אם_במדבר* » 03 דצמבר 2005, 09:33

אני נשמעת לעצמי שוב מבולבלת.
אולי יהיה נכון להניח למחשבות האלו לזמן מה.
.

חינוך ביתי מאושר

על ידי אם_במדבר* » 02 דצמבר 2005, 23:15

ואם תחליטי לנדוד נקבל אתכם בזרועות פתוחות
תודה. את הזמן הקרוב אקדיש לבירורים עם עצמי ועם הילדים. עדיין לא משוכנעת מה הדבר הנכון לנו ביותר.
יש גם עניינים כלכליים שחייבת לטפל בהם.
המורה שלימדה את הילדים אנגלית שמעה שהם לא רוצים יותר להגיע לשיעורים,אבל כן רוצים ללמוד ממה שקורה ביום יום,והיא מכינה לי כעת הצעה לתוכנית שתתאים לחינוך ביתי.אני גם אבדוק שוב את עניין בית החינוך בגעש. התרשמתי מביקור שם שאולי המקום יתאים לילדים. אבל -אולי . כי לגמרי לא בטוחה שרוצה לוותר על החינוך הביתי. אני מרגישה שהראש היצירתי שלי עובד שוב שעות נוספות,בנסיון לחבר נכון חינוך בית פרנסה אמנות מקום ... מאוד רוצה לחזור לעיר האהובה- תל אביב. אולי זו תהיה בסוף נקודת המוצא. לא רוצה לוותר לגמרי על הקשר למדבר. אבל מי יודע?אולי זה יקרה מאליו. ואולי יקרה כאן משהו מפתיע שירגיע אותי שוב לזמן מה.



שהאזור שלנו (טיפה צפונית לכם, ברדיוס בין אשדוד למודיעין
האם באיזור שלכם פשוט יותר מול הממסד? מה זאת אומרת "מלא"? האם אתם נפגשים לפעמים? ובאיזה גילאים הילדים,פחות או יותר?

בינתיים- שבת שלום@)
מצאתי|L| לילה טובZZZ

חינוך ביתי מאושר

על ידי רסיסים_של_אור* » 01 דצמבר 2005, 00:07

מאחלת לכם המון הצלחה וגם מיידעת אותך שהאזור שלנו (טיפה צפונית לכם, ברדיוס בין אשדוד למודיעין) מלא במשפחות שמחכנות מהבית ואם תחליטי לנדוד נקבל אתכם בזרועות פתוחות {@

חינוך ביתי מאושר

על ידי אם_במדבר* » 30 נובמבר 2005, 19:41

נהנית לקרוא אותך
תודה אורית.
גיליתי שמנהל ביה"ס בו עבדתי,זה אשר קידם אותי יפה בתפקידי הוראה וניהול והאמין ביכולותי ,עוסק כעת בעריכת דין. סיפרתי לו על תמונת המצב העכשווית של חיי,על שני תלמידי שבחרתי ... על החינוך הביתי. הוא הביע נכונות לעזור. זה השלב הבא,לצערי או לשמחתי. אני בתחושה שאין לי ברירה. גם אם במקביל אבדוק אפשרויות חינוך אלטרנטיביות מסודרות יותר,על פי חוק לפחות- במקביל אתייעץ איתו. ואכין עצמי ללחצים הבאים.
יש לי הרגשה קשה מאוד ביחס למקום בו בחרתי לגור כעת. אולי כי המקום "קטן עלי". אולי בעיר ארגיש אחרת.

חינוך ביתי מאושר

על ידי אורית_אוקו_ערוסי* » 30 נובמבר 2005, 15:26

יש,אני בדרך שבחרתי!
איזה כיף לך! (())

בקרוב אוכל לשחות
יש לי הרגשה שאת כבר שוחה ;-)

נהנית לקרוא אותך.

חינוך ביתי מאושר

על ידי אם_במדבר* » 30 נובמבר 2005, 09:29

מחשבות פוסט טראומטיות...
  • מה פירוש להיות "נאמנה לעצמי"? לבחור נכון,גם אם ממש בלתי אפשרי לפעמים?
  • נאמנה=מאמינה. ואם המשמעות היא "להיות שונה"?
ומתעקשת על המינוח "מה המשמעות" ולא -"מה המחיר" (של השונות). הרי החיים הם לא עניין כלכלי גרידא.
ומתי מגיעים לנקודה שממנה זה כבר עניין של " אל חזור" - שגם אם מתחוור שהבחירה קיצונית מדי,תובענית מדי- כבר אי אפשר לעצור... האמת,כבר תוך כדי כתיבת הדברים , מצאתי שמחה בלב. (חסר לי אייקון של לב):
יש,אני בדרך שבחרתי! מרגישה כמו אחרי קפיצה מגובה למים קרים: בהתחלה הפחד,אח"כ ההחלטה והזינוק,ואז באמצע הגובה יש את קפיצת הלב,הפחד המתחדש...ועכשיו אני בשלב שלפני הנגיעה במים...בקרוב אוכל לשחות . ואח"כ לצאת ליבשה חדשה.

