על ידי עוד_אמא_מהורהרת* » 02 יוני 2006, 00:32
דווקא בגלל שאת כאן כל כך מקשיבה ומתחייסת, אולי אני אשאר כאן עוד קצת.. אם כיוונת אלי, אז תודה
ולי אין בעיה שתכתבי כאן או במייל, הכל לפי נוחותך. פשוט הבעת חשש מעודף חשיפה, אז הצעתי לך אלטרנטיבות. אם אין לך בעיה להמשיך כאן, מבחינתי זה נפלא.
זה היחס שאני מקבלת בגלל שאני לא שולחת ילד בן שנתיים וחצי לגן טוב, ממקורבים אני לא קבלתי יחס כזה לפני שמלאו לבתי 4, אבל בגיל 3 קבלנו אותו מהמתיימרים להקרא מומחים בהתפתחות הילד. צריך להיות חזקים ולא להתייחס.
היינו שם כ-3 שעות, מתוך לפחות שעתיים או שהוא היה על הידים שלי, או שהיה במרחק של כ-15 ס"מ ממני. לא עזב אותי לשנייה קודם כל לא ציינת אם זו תופעה קבועה או מקרית. אם היא מקרית אז בכלל ... ואם זו תופעה קבועה, האם היא קבועה רק עם האנשים הספציפיים בשטח? (אולי לא נעים לא איתם) אולי היא קבועה רק במקום המסוים? (אולי המקום לא נעים לו). אם זו תופעה קבועה ממש, אז להם הייתי מזכירה את גילו הרך ושאין מה לדאוג ולעצמי מבטיחה לא לדאוג כבר עכשיו, אבל תמיד להיות עם האצבע על הדופק, ועד כמה שניתן להשתדל לחשוף אותו לחברה (הוא כבר בגיל שהם זקוקים לזה לפחות מעט). אגב, כשהייתם בביקור הזה, מלבד בנך מי היה שם האדם הצעיר ביותר ומה היה גילו ועד כמה הוא ניסה להתקרב אל הילד? אני בהחלט בעד קשרים חוצי גיל, אבל בכל זאת, פעוט בן שנתיים וחצי זקוק גם לחברת פעוטות וילדים (כשבתי הייתה בגילו חבריה היו מגיל שנתיים ועד 6 או 7 עם הבוגרים ביותר זה היה הדדי שלא היה ענין).
לא עזב אותי לשנייה ועכשיו לספור על בת דודי, היום אם מוצלחת מאוד לשניים והשלישי בדרך, בשנות ה-30 לחייה. הלכה לגן מגיל 3, וגם לפני כן כל הזמן הייתה חשופה לחברה. לפחות מאז שנכנסה לבית ספר ועד היום מאוד חברותית ומאוד מוקפת חברה. עם כל זה, אפילו בגיל 20 פלוס, בכל רגע שרק היה אפשר היית רואה אותה ואת אמה מתחבקות ומתנשקות. מודה שלמסתכל מהצד (אפילו בני משפחה) זה כבר נראה מוגזם ועל גבול המגעיל, אבל לא זה מה שאני רוצה לאמר לך כאן, אלא להדגיש
שגם ילד שמוצף בחברה יכול אפילו בגיל מאוד מתקדם לחפש הרבה מאוד קשר ומגע עם הוריו, אז אני לא מבינה מה רוצים מילד כה רך בשנים, ומה הקשר לזה שהוא לא בגן. אגב, בתי הייתה 3 חודשים בגן, נכנסה בגיל 4, מהיום הראשון הסתדרה חברתית והייתה עצמאית הרבה יותר מכל האחרים שגם בשנים שלפני היו בגן. למיטב ידיעתי התופעה הזאת איננה חריגה. אז תרגעי, אם לפחות פעם בכמה זמן יש לילד שלך מגע עם ילדים אחרים (ברור שאין כוונתי לפעם בשנה אלא לתדירות סבירה), ומצד שני מימך הוא מקבל את כל החום והאהבה והכלים הבסיסיים ביותר להתפתחותו, אז הכל יהיה בסדר איתו.
