דף תמיכה בהנקה של מושית

והיא היתה בת 4 חודשים אתמול (-:

היום היא ממש לא ישנה טוב )-:
בבוקר ישנה בערך שעה ורבע במקום שעתיים + ועכשיו גם בקושי ישנה ומתעוררת מלא. שמתי אותה עכשיו במנשא ואני מנסה לנוח איתה על הספה.
קצת קשה כשמוש בסביבה אבל מקווה לפחות שהיא תשן עכשיו טוב.

אני תומכת בהנקה של מושית!
ואני גם תומכת בך.

הנה מה שאני חושבת:
את עושה המון, ואת אמא מדהימה. כל טיפה שהיא יונקת- נהדר. מה שמצליח- יופי. כל ההשתדלויות שלך- מדהימות. כל השאר- מה שבידייך- תעשי, ומה שלא- לא בידייך. תשחררי.
זה נכלל אצלי בשלושת מילות הנימוס:
תודה- (על כל מה שאפשר להודות עליו: השפע, הבריאות, הילדים,...).
בבקשה- (כל מה שאת מבקשת להוסיף לחייך: שפע חלב אם, קלות בהנקה, גדילה טובה של מושית,...).
סליחה- אני סולחת לעצמי ולעולם על כל מה שלא מושלם.

חיבוק גדול, יקרה. בכל אופן, ההנקה חשובה, אבל החיים חשובים ממנה. היא תמיד נגמרת מתישהו. ההורות- נמשכת. אני אומרת רק בשביל הפרופורציות, לא בשביל לשכנע אותך להרים ידיים. תמשיכי עם מה שאת עושה, עם הרבה אהבה והקשבה לעצמך ולילדים שלך.

חיבוק גדול!

מה שלום אמא ומושית??
הלב שלנו איתך...

תודה תודה תודה לכן שאתן כאן איתי בכל הסיפור הזה. מייעצות, מחבקות ומלטפות @}

_כל השאר- מה שבידייך- תעשי, ומה שלא- לא בידייך. תשחררי.
זה נכלל אצלי בשלושת מילות הנימוס:
תודה- (על כל מה שאפשר להודות עליו: השפע, הבריאות, הילדים,...).
בבקשה- (כל מה שאת מבקשת להוסיף לחייך: שפע חלב אם, קלות בהנקה, גדילה טובה של מושית,...).
סליחה- אני סולחת לעצמי ולעולם על כל מה שלא מושלם._
מהמם יולי קו אני צריכה להגיד את זה שוב ושוב.

אז מושית ישנה במנשא עד בערך 16:15 ואז קמה וינקה הנקה גדולה וטובה. אחר כך שאבתי מלא זמן ולא יצא כלום ואז חשבתי לעצמי שהנה הגוף קיבל את הגירוי הארוך וצריך עכשיו להוציא חלב אז הנקתי את מושית ובאמת היא ינקה עוד.
לקראת 18:00 היא כבה הייתה עייפה ורעבה. ניסיתי להניק אותה ופשוט לא יצא לה כלום! דקה היא לא ינקה! והבאתי לה תוספת של 85 ml בעזרת ה sns.
היא נרדמה וישנה עד 21:15 ועכשיו ינקה מלא ונרדמה שוב.
אני כרגע שואבת, תכף מסיימת ויצא אולי 10 ml.

אני לא מבינה מה הולך עם הגוף שלי, מה לא בסדר.
אני כבר שבוע ויומיים עם שאיבות מסביב לשעון ובאמת אחרי איזה 48 שעות התחלתי להוציא 20-30 ml בכל שאיבה אבל זה הפסיק כמעט לגמרה מאתמול/ שלשום. זה לא אמור להיות ההפך??
ולמה יש הנקות (כרגע מסתמן 6 בבוקר 13:00 ו6 בערב) שבהן פשוט אין מספיק, הגוף לא מייצר?? כל הלילה היא מתעוררת יונקת ופתאום בהתעוררות של 5/6 אין מספיק??
ולמה הוא לא קולט שצריך לייצר עוד חלב?? בעיקר שאת התוספות אני מביאה לה על הציצי אז זה עוד זמן שהיא כביכול "מנסה לינוק ולא יוצא לה חלב".

קראתי עכשיו את כל הדף. כל הכבוד לך על כל ההשקעה! נשמע שזה ממש מתסכל לפעמים, אבל את עושה ממש עבודת קודש!
מאד התחברתי למה שכתבו לך - תעשי מה שאת יכולה, אבל גם תרשי לעצמך לשחרר. לפעמים קשה לנו מאד לקבל שלא הכל בשליטה שלנו, ושלעיתים למרות מאמצים אדירים לא תמיד התוצאה היא בהתאם להשקעה. זה ממש לא הוגן, אבל לפעמים זה פשוט ככה. את עושה את הכל נכון ובכל זאת זה לא עובד כמו שהיינו מצפים.
לגבי יועצת הנקה - אני חושבת שד״ר ליבוביץ היא לא באמת על תקן יועצת הנקה. היא רופאה שמתמחה בהנקה, אבל היא לא עובדת כיועצת הנקה, ולכן היא לא נותנת ליווי של יועצת הנקה. אני יודעת שהיא לעיתים קרובות ממליצה לפנות גם ליועצת הנקה כדי לקבל לווי צמוד. כמו שאורתופד הוא לא פיזיותרפיסט. כמו שכתבו מעלי אני חושבת שכדאי מאד לקבל לווי אישי מיועצת הנקה שתהיה זמינה ותוכל לתמוך בך בתהליך הזה שדורש ממך המון אנרגיות. ֿאגב - קיבלת כבר תוצאות של בדיקות דם?
ממשיכה לעקוב ולהחזיק אצבעות שהדברים יתחילו להרגע. חיבוק גדול!

