יובל קצת ישן (יומיים של וירוס עושים לנו שמות) אז אני חוזרת.
אני מאוד מאמינה בדברים שבאים בקלות והנטייה שלי היא לעשות פשוט את מה שאני מרגישה נכון ולראות איך הכל מסתדר מעצמו.
עכשיו, אני גם לא בטוחה מה הכי נכון לי וגם לא מצליחה להשתחרר מהצורך (הריאלי בסה"כ) לחשוב גם קצת לטווח יותר ארוך ולהיות מודעת לכסף שבבנק.
מכאן לכאן נוספות כל הזמן אפשרויות לבדיקה לעבודה חלקית אבל הרבה דברים ישארו פתוחים לפחות עד ספטמבר. זה דורש ממני להכריע כבר עכשיו לא להכנס לעבודות אצלנו בקיבוץ (שמשתדלים לסגור כבר עכשיו לגבי שנה הבאה) והאמת שאני די שלמה עם זה.
ביום שלישי בבוקר השכם יש לי פגישת יעוץ עם גילה רונאל ואני מאמינה שזה יעזור לי לסדר קצת דברים מתוך הנסיון שלה עם התחום הזה. בכל אופן אני אשמח מאוד לפגוש אותה.
אם הדרך - בהצלחה עם העסק שלך,
מצד אחד לא חשבתי (והיה לי נסיון קודם עם הפעלת עסק עצמאי- הספק לא רע בגילי) שזה מאוד פשוט וקל אבל כן הבנתי קצת משיחות מקדימות שאם אני משקיעה את כל המאמצים אפשר תוך שנה וחצי להגיע לפרנסה סבירה ובינתיים לא נראה שזה ככה.
זה מתסכל שאין יחס בין ההשקעה לבין הגעת לקוחות וגורם לי לתהות האם יש דרך שאני יכולה לגרום ללקוחות להתחיל להגיע.
אם נחזור לדימוי הזרעים, אז זרע, כל זרע, אפילו זרע של עץ, אם הוא לא מת, הוא מתחיל לנבוט אחרי חצי שנה בערך ואפילו אם הוא צומח לאט, ניתן לראות שהוא חי וצומח. אני לא רואה בינתיים נביטה, אפילו לא קטנה. אם בחודש שעבר היתה לי לקוחה עם שלושה ביקורי בית ומישהי שקנתה מנשא - את החודש הזה עברתי עד היום עם 0 הכנסה או פניות.
בניגוד לקבוצה, ש"משיגים" פעם אחת ואז היא מתמשכת לאיזו תקופה,
בהדרכת הנקה את צריכה כל פעם להשיג לקוחה חדשה שנעזרת בך פעם או פעמיים ונעלמת לה לכמה שנים או לעד. בשביל להמשיך לעסוק בתחום אני צריכה להשקיע מאמץ מתמיד בלהשיג עוד לקוחה ועוד לקוחה ועוד לקוחה. יש קושי להשאיר לזה מעט זמן כי אז, ככל הנראה, זה פשוט לא יקרה. מה גם שיש פה עניין של זמינות. כשאמא צריכה את עזרתי היא לרוב צריכה אותה מהיום להיום או מהיום למחר (כי כואב, פצוע, התינוק לא אוכל טוב והיא מאוד מודאגת). אם אני לא פנויה כי אני מחוייבת לעבודות אחרות רוב הזמן, אני עלולה לפספס את הפנייה האחת שעוד יש לי.
טאו להורות , לא יודעת האם זו חצי נחמה או נחמת טיפשים
ממש מקווה שיתחיל להצליח לך יותר - את עושה דבר נפלא ואני שמחה לקרוא את הדברים בדף שלך ושמחה שמצאת בינתיים משהו טוב לעשות וטוב לכל התינוקות שעוברים בידייך.
הפורום הצפוני הוא בהחלט דבר נפלא ואני גם נעזרת בו.
בקשר למגזר הערבי, נראה לי ממש חשוב אבל לא כל כך יודעת איך נכנסים אליו. בעיקר כשלא יודעים את השפה.
עכשיו אני מתנדבת פעם בשבוע בבית החולים האנגלי (בנצרת) ואני מרגישה שזה ממש חשוב. ככה אני מתחילה ללמוד להדריך הנקה בערבית ומאוד נהנית. אולי משם יתחיל משהו.
פשוט_ אלון,
למשל עם תשואה מהשקעות (רכישת דירות והשכרתן, השקעה בחברות) אפשר לעבוד ביום יום עם פחות לחץ כלכלי כי הכנסות מגיעות גם ממקורות אחרים.
לא רק היה לי כסף שהיה מספיק לקנות יותר מבית על העץ ושלא הייתי צריכה אותו בשביל לשלם על השוטף - זה היה אולי רלוונטי, אבל אז כבר לא הייתי כל כך בבעיה בכל מקרה P-:
קט קטית, (לעצבן? רק תנסי...)
החלום הוא להיות כתובת.
שכשזוג מתחיל לחשוב על הריון ועולות לו שאלות - שידע שאפשר לפנות אלי ולקבל ידע ותמיכה,
ואח"כ בזמן ההריון - שיפנו אלי כדי לדעת אילו בדיקות יש ולמה וכיצד והאם ואיפה עושים יוגה והאם זה נורמלי ש...
וכשהלידה תתקרב- יפנו אלי לקורס הכנה ללידה
וכשירצו מישהי שתהיה אתם בלידה - הם ידעו שאני שם עם כל הידע והכלים והאהבה והתמיכה
ושאחרי הלידה אהיה שם לעזור להם עם ההנקה ושידעו שאפשר להמשיך לפנות אלי בשאלות
ושכשיש שאלות לגבי חיתולים (ח"פ,רב או ללא) יוכלו לפנות אלי, ובקשר לחיסונים ובקשר לקושי שבחיים שהשתנו ובזוגיות שהשתנתה ובקשר למנשא ועוד ועוד.
בתכל'ס - חלק מזה זה עבודה בתשלום (הכנה ללידה, דולה, הדרכת הנקה) חלק מזה הוא לא.
אולי כשזה יתחיל להתפתח אז גם שיהיה לי מקום שהוא מרכז להורים ולהורים שבדרך שאפשר לבוא אליו, למצוא אותי שם וגם לכל הפעילויות, מקום שאפשר לפגוש בו עוד הורים והורים שבדרך.
בקיצור - להיות האמא של כולם.
כשהייתי בערך בגיל 18 התחלתי להגיד שכשאני אהיה גדולה אני רוצה להיות אמא. היום אני חושבת שאולי זה לא נכון במובן הפשוט של "אמא" אבל מאוד נכון במובן הגדול יותר.
הי,
תמר א ,
שמחה מאוד שאת קוראת אותי, מקווה בקרוב שיצא לנו להפגש לקצת זמן איכות כי הייתי מאוד שמחה ללמוד מהנסיון שלך ולפחות מנקודת המבט שלי נראה לי שאת מעוררת השראה מבחינתי,
תודה בכל אופן על הדוגמא - היא בהחלט משמחת.
יובל קצת ישן (יומיים של וירוס עושים לנו שמות) אז אני חוזרת.
אני מאוד מאמינה בדברים שבאים בקלות והנטייה שלי היא לעשות פשוט את מה שאני מרגישה נכון ולראות איך הכל מסתדר מעצמו.
עכשיו, אני גם לא בטוחה מה הכי נכון לי וגם לא מצליחה להשתחרר מהצורך (הריאלי בסה"כ) לחשוב גם קצת לטווח יותר ארוך ולהיות מודעת לכסף שבבנק.
מכאן לכאן נוספות כל הזמן אפשרויות לבדיקה לעבודה חלקית אבל הרבה דברים ישארו פתוחים לפחות עד ספטמבר. זה דורש ממני להכריע כבר עכשיו לא להכנס לעבודות אצלנו בקיבוץ (שמשתדלים לסגור כבר עכשיו לגבי שנה הבאה) והאמת שאני די שלמה עם זה.
ביום שלישי בבוקר השכם יש לי פגישת יעוץ עם גילה רונאל ואני מאמינה שזה יעזור לי לסדר קצת דברים מתוך הנסיון שלה עם התחום הזה. בכל אופן אני אשמח מאוד לפגוש אותה.
[po]אם הדרך[/po] - בהצלחה עם העסק שלך,
מצד אחד לא חשבתי (והיה לי נסיון קודם עם הפעלת עסק עצמאי- הספק לא רע בגילי) שזה מאוד פשוט וקל אבל כן הבנתי קצת משיחות מקדימות שאם אני משקיעה את כל המאמצים אפשר תוך שנה וחצי להגיע לפרנסה סבירה ובינתיים לא נראה שזה ככה.
זה מתסכל שאין יחס בין ההשקעה לבין הגעת לקוחות וגורם לי לתהות האם יש דרך שאני יכולה לגרום ללקוחות להתחיל להגיע.
אם נחזור לדימוי הזרעים, אז זרע, כל זרע, אפילו זרע של עץ, אם הוא לא מת, הוא מתחיל לנבוט אחרי חצי שנה בערך ואפילו אם הוא צומח לאט, ניתן לראות שהוא חי וצומח. אני לא רואה בינתיים נביטה, אפילו לא קטנה. אם בחודש שעבר היתה לי לקוחה עם שלושה ביקורי בית ומישהי שקנתה מנשא - את החודש הזה עברתי עד היום עם 0 הכנסה או פניות.