חינוך ביתי מאושר

על ידי אם_במדבר* » 28 נובמבר 2005, 09:55

לקחת אחריות על חיינו !!! ()סליחה על ההוצאה של הנ"ל מהקשרו. חשיבה אסוציאטיבית ...) - :-)

...ועכשיו חזרתי לשאלת החיים הבאה - בהנחה שהיא עומדת עדיין לעצמה,בלי לקחת יותר מדי קשה את התלונה
"האנונימית" , ככה לעצמה חזרה השאלה: נו,אז מה עכשיו? לעזוב את הנגב,החינוך הביתי,סדנאות האמנות במדבר...
לחזור למרכז ?
משום מה מרגישה שעדיין לא שואלת את עצמי את השאלות הנכונות.

חינוך ביתי מאושר

על ידי יונת_שרון* » 28 נובמבר 2005, 01:09

טוב לשמוע!

חינוך ביתי מאושר

על ידי בשמת_א* » 27 נובמבר 2005, 23:34

נשמע ממש מצויין! {@

חינוך ביתי מאושר

על ידי תבשיל_קדרה* » 27 נובמבר 2005, 19:35

יופי של פגישה :-)

חינוך ביתי מאושר

על ידי רסיסים_של_אור* » 27 נובמבר 2005, 18:56

טוב לשמוע, הייתי במתח כל הבוקר...

מצטרפת. ושמחה שהיתה חוויה חיובית מהצפוי. מרגיז נורא לקרוא ולשמוע על הטרטור שאנחנו נאלצים כשאנחנו מחליטים לקחת אחריות על חיינו !!!

חינוך ביתי מאושר

על ידי אלמונית_בהליכים* » 27 נובמבר 2005, 14:08

טוב לשמוע, הייתי במתח כל הבוקר...

חינוך ביתי מאושר

על ידי אם_במדבר* » 27 נובמבר 2005, 13:24

שלום לשבט הוירטואלי!:-)
כבר מברכתי אתם מבינים שהפגישה לא היתה נוראית כל כך. אולי אפילו טובה. אבל את זה אדע על פי התוצאות בהמשך.
אז מסתבר שמישהו משכני הטובים אמנם שלח הודעה אנונימית לפקידת הסעד. "אנשים טובים" הגדירה אותם הפקידה ,שהיתה חביבה בסה"כ. לא ברור לי אפילו מה היה אופי התלונה. לשמחתי,מאוד עזר שחברתי ושכנתי הטובה באמת היתה שם,ונכחה בשיחה שארכה שעה וחצי. הערותיכם והשיחות המקדימות עם הדודה של אילת עזרו מאוד מאוד!
התחלתי בלשאול מה מטרת הפגישה , והוצאתי מתוך קלסר מסודר את המכתב האחרון שלי למשרד החינוך,למנכל"ית. מכתב שבו הגבתי על אי מתן האישור לחינוך ביתי. הסתבר לי שפקידת הסעד לא
ידעה אודותיו. אני מצדי הסברתי שלא טרחתי לשלוח עותקים לאנשי מערכת החינוך או הרווחה המקומית כי אין לי כוונה לנהל משרד לחינוך ביתי,ולכן אני לא מוצאת לנכון להפיץ כל מכתב ל"תפוצת נט"ו" (הצלחתי להגיד את זה בצורה מהזה נחמדה...). בתגובה קיבלתי גם מידע נוסף,על כך שמנהל מחלקת חינוך במועצה שלח לפקידת הסעד מכתב בו הוא מציין שילדי אינם מופיעים לביה"ס שבתחום אחריותו ,מזה כך וכך זמן.. "לטיפולך". "בוכלטריה",היה אומר על זה מנהל ביה"ס בו עבדתי פעם. פקידי חינוך ולא אנשי חינוך. פקידת הסעד הופתעה מאוד לשמוע על ה אופן בו טופל עניינו מצד כל הנוגעים בדבר:ביה"ס,מחלקת החינוך המקומית,קצינת הסעד. ואני ממש לא האשמתי אף אחד (התאמנתי על זה כל השבת בערך...). פשוט תיארתי תמונת מצב והיסטוריה משפחתית מורכבת. הרחבתי לגבי אורח חיינו בחינוך הביתי,כולל דוגמא מהימים האחרונים של יום לימוד בנוסח unschooling . הפתיע לגלות שזה יכול להרשים אותה. ציינתי בעצמי כמה תחום החינוך הביתי בארץ פרוץ ,ולכן אין תמיכה נאותה להורים הבוחרים באורח חיים כזה. היא שוב הפתיעה ואמרה שמשום כך היא לא פתחה בהאשמה על כך שילדי מוזנחים , שכן התלונה של ה"אנשים הטובים" התחברה לעובדה הידועה שאני מבקשת אישור לחינוך ביתי. מבחינתה אני עוברת על החוק ומחלקת החינוך יכולה להתחיל נגדי בהליכים משפטיים. ציינתי שאמנם התגובה הרשמית והאחרונה מצד ביה"ס היתה שיעשו כן. לא היה נסיון כן לבחון אפשרות לסיוע לילדים להשתלב בביה"ס,עם תוכנית לימוד אישית כפי שנהוג במערכת החינוך. ציינתי שאני ממש לא הייתי מודעת לאפשרות הזו עד עתה,ושבחרתי לקחת על עצמי את מלוא האחריות לחינוך ילדי בין השאר בשל תחושה שהמערכת המקובלת לא יכולה להענות לצרכיהם .
חזרתי וציינתי את שלוש האפשרויות העומדות בפני:לחכות לתגובת מנכ"לית משרד החינוך על ערעורי,להחזיר את ילדי לביה"ס עם תוכנית לימודים אישית לכל אחד שתענה על צרכיו הלימודיים הרגשיים והחברתיים (הערתה החשובה של הדודה של אילת).ושאני אמורה להיות שותפה מלאה לכתיבת תוכנית כזו. ואפשרות שלישית-שעשויה להתממש רק בטווח של חודשיים ויותר-לנדוד צפונה למקום בו קיימת מערכת חינוך שתתאים לתפיסתנו. להפתעתי,ציינה פקידת הסעד את האפשרות לנסיון נוסף לקבלת אישור לחינוך ביתי כחשוב לא פחות מהנסיון להחזיר הילדים לביה"ס,ועוד ציינה שאין זה נכון להחזיר אותם לאלתר בכל מקרה.
כשסיפרתי על איבחון פרטי שאני עושה לבן הצעיר,היא הציעה את עזרתה כדי לקדם אותו.
היא תפנה שוב לקצינת ביקור סדיר על מנת שאגיש בקשה חוזרת לאישור לחינוך ביתי (!) ,ותהיה איתי בקשר במהלך החודש הקרוב-זאת אומרת שיש לי חודש לבדוק מה רוצה ומה נכון לנו.
אחת המחשבות שעלו לי ,היא לגבי הצורך בתמיכה אוהדת מבינה ומקבלת לבוחרים בחינוך הביתי. אם אבחר להמשיך בכך,אולי יהיה נכון שאסתייע באופן מסודר באיש חינוך מהתחום. אולי אצטרף לקורס שייפתח כעת בסמינר הקיבוצים-של דני לסרי.