תודה רבה מניק ה @}
דווקא הפגישה עם ד"ר מירה לייבוביץ היא כביכול תחת הכותרת של מפגש ייעוץ הנקה.
הגיעו התוצאות של הבדיקות דם, על פניו נראה שהכל תקין אבל אני אתקשר לד"ר לייבוביץ כדי שתעבור איתי עליהם.

כרגע אני לא יודעת מה הטעם להפגש עם יועצת אחרת. ב"ה הסתדרתי עם ה sns והיא מקבלת את כל התוספות דרך זה.
מרגיש לי שזה פשוט עניין עכשיו של כמה ימים (אולי שבוע +) עד שהיא תתייצב עם התוספות ואז או שייצור החלב יגדל בהמשך או שעוד איזה חודש נתחיל לשלב מוצקים שיחליפו חלק מהתוספות או גם וגם.
השלמתי עם המצב הזה ואני מקבלת אותו.
מה שאני מנסה לעשות כרגע זה לשמור על זה שהבסיס יהיה ההנקה.

קרה אתמול משהו מוזר היא קמה לינוק ב 9:00 כמו שלשום אבל אז דילגה על הארוחה של 23:00 וקמה ישר ב 1:00. ינקה טוב ב 1:00 וחזרה לישון. ואז קמה ב3:00 ינקה והחלפתי לה את כל הבגדים כי היתה ספוגה בפיפי וזה לא הספיק לה אז חיממתי לה תוספת של 60 ומתוכה שתתה בערך 30 ונרדמה. כרגע אני שואבת ולא יוצא כלום! אפילו לא טיפה שתלכלכך את הבקבוק.
נראה מה יהיה בהמשך הלילה.

אז היא התעוררה שוב בסביבות 5:00/5:30 ינקה מלא ונרדמה תוך כדי ההנקה (-:

בשעה 7:00 היא התעוררה בעקבות סשן בכי ארוך של מוש על "למה נגעתי לו בבקבוק מים והוא רוצה לכסות רק את כפות הרגליים ואני כיסיתי גם חלק מהמכנסיים"
אז היא קישקשה קצת עד שהתחילה להתבכיין ואז הנקתי אותה והיא ינקה ממש קצת ולא רצתה יותר וגם לא כל כך יצא חלב. קמנו לסלון בינתיים היא מבסוטה ואני מתלבטת לגבי התוספת, נשאר לי עוד 30 כבר מוכן בבקבוק. ניסיתי להניק אותה עוד כמה פעמים אבל היא לא היתה מעוניינת וגם לא היה ממש חלב. ואני מתלבטת אם לשאוב עכשיו כי אם בכל זאת יצא משהו והיא עוד מעט כן תרצה לינוק..

יום מקסים שופע בחלב וברוגע @}

אמן.

אמא של מוש ומושית, את משהו מיוחד! כל הכבוד לך ואיזה מזל יש למושית הקטנית שאת נותנת לה את כל הטוב הזה.

תודה @}

מיכל בז זכור לי שקראתי באחד הדפים שלך משהו על זה שמיעוט חלב קשור לשחלות פוליצסטיות. תוכלי לפרט לי בבקשה איך זה קשור?

בוקר נוראי.
מאז שקמנו בשעה 7:00 ועד עכשיו פשוט לא היה לי חלב. הבאתי לה בסוף את התוספת של ה30. וניסיתי להניק אותה הרבה פעמים אבל לא הגיעה הנקה טובה מלאה בחלב. זה כל פעם היה ממש טיפה וזהו.
סך הכל היא היתה רגועה וגם היינו קצת בגינה מקודם בשמש. הרדמתי אותה לפני רבע שעה והיא נרדמה יחסית בקלות. זה ממש מלחיץ אותי שלא מתמלא לי החלב וזה אחרי שהתלהבתי שלפנות בוקר היא שתתה רק 30 מתוך ה60.

מיכל בז זכור לי שקראתי באחד הדפים שלך משהו על זה שמיעוט חלב קשור לשחלות פוליצסטיות
אוי בדיוק חלמתי על זה הלילה!
גם אני זכרתי את זה מהדף של מיכל.
ובחלום איזה מישהי אמרה לי משהו בסגנון "אה, יש לך שחלות פוליציסטיות, איך חשבת שייצא לך חלב בקלות?"...

ומצטרפת למילות העידוד וההערכה אלייך

מיכל בז זכור לי שקראתי באחד הדפים שלך משהו על זה שמיעוט חלב קשור לשחלות פוליצסטיות. תוכלי לפרט לי בבקשה איך זה קשור?

זה משהו שאמרו לי יועצות הנקה. כנראה כשהכל די משובש הורמונלית (כי הרי מה הן שחלות פוליציסטיות?) זה משפיע גם על החלב.
ועדיין, עם שחלות מזה פולי, הנקתי את יואב עד כמעט גיל שנתיים. אבל כן, עבדתי מאוד קשה על החלב. אני מאוד מזדהה עם המאבק שלך (וגם שלך, פרח) כי אני זוכרת את ההנקות ואז השאיבות ואז ההנקות ואז השאיבות. אנחנו גם השתגענו לגמרי ונתנו תוספת על ידי צינורית מחוברת לאצבע כדי שלא יהיה שום סוג של בלבול פטמות. גם מוצץ לא נתתי ודי התחרטתי על זה בהמשך כשאני בכבודי ובציצי הפכתי למוצץ.

