על ידי ניצן_אמ* » 02 מאי 2006, 10:55
מה שהמביא אותי לנסות לא לכעוס על מקום העבודה שלא מוכן לשלם פיצויים, אלא להתחזק כי אני מצאתי דרך חדשה טובה ומספקת יותר.
למה לא לכעוס? זה לא בסדר. אני משערת שהם עושים מה שמותר להם ע"פ החוק, בכל זאת מוסד אקדמי, אבל הייתי בודקת בכל זאת. אני בטוחה שאת עובדת שם יותר משנה, ואלא אם חתמת על חוזה אישי שבו את מוותרת על פיצויים במידה שאת יוזמת את ההתפטרות, אז רצוי שתבדקי את החוק.
טוב, למרות שלא ביקשת, ולמרות שאני ממש לא עורכת דין לענייני עבודה, עשיתי בירור קצר עם מעסיק שמבין יותר ממני. את יכולה למחוק אם זה לא רלבנטי
אם את עובדת פחות משנה לא מגיע לך כלום (אלא אם חתמת על חוזה אישי שבו כתוב שגם אם פחות משנה, וגם אם את מתפטרת מגיע לך. זה מאד לא מקובל.)
אני מניחה שזה לא המצב ואת עובדת שם מספיק זמן כסגל.
הסבר קצר ומהיר על סעיף 14ב' - הוא מאפשר למעביד להפריש פיצויים מדי חודש ואז להיות חייב לתת לך אותם במקרה של פיטורין או התפטרות. היתרון: זה יוצא פחות מאשר המשכורת האחרונהxמספר השנים שעבדת. החסרון: את מקבלת פיצויים בכל מקרה ולא רק במצב שמפטרים אותך. מכאן זה שיקול של המעסיק, אם, כמו בהייטק, אנשים עובדים פחות שנים, הוא ישתמש בסעיף 14ב'. אם אנשים עובדים עשרים שנה, עדיף לו לשלם להם יותר בסוף ולשמר אותם אצלו ולקחת מהם תמריץ חשוב להתפטרות.
כעת, אם את חתומה על חוזה אישי שבו המעביד לא משתמש בסעיף 14ב' לחוק, ואת זו שיוזמת את ההתפטרות, יכול להיות מצב שבו את לא מקבלת כלום.
אבל, לאוניברסיטת תל אביב, שהיא גוף ממשלתי, המתוקצב ע"י ות"ת, יש הסכם קיבוצי, שאמנם יש מצב שעובד לא תחת סעיף 14ב', אבל בכל מקרה לא יכול להיות פחות טוב מהחוק. כאמור, שווה בדיקה, זה יכול להיות שווה הרבה כסף.
מכל מקום, לי זה מאד עזר לעזוב את המשרה (
המאד) מוצלחת שלי בתעשייה. מצד אחד הם מאד התחנפו, והיה קשה לעזוב, מצד שני, הם עשו לי פויילשטיקים עם הכסף, והיה לי קל מאד לומר לעצמי: "זה לא שלמישהו פה באמת אכפת ממני. הם מאד צריכים אותי. אבל לא עד כדי כך כדי להיות איתי בסדר בסיום העבודה. אלה יחסים ענייניים ותועלתניים, ואני את השיקול הענייני והתועלתני כבר עשיתי: יותר טוב לי ויותר חשוב לי להיות בבית."
ממשיכה לחזק את ידייך!
@}
[u]מה שהמביא אותי לנסות לא לכעוס על מקום העבודה שלא מוכן לשלם פיצויים, אלא להתחזק כי אני מצאתי דרך חדשה טובה ומספקת יותר.[/u]
למה לא לכעוס? זה לא בסדר. אני משערת שהם עושים מה שמותר להם ע"פ החוק, בכל זאת מוסד אקדמי, אבל הייתי בודקת בכל זאת. אני בטוחה שאת עובדת שם יותר משנה, ואלא אם חתמת על חוזה אישי שבו את מוותרת על פיצויים במידה שאת יוזמת את ההתפטרות, אז רצוי שתבדקי את החוק.
[hr]
טוב, למרות שלא ביקשת, ולמרות שאני ממש לא עורכת דין לענייני עבודה, עשיתי בירור קצר עם מעסיק שמבין יותר ממני. את יכולה למחוק אם זה לא רלבנטי :-)
אם את עובדת פחות משנה לא מגיע לך כלום (אלא אם חתמת על חוזה אישי שבו כתוב שגם אם פחות משנה, וגם אם את מתפטרת מגיע לך. זה מאד לא מקובל.)
אני מניחה שזה לא המצב ואת עובדת שם מספיק זמן כסגל.
הסבר קצר ומהיר על סעיף 14ב' - הוא מאפשר למעביד להפריש פיצויים מדי חודש ואז להיות חייב לתת לך אותם במקרה של פיטורין או התפטרות. היתרון: זה יוצא פחות מאשר המשכורת האחרונהxמספר השנים שעבדת. החסרון: את מקבלת פיצויים בכל מקרה ולא רק במצב שמפטרים אותך. מכאן זה שיקול של המעסיק, אם, כמו בהייטק, אנשים עובדים פחות שנים, הוא ישתמש בסעיף 14ב'. אם אנשים עובדים עשרים שנה, עדיף לו לשלם להם יותר בסוף ולשמר אותם אצלו ולקחת מהם תמריץ חשוב להתפטרות.
כעת, אם את חתומה על חוזה אישי שבו המעביד לא משתמש בסעיף 14ב' לחוק, ואת זו שיוזמת את ההתפטרות, יכול להיות מצב שבו את לא מקבלת כלום. [b]אבל[/b], לאוניברסיטת תל אביב, שהיא גוף ממשלתי, המתוקצב ע"י ות"ת, יש הסכם קיבוצי, שאמנם יש מצב שעובד לא תחת סעיף 14ב', אבל בכל מקרה לא יכול להיות פחות טוב מהחוק. כאמור, שווה בדיקה, זה יכול להיות שווה הרבה כסף.
[hr]
מכל מקום, לי זה מאד עזר לעזוב את המשרה ([b]המאד[/b]) מוצלחת שלי בתעשייה. מצד אחד הם מאד התחנפו, והיה קשה לעזוב, מצד שני, הם עשו לי פויילשטיקים עם הכסף, והיה לי קל מאד לומר לעצמי: "זה לא שלמישהו פה באמת אכפת ממני. הם מאד צריכים אותי. אבל לא עד כדי כך כדי להיות איתי בסדר בסיום העבודה. אלה יחסים ענייניים ותועלתניים, ואני את השיקול הענייני והתועלתני כבר עשיתי: יותר טוב לי ויותר חשוב לי להיות בבית."
ממשיכה לחזק את ידייך!
@}