על ידי ניצן_אמ* » 28 יוני 2010, 10:30
אני חושבת שהמחלה היא שולית לעובדה שאין לך רצון אישי בזה. אני חושבת שלכל ילד מגיע שירצו אותו, בפרט ובמיוחד אמא שלו. פחדים זה דבר אחד, כשיש תשוקה עזה, גופנית, אמיתית וכנה לילד נוסף, רבים הפחדים שמוסטים הצידה ונמצא להם פתרון.
אם את מרגישה שהמצב כרגע הוא טוב ואת שלמה איתו, אז אני חושבת שכדאי לשמור על זה. המצב בודאות ישתנה עם בואו של ילד נוסף, ומטבע הדברים יעלו הרבה הרבה קשיים, אפילו בלי המחלה שמהווה גורם סיבוך משמעותי בשבילכם.
לדעתי מאד קשה שלא להפיל לפחות חלק מהתחושות הקשות שיתעוררו על עצם קיומו של הילד הזה ועל ההחלטה להביא אותו לעולם. לכן, לדעתי, כדאי להיות עם תשוקה עזה ביותר לילד לפני שמחליטים להביא אותו לעולם, כך שהשמחה על בואו תאפיל על כל הקשיים.
אין מקום שבו יותר מתאים בעיניי לומר - אם יש ספק, אז אין ספק.
אני חושבת שהמחלה היא שולית לעובדה שאין לך רצון אישי בזה. אני חושבת שלכל ילד מגיע שירצו אותו, בפרט ובמיוחד אמא שלו. פחדים זה דבר אחד, כשיש תשוקה עזה, גופנית, אמיתית וכנה לילד נוסף, רבים הפחדים שמוסטים הצידה ונמצא להם פתרון.
אם את מרגישה שהמצב כרגע הוא טוב ואת שלמה איתו, אז אני חושבת שכדאי לשמור על זה. המצב בודאות ישתנה עם בואו של ילד נוסף, ומטבע הדברים יעלו הרבה הרבה קשיים, אפילו בלי המחלה שמהווה גורם סיבוך משמעותי בשבילכם.
לדעתי מאד קשה שלא להפיל לפחות חלק מהתחושות הקשות שיתעוררו על עצם קיומו של הילד הזה ועל ההחלטה להביא אותו לעולם. לכן, לדעתי, כדאי להיות עם תשוקה עזה ביותר לילד לפני שמחליטים להביא אותו לעולם, כך שהשמחה על בואו תאפיל על כל הקשיים.
אין מקום שבו יותר מתאים בעיניי לומר - אם יש ספק, אז אין ספק.