החדשות הטובות הן שאחרי חודש הוא כבר היה על הנקה מלאה. אמן בקרוב לשתיכן!

יועצת ההנקה התותחית שלי מאוד ממליצה על מורינגה להגברת ייצור החלב. אני לא ניסיתי כי בסיבוב הזה לא הצטרכתי. עם עלמה לקחתי מוטיליום תקופה וזה באמת מאוד עזר.

פרח אל תחשבי על זה אפילו. תאמיני לי תמרוש צודקת נראה לי רק הלחץ הזה גומר לי על החלב ומקשה על שחרורו. רוב המוחלט של הפעמים שאני מניקה אותה אחרי שישנתי/נמנמתי זה הנקות טובות.
גם בגלל שהשינה טובה לחלב וגם בגלל שהראש שלי לא היה עסוק במחשבות כן יש חלב אין חלב וכו'.
פרח את מתמידה והכמויות שלך הולכות ועולות ואת מהממת

מושית התעוררה לפני כמה דקות והקיצה אותי מנמנום על הספה להנקה טובה וארוכה ועכשיו דקות ארוכות שהיא מנמנמת על הציצי וממשיכה למצוץ. איזה אושר!

אז אני חושבת שכן יצא לה כמות נאה בשעות הבוקר בסופו של דבר. בין אם זה היה יחד עם התוספת של ה 30 או בשאר ההנקות הקצרות כי היא לא היתה מסתפקת מ 7:00 בבוקר שקמה ועד עכשיו ב 30 ml תוספת בלבד. (ועוד לפני זה ינקה באיזה 5:00).

מיכל בז גם אני נותנת את התוספות בעזרת הצינורית על הציצי כדי לשמור על ההנקה.
אני כרגע על מוטיליום, כמוסות חילבה ומתגברת במלא שאיבות- לדעתי יוצא לי לפחות 8 שאיבות ביממה רבע שעה דו"צ כל אחת.

אני מאוד מאוד מרגישה שיפור גם אם לא רואים את זה בשאיבות. כנראה השאיבות בינתיים בעיקר גורמות לעליית החלב שאותו היא יונקת ולכן אני לא רואה עלייה בכמות החלב בשאיבות כי כל השאיבות שלי הם ישר אחרי ההנקה והן כביכול על ריק.

זמן ההנקות שלה אולי אפילו שולש מההנקות לפני שבוע וחצי, לפני עידן השאיבות והבאלגן. כנ"ל הפיפי שלה- היא מפושפשת אז אני עוקבת בדיוק ויש הרבה הרבה יותר פיפי מקודם וגם הוא תמיד בהיר מאוד.

איזה יופי! נהדר!
@} @} @}
(ורשמתי לך את הכתובת)

אה, סליחה, ראיתי שכבר ראית. אפילו לא יכולה לערוך.
דפנה.

אז אני אוסיף גם מורינגה?

אני הנקתי את מוש מלא עד גיל שנתיים וארבע עם שחלות פוליצסטיות אז אולי זה באמת לא קשור.

ניסיתי לתפוס רופא לגבי התוצאות של הבדיקות דם אבל לא הצלחתי. מסתבר שאת דר לייבוביץ אפשר להשיג רק בשני ורביעי במעייני הישועה. המזכירה לא אמרה לי את זה בשלישי וכמובן שלא חזרו אלי למרות ההבטחה שיחזרו. היום התקשרתי שוב ומישהי אחרת ענתה לי ואמרה לי "אני לא יודעת מי ענה לך ביום שלישי זה מה יש ואין דרך להשיג אותה" וכשהתחלתי לבכות לה בטלפון היא פשוט ניתקה עלי!!!

הכל יצא לי בטווח התקין פחות או יותר. ממה שקראתי באנטרנט אני יודעת שהכי רלוונטי זה הפרולקטין והערכים השונים של בלוטת התריס. אז מבחינת בלוטת התריס הכל יצא בתחום התקין והפרולקטין יצא לי 2993 שזה מאוד גבוה יחסית למדד שם אבל לא מצאתי באנטרנט מידע כמה זה צריך להיות אצל אישה מניקה.

וכשהתחלתי לבכות לה בטלפון היא פשוט ניתקה עלי
אוי ואבוי

אז תבכי כאן (-)

והמרגיעון כותב: תמיד הכי חשוך לפני עלות השחר.
<זה גם קשור לשם של מושית>

אז תבכי כאן
אני לגמרה בוכה פה...
הכתיבה והתמיכה פה עוזרת לי שאי אפשר לתאר.

וגם לשמוח פה - היא היתה מלא זמן על הציצי ומידי פעם לחצתי והיא המשיכה למצוץ. ואז מוש דפק בפראות בדלת אז הייתי צריכה לקום לפתוח לו וכשהוצאתי לה את הפיטמה מהפה נזל לה חלב!!
ואז חזרתי לשבת איתה עוד קצת והיא היתה ערה וחייכנית מידי פעם מוצצת כמה שלוקים וכשהיא מחייכת אני רואה קצת חלב בפה שלה וגם סוחטת את הטיפות האחרונות לפיה.
עכשיו אני שואבת ויוצא מעט.

