אז ההיפוך יהיה אני מצפה בשמחה לריב עם X, וזה לא נכון אני ממש לא רוצה לריב יותר עם אף אחד.
אז שוב, אני מזכירה שיש כל מיני היפוכים וצריך לנסות למצוא אחד שמתאים.
חוץ מזה כדאי קודם לכן לעבור על שאלות 2 ו 3. שם השאלות הן " איך אני מגיבה כשאני חושבת את המחשבה הזאת" ואחר כך " מי אני ללא המחשבה הזאת".
זאת חקירה. העניין הוא לא לקפוץ לסוף ולבכות שאת לא מאמינה לזה.
הרעיון הוא לחקור את זה.
לבדוק את האפשרויות השונות. בדרך כלל בדרך מגלים נקודת מבט שונה לגמרי על החיים.
הרי מה שביירון קייטי אומרת הוא שכל הסבל שלנו נגרם לנו מויכוח שלנו עם המציאות והויכוח נוצר בגלל שאנחנו מאמינים למחשבות שלנו.
אז העבודה היא לחקור את המחשבות האילו ולגלות למה המציאות הקיימת היא הדבר הטוב ביותר עבורינו.
זה לא קורה באופן אוטומטי.
את אומרת
אין שום היפוך בעולם שארגיש טוב איתו.
אז יכול להיות שכרגע במקום שאת נמצאת בו היום הכי טוב לך להאמין בדיוק בזה.
אני הייתי חוקרת איך המחשבה הזאת משרתת אותך.
אין טעם להתחיל לחקור את המחשבה
אני לעולם לא רוצה שוב לריב עם X אם את מראש אומרת שאין שום היפוך אפשרי לזה.
בכל מקרה, צריך להיות פתוח מספיק בשביל לחקור את העניין. ולרצות.
אני יכולה להעיד על עצמי שלפני 5 שנים קראתי לראשונה את אחד הספרים שלה וזה הפך אצלי את כל נקודת המבט על העולם.
זה התחיל במערכת היחסים שלי עם בעלי.
עד אותו יום הייתי לחלוטין קורבן של החיים שלי, היחסים שלי... וכשהתחלתי לעשות את העבודה הבנתי איפה האחריות המלאה שלי בכל סיטואציה וזה ממש שלח אותי לחופשי.
אם עד אז חשבתי שבעלי אחראי לרב הקשיים הקיומיים שלי התחלתי להבין איך המחשבה הזאת משרתת אותי בזה שאני בוחרת ככה לא לקחת אחריות, להמשיך להרגיש קטנה ולא מסוגלת ועוד ועוד... זה אינסופי.
חקרתי את כל החיים שלי ואני ממשיכה.
המחשבה : אני לא רוצה להיות יותר חולה.
ההיפוך אני מחכה בשמחה להיות חולה (?!)
אני אספר לך איך זה נכון לי למשל.
- אנ מחכה להיות חולה כי אז סוף סוף יש לי מנוחה מהחיים שלי ומישהו אחר מטפל בי.
- כי זה מזכיר לי מה הדברים החשובים באמת. מכניס קצת פורפורציה לריצה המטורפת של היומיום שלי.
- זה מחבר אותי חזרה לגוף שלי הפיזי שאני מאבדת איתו קשר לפעמים בתוך האטרף של החיים.
טוב, צריכה ללכת... בהצלחה.
מחר אשים לך את הקישור בע"ה.
[u]אז ההיפוך יהיה אני מצפה בשמחה לריב עם X, וזה לא נכון אני ממש לא רוצה לריב יותר עם אף אחד.[/u]
אז שוב, אני מזכירה שיש כל מיני היפוכים וצריך לנסות למצוא אחד שמתאים.
חוץ מזה כדאי קודם לכן לעבור על שאלות 2 ו 3. שם השאלות הן " איך אני מגיבה כשאני חושבת את המחשבה הזאת" ואחר כך " מי אני ללא המחשבה הזאת".
זאת חקירה. העניין הוא לא לקפוץ לסוף ולבכות שאת לא מאמינה לזה.
הרעיון הוא לחקור את זה.
לבדוק את האפשרויות השונות. בדרך כלל בדרך מגלים נקודת מבט שונה לגמרי על החיים.
הרי מה שביירון קייטי אומרת הוא שכל הסבל שלנו נגרם לנו מויכוח שלנו עם המציאות והויכוח נוצר בגלל שאנחנו מאמינים למחשבות שלנו.
אז העבודה היא לחקור את המחשבות האילו ולגלות למה המציאות הקיימת היא הדבר הטוב ביותר עבורינו.
זה לא קורה באופן אוטומטי.
את אומרת
[u]אין שום היפוך בעולם שארגיש טוב איתו.[/u]
אז יכול להיות שכרגע במקום שאת נמצאת בו היום הכי טוב לך להאמין בדיוק בזה.
אני הייתי חוקרת איך המחשבה הזאת משרתת אותך.
אין טעם להתחיל לחקור את המחשבה [u]אני לעולם לא רוצה שוב לריב עם X[/u] אם את מראש אומרת שאין שום היפוך אפשרי לזה.
בכל מקרה, צריך להיות פתוח מספיק בשביל לחקור את העניין. ולרצות.
אני יכולה להעיד על עצמי שלפני 5 שנים קראתי לראשונה את אחד הספרים שלה וזה הפך אצלי את כל נקודת המבט על העולם.
זה התחיל במערכת היחסים שלי עם בעלי.
עד אותו יום הייתי לחלוטין קורבן של החיים שלי, היחסים שלי... וכשהתחלתי לעשות את העבודה הבנתי איפה האחריות המלאה שלי בכל סיטואציה וזה ממש שלח אותי לחופשי.
אם עד אז חשבתי שבעלי אחראי לרב הקשיים הקיומיים שלי התחלתי להבין איך המחשבה הזאת משרתת אותי בזה שאני בוחרת ככה לא לקחת אחריות, להמשיך להרגיש קטנה ולא מסוגלת ועוד ועוד... זה אינסופי.
חקרתי את כל החיים שלי ואני ממשיכה.
[u]המחשבה : אני לא רוצה להיות יותר חולה.[/u]
[u]ההיפוך אני מחכה בשמחה להיות חולה (?!)[/u]
אני אספר לך איך זה נכון לי למשל.
[list=1]
[*] אנ מחכה להיות חולה כי אז סוף סוף יש לי מנוחה מהחיים שלי ומישהו אחר מטפל בי.
[*] כי זה מזכיר לי מה הדברים החשובים באמת. מכניס קצת פורפורציה לריצה המטורפת של היומיום שלי.
[*] זה מחבר אותי חזרה לגוף שלי הפיזי שאני מאבדת איתו קשר לפעמים בתוך האטרף של החיים.
[/list]
טוב, צריכה ללכת... בהצלחה.
מחר אשים לך את הקישור בע"ה.