וואוו, [po]אמא של מוש[/po],
איזה שיתוף מרגש. שתזכי לגדל את כולם בשמחה ונחת.

מוצאת את עצמי חוזרת לדף הזה אחרי 5 שנים בנסיון להשתחרר מהסיפור הזה...
מושית המשיכה לינוק עד גיל 3!
כשהייתה בת שנתיים וארבע ילדתי את מושון והם ינקו יחד במשך 8 חודשים. לקראת הלידה שלו היא הפחיתה הנקות ולאחר הלידה היא שוב ינקה הרבה ואז לאט לאט הפחיתה עד שבגיל 3 כבר הפסיקה לגמרי לבד.
אני כבר לא זוכרת איך הייתי כשמושון נולד עם ההנקה, כמובן שהייתי עם יד על הדופק בעקבות מה שהיה עם מושית אבל לא זכור לי שזה העסיק אותי יותר מידי, מה גם שמושית היתה יונקת הרבה פעמים אחריו עד שהיה בן שמונה חודשים אז זה מאוד הגביר לי את החלב והיה לו ב''ה בשפע.
לפני חודשיים, כשמושון היה בן שנתיים ושמונה ילדתי את מושונית שתודה לה' יונקת וגדלה יפה ואני לא מצליחה להשתחרר מהתחושה הזאת שזה עלול לקרות שוב.
כל פעם שאני פותחת לה את הטיטול אני בוחנת שיש הרבה פיפי, מסתכלת שהמרפס לא שקוע, שהפה שלך לח עם רוק, לא מוותרת לה על צד שני, לא נותנת לה מוצץ וכו'.
זה לא שאני בחרדה או שזה מעסיק אותי ברמה שהיא מוגזמת לדעתי אבל זה תמיד נוכח ומרגיש כאילו נושף לי בעורף.
אני לא יודעת אם זה בגלל התקופה המשוגעת הזאת - בעלי בצו 8 כבר מה 7.10 וההרגשה מאז היא שהקרקע נשמטה מתחת לרגלנו. אולי זה בגלל שזאת בת אז זה מזכיר לי כל הזמן את מושית, אולי זה בגלל שאין לי את היונק הגדול הנוסף כמו אחרי הלידה הקודמת כי מושון ינק כמה פעמים בודדות אחרי שנולדה ואז הפסיק .

פשוט הרגשתי צורך לחזור לכאן, לקרוא את מה שכתבתי, לתת מקום לסיפור הזה ולהיזכר בכל התמיכה שקיבלתי.
עדיין מודה לה' על כל הנקה והנקה, על כל לגימה לגימה שאני זוכה להעניק לילדי...

תודה רבה יקרות @}

ציפורה יקרה אני לא זוכרת איפה קראתי את זה, יכול להיות שזה סתם עובדת חיים ידועה כזאת - מה שגורם לאדם להרגיש הכי טוב זה לגרום לאדם אחר להרגיש יותר טוב. אז בעזרת ה' שנזכה כולנו להמשיך להטיב עם עצמנו ועם אחרים (-:

מקווה שיצאתי ברורה, הטון מתפעל, <לא חלילה מקטר>

[po]אמא של מוש[/po] היקרה
תודה רבה שעידכנת @}

זה כל כך מרגשששש...

משהו קטן שתפס לי את העין: את כותבת שהבנת שאת חייבת לטפל בעצמך, ולעשות גם דברים שלא קשורים לילדים, ואז מפרטת דברים שעשית... למען אנשים אחרים: :-0
יצאת לשליחות
את מטפלת בנשים

שזה... לא מוצאת מילים... פשוט מרגש.
לראות אותך, כולך נתינה, אהבה, מסירות לטובת אחרים.
ה"פנאי" שלך זה לעזור לנשים |l| |l| |l|

מרגש לקרוא אותך שנה וחצי אחרי. התובנות שלך נהדרות וחשובות.

|L|
איזה כיף לקרוא.
ובהצלחה עם העסק החדש!

את מדהימה וגם כותבת מקסים!
לא הכרתי את הדף בזמן אמת, ועכשיו בזכות העדכון שלך, קראתי את כולו בנשימה אחת. איזו נחישות ואיזו אמונה, ממש התברכו הילדים שלך באמא כמוך!
תודה ששיתפת ותודה שחזרת לעדכן. משמח לשמוע על ההנקה (כקוראת תמיד חסרה לי סגירת המעגל "מה קרה איתן בסוף?"), ומעבר לזה מעניין מאוד לקרוא את התובנות שלך. הלוואי שתמשיכי לשתף @}

וואו
ממש.
והמסקנות שוות זהב
חייבת לדאוג לעצמי לטפל בעצמי

וואו!!

שנה וחצי מאז, קוראת את הדף שוב ונזכרת באחת התקופות הקשות בחיי.
הקושי בהנקה היה רק טריגר שהכניס אותי למערבולת רצינית, לדעתי אולי זה היה איזה דכאון אחרי לידה.
וב''ה מהקושי הרב הזה צמחתי והבנתי כל כך הרבה דברים על עצמי ועל האמהות שלי.
התובנה הכי הכי גדולה מכל הסיפור הזה זה שיש גם אותי. מאז שילדתי את מוש הייתי רק אמא של מוש ואז הצטרפה מושית ובמשבר ההנקה הזה הבנתי שאני חייבת לדאוג לעצמי, לטפל בעצמי ולעשות גם דברים שהם לא קשורים לילדים שלי, בשביל להיות שמחה ומאושרת ולהיות האמא הכי טובה שאני יכולה לילדיי.
וב''ה מאז עשיתי דברים נפלאים, יצאתי ל 2 שליחויות מאוד אנטנסיביות בחו''ל, המשכתי קורס עיסוי שהתחלתי בעבר ובשבועות האחרונים פתחתי עסק והתחלתי לטפל בנשים, כמו שחלמתי שנים.
אני א', אני אמא של מוש ומושית ואני רפלקסולוגית ותומכת לידה.

מאוד מאוד מרגש אותי לקרוא את כל התגובות התומכות והאוהבות @}
וכמובן מושית בת השנה ועשר יונקת מאז ועד היום :-)

וגם יהיה לך חלב במקפיא לעת הצורך.

אולי עדיף לחכות עוד שבוע, אפילו שהשאיבות מתישות ויש את הסיפור של הקקי ולראות שהיא עדיין עולה במשקל ואז להפסיק?
ככה יהיה לי שבוע שהיא רק על הנקה ולראות מה קורה.

תודה יקרות @}
כן יש לי מנשא בד ארוך וגם ארגו שממש לאחרונה התחלתי להשתמש בו גם. כשאנחנו מחוץ לבית היא הרבה במנשא ובתוך הבית בעיקר על הידיים ופחות במנשא.

איזה יופי {@
אני הייתי מצמצמת בהדרגתיות בשאיבות ומרחיבה את זמן המנשא/ ידיים. יש לך מנשא נוח?

|יש|

להוריד שאיבות - פשוט תורידי שאיבה אחת ביום. הפחתה של 30מ"ל ביום זה לא הרבה.

