על ידי אישה_במסע* » 12 יולי 2014, 13:00
טוב, חזרתי לקרוא שוב, ואני לא מסכימה. המשפט הזה בא אחרי כמה שאלות שמופנות ישירות לכותב הדף.
ואחרי זה _ ענתה לטענות הללו. זו אחת הסיבות שהדיון הזה מתסכל. אני מוצאת את עצמי שוב ושוב ושוב חוזרת על טענה שכבר עלתה במעלה הדף. כבר העתקתי אותה לפחות פעם אחת, ונמאס לי לחזור על אותו הדבר פעם שלישית ורביעית.
מספיק להראות שרוזמרין כן מכירה באפשרות שיש לפותח הדף ערכים מוסריים שונה, וזה מומחש בצורה חד משמעית בכך שהיא מכירה באפשרות שהיא "לא בכיוון".
לא, הכרה תיאורטית כזו לא מספיקה. כמו שאמרתי כבר, לפי הגישה המוסרית שלי אסור היה לה בכלל להרשות לעצמה לפרשן אותו בלי הרשאה ברורה מצידו. אם הוא היה מבקש ממנה פרשנויות למניעים שלו, אז אולי, יכול להיות, זה היה בסדר. אחרת, מי נתן לה את הזכות לנתח את המניעים שלו ולשער השערות כאלו? זה כמו להגיד שיכול להיות שמישהו גנב או רוצח ועכשיו פתח דף רק כדי להצדיק את זה. אם מישהו היה משער שמישהי מהכותבות באתר רוצחת, ואז מוסיף שזה אולי לא בכיוון, זה היה נראה לך סביר?
-
אני לא מתעלמת, זה פשוט לא מסביר מספיק בעיני, ולכן הוספתי שאלות ספציפיות שמדגימות מה עוד דרוש לי כדי לבין את המניעים שלך.
כי אלו המניעים שלי! זה מה שיש. את מחפשת מניעים מהעולם שלך, ואני יכולה בקלות להמציא כאלו, וגם את יכולה, אולי בפחות קלות ואולי לא, להמציא כאלו. אבל זה יהיה שקר. אלו המניעים שלי. וההתעקשות להסבר מהסוג שיניח את דעתך זה להתעקש שיש לי מניעים מהסוג שברור לך במקום להבין את המניעים שלי כמו שהם, ושוב להעביר את כל מלאכת התקשורת אליי. זו האמת. אלו המניעים שלי. ואני יכולה להמשיך לחזור על זה שוב ושוב ושוב כי אין לי מה להוסיף, רק לנסח את אותו הדבר בצורה שונה בפעם הרביעית.
מעבר לזה, להניח מראש שאני דווקא מתעלמת, וגם לבחור את הניסוח החד הזה ("מתעלמת" על פני למשל "לא הגיבו" או "לא התייחסו") הוא דוגמה לסוג הניסוחים שמעוררים אנטגוניזם.
ושוב, זו האמת. לדעתי לא סתם לא הגבת או לא התייחסת, אלא התעלמת. כי כשאני רושמת משהו שלוש פעמים זו כבר לא טעות תמימה. לפעמים האמת מעוררת אנטגוניזם. אך מה שאני רואה באינטרנט הוא שלעתים קרובות כפיית נורמות נימוס והחבאת רגשות לא נעימים גורמת להם לצוץ בצורה מנוסחת אחרת, שעונה על כללי הנימוס אבל לדעתי הרבה יותר פוגעת. להחליף "אתה אידיוט" במשפט ציני שיורד על הבורות של הכותב. אני לא מתכוונת לקחת חלק במגמה השלילית הזו.
_אגב, דוגמה נוספת היא הסיומת של ההודעה המקורית שלך:
<איזה כייף שאם דף מקפיץ אותי, והוא בהחלט הקפיץ, אני יכולה להגיב גם אם הדיון הסתיים. ולדעת שכל מי שיקרא אותו מעתה יקרא גם את התגובה שלי>
זה נשמע ממש כמו לסיים במין צחוק-גיחוך מרושע - הא הא הא איזה כיף לי שאני יכולה לשחרר עלייך עצבים.
