על ידי תמרוש_רוש » 16 יוני 2007, 13:18
הילד צריך ללכת ולו רק כדי שתהיה לו אנטראקציה עם ילדים אחרים כי מאופיו הוא טיפוס מתבודד
כבר דיברו על זה לא מעט בדפים השונים, אבל בקצרה: בית ספר זה לא תמיד המקום הכי טוב למצוא בו חברה, גם לא השני הכי טוב. מהרספקטיבה של ילדים מסוימים, יש שם הרבה יותר מדי ילדים מכדי לאפשר אינטראקציה נינוחה עם כמה מהם, פחות מדי מבוגרים (גם זו אינטראקציה), והרבה פחות מדי ילדים ואנשים בגילאים שונים, צעירים ומבוגרים ממנו, שגם הם מהווים חלק חשוב באינטראקציות חברתיות.
אז לא שבחינוך ביתי אפשר לספק את כל אלה כבמטה קסם (וגם על זה יש הרבה דיונים פה), אבל...
ואם "מאופיו הוא טיפוס מתבודד" אז יש כמה אפשרויות:
או שהוא באמת טיפוס מתבודד וטוב לו עם עצמו מבחירה חופשית, אבל מצד שני הוא יכול ליצור אינראקציה עם אנשים כשהוא צריך ליצור אותה ולא תהיה לו עם זה בעיה במקרה הצורך, ואז יש לו את הכישורים, אשר להרשות לו לא להשתמש בהם והכל יהיה בסדר, ואז בית ספר לא נחוץ מהבחינה הזאת,
או שהוא טיפוס מתבודד שקשה לו עם אנשים אחרים והוא יישאר טיפוס מתבודד מה שלא תעשו, והוא ימצא לעצמו אורח חיים שתומך בנטיות שלו ויצמצם את המגע האנושי למינימום ויהיה מבסוט, פחות או יותר
(בדיוק שמעתי לא מזמן על איש כזה, מתמטיקאי מהמצוינים שיש בימינו, שסירב לצאת מהבית כדי לקבל פרס בינלאומי במתימטיקה על העבודה שלו. הוא מתבודד, והוא חי עם זה, וככה זה),
או שאולי הוא לא כזה "מתבודד באופיו". אולי הוא דווקא רוצה חברה, אבל בתנאים הנוכחיים קשה לו ליהנות ממנה, בגלל סיבות מסיבות שונות. (רמז אפשרי: כשהוא נשאר בבית הוא משחק יותר עם אחיותיו). אולי הוא זקוק לחברה מסוג אחר, במינונים אחרים, בגילאים אחרים או פשוט ילדים אחרים מאלה שזמינים לו כרגע. ואז אפשר לשאול האם הסיטואציה הבית ספרית עוזרת לו להתחברת או מפריעה לו, ואיזו מסגרת אחרת יכולה לספק לו את החברה שהוא צריך בצורה טובה יותר. ואז אפשר לנסות לספק לו את המסגרת הזאת בכל מקרה, חינוך ביתי או לא חינוך ביתי.
[u]הילד צריך ללכת ולו רק כדי שתהיה לו אנטראקציה עם ילדים אחרים כי מאופיו הוא טיפוס מתבודד[/u]
כבר דיברו על זה לא מעט בדפים השונים, אבל בקצרה: בית ספר זה לא תמיד המקום הכי טוב למצוא בו חברה, גם לא השני הכי טוב. מהרספקטיבה של ילדים מסוימים, יש שם הרבה יותר מדי ילדים מכדי לאפשר אינטראקציה נינוחה עם כמה מהם, פחות מדי מבוגרים (גם זו אינטראקציה), והרבה פחות מדי ילדים ואנשים בגילאים שונים, צעירים ומבוגרים ממנו, שגם הם מהווים חלק חשוב באינטראקציות חברתיות.
אז לא שבחינוך ביתי אפשר לספק את כל אלה כבמטה קסם (וגם על זה יש הרבה דיונים פה), אבל...
ואם "מאופיו הוא טיפוס מתבודד" אז יש כמה אפשרויות:
או שהוא באמת טיפוס מתבודד וטוב לו עם עצמו מבחירה חופשית, אבל מצד שני הוא יכול ליצור אינראקציה עם אנשים כשהוא צריך ליצור אותה ולא תהיה לו עם זה בעיה במקרה הצורך, ואז יש לו את הכישורים, אשר להרשות לו לא להשתמש בהם והכל יהיה בסדר, ואז בית ספר לא נחוץ מהבחינה הזאת,
או שהוא טיפוס מתבודד שקשה לו עם אנשים אחרים והוא יישאר טיפוס מתבודד מה שלא תעשו, והוא ימצא לעצמו אורח חיים שתומך בנטיות שלו ויצמצם את המגע האנושי למינימום ויהיה מבסוט, פחות או יותר
(בדיוק שמעתי לא מזמן על איש כזה, מתמטיקאי מהמצוינים שיש בימינו, שסירב לצאת מהבית כדי לקבל פרס בינלאומי במתימטיקה על העבודה שלו. הוא מתבודד, והוא חי עם זה, וככה זה),
או שאולי הוא לא כזה "מתבודד באופיו". אולי הוא דווקא רוצה חברה, אבל בתנאים הנוכחיים קשה לו ליהנות ממנה, בגלל סיבות מסיבות שונות. (רמז אפשרי: כשהוא נשאר בבית הוא משחק יותר עם אחיותיו). אולי הוא זקוק לחברה מסוג אחר, במינונים אחרים, בגילאים אחרים או פשוט ילדים אחרים מאלה שזמינים לו כרגע. ואז אפשר לשאול האם הסיטואציה הבית ספרית עוזרת לו להתחברת או מפריעה לו, ואיזו מסגרת אחרת יכולה לספק לו את החברה שהוא צריך בצורה טובה יותר. ואז אפשר לנסות לספק לו את המסגרת הזאת בכל מקרה, חינוך ביתי או לא חינוך ביתי.