[u]דווקא בגלל שאת כאן כל כך מקשיבה ומתחייסת, אולי אני אשאר כאן עוד קצת..[/u] אם כיוונת אלי, אז תודה ;-) ולי אין בעיה שתכתבי כאן או במייל, הכל לפי נוחותך. פשוט הבעת חשש מעודף חשיפה, אז הצעתי לך אלטרנטיבות. אם אין לך בעיה להמשיך כאן, מבחינתי זה נפלא.
[u]זה היחס שאני מקבלת בגלל שאני לא שולחת ילד בן שנתיים וחצי לגן[/u] טוב, ממקורבים אני לא קבלתי יחס כזה לפני שמלאו לבתי 4, אבל בגיל 3 קבלנו אותו מהמתיימרים להקרא מומחים בהתפתחות הילד. צריך להיות חזקים ולא להתייחס.
[u]היינו שם כ-3 שעות, מתוך לפחות שעתיים או שהוא היה על הידים שלי, או שהיה במרחק של כ-15 ס"מ ממני. לא עזב אותי לשנייה[/u] קודם כל לא ציינת אם זו תופעה קבועה או מקרית. אם היא מקרית אז בכלל ... ואם זו תופעה קבועה, האם היא קבועה רק עם האנשים הספציפיים בשטח? (אולי לא נעים לא איתם) אולי היא קבועה רק במקום המסוים? (אולי המקום לא נעים לו). אם זו תופעה קבועה ממש, אז להם הייתי מזכירה את גילו הרך ושאין מה לדאוג ולעצמי מבטיחה לא לדאוג כבר עכשיו, אבל תמיד להיות עם האצבע על הדופק, ועד כמה שניתן להשתדל לחשוף אותו לחברה (הוא כבר בגיל שהם זקוקים לזה לפחות מעט). אגב, כשהייתם בביקור הזה, מלבד בנך מי היה שם האדם הצעיר ביותר ומה היה גילו ועד כמה הוא ניסה להתקרב אל הילד? אני בהחלט בעד קשרים חוצי גיל, אבל בכל זאת, פעוט בן שנתיים וחצי זקוק גם לחברת פעוטות וילדים (כשבתי הייתה בגילו חבריה היו מגיל שנתיים ועד 6 או 7 עם הבוגרים ביותר זה היה הדדי שלא היה ענין).
[u]לא עזב אותי לשנייה[/u] ועכשיו לספור על בת דודי, היום אם מוצלחת מאוד לשניים והשלישי בדרך, בשנות ה-30 לחייה. הלכה לגן מגיל 3, וגם לפני כן כל הזמן הייתה חשופה לחברה. לפחות מאז שנכנסה לבית ספר ועד היום מאוד חברותית ומאוד מוקפת חברה. עם כל זה, אפילו בגיל 20 פלוס, בכל רגע שרק היה אפשר היית רואה אותה ואת אמה מתחבקות ומתנשקות. מודה שלמסתכל מהצד (אפילו בני משפחה) זה כבר נראה מוגזם ועל גבול המגעיל, אבל לא זה מה שאני רוצה לאמר לך כאן, אלא להדגיש [b]שגם ילד שמוצף בחברה יכול אפילו בגיל מאוד מתקדם לחפש הרבה מאוד קשר ומגע עם הוריו[/b], אז אני לא מבינה מה רוצים מילד כה רך בשנים, ומה הקשר לזה שהוא לא בגן. אגב, בתי הייתה 3 חודשים בגן, נכנסה בגיל 4, מהיום הראשון הסתדרה חברתית והייתה עצמאית הרבה יותר מכל האחרים שגם בשנים שלפני היו בגן. למיטב ידיעתי התופעה הזאת איננה חריגה. אז תרגעי, אם לפחות פעם בכמה זמן יש לילד שלך מגע עם ילדים אחרים (ברור שאין כוונתי לפעם בשנה אלא לתדירות סבירה), ומצד שני מימך הוא מקבל את כל החום והאהבה והכלים הבסיסיים ביותר להתפתחותו, אז הכל יהיה בסדר איתו.