בקשר לחלב, אם בסך הכל היא נראית שמחה ומרוצה, לא הייתי עושה מזה עניין. ממשיכה להניק לפי דרישה, נותנת לה להיות על השד בסוף הנקה, מדי פעם מציעה לה את אותו ציץ עוד פעם לפני שעוברת לציץ השני (בייחוד אם היא הפסיקה לינוק מתוך מוסחות או הבעת עניין בסביבה), ונותנת לעניינים שבוע להסתדר.

ב"ה מיום שבת אנחנו בלי תוספות!
ה 100 ml של הערב ירד ל 60 ואז הפסקנו לגמרה ובסוף יצא שרק ערב אחד היא קיבלה מנת מטרנה וכל השאר היה חלב שאוב.
היום נשקלנו וב"ה היא עלתה במשקל (-:
מצב הרוח שלי השתפר פלאים, חזרתי לשמוח ולהנות מהילדים והחיים...
אני מרגישה שוב בטחון ואמונה בהנקה שהולכים ומתחזקים מיום ליום!

כמובן שיש גם כמה בעיות, שתיים עקריות שקשורות אחת לשנייה.
אני כרגע שואבת אחרי כל הנקה במהלך היום (יוצא בערך 6-7 שאיבות ביום) ובכל שאיבה יוצא לי סביב ה- 20-30 ml. איך אני מפסיקה עם השאיבות? אני מאמינה שזה צריך להיות בהדרגתיות מסויימת כדי שהגוף לא יחשוב שצריך להפחית את ייצור החלב בפתאומיות וגם לקחתי עכשיו במשך שבועיים 3 כדורי מטיליום ביום ועכשיו אקח במשך שבוע פעמיים ביום ואז במשך שבוע פעם אחת. אז זה צריך להיות ממש בעדינות כדי שזה לא יהיה פחות מידי שאיבות עם מינון מטיליום שהולך ופוחת והגוף יתבלבל ויפחית מידי את ייצור החלב.
הבעיה השניה - מושית היתה עושה קקי בערך פעם בשבוע (אפילו יותר ממוש ומוש עלה יפה במשקל תמיד) ובימים האחרונים היא עושה כל היום קקי, בעיקר אחרי ההנקות. היא מפושפשת ואני רואה שהיא לוחצת טיפה ואז הקקי פשוט מתפרץ החוצה בבום וסליחה על התיאור אבל הוא ממש ממש קצפי, מלא מלא בועות כמו קצף שמתפרץ החוצה מבקבוק קולה שנפתח לאחר נפילה.
זכור לי שקראתי פה באתר שכשהקקי קצפי זה בגלל שהתינוק מקבל בעיקר חלב קדמי ופחות מהחלב האחורי ושזה עושה באלגן בבטן ובאמת מרגיש לי שיש לה קצת באלגן בבטן יחד עם הקקי הזה. אז יכול להיות שהיא יונקת ואת החלב האחורי, השומני אני בעצם שואבת והיא לא מקבלת אותו? כשאני שמה את החלב השאוב. במקרר אני רואה בו שכבה עבה של שומן.
אז איך אני מסתדרת את העניין הזה?
תודה @}

_גם ההחלפה בגיל 6 חודשים (המעבר למוצקים), עדיף שתגיע בהדרגה.
קצת תמ״ל כשצריך, הרבה הנקה, ולהוריד לחץ בכל שיטה אפשרית. את אמא מעולה. מה שביכולתך את עושה, והשאר- בידי שמיים._
בדיוק!
כשחלב אם לא אפשרי או לא זמין - תמ"ל הוא מציל חיים. שווה לזכור את זה.

גם ההחלפה בגיל 6 חודשים (המעבר למוצקים), עדיף שתגיע בהדרגה.
קצת תמ״ל כשצריך, הרבה הנקה, ולהוריד לחץ בכל שיטה אפשרית. את אמא מעולה. מה שביכולתך את עושה, והשאר- בידי שמיים.

אתן צודקות.
נתתי לה הערב תמ"ל והשמיים לא נפלו.
ב"ה היא יונקת כל היום והלילה ומדובר בסך הכל בתוספת קטנה שאני מקווה שתעלם בקרוב...
מקסימום עוד חודש וחצי כשתהייה בת חצי שנה נחליף את זה עם מוצקים אחרים.

גם אני תומכת בתמרוש ואפילו ממש. תמ״ל זה לא השטן (למרות שלפעמים נדמה שכן) ויש בו הרבה מאוד מהרכיבים שהיא עדיין זקוקה להם. היא מאוד קטנה אחרי הכל.

אני מסכימה עם תמרוש.
לדעתי דייסה תשב לה במערכת כמו יציקה (ניסוח לא פואטי...). זה אפילו מתקשר לי להשמנה סתם, ניפוח, ולא לגדילה בריאה.
איזה יופי שהכיוון אצלכם הוא כזה חיובי!

איזה יופי!
לא קל להיות במצבך, וטבעי שיש ימים שאי אפשר אפילו לכתוב.
ויש ימים שאפשר, אבל עדיף שלא... עדיף פשוט לחיות, להתרכז בחיים ובעשייה היומיומית.
(מי כמוני יודעת כמה הכתיבה פה יכולה לתמוך, ואיך צריך גם זמן בלעדיה כי יש בזה משהו שמושך אותך למטה)

[u]אני מאוד מתלבטת מה לתת לה, האפשרויות שחשבתי עליהן זה חלב שקדים (שקדייה מעורבבת במים) או דייסה של מטרנה (זאת שמותר מגיל 4 חודשים) מעורבבת עם מים.[/u]
[b]אל תעשי את זה[/b]
לפי מה שאמרת (ותקני אותי אם אני טועה) מושית בת ארבעה וחצי חודשים.
את גם כתבת שעדיין לא מראה סימני מוכנות.
זה מוקדם מדי לכל דבר שאיננו תמ"ל.

כרגע, מושית צריכה לקבל חלב אם בשלל צורותיו. אם הוא לא זמין - תמ"ל.
זהו.
חלב שקדים בכלל לא מתאים לגיל הזה, והדייסה של מטרנה - אני לא מבינה למה את חושבת שהיא עדיפה על מטרנה.
תינוקות בגיל הזה, בממוצע, עדיין לא מוכנים להתחיל עם מוצקים. נכון שיש הנחיות (עתיקות ושגויות) להתחיל בגיל ארבעה חודשים, אבל ארגון הבריאות העולמי כבר מזמן עדכן אותן. מדברים על סביבות גיל ה- 6 חודשים, בכפוף לסימני הבשלות והמוכנות של התינוק (גילוי עניין חזק באוכל, ישיבה עצמאית, והיעלמות רפלקס הוצאת הלשון כתגובה לאוכל בפה).
אז כן, יש תינוקות שמראים סימני מוכנות חזקים גם בגיל חמישה או חמישה וחצי חודשים, ועם אלה אני לא מתווכחת. אבל לא נשמע שזה המצב אצלכם.