<דפנה שלחתי לך מייל>

אז לקראת שתיים - בדרך כלל שעה שלא יוצא כלום והיא מקבלת תוספת הנקתי אותה ובאמת לא היה לה שם הרבה ואז נכנסנו יחד לאמבטיה ושם היא ינקה כמות נחמדה אבל לא כמו בהנקות הטובות.
אבל זה היה מספיק בשביל שעד שאני התלבשתי, הלבשתי אותה וחיממתי לה את התוספת היא היתה רגועה ובירברה.
אז לא חיממתי לה 60-70 כמו בימים הקודמים אלה 40. היא שתתה את כולם ואז הצטערתי שלא חיממתי לה עוד למרות שהיתה רגועה בסופם ונרדמה בשנייה.

את גיבורה ומעוררת השראה.

(())(())

תודה יולי קו !

התקשרה אלי הרופאה מהקופת חולים ואמרה שהכל בסדר עם הבדיקות שלי.

אוווווווווווף
החא התעוררה כמעט בארבע וינקה 2 דקות בערך וממש לא היתה מרוצה. לא יצא כמעט כלום ובימים האחרונים דווקא בהנקה הזאת הייתי ממש שופעת.
אז הבאתי לה תוספת של 60 אבל היא אכלה רק קצת יותר מחצי. כנראה כן יצא לה משהו תוך כדי התוספת ולפני כן.
עכשיו אני שואבת.

אז בשאיבה הזאת יצא בסביבות ה 20 ml.

לקראת שש היא כבר התעייפה והייתה רעבה. ניסיתי להניק אותה והיא לא היתה מרוצה אז חיממתי תוספת של 40 ואמרתי נראה אם תרצה עוד כי כל התוספות שלה היו קטנות היום. בסופו של דבר היא שתתה את כל הארבעים אבל עצרה הרבה פעמים לבכות/לעשות גרפס או לא ברור למה. עד עכשיו היא ינקה את התוספות בשקיקה ופתאום היא נהייתה עצבנית מזה אבל יחד עם זאת כבר כמה הנקות רצופות שהיא רצתה בכולם תוספת. מההנקה המושלמת של 11 לא היתה לנו הנקה בלעדית. בהנקה של שש קלטתי באיזשהוא שלב שיוצא לי גם חלב אז היא מקבלת כמות גדולה בבת אחת. יש מצב שהיא התרגלה לזרם ממש חזק מהציצי של התוספת + חיזוק של החלב שלי ועכשיו היא מתבאסת כשזה זרם חלש יותר??

בסוף הארבעים עירסלתי אותה והיא נרדמה ציק צאק אז נראה לי זה אומר שהיא שבעה טוב אפילו שאכלה 40 לעומת 80-90 של הלילות האחרונים.

אני כבר כל כך מבולבלת לא יודעת למה לצפות. לפני כל הנקה אני בסרטים אם יצא חלב או לא וזה משגע אותי.
גם האי וודאות קשה שאני לא יודעת כל פעם איך תהייה הנקה ואם תצטרך תוספת או לא וכמה.

סוף סוף הסופש הגיע אז עכשיו יומיים בעלי יהיה פה. תמיד בסופש מושית יותר רגועה מבחינת ההנקות כי יש לי עזרה ואני לא בלחץ וזה מאוד משפיע.

עכשיו אני שואבת על ריק, כלום לא יוצא.

איזה יום משוגע.
היא התעוררה בשעה רבע לתשע ינקה קצת ואז רצתה תוספת ועוד תוספת ועוד תוספת ובסוף יצא ששתתה 70 תוספת והיתה ערה מלא זמן ולקח לה מלא זמן להרדם.
אני תוהה לעצמי אם אני פועלת נכון. אולי היה עדיף לי כמו שדר ליבוביץ אמרה לתת לה 2-3 תוספות גדולות קבועות ביום.
היום זה פשוט היה נוראי ובעיקר הספק הזה של כן תוספת או לא וכשהיא קיבלה הרבה תוספות קטנות כל פעם זה פשוט לא סיפק אותה.

כבר 12 שעות שכל ההנקות שלה היום עם תוספות )-:

אובדת עצות...

היא התעוררה בשעה רבע לתשע ינקה קצת ואז רצתה תוספת ועוד תוספת ועוד תוספת ובסוף יצא ששתתה 70 תוספת והיתה ערה מלא זמן ולקח לה מלא זמן להרדם.

היא בקפיצת גדילה אולי. יש ימים שבהם הם רעבים כל הזמן.

אני חושבת שהדבר הכי טוב בשבילך זה באמת להשאיר את הדאגה בחוץ, עד כמה שאפשר.
להניק, לסחוט, לשאוב- כן.
לישון, לאכול, לנוח, לקחת תוספים מגבירי חלב, לכתוב בבאופן- כן.
לדמיין נהרות חלב פורצים מהשדיים-כן (ראיתי מזרקה כזאת!).
אבל לשחרר בקשר להנקה הבאה- מה שאת עושה זה מעולה, הכי טוב שאפשר. כמה חלב שנובע- זה כבר לא בשליטתך. מה שצריך יושלם בתוספות שלך או מלאכותיות. היא תגדל, מוקפת באהבתך, ככה או ככה, ועוד מעט תתחיל לאכול.

(())(())
אני לא יודעת אם אפשר לקרוא את האהבה והאיכפתיות שבהן כתבתי את כל זה, ממש לא בביקורת או הקטנה. אני יודעת שהדאגה פשוט אוכלת בך, וכל מה שאני רוצה זה לחבק אותך, ולהזכיר לך שאת אמא נהדרת.

