על ידי פלוני_אלמונית* » 13 ינואר 2005, 19:10
אני חדשה פה, בערך. אני קוראת באתר כמה תקופה מסויימת כי הוא מאוד מעניין אותי ואני מסכימה עם רוב הדברים. למרות גילי הצעיר (19) אני יודעת שאת ילדיי אגדל בחינוך ביתי, בלי חיתולים וגם היום כשאני עדיין לא אמא אני נוקטת באורח חיים טבעי ופשוט ככל האפשר כי ככה אני אוהבת. אני בן וזוגי (גם כן 19) לא עשינו צבא עקב פציפיסטיות, אני באמת שלא רוצה להיכנס לזה כאן כי זו לא המטרה. אנחנו גרים יחד ביחידת דיור, לי מבחינה משפחתית יש רק אבא ואחות קטנה שגרים באותה העיר שלנו (ואבא שלי במצב כלכלי על הפנים והוא גם לא בסף הבריאות אבל אני וחבר שלי משתדלים לעזור כמה שיותר), ומשפחתו של חבר שלי לא כל כך בקשר איתנו ולא עוזרים לנו בכלום. הם כמעט ניתקו את הקשר לחלוטין עם חבר שלי בגלל היותו פציפיסט ובגלל שבמקום להתגייס לצבא הוא עבר לגור איתי והם מסרבים לקיים קשר כלשהו איתי כי הם מאמינים שאני השפעתי עליו והרסתי לו את החיים. מאוד קשה לנו להתמודד עם זה אבל אנחנו מאוד אוהבים אחד את השני, אנחנו יחד כבר 5 שנים.
הסיבה שאני כותבת את ההודעה הזו היא כי גיליתי שאני בהריון. אני משתמשת בגלולות כבר כשנתיים ולפני כחודש וחצי היו יומיים שלא לקחתי גלולות כרגיל (אבא שלי היה בבי"ח ואני הייתי מאוד נסערת ולא תפקדתי כרגיל והגלולות היו הדבר האחרון שחשבתי עליו). היום נודע לי שאני בהריון לאחר שלא קיבלתי את הווסת כרגיל ועשיתי בדיקת דם.
אני לא יודעת מה לעשות. אני לא מרגישה שאני מסוגלת לעשות הפלה זה ישבור אותי נפשית. חבר שלי אמר כבר שלא משנה מה אחליט הוא יעמוד לצידי, הוא אישית גם לא רוצה שאני אפיל. הוא אדם מקסים, הייתה תקופה שהוא התנדב במשפחתון ש ילדים קטנים שבאים ממשפחות מצוקה, הוא מאוד אוהב ילדים. אבל אני מפחדת, אין לנו משפחה שתתמוך בנו, אני יודעת שאמא שלו אם תשמע את זה היא תתפלץ, בתקופה האחרונה היא עסוקה בלהתקשר ולצעוק עליי שקרעתי לה את המשפחה. אבא שלי כפי שאמרתי לא בקו הבריאות ואני זו שמשתדלת ככל האפשר לתמוך בו. העניין הכלכלי מפחיד אותי מאוד. אני עובדת כרגע רק בחצי משרה ומרוויחה 2000 ש"ח בחודש, חבר שלי עובד במלצרות ומרוויח 4500 ש"ח בממוצע בחודש (עם הטיפים).
יש לנו חיסכון של כ-10,000 ש"ח שחסכנו בשנה האחרונה שבה אנחנו גרים יחד. אני לא רוצה כרגע ללמוד, אני לא רוצה להישמע בורה מצד אחד וגם לא מתנשאת מצד שני היות ואני אישית חושבת שאני אדם די משכיל אבל אני לא רוצה ללכת וללמוד באוניברסיטה "בצורה הרגילה". חבר שלי סובל מלקויות למידה ובשבילו בי"ס היה סיוט מתמשך היות ואף פעם לא באו לקראו כך שגם הוא לא רוצה ללמוד לימודים גבוהים. כדי שאני לא אכתוב יותר מדי אני אנסה לקצר ולומר שבעיקרון הבעיה היא שאנחנו לא רוצים להפיל, למרות שאנחנו צעירים אנחנו יודעים שנהיה הורים טובים ומצד שני - אני לא אהיה מסוגלת להשאיר את הילד שלי אצל מטפלת או במשפחתון אלא ארצה להישאר איתו בבית ככה שבקושי יהיה לנו כסף להתקיים ואין לנו משפחה שתתמוך בנו. חשבתי שאולי אוכל לטפל בתינוק נוסף ככה שאוכל להרוויח לפחות את ה-2000 ש"ח כל חודש אבל במיוחד היום עם כל הסיפורי אימה שיש על מטפלות קשה לי להאמין שאמא תסכים שבחורה בת 19 וחצי (ואנשים לא רואים בעין יפה אימהות בנות 19), בלי שום ניסיון תשמור על האוצר שלה. גדלתי במשפחה ענייה מאוד ואני לא רוצה להביא ילד בלי שאוכל לתת לו את מה שהוא צריך מעבר לאהבה ולחום שאת זה יש לי בשפע
אני יודעת שבסופו של דבר רק אנחנו נוכל להחליט אבל אולי תוכלו לתת לי עוד כיוונים ודברים לחשוב עליהם, העניין מלחיץ אותי ואין לי עם מי להתייעץ, אין אף אחד חוץ מחבר שלי שמבין אותי.
אני חדשה פה, בערך. אני קוראת באתר כמה תקופה מסויימת כי הוא מאוד מעניין אותי ואני מסכימה עם רוב הדברים. למרות גילי הצעיר (19) אני יודעת שאת ילדיי אגדל בחינוך ביתי, בלי חיתולים וגם היום כשאני עדיין לא אמא אני נוקטת באורח חיים טבעי ופשוט ככל האפשר כי ככה אני אוהבת. אני בן וזוגי (גם כן 19) לא עשינו צבא עקב פציפיסטיות, אני באמת שלא רוצה להיכנס לזה כאן כי זו לא המטרה. אנחנו גרים יחד ביחידת דיור, לי מבחינה משפחתית יש רק אבא ואחות קטנה שגרים באותה העיר שלנו (ואבא שלי במצב כלכלי על הפנים והוא גם לא בסף הבריאות אבל אני וחבר שלי משתדלים לעזור כמה שיותר), ומשפחתו של חבר שלי לא כל כך בקשר איתנו ולא עוזרים לנו בכלום. הם כמעט ניתקו את הקשר לחלוטין עם חבר שלי בגלל היותו פציפיסט ובגלל שבמקום להתגייס לצבא הוא עבר לגור איתי והם מסרבים לקיים קשר כלשהו איתי כי הם מאמינים שאני השפעתי עליו והרסתי לו את החיים. מאוד קשה לנו להתמודד עם זה אבל אנחנו מאוד אוהבים אחד את השני, אנחנו יחד כבר 5 שנים.
הסיבה שאני כותבת את ההודעה הזו היא כי גיליתי שאני בהריון. אני משתמשת בגלולות כבר כשנתיים ולפני כחודש וחצי היו יומיים שלא לקחתי גלולות כרגיל (אבא שלי היה בבי"ח ואני הייתי מאוד נסערת ולא תפקדתי כרגיל והגלולות היו הדבר האחרון שחשבתי עליו). היום נודע לי שאני בהריון לאחר שלא קיבלתי את הווסת כרגיל ועשיתי בדיקת דם.
אני לא יודעת מה לעשות. אני לא מרגישה שאני מסוגלת לעשות הפלה זה ישבור אותי נפשית. חבר שלי אמר כבר שלא משנה מה אחליט הוא יעמוד לצידי, הוא אישית גם לא רוצה שאני אפיל. הוא אדם מקסים, הייתה תקופה שהוא התנדב במשפחתון ש ילדים קטנים שבאים ממשפחות מצוקה, הוא מאוד אוהב ילדים. אבל אני מפחדת, אין לנו משפחה שתתמוך בנו, אני יודעת שאמא שלו אם תשמע את זה היא תתפלץ, בתקופה האחרונה היא עסוקה בלהתקשר ולצעוק עליי שקרעתי לה את המשפחה. אבא שלי כפי שאמרתי לא בקו הבריאות ואני זו שמשתדלת ככל האפשר לתמוך בו. העניין הכלכלי מפחיד אותי מאוד. אני עובדת כרגע רק בחצי משרה ומרוויחה 2000 ש"ח בחודש, חבר שלי עובד במלצרות ומרוויח 4500 ש"ח בממוצע בחודש (עם הטיפים).
יש לנו חיסכון של כ-10,000 ש"ח שחסכנו בשנה האחרונה שבה אנחנו גרים יחד. אני לא רוצה כרגע ללמוד, אני לא רוצה להישמע בורה מצד אחד וגם לא מתנשאת מצד שני היות ואני אישית חושבת שאני אדם די משכיל אבל אני לא רוצה ללכת וללמוד באוניברסיטה "בצורה הרגילה". חבר שלי סובל מלקויות למידה ובשבילו בי"ס היה סיוט מתמשך היות ואף פעם לא באו לקראו כך שגם הוא לא רוצה ללמוד לימודים גבוהים. כדי שאני לא אכתוב יותר מדי אני אנסה לקצר ולומר שבעיקרון הבעיה היא שאנחנו לא רוצים להפיל, למרות שאנחנו צעירים אנחנו יודעים שנהיה הורים טובים ומצד שני - אני לא אהיה מסוגלת להשאיר את הילד שלי אצל מטפלת או במשפחתון אלא ארצה להישאר איתו בבית ככה שבקושי יהיה לנו כסף להתקיים ואין לנו משפחה שתתמוך בנו. חשבתי שאולי אוכל לטפל בתינוק נוסף ככה שאוכל להרוויח לפחות את ה-2000 ש"ח כל חודש אבל במיוחד היום עם כל הסיפורי אימה שיש על מטפלות קשה לי להאמין שאמא תסכים שבחורה בת 19 וחצי (ואנשים לא רואים בעין יפה אימהות בנות 19), בלי שום ניסיון תשמור על האוצר שלה. גדלתי במשפחה ענייה מאוד ואני לא רוצה להביא ילד בלי שאוכל לתת לו את מה שהוא צריך מעבר לאהבה ולחום שאת זה יש לי בשפע
אני יודעת שבסופו של דבר רק אנחנו נוכל להחליט אבל אולי תוכלו לתת לי עוד כיוונים ודברים לחשוב עליהם, העניין מלחיץ אותי ואין לי עם מי להתייעץ, אין אף אחד חוץ מחבר שלי שמבין אותי.