אני לא חושבת שלזה התכוונת, כי קראתי הודעות אחרות שלך במקומות אחרים שבהם דיברת כבר על כמה את אוהבת את הפורמט הזה שבו דיונים נשמרים ואפשר להוסיף אחרי שנים וכו'. אבל למי שלא נתקל בזה ולא מנתח כל מילה שלך בזהירות, ככה זה נשמע. כמובן, יכול להיות שלא אכפת לך - אני לא יודעת, כי לא ענית על השאלה הזו._
עניתי על השאלה הזו. עניתי עליה יותר מפעם אחת. אבל את משום מה לא מבינה את התשובה. אני כותבת קודם כל לאנשים כמוני. לא למי שלא מקדיש את המאמץ המינימלי בשביל להבין אותי. אז זה לא מדויק להגיד שלא אכפת לי. אכפת. אבל שקלתי את הבעד ונגד ובחרתי להתנסח כך למרות כל הנשים שתבחרנה לא להתאמץ ולהבין אותי, שתבחרנה לפרש אותי בשפה שלהן. כי מניסיוני מי שרוצה לפרש לרעה תמצא דרך לעשות את זה גם בהודעה המנוסחת בצורה היפה ביותר. ומי שרוצה להבין אותי תצליח לעשות זאת גם בהודעה שכתובה פשוט בשפה שלי בלי לתרגם כל דבר.
אז בקצרה, כמו שכבר רשמתי, אני כותבת לאנשים כמוני. ואם את רוצה לנסח את זה בצורה בוטה - אז כן, לא אכפת לי. אם מישהי תראה בשורה הזו גיחוך מרושע אז ממש לא אכפת לי. זה אומר שהיא לא מוכנה לעשות ולו את רבע הדרך לכיוון השפה שלי, שהפשרות יהיו רק מכיווני, כרגיל. ולכך אני לא מוכנה.
בכל מקרה, אין לי כוח לדיון הזה. אני נמצאת פה מסוג של תחושת חובה למעטות שמנסות לתקשר, אבל להסביר שוב מה שכבר הסברתי שוב ושוב ושוב ושוב זה מתסכל ממש. כאילו נכנסנו לאיזו לולאה אין סופית בלי תנאי עצירה. כך שאם יש מישהי שמעוניינת למחוק את כל הדיון או את הודעותי בו - לא אכפת לי.
אחת,
אם מבקשים ממני להסביר אני מסבירה. אם את רואה בזה הצדקות זו בעיה שלך. אני לא אחראית על הפרשנויות שלך. אם את שואלת אותי שוב שאלות שכבר עניתי עליהן יותר מפעם אחת אני לא מתכוונת לענות שוב. אין לי שום סיבה לחשוב שתתייחסי אליהן עכשיו, אם לא התייחסת אליהן בפעמים הקודמות.
[u]טוב, חזרתי לקרוא שוב, ואני לא מסכימה. המשפט הזה בא אחרי כמה שאלות שמופנות ישירות לכותב הדף.[/u]
ואחרי זה _ ענתה לטענות הללו. זו אחת הסיבות שהדיון הזה מתסכל. אני מוצאת את עצמי שוב ושוב ושוב חוזרת על טענה שכבר עלתה במעלה הדף. כבר העתקתי אותה לפחות פעם אחת, ונמאס לי לחזור על אותו הדבר פעם שלישית ורביעית.
[u]מספיק להראות שרוזמרין כן מכירה באפשרות שיש לפותח הדף ערכים מוסריים שונה, וזה מומחש בצורה חד משמעית בכך שהיא מכירה באפשרות שהיא "לא בכיוון".[/u]
לא, הכרה תיאורטית כזו לא מספיקה. כמו שאמרתי כבר, לפי הגישה המוסרית שלי אסור היה לה בכלל להרשות לעצמה לפרשן אותו בלי הרשאה ברורה מצידו. אם הוא היה מבקש ממנה פרשנויות למניעים שלו, אז אולי, יכול להיות, זה היה בסדר. אחרת, מי נתן לה את הזכות לנתח את המניעים שלו ולשער השערות כאלו? זה כמו להגיד שיכול להיות שמישהו גנב או רוצח ועכשיו פתח דף רק כדי להצדיק את זה. אם מישהו היה משער שמישהי מהכותבות באתר רוצחת, ואז מוסיף שזה אולי לא בכיוון, זה היה נראה לך סביר?
-
[u]אני לא מתעלמת, זה פשוט לא מסביר מספיק בעיני, ולכן הוספתי שאלות ספציפיות שמדגימות מה עוד דרוש לי כדי לבין את המניעים שלך.[/u]
כי אלו המניעים שלי! זה מה שיש. את מחפשת מניעים מהעולם שלך, ואני יכולה בקלות להמציא כאלו, וגם את יכולה, אולי בפחות קלות ואולי לא, להמציא כאלו. אבל זה יהיה שקר. אלו המניעים שלי. וההתעקשות להסבר מהסוג שיניח את דעתך זה להתעקש שיש לי מניעים מהסוג שברור לך במקום להבין את המניעים שלי כמו שהם, ושוב להעביר את כל מלאכת התקשורת אליי. זו האמת. אלו המניעים שלי. ואני יכולה להמשיך לחזור על זה שוב ושוב ושוב כי אין לי מה להוסיף, רק לנסח את אותו הדבר בצורה שונה בפעם הרביעית.