אבל צריכה בכל מקרה לנוח מההתרגשות של הבוקר הזה.

חינוך ביתי מאושר

על ידי אם_במדבר* » 27 נובמבר 2005, 09:04

אולי אבי ילדייך יכול להגיע יחד איתך?
לא,תודה...האמת שניסיתי להציע לו לבוא. הוא מעדיף להיות עם הילדים. ואני חוששת מנוכחותו. אני עצבנית מדי בחברתו. זה רק יזיק לשקט שזקוקה לו. אם יתבקש בשיחה,אציע פגישה נוספת בהשתתפותו (?)
אני יוצאת לדרך,עם חברה טובה . ומקווה שאוכל להשיג דחייה של הגשת התסקיר של פקידת הסעד בחודש. בינתיים אחליט בגדול מה נכון לנו. אולי אוותר על התואר "אם במדבר". אולי הגיע הזמן לחזור מן המדבר (תרתי משמע...). בתקווה שאמצא מקום של חינוך נכון לי ולילדי.(?). תודה רבה רבה על העידוד.

חינוך ביתי מאושר

על ידי אורית_אוקו_ערוסי* » 27 נובמבר 2005, 08:24

שיעבור כמה שיותר בשלום

חינוך ביתי מאושר

על ידי תבשיל_קדרה* » 27 נובמבר 2005, 07:07

אולי אבי ילדייך יכול להגיע יחד איתך?
זה רעיון מצוין.
הוא מרוצה מהרעיון של חינוך ביתי? אם כן - זה יכול להחליק לכם את הדרך.

חינוך ביתי מאושר

על ידי רסיסים_של_אור* » 27 נובמבר 2005, 05:28

שיעבור כמה שיותר בשלום {@ {@

חינוך ביתי מאושר

על ידי אביב_חדש* » 26 נובמבר 2005, 19:52

אולי אבי ילדייך יכול להגיע יחד איתך? אני חושבת שאם היא תראה שגם הוא בתמונה, זה יעזור.

חינוך ביתי מאושר

על ידי אם_במדבר* » 26 נובמבר 2005, 18:40

אני מרגישה צורך עז לעמוד לצידך ולתמוך בך, לא רק באופן וירטואלי. האם את צריכה ורוצה עזרה? במה וכיצד?

