על ידי בשמת_א* » 14 פברואר 2010, 14:50
_יכול להיות שהכאב הנגרם בהנקה בזמן הריון אומר שעלי לגמול?
אולי הגוף דורש הפסקה? מאותת שלא בריא עבורו לשאת הריון ולהניק באותה עת?
אני לא רוצה להפסיק, אבל שואלת את השאלה, האם אני אמורה להקשיב ללב, או שהגוף אומר את דברו?_
השדיים רגישים בגלל ההריון (הורמונים).
אני לא חושבת שיש תשובה מוסמכת לגבי השאלה הזאת, אבל אני יכולה להגיד לך מה אמהות מיניקות בהריון עושות:
חלקן מרגישות שזה לא מספיק נורא בשביל לגמול...
וחלקן מרגישות שזה כל כך מחריד בשבילן שהן חייבות לגמול...
כמו כן, לא מעט ילדים גומלים את עצמם במהלך הריון בגלל השינוי בטעם.
אמהות שממשיכות להניק בכל זאת, הרבה פעמים משתמשות בטריק של קיצור זמן ההנקה. זה בנוי משני חלקים: החלק האחד הוא להגיד לילד בגלוי, שהשד/הפטמה/איזו מלה שאת משתמשת בה כואב לך, ולכן את שמחה להניק אותו אבל ...
ופה בא החלק השני: למצוא דרך יצירתית להסביר זמן קצר. אפשר: עד שנגיע לעשר (בהזדמנות זו לומדים לספור...), עד סוף השיר (אם יש רדיו פועל או משהו, או שאת שרה את השיר בעצמך, את יכולה לבחור שיר מאוד קצר...), או כל רעיון אחר שאפשר לתחום בזמן ויהיה מאוד ברור פיזית.
למה חשוב להגיד לילד? כי אחרת הילד יחשוב שהוא אשם. האוטומט של הילד הוא לקחת על עצמו את האשמה, שמשהו לא בסדר. אז חשוב להעביר את המסר שזה ממש לא קשור אליו, לך כואב השד בגלל משהו אצלך בגוף, ולכן כואב לך כשאת מיניקה, ואת זקוקה לעזרה שלו. אפשר לינוק אבל קצת, ואחר כך נתחבק. או משהו כזה.
_בנוסף, הקטנטון סבל מצינון בערך מאז שנכנתי להריון (כמעט, אבל כפי שכתבתי בבלוג, לא ממש שמתי לב מתי זה קרה.) ולא מתגבר על קשיי הנשימה.
יכול להיות שמשהו בהרכב החלב המשתנה בשל הריון גורם לו לכך?_
הרכב החלב - לא הגיוני (אין הבדל בהרכב החלב בעצם),
הבנה של הקטנטון שיש שינוי בהרכב של אמא - כן מאוד הגיוני.
ילדים מרגישים. גם אם הם לא יודעים, הם מרגישים. וזו התגובה שלו. זה הניחוש שלי כמובן, לא איזו דעה מדעית (-:
_יכול להיות שהכאב הנגרם בהנקה בזמן הריון אומר שעלי לגמול?
אולי הגוף דורש הפסקה? מאותת שלא בריא עבורו לשאת הריון ולהניק באותה עת?
אני לא רוצה להפסיק, אבל שואלת את השאלה, האם אני אמורה להקשיב ללב, או שהגוף אומר את דברו?_
השדיים רגישים בגלל ההריון (הורמונים).
אני לא חושבת שיש תשובה מוסמכת לגבי השאלה הזאת, אבל אני יכולה להגיד לך מה אמהות מיניקות בהריון עושות:
חלקן מרגישות שזה לא מספיק נורא בשביל לגמול...
וחלקן מרגישות שזה כל כך מחריד בשבילן שהן חייבות לגמול...
כמו כן, לא מעט ילדים גומלים את עצמם במהלך הריון בגלל השינוי בטעם.
אמהות שממשיכות להניק בכל זאת, הרבה פעמים משתמשות בטריק של קיצור זמן ההנקה. זה בנוי משני חלקים: החלק האחד הוא להגיד לילד בגלוי, שהשד/הפטמה/איזו מלה שאת משתמשת בה כואב לך, ולכן את שמחה להניק אותו אבל ...
ופה בא החלק השני: למצוא דרך יצירתית להסביר זמן קצר. אפשר: עד שנגיע לעשר (בהזדמנות זו לומדים לספור...), עד סוף השיר (אם יש רדיו פועל או משהו, או שאת שרה את השיר בעצמך, את יכולה לבחור שיר מאוד קצר...), או כל רעיון אחר שאפשר לתחום בזמן ויהיה מאוד ברור פיזית.
למה חשוב להגיד לילד? כי אחרת הילד יחשוב שהוא אשם. האוטומט של הילד הוא לקחת על עצמו את האשמה, שמשהו לא בסדר. אז חשוב להעביר את המסר שזה ממש לא קשור אליו, לך כואב השד בגלל משהו אצלך בגוף, ולכן כואב לך כשאת מיניקה, ואת זקוקה לעזרה שלו. אפשר לינוק אבל קצת, ואחר כך נתחבק. או משהו כזה.
_בנוסף, הקטנטון סבל מצינון בערך מאז שנכנתי להריון (כמעט, אבל כפי שכתבתי בבלוג, לא ממש שמתי לב מתי זה קרה.) ולא מתגבר על קשיי הנשימה.
יכול להיות שמשהו בהרכב החלב המשתנה בשל הריון גורם לו לכך?_
הרכב החלב - לא הגיוני (אין הבדל בהרכב החלב בעצם),
הבנה של הקטנטון שיש שינוי בהרכב של אמא - כן מאוד הגיוני.
ילדים מרגישים. גם אם הם לא יודעים, הם מרגישים. וזו התגובה שלו. זה הניחוש שלי כמובן, לא איזו דעה מדעית (-: