על ידי ענת_ג* » 24 אוקטובר 2004, 19:09
נסענו לחוף החלוקים, שבע אמהות, אבא אחד והרבה תינוקות וילדים. שכרנו מיניבוס מחברת הסעות, זה יוצא הרבה יותר נוח ידידותי וזול מלנסוע כל אחת לבדה ברכב פרטי עם תינוקות צורחים במושב האחורי.
אנחנו יודעים שלפי החוק מותר ל"מנהלי" החוף לגבות כסף רק על הסדרי החנייה ולא על השימוש בחוף, והנחנו שלא יציקו לנו כי הסתיימה עונת הרחצה והרכב המסיע לא נשאר שם. אבל...
הגיע בחור, ודרש שנשלם למרות שאין לנו שם רכב, עשרים שקל לאדם. סירבנו בנימוס והסברנו למה. הוא התעקש, התעקשנו גם. הוא הלך וחזר עם בחור קצת יותר בריון שאחרי דיון קצר הודיע שאם אנחנו "לא רוצים לעשות את זה יפה אז זה יהיה מכוער" (מה נראה לכם שאין לנו כמוכם כל הזמן? מה, אתם רוצים שיפנו אתכם בכוח?), וחזר כעבור זמן עם בריון גדול יותר ועצבני במיוחד שהודיע: "זה החוף שלי ואני מחליט פה מה עושים"
העמדנו אותו על טעותו והוא התרגז מאד, בעיקר לשמע המילים "זה לא החוף שלך" וענה: "בגלל אנשים כמוכם המדינה שלנו נראית כמו שהיא נראית, אתם אוכלי חינם וכו' וכו', תצאו מפה החוף סגור לשיפוצים. אני בחוף שלי עושה מה שאני רוצה."
ולבחורים הורה: " תפתחו פה ממטרות שישפריצו להם על הכל"
הם התחילו לעבוד במרץ וגררו לשם זרנוקים של מכבי אש, מתחילים לחבר אותם לברזים שסביבנו.
החלטנו להזיז את הכל למקום מרוחק יותר על החוף , כי לכו תדעו אם הם מתכוונים ברצינות או לא, ויש לנו שם תינוקות ישנים, ים ציוד, מלא אוכל פזור... ופתאם התחיל מין מרוץ מטורף שלנו נגדם, אנחנו אוספים תיקים וכסאות בטיחות וקופסאות טונה פתוחות וילדים ותינוקות ומחצלות...בלחץ! צודקים צודקים אבל לא בא לנו שהכל יירטב.
התמקמנו רחוק משם, והם אחרינו, מחברים את הזרנוקים לברזים יותר קרובים תחת עידודו של הרב בריון.
התקשרנו למשטרה, לשאול מה החוק בקשר לזה, והשוטר אמר שזה מורכב וזה לא עניין למשטרה. הסברנו שמאיימים עלינו עם זרנוקים, והוא הציע בשעמום שנפנה עם זה למועצה.
אז לקחה את הטלפון אמא נוספת וצרחה עליו שישלח ניידת מייד.
הניידת הגיעה, לא מייד כמובן, והשוטרים, הלכו להתייעץ עם הבריונים! מבררים איתם את העניין וחוזרים אלינו עם תובנות מדי פעם. "תגידו חבר'ה, זה נראה לכם הגיוני להכנס למקום בלי לשלם?"
אנחנו מסבירים להם את דעתנו והם חוזרים אל הבריונים, מתייעצים, וחוזרים אלינו: "תראו זה חוף פרטי של הבנאדם..." וכולי.
כך זה המשיך ופתאם אמא אחת נעקצת מדבורה, עוזרים לה להוציא את העוקץ והיא שולפת שד ומשפריצה חלב על העקיצה. (עזר מאד, אגב, לא כאב לה אחר כך בכלל.)
השוטר אומר לה "לפחות תעשי את זה מסביב..." והיא, יצאה עליו בחמת זעם : "עכשיו אני צריכה להתחבא מהמשטרה כדי להוציא חלב???" והשוטר השני, מתמלא רכות פתאם, מתיישב איתנו לשולחן, מסתכל על הכנרת היפהפיה ואומר "וואללה אחלה מקום תפסתם לכם." ואומר לשוטר השני "דווקא חלב אם זה אחלה דבר. וגם טעים, טעמתי."
השוטר הראשון שואל את האמא החולבת לא מסביב כמה זמן היא בארץ. היא עונה לו שבעה דורות בארץ והמשפחה שלי לא ברחה מזרנוקים של בריונים לא בימי האנגלים ולא בימי הטורקים, ואני כאן, במדינה שלי!!! בכנרת שלי!!! צריכה לברוח משני טמבלים עם תינוקת על הידיים כשדברים נופלים לי מהתיק??!! כי תיכף ישפריצו עלינו??? על זה אתה שואל אותי, אדון שוטר???" היינו מאד גאים ובכוח לא מתפוצצים מצחוק במופע הדרמטי שהיא העלתה שם. אדם סופר שליו שאירגן לנו מול העיניים מופע טירוף כזה, שווה לקחת לכל פלישה לא חוקית לחוף פרטי.
השיחה איתם ממשיכה, ודי מהר מסתבר שאין להם מושג אם אנחנו צריכים לשלם או לא. אנחנו מדברים על הגשת תלונה על איום ובריונות, והם בחיוך של חברים שיושבים איתנו כבר לשולחן אומרים: "תשמעו לנו, אם לא היכו אתכם, חבל לכם על הזמן, זה ייסגר תוך חמש דקות מחוסר עניין לציבור" (!)
הם חוזרים אל הבריונים, מפייסים אותם,( כנראה גם מספרים להם שבא לנו להגיש תלונה על הפחדה ואיום) והרב בריון בא אלינו עם חיוך, סחבק, "יאללה חבר'ה תהנו. אתם רואים את הקיאק שם? תעשו סיבוב אם בא לכם..."
אחת האמהות אומרת לשוטר "זה מוזר, אתם אמורים לעודד אותנו להגיש תלונה על מה שקרה כאן, לא להפך" והוא אומר לה: "עזבי, הרגענו את הרוחות, למה לך להוסיף שמן למדורה?"
אנחנו שואלים ומה בפעם הבאה? שוב לקרוא למשטרה כשאנחנו באים עם מונית לים? והוא, ממתיק סוד, בחביבות כנה:
"שמעו לי, שיוריד אתכם שמה מחוץ לשער, לא יהיו לכם בעיות". (שמה מחוץ לשער זה איזה קילומטר, רק שתדעו, לא שזה מה שמשנה כאן...)
נסענו לחוף החלוקים, שבע אמהות, אבא אחד והרבה תינוקות וילדים. שכרנו מיניבוס מחברת הסעות, זה יוצא הרבה יותר נוח ידידותי וזול מלנסוע כל אחת לבדה ברכב פרטי עם תינוקות צורחים במושב האחורי.
אנחנו יודעים שלפי החוק מותר ל"מנהלי" החוף לגבות כסף רק על הסדרי החנייה ולא על השימוש בחוף, והנחנו שלא יציקו לנו כי הסתיימה עונת הרחצה והרכב המסיע לא נשאר שם. אבל...
הגיע בחור, ודרש שנשלם למרות שאין לנו שם רכב, עשרים שקל לאדם. סירבנו בנימוס והסברנו למה. הוא התעקש, התעקשנו גם. הוא הלך וחזר עם בחור קצת יותר בריון שאחרי דיון קצר הודיע שאם אנחנו "לא רוצים לעשות את זה יפה אז זה יהיה מכוער" (מה נראה לכם שאין לנו כמוכם כל הזמן? מה, אתם רוצים שיפנו אתכם בכוח?), וחזר כעבור זמן עם בריון גדול יותר ועצבני במיוחד שהודיע: "זה החוף שלי ואני מחליט פה מה עושים"
העמדנו אותו על טעותו והוא התרגז מאד, בעיקר לשמע המילים "זה לא החוף שלך" וענה: "בגלל אנשים כמוכם המדינה שלנו נראית כמו שהיא נראית, אתם אוכלי חינם וכו' וכו', תצאו מפה החוף סגור לשיפוצים. אני בחוף שלי עושה מה שאני רוצה."
ולבחורים הורה: " תפתחו פה ממטרות שישפריצו להם על הכל"
הם התחילו לעבוד במרץ וגררו לשם זרנוקים של מכבי אש, מתחילים לחבר אותם לברזים שסביבנו.
החלטנו להזיז את הכל למקום מרוחק יותר על החוף , כי לכו תדעו אם הם מתכוונים ברצינות או לא, ויש לנו שם תינוקות ישנים, ים ציוד, מלא אוכל פזור... ופתאם התחיל מין מרוץ מטורף שלנו נגדם, אנחנו אוספים תיקים וכסאות בטיחות וקופסאות טונה פתוחות וילדים ותינוקות ומחצלות...בלחץ! צודקים צודקים אבל לא בא לנו שהכל יירטב.
התמקמנו רחוק משם, והם אחרינו, מחברים את הזרנוקים לברזים יותר קרובים תחת עידודו של הרב בריון.
התקשרנו למשטרה, לשאול מה החוק בקשר לזה, והשוטר אמר שזה מורכב וזה לא עניין למשטרה. הסברנו שמאיימים עלינו עם זרנוקים, והוא הציע בשעמום שנפנה עם זה למועצה.
אז לקחה את הטלפון אמא נוספת וצרחה עליו שישלח ניידת מייד.
הניידת הגיעה, לא מייד כמובן, והשוטרים, הלכו להתייעץ עם הבריונים! מבררים איתם את העניין וחוזרים אלינו עם תובנות מדי פעם. "תגידו חבר'ה, זה נראה לכם הגיוני להכנס למקום בלי לשלם?"
אנחנו מסבירים להם את דעתנו והם חוזרים אל הבריונים, מתייעצים, וחוזרים אלינו: "תראו זה חוף פרטי של הבנאדם..." וכולי.
כך זה המשיך ופתאם אמא אחת נעקצת מדבורה, עוזרים לה להוציא את העוקץ והיא שולפת שד ומשפריצה חלב על העקיצה. (עזר מאד, אגב, לא כאב לה אחר כך בכלל.)
השוטר אומר לה "לפחות תעשי את זה מסביב..." והיא, יצאה עליו בחמת זעם : "עכשיו אני צריכה להתחבא מהמשטרה כדי להוציא חלב???" והשוטר השני, מתמלא רכות פתאם, מתיישב איתנו לשולחן, מסתכל על הכנרת היפהפיה ואומר "וואללה אחלה מקום תפסתם לכם." ואומר לשוטר השני "דווקא חלב אם זה אחלה דבר. וגם טעים, טעמתי."
השוטר הראשון שואל את האמא החולבת לא מסביב כמה זמן היא בארץ. היא עונה לו שבעה דורות בארץ והמשפחה שלי לא ברחה מזרנוקים של בריונים לא בימי האנגלים ולא בימי הטורקים, ואני כאן, במדינה שלי!!! בכנרת שלי!!! צריכה לברוח משני טמבלים עם תינוקת על הידיים כשדברים נופלים לי מהתיק??!! כי תיכף ישפריצו עלינו??? על זה אתה שואל אותי, אדון שוטר???" היינו מאד גאים ובכוח לא מתפוצצים מצחוק במופע הדרמטי שהיא העלתה שם. אדם סופר שליו שאירגן לנו מול העיניים מופע טירוף כזה, שווה לקחת לכל פלישה לא חוקית לחוף פרטי.
השיחה איתם ממשיכה, ודי מהר מסתבר שאין להם מושג אם אנחנו צריכים לשלם או לא. אנחנו מדברים על הגשת תלונה על איום ובריונות, והם בחיוך של חברים שיושבים איתנו כבר לשולחן אומרים: "תשמעו לנו, אם לא היכו אתכם, חבל לכם על הזמן, זה ייסגר תוך חמש דקות מחוסר עניין לציבור" (!)
הם חוזרים אל הבריונים, מפייסים אותם,( כנראה גם מספרים להם שבא לנו להגיש תלונה על הפחדה ואיום) והרב בריון בא אלינו עם חיוך, סחבק, "יאללה חבר'ה תהנו. אתם רואים את הקיאק שם? תעשו סיבוב אם בא לכם..."
אחת האמהות אומרת לשוטר "זה מוזר, אתם אמורים לעודד אותנו להגיש תלונה על מה שקרה כאן, לא להפך" והוא אומר לה: "עזבי, הרגענו את הרוחות, למה לך להוסיף שמן למדורה?"
אנחנו שואלים ומה בפעם הבאה? שוב לקרוא למשטרה כשאנחנו באים עם מונית לים? והוא, ממתיק סוד, בחביבות כנה:
"שמעו לי, שיוריד אתכם שמה מחוץ לשער, לא יהיו לכם בעיות". (שמה מחוץ לשער זה איזה קילומטר, רק שתדעו, לא שזה מה שמשנה כאן...)