תודה. אני באמת לא יודעת איזה עזרה לבקש. חברה מכאן תלך איתי מחר,ואני חוששת גם מזה. היא עצמה מנסה להפעיל כעת תוכנית לימוד בביה"ס הזה,ונתקלת בקשיים. ואני לא רוצה להזיק לה. אבל היא הביעה נכונות ורצון לבוא איתי בכל זאת. אבי ילדי ממש לא מבין את העניין,וטוען שלא יכול להיות שמדובר בעניין רציני. אז התחושה הקשה והמתמשכת שאני לבד היא בעצם הקושי הגדול ביותר. עצם ההשתתפות שלך מעודדת. שוב תודה.:-)
_

חינוך ביתי מאושר

על ידי אלמונית_בהליכים* » 26 נובמבר 2005, 16:47

איזו מדינה!!! הנה "הם" מנסים להטיל משמעת באמצעות טרור, ממש כמו בבתיה"ס והנה הם שוב נטפלים לחלשים, לגרושים, לעולים חדשים ואנא, אנא אנו באים???!!!
אלוהים אדירים, ואם אני אקבל כזה מכתב מחר?!
אני מרגישה צורך עז לעמוד לצידך ולתמוך בך, לא רק באופן וירטואלי. האם את צריכה ורוצה עזרה? במה וכיצד?
  • (אנחנו רק בראשית הדרך ולא מנוסים בבירוקרטיה עדיין)

חינוך ביתי מאושר

על ידי אם_במדבר* » 26 נובמבר 2005, 12:56

יונת תודה!
בתוך הבלגן הזה אני אמורה להמשיך לתפקד כרגיל ("שפויה" אמרנו..). אז יוצאת למפגש אמן עם תלמידים כרגע. אולי גם אקבל עוד כוחות. ההערות שנתת ממש עוזרות - אולי אצליח להקדים ולברר אם באמת מישהו הגיש תלונה(למה יש לי הרגשה שזה מתאים , שזה תואם את תחושתי בתחילת הדרך,עם הבחירה בחינוך הביתי דווקא כאן,במעוז השמרנות במדבר?). ואם לא אצליח,אגש לפגישה במטרה ,בין השאר לברר . להיות נחמדה, |אוף| זה יהיה קשה.

חינוך ביתי מאושר

על ידי אם_במדבר* » 26 נובמבר 2005, 12:42

אם לא, תמצאי מי אחראי לארגון הפגישה הזאת ותצעקי עליו שחינוך ביתי זה לא התעללות ולא הזנחה ושיוציא מהתיק שלכם את הניירות שהוא הכניס אליו ושתתלונני עליו ותתבעי אותו ומה לא.
כן. זה כנראה יהיה השלב הבא אחרי הפגישה מחר. כי מצד אחד ממש בא לי ללכת מכאן,ואפילו מ"ארצנו הקטנטונת". (אני נזכרת בהגדרה של פסיכולוגית ש"איבחנה " את הבן הצעיר בגיל 4,בזמן שהילד החל לבד ללמוד לקרוא-וטענה שקווי האופי שלו מראים על צורך לשלבו ב"גן למעוכבי התפתחות". דומה שהמדינה הזו מעוכבת התפתחות בכל הקשור לחינוך.) איך זה,שבאותו יום בו אני משוחחת עם הדודה של אילת,אני זוכה לטלפון בו אני מוזמנת למפגש סטודנטים להוראה בנושא "חינוך בר קיימא 2020",מפגש בו אני אמורה להציג את תפיסת עולמי לגבי הוראת אמנות וחינוך,ובו בזמן אני על סף מואשמת בהזנחת ילדי? משהו כאן דפוק לגמרי,לעזאזאל.(הנה איבדתי את עשתונותי. מה יהיה מחר?).

חינוך ביתי מאושר

על ידי אם_במדבר* » 26 נובמבר 2005, 12:36

קודם כל כדאי שתבררי למה הוזמנתם אליה – האם הייתה עליכם תלונה של התעללות או הזנחה? אם כן, אין ברירה ואת חייבת לבוא אליה ולהראות נחמדה ושפויה ומשקיעה ואכפתית
איך אפשר לברר? מדובר במחר בבוקר. הייתי אדישה לעניין. שיחה אחת אמש עם הדודה של אילת הבהירה לי שאין מקום לאדישות.
נסי לשאול את נאוה פרנס.
אני לא מרגישה נוח עם הגישה שהולכת "בעד" המערכת.