את יקרה ונפלאה.
מותר לך להרגיש קשה מאוד.
מותר לך להתייאש.
מותר לך לבכות.
מותר לך לזעוק חמס.
מותר לך להיות אומללה ואפילו להרגיש רגשי אשם איומים (את אמא יהודיה, אני סומכת עלייך שתמצאי לבד במה את אשמה

)
ואחר כך - מותר לך לעשות היום את מה שאפשר לעשות היום.
ולקחת את ההתמודדות, הזאת בנתחים קטנים, יום אחד או שעתיים כל פעם.
ולהיות רכה ועדינה אל עצמך, בתוך כל הבלגן, כמה שרק אפשר.
כי את אמא טובה.
וזהו זה.

בנוגע למוצקים - עזבי. היא קטנה מדי. אם אין סימני בשלות אל תתחילי, זה רק יתיש אותך ולא יהיה אפקטיבי. כשהיא תצטרך תוספת לכי על תמ"ל. פשוט, תעשייתי, קונבנציונלי מהסופר. זו האופציה הכי טובה אחרי הנקה, חלב שאוב ותרומות חלב [שבדרך כלל אין]

(())(())

ודרך אגב, לפעמים הדברים האלה פשוט קורים.
חברה שלי הניקה שני ילדים, בחודשים הראשונים הכל סבבה, ואז משהו השתבש וזה לא הספיק והיא היתה צריכה לתת להם תוספות.
לא תמיד אנחנו מבינים למה.
אבל אולי יעזור לך לדעת שאת לא לבד

(היא המשיכה להניק עם התוספות, עד גיל שנה ומעלה)

היא בקפיצת גדילה אולי. יש ימים שבהם הם רעבים כל הזמן
נכון אני גם חשבתי על זה.

אבל לשחרר בקשר להנקה הבאה- מה שאת עושה זה מעולה, הכי טוב שאפשר. כמה חלב שנובע- זה כבר לא בשליטתך. מה שצריך יושלם בתוספות שלך או מלאכותיות. היא תגדל, מוקפת באהבתך, ככה או ככה, ועוד מעט תתחיל לאכול.
זה לגמרה זה, זאת העבודה שאני צריכה לעשות עכשיו.
אתמול אחרי הערב הזה השלכתי את הכל על ה' יתברך. אמרתי די אני עושה מעל ומעבר וכל השאר תלוי בך! לכל ילד מגיע את השפע שלו, אני רק הכלי של זה ועושה השתדלות שתקבל את המקסימום שיכולה. וזהו. אני מציעה הנקה- יש אז יש ואם אין אז יש כרגע חלב שאוב במקרר ונקנה גם מטרנה כי המלאי אוזל. וזהו!
והיה לילה ממש טוב וגם ההנקת בוקר. ומה שיהיה במשך היום הוא שיהיה. אני מצויידת בציצי, צינורית, חלב שאוב ועוד מעט יגיע התמ"ל וזה לא בידיים שלי.

_את יקרה ונפלאה.
מותר לך להרגיש קשה מאוד.
מותר לך להתייאש.
מותר לך לבכות.
מותר לך לזעוק חמס.
מותר לך להיות אומללה ואפילו להרגיש רגשי אשם איומים (את אמא יהודיה, אני סומכת עלייך שתמצאי לבד במה את אשמה )
ואחר כך - מותר לך לעשות היום את מה שאפשר לעשות היום.
ולקחת את ההתמודדות, הזאת בנתחים קטנים, יום אחד או שעתיים כל פעם.
ולהיות רכה ועדינה אל עצמך, בתוך כל הבלגן, כמה שרק אפשר.
כי את אמא טובה.
וזהו זה._
בדיוק תמרוש!
תודה @}

אמא של, מה שלומכם? (מוש, מושית האם הלביאית)

גם אני כבר דואגת...

איפה את אמא של מוש...
אולי יצאתם לחופשת סופש?

לאן נעלמו אמא ומושית??

תודה לכן יקרות על התמיכה והדאגה @}
סליחה שלא עדכנתי... לא היה לי ממש כוחות נפש אפילו לכתוב פה ואתמול פעמיים כתבתי ונמחק לי אז ויתרתי.

אז אחרי ימים לא פשוטים בכלל שממש נכנסתי בהם לדכאון וללחץ מטורף מתחילים לעלות למעלה.
אתמול שקלתי את מושית והיא טפו טפו טפו עלתה 400 גרם בשבוע ב"ה.
אני מרגישה לאט לאט שההנקה חוזרת לעצמה ואני מתמלאת, בעיקר אחרי אתמול שחל שיפור ניכר במצב הרוח שלי והצלחתי להרים את עצמי מהדכאון שנכנסתי אליו.
בימים האחרונים מושית יונקת ומקבלת תוספת אחת של בערך 100 בערב. לצערי נגמר לי המלאי של השאוב ואני לא מצליחה עדיין לשאוב אפילו את הכמות הקטנה הזאת.
אני מאוד מתלבטת מה לתת לה, האפשרויות שחשבתי עליהן זה חלב שקדים (שקדייה מעורבבת במים) או דייסה של מטרנה (זאת שמותר מגיל 4 חודשים) מעורבבת עם מים.
כמובן שרוב התזונה שלה מבוססת על ההנקה והיא כבר בגיל שאפשר להתחיל טעימות ולכן חשבתי שאפשר לתת את אחת מהתוספות האלה במקום תמ"ל. אם היא היתה צריכה כמות יותר גדולה של תוספת הייתי כמובן נותנת תמ"ל בלי לחשוב פעמיים. וגם זה לא יהיה קבוע כי לפעמים כן יש לי שאוב למשל עכשיו יש לי 50 שאוב במקרר אז אני מקווה שזה לא יהיה אפילו כל יום אלה רק מתי שלא אצליח לשאוב את כל ה 100.
בתקווה כמובן שגם התוספת הזאת תרד ונחזור להנקה מלאה מלאה.