וזה שמטרנה כותבים על האריזות שלהם "מתאים מגיל 4 חודשים", זה כי נוח להם מאוד להגדיל את פלח השוק שלהם ולטעון שזה בסדר (כי אלה היו ההמלצות הישנות). זה לא בסדר.

יש גם הבדל ענק בין "טעימות" לבין ארוחה.
גם אם היא היתה מוכנה ובשלה לטעימות, זה אומר לשבת, להתעסק עם אוכל, למעוך אותו, ללקק אותו, ללעוס, לירוק, למרוח על עצמה ומדי פעם לבלוע. מעטים התינוקות שעוברים ישר מ"טעימות" לאכילה ממש. התהליך הזה עשוי לקחת חודשים.
להזכירך, עד גיל שנה, זה בסדר גמור לאכול פירורים וליקוקים, ובתכלס להישען על ההנקה כתזונה של 90%, ויש הרבה תינוקות שזה בדיוק מה שהם עושים.

ומה שמושית צריכה עכשיו, במונחים של כמויות, זה פחות-או-יותר 100מ"ל תוספת ביום.
100 מ"ל זה לא "טעימות"! זה שווה ערך ליניקה בריאה מאוד, או שתיים.

כך שלתת לתינוקת בת 4.5 חודשים שעוד לא מראה סימני בשלות ארוחת מוצקים בכמות שוות-ערך ל- 100 מ"ל חלב - נראה לי כמו קפיצה פראית מעל לפופיק.

תודה לכן יקרות על התמיכה והדאגה @}
סליחה שלא עדכנתי... לא היה לי ממש כוחות נפש אפילו לכתוב פה ואתמול פעמיים כתבתי ונמחק לי אז ויתרתי.

אז אחרי ימים לא פשוטים בכלל שממש נכנסתי בהם לדכאון וללחץ מטורף מתחילים לעלות למעלה.
אתמול שקלתי את מושית והיא טפו טפו טפו עלתה 400 גרם בשבוע ב"ה.
אני מרגישה לאט לאט שההנקה חוזרת לעצמה ואני מתמלאת, בעיקר אחרי אתמול שחל שיפור ניכר במצב הרוח שלי והצלחתי להרים את עצמי מהדכאון שנכנסתי אליו.
בימים האחרונים מושית יונקת ומקבלת תוספת אחת של בערך 100 בערב. לצערי נגמר לי המלאי של השאוב ואני לא מצליחה עדיין לשאוב אפילו את הכמות הקטנה הזאת.
אני מאוד מתלבטת מה לתת לה, האפשרויות שחשבתי עליהן זה חלב שקדים (שקדייה מעורבבת במים) או דייסה של מטרנה (זאת שמותר מגיל 4 חודשים) מעורבבת עם מים.
כמובן שרוב התזונה שלה מבוססת על ההנקה והיא כבר בגיל שאפשר להתחיל טעימות ולכן חשבתי שאפשר לתת את אחת מהתוספות האלה במקום תמ"ל. אם היא היתה צריכה כמות יותר גדולה של תוספת הייתי כמובן נותנת תמ"ל בלי לחשוב פעמיים. וגם זה לא יהיה קבוע כי לפעמים כן יש לי שאוב למשל עכשיו יש לי 50 שאוב במקרר אז אני מקווה שזה לא יהיה אפילו כל יום אלה רק מתי שלא אצליח לשאוב את כל ה 100.
בתקווה כמובן שגם התוספת הזאת תרד ונחזור להנקה מלאה מלאה.

תודה לה' יתברך על החסד העצון הזה שעשה לנו.
אני ממש מרגישה שנעשה לנו נס.

[url=https://youtu.be/[po]6U]ורק אתה יכול להפוך מספדי למחול[/url] 5KhaH6IM[/po]

לאן נעלמו אמא ומושית??

איפה את אמא של מוש...
אולי יצאתם לחופשת סופש?

גם אני כבר דואגת...

אמא של, מה שלומכם? (מוש, מושית האם הלביאית)

[u]היא בקפיצת גדילה אולי. יש ימים שבהם הם רעבים כל הזמן[/u]
נכון אני גם חשבתי על זה.

[u]אבל לשחרר בקשר להנקה הבאה- מה שאת עושה זה מעולה, הכי טוב שאפשר. כמה חלב שנובע- זה כבר לא בשליטתך. מה שצריך יושלם בתוספות שלך או מלאכותיות. היא תגדל, מוקפת באהבתך, ככה או ככה, ועוד מעט תתחיל לאכול.[/u]
זה לגמרה זה, זאת העבודה שאני צריכה לעשות עכשיו.
אתמול אחרי הערב הזה השלכתי את הכל על ה' יתברך. אמרתי די אני עושה מעל ומעבר וכל השאר תלוי בך! לכל ילד מגיע את השפע שלו, אני רק הכלי של זה ועושה השתדלות שתקבל את המקסימום שיכולה. וזהו. אני מציעה הנקה- יש אז יש ואם אין אז יש כרגע חלב שאוב במקרר ונקנה גם מטרנה כי המלאי אוזל. וזהו!
והיה לילה ממש טוב וגם ההנקת בוקר. ומה שיהיה במשך היום הוא שיהיה. אני מצויידת בציצי, צינורית, חלב שאוב ועוד מעט יגיע התמ"ל וזה לא בידיים שלי.

_את יקרה ונפלאה.
מותר לך להרגיש קשה מאוד.
מותר לך להתייאש.
מותר לך לבכות.
מותר לך לזעוק חמס.
מותר לך להיות אומללה ואפילו להרגיש רגשי אשם איומים (את אמא יהודיה, אני סומכת עלייך שתמצאי לבד במה את אשמה )
ואחר כך - מותר לך לעשות היום את מה שאפשר לעשות היום.
ולקחת את ההתמודדות, הזאת בנתחים קטנים, יום אחד או שעתיים כל פעם.
ולהיות רכה ועדינה אל עצמך, בתוך כל הבלגן, כמה שרק אפשר.
כי את אמא טובה.
וזהו זה._
בדיוק תמרוש!
תודה @}

ודרך אגב, לפעמים הדברים האלה פשוט קורים.
חברה שלי הניקה שני ילדים, בחודשים הראשונים הכל סבבה, ואז משהו השתבש וזה לא הספיק והיא היתה צריכה לתת להם תוספות.
לא תמיד אנחנו מבינים למה.
אבל אולי יעזור לך לדעת שאת לא לבד (())

(היא המשיכה להניק עם התוספות, עד גיל שנה ומעלה)

(())
את יקרה ונפלאה.
מותר לך להרגיש קשה מאוד.
מותר לך להתייאש.
מותר לך לבכות.
מותר לך לזעוק חמס.
מותר לך להיות אומללה ואפילו להרגיש רגשי אשם איומים (את אמא יהודיה, אני סומכת עלייך שתמצאי לבד במה את אשמה ;-))
ואחר כך - מותר לך לעשות היום את מה שאפשר לעשות היום.
ולקחת את ההתמודדות, הזאת בנתחים קטנים, יום אחד או שעתיים כל פעם.
ולהיות רכה ועדינה אל עצמך, בתוך כל הבלגן, כמה שרק אפשר.
כי את אמא טובה.
וזהו זה.

בנוגע למוצקים - עזבי. היא קטנה מדי. אם אין סימני בשלות אל תתחילי, זה רק יתיש אותך ולא יהיה אפקטיבי. כשהיא תצטרך תוספת לכי על תמ"ל. פשוט, תעשייתי, קונבנציונלי מהסופר. זו האופציה הכי טובה אחרי הנקה, חלב שאוב ותרומות חלב [שבדרך כלל אין]

(())(())(())

אני חושבת שהדבר הכי טוב בשבילך זה באמת להשאיר את הדאגה בחוץ, עד כמה שאפשר.
להניק, לסחוט, לשאוב- כן.
לישון, לאכול, לנוח, לקחת תוספים מגבירי חלב, לכתוב בבאופן- כן.
לדמיין נהרות חלב פורצים מהשדיים-כן (ראיתי מזרקה כזאת!).
אבל לשחרר בקשר להנקה הבאה- מה שאת עושה זה מעולה, הכי טוב שאפשר. כמה חלב שנובע- זה כבר לא בשליטתך. מה שצריך יושלם בתוספות שלך או מלאכותיות. היא תגדל, מוקפת באהבתך, ככה או ככה, ועוד מעט תתחיל לאכול.
(())(())(())
אני לא יודעת אם אפשר לקרוא את האהבה והאיכפתיות שבהן כתבתי את כל זה, ממש לא בביקורת או הקטנה. אני יודעת שהדאגה פשוט אוכלת בך, וכל מה שאני רוצה זה לחבק אותך, ולהזכיר לך שאת אמא נהדרת.

[u]היא התעוררה בשעה רבע לתשע ינקה קצת ואז רצתה תוספת ועוד תוספת ועוד תוספת ובסוף יצא ששתתה 70 תוספת והיתה ערה מלא זמן ולקח לה מלא זמן להרדם.[/u]

היא בקפיצת גדילה אולי. יש ימים שבהם הם רעבים כל הזמן.

איזה יום משוגע.
היא התעוררה בשעה רבע לתשע ינקה קצת ואז רצתה תוספת ועוד תוספת ועוד תוספת ובסוף יצא ששתתה 70 תוספת והיתה ערה מלא זמן ולקח לה מלא זמן להרדם.
אני תוהה לעצמי אם אני פועלת נכון. אולי היה עדיף לי כמו שדר ליבוביץ אמרה לתת לה 2-3 תוספות גדולות קבועות ביום.
היום זה פשוט היה נוראי ובעיקר הספק הזה של כן תוספת או לא וכשהיא קיבלה הרבה תוספות קטנות כל פעם זה פשוט לא סיפק אותה.

כבר 12 שעות שכל ההנקות שלה היום עם תוספות )-:

אובדת עצות...

אז בשאיבה הזאת יצא בסביבות ה 20 ml.

לקראת שש היא כבר התעייפה והייתה רעבה. ניסיתי להניק אותה והיא לא היתה מרוצה אז חיממתי תוספת של 40 ואמרתי נראה אם תרצה עוד כי כל התוספות שלה היו קטנות היום. בסופו של דבר היא שתתה את כל הארבעים אבל עצרה הרבה פעמים לבכות/לעשות גרפס או לא ברור למה. עד עכשיו היא ינקה את התוספות בשקיקה ופתאום היא נהייתה עצבנית מזה אבל יחד עם זאת כבר כמה הנקות רצופות שהיא רצתה בכולם תוספת. מההנקה המושלמת של 11 לא היתה לנו הנקה בלעדית. בהנקה של שש קלטתי באיזשהוא שלב שיוצא לי גם חלב אז היא מקבלת כמות גדולה בבת אחת. יש מצב שהיא התרגלה לזרם ממש חזק מהציצי של התוספת + חיזוק של החלב שלי ועכשיו היא מתבאסת כשזה זרם חלש יותר??

בסוף הארבעים עירסלתי אותה והיא נרדמה ציק צאק אז נראה לי זה אומר שהיא שבעה טוב אפילו שאכלה 40 לעומת 80-90 של הלילות האחרונים.

אני כבר כל כך מבולבלת לא יודעת למה לצפות. לפני כל הנקה אני בסרטים אם יצא חלב או לא וזה משגע אותי.
גם האי וודאות קשה שאני לא יודעת כל פעם איך תהייה הנקה ואם תצטרך תוספת או לא וכמה.

סוף סוף הסופש הגיע אז עכשיו יומיים בעלי יהיה פה. תמיד בסופש מושית יותר רגועה מבחינת ההנקות כי יש לי עזרה ואני לא בלחץ וזה מאוד משפיע.

עכשיו אני שואבת על ריק, כלום לא יוצא.

אוווווווווווף
החא התעוררה כמעט בארבע וינקה 2 דקות בערך וממש לא היתה מרוצה. לא יצא כמעט כלום ובימים האחרונים דווקא בהנקה הזאת הייתי ממש שופעת.
אז הבאתי לה תוספת של 60 אבל היא אכלה רק קצת יותר מחצי. כנראה כן יצא לה משהו תוך כדי התוספת ולפני כן.
עכשיו אני שואבת.
:-(

התקשרה אלי הרופאה מהקופת חולים ואמרה שהכל בסדר עם הבדיקות שלי.

תודה [po]יולי קו[/po] !

את גיבורה ומעוררת השראה.
(())(())(())

אז לקראת שתיים - בדרך כלל שעה שלא יוצא כלום והיא מקבלת תוספת הנקתי אותה ובאמת לא היה לה שם הרבה ואז נכנסנו יחד לאמבטיה ושם היא ינקה כמות נחמדה אבל לא כמו בהנקות הטובות.
אבל זה היה מספיק בשביל שעד שאני התלבשתי, הלבשתי אותה וחיממתי לה את התוספת היא היתה רגועה ובירברה.
אז לא חיממתי לה 60-70 כמו בימים הקודמים אלה 40. היא שתתה את כולם ואז הצטערתי שלא חיממתי לה עוד למרות שהיתה רגועה בסופם ונרדמה בשנייה.

[u]אז תבכי כאן[/u]
אני לגמרה בוכה פה...
הכתיבה והתמיכה פה עוזרת לי שאי אפשר לתאר.

וגם לשמוח פה - היא היתה מלא זמן על הציצי ומידי פעם לחצתי והיא המשיכה למצוץ. ואז מוש דפק בפראות בדלת אז הייתי צריכה לקום לפתוח לו וכשהוצאתי לה את הפיטמה מהפה נזל לה חלב!!
ואז חזרתי לשבת איתה עוד קצת והיא היתה ערה וחייכנית מידי פעם מוצצת כמה שלוקים וכשהיא מחייכת אני רואה קצת חלב בפה שלה וגם סוחטת את הטיפות האחרונות לפיה.
עכשיו אני שואבת ויוצא מעט.

<דפנה שלחתי לך מייל>

והמרגיעון כותב: תמיד הכי חשוך לפני עלות השחר.
<זה גם קשור לשם של מושית>

[u]וכשהתחלתי לבכות לה בטלפון היא פשוט ניתקה עלי[/u]
אוי ואבוי :-(
אז תבכי כאן (-)

אז אני אוסיף גם מורינגה?

אני הנקתי את מוש מלא עד גיל שנתיים וארבע עם שחלות פוליצסטיות אז אולי זה באמת לא קשור.

ניסיתי לתפוס רופא לגבי התוצאות של הבדיקות דם אבל לא הצלחתי. מסתבר שאת דר לייבוביץ אפשר להשיג רק בשני ורביעי במעייני הישועה. המזכירה לא אמרה לי את זה בשלישי וכמובן שלא חזרו אלי למרות ההבטחה שיחזרו. היום התקשרתי שוב ומישהי אחרת ענתה לי ואמרה לי "אני לא יודעת מי ענה לך ביום שלישי זה מה יש ואין דרך להשיג אותה" וכשהתחלתי לבכות לה בטלפון היא פשוט ניתקה עלי!!!

הכל יצא לי בטווח התקין פחות או יותר. ממה שקראתי באנטרנט אני יודעת שהכי רלוונטי זה הפרולקטין והערכים השונים של בלוטת התריס. אז מבחינת בלוטת התריס הכל יצא בתחום התקין והפרולקטין יצא לי 2993 שזה מאוד גבוה יחסית למדד שם אבל לא מצאתי באנטרנט מידע כמה זה צריך להיות אצל אישה מניקה.

אה, סליחה, ראיתי שכבר ראית. אפילו לא יכולה לערוך.
דפנה.

איזה יופי! נהדר!
@} @} @}
(ורשמתי לך את הכתובת)

[po]מיכל בז[/po] גם אני נותנת את התוספות בעזרת הצינורית על הציצי כדי לשמור על ההנקה.
אני כרגע על מוטיליום, כמוסות חילבה ומתגברת במלא שאיבות- לדעתי יוצא לי לפחות 8 שאיבות ביממה רבע שעה דו"צ כל אחת.

אני מאוד מאוד מרגישה שיפור גם אם לא רואים את זה בשאיבות. כנראה השאיבות בינתיים בעיקר גורמות לעליית החלב שאותו היא יונקת ולכן אני לא רואה עלייה בכמות החלב בשאיבות כי כל השאיבות שלי הם ישר אחרי ההנקה והן כביכול על ריק.

זמן ההנקות שלה אולי אפילו שולש מההנקות לפני שבוע וחצי, לפני עידן השאיבות והבאלגן. כנ"ל הפיפי שלה- היא מפושפשת אז אני עוקבת בדיוק ויש הרבה הרבה יותר פיפי מקודם וגם הוא תמיד בהיר מאוד.

אז אני חושבת שכן יצא לה כמות נאה בשעות הבוקר בסופו של דבר. בין אם זה היה יחד עם התוספת של ה 30 או בשאר ההנקות הקצרות כי היא לא היתה מסתפקת מ 7:00 בבוקר שקמה ועד עכשיו ב 30 ml תוספת בלבד. (ועוד לפני זה ינקה באיזה 5:00).

פרח אל תחשבי על זה אפילו. תאמיני לי תמרוש צודקת נראה לי רק הלחץ הזה גומר לי על החלב ומקשה על שחרורו. רוב המוחלט של הפעמים שאני מניקה אותה אחרי שישנתי/נמנמתי זה הנקות טובות.
גם בגלל שהשינה טובה לחלב וגם בגלל שהראש שלי לא היה עסוק במחשבות כן יש חלב אין חלב וכו'.
פרח את מתמידה והכמויות שלך הולכות ועולות ואת מהממת (())

מושית התעוררה לפני כמה דקות והקיצה אותי מנמנום על הספה להנקה טובה וארוכה ועכשיו דקות ארוכות שהיא מנמנמת על הציצי וממשיכה למצוץ. איזה אושר!

יועצת ההנקה התותחית שלי מאוד ממליצה על מורינגה להגברת ייצור החלב. אני לא ניסיתי כי בסיבוב הזה לא הצטרכתי. עם עלמה לקחתי מוטיליום תקופה וזה באמת מאוד עזר.

[u][po]מיכל בז[/po] זכור לי שקראתי באחד הדפים שלך משהו על זה שמיעוט חלב קשור לשחלות פוליצסטיות. תוכלי לפרט לי בבקשה איך זה קשור?[/u]

זה משהו שאמרו לי יועצות הנקה. כנראה כשהכל די משובש הורמונלית (כי הרי מה הן שחלות פוליציסטיות?) זה משפיע גם על החלב.
ועדיין, עם שחלות מזה פולי, הנקתי את יואב עד כמעט גיל שנתיים. אבל כן, עבדתי מאוד קשה על החלב. אני מאוד מזדהה עם המאבק שלך (וגם שלך, פרח) כי אני זוכרת את ההנקות ואז השאיבות ואז ההנקות ואז השאיבות. אנחנו גם השתגענו לגמרי ונתנו תוספת על ידי צינורית מחוברת לאצבע כדי שלא יהיה שום סוג של בלבול פטמות. גם מוצץ לא נתתי ודי התחרטתי על זה בהמשך כשאני בכבודי ובציצי הפכתי למוצץ.

החדשות הטובות הן שאחרי חודש הוא כבר היה על הנקה מלאה. אמן בקרוב לשתיכן!

[u][po]מיכל בז[/po] זכור לי שקראתי באחד הדפים שלך משהו על זה שמיעוט חלב קשור לשחלות פוליצסטיות[/u]
אוי בדיוק חלמתי על זה הלילה!
גם אני זכרתי את זה מהדף של מיכל.
ובחלום איזה מישהי אמרה לי משהו בסגנון "אה, יש לך שחלות פוליציסטיות, איך חשבת שייצא לך חלב בקלות?"...

ומצטרפת למילות העידוד וההערכה אלייך

תודה @}

[po]מיכל בז[/po] זכור לי שקראתי באחד הדפים שלך משהו על זה שמיעוט חלב קשור לשחלות פוליצסטיות. תוכלי לפרט לי בבקשה איך זה קשור?

בוקר נוראי.
מאז שקמנו בשעה 7:00 ועד עכשיו פשוט לא היה לי חלב. הבאתי לה בסוף את התוספת של ה30. וניסיתי להניק אותה הרבה פעמים אבל לא הגיעה הנקה טובה מלאה בחלב. זה כל פעם היה ממש טיפה וזהו.
סך הכל היא היתה רגועה וגם היינו קצת בגינה מקודם בשמש. הרדמתי אותה לפני רבע שעה והיא נרדמה יחסית בקלות. זה ממש מלחיץ אותי שלא מתמלא לי החלב וזה אחרי שהתלהבתי שלפנות בוקר היא שתתה רק 30 מתוך ה60.

אמא של מוש ומושית, את משהו מיוחד! כל הכבוד לך ואיזה מזל יש למושית הקטנית שאת נותנת לה את כל הטוב הזה.

(())
אמן.