בסה"כ בחרתי בחינוך הביתי מתוך שילוב של בחירה חופשית ומצב של אין ברירה.ביה"ס כאן הוא חלק מתפיסת עולם מקומית .(נו די -אני אחשוף את עצמי ואת המקום הזה:מדובר במדרשת בן גוריון-ישוב שעדיין אוחז בתפיסת עולם שמרנית למדי. בלשון המעטה.). בכל אופן,בניתוח לאחור של תמונת המצב החינוכית כאן,הרי שהבחירה לגור כאן היתה מתוך אילוצים משפחתיים (גירושין,האבא שקרוב לכאן וכו'). אח"כ המחשבה שלבן הצעיר,שהגיע בדיוק לגיל כיתה א' יהיה נכון להתחיל בבי"ס קטן ומסודר.על חינוך ביתי ויתרתי כבר קודם,כי בעצם חינוך בכלל נראה לי כעניין למשפחה שלמה.והנה אנחנו התפרקנו,אז לפחות שתהיה מסגרת "טובה" לילדים,ע"מ שאוכל להמשיך ולעבוד,ובכלל.
ואז הבן הצעיר ,שמראש ידעתי שיביא איתו ייחודיות "קיצונית" (יכולות למידה גבוהות מצד אחד,עם צורך בקצב מאוד אישי מאידך,בשילוב עם קשיים מסויימים בהתאמת עצמו לחברה ה"רגילה"|אוף|כל ההגדרות האלו...).אז הצעיר לא ממש נעשה מאושר כאן,והבן הגדול היה on&off בבי"ס..ובאף שלב לא טרח צוות בי"הס לידע אותי לגבי אפשרויות לתוכניות לימוד אישיות ,כפי שמשרד החינוך מאפשר! בעצם,הבחירה בחינוך הביתי היתה משום לקיחת אחריות מלאה שלי לחינוך הילדים. מה שנראה בעיני טבעי ביותר,לנוכח חוסר השיתוף לו זכיתי מצד ביה"ס לגבי מצב הילדים וצרכיהם. משיחת הטלפון אמש אני לומדת שביה"ס כאן בעצם העדיף להסיר מעליו כל אחריות ומחוייבות לילדי. זכורה לי טענת המורה המובילה בבי"הס את נושא ה"חינוך המיוחד" (אין כאן" מערך מסייע" שאמור לתת מענה לילדים עם קשיים . כי בסה"כ הקהילה כאן מאוד "חיובית" ו"מוצלחת". ובכלל,ביה"ס כאן קטן שאין כנראה תקנים לכך..?). - אז לטענת המורה ,הרי שבחירתי לחנך את ילדי הראשון במסגרת אלטרנטיבית ו/או בחינוך ביתי הינה פשוט "הזנחה".

חינוך ביתי מאושר

על ידי אורית_אוקו_ערוסי* » 26 נובמבר 2005, 09:24

אויש, יונת, זה לא נשמע טוב. :-(
עדיין
מחזיקה לך אצבעות.

חינוך ביתי מאושר

על ידי יונת_שרון* » 26 נובמבר 2005, 09:07

פקידת סעד זה בן אדם שאת לא רוצה להסתבך איתו. יש לה סמכות לעשות לכם כמעט כל מה שעולה על דעתה, ואין עליה כמעט ביקורת. קודם כל כדאי שתבררי למה הוזמנתם אליה -- האם הייתה עליכם תלונה של התעללות או הזנחה? אם כן, אין ברירה ואת חייבת לבוא אליה ולהראות נחמדה ושפויה ומשקיעה ואכפתית, ולקוות שהיא תהיה במצב רוח טוב. אם לא, תמצאי מי אחראי לארגון הפגישה הזאת ותצעקי עליו שחינוך ביתי זה לא התעללות ולא הזנחה ושיוציא מהתיק שלכם את הניירות שהוא הכניס אליו ושתתלונני עליו ותתבעי אותו ומה לא. בכל אופן, פקידת סעד זה מאוד רציני. זה לא אומר שתצטרכי לוותר על חינוך ביתי (תלוי במצב הרוח של הפקידה) אבל זה לא משהו שאת יכולה להתעלם ממנו.

חינוך ביתי מאושר

על ידי אורית_אוקו_ערוסי* » 26 נובמבר 2005, 07:03

נסי לשאול את נאוה פרנס.(אפילו במייל, כי זה דחוף).
אולי היא יודעת במה מדובר.
מחזיקה לך אצבעות.

חינוך ביתי מאושר

על ידי אם_במדבר* » 25 נובמבר 2005, 19:42

התלבטות-
קיבלנו מכתב הזמנה לפקידת הסעד "מתוקף חוק הנוער" (שו האדה? שאלתי את עצמי,עוד חוק שאמורה ללמוד?למדתי.הבנתי שמבחינת המערכת אני נחשדת בסיכון ו/או הזנחה של ילדי. אשר יגורתי בא...).
חשבתי להתעלם.
ניסחתי מכתב של חוכמולגית,שאמור לדחות את העניין על הסף,
אפילו קבעתי לעצמי פגישה חשובה ממש באותו זמן ובתל אביב,שלא אתפתה ללכת.
ואז פגשתי את חברתי החמודה איילת. יש לה דודה שעבדה כפקידת סעד.וכדאי שאדבר איתה.
דיברתי. קיבלתי הנחיות כל כך ברורות וחד משמעיות-שבמקום לסדר לי את הדברים,מצאתי עצמי שוב
תוהה אם יש סיכוי שאוכל לגדל את ילדי בדרכי בארץ הזאת. בקיצור,הטענה העיקרית שלה היא,שהזמנה לפקידת סעד זה צעד אחד לפני משפט מכוער שבסופו אולי אשלח למעצר וילדי -לפנימיה (????) , שעלי לותר על רעיון החינוך הביתי, או לפחות לטעון כך,ולהתחיל לחשוב על כיוון חדש. אולי באמת לעזוב את האיזור לטובת מקום עם בי"ס שמתאים לתפיסת עולמי. ואמנם ביקרתי במקום כזה בשבועיים האחרונים. אבל רגע,ככה מהר להחליט שעושה שינוי?שעוזבת (אולי סוף סוף?)את ארץ הנגב? אמנם לא נשארתי כאן מבחירה שכולה שמחה,אבל אולי הגיע הזמן...