תודה לה' יתברך על החסד העצון הזה שעשה לנו.
אני ממש מרגישה שנעשה לנו נס.

6U]ורק אתה יכול להפוך מספדי למחול 5KhaH6IM[/po]

איזה יופי!
לא קל להיות במצבך, וטבעי שיש ימים שאי אפשר אפילו לכתוב.
ויש ימים שאפשר, אבל עדיף שלא... עדיף פשוט לחיות, להתרכז בחיים ובעשייה היומיומית.
(מי כמוני יודעת כמה הכתיבה פה יכולה לתמוך, ואיך צריך גם זמן בלעדיה כי יש בזה משהו שמושך אותך למטה)

אני מאוד מתלבטת מה לתת לה, האפשרויות שחשבתי עליהן זה חלב שקדים (שקדייה מעורבבת במים) או דייסה של מטרנה (זאת שמותר מגיל 4 חודשים) מעורבבת עם מים.
אל תעשי את זה
לפי מה שאמרת (ותקני אותי אם אני טועה) מושית בת ארבעה וחצי חודשים.
את גם כתבת שעדיין לא מראה סימני מוכנות.
זה מוקדם מדי לכל דבר שאיננו תמ"ל.

כרגע, מושית צריכה לקבל חלב אם בשלל צורותיו. אם הוא לא זמין - תמ"ל.
זהו.
חלב שקדים בכלל לא מתאים לגיל הזה, והדייסה של מטרנה - אני לא מבינה למה את חושבת שהיא עדיפה על מטרנה.
תינוקות בגיל הזה, בממוצע, עדיין לא מוכנים להתחיל עם מוצקים. נכון שיש הנחיות (עתיקות ושגויות) להתחיל בגיל ארבעה חודשים, אבל ארגון הבריאות העולמי כבר מזמן עדכן אותן. מדברים על סביבות גיל ה- 6 חודשים, בכפוף לסימני הבשלות והמוכנות של התינוק (גילוי עניין חזק באוכל, ישיבה עצמאית, והיעלמות רפלקס הוצאת הלשון כתגובה לאוכל בפה).
אז כן, יש תינוקות שמראים סימני מוכנות חזקים גם בגיל חמישה או חמישה וחצי חודשים, ועם אלה אני לא מתווכחת. אבל לא נשמע שזה המצב אצלכם.

וזה שמטרנה כותבים על האריזות שלהם "מתאים מגיל 4 חודשים", זה כי נוח להם מאוד להגדיל את פלח השוק שלהם ולטעון שזה בסדר (כי אלה היו ההמלצות הישנות). זה לא בסדר.

יש גם הבדל ענק בין "טעימות" לבין ארוחה.
גם אם היא היתה מוכנה ובשלה לטעימות, זה אומר לשבת, להתעסק עם אוכל, למעוך אותו, ללקק אותו, ללעוס, לירוק, למרוח על עצמה ומדי פעם לבלוע. מעטים התינוקות שעוברים ישר מ"טעימות" לאכילה ממש. התהליך הזה עשוי לקחת חודשים.
להזכירך, עד גיל שנה, זה בסדר גמור לאכול פירורים וליקוקים, ובתכלס להישען על ההנקה כתזונה של 90%, ויש הרבה תינוקות שזה בדיוק מה שהם עושים.

ומה שמושית צריכה עכשיו, במונחים של כמויות, זה פחות-או-יותר 100מ"ל תוספת ביום.
100 מ"ל זה לא "טעימות"! זה שווה ערך ליניקה בריאה מאוד, או שתיים.

כך שלתת לתינוקת בת 4.5 חודשים שעוד לא מראה סימני בשלות ארוחת מוצקים בכמות שוות-ערך ל- 100 מ"ל חלב - נראה לי כמו קפיצה פראית מעל לפופיק.

אני מסכימה עם תמרוש.
לדעתי דייסה תשב לה במערכת כמו יציקה (ניסוח לא פואטי...). זה אפילו מתקשר לי להשמנה סתם, ניפוח, ולא לגדילה בריאה.
איזה יופי שהכיוון אצלכם הוא כזה חיובי!

גם אני תומכת בתמרוש ואפילו ממש. תמ״ל זה לא השטן (למרות שלפעמים נדמה שכן) ויש בו הרבה מאוד מהרכיבים שהיא עדיין זקוקה להם. היא מאוד קטנה אחרי הכל.

אתן צודקות.
נתתי לה הערב תמ"ל והשמיים לא נפלו.
ב"ה היא יונקת כל היום והלילה ומדובר בסך הכל בתוספת קטנה שאני מקווה שתעלם בקרוב...
מקסימום עוד חודש וחצי כשתהייה בת חצי שנה נחליף את זה עם מוצקים אחרים.