אז היא התעוררה שוב בסביבות 5:00/5:30 ינקה מלא ונרדמה תוך כדי ההנקה (-:

בשעה 7:00 היא התעוררה בעקבות סשן בכי ארוך של מוש על "למה נגעתי לו בבקבוק מים והוא רוצה לכסות רק את כפות הרגליים ואני כיסיתי גם חלק מהמכנסיים"
אז היא קישקשה קצת עד שהתחילה להתבכיין ואז הנקתי אותה והיא ינקה ממש קצת ולא רצתה יותר וגם לא כל כך יצא חלב. קמנו לסלון בינתיים היא מבסוטה ואני מתלבטת לגבי התוספת, נשאר לי עוד 30 כבר מוכן בבקבוק. ניסיתי להניק אותה עוד כמה פעמים אבל היא לא היתה מעוניינת וגם לא היה ממש חלב. ואני מתלבטת אם לשאוב עכשיו כי אם בכל זאת יצא משהו והיא עוד מעט כן תרצה לינוק..

יום מקסים שופע בחלב וברוגע @}

תודה רבה [po]מניק ה[/po] @}
דווקא הפגישה עם ד"ר מירה לייבוביץ היא כביכול תחת הכותרת של מפגש ייעוץ הנקה.
הגיעו התוצאות של הבדיקות דם, על פניו נראה שהכל תקין אבל אני אתקשר לד"ר לייבוביץ כדי שתעבור איתי עליהם.

כרגע אני לא יודעת מה הטעם להפגש עם יועצת אחרת. ב"ה הסתדרתי עם ה sns והיא מקבלת את כל התוספות דרך זה.
מרגיש לי שזה פשוט עניין עכשיו של כמה ימים (אולי שבוע +) עד שהיא תתייצב עם התוספות ואז או שייצור החלב יגדל בהמשך או שעוד איזה חודש נתחיל לשלב מוצקים שיחליפו חלק מהתוספות או גם וגם.
השלמתי עם המצב הזה ואני מקבלת אותו.
מה שאני מנסה לעשות כרגע זה לשמור על זה שהבסיס יהיה ההנקה.

קרה אתמול משהו מוזר היא קמה לינוק ב 9:00 כמו שלשום אבל אז דילגה על הארוחה של 23:00 וקמה ישר ב 1:00. ינקה טוב ב 1:00 וחזרה לישון. ואז קמה ב3:00 ינקה והחלפתי לה את כל הבגדים כי היתה ספוגה בפיפי וזה לא הספיק לה אז חיממתי לה תוספת של 60 ומתוכה שתתה בערך 30 ונרדמה. כרגע אני שואבת ולא יוצא כלום! אפילו לא טיפה שתלכלכך את הבקבוק.
נראה מה יהיה בהמשך הלילה.

קראתי עכשיו את כל הדף. כל הכבוד לך על כל ההשקעה! נשמע שזה ממש מתסכל לפעמים, אבל את עושה ממש עבודת קודש!
מאד התחברתי למה שכתבו לך - תעשי מה שאת יכולה, אבל גם תרשי לעצמך לשחרר. לפעמים קשה לנו מאד לקבל שלא הכל בשליטה שלנו, ושלעיתים למרות מאמצים אדירים לא תמיד התוצאה היא בהתאם להשקעה. זה ממש לא הוגן, אבל לפעמים זה פשוט ככה. את עושה את הכל נכון ובכל זאת זה לא עובד כמו שהיינו מצפים.
לגבי יועצת הנקה - אני חושבת שד״ר ליבוביץ היא לא באמת על תקן יועצת הנקה. היא רופאה שמתמחה בהנקה, אבל היא לא עובדת כיועצת הנקה, ולכן היא לא נותנת ליווי של יועצת הנקה. אני יודעת שהיא לעיתים קרובות ממליצה לפנות גם ליועצת הנקה כדי לקבל לווי צמוד. כמו שאורתופד הוא לא פיזיותרפיסט. כמו שכתבו מעלי אני חושבת שכדאי מאד לקבל לווי אישי מיועצת הנקה שתהיה זמינה ותוכל לתמוך בך בתהליך הזה שדורש ממך המון אנרגיות. ֿאגב - קיבלת כבר תוצאות של בדיקות דם?
ממשיכה לעקוב ולהחזיק אצבעות שהדברים יתחילו להרגע. חיבוק גדול!

תודה תודה תודה לכן שאתן כאן איתי בכל הסיפור הזה. מייעצות, מחבקות ומלטפות @}

_כל השאר- מה שבידייך- תעשי, ומה שלא- לא בידייך. תשחררי.
זה נכלל אצלי בשלושת מילות הנימוס:
תודה- (על כל מה שאפשר להודות עליו: השפע, הבריאות, הילדים,...).
בבקשה- (כל מה שאת מבקשת להוסיף לחייך: שפע חלב אם, קלות בהנקה, גדילה טובה של מושית,...).
סליחה- אני סולחת לעצמי ולעולם על כל מה שלא מושלם._
מהמם [po]יולי קו[/po] אני צריכה להגיד את זה שוב ושוב.

אז מושית ישנה במנשא עד בערך 16:15 ואז קמה וינקה הנקה גדולה וטובה. אחר כך שאבתי מלא זמן ולא יצא כלום ואז חשבתי לעצמי שהנה הגוף קיבל את הגירוי הארוך וצריך עכשיו להוציא חלב אז הנקתי את מושית ובאמת היא ינקה עוד.
לקראת 18:00 היא כבה הייתה עייפה ורעבה. ניסיתי להניק אותה ופשוט לא יצא לה כלום! דקה היא לא ינקה! והבאתי לה תוספת של 85 ml בעזרת ה sns.
היא נרדמה וישנה עד 21:15 ועכשיו ינקה מלא ונרדמה שוב.
אני כרגע שואבת, תכף מסיימת ויצא אולי 10 ml.

אני לא מבינה מה הולך עם הגוף שלי, מה לא בסדר.
אני כבר שבוע ויומיים עם שאיבות מסביב לשעון ובאמת אחרי איזה 48 שעות התחלתי להוציא 20-30 ml בכל שאיבה אבל זה הפסיק כמעט לגמרה מאתמול/ שלשום. זה לא אמור להיות ההפך??
ולמה יש הנקות (כרגע מסתמן 6 בבוקר 13:00 ו6 בערב) שבהן פשוט אין מספיק, הגוף לא מייצר?? כל הלילה היא מתעוררת יונקת ופתאום בהתעוררות של 5/6 אין מספיק??
ולמה הוא לא קולט שצריך לייצר עוד חלב?? בעיקר שאת התוספות אני מביאה לה על הציצי אז זה עוד זמן שהיא כביכול "מנסה לינוק ולא יוצא לה חלב".

מה שלום אמא ומושית??
[b]הלב שלנו איתך...[/b]

אני תומכת בהנקה של מושית!
ואני גם תומכת בך.