ללכת לפגישה עם פקידת הסעד? ומה להגיד שם? מה בכלל משמעות ההזמנה הזו?
בפעם האחרונה שהוזמנתי ל"שיחה עם.." מצאתי עצמי מול שמונה אנשים חמורי סבר,ב"ועדה ל(מניעת) חינוך ביתי". ומה כעת ?
.

חינוך ביתי מאושר

על ידי אם_במדבר* » 20 נובמבר 2005, 22:38

לא כתבתי. אני מעדיפה להסתפק בכיוון כללי...בין מצפה רמון לבאר שבע.

חינוך ביתי מאושר

על ידי רסיסים_של_אור* » 20 נובמבר 2005, 19:02

שאלה לגמרי לא קשורה למהלכים האחרונים מלמעלה... איפה במדבר אתם גרים (אולי כתבת ופיספסתי... ) ?

חינוך ביתי מאושר

על ידי אם_במדבר* » 20 נובמבר 2005, 15:27

יש, יש. הם מנסים ללמוד את הנושא בפתיחות עד כמה שהם מסוגלים לה.

אני אשמח לגלות שכך. בינתיים אני מקבלת מכתבי פקידות יבשים,בהם אני מוזמנת לפגישות אודות "היעדרות" ילדי ממסגרת חינוכית. כאילו חינוך ביתי אינו בגדר מסגרת,כאילו ילדי מוזנחים,רחמנא ליצלן. כל זמן שפניית המוסדות אלי,תמשיך ותישא אופי נטול הבנה /פטרוני/יובשני-אני מסרבת לראות בהם שותפים לחינוך ילדי. הבחירה שלנו בחינוך הביתי מורכבת,ומחייבת אותי להתארגנות כלכלית ,לניהול של אורח חיים עם התחשבות בגורמים שונים ומשונים. ביחס לכל אחד מבני המשפחה הקטנה שלנו,ובקשר עם אביהם של הילדים. אחרונים ברשימה כרגע הם אנשי משרד החינוך.
ואגב,בפתיחות לא די. חיונית לא פחות הרגישות,הקשר לבני האדם -ילדים כמבוגרים.
דווקא מתוך הבנת המגבלות של המערכת החינוכית כפי שחוויתי אותן , אני בוחרת לא להתנגח כרגע. אלא להתעלם. להמשיך לסרב לשתף את אנשי המערכת בענייני הפרטיים-שכוללים בחירה המנוגדת לחוק במדינה. אם זו בחירה זמנית או סופית,עדיין לא ביררתי לגמרי. מה שברור לי מעל לכל ספק:נכון לעכשיו בחרתי הכי נכון לכולנו.

חינוך ביתי מאושר

על ידי יונת_שרון* » 20 נובמבר 2005, 05:42

אולי יהיה מישהו במשרד החינוך שיואיל בעצמו להתעניין באופן אוהד וחיובי במסגרת החינוך הביתי.
יש, יש. הם מנסים ללמוד את הנושא בפתיחות עד כמה שהם מסוגלים לה.

חינוך ביתי מאושר

על ידי אם_במדבר* » 19 נובמבר 2005, 20:52

בינתיים מחכים לאישור. דרך אגב ראש מחלקת חינוך, וגם הקבס"ית אמרו שאע"פ שהם לא מסכימים עם הדרך, הם יעמדו מאחורינו בכל החלטה וילחמו איתנו על הזכות לבחור- מעודד ומרגיע...
נפלא! טוב לדעת שיש אנשים במערכת שמסוגלים לתמוך ביציאה מוצהרת ממנה.
אני לא זכיתי ליחס שכזה,אלא דווקא לאמירות שמעבר לחוסר הבנה,אפילו הייתי אומרת זילזול. איני רואה עצמי אלא אורחת במקום בו אני חיה,ולכן אין בכוונתי לעשות מאמץ מיותר ולהסביר עצמי לנציגי מערכת החינוך שכאן. כל יום שעובר מחזק אותי בבחירתי ובדעתי. הלכתי וביקרתי מסגרות חינוך במרכז הארץ בהן מתקיימת שותפות אמיתית בין החינוך שבבית לזה שבבית החינוך/הספר. בסה"כ החינוך הביתי הוא לטעמי מסגרת לגיטימית כמו כל מסגרת חינוך /צמיחה /גדילה של היחיד,אם ילד או מבוגר.
את השלב "הדתי" בעניין כבר עברתי...

לי באופן אישי אין משהו נגד הועדות, כי זה החוק! אבל יש לי בעיה עם האנשים שיושבים שם ומשחקים את עצמם אלוקים.