גם ההחלפה בגיל 6 חודשים (המעבר למוצקים), עדיף שתגיע בהדרגה.
קצת תמ״ל כשצריך, הרבה הנקה, ולהוריד לחץ בכל שיטה אפשרית. את אמא מעולה. מה שביכולתך את עושה, והשאר- בידי שמיים.

_גם ההחלפה בגיל 6 חודשים (המעבר למוצקים), עדיף שתגיע בהדרגה.
קצת תמ״ל כשצריך, הרבה הנקה, ולהוריד לחץ בכל שיטה אפשרית. את אמא מעולה. מה שביכולתך את עושה, והשאר- בידי שמיים._
בדיוק!
כשחלב אם לא אפשרי או לא זמין - תמ"ל הוא מציל חיים. שווה לזכור את זה.

ב"ה מיום שבת אנחנו בלי תוספות!
ה 100 ml של הערב ירד ל 60 ואז הפסקנו לגמרה ובסוף יצא שרק ערב אחד היא קיבלה מנת מטרנה וכל השאר היה חלב שאוב.
היום נשקלנו וב"ה היא עלתה במשקל (-:
מצב הרוח שלי השתפר פלאים, חזרתי לשמוח ולהנות מהילדים והחיים...
אני מרגישה שוב בטחון ואמונה בהנקה שהולכים ומתחזקים מיום ליום!

כמובן שיש גם כמה בעיות, שתיים עקריות שקשורות אחת לשנייה.
אני כרגע שואבת אחרי כל הנקה במהלך היום (יוצא בערך 6-7 שאיבות ביום) ובכל שאיבה יוצא לי סביב ה- 20-30 ml. איך אני מפסיקה עם השאיבות? אני מאמינה שזה צריך להיות בהדרגתיות מסויימת כדי שהגוף לא יחשוב שצריך להפחית את ייצור החלב בפתאומיות וגם לקחתי עכשיו במשך שבועיים 3 כדורי מטיליום ביום ועכשיו אקח במשך שבוע פעמיים ביום ואז במשך שבוע פעם אחת. אז זה צריך להיות ממש בעדינות כדי שזה לא יהיה פחות מידי שאיבות עם מינון מטיליום שהולך ופוחת והגוף יתבלבל ויפחית מידי את ייצור החלב.
הבעיה השניה - מושית היתה עושה קקי בערך פעם בשבוע (אפילו יותר ממוש ומוש עלה יפה במשקל תמיד) ובימים האחרונים היא עושה כל היום קקי, בעיקר אחרי ההנקות. היא מפושפשת ואני רואה שהיא לוחצת טיפה ואז הקקי פשוט מתפרץ החוצה בבום וסליחה על התיאור אבל הוא ממש ממש קצפי, מלא מלא בועות כמו קצף שמתפרץ החוצה מבקבוק קולה שנפתח לאחר נפילה.
זכור לי שקראתי פה באתר שכשהקקי קצפי זה בגלל שהתינוק מקבל בעיקר חלב קדמי ופחות מהחלב האחורי ושזה עושה באלגן בבטן ובאמת מרגיש לי שיש לה קצת באלגן בבטן יחד עם הקקי הזה. אז יכול להיות שהיא יונקת ואת החלב האחורי, השומני אני בעצם שואבת והיא לא מקבלת אותו? כשאני שמה את החלב השאוב. במקרר אני רואה בו שכבה עבה של שומן.
אז איך אני מסתדרת את העניין הזה?
תודה @}

להוריד שאיבות - פשוט תורידי שאיבה אחת ביום. הפחתה של 30מ"ל ביום זה לא הרבה.

בקשר לחלב, אם בסך הכל היא נראית שמחה ומרוצה, לא הייתי עושה מזה עניין. ממשיכה להניק לפי דרישה, נותנת לה להיות על השד בסוף הנקה, מדי פעם מציעה לה את אותו ציץ עוד פעם לפני שעוברת לציץ השני (בייחוד אם היא הפסיקה לינוק מתוך מוסחות או הבעת עניין בסביבה), ונותנת לעניינים שבוע להסתדר.

איזה יופי

אני הייתי מצמצמת בהדרגתיות בשאיבות ומרחיבה את זמן המנשא/ ידיים. יש לך מנשא נוח?

תודה יקרות @}
כן יש לי מנשא בד ארוך וגם ארגו שממש לאחרונה התחלתי להשתמש בו גם. כשאנחנו מחוץ לבית היא הרבה במנשא ובתוך הבית בעיקר על הידיים ופחות במנשא.

אולי עדיף לחכות עוד שבוע, אפילו שהשאיבות מתישות ויש את הסיפור של הקקי ולראות שהיא עדיין עולה במשקל ואז להפסיק?
ככה יהיה לי שבוע שהיא רק על הנקה ולראות מה קורה.

וגם יהיה לך חלב במקפיא לעת הצורך.

שנה וחצי מאז, קוראת את הדף שוב ונזכרת באחת התקופות הקשות בחיי.
הקושי בהנקה היה רק טריגר שהכניס אותי למערבולת רצינית, לדעתי אולי זה היה איזה דכאון אחרי לידה.
וב''ה מהקושי הרב הזה צמחתי והבנתי כל כך הרבה דברים על עצמי ועל האמהות שלי.
התובנה הכי הכי גדולה מכל הסיפור הזה זה שיש גם אותי. מאז שילדתי את מוש הייתי רק אמא של מוש ואז הצטרפה מושית ובמשבר ההנקה הזה הבנתי שאני חייבת לדאוג לעצמי, לטפל בעצמי ולעשות גם דברים שהם לא קשורים לילדים שלי, בשביל להיות שמחה ומאושרת ולהיות האמא הכי טובה שאני יכולה לילדיי.
וב''ה מאז עשיתי דברים נפלאים, יצאתי ל 2 שליחויות מאוד אנטנסיביות בחו''ל, המשכתי קורס עיסוי שהתחלתי בעבר ובשבועות האחרונים פתחתי עסק והתחלתי לטפל בנשים, כמו שחלמתי שנים.
אני א', אני אמא של מוש ומושית ואני רפלקסולוגית ותומכת לידה.