הנה מה שאני חושבת:
את עושה המון, ואת אמא מדהימה. כל טיפה שהיא יונקת- נהדר. מה שמצליח- יופי. כל ההשתדלויות שלך- מדהימות. כל השאר- מה שבידייך- תעשי, ומה שלא- לא בידייך. תשחררי.
זה נכלל אצלי בשלושת מילות הנימוס:
תודה- (על כל מה שאפשר להודות עליו: השפע, הבריאות, הילדים,...).
בבקשה- (כל מה שאת מבקשת להוסיף לחייך: שפע חלב אם, קלות בהנקה, גדילה טובה של מושית,...).
סליחה- אני סולחת לעצמי ולעולם על כל מה שלא מושלם.

חיבוק גדול, יקרה. בכל אופן, ההנקה חשובה, אבל החיים חשובים ממנה. היא תמיד נגמרת מתישהו. ההורות- נמשכת. אני אומרת רק בשביל הפרופורציות, לא בשביל לשכנע אותך להרים ידיים. תמשיכי עם מה שאת עושה, עם הרבה אהבה והקשבה לעצמך ולילדים שלך.

חיבוק גדול!

היום היא ממש לא ישנה טוב )-:
בבוקר ישנה בערך שעה ורבע במקום שעתיים + ועכשיו גם בקושי ישנה ומתעוררת מלא. שמתי אותה עכשיו במנשא ואני מנסה לנוח איתה על הספה.
קצת קשה כשמוש בסביבה אבל מקווה לפחות שהיא תשן עכשיו טוב.

והיא היתה בת 4 חודשים אתמול (-:

תודה ציפורה ופרח @}
אני אנסה באמת לסחוט קודם...

אני מתלבטת אם להתחיל לתת לה טעימות. על פניו ברור שהיא לא מוכנה למשהו אחר חוץ מהנקה אבל כנראה (הלוואי שלא!) גם ככה יצטרך להכנס אליה אוכל אחר עוד מעט אז אולי לפחות במקום אחת התוספות ביום היא תאכל איזה פרי עם שקדיה או טחינה (בינתיים התוספות שלה הם של 60-70 נראה לי שמבחינה קלורית זה יכול להתאים).
בגדול ההנחיות של משרד הבריאות זה שאפשר להתחיל טעימות מגיל 4 חודשים.

[u]הייתי מעסה ואז שואבת רצוף רבע שעה (דו"צ) ובאמת אחרי דקות ארוכות היה מתחיל לצאת החלב.[/u]
את מעסה או ממש סוחטת?
אני רואה שאני צריכה ממש לסחוט, איזה 10 מ"ל, לפני השאיבה כדי שייצא משהו עם המשאבה.
קודם מעסה קצת ומרגישה שממש משחררת גושים ברחבי השד. ואז סוחטת ידנית. ורק אז שואבת. ובסוף סוחטת שוב ממש לכמה רגעים.

בתחילה השאיבה מעסה קצת תוך כדי כדי שהחלב יתחיל לצאת.
אחרת זה כאילו שואב על ריק... לא יוצא כלום.

בכלל, מרגישה שבסחיטה ידנית יוצא יותר, אבל הידיים שלי מתחילות לכאוב אז לא יכולה לעשות את זה לאורך זמן...

((-))
התפילה שלך ממש ריגשה אותי @}
מתפלת איתך ובשבילך...

כלום, ממש כלום לא יצא עכשיו...

(())

תודה תמרוש ודפנה @}

אז היא לא ישנה הרבה... התעוררה ב11:15 וינקה קצת ולא היתה מרוצה אז בזמן שחיממתי את הבקבוק היא היתה רגועה אז זרמתי איתה ואז עשינו אמבטיה ביחד ובסוף קיבלה את התוספת עכשיו.
זה יותר מוקדם מאתמול ואני ממש מקווה שיספק אותה ההנקה עד 18:00 בתוספת הבאה.

<הולכת לשאוב>

מוסיפה לך עוד אחד לסטוק:
"מֵאֵל אָבִיךָ וְיַעְזְרֶךָּ וְאֵת שַׁדַּי וִיבָרְכֶךָּ בִּרְכֹת שָׁמַיִם מֵעָל בִּרְכֹת תְּהוֹם רֹבֶצֶת תָּחַת בִּרְכֹת שָׁדַיִם וָרָחַם"
אַתְּ השמיים המרעיפים, אַתְּ התהום המצמיחה, אַתְּ יקום שלם ועוטף למושית שלך.

[u]אז אחזור לשיטת השאיבה הקודמת + הטיפים שלך, זה כנראה יותר מתאים לגוף שלי.[/u]
אין חכמה כבעלת ניסיון (())
כנראה שזה באמת מה שמתאים לגוף שלך.


[u]הייתי אומרת לעצמי את הפסוק "פותח את ידיך ומשביע לכל חי רצון". פונה לצד המכלכל של ה'...[/u]
זה מזכיר לי את הברכה שחיברתי לפני הלידה של מס' 2:
"ברוך אתה... המוציא תינוק מבטן אמו ומביא חלב לשדיה"
כל פעם שהייתי מתחילה לדאוג הייתי אומרת את זה.
עבד ;-)

טוב אז עכשיו התחלתי לשאוב במתכונת הקודמת + הטיפים ועד הדקה השביעית לא יצא כלום ובדקה השביעית התחילה לצאת כמות, נראה לי בסביבות ה 20-30. אני ממשיכה עוד כמה דקות והולכת לנוח עד שמושית תקום.

[u]לשמוע / לשיר תפילה או ניגון שגורמים לך להרגיש בטחון ותמיכה אלוקית (אצלי, בתקופות מסוימות זה היה "אדון הסליחות")[/u]
הזכרת לי שכשהתחיל כל הבאלגן כל פעם בהנקות הייתי אומרת לעצמי את הפסוק "פותח את ידיך ומשביע לכל חי רצון". פונה לצד המכלכל של ה'...

את מהממת תמרוש תודה רבה לך @}

כרגע הרווח בין הנקה והנקה הוא שעתיים- שלוש אז אני צריכה להשתדל לשאוב ישר אחרי הנקה כדי שכן יצא לה זרמים כשהיא יונקת כי אין לה סבלנות לשבת על הציצי עד שיוצא חלב, היא ממש מתעצבנת מזה.

השאיבות נהיו מגוחכות, יוצא טיפות בודדות. לפי העצה של ד"ר מירה ליבוביץ אני שינתי את השאיבה- עיסוי ואז חמש דקות שאיבה, עיסוי ושתי דקות שאיבה ואז עיסוי ודקת שאיבה אחרונה. לפני זה אני הייתי מעסה ואז שואבת רצוף רבע שעה (דו"צ) ובאמת אחרי דקות ארוכות היה מתחיל לצאת החלב.
אז אחזור לשיטת השאיבה הקודמת + הטיפים שלך, זה כנראה יותר מתאים לגוף שלי.

[u]היינו הך, בעצם, אבל כל אמא מאמינה צריכה איזושהי אמא אלוקית שתבין אותה באמת)[/u]
עכשיו הבנתי למה התכוונת (-:

בינתיים אני משתדלת לחזור לשגרה ולהרגע. אתמול הלכתי לישון ממש מוקדם וזה שינה לי את כל הבוקר. גם לא שאבתי בכל הלילה. קמתי לשאוב אחרי ההנקה של 21:00, 23:00 ואחרי כל הסיפור של 5:30.