מדובר בתקנות שתוקנו על מנת להתגבר על הבעייתיות שבחוק חינוך חובה,בהתייחס למקרים חריגים כמונו... אני יודעת שלהורים שביקרו כמוני בועדה נאמר בפירוש שתפקיד הועדה,באופן לא רשמי,הוא לדאוג שילדים יישארו בתוך המערכת . זה לא ענייני ונטול כל הגיון במקרים מסויימים. וכפי שכבר ציינתי-אלו הן "ועדות למניעת חינוך ביתי". חוק ההולך כנגד הטבע האנושי סופו להישתנות/להתגמש.
אני מודעת להיותי "פורעת חוק". (כמה מוזר שילדי ,בשל היותי פורעת חוק הופכים יותר ויותר רגועים...). ואני לא מתנגחת במערכת. אני נאלצת להחשב כמי שאינה מקיימת את החוק בשל התנהלות כושלת של מערכת חינוך מקומית (וכפי הנראה גם ארצית),שיכלה לקבל את ילדי לימים חלקיים בתוכנית חינוך ביתי עם נוכחות גמישה בבית הספר. בית הספר במקום מתהדר בהיותו מאוד מוצלח,עם רמת ציונים גבוהה וכיוצ'. סדר העדיפות כאן הוא מהמעוותים שהכרתי במסגרות חינוך. וההורים במקום מרוצים . אז מי אני שאשנה זאת? להמשיך לחיות כאן ,פירושו מבחינתי כמו בכל מקום בו אחיה-לבחור את הטוב ביותר לילדי ולי. וחינוך ביתי הוא הטוב לנו ביותר כאן. (ואולי בכלל).

_כל שנה במאי יש יום עיון.
האם זה רעיון טוב להזמין לשם את אנשים משרד החינוך? ייתכן._
??
(אולי יהיה מישהו במשרד החינוך שיואיל בעצמו להתעניין באופן אוהד וחיובי במסגרת החינוך הביתי,וילך ויילמד מתוך עניין וכוונה לחזק את האפשרות הזו . ואז ,מתוך עניין הוא יגלה שיש כזה יום עיון,ויישאל ברוב טובו אם אפשר שהוא יגיע .
כפי שאנ'לא מקבלת את עניין ביקור הבית של הועדה כחלק מהחלטה לגבי חינוך ביתי-כך אני מרגישה שאין מקום לפתוח דלת בפני מי שמראש פוסל ושולל את האפשרות לקיומה של מסגרת החינוך הביתי).

חינוך ביתי מאושר

על ידי יהודית_ה* » 18 נובמבר 2005, 10:38

כדאי לעצור אותם, ולשאול שוב מה מטרת הפגישה
חבל שלא חשבתי על זה, בעצם זאת ועדה לקבלת אישור, ולא להתייעצות...

חינוך ביתי מאושר

על ידי תבשיל_קדרה* » 18 נובמבר 2005, 08:56

אולי כדאי לארגן אירוע "חשוב" ולהזמין אליו את אנשי משרד החינוך.
כל שנה במאי יש יום עיון.
האם זה רעיון טוב להזמין לשם את אנשים משרד החינוך? ייתכן.

לצערי הדברים שאמרו לנו שם דיי הצליחו לערער לבעלי את הבטחון בהחלטה.
זו, לדעתי, חוצפה.
(ולא פעם ראשונה שנאי שומעת שאנשים הועדה מנסים "להראות את האור" להורים)
אני חושבת שאם רואים שאנשים הועדה עוסקים בשכנוע, כדאי לעצור אותם, ולשאול שוב מה מטרת הפגישה.

חינוך ביתי מאושר

על ידי יונת_שרון* » 18 נובמבר 2005, 01:26

שהוא מכיר כבר הרבה משפחות שניסו וזה היה קטסטרופה, ושבסוף כולם חזרו למסגרת ואז היה לילדים עוד יותר קשה מלפני שהם יצאו.
פעם באה שמישהו אומר לך דבר כזה, נסי לשאול אותו פרטים: בני כמה היו הילדים, איפה הם גרו, מה היו הבעיות, מה עשו ההורים ומה עשו אנשי הפקידים. לאנשים קל להמציא שקרים שטחיים, אבל רק מעטים מספיק יצירתיים בשביל לשקר עם עומק. :-)

חינוך ביתי מאושר

על ידי יהודית_ה* » 18 נובמבר 2005, 00:41

אם במדבר, לשאלתך על הועדות- אצלנו זאת פעם ראשונה, אז החלטנו ללכת עם הזרם ולראות מה קורה, לפני שמתחילים להתנגח. לי באופן אישי אין משהו נגד הועדות, כי זה החוק! אבל יש לי בעיה עם האנשים שיושבים שם ומשחקים את עצמם אלוקים.
ולשאלתך, תבשיל קדרה, הועדה עצמה לקחה בערך 15 דק' והיה לי הרושם שהם לא ממש מתעניינים במה שיש לי לומר. הם מיהרו לסיים כי היו עוד פגישות בלו"ז ... אחד הנציגים הוא ראש מחלקת חינוך של המועצה שלנו, אז אחרי המפגש הוא ניגש לדבר איתנו, וסיפר שהוא מכיר כבר הרבה משפחות שניסו וזה היה קטסטרופה, ושבסוף כולם חזרו למסגרת ואז היה לילדים עוד יותר קשה מלפני שהם יצאו.
לצערי הדברים שאמרו לנו שם דיי הצליחו לערער לבעלי את הבטחון בהחלטה, ואני מקווה שהוא לא יתפוס רגליים קרות. בכל מקרה סיכמתי עם בעלי שבינתיים זה רק לשנה אחת, ואחר כך אם נרצה להחזיר אותה אז היא תחזור לכיתה ב' (הכיתה שהיא "הפסידה") כיוון שהקשיים שלה נובעים בין השאר מכך שלא השארנו אותה בגן עוד שנה והיא קטנה במחזור, וכנראה לא בשלה לדרישות של ביה"ס. כך "נרוויח" השארת כיתה בלי הבלאגן החברתי. זה דיי הרגיע את בעלי וגם את ראש מחלקת החינוך...
בינתיים מחכים לאישור. דרך אגב ראש מחלקת חינוך, וגם הקבס"ית אמרו שאע"פ שהם לא מסכימים עם הדרך, הם יעמדו מאחורינו בכל החלטה וילחמו איתנו על הזכות לבחור- מעודד ומרגיע...