בניגוד לקבוצה, ש"משיגים" פעם אחת ואז היא מתמשכת לאיזו תקופה,
בהדרכת הנקה את צריכה כל פעם להשיג לקוחה חדשה שנעזרת בך פעם או פעמיים ונעלמת לה לכמה שנים או לעד. בשביל להמשיך לעסוק בתחום אני צריכה להשקיע מאמץ מתמיד בלהשיג עוד לקוחה ועוד לקוחה ועוד לקוחה. יש קושי להשאיר לזה מעט זמן כי אז, ככל הנראה, זה פשוט לא יקרה. מה גם שיש פה עניין של זמינות. כשאמא צריכה את עזרתי היא לרוב צריכה אותה מהיום להיום או מהיום למחר (כי כואב, פצוע, התינוק לא אוכל טוב והיא מאוד מודאגת). אם אני לא פנויה כי אני מחוייבת לעבודות אחרות רוב הזמן, אני עלולה לפספס את הפנייה האחת שעוד יש לי.
[po]טאו להורות[/po] , לא יודעת האם זו חצי נחמה או נחמת טיפשים ;-)
ממש מקווה שיתחיל להצליח לך יותר - את עושה דבר נפלא ואני שמחה לקרוא את הדברים בדף שלך ושמחה שמצאת בינתיים משהו טוב לעשות וטוב לכל התינוקות שעוברים בידייך.
הפורום הצפוני הוא בהחלט דבר נפלא ואני גם נעזרת בו.
בקשר למגזר הערבי, נראה לי ממש חשוב אבל לא כל כך יודעת איך נכנסים אליו. בעיקר כשלא יודעים את השפה.
עכשיו אני מתנדבת פעם בשבוע בבית החולים האנגלי (בנצרת) ואני מרגישה שזה ממש חשוב. ככה אני מתחילה ללמוד להדריך הנקה בערבית ומאוד נהנית. אולי משם יתחיל משהו.
פשוט_ אלון,
[u]למשל עם תשואה מהשקעות (רכישת דירות והשכרתן, השקעה בחברות) אפשר לעבוד ביום יום עם פחות לחץ כלכלי כי הכנסות מגיעות גם ממקורות אחרים.[/u]
לא רק היה לי כסף שהיה מספיק לקנות יותר מבית על העץ ושלא הייתי צריכה אותו בשביל לשלם על השוטף - זה היה אולי רלוונטי, אבל אז כבר לא הייתי כל כך בבעיה בכל מקרה P-:
[po]קט קטית[/po], (לעצבן? רק תנסי...)
החלום הוא להיות כתובת.
שכשזוג מתחיל לחשוב על הריון ועולות לו שאלות - שידע שאפשר לפנות אלי ולקבל ידע ותמיכה,
ואח"כ בזמן ההריון - שיפנו אלי כדי לדעת אילו בדיקות יש ולמה וכיצד והאם ואיפה עושים יוגה והאם זה נורמלי ש...
וכשהלידה תתקרב- יפנו אלי לקורס הכנה ללידה
וכשירצו מישהי שתהיה אתם בלידה - הם ידעו שאני שם עם כל הידע והכלים והאהבה והתמיכה
ושאחרי הלידה אהיה שם לעזור להם עם ההנקה ושידעו שאפשר להמשיך לפנות אלי בשאלות
ושכשיש שאלות לגבי חיתולים (ח"פ,רב או ללא) יוכלו לפנות אלי, ובקשר לחיסונים ובקשר לקושי שבחיים שהשתנו ובזוגיות שהשתנתה ובקשר למנשא ועוד ועוד.
בתכל'ס - חלק מזה זה עבודה בתשלום (הכנה ללידה, דולה, הדרכת הנקה) חלק מזה הוא לא.
אולי כשזה יתחיל להתפתח אז גם שיהיה לי מקום שהוא מרכז להורים ולהורים שבדרך שאפשר לבוא אליו, למצוא אותי שם וגם לכל הפעילויות, מקום שאפשר לפגוש בו עוד הורים והורים שבדרך.
בקיצור - להיות האמא של כולם.
כשהייתי בערך בגיל 18 התחלתי להגיד שכשאני אהיה גדולה אני רוצה להיות אמא. היום אני חושבת שאולי זה לא נכון במובן הפשוט של "אמא" אבל מאוד נכון במובן הגדול יותר.
הי, [po]תמר א[/po] ,
שמחה מאוד שאת קוראת אותי, מקווה בקרוב שיצא לנו להפגש לקצת זמן איכות כי הייתי מאוד שמחה ללמוד מהנסיון שלך ולפחות מנקודת המבט שלי נראה לי שאת מעוררת השראה מבחינתי,
תודה בכל אופן על הדוגמא - היא בהחלט משמחת.