[u]מעבר לזה, להניח מראש שאני דווקא מתעלמת, וגם לבחור את הניסוח החד הזה ("מתעלמת" על פני למשל "לא הגיבו" או "לא התייחסו") הוא דוגמה לסוג הניסוחים שמעוררים אנטגוניזם.[/u]
ושוב, זו האמת. לדעתי לא סתם לא הגבת או לא התייחסת, אלא התעלמת. כי כשאני רושמת משהו שלוש פעמים זו כבר לא טעות תמימה. לפעמים האמת מעוררת אנטגוניזם. אך מה שאני רואה באינטרנט הוא שלעתים קרובות כפיית נורמות נימוס והחבאת רגשות לא נעימים גורמת להם לצוץ בצורה מנוסחת אחרת, שעונה על כללי הנימוס אבל לדעתי הרבה יותר פוגעת. להחליף "אתה אידיוט" במשפט ציני שיורד על הבורות של הכותב. אני לא מתכוונת לקחת חלק במגמה השלילית הזו.
_אגב, דוגמה נוספת היא הסיומת של ההודעה המקורית שלך:
<איזה כייף שאם דף מקפיץ אותי, והוא בהחלט הקפיץ, אני יכולה להגיב גם אם הדיון הסתיים. ולדעת שכל מי שיקרא אותו מעתה יקרא גם את התגובה שלי>
זה נשמע ממש כמו לסיים במין צחוק-גיחוך מרושע - הא הא הא איזה כיף לי שאני יכולה לשחרר עלייך עצבים.
אני לא חושבת שלזה התכוונת, כי קראתי הודעות אחרות שלך במקומות אחרים שבהם דיברת כבר על כמה את אוהבת את הפורמט הזה שבו דיונים נשמרים ואפשר להוסיף אחרי שנים וכו'. אבל למי שלא נתקל בזה ולא מנתח כל מילה שלך בזהירות, ככה זה נשמע. כמובן, יכול להיות שלא אכפת לך - אני לא יודעת, כי לא ענית על השאלה הזו._
עניתי על השאלה הזו. עניתי עליה יותר מפעם אחת. אבל את משום מה לא מבינה את התשובה. אני כותבת קודם כל לאנשים כמוני. לא למי שלא מקדיש את המאמץ המינימלי בשביל להבין אותי. אז זה לא מדויק להגיד שלא אכפת לי. אכפת. אבל שקלתי את הבעד ונגד ובחרתי להתנסח כך למרות כל הנשים שתבחרנה לא להתאמץ ולהבין אותי, שתבחרנה לפרש אותי בשפה שלהן. כי מניסיוני מי שרוצה לפרש לרעה תמצא דרך לעשות את זה גם בהודעה המנוסחת בצורה היפה ביותר. ומי שרוצה להבין אותי תצליח לעשות זאת גם בהודעה שכתובה פשוט בשפה שלי בלי לתרגם כל דבר.
אז בקצרה, כמו שכבר רשמתי, אני כותבת לאנשים כמוני. ואם את רוצה לנסח את זה בצורה בוטה - אז כן, לא אכפת לי. אם מישהי תראה בשורה הזו גיחוך מרושע אז ממש לא אכפת לי. זה אומר שהיא לא מוכנה לעשות ולו את רבע הדרך לכיוון השפה שלי, שהפשרות יהיו רק מכיווני, כרגיל. ולכך אני לא מוכנה.
בכל מקרה, אין לי כוח לדיון הזה. אני נמצאת פה מסוג של תחושת חובה למעטות שמנסות לתקשר, אבל להסביר שוב מה שכבר הסברתי שוב ושוב ושוב ושוב זה מתסכל ממש. כאילו נכנסנו לאיזו לולאה אין סופית בלי תנאי עצירה. כך שאם יש מישהי שמעוניינת למחוק את כל הדיון או את הודעותי בו - לא אכפת לי.
אחת,
אם מבקשים ממני להסביר אני מסבירה. אם את רואה בזה הצדקות זו בעיה שלך. אני לא אחראית על הפרשנויות שלך. אם את שואלת אותי שוב שאלות שכבר עניתי עליהן יותר מפעם אחת אני לא מתכוונת לענות שוב. אין לי שום סיבה לחשוב שתתייחסי אליהן עכשיו, אם לא התייחסת אליהן בפעמים הקודמות.