חינוך ביתי מאושר

על ידי אם_במדבר* » 17 נובמבר 2005, 21:13

מה זה כל עניין הועדות האלו? עושה רושם שאנשי החינוך הביתי מתחילים לפרנס ביתר מרץ עוד מנגנון ממשלתי... אצלנו אגב יש שקט זמני מאז ששלחתי מכתב למנכ"לית משרד החינוך. אני צופה בקרוב ששוב ינסו להציק. (סליחה - "לברר " או אולי "להתעניין"...)
אולי כדאי לארגן אירוע "חשוב" ולהזמין אליו את אנשי משרד החינוך. זה יהיה כנס "אקדמי" (אולי האקדמיה הדיאלוגית תוכל לתת את חסותה). יהיו שם הרצאות מלומדות אודות חינוך ביתי בארץ ובעולם,סרטים תיעודיים ועלילתיים בנושא...אפשר לקיים פנל עם נציגים "מהשטח"...טוב,די,אני מתחילה להשמע לעצמי חשובה מדי...ואנ'לא בטוחה בכלל שחינוך ביתי זה עניין לכל החיים שלי ו/ או של ילדי. כרגע זה הכי נכון לנו והכי מאשיר.
ולטעמי החיוניות של החינוך הביתי נובעת מהיותו הכי אנטי ממסדי שאפשר. אז תשכחו מכנס כזה. זה בעצם רעיון טפשי למדי. ובכל זאת מוזר בעיני מאוד עניין הועדות הללו. כמו פעם בקיבוץ (או במושב השיתופי )-כשועדת חינוך היתה קובעת מה טוב לילד עוד לפני הוריו ויותר מזה-עוד לפני הילד . והרי אם נקשיב לו,וניתן בו אמון,הוא יסמן לנו בהרבה מקרים מה הנכון לו ביותר.ואז אולי לא יהיה צורך ל"שקם את הסמכות ההורית",כי ממילא דיאלוג אינו בנוי על סמכותיות, ואז אולי יהיו פחות ילדים "מופרעים" (=כאלו שהפריעו להם לגדול ).

חינוך ביתי מאושר

על ידי אם_במדבר* » 17 נובמבר 2005, 20:52

|תודה| עכשיו אוכל לכתוב גם |אוף|

חינוך ביתי מאושר

על ידי תבשיל_קדרה* » 17 נובמבר 2005, 10:00

ויש מחשבים בהם זה מתחת לשיפט או מתחת לאנטר.

יהודית, אביב, תוכלו לספר מה היה בועדות שלכן?

חינוך ביתי מאושר

על ידי אורית_אוקו_ערוסי* » 17 נובמבר 2005, 07:47

בקשר לאייקון, הקו הוא לא אות.
יש מקש של קו ישר וקו נטוי מעל ה"שיפט" הימני,ליד ה"אנטר". מצוייר קו נטוי, ומעליו שני קוים קטנים אחד מעל השני , אבל כשלוחצים "שיפט" והמקש הזה, יוצא קו אנכי. יש מקש זהה גם מצד שמאל, ליד ה"שיפט" השמאלי.
בהצלחה.

חינוך ביתי מאושר

על ידי יהודית_ה* » 17 נובמבר 2005, 01:04

אביב חדש, גם אנחנו היינו בועדה ביום שלישי, ורציתי לשאול: האם הילדים שלך ממשיכים ללכת למסגרות השונות עד לקבלת האישור? ובכלל האם זאת פעם ראשונה שאתם מבקשים אישור?

חינוך ביתי מאושר

על ידי אביב_חדש* » 16 נובמבר 2005, 08:22

_ואם לא יאשרו ? אז מה יקרה ?
תחזרו לבית הספר ?_

כאילו דא? נראה לכם? נילחם עד הסוף.

חינוך ביתי מאושר

על ידי פלוני_אלמונית* » 15 נובמבר 2005, 22:04

ואם לא יאשרו ? אז מה יקרה ?
תחזרו לבית הספר ?

חינוך ביתי מאושר

על ידי אביב_חדש* » 15 נובמבר 2005, 21:00

היום היינו בועדה. כנראה שיאשרו לנו. מחר נברר את סיכויינו אצל הקב"סית.

חזרה למעלה