מאוד מאוד מרגש אותי לקרוא את כל התגובות התומכות והאוהבות @}
וכמובן מושית בת השנה ועשר יונקת מאז ועד היום

וואו!!

וואו
ממש.
והמסקנות שוות זהב
חייבת לדאוג לעצמי לטפל בעצמי

את מדהימה וגם כותבת מקסים!
לא הכרתי את הדף בזמן אמת, ועכשיו בזכות העדכון שלך, קראתי את כולו בנשימה אחת. איזו נחישות ואיזו אמונה, ממש התברכו הילדים שלך באמא כמוך!
תודה ששיתפת ותודה שחזרת לעדכן. משמח לשמוע על ההנקה (כקוראת תמיד חסרה לי סגירת המעגל "מה קרה איתן בסוף?"), ומעבר לזה מעניין מאוד לקרוא את התובנות שלך. הלוואי שתמשיכי לשתף @}

איזה כיף לקרוא.
ובהצלחה עם העסק החדש!

מרגש לקרוא אותך שנה וחצי אחרי. התובנות שלך נהדרות וחשובות.

אמא של מוש היקרה
תודה רבה שעידכנת @}

זה כל כך מרגשששש...

משהו קטן שתפס לי את העין: את כותבת שהבנת שאת חייבת לטפל בעצמך, ולעשות גם דברים שלא קשורים לילדים, ואז מפרטת דברים שעשית... למען אנשים אחרים:

יצאת לשליחות
את מטפלת בנשים

שזה... לא מוצאת מילים... פשוט מרגש.
לראות אותך, כולך נתינה, אהבה, מסירות לטובת אחרים.
ה"פנאי" שלך זה לעזור לנשים |l| |l| |l|

מקווה שיצאתי ברורה, הטון מתפעל, <לא חלילה מקטר>

תודה רבה יקרות @}

ציפורה יקרה אני לא זוכרת איפה קראתי את זה, יכול להיות שזה סתם עובדת חיים ידועה כזאת - מה שגורם לאדם להרגיש הכי טוב זה לגרום לאדם אחר להרגיש יותר טוב. אז בעזרת ה' שנזכה כולנו להמשיך להטיב עם עצמנו ועם אחרים (-:

מוצאת את עצמי חוזרת לדף הזה אחרי 5 שנים בנסיון להשתחרר מהסיפור הזה...
מושית המשיכה לינוק עד גיל 3!
כשהייתה בת שנתיים וארבע ילדתי את מושון והם ינקו יחד במשך 8 חודשים. לקראת הלידה שלו היא הפחיתה הנקות ולאחר הלידה היא שוב ינקה הרבה ואז לאט לאט הפחיתה עד שבגיל 3 כבר הפסיקה לגמרי לבד.
אני כבר לא זוכרת איך הייתי כשמושון נולד עם ההנקה, כמובן שהייתי עם יד על הדופק בעקבות מה שהיה עם מושית אבל לא זכור לי שזה העסיק אותי יותר מידי, מה גם שמושית היתה יונקת הרבה פעמים אחריו עד שהיה בן שמונה חודשים אז זה מאוד הגביר לי את החלב והיה לו ב''ה בשפע.
לפני חודשיים, כשמושון היה בן שנתיים ושמונה ילדתי את מושונית שתודה לה' יונקת וגדלה יפה ואני לא מצליחה להשתחרר מהתחושה הזאת שזה עלול לקרות שוב.
כל פעם שאני פותחת לה את הטיטול אני בוחנת שיש הרבה פיפי, מסתכלת שהמרפס לא שקוע, שהפה שלך לח עם רוק, לא מוותרת לה על צד שני, לא נותנת לה מוצץ וכו'.
זה לא שאני בחרדה או שזה מעסיק אותי ברמה שהיא מוגזמת לדעתי אבל זה תמיד נוכח ומרגיש כאילו נושף לי בעורף.
אני לא יודעת אם זה בגלל התקופה המשוגעת הזאת - בעלי בצו 8 כבר מה 7.10 וההרגשה מאז היא שהקרקע נשמטה מתחת לרגלנו. אולי זה בגלל שזאת בת אז זה מזכיר לי כל הזמן את מושית, אולי זה בגלל שאין לי את היונק הגדול הנוסף כמו אחרי הלידה הקודמת כי מושון ינק כמה פעמים בודדות אחרי שנולדה ואז הפסיק .

פשוט הרגשתי צורך לחזור לכאן, לקרוא את מה שכתבתי, לתת מקום לסיפור הזה ולהיזכר בכל התמיכה שקיבלתי.
עדיין מודה לה' על כל הנקה והנקה, על כל לגימה לגימה שאני זוכה להעניק לילדי...

וואוו, אמא של מוש,
איזה שיתוף מרגש. שתזכי לגדל את כולם בשמחה ונחת.