אז קמנו בסביבות 7:30 והיא לא כל כך רצתה לינוק, רק אחרי איזה רבע שעה היא ינקה טוב ולאחר מכן שאבתי טיפות. עכשיו יצאנו קצת לטייל בחוץ ותכף חוזרים להנקה+ שינה. אני מקווה גם לנוח כי חמי יקח את מוש לטיול רגלי לאיזה בור מים בשדות המושב. כייף לי וכייף להם (-:

(היינו הך, בעצם, אבל כל אמא מאמינה צריכה איזושהי אמא אלוקית שתבין אותה באמת)

בעצם לא אשים אותו כי המילים המקוריות הן נוצריות. לא רוצה לדרוך פה על יבלות.
אבל הנה המילים שלי:

רוני, אשירה לשכינה, בגיל ורננה אעלה ברמה
רוני, עני לי השכינה, אוהל החלמה ושמחה ורינה
רוני במלוא אהבה
רוני בקול נחמה
רוני ביד עדינה
רוני בתום נשמה.

[hr]
(בכלל, עצה שלי? תעזבי את אלוהים בשקט, הנקה זה לא הצד החזק שלו. תתפללי לשכינה, היא תוכל לעזור)

[u]מישהי יודעת תוך כמה זמן בערך אחרי השאיבה השד מתמלא בחזרה? או שזה משתנה בין אחת לאחת...[/u]
אז ככה:
תמיד יש חלב בשד.
גם אחרי השאיבה - אם היא תשב על הציצי ייצא חלב. הוא פשוט ייצא בזרימה איטית.
כמה צריך לחכות עד שייצא המון חלב בקלות בשאיבה? עד ההנקה הבאה, בערך 2-3 שעות.
כמה זמן צריך לחכות עד שהזרם יתחזק והתינוקת תשמח לינוק בלי לעשות פרצופים? תלוי... אבל זה יכול להיות גם 10 דקות.

נראה לי שמה שקורה לך, זה שמכל הלחץ והדאגה הברז "ננעל" ורפלקס שחרור החלב כבר לא מגיב בקלות.
ולכן החלב לא יוצא, או פעם כן ופעם לא.
זה לא אומר שהפסקת לייצר חלב! (())(())(()) רק שקשה לו לרדת. קשה לגוף שלך לשחרר אותו.

אז מה עושים? את כל הטריקים לשחרור חלב:
[list]
[*] לשכב ולנוח כמה דקות לפני שאיבה בעיניים עצומות,
[*] להקפיד לשבת בנינוחות
[*] עיסוי שד עדין ועיסוי פטמות של 2-4 דקות (או הכי טוב - עד שאת מרגישה עוררות מינית או התמלאות של השד),
[*] לשבת ולשאוב עם כוס תה שעושה לך נעים או כוס יין (כן! אפשר לשתות יין ולשאוב תוך כדי - עד שהיין ייכנס למחזור הדם והחלב השאיבה כבר תיגמר)
[*] שמישהו יעשה לך מסאז' בכתפיים לפני, כולל מוסיקה נעימה שמתאימה לך ומתחברת לך לתקווה ורגיעה ושמחה
[*] לחבק איזה בגד ריחני של מושית
[*] לשמוע / לשיר תפילה או ניגון שגורמים לך להרגיש בטחון ותמיכה אלוקית (אצלי, בתקופות מסוימות זה היה "אדון הסליחות")
[*] תיכף אני אשים פה ניגון יפהפה מהאוקייאנוס השקט עם מילים שחיברתי בעצמי. אולי יעזור לך.
[/list]

שיהיה יום נהדר עם הרבה חלב ושמחה פשוטה {@

אז כל הלילה היה מצויין עד כה. התעוררה כמה פעמים וינקה שפע ואז כשהתעוררה בחמש לפתע פתאום אין מה לינוק. אז עד שקמנו חיממנו את החלב והצלחנו עם ה sns עברה לה איזה חצי שעה. גם אתמול בשעה הזאת שתתה תוספת.
כעת היא ישנה ואני אשאב ואצטרף למיטה.

תודה לכן יקרות (())

(()) (()) (())

[u]כל כך נוגע ללב... שיתקבלו תפילותייך ברצון.[/u]
התפילה שלך העלתה בי דמעות.

מאחלת לך המון הנקות נעימות.

(רק ערכתי לעצמי את החיבוק שהשתבש)

_זכה אותי להיות הכלי שדרכו מגיע השפע אל מושית ביתי האהובה.
עשה רצוני כרצונך_
כל כך נוגע ללב... שיתקבלו תפילותייך ברצון.

[u]שתמתיק את הדינים ברחמיך הרבים ולא על ידי דינים[/u]
אמן. אמן.

((-))

תודה לך ה' על כל לגימה ולגימה, על כל טיפה וטיפה שמושית יונקת ממני @}

תודה לכל אחת ואחת שבאה לפה לכתוב מילה טובה או עצה, זה עוזר...
תודה @}

יצא בסוף 30...
היא היתה ערה עד 18:30 בערך ואז כבר היתה רעבה ועייפה. הנקתי אותה וזה לא הספיק לה אז הוספתי לה 60 שאוב והצלחתי לתת על הציצי עם ה sns!!
שמתי את הבקבוק מתחת לגובה הראש שלה וזה נשאב הרבה יותר לאט ממקודם אבל עדיין מהר יחסית. באנטרנט כתוב שזה צריך לזרום 30 ml בעשרים דקות אבל אולי זה רלוונטי רק לתינוקות פיצים.
עכשיו קצת שאבתי ולא יצא כלום. אני מקווה שעד שתתעורר יתמלא. אתמול היא ישנה בערך 3 שעות אבל היום קיבלה קצת פחות תוספת.

אני מקווה ליצור לה תוספות קבועות - אחת לפני השינה השנייה בסביבות 14:00 ואחת לפני השנת לילה. מקווה שזה יצליח וככה יהיה יותר מסודר.

מדהים הרכבת רגשות הזאת.
פעם למטה ופעם למעלה.

התעוררה לפני עשרים דקות וינקה מלא מלא. לא רצתה עוד ואפילו נשאר וגם פלטה יחד עם הגרפס (לא פליטה גדולה).
עכשיו אני שואבת, עוד לא סיימתי אבל כבר יצא איזה 20 +

אני מרגישה בתוך מערבולת.
זה פשוט הזוי שעד לפני רגע היה בסדר ופתאום הכל התבלבל.
אני בקושי מצליחה לשאוב ויוצא לי פתאום כמויות מזעריות.
כל בוקר אני מחכה שכבר יעבור היום אני כבר לא רואה את מוש ומושית מאחורי מיסוך ההנקה.

זה גם היה ממש מהיר היא גמרה את זה יותר מהר מבקבוק וחשבתי שזה אמור להיות איטי כמו הנקה. כנראה עשיתי משהו לא בסדר.