על ידי יום_טוב* » 30 אוגוסט 2009, 17:35
שלום!
גם לי יש תינוק בערך בגילו של בנך, וגם הוא דעתן ויודע היטב מה הוא רוצה.
לדעתי כדי לעזור לך את צריכה יותר לפרט איך מתנהל היום שלכם.
יש לי כמה עצות בשבילך ככה על רגל אחת:
- במידה ואין לכם עדיין, לנסות ליצור סדר יום קבוע פחות או יותר, מתי קמים, אוכלים, ישנים צהריים מקלחת וארוחת ערב. סדר היום נותן מסגרת לכל היום וזמני מנוחה ידועים פחות או יותר לאם ולתינוק.
- על מנת להטען באנרגיות ובסבלנות, קחי לך פסקי זמן יזומים בנפרד ממנו ותנוחי גם את. (כשהוא עם אבא או בייבי סיטר)
- לנסות לא להגיע איתו לעימותים. להתעזר בסבלנות וללכת לקראתו באופן יצירתי. ראי הדף חינוך ללא כפייה שנותן כמה עצות טובות.
אבל במקרים אחרים, לדוגמה כשהוא זורק אוכל על הריצפה, ואת אומרת 'לא' אסרטיבי פעם או פעמיים, המסר הובן. אם הוא ממשיך, פשוט תעבירי אותו לפעילות אחרת, בנועם. לדוגמה: להביא לו מיץ שהוא אוהב, להביא צלחת וכוס ולקשקש עם המזלג, או פשוט להוריד אותו מהכסא לפעילות אחרת.
תינוקות בגיל הזה מגלים את העצמיות שלהם. הם מגלים אותה בכך שהם חווים שוב ושוב את הרצונות שלהם בניגוד לרצון של המבוגרים. כך הם נהנים שאומרים להם לא. הם נהנים לראות את התגובה של המבוגר כמו שהם נהנים להפעיל צעצוע חדש. כשאני זורק אוכל על הריצפה אמא כועסת, איזה יופי, בוא נראה איך זה עובד שוב!
אם כך הפיתרון הוא לא להכנס למקומות האלו. פשוט להעביר אותו הלאה.
- אני הגעתי למאבקי כוח קשים עם בני סביב ההנקה. זה הרגיש לי מאוד לא נכון שזו האוירה בה אני מניקה והנזק היה רב על התועלת. הפתרון היה הפסקה של ההנקה. תיכף יקפצו עלי כולן אבל גם זו היא אופציה.
- למה טלויזיה? כמה זמן הוא צופה בטלויזיה? טלויזיה כופה חוסר תנועה על הצופים בה ואצל תינוקות וילדים זה יכול להתבטא בעצבנות בניסיון לפרוק את כל ה"אנרגיה שקפאה" בזמן הצפייה.
שלום!
גם לי יש תינוק בערך בגילו של בנך, וגם הוא דעתן ויודע היטב מה הוא רוצה.
לדעתי כדי לעזור לך את צריכה יותר לפרט איך מתנהל היום שלכם.
יש לי כמה עצות בשבילך ככה על רגל אחת:
[list=1]
[*] במידה ואין לכם עדיין, לנסות ליצור סדר יום קבוע פחות או יותר, מתי קמים, אוכלים, ישנים צהריים מקלחת וארוחת ערב. סדר היום נותן מסגרת לכל היום וזמני מנוחה ידועים פחות או יותר לאם ולתינוק.
[/list]
[list=1]
[*] על מנת להטען באנרגיות ובסבלנות, קחי לך פסקי זמן יזומים בנפרד ממנו ותנוחי גם את. (כשהוא עם אבא או בייבי סיטר)
[/list]
[list=1]
[*] לנסות לא להגיע איתו לעימותים. להתעזר בסבלנות וללכת לקראתו באופן יצירתי. ראי הדף [po]חינוך ללא כפייה[/po] שנותן כמה עצות טובות.
[/list]
אבל במקרים אחרים, לדוגמה כשהוא זורק אוכל על הריצפה, ואת אומרת 'לא' אסרטיבי פעם או פעמיים, המסר הובן. אם הוא ממשיך, פשוט תעבירי אותו לפעילות אחרת, בנועם. לדוגמה: להביא לו מיץ שהוא אוהב, להביא צלחת וכוס ולקשקש עם המזלג, או פשוט להוריד אותו מהכסא לפעילות אחרת.
תינוקות בגיל הזה מגלים את העצמיות שלהם. הם מגלים אותה בכך שהם חווים שוב ושוב את הרצונות שלהם בניגוד לרצון של המבוגרים. כך הם נהנים שאומרים להם לא. הם נהנים לראות את התגובה של המבוגר כמו שהם נהנים להפעיל צעצוע חדש. כשאני זורק אוכל על הריצפה אמא כועסת, איזה יופי, בוא נראה איך זה עובד שוב!
אם כך הפיתרון הוא לא להכנס למקומות האלו. פשוט להעביר אותו הלאה.
[list=1]
[*] אני הגעתי למאבקי כוח קשים עם בני סביב ההנקה. זה הרגיש לי מאוד לא נכון שזו האוירה בה אני מניקה והנזק היה רב על התועלת. הפתרון היה הפסקה של ההנקה. תיכף יקפצו עלי כולן אבל גם זו היא אופציה.
[/list]
[list=1]
[*] למה טלויזיה? כמה זמן הוא צופה בטלויזיה? טלויזיה כופה חוסר תנועה על הצופים בה ואצל תינוקות וילדים זה יכול להתבטא בעצבנות בניסיון לפרוק את כל ה"אנרגיה שקפאה" בזמן הצפייה.
[/list]
(()) (())